1
00:00:14,603 --> 00:00:16,603
‫במחשבה לאחור,‬

2
00:00:18,483 --> 00:00:23,723
‫אני חושבת שתמיד התקשיתי להאמין‬
‫שיש באנשים רוע,‬

3
00:00:27,683 --> 00:00:29,283
‫עד שפגשתי אותו,‬

4
00:00:32,243 --> 00:00:34,563
‫וראיתי במו עיניי את הרוע.‬

5
00:00:35,763 --> 00:00:39,923
‫כל שנה מתרחשים בארה"ב‬
‫יותר משלושה מיליון מקרים‬

6
00:00:40,003 --> 00:00:42,643
‫של הטרדה מאיימת‬

7
00:00:50,363 --> 00:00:56,763
‫- שמונים אחוז מהנשים שהוטרדו על ידי‬
‫בני זוג לשעבר חוו גם אלימות משפחתית -‬

8
00:00:58,483 --> 00:00:59,363
‫לפגוע באישה?‬

9
00:01:00,083 --> 00:01:02,083
‫זה לא משהו שהייתי עושה.‬

10
00:01:04,683 --> 00:01:09,283
‫להרביץ להן או להתעלל בהן.‬

11
00:01:09,763 --> 00:01:12,283
‫אתה מבין אותי? זה לא מי שאני.‬

12
00:01:14,843 --> 00:01:21,443
‫- זהו סיפורו של תיק הטרדה מאיימת‬
‫מספר 140-סי-טי-סי-אר-00624-01 -‬

13
00:01:21,523 --> 00:01:23,563
‫- ט' מוריסון -‬

14
00:01:23,643 --> 00:01:26,803
‫אני לא אוהב שמשקרים לי.‬
‫אני לא אוהב שמנצלים אותי.‬

15
00:01:26,883 --> 00:01:30,963
‫וכשאני מרגיש שמנצלים אותי,‬

16
00:01:31,043 --> 00:01:34,243
‫יוצא ממני היבט אחר בי, וזה לא משהו טוב.‬

17
00:01:39,603 --> 00:01:43,323
‫- סדרה של NETFLIX -‬

18
00:01:44,643 --> 00:01:48,243
‫אני מעדיף שיחשבו שאני רוצח‬
‫ולא מטרידן, אתה מבין אותי?‬

19
00:01:52,483 --> 00:01:57,883
‫רציתי שהיא תרגיש שצופים בה.‬

20
00:01:59,363 --> 00:02:01,283
‫כל אחד יכול להיות מטרידן.‬

21
00:02:02,683 --> 00:02:04,523
‫אלו דיבורים של הפחדה.‬

22
00:02:06,083 --> 00:02:07,443
‫אני לא משוגע עד כדי כך.‬

23
00:02:12,723 --> 00:02:17,443
‫- קרובה למוות -‬

24
00:02:25,523 --> 00:02:28,643
‫- ג'פרסון סיטי, מיזורי -‬

25
00:02:30,043 --> 00:02:33,603
‫- בית הסוהר ג'פרסון סיטי -‬

26
00:02:51,043 --> 00:02:52,723
‫שמי טרי דוויין מוריסון.‬

27
00:02:53,443 --> 00:02:56,923
‫נכלאתי על הטרדה בנסיבות מחמירות.‬

28
00:02:57,003 --> 00:02:58,283
‫נשפטתי לארבע שנים.‬

29
00:03:04,923 --> 00:03:06,883
‫גדלתי בדאלאס, טקסס.‬

30
00:03:09,043 --> 00:03:11,483
‫אני מניח שהייתי מרדן. לא…‬

31
00:03:12,083 --> 00:03:14,923
‫לא הלכתי לבית הספר, כמו שהייתי אמור לעשות.‬

32
00:03:15,003 --> 00:03:18,043
‫חשתי בעמדת נחיתות כי אימא שלי עבדה,‬

33
00:03:18,123 --> 00:03:22,283
‫אבא שלי היה נהג משאית,‬
‫אז לא הייתה לי תמיכה.‬

34
00:03:22,363 --> 00:03:24,683
‫אנשים שמעודדים אותי ודברים כאלו.‬

35
00:03:28,003 --> 00:03:30,243
‫- שטח פרטי -‬

36
00:03:30,323 --> 00:03:32,563
‫ראיתי את אבא שלי מתעלל באמי כמה פעמים.‬

37
00:03:33,963 --> 00:03:36,083
‫יש לי שלושה אחים נוספים,‬

38
00:03:36,163 --> 00:03:39,683
‫וכשגדלנו, כשאבא שלי רצה להתעלל באימא שלי,‬

39
00:03:39,763 --> 00:03:40,803
‫היינו מתערבים.‬

40
00:03:40,883 --> 00:03:44,643
‫ספגנו את הכאב והמכות בשביל אימא שלי,‬

41
00:03:44,723 --> 00:03:48,483
‫כי לא הגיע לה לחטוף מכות.‬

42
00:03:51,883 --> 00:03:53,243
‫לבסוף ברחתי מהבית,‬

43
00:03:53,963 --> 00:03:58,363
‫ומגיל 11 עד 17 אולי, הסתובבתי עם כנופיות.‬

44
00:04:06,843 --> 00:04:12,883
‫- בגיל 50, מוריסון התחבר ליישומון הכרויות‬
‫והכיר את "סיידי", אחות בת 54 -‬

45
00:04:18,283 --> 00:04:21,083
‫הכרתי את סיידי באתר הכרויות.‬

46
00:04:24,843 --> 00:04:27,043
‫היינו באותו גיל.‬

47
00:04:27,123 --> 00:04:30,403
‫היא הייתה עצמאית, מבין אותי? היא הייתה…‬

48
00:04:32,003 --> 00:04:33,843
‫היא לא הייתה תובענית.‬

49
00:04:33,923 --> 00:04:38,363
‫היא הייתה ביתית יותר, וזה מה שמשך אותי בה.‬

50
00:04:44,843 --> 00:04:47,563
‫בדייט הראשון שלנו היא התקשרה אליי לעבודה.‬

51
00:04:47,643 --> 00:04:51,603
‫עבדתי במסעדה, והיא רצתה לבוא למסעדה.‬

52
00:04:51,683 --> 00:04:54,563
‫אז הזמנתי אותה‬
‫לאכול איתי צהריים באותו יום.‬

53
00:04:55,443 --> 00:04:57,683
‫וזה גרם לי להרגיש טוב.‬

54
00:05:02,203 --> 00:05:04,243
‫היא הייתה אישה נחמדה.‬

55
00:05:04,323 --> 00:05:07,603
‫ובילינו זמן רב ביחד,‬
‫יצאנו לרכב על אופניים,‬

56
00:05:08,163 --> 00:05:13,003
‫לקולנוע, כל מיני דברים שאני אוהב לעשות.‬

57
00:05:29,963 --> 00:05:33,243
‫שמי סיידי, ואני ניצולת הטרדה מאיימת.‬

58
00:05:38,603 --> 00:05:43,563
‫פגשתי את טרי בסביבות מאי או יוני 2013.‬

59
00:05:47,283 --> 00:05:51,643
‫כמה מחבריי לעבודה‬
‫היו מעורים בדייטינג באינטרנט,‬

60
00:05:52,563 --> 00:05:58,363
‫והם שכנעו אותי להיכנס לאתר הכרויות,‬
‫וכך עשיתי.‬

61
00:05:58,443 --> 00:06:03,603
‫ויצאתי עם כמה אנשים לפני שפגשתי את טרי.‬

62
00:06:07,403 --> 00:06:13,643
‫התרשמתי שהוא ביישן מאוד ונחמד.‬

63
00:06:14,643 --> 00:06:18,683
‫התקשורת בינינו הייתה טובה.‬

64
00:06:19,723 --> 00:06:23,123
‫החלפנו מספרי טלפון והתחלנו להסתמס.‬

65
00:06:24,483 --> 00:06:28,083
‫אבל אני זוכרת שחשבתי שהוא לא הטיפוס שלי.‬

66
00:06:30,323 --> 00:06:31,483
‫ואז…‬

67
00:06:33,563 --> 00:06:36,443
‫בתקופה שעמדתי לאבד בה את עבודתי,‬

68
00:06:36,523 --> 00:06:41,483
‫אני מניחה שהייתי זקוקה למישהו לדבר איתו,‬
‫וכך זה התפתח.‬

69
00:06:53,643 --> 00:06:56,443
‫במשך כמה חודשים, סימסתי לה כל בוקר.‬

70
00:06:56,523 --> 00:06:58,763
‫"שיהיה יום טוב בעבודה", ודברים כאלו.‬

71
00:06:58,843 --> 00:07:00,443
‫וגם היא סימסה לי.‬

72
00:07:02,363 --> 00:07:04,683
‫המשכנו להתראות במשך שלושה חודשים.‬

73
00:07:06,323 --> 00:07:09,923
‫היא תמיד שאלה אותי, "אולי תעבור לגור אצלי?‬
‫אנחנו כל הזמן יחד."‬

74
00:07:10,003 --> 00:07:12,363
‫ותמיד הייתי מחליף נושא, כי כמו שאמרתי,‬

75
00:07:12,443 --> 00:07:16,163
‫לא באמת חיפשתי מערכת יחסים…‬

76
00:07:17,523 --> 00:07:19,403
‫שעליי להתחייב לה.‬

77
00:07:28,123 --> 00:07:29,323
‫- יוני 2013 -‬

78
00:07:29,403 --> 00:07:35,243
‫- כשנסיבות חייו של מוריסון השתנו,‬
‫הוא עבר לדירתה של סיידי -‬

79
00:07:38,963 --> 00:07:44,163
‫זרקו אותו מהבית שהוא גר בו, וריחמתי עליו,‬

80
00:07:44,243 --> 00:07:46,363
‫אז אמרתי לו שהוא יכול לגור איתי.‬

81
00:07:46,443 --> 00:07:50,403
‫אבל אני זוכרת שאמרתי לו‬
‫כשהוא עבר לגור איתי,‬

82
00:07:51,483 --> 00:07:55,763
‫שברגע שאסיים את לימודי תוך שנה,‬

83
00:07:55,843 --> 00:07:58,763
‫שאני מתכננת לעבור דירה‬
‫ושהוא לא יצטרף אליי.‬

84
00:08:00,923 --> 00:08:05,963
‫בהתחלה היה בסדר. דברים רגילים.‬

85
00:08:06,043 --> 00:08:09,883
‫מכינים ארוחת ערב, עובדים וצופים בטלוויזיה.‬

86
00:08:13,083 --> 00:08:16,603
‫ואז, בהדרגה, ראיתי שהוא מתחיל להשתנות.‬

87
00:08:20,443 --> 00:08:23,083
‫הוא נהפך רכושני קצת.‬

88
00:08:23,923 --> 00:08:29,123
‫כאילו, אם ישבתי במטבח מול המחשב שלי,‬

89
00:08:29,203 --> 00:08:32,803
‫והוא היה בסלון, צופה בטלוויזיה,‬

90
00:08:32,883 --> 00:08:36,163
‫הוא רצה שאשב לידו כל הזמן.‬

91
00:08:36,243 --> 00:08:41,883
‫ואמרתי, "אני לא מבינה למה אני‬
‫לא יכולה לעשות את מה שאני רוצה לעשות‬

92
00:08:41,963 --> 00:08:43,923
‫אם אתה עושה את מה שאתה רוצה."‬

93
00:08:45,243 --> 00:08:48,963
‫ואז התחלתי לחשוב,‬
‫"יכול להיות שעשיתי טעות".‬

94
00:08:56,363 --> 00:09:00,003
‫היחסים בינינו הידרדרו‬
‫חודש אולי אחרי שעברתי לגור שם.‬

95
00:09:02,283 --> 00:09:06,003
‫בחורים שונים הגיעו לבית כמה פעמים‬

96
00:09:06,083 --> 00:09:09,363
‫להחזיר סרטים, או שהיא ביקשה שאכין לה ארוחה‬

97
00:09:09,443 --> 00:09:13,043
‫ממצרכים שהיו במקרר, ולא אני שמתי אותם שם.‬

98
00:09:13,123 --> 00:09:14,443
‫אז כאילו…‬

99
00:09:16,203 --> 00:09:19,003
‫"מאיפה השגת את זה?" אתה מבין אותי?‬

100
00:09:19,083 --> 00:09:21,243
‫והיא לא נתנה לי תשובות.‬

101
00:09:22,563 --> 00:09:24,803
‫פיתחתי רגשות כלפיה.‬

102
00:09:24,883 --> 00:09:27,083
‫רציתי רק לדעת אם היא בוגדת בי.‬

103
00:09:28,803 --> 00:09:30,603
‫אבל היא אף פעם לא נתנה תשובות.‬

104
00:09:36,083 --> 00:09:39,843
‫ניסיתי לחשוב על דרכים להיפטר ממנו,‬

105
00:09:39,923 --> 00:09:44,323
‫ואמרתי לו שהוא צריך למצוא מקום אחר,‬

106
00:09:44,403 --> 00:09:47,323
‫כי לא חשבתי שאנחנו מתאימים.‬

107
00:09:47,963 --> 00:09:50,483
‫וברגע שאמרתי לו את זה,‬

108
00:09:50,963 --> 00:09:53,563
‫האלימות התחילה.‬

109
00:09:59,243 --> 00:10:03,403
‫לילה אחד צפינו בטלוויזיה, וישבנו על הספה,‬

110
00:10:03,483 --> 00:10:04,723
‫ודיברנו.‬

111
00:10:06,083 --> 00:10:11,483
‫טרי דיבר הרבה על לשנות את חייו‬
‫ולעשות דברים שונים,‬

112
00:10:11,563 --> 00:10:15,643
‫ואמרתי לו, "אתה יודע, טרי,‬
‫אם אתה רוצה לשנות את חייך‬

113
00:10:15,723 --> 00:10:19,363
‫"ולשפר את חייך,‬
‫אתה צריך לשנות את מנטליות הכנופיות הזאת‬

114
00:10:19,443 --> 00:10:21,763
‫"כי זה לא יקדם אותך בחיים."‬

115
00:10:22,763 --> 00:10:26,883
‫הוא השתתק ולא אמר מילה.‬

116
00:10:26,963 --> 00:10:30,003
‫הוא הלך לישון ואני…‬

117
00:10:30,083 --> 00:10:34,203
‫המשכתי לצפות בטלוויזיה חצי שעה נוספת בערך,‬

118
00:10:34,283 --> 00:10:36,203
‫ואז הלכתי למיטה.‬

119
00:10:40,163 --> 00:10:41,843
‫כמעט נרדמתי,‬

120
00:10:43,203 --> 00:10:48,003
‫ובאותו רגע הוא הניח את כף הרגל שלו‬

121
00:10:48,083 --> 00:10:51,123
‫על המותן שלי ודחף אותי מהמיטה.‬

122
00:10:54,763 --> 00:10:58,843
‫נפלתי לרצפה, חצי ערה,‬

123
00:10:58,923 --> 00:11:00,883
‫ואני זוכרת שחשבתי,‬

124
00:11:00,963 --> 00:11:04,283
‫"אולי הוא רק התמתח‬
‫ולא התכוון לעשות את זה."‬

125
00:11:04,363 --> 00:11:08,563
‫כי הייתי מטושטשת, ישנה למחצה.‬

126
00:11:09,203 --> 00:11:13,643
‫אז חזרתי למיטה והדבר הבא שקרה היה‬

127
00:11:13,723 --> 00:11:16,603
‫שהוא רכן מעליי והקיף בידיו את צווארי.‬

128
00:11:20,523 --> 00:11:24,683
‫הייתי כמו בובת סמרטוטים משתוללת על המיטה.‬

129
00:11:27,323 --> 00:11:28,163
‫ו…‬

130
00:11:36,363 --> 00:11:37,763
‫חשבתי שזה הסוף.‬

131
00:11:43,043 --> 00:11:46,363
‫בראשי היה קול שאמר,‬

132
00:11:46,443 --> 00:11:50,843
‫"אל תילחמי. תשתפי פעולה. זה ייגמר בקרוב."‬

133
00:11:55,443 --> 00:11:58,083
‫והוא הפסיק, וקם,‬

134
00:11:59,403 --> 00:12:01,003
‫ויצא מחדר השינה.‬

135
00:12:03,843 --> 00:12:06,403
‫קמתי ונכנסתי לחדר הרחצה.‬

136
00:12:07,043 --> 00:12:11,283
‫החלק הלבן בעין שלי היה אדום כדם.‬

137
00:12:12,163 --> 00:12:15,563
‫ודיממתי מהמעיים במשך שלושה ימים.‬

138
00:12:18,683 --> 00:12:21,403
‫אני באמת חושבת שכמעט מתי.‬

139
00:12:36,683 --> 00:12:39,283
‫בשישי בערב חזרתי איתה הביתה‬

140
00:12:39,363 --> 00:12:41,523
‫אחרי שהיא השגיחה על הנכדים שלה.‬

141
00:12:41,603 --> 00:12:44,043
‫הייתי צריך לקום למחרת בבוקר לעבודה.‬

142
00:12:44,883 --> 00:12:48,483
‫אז למחרת בבוקר,‬
‫היא התעוררה והיה לה פנס בעין.‬

143
00:12:49,523 --> 00:12:53,363
‫היא אמרה לי שהרבצתי לה. אמרתי, "לא".‬

144
00:12:54,763 --> 00:12:57,163
‫כי בתחילת מערכת היחסים,‬

145
00:12:57,243 --> 00:13:01,083
‫אמרתי לה, "אם אגע בך פעם, תתקשרי למשטרה".‬

146
00:13:01,603 --> 00:13:05,603
‫וכשהיא אמרה את זה,‬
‫אמרתי, "לא, לא חבטתי בך".‬

147
00:13:08,843 --> 00:13:12,403
‫היא יצאה מהבית באותו ערב‬
‫או שהיא חבטה בעצמה.‬

148
00:13:12,483 --> 00:13:13,843
‫אני באמת לא יודע.‬

149
00:13:16,203 --> 00:13:17,683
‫היא מסוגלת לעשות את זה.‬

150
00:13:25,203 --> 00:13:26,483
‫- יוני 2013 -‬

151
00:13:27,603 --> 00:13:28,883
‫- דצמבר 2013 -‬

152
00:13:28,963 --> 00:13:33,323
‫- בהמשך, סיידי יצאה מדירתה‬
‫ועברה לגור עם בתה -‬

153
00:13:39,923 --> 00:13:44,643
‫כשעזבתי, לקחתי רק כמה בגדים,‬

154
00:13:45,243 --> 00:13:48,283
‫והשארתי הרבה דברים בדירה שלי.‬

155
00:13:48,843 --> 00:13:51,043
‫ערב אחד הוא שלח לי הודעות‬

156
00:13:51,123 --> 00:13:54,963
‫וכתב שהוא הלבין את כל הבגדים שלי,‬

157
00:13:55,043 --> 00:14:00,923
‫שהוא הרס את כל התמונות שלי,‬
‫את החפצים האישיים שלי,‬

158
00:14:01,003 --> 00:14:02,523
‫שהוא חתך את הנעליים שלי,‬

159
00:14:02,603 --> 00:14:05,403
‫ושהכול נמצא בפח האשפה בדירה.‬

160
00:14:05,483 --> 00:14:07,523
‫כל הזבל שלך בחוץ בשקיות לבנות.‬

161
00:14:07,603 --> 00:14:10,883
‫הזבל שלך בחוץ. בגדים ותמונות.‬
‫כדאי שתבואי לקחת.‬

162
00:14:11,083 --> 00:14:15,403
‫באותה עת, טרי היה שולח 50 הודעות ביום,‬

163
00:14:15,483 --> 00:14:18,203
‫וכאילו, אף אחת לא הייתה חיובית.‬

164
00:14:18,283 --> 00:14:20,563
‫אני זורק דברים. לא אכפת לי ממך.‬

165
00:14:20,643 --> 00:14:23,243
‫שמתי מלבין על הזבל שלך.‬
‫זרקתי את כל התמונות.‬

166
00:14:25,043 --> 00:14:28,003
‫הוא השאיר פתקים בבית של בת דודתי.‬

167
00:14:29,483 --> 00:14:33,923
‫הוא היה מגיע לבית של בתי‬
‫ומכניס מכתבים לתיבת הדואר שלהם.‬

168
00:14:34,003 --> 00:14:35,403
‫הוא כתב שהוא אוהב אותי.‬

169
00:14:35,483 --> 00:14:37,363
‫"אני לא מאמין שאת עושה את זה."‬

170
00:14:40,723 --> 00:14:43,123
‫ואז התחלתי לחשוב, "זו הטרדה מאיימת".‬

171
00:14:53,643 --> 00:14:54,803
‫פחדתי.‬

172
00:14:54,883 --> 00:14:58,683
‫אם חשבתי שמכונית נוסעת אחריי יותר מדי זמן…‬

173
00:15:03,083 --> 00:15:08,203
‫השתדלתי לוודא שאני מכירה‬
‫את הדרך המהירה ביותר לתחנת המשטרה.‬

174
00:15:11,163 --> 00:15:16,723
‫זה כמו להיות כל הזמן‬
‫במצב הישרדות "הילחם או ברח".‬

175
00:15:20,003 --> 00:15:21,843
‫זה מפחיד. מפחיד מאוד.‬

176
00:15:37,883 --> 00:15:40,403
‫- מיזורי שמחה לקראתכם -‬

177
00:15:43,243 --> 00:15:47,523
‫הזמן המסוכן ביותר לאישה‬
‫לעזוב מערכת יחסים מתעללת הוא‬

178
00:15:47,603 --> 00:15:49,683
‫כשהיא עוזבת את הבית.‬

179
00:15:51,283 --> 00:15:54,523
‫ובמקרה הזה, כשסיידי עזבה,‬

180
00:15:56,483 --> 00:15:58,403
‫אז התחילה להישקף סכנה לחייה.‬

181
00:16:01,923 --> 00:16:03,483
‫שמי אנג'לה הירש,‬

182
00:16:04,683 --> 00:16:06,323
‫ואני המנהלת הבכירה‬

183
00:16:06,403 --> 00:16:09,803
‫ב"מרכז לטיפול באונס ובהתעללות"‬
‫בג'פרסון סיטי, מיזורי.‬

184
00:16:14,563 --> 00:16:18,283
‫כשהקורבן מתחילה להבין‬

185
00:16:18,363 --> 00:16:21,723
‫שמדובר ביחסים לא בריאים,‬

186
00:16:22,323 --> 00:16:24,603
‫שהיא מבודדת,‬

187
00:16:24,683 --> 00:16:27,123
‫שאדם אחר שולט בה,‬

188
00:16:27,923 --> 00:16:32,923
‫והיא נוקטת בצעדים כדי לצמצם את השליטה זאת,‬

189
00:16:34,043 --> 00:16:38,523
‫הצד התוקף מרגיש מאוים.‬

190
00:16:40,483 --> 00:16:44,563
‫וכשסיידי לקחה שליטה על חייה‬

191
00:16:45,123 --> 00:16:48,723
‫וקיבלה החלטה לעזוב את מערכת היחסים,‬

192
00:16:48,803 --> 00:16:52,683
‫זה יצר מצב של…‬

193
00:16:54,523 --> 00:16:58,763
‫פניקה כמעט, אפשר לומר, אצל מוריסון.‬

194
00:17:01,803 --> 00:17:04,963
‫אנג'לה הירש בחנה את ההודעות‬

195
00:17:05,043 --> 00:17:07,963
‫שמוריסון שלח לסיידי אחרי שעזבה‬

196
00:17:09,403 --> 00:17:13,083
‫כשהוא כותב דברים כמו‬
‫"אני יודע מתי תשגיחי על הנכדים",‬

197
00:17:13,163 --> 00:17:16,963
‫הוא יכול להשתמש‬
‫במצבים השגרתיים שמרכיבים את חייה,‬

198
00:17:17,043 --> 00:17:19,443
‫ללכת לבית הספר, לבלות עם הנכדים,‬

199
00:17:19,523 --> 00:17:20,763
‫לבקר את המשפחה שלה,‬

200
00:17:21,243 --> 00:17:25,883
‫ולהציג אותם בצורה‬
‫שתגרום לה להרגיש לא בטוחה,‬

201
00:17:25,963 --> 00:17:28,563
‫בלי קשר למקום או למה שהיא עושה,‬

202
00:17:28,643 --> 00:17:31,163
‫או למה שהיא עשתה כדי לעזור לעצמה.‬

203
00:17:31,243 --> 00:17:34,963
‫אני יודע מתי את לומדת, עם הנכדים, בחנות,‬
‫באילו רחובות את עוצרת,‬

204
00:17:35,043 --> 00:17:37,043
‫הוא עשה את זה רק כדי שהיא תדע,‬

205
00:17:37,123 --> 00:17:39,483
‫את יכולה לברוח אבל לא להסתתר.‬

206
00:17:39,563 --> 00:17:42,323
‫"אני בשליטה. אני יודע מה קורה.‬

207
00:17:42,883 --> 00:17:44,523
‫"לא תברחי ממני לעולם."‬

208
00:17:44,603 --> 00:17:47,963
‫שערו בנפשכם איך זה לחיות ככה כל הזמן.‬

209
00:17:48,043 --> 00:17:51,443
‫זה מה שקורה לקורבנות של הטרדה מאיימת.‬

210
00:17:51,523 --> 00:17:52,963
‫כך עליהן לחיות.‬

211
00:17:55,523 --> 00:17:56,523
‫-דצמבר  2013 -‬

212
00:17:58,923 --> 00:18:01,003
‫אחרי שהתגוררה שלושה חודשים עם בתה,‬

213
00:18:01,083 --> 00:18:03,483
‫סיידי עזבה כדי למצוא מקום מסתור‬

214
00:18:04,203 --> 00:18:08,403
‫במקרה של סיידי, היא עשתה כל מה שביכולתה‬

215
00:18:08,483 --> 00:18:10,283
‫כדי להתרחק מהאדם הזה,‬

216
00:18:11,083 --> 00:18:14,843
‫ואני מבינה לגמרי למה היא הסתתרה.‬

217
00:18:16,883 --> 00:18:20,883
‫אנחנו רואים את זה אצל נשים מוכות רבות.‬

218
00:18:20,963 --> 00:18:25,483
‫הן צריכות להגיע למקום בטוח ומאובטח,‬

219
00:18:25,563 --> 00:18:27,283
‫שאי אפשר למצוא אותן בו,‬

220
00:18:27,803 --> 00:18:31,523
‫כי לא בטוח עבורן להישאר שם.‬

221
00:18:34,643 --> 00:18:38,923
‫אני חושבת שמציאת מקום מסתור הייתה‬
‫הסיכוי האחרון שלה לשרוד.‬

222
00:18:40,963 --> 00:18:43,363
‫האישה הזאת לא נרצחה רק בזכות חסד אלוהי.‬

223
00:18:58,723 --> 00:19:00,163
‫בזמן שהסתתרתי,‬

224
00:19:00,843 --> 00:19:05,003
‫טרי המשיך לנסות להטריד אותי ואת משפחתי.‬

225
00:19:08,403 --> 00:19:12,043
‫הוא ניסה לשלוח לי אפליקציות‬
‫כדי לאתר את המיקום שלי.‬

226
00:19:12,963 --> 00:19:18,643
‫זה נראה כמו מסרון רגיל‬
‫אבל היה בו מעקב ג'י-פי-אס.‬

227
00:19:21,323 --> 00:19:24,043
‫כיביתי את הטלפון שלי, וכשהדלקתי אותו שוב,‬

228
00:19:24,123 --> 00:19:26,763
‫כל זה התחיל לעלות,‬

229
00:19:26,843 --> 00:19:31,523
‫משהו כמו 50 מסרונים.‬

230
00:19:32,283 --> 00:19:36,923
‫וזה היה ממספר הטלפון שלו,‬
‫אז חשבתי, "לא, מחק".‬

231
00:19:39,843 --> 00:19:43,363
‫לא יצאתי מהבית למטרות שאינן לימודים‬

232
00:19:43,443 --> 00:19:45,643
‫כי פחדתי להיות במקום ציבורי.‬

233
00:19:47,923 --> 00:19:54,043
‫קשה להסביר את חוויית הפחד.‬

234
00:19:54,683 --> 00:19:58,683
‫לו יכולתי להכניס את עצמי לקופסה‬
‫ולנעול אותה,‬

235
00:19:59,163 --> 00:20:00,243
‫זה היה עדיף.‬

236
00:20:03,043 --> 00:20:06,363
‫והגעתי לנקודה מסוימת שבה ידעתי‬

237
00:20:06,443 --> 00:20:09,283
‫שזה יימשך כך עד יומי האחרון,‬

238
00:20:10,043 --> 00:20:11,523
‫ושאני אחיה בפחד,‬

239
00:20:12,843 --> 00:20:15,363
‫או שזה ייגמר במותי או במותו.‬

240
00:20:16,363 --> 00:20:21,163
‫והכנתי את עצמי למצב הזה.‬

241
00:20:22,483 --> 00:20:24,443
‫במרץ 2014,‬

242
00:20:24,523 --> 00:20:28,963
‫סיידי הוציאה צו הרחקה לחודש‬
‫נגד טרי מוריסון‬

243
00:20:29,843 --> 00:20:33,243
‫הצו אסר על מוריסון לאיים,‬

244
00:20:33,323 --> 00:20:37,283
‫להתעלל או לתקשר עם סיידי בכל דרך אפשרית‬

245
00:20:44,443 --> 00:20:46,563
‫ידעתי שזה יכעיס אותו עוד יותר,‬

246
00:20:46,643 --> 00:20:51,163
‫ולכן חיכיתי עד שאוכל להסתתר‬
‫לפני שהגשתי בקשה לצו הרחקה.‬

247
00:20:54,043 --> 00:20:55,963
‫החשש העיקרי הוא נקמה,‬

248
00:20:56,043 --> 00:20:59,483
‫ואני חושבת שמשום כך הרבה… נשים בעיקר,‬

249
00:20:59,563 --> 00:21:03,523
‫מהססות להוציא צו הרחקה,‬
‫כי מדובר בסך הכול בפיסת נייר.‬

250
00:21:03,603 --> 00:21:07,203
‫האמת היא שדבר לא יכול להרחיק אותם ממך.‬

251
00:21:08,043 --> 00:21:10,043
‫גם אם יש לך צו הרחקה,‬

252
00:21:10,123 --> 00:21:12,763
‫הם יכולים להגיע אלייך לפני שהמשטרה תגיע.‬

253
00:21:12,843 --> 00:21:13,683
‫ומה אז?‬

254
00:21:21,403 --> 00:21:23,803
‫לא יכולתי לעשות דבר כדי להגן על ילדיי.‬

255
00:21:23,883 --> 00:21:26,363
‫לא יכולתי לעשות דבר כדי להגן על עצמי.‬

256
00:21:26,923 --> 00:21:28,963
‫חוסר אונים מוחלט.‬

257
00:21:38,003 --> 00:21:44,403
‫- בעודה מסתתרת, סיידי החליטה‬
‫לחדש את הכשרתה כאחות -‬

258
00:21:47,083 --> 00:21:52,163
‫- המכללה הקהילתית אוזרקס טכניקל,‬
‫קמפוס ריצ'ווד ואלי -‬

259
00:21:52,243 --> 00:21:56,643
‫- מדעי החיים, מדעים, טכנולוגיה -‬

260
00:21:56,723 --> 00:21:58,643
‫- מרץ 2014 -‬

261
00:21:58,723 --> 00:22:01,923
‫חמישה ימים אחרי הוצאת צו ההרחקה,‬

262
00:22:02,003 --> 00:22:05,523
‫סיידי הגיעה למכללה‬
‫כדי לעדכן אותם בנוגע למוריסון‬

263
00:22:11,923 --> 00:22:13,603
‫למיטב זיכרוני, זה היה בבוקר.‬

264
00:22:15,563 --> 00:22:17,643
‫סיימתי את סיור הבוקר,‬

265
00:22:17,723 --> 00:22:21,003
‫והתקבלה פנייה‬
‫על סטודנטית שביקשה לראות אותי.‬

266
00:22:24,763 --> 00:22:27,683
‫הגעתי לדלפק השירות לתלמידים‬
‫וראיתי את סיידי.‬

267
00:22:27,763 --> 00:22:31,003
‫והיא אמרה לי שיש ברשותה העתק של צו הרחקה‬

268
00:22:31,563 --> 00:22:33,443
‫נגד אדון אחד. אמרתי לה,‬

269
00:22:33,523 --> 00:22:35,723
‫"אנחנו נערב את משטרת אוזרק,‬

270
00:22:35,803 --> 00:22:37,363
‫"כי זה נשמע די רציני."‬

271
00:22:37,443 --> 00:22:39,843
‫- שירות לתלמידים -‬

272
00:22:39,923 --> 00:22:41,123
‫שמי ג'רום רנסום.‬

273
00:22:41,203 --> 00:22:44,963
‫אני הממונה לבטיחות ואבטחה‬
‫בקמפוס ריצ'ווד ואלי,‬

274
00:22:45,043 --> 00:22:46,323
‫בניקסה, מיזורי.‬

275
00:22:48,763 --> 00:22:51,003
‫הלכנו לחדר הישיבות של הנשיא.‬

276
00:22:51,083 --> 00:22:53,803
‫היא ישבה ליד השולחן כאן,‬
‫שוטר מאוזרק ישב כאן,‬

277
00:22:53,883 --> 00:22:56,603
‫ואני ישבתי בקדמת השולחן כאן.‬

278
00:22:56,683 --> 00:23:00,683
‫עברנו על הטפסים שלה‬
‫ודיברנו על תוכנית פעולה.‬

279
00:23:04,683 --> 00:23:08,123
‫היא פחדה ממנו.‬
‫אפשר היה לראות שהיא מתוחה מאוד.‬

280
00:23:08,803 --> 00:23:10,123
‫היא נראתה נסערת מאוד.‬

281
00:23:10,923 --> 00:23:14,363
‫היא אמרה לנו, "הוא יגיע לכאן. אני יודעת".‬

282
00:23:14,443 --> 00:23:15,883
‫היא אמרה, "הוא לא מפחד".‬

283
00:23:20,323 --> 00:23:24,963
‫וכשיצאנו, הסתכלתי, פניתי אליה ואמרתי,‬

284
00:23:25,043 --> 00:23:27,963
‫"אני חושב שמר מוריסון כאן עכשיו.‬
‫נראה לי שזה הוא."‬

285
00:23:28,043 --> 00:23:30,283
‫אמרתי, "הישארי כאן ואני אבדוק".‬

286
00:23:30,363 --> 00:23:34,043
‫ואז ניגשתי לדלפק השירות לתלמידים‬
‫וראיתי אותו עומד שם.‬

287
00:23:37,643 --> 00:23:39,163
‫הלכנו כאן.‬

288
00:23:40,403 --> 00:23:42,683
‫הדלתות היו פתוחות בדיוק כמו עכשיו,‬

289
00:23:43,523 --> 00:23:45,723
‫ודחפנו אותו דרך הדלת הזאת.‬

290
00:23:45,803 --> 00:23:47,643
‫והצמדתי אותו לדלת הזאת.‬

291
00:23:47,723 --> 00:23:50,603
‫אמרנו, "אתה מפר צו הרחקה".‬

292
00:23:50,683 --> 00:23:53,003
‫השוטר הודיע לו שהוא עצור.‬

293
00:23:53,083 --> 00:23:55,883
‫מר מוריסון אמר,‬
‫"אני לא יודע על מה אתם מדברים".‬

294
00:23:55,963 --> 00:23:59,523
‫ושלפתי מהכיס שלו את צו ההרחקה שהוא קיבל.‬

295
00:24:00,203 --> 00:24:03,003
‫ואמרתי, "אולי לא הבנת, זה הצו",‬

296
00:24:03,083 --> 00:24:04,283
‫והראיתי לו אותו.‬

297
00:24:06,603 --> 00:24:10,203
‫אז ליווינו את מר מוריסון לניידת,‬

298
00:24:10,283 --> 00:24:12,483
‫והוא נלקח לבית המעצר של מחוז כריסטיאן‬

299
00:24:12,563 --> 00:24:14,683
‫באשמת הפרת צו הרחקה.‬

300
00:24:19,363 --> 00:24:20,523
‫סיידי הייתה מבועתת.‬

301
00:24:20,603 --> 00:24:23,363
‫היא הייתה ממש מבועתת כשראתה אותו.‬

302
00:24:28,643 --> 00:24:31,603
‫אני שמח שהיא פנתה‬
‫והייתה אמיצה מספיק כדי לומר,‬

303
00:24:31,683 --> 00:24:34,323
‫"תקשיבו, יש מישהו שמדאיג אותי."‬

304
00:24:38,443 --> 00:24:40,563
‫אם סיידי לא הייתה מגישה את הניירת,‬

305
00:24:40,643 --> 00:24:44,083
‫מר מוריסון היה רק מתבקש לעזוב,‬
‫והוא היה הולך.‬

306
00:24:44,763 --> 00:24:48,643
‫אבל יכולנו לעצור אותו‬
‫כי היא הגישה את הניירת.‬

307
00:24:55,003 --> 00:24:58,563
‫מוריסון הוחזק זמן קצר‬
‫בבית המעצר של מחוז כריסטיאן,‬

308
00:24:58,643 --> 00:25:00,923
‫ואז שוחרר‬

309
00:25:06,843 --> 00:25:09,803
‫- מרץ 2014 -‬

310
00:25:09,883 --> 00:25:11,083
‫- אחד באפריל, 2014 -‬

311
00:25:11,163 --> 00:25:12,643
‫שבועיים לאחר מכן,‬

312
00:25:12,723 --> 00:25:18,283
‫שוטר זיהה את מוריסון‬
‫שהגיע לקמפוס בפעם השנייה‬

313
00:25:25,243 --> 00:25:26,763
‫מר מוריסון עצר,‬

314
00:25:27,523 --> 00:25:30,803
‫יצא מהרכב ורץ לעבר ניידת המשטרה.‬

315
00:25:31,643 --> 00:25:35,283
‫השוטר יצא מהרכב, שלף את הנשק שלו,‬

316
00:25:35,363 --> 00:25:38,803
‫כיוון לעבר מר מוריסון ונתן לו הוראות.‬

317
00:25:43,483 --> 00:25:45,203
‫השוטר עצר את מר מוריסון.‬

318
00:25:45,283 --> 00:25:48,363
‫הוא נלקח שוב לבית המעצר של מחוז כריסטיאן‬

319
00:25:48,443 --> 00:25:49,843
‫בפעם השנייה בשבועיים.‬

320
00:25:54,883 --> 00:25:59,403
‫המעצר השני הסתיים באישום‬
‫של הטרדה בנסיבות מחמירות‬

321
00:26:00,563 --> 00:26:05,163
‫ראיות מרכזיות נגדו נמצאו במחברת‬
‫שהתגלתה במכוניתו‬

322
00:26:12,483 --> 00:26:13,643
‫שמי ג'נט בלו.‬

323
00:26:14,843 --> 00:26:16,843
‫אני עוזרת תביעה,‬

324
00:26:16,923 --> 00:26:20,803
‫ואני עוסקת בתביעות כ-20 שנה.‬

325
00:26:24,363 --> 00:26:28,243
‫קיבלנו את המחברת באחד באפריל, יום המעצר.‬

326
00:26:29,043 --> 00:26:31,043
‫הדברים שנכתבו במחברת‬

327
00:26:31,123 --> 00:26:35,163
‫הגבירו את המודעות שלנו‬
‫לרמת הסיכון של הבחור.‬

328
00:26:37,523 --> 00:26:38,843
‫הוא כתב, בין השאר,‬

329
00:26:38,923 --> 00:26:41,363
‫"אני רק רוצה לומר שאת צריכה להתאבד.‬

330
00:26:42,483 --> 00:26:44,003
‫זה נגמר מבחינתך."‬

331
00:26:44,563 --> 00:26:48,803
‫הדבר הנוסף במחברת שהיה מדאיג,‬

332
00:26:49,403 --> 00:26:51,243
‫כתוב, "יש לי אקדח בשבילך".‬

333
00:26:52,603 --> 00:26:56,123
‫מצאנו מכתבים שהוא שלח‬
‫אחרי הוצאת צו ההרחקה,‬

334
00:26:56,203 --> 00:26:58,363
‫ובאחד הדפים כתוב,‬

335
00:26:58,443 --> 00:27:00,643
‫"כבר הפסדת בגלל מה שעשית.‬

336
00:27:00,723 --> 00:27:03,003
‫"התקשרת למשטרה והוצאת צו הרחקה נגדי.‬

337
00:27:04,003 --> 00:27:06,443
‫"זה ימנע ממני לדבר איתך?‬

338
00:27:06,523 --> 00:27:08,923
‫"אין מצב. תצטרכי להמשיך להסתתר.‬

339
00:27:09,003 --> 00:27:13,003
‫"הפסיקי ללמוד כי אם תנהגי‬
‫או תיסעי עם מישהו,‬

340
00:27:13,083 --> 00:27:15,563
‫"אני אצפה בך ממגרש החניה.‬

341
00:27:15,643 --> 00:27:18,003
‫"אחכה עד שתיסעי למקום מגורייך."‬

342
00:27:21,003 --> 00:27:22,083
‫אלו איומים.‬

343
00:27:22,163 --> 00:27:26,003
‫הוא עוקב אחריה בפועל‬
‫ואומר לה שהוא צופה בה.‬

344
00:27:28,163 --> 00:27:29,883
‫ויש את כל המסרונים.‬

345
00:27:30,923 --> 00:27:33,963
‫"אחנה מחוץ לבית שלך. את תדברי איתי.‬

346
00:27:34,483 --> 00:27:35,763
‫"למה עשית לי את זה?‬

347
00:27:36,803 --> 00:27:41,843
‫"אבוא לבית הספר שלך ולבית משפחתך‬
‫אם זה מה שאת רוצה."‬

348
00:27:45,123 --> 00:27:46,363
‫הייתי מבועתת במקומה.‬

349
00:27:47,003 --> 00:27:48,883
‫ואני חושבת שסיידי בהחלט הייתה.‬

350
00:27:48,963 --> 00:27:52,443
‫היא הייתה מבועתת כי היא ידעה‬
‫שהוא יודע איפה המשפחה שלה גרה.‬

351
00:27:52,523 --> 00:27:56,603
‫- בית המשפט של מחוז כריסטיאן -‬

352
00:27:56,683 --> 00:28:00,203
‫אני חשבתי שאנחנו צריכים‬
‫להמשיך להחזיק אותו במעצר,‬

353
00:28:00,283 --> 00:28:03,283
‫כי חשבתי שהוא מהווה איום עליה,‬
‫אם הוא ישתחרר.‬

354
00:28:03,843 --> 00:28:07,083
‫הוא ידע כבר שהיא דיווחה עליו פעמיים‬
‫לרשויות החוק.‬

355
00:28:07,163 --> 00:28:10,683
‫הוא נעצר פעמיים. אז באותו רגע‬

356
00:28:10,763 --> 00:28:13,723
‫חשבתי שזה משהו‬
‫שאנחנו חייבים להתייחס אליו ברצינות.‬

357
00:28:19,923 --> 00:28:23,163
‫- אפריל 2014 -‬

358
00:28:24,083 --> 00:28:26,003
‫ב-16 באפריל, 2014,‬

359
00:28:26,083 --> 00:28:29,483
‫נפתח השימוע המוקדם של מוריסון‬
‫באישום הטרדה בנסיבות מחמירות‬

360
00:28:30,523 --> 00:28:34,283
‫- בתי משפט, מחוז כריסטיאן -‬

361
00:28:34,363 --> 00:28:37,083
‫חששתי מאוד לקראת השימוע המקדים,‬

362
00:28:37,163 --> 00:28:42,123
‫כי חששתי שסיידי תהיה איתו באותו חדר,‬

363
00:28:42,203 --> 00:28:45,603
‫ותצטרך לראות אותו ולהצביע עליו,‬

364
00:28:45,683 --> 00:28:49,083
‫ולהגיד "זהו טרי מוריסון שמטריד אותי".‬

365
00:28:49,163 --> 00:28:51,563
‫- החותם הגדול של מדינת מיזורי -‬

366
00:28:51,643 --> 00:28:53,443
‫הם הגישו בקשה לפסילת ראיות.‬

367
00:28:53,523 --> 00:28:56,603
‫בכמה מקרים הם ביקשו להחליף שופט.‬

368
00:28:56,683 --> 00:29:01,003
‫העיכובים נמשכו בזה אחר זה.‬

369
00:29:01,083 --> 00:29:03,803
‫אולי הוא חשב שאם יעכב את ההליכים‬

370
00:29:04,323 --> 00:29:08,323
‫סיידי תתעייף ותחליט, "גמרתי".‬

371
00:29:08,403 --> 00:29:10,723
‫הוא לא חשב שיקרה עם זה משהו,‬

372
00:29:10,803 --> 00:29:12,163
‫הוא חשב שזה לא יקרה.‬

373
00:29:17,803 --> 00:29:18,923
‫- אפריל 2014 -‬

374
00:29:21,763 --> 00:29:24,323
‫לבסוף, ביוני 2015,‬

375
00:29:24,403 --> 00:29:27,123
‫מוריסון נמצא אשם בהטרדה בנסיבות מחמירות‬

376
00:29:27,203 --> 00:29:29,203
‫ונשלח לארבע שנות מאסר.‬

377
00:29:41,563 --> 00:29:44,163
‫היא אמרה שהיחסים נגמרו, שהיא לא אוהבת אותי‬

378
00:29:44,243 --> 00:29:46,763
‫ושהיא לא רוצה שום קשר איתי,‬

379
00:29:46,843 --> 00:29:48,283
‫ושהיא לא רוצה לדבר איתי.‬

380
00:29:48,363 --> 00:29:50,523
‫אז כן, זה…‬

381
00:29:50,603 --> 00:29:55,523
‫אפשר לקרוא לזה הטרדה מאיימת‬
‫אחרי שבדקתי את ההגדרה,‬

382
00:29:55,603 --> 00:29:57,443
‫וכל מה…‬

383
00:30:00,083 --> 00:30:01,763
‫כל מה שקשור להטרדה מאיימת.‬

384
00:30:03,603 --> 00:30:07,203
‫אני חושב שעשיתי את זה‬
‫כדי להפחיד או להבהיל אותה.‬

385
00:30:09,603 --> 00:30:11,323
‫אני מבין שזה לא בסדר‬

386
00:30:12,163 --> 00:30:13,803
‫כי זה הפחיד אותה מאוד,‬

387
00:30:13,883 --> 00:30:16,043
‫והיא לא ידעה מה אני עלול לעשות.‬

388
00:30:18,723 --> 00:30:22,403
‫אבל רציתי רק לסגור מעגל,‬
‫אפילו בהטרדה המאיימת.‬

389
00:30:23,083 --> 00:30:26,843
‫לא הייתה לי כוונה לפגוע פיזית בסיידי.‬

390
00:30:26,923 --> 00:30:31,003
‫לא התכוונתי לגעת בה. רציתי רק לקבל תשובות.‬

391
00:30:31,083 --> 00:30:34,523
‫למה עשית את מה שעשית,‬
‫או אמרת את הדברים שאמרת עליי.‬

392
00:30:34,603 --> 00:30:35,683
‫זה הכול.‬

393
00:30:38,363 --> 00:30:40,083
‫היא אמרה דברים שקריים,‬

394
00:30:41,083 --> 00:30:43,203
‫כי אני לא מתעלל.‬

395
00:30:43,283 --> 00:30:44,923
‫אני לא מתעלל בנשים.‬

396
00:30:46,043 --> 00:30:49,323
‫לעולם לא אפגע באישה כי כמו שאמרתי, אני גבר‬

397
00:30:49,403 --> 00:30:50,683
‫והיא אישה. היא…‬

398
00:30:53,403 --> 00:30:55,123
‫היא החוליה החלשה יותר, ו…‬

399
00:30:56,163 --> 00:30:58,923
‫לא אהבתי שמתייגים אותי כמטרידן.‬

400
00:31:00,723 --> 00:31:02,883
‫כמו שאמרתי , זה ברמה של פדופילים.‬

401
00:31:03,923 --> 00:31:06,803
‫הנחות שבנחותים, אתה מבין?‬

402
00:31:08,403 --> 00:31:10,883
‫אני מרגיש כמו חלאה. אני מרגיש…‬

403
00:31:13,363 --> 00:31:18,003
‫שאנשים… אני מעדיף‬
‫שיחשבו שאני רוצח ולא מטרידן,‬

404
00:31:18,083 --> 00:31:19,003
‫אתה מבין אותי?‬

405
00:31:36,483 --> 00:31:38,843
‫למר מוריסון יש עבר אלים.‬

406
00:31:42,283 --> 00:31:44,563
‫כלומר, אין אלימות גדולה יותר מרצח.‬

407
00:31:48,643 --> 00:31:49,883
‫שמי סקוט היל.‬

408
00:31:49,963 --> 00:31:52,203
‫אני שוטר בספרינגפילד, מיזורי.‬

409
00:31:52,283 --> 00:31:57,163
‫הייתי בסיור ב-23 בספטמבר, 2011,‬

410
00:31:57,843 --> 00:32:00,243
‫כשקיבלנו דיווח על ירי.‬

411
00:32:07,083 --> 00:32:10,083
‫שמונה עשר חודשים‬
‫לפני שמוריסון פגש את סיידי,‬

412
00:32:10,163 --> 00:32:14,723
‫משטרת ספרינגפילד הוזעקה‬
‫לזירה של תקרית אלימה‬

413
00:32:16,323 --> 00:32:19,083
‫אישה שזוהתה מאוחר יותר כפריסטינה טיינר‬

414
00:32:19,163 --> 00:32:20,443
‫נורתה בראשה.‬

415
00:32:24,643 --> 00:32:27,883
‫עדים זיהו את טרי מוריסון‬

416
00:32:27,963 --> 00:32:30,363
‫כחשוד שירה בגברת טיינר,‬

417
00:32:30,443 --> 00:32:34,323
‫והוא נעצר מאוחר יותר בחשד לרצח.‬

418
00:32:40,843 --> 00:32:43,803
‫חדר 212. מר מוריסון נכנס לחדר‬

419
00:32:43,883 --> 00:32:45,963
‫והתעמת איתן עם אקדח.‬

420
00:32:46,723 --> 00:32:52,003
‫ולדברי העדה, הוא ניגש למעקה הזה‬

421
00:32:52,083 --> 00:32:54,443
‫וירה בה כשהיא רצה במדרגות.‬

422
00:32:59,283 --> 00:33:02,723
‫הייתה בחדר אישה‬
‫שהכירה את מר מוריסון ממפגשים קודמים.‬

423
00:33:02,803 --> 00:33:04,923
‫היא זיהתה אותו מתוך מערך צילומים,‬

424
00:33:05,003 --> 00:33:07,163
‫והוא נעצר כארבעה ימים אחר כך.‬

425
00:33:11,883 --> 00:33:13,203
‫- ספטמבר 2011 -‬

426
00:33:13,283 --> 00:33:16,043
‫בספטמבר 2011, תובעי מחוז גרין‬

427
00:33:16,123 --> 00:33:18,123
‫האשימו את טרי מוריסון ברצח‬

428
00:33:18,203 --> 00:33:21,403
‫אבל התיק לא הגיע לבית המשפט‬

429
00:33:22,323 --> 00:33:25,923
‫- בתי משפט, מחוז גרין -‬

430
00:33:26,603 --> 00:33:29,363
‫העדה המרכזית סירבה לזהות אותו כחשוד.‬

431
00:33:30,043 --> 00:33:31,283
‫היא הייתה מבועתת.‬

432
00:33:31,363 --> 00:33:35,523
‫הסתובבו ברחוב שמועות‬
‫שהיא הייתה כנראה המטרה המיועדת,‬

433
00:33:36,043 --> 00:33:37,483
‫ולא הקורבן האחרת.‬

434
00:33:37,563 --> 00:33:40,843
‫ואני חושב שהיא פחדה‬

435
00:33:41,643 --> 00:33:44,483
‫כי היא הייתה מעורבת‬
‫יותר ממה שהיא רצתה להיות,‬

436
00:33:44,563 --> 00:33:47,323
‫וחברתה נהרגה לנגד עיניה.‬

437
00:33:47,403 --> 00:33:48,763
‫אז זה עלול לקרות גם לה.‬

438
00:33:48,843 --> 00:33:52,043
‫- משטרת ספרינגפילד -‬

439
00:33:56,923 --> 00:33:59,923
‫תיק הרצח נגד מוריסון נשכח‬

440
00:34:00,003 --> 00:34:03,363
‫עד שחלפו ארבע שנים כמעט‬

441
00:34:03,443 --> 00:34:07,963
‫והבלשים שמעו‬
‫שמוריסון נעצר באשמת הטרדה מאיימת‬

442
00:34:12,403 --> 00:34:15,323
‫רצח לעולם אינו נשכח.‬
‫אין חוק התיישנות לגביו.‬

443
00:34:15,403 --> 00:34:18,163
‫אז ידעתי שתהיה לי הזדמנות נוספת לעשות צדק.‬

444
00:34:21,363 --> 00:34:24,323
‫פגשתי את סיידי כשנודע לי‬
‫שהיא קורבן באישום הטרדה,‬

445
00:34:24,963 --> 00:34:29,043
‫וידעתי שאם יתקבל מידע חדש…‬

446
00:34:29,123 --> 00:34:30,963
‫אלו היו היחסים האחרונים שלו.‬

447
00:34:31,483 --> 00:34:35,043
‫אם הם היו קרובים,‬
‫אולי הוא חלק איתה מידע בנוגע לרצח.‬

448
00:34:35,123 --> 00:34:37,563
‫אז ברור שהיא מישהי שארצה לדבר איתה.‬

449
00:34:39,723 --> 00:34:41,723
‫כשתשאלתי אותה, היא פרצה בבכי.‬

450
00:34:43,403 --> 00:34:46,323
‫הפחד שליווה אותה, הידיעה שאם הוא ישתחרר,‬

451
00:34:46,403 --> 00:34:49,923
‫היא באמת האמינה‬
‫שהוא יאתר אותה ויהרוג אותה.‬

452
00:34:50,003 --> 00:34:53,643
‫הפחד שראיתי בעיניה בתשאול,‬

453
00:34:53,723 --> 00:34:54,963
‫אי אפשר להעמיד פנים.‬

454
00:34:55,043 --> 00:34:56,163
‫אי אפשר לזייף אותו.‬

455
00:34:56,243 --> 00:34:58,363
‫- ספרינגפילד, מיזורי -‬

456
00:34:58,443 --> 00:35:02,483
‫והיא ציינה שהוא אמר לה‬

457
00:35:02,563 --> 00:35:04,043
‫שהוא באמת הרג אותה.‬

458
00:35:04,923 --> 00:35:09,043
‫אז היה חשוב מאוד, במשפט, שהמושבעים‬

459
00:35:09,123 --> 00:35:13,923
‫יקשיבו למערכת היחסים האחרונה ולהודאה שלו‬

460
00:35:14,003 --> 00:35:16,323
‫ברצח הקורבן בתיק הזה.‬

461
00:35:28,563 --> 00:35:30,563
‫הייתי המומה משיחת הטלפון ההיא.‬

462
00:35:32,083 --> 00:35:35,123
‫טרי נשלח לכלא באשמת הטרדה בנסיבות מחמירות.‬

463
00:35:36,603 --> 00:35:40,363
‫הבלש היל יצר איתי קשר,‬

464
00:35:40,443 --> 00:35:45,643
‫והוא רצה לבדוק אם אני יודעת משהו על הרצח.‬

465
00:35:50,923 --> 00:35:55,283
‫לילה אחד, באופן מפתיע, הוא סיפר לי.‬

466
00:35:56,043 --> 00:36:00,123
‫הוא אמר, "כן, הרגתי את האישה ההיא,‬
‫אבל איש לא יודע על כך חוץ ממך,‬

467
00:36:00,723 --> 00:36:02,523
‫ואני אכחיש הכול."‬

468
00:36:05,123 --> 00:36:08,563
‫בשלב ההוא לא אמרתי כלום. לא שאלתי דבר.‬

469
00:36:08,643 --> 00:36:09,643
‫לא רציתי לדעת.‬

470
00:36:10,803 --> 00:36:13,723
‫מוטב לי שאדע כמה שפחות.‬

471
00:36:18,603 --> 00:36:24,403
‫- סיידי התבקשה להעיד על ההודאה‬
‫במשפט הרצח של מוריסון -‬

472
00:36:29,203 --> 00:36:31,723
‫לא רציתי להעיד כי…‬

473
00:36:31,803 --> 00:36:34,403
‫מה אם אמסור עדות והוא לא יורשע?‬

474
00:36:38,683 --> 00:36:42,803
‫התחלתי לחשוב על זה‬
‫וחשבתי, "מה יש לי להפסיד?"‬

475
00:36:42,883 --> 00:36:45,923
‫כי אם העדות שלי תועיל לתיק,‬

476
00:36:46,003 --> 00:36:49,363
‫זה יועיל לי, ולא שאני…‬

477
00:36:50,283 --> 00:36:54,083
‫זה נשמע רע, אבל פחדתי שהוא ישתחרר.‬

478
00:36:54,963 --> 00:36:56,563
‫הייתי אחוזת אימה.‬

479
00:37:06,803 --> 00:37:09,763
‫- ב-12 במרץ, 2018 , מוריסון הועמד לדין‬

480
00:37:09,843 --> 00:37:13,443
‫באשמת רצח פריסטינה טיינר‬

481
00:37:22,283 --> 00:37:27,563
‫המשפט היה מורט עצבים.‬

482
00:37:27,643 --> 00:37:31,003
‫- אולם השופטת ג'סיקה קרוז -‬

483
00:37:31,683 --> 00:37:34,763
‫אני זוכרת שניגשתי לדוכן העדים ו…‬

484
00:37:36,043 --> 00:37:41,123
‫כשראיתי את המושבעים, וטרי, ואת כולם שם,‬

485
00:37:41,203 --> 00:37:42,083
‫זה פשוט…‬

486
00:37:43,323 --> 00:37:47,123
‫ידעתי שכולם רואים שאני רועדת‬
‫כי רעדתי ממש חזק.‬

487
00:37:51,563 --> 00:37:53,523
‫לא רציתי להביט לעברו.‬

488
00:37:53,603 --> 00:37:56,083
‫הצצתי מדי פעם, אבל לא רציתי להביט בו. אבל…‬

489
00:37:56,963 --> 00:38:01,403
‫הבת שלי, שתבורך, שופעת רוח קרב.‬

490
00:38:01,483 --> 00:38:05,483
‫היא הביטה לעברו ורצתה ליצור איתו קשר עין‬

491
00:38:05,563 --> 00:38:07,563
‫כדי להגיד לו, "אתה לא מנצח".‬

492
00:38:15,843 --> 00:38:19,523
‫ב-14 במרץ, 2018,‬
‫אחרי יומיים בלבד בבית המשפט,‬

493
00:38:19,603 --> 00:38:22,843
‫טרי מוריסון נמצא אשם ברצח‬

494
00:38:27,283 --> 00:38:32,563
‫כשהם פסקו את דינו ואמרו שהוא אשם,‬
‫כמעט התעלפתי.‬

495
00:38:32,643 --> 00:38:33,483
‫כל כך שמחתי.‬

496
00:38:37,923 --> 00:38:40,283
‫הוקל לי מאוד. בכיתי.‬

497
00:38:41,603 --> 00:38:45,723
‫ואני זוכרת שבתה של האישה יצאה…‬

498
00:38:47,443 --> 00:38:50,483
‫כי לבת שלה הייתה ילדה קטנה, תינוקת קטנה.‬

499
00:38:55,723 --> 00:38:59,643
‫הפרקליטה ניגשה אליה וחיבקה אותה,‬

500
00:38:59,723 --> 00:39:01,203
‫והביאה אותה אליי.‬

501
00:39:02,443 --> 00:39:03,523
‫והיא אמרה,‬

502
00:39:07,003 --> 00:39:11,243
‫"האישה הזאת עזרה להכניס‬
‫את הרוצח של אימא שלך לכלא."‬

503
00:39:14,163 --> 00:39:15,203
‫זה היה קשה.‬

504
00:39:19,763 --> 00:39:23,723
‫השופטת גזרה על טרי מוריסון מאסר עולם‬

505
00:39:23,803 --> 00:39:27,563
‫עם אפשרות לשחרור על תנאי ועוד 100 שנה‬

506
00:39:45,243 --> 00:39:48,963
‫היא לא ידעה למה אני מסוגל עד שהרשיעו אותי‬

507
00:39:49,043 --> 00:39:50,403
‫ברצח מדרגה שנייה.‬

508
00:39:51,003 --> 00:39:53,283
‫אז כן, היא פוחדת ממני.‬

509
00:39:54,643 --> 00:39:57,803
‫ואני יודע איך זה נראה.‬

510
00:39:57,883 --> 00:40:01,523
‫נראה שאני אדם אלים,‬
‫שאסור לשחרר אותי לעולם.‬

511
00:40:01,603 --> 00:40:04,843
‫אבל בעיקרון אני מתבודד.‬

512
00:40:04,923 --> 00:40:07,283
‫אני אדם ש… אני פשוט אוהב להיות לבד.‬

513
00:40:08,523 --> 00:40:10,043
‫כך אני רואה את זה כאן.‬

514
00:40:12,043 --> 00:40:14,603
‫אני עלול להיות מסוכן אם יעמידו אותי במצב‬

515
00:40:14,683 --> 00:40:16,843
‫שבו עליי להוכיח את הסמכות שלי,‬

516
00:40:16,923 --> 00:40:20,763
‫ואני יכול להיות האדם שאתה לא רוצה לראות.‬

517
00:40:27,403 --> 00:40:29,483
‫עדיין יש לי אפשרות לשחרור על תנאי,‬

518
00:40:29,563 --> 00:40:32,563
‫אבל בגילי, 59, אני אמות בכלא.‬

519
00:40:32,643 --> 00:40:34,363
‫לא אשתחרר לעולם.‬

520
00:40:34,443 --> 00:40:37,083
‫זה בעצם מאסר עולם. זהו גזר דין מוות.‬

521
00:40:39,443 --> 00:40:41,323
‫אבל אני לא אוותר.‬

522
00:40:41,963 --> 00:40:48,043
‫כמו שאמרתי, אמשיך להילחם‬
‫עד שאמצה את כל האפשרויות שלי לערער.‬

523
00:40:48,123 --> 00:40:50,443
‫אין לי מה לעשות במקום הזה‬

524
00:40:50,523 --> 00:40:52,123
‫חוץ מלהילחם, אתה מבין?‬

525
00:40:52,203 --> 00:40:54,803
‫לא טוב לי פה, אני לא רוצה להיות כאן,‬

526
00:40:54,883 --> 00:40:56,203
‫ואני לא רוצה למות כאן.‬

527
00:40:56,283 --> 00:41:01,883
‫אז מדוע לא להשקיע‬
‫את הזמן שלי כאן בלימוד משפטים,‬

528
00:41:02,763 --> 00:41:05,323
‫בלעשות משהו‬
‫ולנסות להשיב לעצמי את החופש שלי?‬

529
00:41:09,523 --> 00:41:13,283
‫- ספרינגפילד, מקום הולדתו של כביש 66 -‬

530
00:41:23,883 --> 00:41:27,203
‫כשהשופטת גזרה מאסר עולם ועוד 100 שנה…‬

531
00:41:29,683 --> 00:41:32,963
‫הרגשתי שמשא כבד ירד מכתפיי.‬

532
00:41:36,763 --> 00:41:40,843
‫המאסר על ההטרדה בנסיבות מחמירות היה רק…‬

533
00:41:41,963 --> 00:41:43,803
‫לא יודעת, בין שלוש לשבע שנים,‬

534
00:41:43,883 --> 00:41:47,003
‫וסביר להניח שהוא היה משתחרר‬
‫קודם על התנהגות טובה אולי.‬

535
00:41:50,083 --> 00:41:53,683
‫הרגשתי שהוא לא הצליח…‬

536
00:41:56,243 --> 00:41:57,843
‫בניסיון שלו להרוס אותי.‬

537
00:42:02,403 --> 00:42:04,003
‫אבל אני לא חושבת‬

538
00:42:04,083 --> 00:42:08,483
‫שאפשר באמת להתגבר על ההשפעות המתמשכות‬
‫של מערכת יחסים כזאת.‬

539
00:42:08,963 --> 00:42:10,963
‫אני חושבת שזה נשאר איתך לתמיד.‬

540
00:42:15,843 --> 00:42:19,883
‫עדיין יש לי רגעים שבהם‬
‫אני לא רק נועלת את הדלתות,‬

541
00:42:19,963 --> 00:42:25,363
‫אני מצמידה כיסאות מתחת לידיות הדלתות‬
‫כדי שאיש לא יוכל להיכנס.‬

542
00:42:28,443 --> 00:42:31,643
‫כשאת עוברת דבר כזה, את סובלת מסיוטים.‬

543
00:42:33,283 --> 00:42:36,523
‫דברים קטנים שאת רואה בזווית העין,‬

544
00:42:38,163 --> 00:42:43,043
‫וזה מבהיל אותך לרגע ומחזיר אותך לשם.‬

545
00:42:48,003 --> 00:42:50,483
‫זה קורה לאנשים מכל שכבות האוכלוסייה.‬

546
00:42:51,723 --> 00:42:53,683
‫לא חשוב כמה כסף את מרוויחה,‬

547
00:42:53,763 --> 00:42:56,043
‫לא חשוב אם את אדם טוב.‬

548
00:42:56,643 --> 00:42:59,723
‫אפילו דרך החינוך בילדותך אינה חשובה.‬

549
00:43:04,843 --> 00:43:07,603
‫כשפגשתי אותו לראשונה, הייתה לי תחושה חזקה‬

550
00:43:07,683 --> 00:43:11,563
‫שהוא לא מישהו שמעניין אותי,‬

551
00:43:11,643 --> 00:43:15,643
‫אבל התעלמתי מזה לרוע מזלי, אבל…‬

552
00:43:17,003 --> 00:43:18,923
‫כן, הלוואי שהייתי מקשיבה יותר.‬

553
00:43:23,323 --> 00:43:26,363
‫אני מאמינה‬
‫שלו פעלתי לפי האינסטינקטים האלו,‬

554
00:43:26,443 --> 00:43:28,403
‫לא הייתי יושבת כאן עכשיו.‬

555
00:43:31,323 --> 00:43:32,683
‫אבל אני חושבת גם‬

556
00:43:34,123 --> 00:43:37,723
‫שאולי הייתי צריכה לעבור את זה‬
‫כדי לגלות כמה אני חזקה.‬

557
00:44:11,683 --> 00:44:14,603
‫תרגום כתוביות: דנה סבן‬