1
00:00:09,052 --> 00:00:16,017
{\an8}‫- גבר במלואו -‬

2
00:00:43,127 --> 00:00:44,712
‫שקי אוכף.‬

3
00:00:45,963 --> 00:00:47,924
‫נראה למי יהיו שקי אוכף.‬

4
00:01:08,778 --> 00:01:09,695
‫זה לא‬

5
00:01:10,613 --> 00:01:11,614
‫נגמר.‬

6
00:01:28,214 --> 00:01:29,882
‫היא יושבת עליך מצוין.‬

7
00:01:30,633 --> 00:01:35,388
‫לפעמים החליפה עושה את האדם,‬
‫אבל לפעמים זה להפך.‬

8
00:01:36,222 --> 00:01:37,557
‫אדוני ראש העיר.‬

9
00:01:42,270 --> 00:01:43,396
‫זה נראה נהדר.‬

10
00:01:45,106 --> 00:01:46,107
‫תודה.‬

11
00:01:48,860 --> 00:01:52,655
‫היא תהיה מוכנה תוך שעה.‬
‫אתה יכול לעשות שימי עם הכתפיים?‬

12
00:01:53,865 --> 00:01:54,824
‫סליחה?‬

13
00:01:54,824 --> 00:01:58,369
‫זה עוזר לי לראות אם היא מתאימה.‬
‫רק נענוע קטן.‬

14
00:01:59,203 --> 00:02:00,121
‫טוב.‬

15
00:02:01,706 --> 00:02:02,790
‫יפה.‬

16
00:02:12,884 --> 00:02:14,802
‫אתה לחוץ?‬
‫-מה נראה לך?‬

17
00:02:18,347 --> 00:02:19,473
‫תהיה נועז,‬

18
00:02:20,433 --> 00:02:21,517
‫אבל גם זהיר.‬

19
00:02:22,810 --> 00:02:24,187
‫איך זה הולך ביחד?‬

20
00:02:24,854 --> 00:02:26,063
‫אתה תגלה איך.‬

21
00:02:27,356 --> 00:02:28,774
‫פשוט תרגיש את הדרך שלך.‬

22
00:02:41,495 --> 00:02:45,291
‫היום מצפה לנו עוד יום חם וגשום, פיל.‬

23
00:02:45,291 --> 00:02:51,214
‫ובגלל שאוקטובר, אפשר לקרוא לזה שינוי אקלים‬
‫או פשוט יום רגיל באטלנטה.‬

24
00:02:51,214 --> 00:02:54,091
‫תודה, ליסה.‬
‫ואם כבר מדברים על שינויי אקלים,‬

25
00:02:54,091 --> 00:02:57,845
‫זה די הדבר היחיד‬
‫שהמועמד לראשות העיר, נורמן בגוביץ',‬

26
00:02:57,845 --> 00:02:59,597
‫לא האשים בו את וס ג'ורדן.‬

27
00:02:59,597 --> 00:03:04,810
‫למרות שזה השתנה אתמול בלילה,‬
‫כאשר הוא ביקר את ראש העיר על כך שאפשר...‬

28
00:03:04,810 --> 00:03:07,063
‫קיבלנו עוד כמה תיקונים.‬

29
00:03:07,063 --> 00:03:08,314
‫נו, באמת.‬

30
00:03:08,314 --> 00:03:10,358
‫הם יציגו את זה בטלפרומפטר?‬

31
00:03:10,358 --> 00:03:14,028
‫לא, הרעיון הוא שזה לא ייראה מבוים.‬

32
00:03:14,028 --> 00:03:14,946
‫את נראית טוב.‬

33
00:03:16,322 --> 00:03:19,283
‫לבית המשפט.‬
‫הם קוראים למראה הזה "יפה וסימפטית".‬

34
00:03:20,201 --> 00:03:23,746
‫בינתיים וס ג'ורדן צפוי להיות‬
‫בג'ורג'יה טק היום,‬

35
00:03:23,746 --> 00:03:27,500
‫לרגל ההכרזה לפיה כוכב הפוטבול האגדי,‬
‫צ'ארלי קרוקר,‬

36
00:03:27,500 --> 00:03:30,544
‫יצורף להיכל התהילה של האוניברסיטה.‬

37
00:03:31,420 --> 00:03:33,339
‫אתה לא רוצה לשמוע את זה?‬
‫-לא ממש.‬

38
00:03:33,923 --> 00:03:36,842
‫תגידי לקונרד שיפגין ביטחון עצמי וגאווה.‬

39
00:03:36,842 --> 00:03:40,554
‫לא בהתנשאות, כמו "החוק לא תקף לגביי",‬
‫אלא מתוך כבוד עצמי.‬

40
00:03:41,180 --> 00:03:43,641
‫שופטים שמים לב לזה.‬
‫-אגיד לו.‬

41
00:03:43,641 --> 00:03:47,478
‫וגם תגידי לו שהייתי בא‬
‫אלמלא מסיבת העיתונאים המטופשת הזו.‬

42
00:03:48,437 --> 00:03:50,022
‫הוא יודע את זה.‬
‫-בסדר.‬

43
00:03:50,648 --> 00:03:52,692
‫ניסית להשיג את ג'ויס ניומן שוב?‬

44
00:03:52,692 --> 00:03:54,026
‫היא עדיין לא זמינה.‬

45
00:03:54,026 --> 00:03:55,027
‫בסדר.‬

46
00:03:55,027 --> 00:03:58,906
‫נראה שיש צורך בביקור בית.‬

47
00:03:58,906 --> 00:04:00,825
‫מוכנה?‬
‫-בהחלט.‬

48
00:04:01,659 --> 00:04:03,202
‫הבגדים לקונרד?‬
‫-הבאתי אותם.‬

49
00:04:03,911 --> 00:04:05,079
‫מה איתך? אתה מוכן?‬

50
00:04:05,079 --> 00:04:07,832
‫הכי מוכן שאפשר.‬
‫-זה עדיין בחמש?‬

51
00:04:08,791 --> 00:04:11,877
‫המופע ישודר במהדורת החדשות המוקדמת.‬
‫וס לא מפספס הרבה.‬

52
00:04:13,462 --> 00:04:15,298
‫אם אסיים בבית המשפט, אנסה לבוא.‬

53
00:04:15,298 --> 00:04:16,841
‫רק תשחרר את קונרד.‬

54
00:04:20,761 --> 00:04:21,762
‫זה יום גדול.‬

55
00:04:22,680 --> 00:04:23,556
‫כן.‬

56
00:04:34,817 --> 00:04:36,819
‫אנחנו מטפלים בזה, ואתה האחרון.‬

57
00:04:39,488 --> 00:04:40,323
‫לעזאזל.‬

58
00:04:41,866 --> 00:04:45,286
‫האווירה המחורבנת הזו הבוקר‬
‫מבשרת רעות, חבר'ה.‬

59
00:04:45,286 --> 00:04:46,287
‫בסדר.‬

60
00:04:46,787 --> 00:04:50,916
‫אתה יודע, אולי היום זה יום טוב‬
‫לשבור למישהו עצמות,‬

61
00:04:50,916 --> 00:04:52,418
‫לשחק אותה ג'ייסון בורן.‬
‫-מוט.‬

62
00:04:52,418 --> 00:04:53,544
‫אני מנסה...‬
‫-הנסלי!‬

63
00:04:55,171 --> 00:04:56,005
‫בוא.‬

64
00:04:59,425 --> 00:05:00,468
‫בהצלחה, אחי.‬

65
00:05:03,262 --> 00:05:04,138
‫קונרד.‬

66
00:05:08,934 --> 00:05:10,353
‫השעון מתקתק, בן זונה.‬

67
00:05:19,195 --> 00:05:20,946
‫הוא עמד ליד המיטה שלך?‬

68
00:05:20,946 --> 00:05:21,989
‫וצחק.‬

69
00:05:24,950 --> 00:05:26,452
‫מה לדעתך המשמעות של זה?‬

70
00:05:28,371 --> 00:05:31,582
‫ההתפתחות הזו דווקא טובה בשבילך.‬

71
00:05:31,582 --> 00:05:34,210
‫הנכסים שלך בטוחים. לפחות בינתיים.‬

72
00:05:34,210 --> 00:05:35,961
‫מה זאת אומרת "בינתיים"?‬

73
00:05:35,961 --> 00:05:39,382
‫בנקים לא מוחקים סתם‬
‫חובות של 800 מיליון דולר.‬

74
00:05:39,382 --> 00:05:43,010
‫בנק פלנרס ינסה לגבות בשלב מסוים,‬
‫וגם המלווים האחרים.‬

75
00:05:43,010 --> 00:05:48,057
‫אז אם את רוצה לשמור על הנכסים שלך,‬
‫כדאי שתטפלי בזה עכשיו.‬

76
00:05:53,145 --> 00:05:54,605
‫אתה בסדר, ריימונד?‬

77
00:05:55,815 --> 00:06:00,486
‫בואי נגיד שהרצון שלי להפיל את בעלך לשעבר‬

78
00:06:00,486 --> 00:06:02,947
‫הוא לא רצון בריא.‬

79
00:06:05,324 --> 00:06:07,701
‫אתה ממש שונא אותו.‬
‫-גרוע מזה.‬

80
00:06:08,536 --> 00:06:09,453
‫אני מעריץ אותו.‬

81
00:06:11,122 --> 00:06:11,997
‫למה?‬

82
00:06:12,873 --> 00:06:13,707
‫אני לא יודע.‬

83
00:06:13,707 --> 00:06:17,378
‫אולי בגלל שהוא...‬

84
00:06:19,755 --> 00:06:21,799
‫חי לפי התנאים שלו.‬

85
00:06:23,717 --> 00:06:25,177
‫ואני רק נסחף...‬

86
00:06:26,595 --> 00:06:27,930
‫במשך כל החיים שלי,‬

87
00:06:27,930 --> 00:06:30,099
‫בעקבותיו ובעקבות אנשים אחרים.‬

88
00:06:33,394 --> 00:06:34,520
‫ואני מרגיש...‬

89
00:06:38,399 --> 00:06:40,067
‫די כמו האפס...‬

90
00:06:41,819 --> 00:06:43,404
‫שהוא טוען שאני.‬

91
00:06:44,905 --> 00:06:49,493
‫ועכשיו אני מבין‬
‫שאני לא רק רוצה להשאיר חותם,‬

92
00:06:50,536 --> 00:06:52,413
‫אלא שהחותם שלי יבוא על חשבונו.‬

93
00:06:55,207 --> 00:06:56,959
‫אני רק רוצה שתקשיבי לי.‬

94
00:06:56,959 --> 00:07:00,129
‫הקשבתי. אמרת שאני יכולה להיות‬
‫על האוטובוס או מתחתיו.‬

95
00:07:00,129 --> 00:07:04,884
‫ג'ויס, הנוכחות שלך שם תהווה‬
‫אמירה עוצמתית לנשים,‬

96
00:07:04,884 --> 00:07:06,343
‫לך.‬
‫-בולשיט.‬

97
00:07:09,138 --> 00:07:11,932
‫כמה דוחה אתה יכול להיות?‬

98
00:07:13,392 --> 00:07:15,144
‫נראה שאני רק מתחיל לגלות.‬

99
00:07:18,230 --> 00:07:21,567
‫אבל אני יודע שאישן טוב‬
‫אם אפיל את נורם בגוביץ'.‬

100
00:07:23,110 --> 00:07:24,820
‫אז לא משנה מה קרה באותו לילה...‬

101
00:07:24,820 --> 00:07:28,324
‫מה שקרה זה שקיבלתי החלטה, צ'ארלי.‬

102
00:07:29,492 --> 00:07:34,413
‫והבחירות שאקבל עכשיו ובהמשך‬
‫לא ייקבעו על ידך או על ידי אף גבר אחר.‬

103
00:07:43,422 --> 00:07:44,965
‫אני מניח שבסופו של דבר...‬

104
00:07:46,342 --> 00:07:48,052
‫עלינו לעשות מה שעלינו לעשות.‬

105
00:08:38,727 --> 00:08:39,645
‫כולם לקום.‬

106
00:08:43,357 --> 00:08:48,028
‫תיק מספר 32613,‬
‫מדינת ג'ורג'יה נגד קונרד הנסלי,‬

107
00:08:48,028 --> 00:08:51,031
‫בנושא עתירת הביאס קורפוס,‬
‫כל הצדדים נוכחים.‬

108
00:08:51,657 --> 00:08:55,119
‫כבוד השופט לורנס ג'. טיילור ינהל את הדיון.‬
‫שבו בבקשה.‬

109
00:08:57,079 --> 00:09:00,499
‫בסדר, מר וייט,‬
‫בוא נשמע את טיעוניך בעתירת ההביאס.‬

110
00:09:00,499 --> 00:09:01,917
‫תודה, כבודו.‬

111
00:09:03,294 --> 00:09:05,921
‫ההגנה רוצה לטעון‬
‫גם בדבר בקשה לדחיית התביעה,‬

112
00:09:06,714 --> 00:09:08,799
‫שאני מצרף לעתירה הנוכחית.‬

113
00:09:10,050 --> 00:09:12,720
‫סיפקתי גם לתובע המחוזי ג'נינגס עותק.‬

114
00:09:12,720 --> 00:09:14,972
‫הוא הסכים לוותר על התראה מראש.‬

115
00:09:14,972 --> 00:09:16,223
‫מה זה צריך להיות?‬

116
00:09:16,223 --> 00:09:19,643
‫כל הצדדים נוכחים.‬
‫התובע המחוזי מוכן לשאת את טיעוניו.‬

117
00:09:20,603 --> 00:09:21,520
‫זה שימוע קצר.‬

118
00:09:21,520 --> 00:09:23,397
‫מה אתה מנסה לעשות?‬

119
00:09:24,315 --> 00:09:26,066
‫גם אתה חלק מהתרגיל הזה?‬

120
00:09:26,066 --> 00:09:30,988
‫המדינה מתנגדת לבקשת ההגנה.‬
‫הסכמנו לוותר על ההתראה ולסיים עם זה היום.‬

121
00:09:31,822 --> 00:09:34,908
‫עורך דין, אין לי מושג מה אתה זומם.‬

122
00:09:34,908 --> 00:09:37,911
‫אתה השופט, כבודו. ההחלטה היא שלך.‬

123
00:09:38,537 --> 00:09:41,290
‫אני פשוט מבקש‬
‫שתקשיב לי לפני שתקבל החלטה.‬

124
00:09:42,541 --> 00:09:43,626
‫תעשה את זה מהר.‬

125
00:09:47,796 --> 00:09:50,674
‫ההגנה מזמינה לדוכן העדים‬
‫את השוטר שביצע את המעצר.‬

126
00:09:50,674 --> 00:09:52,968
‫מה?‬
‫-מר סמית זומן להעיד.‬

127
00:09:53,469 --> 00:09:54,553
‫הוא נוכח.‬

128
00:09:54,553 --> 00:09:56,972
‫אני מבקש רשות להתייחס אליו כאל עד עוין.‬

129
00:09:57,473 --> 00:10:00,476
‫השוטר סמית, גש לכאן ותישבע בבקשה.‬

130
00:10:07,566 --> 00:10:09,401
‫אני מבטיח לך שתתחרט על זה.‬

131
00:10:10,569 --> 00:10:15,157
‫אני רוצה שיירשם בפרוטוקול‬
‫שהעד הבטיח לי שאני "אתחרט על זה".‬

132
00:10:16,867 --> 00:10:19,536
‫שב על כיסא העדים, שוטר.‬

133
00:11:09,420 --> 00:11:10,963
‫מה קורה פה?‬

134
00:11:11,672 --> 00:11:13,048
‫מה אתה עושה בבית?‬

135
00:11:15,342 --> 00:11:17,803
‫יש לי זמן להעביר ולחץ לשחרר.‬

136
00:11:19,096 --> 00:11:20,764
‫אני מרגיש קצת לחוץ, אז...‬

137
00:11:21,724 --> 00:11:22,725
‫מסיבת העיתונאים?‬

138
00:11:27,604 --> 00:11:30,482
‫אין לנו אנשים שיתקנו את הדברים האלה?‬
‫-כן.‬

139
00:11:31,900 --> 00:11:33,193
‫אבל לפעמים...‬

140
00:11:34,778 --> 00:11:36,613
‫אני אוהבת לעשות את זה בעצמי.‬

141
00:11:41,452 --> 00:11:42,286
‫אני מצטער...‬

142
00:11:43,871 --> 00:11:44,705
‫על...‬

143
00:11:48,041 --> 00:11:50,043
‫השטויות שנאלצת להתמודד איתן בגללי.‬

144
00:12:00,053 --> 00:12:01,930
‫איך התמזל מזלי ככה?‬

145
00:12:02,598 --> 00:12:04,516
‫זה פשוט קרה, וזהו.‬

146
00:12:15,360 --> 00:12:16,195
‫מה זה?‬

147
00:12:17,404 --> 00:12:19,198
‫עדיין יש כמה פגמים.‬
‫-עם הברך?‬

148
00:12:19,948 --> 00:12:22,534
‫זה יתוקן כשנכוונן אותה.‬

149
00:12:27,289 --> 00:12:28,415
‫אלוהים אדירים.‬

150
00:12:33,045 --> 00:12:35,422
‫מרתה.‬
‫-אפשר לדבר איתך לרגע?‬

151
00:12:37,299 --> 00:12:38,300
‫סליחה על ההפרעה.‬

152
00:12:38,300 --> 00:12:41,178
‫זה בסדר, תיכנסי.‬
‫-אשתדל לעשות את זה מהר.‬

153
00:12:41,178 --> 00:12:44,014
‫שאתן לכם פרטיות?‬
‫-לא, את יכולה להישאר.‬

154
00:12:44,014 --> 00:12:47,100
‫את החצי הטוב שלו, והוא ללא ספק צריך כזה.‬

155
00:12:47,100 --> 00:12:49,269
‫טוב, זה בסדר.‬
‫-בסדר.‬

156
00:12:51,814 --> 00:12:54,608
‫בסדר? שום דבר לא בסדר, ואתה יודע את זה.‬

157
00:12:54,608 --> 00:12:57,027
‫הדבר שאתה מתכנן לעשות הוא פשוט מגעיל.‬

158
00:12:57,027 --> 00:12:58,153
‫כבר הבהרת את זה.‬

159
00:12:58,153 --> 00:13:00,322
‫מסתבר שלא הבנת את זה.‬

160
00:13:00,322 --> 00:13:01,365
‫הבנתי.‬

161
00:13:01,365 --> 00:13:05,744
‫את האימא שלא רוצה שבנה יגדל להיות כמוני.‬

162
00:13:07,120 --> 00:13:08,372
‫הבנתי את זה.‬

163
00:13:08,372 --> 00:13:11,124
‫אבל אין לך זכות‬
‫לבוא לבית שלי ולקרוא לי מגעיל.‬

164
00:13:11,124 --> 00:13:13,293
‫אתה עומד להרוס את ג'ויס‬

165
00:13:13,293 --> 00:13:16,129
‫ולמכור את הפירורים שנשארו מנשמתך.‬

166
00:13:16,129 --> 00:13:17,965
‫תסתמי. זה לא ישפיע עלייך.‬

167
00:13:18,674 --> 00:13:19,842
‫לא נראה לך?‬

168
00:13:21,969 --> 00:13:22,803
‫אהבתי אותך.‬

169
00:13:23,554 --> 00:13:26,181
‫אפילו ניסיתי לבלות את שארית חיי איתך,‬

170
00:13:26,181 --> 00:13:28,058
‫גם אם זו הייתה טעות נוראית.‬

171
00:13:28,058 --> 00:13:30,269
‫מה ציפית שאעשה, ארים ידיים ואתפגר?‬

172
00:13:30,269 --> 00:13:34,773
‫תסלחי לי שאני לא רוצה למות.‬
‫-אני לא סולחת לך, אפילו לא טיפה.‬

173
00:13:35,274 --> 00:13:38,902
‫ואתה יכול לשכוח שוולי יבוא לאירוע הזה.‬

174
00:13:38,902 --> 00:13:40,070
‫הוא אמר שהוא יבוא.‬

175
00:13:40,070 --> 00:13:43,282
‫הבן שלי יראה אותי נלחם,‬
‫גם אם זה הדבר האחרון...‬

176
00:13:45,325 --> 00:13:49,121
‫הוא יראה אותי נלחם.‬
‫-נלחם מלוכלך, זה מה שהוא יראה.‬

177
00:13:50,497 --> 00:13:53,750
‫נראה לך שאתה היחיד שיודע להילחם מלוכלך?‬

178
00:13:54,501 --> 00:13:57,588
‫אל תחשוב שבגלל שלא ראית‬
‫את הצד הרע שלי, הוא לא קיים.‬

179
00:13:57,588 --> 00:13:59,715
‫ראיתי מספיק.‬
‫-רק את קצה הקרחון.‬

180
00:14:00,716 --> 00:14:01,758
‫הזהרתי אותך.‬

181
00:14:02,301 --> 00:14:04,261
‫אני אזיין לך את הצורה.‬

182
00:14:12,895 --> 00:14:15,647
‫צא מהרכב מיד או שאוציא אותך.‬

183
00:14:16,773 --> 00:14:19,568
‫צא מהרכב עכשיו, לעזאזל!‬

184
00:14:19,568 --> 00:14:22,654
‫זה לא בסדר.‬
‫-היי, שוטר. תירגע.‬

185
00:14:22,654 --> 00:14:24,323
‫היי!‬
‫-תירגע.‬

186
00:14:24,823 --> 00:14:26,074
‫זה לא הכרחי.‬

187
00:14:26,074 --> 00:14:28,035
‫מניאק.‬
‫-תפסיק!‬

188
00:14:29,161 --> 00:14:31,371
‫תפסיק! תעזוב אותו!‬
‫-תשתמש בשוקר!‬

189
00:14:31,371 --> 00:14:32,915
‫לא התכוונתי...‬
‫-תפסיק!‬

190
00:14:32,915 --> 00:14:35,334
‫נטרלת אותו! הוא על הרצפה!‬

191
00:14:36,043 --> 00:14:36,877
‫אדוני השוטר,‬

192
00:14:38,128 --> 00:14:42,174
‫האם זה מתאר במדויק‬
‫איך הוצאת את מרשי מהרכב שלו?‬

193
00:14:42,174 --> 00:14:43,800
‫היה לזה הקשר.‬

194
00:14:43,800 --> 00:14:49,222
‫קיבלנו קריאה להגיש תגבורת‬
‫בגלל שפקחית החנייה חשבה שהמצב הולך להסלים.‬

195
00:14:49,222 --> 00:14:54,227
‫כשהגעתי למקום, ראיתי את מרשך‬
‫מתנהג בצורה לא יציבה‬

196
00:14:54,227 --> 00:14:58,357
‫שסיכנה את ביטחונם של מספר אנשים,‬
‫כולל אותי.‬

197
00:14:58,357 --> 00:15:03,028
‫אז ההקשר שאתה מדבר עליו‬
‫הוא שהרגשת בסכנה, שפחדת.‬

198
00:15:03,028 --> 00:15:04,655
‫הרגשת שביטחונך בסכנה.‬

199
00:15:04,655 --> 00:15:06,949
‫כבר ראיתי ושמעתי מה יכול לקרות.‬

200
00:15:06,949 --> 00:15:10,661
‫אז הפחד שלך לא נבע רק מהמצב באותו היום,‬

201
00:15:11,620 --> 00:15:13,497
‫אלא גם מהתנסויות מעברך?‬

202
00:15:14,289 --> 00:15:15,123
‫נכון.‬

203
00:15:18,168 --> 00:15:20,837
‫אתה מזהה את האדם הזה?‬
‫-יאללה, בן זונה, צא.‬

204
00:15:20,837 --> 00:15:23,340
‫צא מהרכב עכשיו, לעזאזל!‬

205
00:15:23,340 --> 00:15:24,633
‫זה נהג הגרר.‬

206
00:15:25,467 --> 00:15:28,428
‫זה לא הכרחי.‬
‫-מה אתה עושה?‬

207
00:15:29,805 --> 00:15:31,223
‫לעזאזל.‬
‫-תשתמש בשוקר!‬

208
00:15:31,223 --> 00:15:32,307
‫לא התכוונתי...‬

209
00:15:33,183 --> 00:15:34,893
‫תפסיק, נטרלת אותו.‬

210
00:15:35,602 --> 00:15:37,646
‫נראה לך שאתה יכול להכות שוטר?‬

211
00:15:37,646 --> 00:15:40,190
‫מוקד, שוטר פצוע.‬
‫-אוהב את זה?‬

212
00:15:40,190 --> 00:15:42,442
‫כל זה קרה אחרי שהתעלפתי.‬

213
00:15:42,442 --> 00:15:44,236
‫רוצה עוד, בן זונה?‬

214
00:15:44,736 --> 00:15:45,696
‫אוהב את זה?‬

215
00:15:47,322 --> 00:15:50,659
‫אלוהים. היי! תפסיק לבעוט בו!‬

216
00:15:51,535 --> 00:15:53,286
‫בבקשה.‬
‫-תפסיק!‬

217
00:15:56,039 --> 00:16:00,752
‫כשהגעת למקום, שמת לב להתנהגות של נהג הגרר?‬

218
00:16:01,253 --> 00:16:02,295
‫הוא היה עצבני.‬

219
00:16:02,295 --> 00:16:05,048
‫הוא היה עצבני. אתה היית עצבני.‬

220
00:16:05,048 --> 00:16:06,425
‫מה השאלה שלך?‬

221
00:16:06,425 --> 00:16:07,759
‫היית חמוש?‬

222
00:16:07,759 --> 00:16:08,969
‫אני שוטר.‬

223
00:16:08,969 --> 00:16:10,262
‫שותפך היה חמוש?‬
‫-כן.‬

224
00:16:10,262 --> 00:16:11,805
‫אמרת שפחדת.‬

225
00:16:12,556 --> 00:16:16,226
‫העלית בדעתך את האפשרות‬
‫שקונרד הנסלי גם פחד?‬

226
00:16:16,852 --> 00:16:17,769
‫אני לא יודע.‬

227
00:16:18,437 --> 00:16:19,271
‫אתה לא יודע.‬

228
00:16:19,771 --> 00:16:24,526
‫אתה היית חמוש. השותף שלך היה חמוש.‬
‫נהג הגרר היה עצבני.‬

229
00:16:24,526 --> 00:16:30,157
‫קונרד הנסלי הוצא מרכבו‬
‫בפתאומיות ובאלימות והוטח על מכוניתו.‬

230
00:16:30,157 --> 00:16:33,243
‫האם אתה מעיד, אדוני, שבזמן שפחדת,‬

231
00:16:33,744 --> 00:16:37,080
‫לא העלית בדעתך את האפשרות שמרשי גם פוחד?‬

232
00:16:37,080 --> 00:16:38,707
‫אני בטוח שהוא פחד.‬

233
00:16:38,707 --> 00:16:40,584
‫ואמרת שבגלל שפחדת,‬

234
00:16:41,251 --> 00:16:44,963
‫הסתמכת על התנסויות מהעבר,‬
‫על דברים שידעת שהם נכונים.‬

235
00:16:46,506 --> 00:16:49,509
‫האם ייתכן שקונרד הסתמך על מה שהוא ידע?‬
‫-זה לא תירוץ.‬

236
00:16:51,178 --> 00:16:54,264
‫אם הוא חשש לחייו,‬
‫אין לו זכות להגן על עצמו?‬

237
00:16:54,264 --> 00:16:56,058
‫לא נגד שוטר.‬
‫-אף פעם?‬

238
00:16:56,058 --> 00:17:02,814
‫לאדם שחושש בצדק ששוטר מאיים על חייו‬
‫אין זכות להגן על עצמו?‬

239
00:17:02,814 --> 00:17:04,733
‫מילאתי את תפקידי, והוא ידע זאת.‬

240
00:17:05,817 --> 00:17:09,571
‫אז אתה מבסס את מסקנותיך,‬
‫חלקית, על כך שידעת מה מרשי חושב?‬

241
00:17:09,571 --> 00:17:10,947
‫אני מבסס את המסק...‬

242
00:17:15,619 --> 00:17:18,497
‫הוא לא רצה לצאת מהרכב,‬
‫אז נאלצתי למלא את תפקידי.‬

243
00:17:23,085 --> 00:17:23,919
‫הבנתי.‬

244
00:17:24,836 --> 00:17:26,129
‫סיימתי עם העד.‬

245
00:17:30,759 --> 00:17:34,304
‫הזדהית בתור שוטר כשהגעת למקום?‬

246
00:17:34,304 --> 00:17:37,140
‫הגענו בניידת משטרה לבושים במדי משטרה,‬

247
00:17:37,140 --> 00:17:38,391
‫והיו לנו תגים.‬

248
00:17:38,391 --> 00:17:40,727
‫והנאשם סירב לציית לכם?‬

249
00:17:40,727 --> 00:17:41,853
‫והתנגד למעצר?‬

250
00:17:42,437 --> 00:17:43,313
‫נכון.‬

251
00:17:45,190 --> 00:17:46,191
‫תודה.‬

252
00:17:47,109 --> 00:17:48,652
‫העד יכול לרדת מהדוכן.‬

253
00:17:49,694 --> 00:17:52,572
‫עורך דין, האם אני מבין נכון‬

254
00:17:52,572 --> 00:17:58,411
‫שאתה טוען שבגלל שמרשך פחד‬
‫הייתה לו הזכות להכות נציג אכיפת החוק?‬

255
00:17:58,995 --> 00:18:02,165
‫אני טוען שהמעמד של השוטר כנציג אכיפת החוק‬

256
00:18:02,165 --> 00:18:04,668
‫לא סיפק למרשי שום ערובה לביטחונו,‬

257
00:18:05,168 --> 00:18:08,004
‫במיוחד בזמן שהוא הותקף על ידי השוטר.‬

258
00:18:09,005 --> 00:18:12,551
‫קונרד הנסלי התפרץ לשבריר שנייה, מתוך פחד,‬

259
00:18:13,218 --> 00:18:16,847
‫והוא כבר מרצה שבוע מאסר בפולטון.‬
‫-בעודו ממתין למשפט, לא כעונש.‬

260
00:18:17,931 --> 00:18:18,974
‫זה היה עונש.‬

261
00:18:20,058 --> 00:18:22,811
‫חשמלו אותו עם שוקר. בעטו בו.‬

262
00:18:22,811 --> 00:18:24,771
‫הוא היה עד לאונס.‬

263
00:18:24,771 --> 00:18:27,649
‫איימו על חייו כי הוא עזר לקורבן.‬

264
00:18:27,649 --> 00:18:29,526
‫קונרד הנסלי כבר נענש.‬

265
00:18:30,026 --> 00:18:32,320
‫השוטר סמית דיבר על ההקשר למעשיו.‬

266
00:18:32,904 --> 00:18:34,447
‫וגם למעשי מרשי יש הקשר.‬

267
00:18:35,031 --> 00:18:38,410
‫ולא אכפת לי מההקשרים של שניהם.‬
‫הפסיקה היום תיקבע לפי החוק.‬

268
00:18:40,245 --> 00:18:41,454
‫אז בוא נדבר על החוק.‬

269
00:18:43,498 --> 00:18:45,542
‫השוטר שביצע את המעצר הודה,‬

270
00:18:46,168 --> 00:18:49,713
‫וגם העיד, שקונרד ככל כנראה פחד.‬

271
00:18:49,713 --> 00:18:53,300
‫כשצעיר שחור בן 20 ומשהו מותקף באלימות‬

272
00:18:53,300 --> 00:18:56,344
‫על ידי שוטר במדינה הזו או בכל מדינה אחרת,‬

273
00:18:56,344 --> 00:18:59,222
‫אבל במיוחד במדינה הזו, ברור שהוא מפחד.‬

274
00:18:59,890 --> 00:19:03,101
‫ובדיוק כפי שהשוטר הסתמך על ניסיונו,‬
‫על המציאות שלו,‬

275
00:19:03,101 --> 00:19:07,063
‫שעוררו את אימתו,‬
‫כך גם קונרד הסתמך על מה שידע.‬

276
00:19:07,063 --> 00:19:09,357
‫הוא חשש לחייו,‬

277
00:19:09,357 --> 00:19:13,486
‫ולכן הייתה לו הזכות החוקית‬
‫לפעול באופן סביר כדי להגן על עצמו.‬

278
00:19:13,486 --> 00:19:14,571
‫זה החוק.‬

279
00:19:14,571 --> 00:19:18,909
‫שום חבר מושבעים שיצפה בתיעוד הזה ישתכנע‬
‫מעבר לכל ספק סביר‬

280
00:19:18,909 --> 00:19:21,077
‫שהפחד של מרשי לא היה מוצדק.‬

281
00:19:21,077 --> 00:19:26,208
‫כבודו, מר וייט מבקש ממך‬
‫להכריע בתיק במקום חבר מושבעים.‬

282
00:19:27,334 --> 00:19:28,168
‫לא.‬

283
00:19:28,668 --> 00:19:30,837
‫אני מבקש להזכיר לכבודו‬

284
00:19:30,837 --> 00:19:33,715
‫שאם העובדות לא מאפשרות‬
‫למדינה לעמוד בנטל ההוכחה,‬

285
00:19:34,216 --> 00:19:37,219
‫ואי אפשר להרשיע על סמך העדויות,‬

286
00:19:37,969 --> 00:19:40,639
‫מחובתו של השופט לדחות את התביעה.‬

287
00:19:43,099 --> 00:19:44,142
‫חזות החוק.‬

288
00:19:44,684 --> 00:19:45,560
‫סליחה?‬

289
00:19:45,560 --> 00:19:49,564
‫הנאשם מואשם בתקיפת נציג אכיפת החוק‬

290
00:19:49,564 --> 00:19:52,859
‫שפעל באופן סביר תחת חזות החוק.‬

291
00:19:52,859 --> 00:19:57,989
‫השאלה הזאת, אם השוטר פעל באופן סביר,‬
‫ניצבת בפני בית המשפט‬

292
00:19:57,989 --> 00:20:00,116
‫כי חבר המושבעים במשפט יעסוק בה.‬

293
00:20:00,909 --> 00:20:04,704
‫חבר מושבעים שחי בנסיבות של ימינו‬
‫עם הזדמנות מלאה להעריך‬

294
00:20:04,704 --> 00:20:06,790
‫את הגישות של המעורבים.‬

295
00:20:08,875 --> 00:20:12,629
‫אתה בעצמך ציטטת את אוליבר ונדל הולמס.‬

296
00:20:13,755 --> 00:20:16,424
‫נשמת החוק היא הניסיון.‬

297
00:20:17,342 --> 00:20:18,718
‫בית המשפט הוא לא רובוט.‬

298
00:20:19,219 --> 00:20:21,888
‫אל לו ליישם את החוק רק כלשונו,‬

299
00:20:22,722 --> 00:20:24,224
‫אלא תוך הפעלת שיקול דעת‬

300
00:20:25,392 --> 00:20:26,476
‫ועל סמך הניסיון.‬

301
00:20:35,110 --> 00:20:36,236
‫בצד הכביש...‬

302
00:20:37,946 --> 00:20:39,489
‫אטלנטה 2024.‬

303
00:20:41,574 --> 00:20:42,617
‫שוטר.‬

304
00:20:44,160 --> 00:20:44,995
‫גבר שחור.‬

305
00:20:47,664 --> 00:20:49,332
‫בין אם אתה פועל לפי החוק,‬

306
00:20:50,250 --> 00:20:51,334
‫הצדק,‬

307
00:20:52,502 --> 00:20:54,379
‫השכל הישר או עקרונות ההגינות,‬

308
00:20:55,797 --> 00:20:57,424
‫אכבד את פסיקתך.‬

309
00:21:05,557 --> 00:21:08,643
‫היי, זה לא הכרחי.‬

310
00:21:10,270 --> 00:21:12,230
‫תפסיק! די!‬

311
00:21:12,230 --> 00:21:15,150
‫תפסיק! תעזוב אותו!‬
‫-תפסיק, אתה תפצע אותו!‬

312
00:21:15,150 --> 00:21:16,526
‫תשתמש בשוקר!‬

313
00:21:18,987 --> 00:21:21,531
‫אני רק מבקש שתעשה את הדבר שלדעתך...‬

314
00:21:23,408 --> 00:21:24,409
‫הוא הנכון.‬

315
00:21:32,709 --> 00:21:33,835
‫מר ג'נינגס?‬

316
00:21:35,045 --> 00:21:37,881
‫המדינה חושבת שהעובדות תומכות בהרשעה,‬

317
00:21:37,881 --> 00:21:40,216
‫ואנחנו עומדים מאחורי האישומים שהוגשו.‬

318
00:21:40,216 --> 00:21:44,471
‫ושוב, הוא מבקש ממך‬
‫להכריע בתיק במקום חבר מושבעים.‬

319
00:21:50,352 --> 00:21:51,394
‫ובכן...‬

320
00:21:52,187 --> 00:21:53,188
‫אני לא מסכים.‬

321
00:21:54,564 --> 00:21:58,693
‫אי אפשר לשלול באופן סביר‬
‫את האפשרות של הגנה עצמית.‬

322
00:21:58,693 --> 00:22:01,654
‫אם התביעה לא יכולה לעמוד בנטל ההוכחה,‬

323
00:22:01,654 --> 00:22:04,574
‫אז לפי החוק, יש לבטל את האישומים.‬

324
00:22:06,368 --> 00:22:07,952
‫וזה מה שאני עושה.‬

325
00:22:07,952 --> 00:22:09,704
‫הנאשם חופשי ללכת.‬

326
00:22:10,455 --> 00:22:11,956
‫התביעה נדחית.‬

327
00:22:16,086 --> 00:22:17,337
‫זהו זה?‬

328
00:22:17,337 --> 00:22:18,338
‫זהו.‬

329
00:22:19,631 --> 00:22:20,632
‫זה נגמר?‬

330
00:22:23,051 --> 00:22:23,927
‫זה נגמר.‬

331
00:22:31,142 --> 00:22:32,102
‫בוא נלך.‬

332
00:22:43,154 --> 00:22:46,157
‫אתה לוקח את זה באופן אישי מדי.‬
‫-איך אפשר שלא?‬

333
00:22:46,157 --> 00:22:48,368
‫כי אני איש צבא. תתבונן בהיסטוריה.‬

334
00:22:48,910 --> 00:22:51,329
‫הגרמנים היו אויבינו, ואחר כך בעלי בריתנו.‬

335
00:22:51,329 --> 00:22:54,040
‫הרוסים עברו מאויב לחבר, ושוב לאויב.‬

336
00:22:54,958 --> 00:22:56,209
‫הכול מחזורי.‬

337
00:22:56,209 --> 00:22:58,503
‫בין אם מדובר באיראנים או בעיראקים.‬

338
00:23:00,213 --> 00:23:02,590
‫צ'ארלי קרוקר היה סיבה לצאת מהמיטה בבוקר,‬

339
00:23:02,590 --> 00:23:03,883
‫מישהו שצריך לטפל בו.‬

340
00:23:04,843 --> 00:23:07,929
‫יהיו אחרים. יש מלא אידיוטים כמוהו.‬

341
00:23:08,847 --> 00:23:11,975
‫אני לא יכול לקבל את זה.‬
‫-אתה חייב.‬

342
00:23:14,102 --> 00:23:16,521
‫לא, אני לא.‬

343
00:23:19,399 --> 00:23:20,400
‫זה לא נגמר.‬

344
00:23:43,173 --> 00:23:45,175
‫אני עדיין לא מאמין במה שקרה שם.‬

345
00:23:45,884 --> 00:23:49,846
‫איך עשית את זה?‬
‫-האמת, וזה יישמע מטורף,‬

346
00:23:50,722 --> 00:23:52,140
‫נראה לי שאתה עשית את זה.‬

347
00:23:53,099 --> 00:23:54,058
‫סליחה?‬

348
00:23:54,058 --> 00:23:56,644
‫הייתי טוב היום,‬
‫אולי הכי טוב שאי פעם הייתי,‬

349
00:23:57,395 --> 00:23:59,647
‫כאילו משהו או מישהו השתלט עליי.‬

350
00:24:01,191 --> 00:24:02,442
‫לדעתי זה היית אתה.‬

351
00:24:02,942 --> 00:24:05,653
‫אני לא בטוח‬
‫שאני מבין על מה אתה מדבר, מר וייט,‬

352
00:24:05,653 --> 00:24:07,030
‫אבל תודה.‬

353
00:24:08,948 --> 00:24:09,782
‫כן.‬

354
00:24:10,658 --> 00:24:12,494
‫אני צריך ללכת למסיבת העיתונאים.‬

355
00:24:13,912 --> 00:24:14,871
‫שמור על עצמך!‬

356
00:24:28,718 --> 00:24:30,220
‫אני ממש אוהב אותך.‬

357
00:24:36,100 --> 00:24:38,811
‫זה הולך להיות אסון. אני יודע.‬
‫-לא, זה לא.‬

358
00:24:39,604 --> 00:24:42,023
‫כבר שכחתי חצי ממה שאני אמור להגיד.‬

359
00:24:42,023 --> 00:24:43,107
‫אתה תהיה בסדר.‬

360
00:24:44,651 --> 00:24:47,153
‫זה קטן עליך, צ'ארלי. אתה תסתדר.‬

361
00:24:47,153 --> 00:24:49,113
‫- צ'ארלי קרוקר, איש 60 הדקות -‬

362
00:25:03,461 --> 00:25:04,837
‫תודה שבאת, וולי.‬

363
00:25:09,801 --> 00:25:12,720
‫חשבתי לפתוח עסק לאביזרי במה.‬

364
00:25:12,720 --> 00:25:16,599
‫אוכל להשכיר לך את עצמי באופן בלעדי.‬

365
00:25:16,599 --> 00:25:18,726
‫אני לא משתמש בך כאביזר במה.‬

366
00:25:19,519 --> 00:25:21,437
‫זה מה שאימא שלך אמרה לך?‬
‫-צחקתי.‬

367
00:25:26,150 --> 00:25:28,027
‫הזמנתי אותך ליום הולדתי ה-60,‬

368
00:25:29,279 --> 00:25:34,033
‫כי חשבתי שאם תראה שמעריכים ומכבדים אותי,‬
‫אולי גם אתה תנהג ככה כלפיי.‬

369
00:25:34,909 --> 00:25:36,619
‫לשם שינוי.‬
‫-אבא, זה היה בצחוק.‬

370
00:25:36,619 --> 00:25:39,706
‫אני לא גאה בעובדה‬
‫שהמורשת שלי היא הישג בפוטבול,‬

371
00:25:39,706 --> 00:25:41,916
‫אבל זה היה משמעותי להרבה אנשים.‬

372
00:25:43,334 --> 00:25:46,629
‫אם אתה עושה למישהו את היום‬
‫או משפר לאנשים את העולם,‬

373
00:25:46,629 --> 00:25:49,257
‫משמח אותם, גם אם רק לרגע,‬

374
00:25:50,383 --> 00:25:51,384
‫זה משהו משמעותי.‬

375
00:25:52,218 --> 00:25:54,012
‫היום ההוא היה משמעותי בשבילי.‬

376
00:25:54,596 --> 00:25:55,430
‫היום ההוא,‬

377
00:25:56,389 --> 00:25:57,557
‫והיום שבו נולדת.‬

378
00:26:02,979 --> 00:26:05,898
‫חוץ מזה, אני חושב‬
‫שאימא שלך דפוקה יותר ממני.‬

379
00:26:07,984 --> 00:26:11,112
‫כנראה לא הייתי צריך לומר את זה,‬
‫אבל מישהו צריך.‬

380
00:26:13,072 --> 00:26:14,866
‫אז זה באמת יכול לעבוד?‬

381
00:26:15,450 --> 00:26:18,536
‫אין סיבה שלא. זה חוקי יותר מרוב העסקאות.‬

382
00:26:22,957 --> 00:26:27,211
‫אני לא זוכר‬
‫את הפעם האחרונה ששתיתי לימונדה,‬

383
00:26:27,211 --> 00:26:29,297
‫אולי אף פעם לא כזו טעימה.‬

384
00:26:30,006 --> 00:26:32,258
‫חכה עד שתטעם את הכרעיים עוף שלי.‬

385
00:26:46,522 --> 00:26:47,523
‫סירג'ה, היי.‬

386
00:26:47,523 --> 00:26:51,069
‫נשמעת נורא, כאילו אתה רוצה לקפוץ מבניין.‬

387
00:26:52,028 --> 00:26:54,072
‫סתם עוד יום. אני מרגיש טוב עכשיו.‬

388
00:26:55,073 --> 00:26:57,116
‫אל תשקר לי, הפנים שלך אומרות הכול.‬

389
00:26:59,661 --> 00:27:04,415
‫האמת שאני נמצא עכשיו עם מרתה קרוקר.‬

390
00:27:04,415 --> 00:27:05,416
‫זו בעיה?‬

391
00:27:07,085 --> 00:27:11,214
‫היא הכינה לימונדה. היא צולה עוף.‬

392
00:27:11,214 --> 00:27:13,466
‫הלילה יכול להיות הלילה.‬

393
00:27:13,466 --> 00:27:14,926
‫וזה מעורר בי‬

394
00:27:15,802 --> 00:27:17,261
‫חרדה מסוימת.‬

395
00:27:17,261 --> 00:27:20,181
‫אתה כלב אדום גדול, טנדר אמריקאי.‬

396
00:27:21,516 --> 00:27:27,355
‫העניין הוא שלפי השמועות‬
‫צ'ארלי די מוכשר בתחום הזה.‬

397
00:27:28,898 --> 00:27:30,900
‫קח גלולה.‬
‫-זה אולי לא יספיק.‬

398
00:27:30,900 --> 00:27:32,652
‫קח שתיים.‬
‫-רוצה יין?‬

399
00:27:32,652 --> 00:27:34,821
‫תפסיק לרחם על עצמך.‬

400
00:27:34,821 --> 00:27:37,448
‫קח גלולה, תחשוב עליי‬
‫ותזיין כמו כלב אדום גדול.‬

401
00:27:38,241 --> 00:27:39,826
‫ריימונד, אתה מחבב אותה?‬

402
00:27:41,244 --> 00:27:42,203
‫נראה לי שכן.‬

403
00:27:42,995 --> 00:27:44,080
‫קח גלולה.‬

404
00:27:47,667 --> 00:27:51,462
‫נהניתי מימים רבים שחלקו לי בהם כבוד‬
‫ומכמה ימים שבהם חלקתי כבוד.‬

405
00:27:51,462 --> 00:27:53,423
‫היום איהנה משני הדברים.‬

406
00:27:55,550 --> 00:27:59,470
‫אנחנו כאן כדי לחגוג ולחלוק כבוד‬

407
00:27:59,470 --> 00:28:02,724
‫לאדם שהעניק לנו יום‬
‫שאף אחד בג'ורג'יה טק לא ישכח.‬

408
00:28:04,517 --> 00:28:08,938
‫אתם יודעים, מישהו שאל אותי מקודם,‬
‫"למה היום? למה עכשיו?"‬

409
00:28:08,938 --> 00:28:10,189
‫למה לא עכשיו?‬

410
00:28:11,023 --> 00:28:13,109
‫במיוחד עכשיו.‬

411
00:28:13,109 --> 00:28:16,487
‫אנחנו חיים בתקופה שאין בה הרבה גיבורים,‬

412
00:28:16,487 --> 00:28:20,074
‫ואני מתכוון לגיבורים במובן העמוק של המילה,‬

413
00:28:20,074 --> 00:28:24,245
‫לא רק לאנשים שמגיעים להישגים מדהימים,‬
‫אלא לאופן שבו הם עושים זאת.‬

414
00:28:25,329 --> 00:28:30,126
‫אופי ויושר שמלמדים אותנו שעדיין אפשר‬

415
00:28:31,419 --> 00:28:34,964
‫גם להצליח וגם לנהוג בכבוד.‬

416
00:28:36,007 --> 00:28:37,967
‫צ'ארלי, תוכל להצטרף אליי לבמה?‬

417
00:28:39,302 --> 00:28:41,721
‫- ראש העיר נואם בטקס לכבוד צ'ארלי קרוקר -‬

418
00:28:41,721 --> 00:28:44,682
‫אנחנו נערוך טקס נוסף רשמי יותר,‬

419
00:28:44,682 --> 00:28:50,563
‫אבל יש לי את העונג להעניק לך‬
‫את כדור הפוטבול הזה לאות כבוד והנצחה.‬

420
00:28:51,147 --> 00:28:54,108
‫כשזינקת לתוך האנד זון,‬
‫הלב שלנו גם זינק משמחה,‬

421
00:28:54,108 --> 00:28:55,443
‫נתת לנו טעימה ממשהו,‬

422
00:28:55,443 --> 00:29:01,824
‫ואני שמח להכיר בשמחה שהענקת לכולנו.‬

423
00:29:04,118 --> 00:29:05,828
‫גבירותיי ורבותיי, איש 60 הדקות.‬

424
00:29:07,955 --> 00:29:08,956
‫קדימה, צ'ארלי!‬

425
00:29:10,625 --> 00:29:13,336
‫אני לא באמת יודע מה לומר.‬

426
00:29:13,336 --> 00:29:15,713
‫הוא יודע בדיוק מה הוא הולך להגיד.‬

427
00:29:15,713 --> 00:29:17,340
‫...הרגשתי כבוד וענווה.‬

428
00:29:18,716 --> 00:29:21,552
‫מקודם אמרתי לבן שלי...‬
‫הוא יושב שם. היי, חבוב.‬

429
00:29:22,053 --> 00:29:25,890
‫אמרתי לו שבזמנו,‬
‫חשבתי שזה רק עוד משחק פוטבול.‬

430
00:29:27,642 --> 00:29:29,852
‫אי אפשר לדעת כמה חשוב רגע הולך להיות.‬

431
00:29:30,937 --> 00:29:36,609
‫אנחנו מוצאים את עצמנו באמצע משהו,‬
‫ולא באמת יודעים מה התפקיד שלנו.‬

432
00:29:37,276 --> 00:29:39,904
‫הייתי גאה להיות‬
‫בנבחרת ילו ג'אקטס באותו היום.‬

433
00:29:42,198 --> 00:29:43,616
‫חבריי לנבחרת היו נהדרים.‬

434
00:29:43,616 --> 00:29:47,161
‫האירוניה, אדוני ראש העיר,‬
‫היא שאחד מהם מתמודד נגדך בבחירות.‬

435
00:29:47,745 --> 00:29:48,579
‫אוי, לא.‬

436
00:29:49,997 --> 00:29:54,335
‫נורם בגוביץ' היה שחקן פוטבול מצוין.‬
‫אין לי ספק.‬

437
00:29:54,335 --> 00:29:58,840
‫אבל היום יש לנו אתגרים גדולים יותר‬
‫מלנצח את הבולדוגס ולזכות באליפות הלאומית,‬

438
00:29:58,840 --> 00:30:01,092
‫ולכן יש לנו מזל שיש לנו אותך, וס.‬

439
00:30:01,759 --> 00:30:04,804
‫ראש עיר שמתעדף אופי,‬

440
00:30:05,388 --> 00:30:06,639
‫וטוב לב.‬

441
00:30:06,639 --> 00:30:10,935
‫לעזאזל, בכל מקום כולם מתרוצצים‬
‫ושואפים לזכות בגדולה, אבל לא מספיק...‬

442
00:30:12,854 --> 00:30:14,230
‫שואפים להיות טובים.‬

443
00:30:17,859 --> 00:30:18,693
‫אני...‬

444
00:30:20,778 --> 00:30:25,741
‫לא יכול שלא להיזכר בחברי נורם משחק לצידי‬
‫כשאני מסתכל על כדור הפוטבול הזה.‬

445
00:30:27,451 --> 00:30:28,619
‫העניין עם נורם...‬

446
00:30:29,996 --> 00:30:30,997
‫שהוא...‬

447
00:30:35,042 --> 00:30:36,836
‫היה שחקן פוטבול מעולה.‬

448
00:30:37,920 --> 00:30:39,922
‫מה שאתם לא יודעים על נורם,‬

449
00:30:40,882 --> 00:30:41,966
‫ואולי אתם כן...‬

450
00:30:57,857 --> 00:30:59,984
‫זה שהוא לא ראש העיר שדרוש לנו.‬

451
00:31:00,985 --> 00:31:02,278
‫אנחנו צריכים אנושיות.‬

452
00:31:02,862 --> 00:31:05,031
‫צריכים חמלה. אנחנו צריכים את וס.‬

453
00:31:05,615 --> 00:31:08,117
‫אדם שמסוגל להרגיש ולראות ש...‬

454
00:31:09,493 --> 00:31:10,703
‫כולנו בני אדם.‬

455
00:31:12,330 --> 00:31:13,956
‫שבריריים ומועדים לטעויות.‬

456
00:31:17,752 --> 00:31:18,586
‫חלשים.‬

457
00:31:21,923 --> 00:31:26,302
‫תודה רבה על כדור הפוטבול הזה.‬
‫לעד אהיה גאה בזינוק שעשיתי באותו יום.‬

458
00:31:26,302 --> 00:31:28,512
‫כששיחקתי פוטבול, הייתה לי מנטרה.‬

459
00:31:28,512 --> 00:31:30,765
‫"היום הוא היום שבו אשתפר."‬

460
00:31:34,018 --> 00:31:37,563
‫זו מנטרה פשוטה, אבל היא עזרה לי‬
‫לרוץ מהר יותר ולשחק חזק יותר.‬

461
00:31:40,399 --> 00:31:41,317
‫בזכותה השתפרתי.‬

462
00:31:42,234 --> 00:31:44,153
‫נראה לי שאסיים בזה.‬

463
00:31:47,907 --> 00:31:48,866
‫היום זה היום.‬

464
00:31:53,287 --> 00:31:56,290
‫תודה על הכבוד שהענקתם לי.‬

465
00:32:09,804 --> 00:32:12,807
‫אני בטוח שיש לך עוד משהו לומר.‬
‫-אמרתי הכול, וס.‬

466
00:32:12,807 --> 00:32:16,560
‫אני אזיין אותך בתחת, אחי...‬
‫-תעשה מה שאתה צריך לעשות.‬

467
00:32:16,560 --> 00:32:19,230
‫...עמוק לתוך המעיים המחורבנים שלך.‬

468
00:32:19,230 --> 00:32:21,565
‫אני מודה לך שוב על הכבוד הזה.‬

469
00:32:25,027 --> 00:32:28,990
‫זאת הייתה בגידה. זאת הייתה בגידה מחורבנת.‬

470
00:32:28,990 --> 00:32:30,408
‫רק תירגע.‬
‫-זין על זה.‬

471
00:32:30,408 --> 00:32:33,244
‫היה לנו הסכם, ואז הוא עלה לשם‬

472
00:32:33,244 --> 00:32:37,331
‫ודפק אותי בתחת עם תרגיל יהודה איש קריות‬
‫כמו בפרל הארבור! הבן זונה!‬

473
00:32:37,331 --> 00:32:39,375
‫נראה לי שהלך די טוב.‬
‫-על הזין שלי.‬

474
00:32:39,375 --> 00:32:40,459
‫וס.‬
‫-על הזין שלי.‬

475
00:32:41,168 --> 00:32:43,170
‫רוג'ר, על הזין שלי.‬

476
00:32:43,838 --> 00:32:44,714
‫בסדר.‬

477
00:32:46,924 --> 00:32:49,510
‫וס, רק תבדוק את החדשות.‬

478
00:32:49,510 --> 00:32:50,428
‫על הזין שלי.‬

479
00:32:52,930 --> 00:32:55,474
‫לא משנה אילו ניסים‬
‫הוא חולל עם כדור פוטבול,‬

480
00:32:55,474 --> 00:32:59,478
‫הצגתו של וס כאנושי היא מסירת הייאוש‬
‫המוצלחת ביותר של צ'ארלי קרוקר.‬

481
00:32:59,478 --> 00:33:02,773
‫הסקרים מציגים עלייה חדה‬
‫בפופולריות של ראש העיר,‬

482
00:33:02,773 --> 00:33:04,775
‫כשרוב המשיבים בעד ג'ורדן.‬

483
00:33:04,775 --> 00:33:05,943
‫היית מאמין?‬

484
00:33:07,945 --> 00:33:12,533
‫זו הייתה התוכנית שלך?‬
‫-לא, אמרתי שם מה שקופץ בראש.‬

485
00:33:12,533 --> 00:33:15,286
‫רואה כמה אני אבוד? אני מתבלבל עם הדימויים.‬

486
00:33:15,286 --> 00:33:17,288
‫צ'ארלי, ויזמר סטרוק כאן.‬

487
00:33:18,622 --> 00:33:20,124
‫בסדר, אני כבר בא.‬

488
00:33:20,833 --> 00:33:21,667
‫היי.‬

489
00:33:27,631 --> 00:33:28,632
‫אני גאה בך.‬

490
00:33:30,676 --> 00:33:32,845
‫מה שעשית היה מגניב. זה היה...‬

491
00:33:33,846 --> 00:33:35,181
‫או מה שלא עשית.‬

492
00:33:38,601 --> 00:33:42,229
‫אני לא רוצה שתתגאה בי, וולי.‬

493
00:33:43,481 --> 00:33:45,816
‫כלומר, אני כן, יותר מכל דבר אחר, אבל...‬

494
00:33:47,693 --> 00:33:48,861
‫ויז.‬

495
00:33:48,861 --> 00:33:50,988
‫מצטער שבאתי בלי להודיע.‬

496
00:33:50,988 --> 00:33:53,157
‫זה בטח חשוב. מה העניין?‬

497
00:33:56,410 --> 00:33:58,788
‫סרינה, וולי, תסלחו לי ולוויז לרגע.‬

498
00:34:03,667 --> 00:34:04,585
‫מה העניין, ויז?‬

499
00:34:11,509 --> 00:34:15,596
‫קיבלתי שיחת טלפון ממיטשל היילברונר,‬
‫עורך דין בתחום הנדל"ן.‬

500
00:34:15,596 --> 00:34:17,348
‫אני מכיר את מיטשל.‬
‫-אני בטוח.‬

501
00:34:17,348 --> 00:34:19,391
‫הוא מייצג את הרב ריצ'מן בין השאר.‬

502
00:34:19,391 --> 00:34:21,310
‫הוא התקשר בנוגע לחברה חדשה,‬

503
00:34:22,103 --> 00:34:24,271
‫"כלב אדום גדול בע"מ".‬

504
00:34:24,772 --> 00:34:26,607
‫סליחה?‬
‫-הרב מעורב בחברה.‬

505
00:34:27,149 --> 00:34:30,402
‫וגם ריימונד פיפגראס.‬

506
00:34:31,070 --> 00:34:32,321
‫הוא בעצם עומד בראשה.‬

507
00:34:32,905 --> 00:34:36,992
‫העברת חלק מהבעלות על הקונקורס‬
‫למרתה ולוולי.‬

508
00:34:36,992 --> 00:34:38,452
‫כחלק מהסדר הגירושין,‬

509
00:34:38,452 --> 00:34:40,538
‫וגם לצורכי מקלט מס וביטוח חיים.‬

510
00:34:40,538 --> 00:34:43,582
‫עשרים ושמונה אחוז למרתה,‬
‫ו-28 בנאמנות על שם וולי.‬

511
00:34:43,582 --> 00:34:47,837
‫תגיע לעיקר.‬
‫-ומרתה היא הנאמן בנאמנות.‬

512
00:34:47,837 --> 00:34:49,004
‫אמרתי, תגיע לעיקר.‬

513
00:34:49,004 --> 00:34:52,383
‫טוב, חברת כלב אדום גדול בע"מ מנסה להשיג‬

514
00:34:52,383 --> 00:34:54,593
‫את אמצעי השליטה בבניין הקונקורס.‬

515
00:35:33,507 --> 00:35:35,843
‫צ'ארלי!‬

516
00:36:15,049 --> 00:36:16,050
‫מרתה!‬

517
00:36:16,050 --> 00:36:18,636
‫- אידיוט -‬

518
00:37:03,222 --> 00:37:04,056
‫צ'ארלי!‬

519
00:37:04,682 --> 00:37:06,517
‫אתה מנסה לקחת ממני את הקונקורס?‬

520
00:37:06,517 --> 00:37:08,811
‫תעוף מפה! מה זה לעזאזל?!‬

521
00:37:08,811 --> 00:37:10,521
‫אני צריך לדבר עם ריימונד.‬

522
00:37:10,521 --> 00:37:11,981
‫אני אתקשר למשטרה.‬

523
00:37:11,981 --> 00:37:15,943
‫תתקשרי, אבל בבקשה תעשי את זה מחוץ לחדר.‬
‫אני צריך רגע עם ריימונד.‬

524
00:37:15,943 --> 00:37:18,821
‫אתה לא יכול להתפרץ לכאן.‬
‫-צאי, מרתה!‬

525
00:37:19,613 --> 00:37:21,865
‫אני מתקשרת למשטרה עכשיו.‬

526
00:37:27,371 --> 00:37:29,623
‫נראה לך שתיקח את הבניין שלי,‬

527
00:37:30,708 --> 00:37:32,334
‫מר כלב אדום גדול?‬

528
00:37:32,334 --> 00:37:35,963
‫זו עסקה חוקית וכשרה לגמרי.‬

529
00:37:37,965 --> 00:37:43,595
‫אשתי לשעבר והבן שלי לא יעבירו‬
‫את המניות שלהם בבניין הקונקורס לחברה שלך.‬

530
00:37:43,595 --> 00:37:45,306
‫אתה לא יכול לעצור אותם.‬

531
00:37:45,931 --> 00:37:47,266
‫ולמזלם,‬

532
00:37:48,058 --> 00:37:49,810
‫לפחות יישאר להם משהו.‬

533
00:37:50,853 --> 00:37:52,563
‫בדיוק כמו לך. זה הרעיון?‬

534
00:37:53,439 --> 00:37:54,356
‫בדיוק.‬

535
00:37:54,356 --> 00:37:55,816
‫איך אתה מעז?‬

536
00:37:56,817 --> 00:37:58,235
‫הגיע הזמן שאעז.‬

537
00:37:58,819 --> 00:38:00,654
‫אם לא עכשיו, מתי?‬

538
00:38:11,123 --> 00:38:12,708
‫כלב אדום גדול ללא ספק.‬

539
00:38:14,460 --> 00:38:18,881
‫אתה יודע מה זה "מק'חטף", צ'ארלי?‬
‫זה משהו סקוטי.‬

540
00:38:18,881 --> 00:38:22,092
‫כשמסיגים גבול בנחלה של אדם אחר‬

541
00:38:22,092 --> 00:38:24,428
‫ויורים בצבי או בפסיון,‬

542
00:38:24,428 --> 00:38:26,680
‫ודגים סלמון בנהר שלו,‬

543
00:38:26,680 --> 00:38:28,098
‫והכול באותו היום.‬

544
00:38:29,099 --> 00:38:33,604
‫זה כמו המק'חטף הגדול שלי עם הקונקורס.‬

545
00:38:33,604 --> 00:38:34,897
‫עכשיו, המק'זיון,‬

546
00:38:34,897 --> 00:38:36,273
‫הוא הרבה יותר מגניב.‬

547
00:38:38,442 --> 00:38:40,986
‫זה כשמזיינים את האישה של בעל הנחלה.‬

548
00:38:43,697 --> 00:38:44,782
‫תפתח את הדלת!‬

549
00:38:45,824 --> 00:38:48,452
‫המשטרה בדרך.‬
‫-עוד רגע!‬

550
00:38:49,036 --> 00:38:50,996
‫אני כבר לא חרק קטן, מה?‬

551
00:39:03,425 --> 00:39:04,426
‫לא.‬

552
00:39:06,387 --> 00:39:08,097
‫מה אתה עושה שם?‬

553
00:39:09,139 --> 00:39:09,973
‫צ'ארלי!‬

554
00:39:13,811 --> 00:39:15,062
‫ננעלה לי היד.‬

555
00:44:01,556 --> 00:44:05,602
‫תרגום כתוביות: אבירם משעלי‬