1 00:00:13,083 --> 00:00:17,323 ‫אני מרגיש שכל אחד כמעט יכול להיות מטרידן,‬ 2 00:00:19,043 --> 00:00:20,443 ‫בנסיבות המתאימות.‬ 3 00:00:23,843 --> 00:00:26,683 ‫כשאני נזכר במה שקרה, זה לא מי שאני.‬ 4 00:00:28,243 --> 00:00:32,043 ‫כל שנה מתרחשים בארה"ב‬ 5 00:00:32,123 --> 00:00:35,443 ‫יותר משלושה מיליון מקרים של הטרדה מאיימת‬ 6 00:00:38,003 --> 00:00:40,003 ‫הרגשתי כמו בחלום.‬ 7 00:00:41,203 --> 00:00:43,003 ‫כמו אדם סהרורי.‬ 8 00:00:44,043 --> 00:00:45,603 ‫רציתי להיות חלק ממשהו.‬ 9 00:00:46,843 --> 00:00:48,523 ‫יצאתי מדעתי ואיבדתי שליטה.‬ 10 00:00:49,683 --> 00:00:54,003 ‫זה גרם לי לתת ביטוי‬ ‫לכעס שלי ולפנטזיות שלי.‬ 11 00:00:54,563 --> 00:01:00,723 ‫ארבעים אחוז מההטרדות מסלימות לאלימות‬ 12 00:01:07,523 --> 00:01:13,043 ‫זהו סיפורו של אסיר מספר 01420621‬ 13 00:01:17,803 --> 00:01:21,243 ‫הוא עקב אחריי לכל מקום שהלכתי.‬ 14 00:01:24,123 --> 00:01:27,643 ‫הוא אמר שהוא יתקוף מישהו שאני אוהבת.‬ 15 00:01:30,163 --> 00:01:34,963 ‫כל מי שגורם לכל כך הרבה נזק הוא פסיכופת.‬ 16 00:01:41,003 --> 00:01:44,843 ‫- סדרה של NETFLIX -‬ 17 00:01:46,203 --> 00:01:49,683 ‫אני מעדיף שיחשבו שאני רוצח‬ ‫ולא מטרידן, אתה מבין אותי?‬ 18 00:01:53,963 --> 00:01:59,403 ‫רציתי לצפות באינטנסיביות של הרגשות שלה.‬ 19 00:02:01,323 --> 00:02:02,803 ‫כל אחד יכול להיות מטרידן.‬ 20 00:02:04,283 --> 00:02:06,003 ‫אלו דיבורים של הפחדה.‬ 21 00:02:07,763 --> 00:02:09,523 ‫אני לא משוגע עד כדי כך.‬ 22 00:02:13,283 --> 00:02:18,843 ‫- משפחה בהטרדה -‬ 23 00:02:19,363 --> 00:02:22,123 ‫- מגדל פול אליזונדו -‬ 24 00:02:26,643 --> 00:02:31,443 ‫- סן אנטוניו, טקסס -‬ 25 00:02:37,763 --> 00:02:41,603 ‫לא נתקלתי בתיק דומה לזה בעבר.‬ 26 00:02:44,803 --> 00:02:47,403 ‫זה היה תיק הטרדה מפחיד מאוד.‬ 27 00:02:49,443 --> 00:02:53,403 ‫כשבוחנים בנפרד את הפרטים הקטנים‬ ‫שיוצרים הטרדה מאיימת,‬ 28 00:02:53,483 --> 00:02:57,603 ‫הם לא נראים מסוכנים ואפילו לא פליליים.‬ 29 00:02:57,683 --> 00:03:00,043 ‫אבל כשהם מופיעים יחד כצירוף,‬ 30 00:03:00,523 --> 00:03:03,163 ‫זה מעורר פחד,‬ 31 00:03:03,243 --> 00:03:07,723 ‫ולמרבה הצער, במקרים רבים, זה עלול להסלים‬ 32 00:03:07,803 --> 00:03:09,443 ‫למשהו אלים מאוד.‬ 33 00:03:25,923 --> 00:03:31,003 ‫- בית הסוהר מארק וו. סטיילס‬ ‫בומונט, טקסס -‬ 34 00:03:44,923 --> 00:03:48,083 ‫שמי רובן אנטוניו יראמיו.‬ 35 00:03:50,483 --> 00:03:53,803 ‫בפברואר 2007, נגזרו על רובן יראמיו‬ 36 00:03:53,883 --> 00:03:56,003 ‫ארבעים וחמש שנות מאסר‬ 37 00:03:57,083 --> 00:04:03,163 ‫בסדר. אני מניח שהואשמתי בהטרדת…‬ 38 00:04:03,243 --> 00:04:06,203 ‫בהטרדת חברתי לשעבר,‬ ‫או חברתי באותה תקופה.‬ 39 00:04:09,323 --> 00:04:11,683 ‫זאת הייתה תקופה כאוטית מאוד.‬ 40 00:04:13,603 --> 00:04:16,163 ‫היה הרבה בלבול בחיי, הרבה ערפול.‬ 41 00:04:17,283 --> 00:04:21,363 ‫כך הידרדרתי לכל הסיפור הזה.‬ 42 00:04:25,043 --> 00:04:31,483 ‫- מאסרו של יראמיו‬ ‫קטע שנתיים כמעט של הטרדות -‬ 43 00:04:38,123 --> 00:04:41,363 ‫הילדות שלי הייתה מאוד לא סדורה, אני מניח.‬ 44 00:04:42,963 --> 00:04:45,963 ‫עברנו ממקום למקום, ממדינה למדינה.‬ 45 00:04:47,163 --> 00:04:50,843 ‫אבי היה מופיע אחת לכמה זמן,‬ 46 00:04:50,923 --> 00:04:52,963 ‫בכל פעם שהוא איתר את אמי,‬ 47 00:04:53,043 --> 00:04:57,723 ‫ואף פעם לא הצלחתי להכות שורשים.‬ 48 00:04:57,803 --> 00:05:00,883 ‫תמיד היינו… כמו נוודים.‬ 49 00:05:03,003 --> 00:05:06,563 ‫מעולם לא היו לי חברים או מישהו…‬ ‫דברים כאלו.‬ 50 00:05:06,643 --> 00:05:09,923 ‫בכל עיירה או עיר שגרתי בהן,‬ 51 00:05:10,003 --> 00:05:13,083 ‫תמיד חוויתי בריונות,‬ ‫אז היה לזה תפקיד חשוב,‬ 52 00:05:13,163 --> 00:05:14,443 ‫כי זה…‬ 53 00:05:14,523 --> 00:05:18,603 ‫הבריונות הזאת גרמה לי לסגת לתוך עצמי.‬ 54 00:05:24,603 --> 00:05:27,843 ‫החלום שלי היה רעיה, ילדים ובית,‬ 55 00:05:27,923 --> 00:05:29,043 ‫ולפרנס אותם.‬ 56 00:05:29,123 --> 00:05:31,883 ‫זה תמיד היה החלום שלי.‬ 57 00:05:33,283 --> 00:05:37,403 ‫יצאתי לדייטים מדי פעם, אבל בעיקר,‬ 58 00:05:37,923 --> 00:05:40,723 ‫אני… הייתי יוצא עם בחורה, אבל הבחורה‬ 59 00:05:40,803 --> 00:05:44,403 ‫הייתה מתחברת בסוף לחבר שלי‬ 60 00:05:44,483 --> 00:05:46,603 ‫או לאחד מאחיי, או משהו כזה.‬ 61 00:05:47,203 --> 00:05:53,363 ‫אז תמיד היו לי בעיות של אמון‬ ‫עם בנות בגלל זה.‬ 62 00:06:04,163 --> 00:06:09,643 ‫- בגיל 29, יראמיו התחיל לעבוד‬ ‫בבית אבות בסן אנטוניו, טקסס -‬ 63 00:06:10,483 --> 00:06:12,443 ‫- מורנינגסייד מנור -‬ 64 00:06:12,523 --> 00:06:14,203 ‫כשעבדתי בבית אבות,‬ 65 00:06:14,883 --> 00:06:17,523 ‫כל שאר הבנות בבית האבות התעניינו בי.‬ 66 00:06:17,603 --> 00:06:20,203 ‫הן ניסו להתחיל איתי, לצאת איתי.‬ 67 00:06:20,283 --> 00:06:25,163 ‫והייתי ביישן מדי ולא…‬ 68 00:06:25,243 --> 00:06:28,523 ‫איך אומר זאת?‬ ‫לא הצלחתי לבחור אחת מהן לצאת איתה.‬ 69 00:06:29,283 --> 00:06:35,763 ‫- אחת הקולגות של יראמיו‬ ‫הייתה אחות בת 45, "מריה" -‬ 70 00:06:36,363 --> 00:06:38,843 ‫- קהילה בגמלאות -‬ 71 00:06:38,923 --> 00:06:42,123 ‫היא פנתה אליי והתחילה להיצמד אליי.‬ 72 00:06:43,123 --> 00:06:46,643 ‫לא התעניינתי במיוחד,‬ ‫כי רוב הבנות שיצאתי איתן‬ 73 00:06:46,723 --> 00:06:51,043 ‫היו בנות 18 עד 24. לא מבוגרות יותר מ-24.‬ 74 00:06:51,603 --> 00:06:54,843 ‫אבל באותה תקופה הרגשתי בודד.‬ 75 00:06:54,923 --> 00:06:58,723 ‫לא היה לי עם מי לתקשר.‬ 76 00:06:59,243 --> 00:07:04,723 ‫אבל כשמריה נכנסה לתמונה,‬ ‫יכולתי לספר לה על הבעיות שלי.‬ 77 00:07:06,403 --> 00:07:09,363 ‫שוחחנו, ובלי לשים לב, דבר הוביל לדבר,‬ 78 00:07:09,443 --> 00:07:11,403 ‫והתחלנו להתמזמז.‬ 79 00:07:11,483 --> 00:07:14,363 ‫וכך זה התחיל, התחלנו לצאת.‬ 80 00:07:43,003 --> 00:07:47,163 ‫כשפגשתי את רובן, הייתי במערכת יחסים.‬ 81 00:07:50,163 --> 00:07:52,963 ‫הייתי נשואה במשך 18 שנה,‬ 82 00:07:53,763 --> 00:07:57,203 ‫והנישואים היו קשים.‬ 83 00:08:00,003 --> 00:08:02,483 ‫כשרובן הופיע,‬ 84 00:08:03,083 --> 00:08:07,643 ‫הוא היה מישהו שיכולתי להישען עליו,‬ 85 00:08:07,723 --> 00:08:10,883 ‫מישהו שהיה נוח לדבר איתו.‬ 86 00:08:13,123 --> 00:08:16,603 ‫"מריה" ביקשה להסתיר את זהותה‬ 87 00:08:16,683 --> 00:08:19,563 ‫כדי להגן על עצמה ועל משפחתה‬ 88 00:08:27,483 --> 00:08:32,243 ‫הכול התחיל כשהתחלתי לעבוד בבית אבות.‬ 89 00:08:33,723 --> 00:08:35,203 ‫והוא הועסק שם.‬ 90 00:08:36,043 --> 00:08:39,443 ‫וחשתי בנוח לדבר איתו.‬ 91 00:08:41,363 --> 00:08:45,843 ‫הוא היה נחמד מאוד, רך ומתוק.‬ 92 00:08:47,203 --> 00:08:52,123 ‫הייתי מאוהבת וחשקתי בו.‬ 93 00:08:52,883 --> 00:08:54,243 ‫הוא היה צעיר.‬ 94 00:08:54,323 --> 00:08:58,043 ‫הייתי מבוגרת ממנו ב-18 שנה.‬ 95 00:09:00,323 --> 00:09:02,563 ‫עם חלוף החודשים,‬ 96 00:09:03,083 --> 00:09:07,363 ‫החלטתי לעזוב את בעלי ועברתי לגור עם רובן.‬ 97 00:09:11,003 --> 00:09:12,203 ‫- יולי 2001 -‬ 98 00:09:12,283 --> 00:09:18,483 ‫- מריה עזבה את בעלה ושלושה ילדים בוגרים‬ ‫כדי לחיות עם יראמיו -‬ 99 00:09:21,203 --> 00:09:24,883 ‫זה היה ממש טוב אז.‬ 100 00:09:25,843 --> 00:09:29,523 ‫הוא אהב לצאת לבלות ולקנות לי מתנות,‬ 101 00:09:29,603 --> 00:09:33,243 ‫ומעולם לא עלה בדעתי‬ 102 00:09:33,323 --> 00:09:35,723 ‫שהוא יעשה דבר כזה.‬ 103 00:09:44,243 --> 00:09:48,163 ‫יום אחד היא הגיעה, עמדה שם ואמרה,‬ 104 00:09:48,243 --> 00:09:51,643 ‫"תראה, יש לי מסמכי גירושים.‬ ‫התגרשתי מבעלי."‬ 105 00:09:52,283 --> 00:09:55,803 ‫אמרתי, "למה עשית את זה?"‬ ‫היא אמרה, "כי אני רוצה להיות איתך".‬ 106 00:09:55,883 --> 00:09:57,563 ‫ואמרתי, "בסדר".‬ 107 00:09:57,643 --> 00:10:00,163 ‫חיבבתי אותה וכל זה, וחשבתי לעצמי, טוב,‬ 108 00:10:00,243 --> 00:10:03,483 ‫נוכל לנהל מערכת יחסים ולראות מה יתפתח מזה.‬ 109 00:10:05,123 --> 00:10:07,803 ‫זה היה משהו שחיפשתי,‬ 110 00:10:07,883 --> 00:10:11,003 ‫כי הייתה לה משפחה,‬ ‫ולא היה לי את זה בתור ילד.‬ 111 00:10:12,803 --> 00:10:15,643 ‫אבל כשפגשתי לראשונה את משפחתה,‬ ‫הם היו די עוינים.‬ 112 00:10:17,243 --> 00:10:19,163 ‫ואז המצב השתנה.‬ 113 00:10:20,403 --> 00:10:23,963 ‫ההורים שלה אמרו לי שאני צעיר מדי בשבילה,‬ 114 00:10:24,043 --> 00:10:26,243 ‫ושעליי למצוא מישהי בגילי,‬ 115 00:10:26,323 --> 00:10:28,723 ‫ואז ידעתי שמשהו לא בסדר.‬ 116 00:10:51,323 --> 00:10:57,843 ‫הרושם הראשון שלי מרובן היה‬ ‫שהוא שקט, ביישן.‬ 117 00:11:01,723 --> 00:11:03,723 ‫היא חשבה שהיא מאוהבת בו.‬ 118 00:11:04,843 --> 00:11:06,843 ‫היא צעירה בנפשה בעצמה.‬ 119 00:11:08,003 --> 00:11:10,243 ‫אני מניחה שהיא חשבה שזה שידוך משמיים.‬ 120 00:11:12,243 --> 00:11:14,483 ‫אבל לא אהבתי את היחסים ביניהם.‬ 121 00:11:16,723 --> 00:11:22,283 ‫- בתה של מריה, "ורוניקה",‬ ‫ביקשה אף היא להסתיר את זהותה -‬ 122 00:11:27,203 --> 00:11:30,363 ‫במשפחה שלי חשבו שהוא מלחיץ.‬ 123 00:11:30,443 --> 00:11:32,603 ‫הוא לא מצא חן בעיניהם,‬ 124 00:11:32,683 --> 00:11:35,843 ‫ובעיקר הבדל הגילאים בינו לבין אמי.‬ 125 00:11:40,603 --> 00:11:44,323 ‫מבחינתי, ראיתי את היחסים ביניהם‬ 126 00:11:44,403 --> 00:11:48,563 ‫כיחסי חבר/בן.‬ 127 00:11:53,003 --> 00:11:55,843 ‫היא תמיד טיפלה בו כמו שמטפלים בילד.‬ 128 00:11:55,923 --> 00:12:02,163 ‫היא לא הייתה יכולה אפילו‬ ‫לבוא לבקר את המשפחה שלנו בלעדיו.‬ 129 00:12:02,243 --> 00:12:05,763 ‫הוא תמיד הצטרף אליה, כמו ילד קטן.‬ 130 00:12:07,883 --> 00:12:11,243 ‫הוא תמיד רצה להיות מעורב בכל דבר,‬ 131 00:12:11,323 --> 00:12:12,803 ‫והיה אומר דברים מטורפים.‬ 132 00:12:18,123 --> 00:12:23,003 ‫ב-2001, כשגיליתי שאני הרה בפעם הראשונה,‬ 133 00:12:23,083 --> 00:12:27,523 ‫הוא אמר לאמי שהוא רוצה‬ 134 00:12:27,603 --> 00:12:30,643 ‫לגדל את בתי יחד איתה.‬ 135 00:12:32,003 --> 00:12:33,163 ‫זה מטורף.‬ 136 00:12:34,723 --> 00:12:37,043 ‫חשבתי לעצמי, "אתה רציני?‬ 137 00:12:37,123 --> 00:12:40,323 ‫"אני גרה עם החבר שלי.‬ ‫מדוע שלא נרצה את הילדה שלנו?"‬ 138 00:12:42,043 --> 00:12:48,083 ‫וזה רק ביטוי אחד שמראה כמה הזוי הוא היה.‬ 139 00:12:50,923 --> 00:12:54,323 ‫אני יודעת שרובן הקדיש לה תשומת לב רבה,‬ 140 00:12:54,403 --> 00:12:57,003 ‫ואני חושבת שזה מה שהיא כמהה לו,‬ 141 00:12:58,643 --> 00:13:02,043 ‫עד שהיא הגיעה לבסוף למסקנה‬ 142 00:13:02,123 --> 00:13:04,843 ‫שהוא בוגד בה.‬ 143 00:13:22,923 --> 00:13:26,883 ‫היחסים היו נהדרים במשך כארבע שנים.‬ 144 00:13:28,443 --> 00:13:33,683 ‫אבל כשחזרתי לדירה מהעבודה,‬ 145 00:13:33,763 --> 00:13:37,283 ‫הייתי רואה חפצים של נשים.‬ 146 00:13:37,963 --> 00:13:39,803 ‫שאלתי, "מי היה כאן?"‬ 147 00:13:39,883 --> 00:13:42,443 ‫הוא אמר, "ידידות שלי".‬ 148 00:13:45,123 --> 00:13:48,363 ‫חשדתי שהוא בוגד בי.‬ 149 00:13:48,443 --> 00:13:49,843 ‫- דירות דקוטה -‬ 150 00:13:49,923 --> 00:13:52,683 ‫וכך זה נמשך עוד ועוד.‬ 151 00:13:54,683 --> 00:13:56,803 ‫אז נפגעתי.‬ 152 00:13:57,963 --> 00:14:00,123 ‫והוא הכחיש,‬ 153 00:14:00,203 --> 00:14:05,523 ‫אבל אז התחלתי להרגיש שזה לא יצליח.‬ 154 00:14:11,443 --> 00:14:14,163 ‫- אוקטובר 2003 -‬ 155 00:14:14,243 --> 00:14:17,763 ‫לקראת סוף 2003,‬ ‫מריה החליטה לסיים את היחסים,‬ 156 00:14:17,843 --> 00:14:20,363 ‫ולעזוב את הדירה שהיא חלקה עם יראמיו‬ 157 00:14:23,483 --> 00:14:27,483 ‫אמרתי לרובן שאני עוזבת והוא שאל, "למה?"‬ 158 00:14:27,563 --> 00:14:29,563 ‫הוא אמר, "אני אוהב אותך" וכאלו.‬ 159 00:14:31,683 --> 00:14:34,643 ‫רובן התחנן בפניי שוב ושוב,‬ 160 00:14:34,723 --> 00:14:36,163 ‫"אל תלכי."‬ 161 00:14:37,803 --> 00:14:41,843 ‫אני חושבת שבגלל זה התקשרתי לבתי ולאחותי.‬ 162 00:14:42,563 --> 00:14:45,643 ‫הייתה לי תחושה שמשהו עלול לקרות.‬ 163 00:14:56,403 --> 00:14:58,443 ‫כשאמי אמרה שהיא רוצה לעזוב,‬ 164 00:14:58,523 --> 00:15:03,083 ‫חשתי הקלה רבה, ושמחתי לומר לה,‬ 165 00:15:03,163 --> 00:15:07,123 ‫"בואי נלך לארוז את הדברים שלך‬ ‫ולהוציא אותך משם."‬ 166 00:15:07,643 --> 00:15:10,723 ‫בלי לדעת מה עלול לקרות.‬ 167 00:15:16,803 --> 00:15:21,843 ‫אני ודודתי הלכנו לדירה של אמי ושל רובן‬ ‫כדי לאסוף את החפצים שלה.‬ 168 00:15:22,963 --> 00:15:26,323 ‫אז נכנסנו לחדר השינה,‬ 169 00:15:26,403 --> 00:15:32,403 ‫והוא היה שם על המיטה, מחזיק סכין.‬ 170 00:15:34,523 --> 00:15:36,203 ‫הבטנו מסביב,‬ 171 00:15:36,283 --> 00:15:43,003 ‫ועל שלוש קירות הייתה כתובה המילה "תמותי".‬ 172 00:15:43,803 --> 00:15:47,763 ‫"תמותי" על קיר אחד, "תמותי" על הקיר השני,‬ ‫ו"תמותי" על הקיר השלישי,‬ 173 00:15:48,643 --> 00:15:49,483 ‫בדמו.‬ 174 00:15:54,003 --> 00:15:58,563 ‫אמי לא רצתה שנתקשר למשטרה.‬ 175 00:15:58,643 --> 00:16:01,563 ‫היא אמרה, "בואו נלך ונשאיר אותו לנפשו".‬ 176 00:16:09,923 --> 00:16:13,083 ‫רציתי למות באותו רגע. הלב שלי הלם בחוזקה.‬ 177 00:16:14,003 --> 00:16:18,323 ‫רציתי לבכות כי תליתי בה את תקוותיי.‬ 178 00:16:18,883 --> 00:16:22,203 ‫ניסיתי כל הזמן ליצור איתה קשר ודברים כאלו,‬ 179 00:16:22,283 --> 00:16:24,963 ‫כי הוצפתי בכל הרגשות מפעם.‬ 180 00:16:26,003 --> 00:16:28,283 ‫טכנית, באמת בגדתי בה,‬ 181 00:16:29,123 --> 00:16:31,523 ‫אבל רציתי ליצור איתה קשר, ורציתי‬ 182 00:16:31,603 --> 00:16:36,403 ‫לבדוק איך נוכל לפתור‬ ‫את הסכסוך הרגשי הזה ודברים כאלו.‬ 183 00:16:37,363 --> 00:16:43,803 ‫אני לא טוב במיוחד ברמיזות עדינות וכאלה.‬ 184 00:16:43,883 --> 00:16:46,403 ‫אני אדם שצריך…‬ 185 00:16:46,483 --> 00:16:48,803 ‫אם אתה רוצה משהו, עליך לומר זאת בישירות‬ 186 00:16:48,883 --> 00:16:50,243 ‫כדי שאוכל להבין,‬ 187 00:16:50,323 --> 00:16:53,163 ‫כי אני לא קולט רמזים ודברים כאלו.‬ 188 00:16:55,003 --> 00:16:58,803 ‫אף שמריה סיימה את היחסים,‬ 189 00:16:58,883 --> 00:17:02,963 ‫יראמיו המשיך ליצור איתה קשר‬ 190 00:17:04,723 --> 00:17:09,203 ‫ניסיתי ליצור איתה קשר באמצעות מכתבים.‬ 191 00:17:10,403 --> 00:17:12,843 ‫זה נמשך לאורך תקופה מסוימת.‬ 192 00:17:13,803 --> 00:17:16,963 ‫בכל פעם שהעליתי שאלה, לא קיבלתי תשובה.‬ 193 00:17:17,043 --> 00:17:20,763 ‫אז הייתי צריך לנסות לתקשר איתה,‬ 194 00:17:20,843 --> 00:17:24,923 ‫ליצור איתה קשר כדי לנסות לקבל תשובות,‬ ‫אבל לא הצלחתי.‬ 195 00:17:25,003 --> 00:17:27,083 ‫ככל שניסיתי יותר לתקשר איתה,‬ 196 00:17:27,163 --> 00:17:29,763 ‫כך נכשלתי יותר, ואז יותר…‬ 197 00:17:29,843 --> 00:17:33,843 ‫המשיכו לעלות בי שאלות נוספות‬ ‫שנותרו ללא תשובות.‬ 198 00:17:39,843 --> 00:17:43,643 ‫- בין 2004 ל-2005, יראמיו הפציץ‬ ‫את מריה במאות מכתבים -‬ 199 00:17:52,003 --> 00:17:58,643 ‫היו לי חבילות של מכתבים‬ ‫שהוא היה משאיר על המכונית שלי.‬ 200 00:18:01,483 --> 00:18:05,683 ‫הוא כתב שהוא רוצה לדבר על הדברים,‬ 201 00:18:05,763 --> 00:18:07,883 ‫ושהוא ממש אוהב אותי,‬ 202 00:18:08,963 --> 00:18:11,523 ‫ושאין בכוונתו לפגוע בי,‬ 203 00:18:12,083 --> 00:18:14,443 ‫ושהוא רק רוצה שנחזור להיות יחד.‬ 204 00:18:16,763 --> 00:18:20,443 ‫בשלב הזה, התחלתי לחשוש.‬ 205 00:18:35,723 --> 00:18:38,803 ‫הטרדה מאיימת נחשבת לפשע רציני‬ 206 00:18:38,883 --> 00:18:42,643 ‫הכוללת התנהגות מאיימת‬ ‫שחוזרת על עצמה בעקביות,‬ 207 00:18:42,723 --> 00:18:45,923 ‫מציקה ומעוררת פחד בקורבנות,‬ 208 00:18:47,083 --> 00:18:48,923 ‫ועלולה להתפתח לאלימות.‬ 209 00:18:53,283 --> 00:18:55,243 ‫שמי ד"ר היי רים ג'ין,‬ 210 00:18:55,323 --> 00:18:59,243 ‫ואני חוקרת אלימות בין בני זוג.‬ 211 00:19:00,843 --> 00:19:01,803 ‫בתחום עבודתי,‬ 212 00:19:01,883 --> 00:19:05,803 ‫חקרתי מספר רב של תיקים‬ ‫שעוסקים בהטרדה מאיימת.‬ 213 00:19:08,923 --> 00:19:12,683 ‫אלו מכתבים שמר יראמיו כתב למריה.‬ 214 00:19:14,283 --> 00:19:17,403 ‫המכתבים האלו מעידים על התנהגותו המטרידה.‬ 215 00:19:18,403 --> 00:19:21,843 ‫לדעתי, המקרה שלו מסוכן מאוד.‬ 216 00:19:23,443 --> 00:19:27,723 ‫המכתבים שלנו סיפקו לי מידע רב‬ ‫בנוגע לדפוס החשיבה שלו.‬ 217 00:19:27,803 --> 00:19:32,763 ‫פרט אחד זה שהוא כל הזמן כותב,‬ ‫"אני אוהב אותך.‬ 218 00:19:32,843 --> 00:19:34,803 ‫"למה את לא מבינה שאני אוהב אותך?"‬ 219 00:19:34,883 --> 00:19:37,803 ‫והיא מבינה אבל לא מעוניינת.‬ 220 00:19:40,323 --> 00:19:44,283 ‫האיש הזה תואם לפרופיל של מטרידן דחוי,‬ 221 00:19:44,363 --> 00:19:48,043 ‫כי המניע שלו בהטרדתה של מריה הוא‬ 222 00:19:48,123 --> 00:19:52,603 ‫שהוא לא יכול להשלים‬ ‫עם העובדה שהיא עזבה אותו.‬ 223 00:19:54,883 --> 00:19:59,043 ‫בנוסף, מר יראמיו כותב לעתים קרובות‬ ‫שהוא מוכן למות למענה,‬ 224 00:19:59,723 --> 00:20:02,363 ‫מה שמדגיש שוב את התחושה‬ 225 00:20:02,443 --> 00:20:04,803 ‫שהוא באמת מאמין שאין לו מה להפסיד.‬ 226 00:20:04,883 --> 00:20:07,483 ‫או היא או כלום, אפילו לא חייו.‬ 227 00:20:10,123 --> 00:20:14,123 ‫הסבירות שהמקרה זה ייהפך למסוכן‬ ‫היא גבוהה יחסית.‬ 228 00:20:15,883 --> 00:20:18,163 ‫המכתב המסוים הזה הוא דגל אדום.‬ 229 00:20:18,923 --> 00:20:22,483 ‫הוא כותב, "אם אנחנו לא יחד,‬ ‫זה מעניק לי את הזכות‬ 230 00:20:22,563 --> 00:20:24,723 ‫"לרדוף את משפחתך על שהפרידה בינינו.‬ 231 00:20:25,403 --> 00:20:28,803 ‫"אבל אם אנחנו עדיין יחד,‬ ‫אין לי זכות לרדוף אותם, נכון?"‬ 232 00:20:31,323 --> 00:20:34,563 ‫ראשית, הוא מאשים את המשפחה שלה בפרידה.‬ 233 00:20:34,643 --> 00:20:36,643 ‫הוא מביע בפניה,‬ 234 00:20:37,443 --> 00:20:41,043 ‫"אני יודע שהורייך הם אחת הסיבות‬ ‫לכך שנפרדנו,‬ 235 00:20:41,123 --> 00:20:45,683 ‫"ובכוונתי לפגוע בהם,‬ ‫במיוחד אם לא תחזרי אליי."‬ 236 00:20:48,123 --> 00:20:53,483 ‫המכתבים שלו מעידים על כך‬ ‫שהאלימות הייתה באמת בלתי נמנעת.‬ 237 00:20:53,563 --> 00:20:57,323 ‫זה יקרה כי הוא לא היה מסוגל להניח לה.‬ 238 00:21:11,163 --> 00:21:14,363 ‫- אוגוסט 2005 -‬ 239 00:21:17,403 --> 00:21:21,323 ‫רובן עקב אחריי במקומות העבודה שלי.‬ 240 00:21:25,443 --> 00:21:28,443 ‫הוא היה חונה בפינת הרחוב,‬ 241 00:21:28,523 --> 00:21:33,443 ‫אז כשראיתי אותו, התחלתי לברוח.‬ 242 00:21:35,403 --> 00:21:37,123 ‫הוא לא ויתר.‬ 243 00:21:37,203 --> 00:21:40,043 ‫הוא כתב במכתביו שהוא לא יוותר.‬ 244 00:21:42,763 --> 00:21:46,403 ‫בשלב ההוא הייתי כבר ממש מפוחדת.‬ 245 00:21:47,403 --> 00:21:51,163 ‫לכל מקום שהלכתי אליו,‬ ‫הוא עקב אחריי כל הזמן.‬ 246 00:21:51,243 --> 00:21:55,523 ‫הוא ידע איפה הוריי גרים ואיפה בתי גרה.‬ 247 00:22:08,563 --> 00:22:12,643 ‫בתקופה הזאת התחלנו לעמוד על המשמר.‬ 248 00:22:14,963 --> 00:22:18,803 ‫הוא התחיל להביא מכתבים לדירה שלי,‬ 249 00:22:19,483 --> 00:22:21,083 ‫להדביק אותם לדלת.‬ 250 00:22:21,163 --> 00:22:25,763 ‫ובאחד מהם הוא כתב‬ ‫שאם לא אמסור לאמי את המכתבים,‬ 251 00:22:26,683 --> 00:22:32,323 ‫הוא יפזר צילומי עירום שלה‬ ‫במתחם הדירות שגרתי בו.‬ 252 00:22:33,483 --> 00:22:34,443 ‫וכך הוא עשה.‬ 253 00:22:39,923 --> 00:22:42,963 ‫לא ידעתי מה יהיה הדבר הבא שיקרה.‬ 254 00:22:44,283 --> 00:22:47,643 ‫עברתי מהדירה שלי לדירה אחרת.‬ 255 00:22:50,443 --> 00:22:52,163 ‫רציתי להסתתר.‬ 256 00:22:53,243 --> 00:22:57,123 ‫לא רציתי שהוא ידע איפה אני גרה,‬ 257 00:22:57,203 --> 00:23:00,763 ‫כי הוא איים להרוג אותי אם היא לא תלך איתו.‬ 258 00:23:04,043 --> 00:23:08,243 ‫אף שמריה וורוניקה עברו לבתים אחרים,‬ 259 00:23:08,323 --> 00:23:11,003 ‫ההטרדה המאיימת של יראמיו נמשכה‬ 260 00:23:14,043 --> 00:23:18,643 ‫הוא עקב אחרי כמה מבני המשפחה שלנו.‬ 261 00:23:19,763 --> 00:23:22,963 ‫הוא ארב במקומות שונים.‬ 262 00:23:27,723 --> 00:23:32,323 ‫הוא הגיע לדלת דירתם של אחי וחברתו,‬ 263 00:23:32,403 --> 00:23:34,483 ‫והיא הייתה מבועתת.‬ 264 00:23:40,563 --> 00:23:45,043 ‫הוא חלף בנסיעה על פני בתיהם‬ ‫של בני משפחה אחרים.‬ 265 00:23:45,883 --> 00:23:50,923 ‫בן דודי, דירתו של אחי,‬ ‫של הסבים שלי, שלי.‬ 266 00:23:51,003 --> 00:23:55,723 ‫עכשיו כולם חוו את ההטרדה הזאת.‬ 267 00:23:56,923 --> 00:24:00,763 ‫הרבה כעס הופנה לעבר אמי.‬ 268 00:24:01,883 --> 00:24:05,723 ‫"הכנסת את המטורף הזה למשפחה שלנו‬ ‫ועכשיו הוא יודע איפה כולנו גרים."‬ 269 00:24:07,203 --> 00:24:10,403 ‫אני לא חושבת שהיא ידעה מה עומד לקרות,‬ 270 00:24:10,483 --> 00:24:14,363 ‫ואני חושבת שהיא חשבה שהוא יניח לבסוף.‬ 271 00:24:20,283 --> 00:24:23,003 ‫- עשרים ושישה בספטמבר, 2005 -‬ 272 00:24:23,083 --> 00:24:26,963 ‫בספטמבר 2005, יראמיו טוען‬ ‫שהוא החליט לנתק את הקשר‬ 273 00:24:27,043 --> 00:24:28,883 ‫עם מריה ומשפחתה,‬ 274 00:24:28,963 --> 00:24:33,083 ‫אבל רצה להיפרד בפעם האחרונה‬ ‫מהוריה של מריה‬ 275 00:24:38,603 --> 00:24:42,363 ‫החלטתי כבר לשכוח ממנה וממשפחתה,‬ 276 00:24:42,443 --> 00:24:43,603 ‫כי נמאס לי.‬ 277 00:24:43,683 --> 00:24:45,563 ‫נמאס לי מזה ומכל הדברים.‬ 278 00:24:48,883 --> 00:24:50,883 ‫הלכתי לעבר ביתם של הוריה.‬ 279 00:24:52,043 --> 00:24:55,043 ‫רציתי להגיד להם שילכו לעזאזל או משהו.‬ 280 00:24:55,123 --> 00:24:58,643 ‫התכוונתי להגיד להורים שלה‬ ‫למסור לה שלא תיצור איתי קשר בכלל,‬ 281 00:24:58,723 --> 00:25:01,923 ‫שלא תעשה דבר בנוגע אליי,‬ ‫שאני לא רוצה שום קשר איתה.‬ 282 00:25:03,123 --> 00:25:07,603 ‫- בדרכו, יראמיו עצר כדי לקנות כמה דברים -‬ 283 00:25:08,563 --> 00:25:12,043 ‫רציתי לתת לה מתנה אחת אחרונה,‬ ‫כי בכתבי הקודש נאמר‬ 284 00:25:12,123 --> 00:25:15,763 ‫שאם אנשים שונאים אותך,‬ ‫עליך לברך אותם או לאהוב אותם.‬ 285 00:25:15,843 --> 00:25:18,283 ‫חשבתי לעצמי, בסדר. נכנסתי לחנות סינית,‬ 286 00:25:18,363 --> 00:25:20,843 ‫קניתי אזיקי צעצוע לנכדים שלה,‬ 287 00:25:21,363 --> 00:25:26,443 ‫והיה לי אקדח הלם צעצוע.‬ 288 00:25:31,883 --> 00:25:37,363 ‫- יראמיו חיכה כמה שעות‬ ‫מחוץ לבית הוריה של מריה -‬ 289 00:25:37,843 --> 00:25:40,163 ‫התחלתי להתפלל והייתי…‬ 290 00:25:40,803 --> 00:25:46,203 ‫אמרתי, "אלי, אני מבקש שתעצור אותי.‬ 291 00:25:48,283 --> 00:25:51,363 ‫"אל תיתן לי להגיע לבית ולהתעמת עם ההורים,‬ 292 00:25:51,443 --> 00:25:54,243 ‫"כי אני מרגיש שאעשה משהו מטורף."‬ 293 00:26:00,083 --> 00:26:03,003 ‫- צילומי וידאו של המשטרה -‬ 294 00:26:05,843 --> 00:26:09,643 ‫ב-21:24, המשטרה הגיבה לדיווח‬ 295 00:26:09,723 --> 00:26:14,483 ‫על כך שיראמיו תקף את הוריה של מריה‬ 296 00:26:19,523 --> 00:26:23,203 ‫מה שקרה ב-26 בספטמבר, 2005,‬ 297 00:26:23,923 --> 00:26:28,603 ‫היה התוצאה של מסע ההטרדות של רובן.‬ 298 00:26:35,803 --> 00:26:40,643 ‫אנחנו רואים כאן את שביל הגישה‬ 299 00:26:40,723 --> 00:26:44,883 ‫שרובן היה בו כשפנה לאביה של מריה.‬ 300 00:26:47,723 --> 00:26:50,843 ‫הוא הביא איתו שלושה זוגות אזיקים,‬ 301 00:26:51,403 --> 00:26:52,403 ‫סרט הדבקה.‬ 302 00:26:54,803 --> 00:27:00,083 ‫הם מצלמים את אקדח ההלם‬ ‫או הטייזר שהוא השאיר מאחור.‬ 303 00:27:01,083 --> 00:27:04,443 ‫כל אלו סימנים למשהו אלים מאוד שקרה.‬ 304 00:27:14,123 --> 00:27:16,483 ‫הלכתי לבית, צלצלתי בפעמון.‬ 305 00:27:16,563 --> 00:27:20,643 ‫אביה הופיע מעבר לפינה‬ ‫והבהלתי אותו, הוא הבהיל אותי.‬ 306 00:27:20,723 --> 00:27:24,363 ‫והוא התקרב אליי, כאילו ליפול.‬ 307 00:27:24,443 --> 00:27:26,243 ‫וחשבתי שהוא מנסה לתקוף אותי,‬ 308 00:27:26,323 --> 00:27:29,403 ‫אז שלפתי את אקדח הצעצוע ודחפתי אותו.‬ 309 00:27:29,483 --> 00:27:33,043 ‫הבטתי למטה וראיתי אותו על הקרקע,‬ ‫וראיתי שהוא אוחז בלבו.‬ 310 00:27:33,123 --> 00:27:35,443 ‫באותו רגע הבנתי שהוא לקה בהתקף לב.‬ 311 00:27:37,363 --> 00:27:39,603 ‫ניסיתי להרים אותו אבל הוא היה כבד מדי.‬ 312 00:27:39,683 --> 00:27:43,883 ‫ואז האם הגיעה מעבר לפינה, והיא צרחה,‬ 313 00:27:43,963 --> 00:27:47,523 ‫אז הפלתי אותו וניגשתי להגיד לה,‬ ‫"לא באתי לפגוע בכם".‬ 314 00:27:47,603 --> 00:27:50,123 ‫וניסיתי להרגיע אותה, אבל היא לא נרגעה.‬ 315 00:27:50,203 --> 00:27:52,403 ‫אז הרמתי את אקדח הצעצוע וחשמלתי אותה.‬ 316 00:27:54,083 --> 00:27:56,083 ‫הרמתי אותה,‬ 317 00:27:56,163 --> 00:27:59,563 ‫ואני זוכר שהיה לי את אקדח הצעצוע…‬ ‫כלומר, את אזיקי הצעצוע,‬ 318 00:27:59,643 --> 00:28:03,723 ‫אז לקחתי אחד מהם ואזקתי אותה.‬ 319 00:28:03,803 --> 00:28:05,963 ‫לקחתי אותה לשירותים והושבתי אותה.‬ 320 00:28:09,923 --> 00:28:12,163 ‫הוא אזק את שניהם.‬ 321 00:28:12,243 --> 00:28:15,163 ‫הוא הכניס את האם לתוך הבית‬ 322 00:28:15,243 --> 00:28:18,963 ‫ויצא שוב החוצה כדי לטפל באביה של מריה,‬ 323 00:28:19,603 --> 00:28:22,163 ‫ואמה של מריה הצליחה לברוח,‬ 324 00:28:22,243 --> 00:28:25,163 ‫לחצות את הרחוב ולהזעיק את עזרת השכן.‬ 325 00:28:26,323 --> 00:28:30,723 ‫הם התקשרו למוקד החירום,‬ ‫והמשטרה הגיבה במהירות יחסית.‬ 326 00:28:32,483 --> 00:28:36,563 ‫המעשים שלו נקטעו,‬ ‫אז הוא נכנס לרכב שלהם ונמלט.‬ 327 00:28:41,443 --> 00:28:43,883 ‫לא הייתה לי כוונה לפגוע במישהו, כי זה לא…‬ 328 00:28:43,963 --> 00:28:45,763 ‫אני שונא אנשים שפוגעים באחרים.‬ 329 00:28:47,163 --> 00:28:51,403 ‫וכשאני חושב על מה שקרה, זה לא מי שהייתי.‬ 330 00:28:51,483 --> 00:28:53,043 ‫זה לא מי שאני.‬ 331 00:28:58,803 --> 00:29:03,643 ‫אז רובן אומר שלא היה בכוונתו לפגוע באף אחד‬ 332 00:29:03,723 --> 00:29:05,923 ‫כי הוא שונא אנשים שפוגעים באחרים.‬ 333 00:29:06,003 --> 00:29:08,723 ‫רובן מנסה לא רק להפחית מאשמתו,‬ 334 00:29:08,803 --> 00:29:10,443 ‫הוא מנסה לשנות את הסיפור.‬ 335 00:29:10,523 --> 00:29:15,043 ‫רעיונות השווא שלו די שלמים.‬ 336 00:29:16,923 --> 00:29:18,803 ‫הטייזר לא היה צעצוע.‬ 337 00:29:18,883 --> 00:29:21,443 ‫הוא גרם להתקף לב חזק,‬ 338 00:29:21,523 --> 00:29:24,803 ‫ואביה של מריה נזקק למעקפים בארבעה עורקים,‬ 339 00:29:24,883 --> 00:29:27,203 ‫ומבחינתי, זה מוכיח את זה.‬ 340 00:29:27,283 --> 00:29:29,643 ‫הוא לא מוכן לקחת על עצמו אחריות‬ 341 00:29:29,723 --> 00:29:31,883 ‫לנזק שהוא גרם למשפחה הזאת.‬ 342 00:29:35,043 --> 00:29:39,963 ‫יראמיו נמלט מהמקום לפני שהמשטרה הגיעה‬ 343 00:29:40,043 --> 00:29:42,923 ‫מריה וורוניקה הגיעו זמן קצר לאחר מכן‬ 344 00:29:46,003 --> 00:29:48,523 ‫היו שם אמבולנס ומשטרה.‬ 345 00:29:49,323 --> 00:29:51,243 ‫אחותי צרחה עליי,‬ 346 00:29:51,323 --> 00:29:53,963 ‫"החבר לשעבר שלך תקף את אימא ואבא!"‬ 347 00:29:54,043 --> 00:29:56,043 ‫ואז אני…‬ 348 00:29:56,123 --> 00:30:00,803 ‫אלוהים, הרגשתי כל כך רע ואשמה,‬ 349 00:30:01,363 --> 00:30:05,083 ‫כי הוא עשה את זה כי לא הסכמתי לחזור אליו.‬ 350 00:30:06,283 --> 00:30:08,523 ‫התביישתי נורא.‬ 351 00:30:15,723 --> 00:30:21,723 ‫- המשטרה הודיעה למשפחה שיראמיו נמלט -‬ 352 00:30:25,003 --> 00:30:28,963 ‫היה מפחיד מאוד לא לדעת איפה הוא.‬ 353 00:30:31,163 --> 00:30:35,283 ‫השארתי בגנון צילום שלו,‬ 354 00:30:35,363 --> 00:30:39,643 ‫כי בתי הייתה בגנון,‬ ‫אז הודעתי להם לגבי המצב.‬ 355 00:30:40,683 --> 00:30:44,243 ‫פחדתי שהוא ימצא אותי ואת בתי.‬ 356 00:30:45,043 --> 00:30:48,483 ‫לא ידעתי אם הוא יהרוג אותי‬ ‫כדי לנסות להגיע לבת שלי.‬ 357 00:30:49,483 --> 00:30:51,203 ‫לא ידעתי מה הוא יעשה.‬ 358 00:30:51,283 --> 00:30:53,163 ‫זהו פחד מפני הלא נודע.‬ 359 00:30:53,643 --> 00:30:55,723 ‫לא ידענו איפה הוא עלול להופיע.‬ 360 00:31:00,603 --> 00:31:04,923 ‫באחד הלילות, כשהוא נמלט,‬ ‫הלכתי לביתה של החברה הכי טובה שלי,‬ 361 00:31:05,803 --> 00:31:10,923 ‫וחוויתי התקף חרדה רציני.‬ 362 00:31:11,723 --> 00:31:14,683 ‫חשבתי שאני עומדת למות. באמת.‬ 363 00:31:14,763 --> 00:31:17,003 ‫חשבתי ש… חשבתי שאני עומדת למות.‬ 364 00:31:28,763 --> 00:31:30,443 ‫- ארבעה עשר באוקטובר, 2005 -‬ 365 00:31:30,523 --> 00:31:33,643 ‫יראמיו נעצר 18 יום אחרי התקיפה‬ 366 00:31:33,723 --> 00:31:35,883 ‫בגבול ארה"ב-מקסיקו‬ 367 00:31:41,203 --> 00:31:46,843 ‫הוא הוחזר לסן אנטוניו כדי להישפט‬ 368 00:31:58,923 --> 00:32:02,163 ‫על אף שנתיים כמעט של התעללות,‬ 369 00:32:02,243 --> 00:32:06,123 ‫יראמיו לא יואשם בהטרדה מאיימת כלפי מריה‬ 370 00:32:08,403 --> 00:32:12,883 ‫החלטתי לתבוע רק על שוד בנסיבות מחמירות,‬ 371 00:32:12,963 --> 00:32:16,883 ‫כי הטרדה מאיימת מורכבת יותר וצריך להוכיח‬ 372 00:32:16,963 --> 00:32:19,203 ‫מעל לכל ספק סביר את כל המרכיבים.‬ 373 00:32:20,203 --> 00:32:23,963 ‫אז צריך להוכיח כל מיני רגעים קטנים‬ 374 00:32:24,043 --> 00:32:26,283 ‫במקום רגע אחד גדול.‬ 375 00:32:26,363 --> 00:32:28,643 ‫בטקסס, הטרדה מאיימת מדרגה שלישית‬ 376 00:32:28,723 --> 00:32:31,923 ‫נושאת עונש מאסר מרבי של עשר שנים‬ 377 00:32:32,003 --> 00:32:36,443 ‫הרשעה בשוד בנסיבות מחמירות‬ ‫נושאת עונש מאסר מרבי של 99 שנה‬ 378 00:32:39,683 --> 00:32:43,083 ‫שוד בנסיבות מחמירות‬ ‫הוא עבירה מדרגה ראשונה,‬ 379 00:32:43,163 --> 00:32:45,483 ‫ולכן, כמו במקרי רצח,‬ ‫הוא נושא טווח ענישה‬ 380 00:32:45,563 --> 00:32:49,243 ‫של חמש עד 99 שנה, או מאסר עולם.‬ 381 00:32:49,323 --> 00:32:52,323 ‫היה לנו טיעון משפטי חזק מאוד‬ 382 00:32:52,403 --> 00:32:54,163 ‫לגבי שוד בנסיבות מחמירות.‬ 383 00:32:54,723 --> 00:32:59,083 ‫בידי התביעה היו ראיות מפתח מפלילות‬ 384 00:32:59,163 --> 00:33:02,443 ‫שיראמיו השאיר בשביל הגישה לבית‬ 385 00:33:02,523 --> 00:33:04,323 ‫- אזיקים -‬ 386 00:33:04,403 --> 00:33:08,963 ‫התיק היה מוזר כי רובן‬ ‫השאיר את כל הראיות לכוונותיו‬ 387 00:33:09,043 --> 00:33:10,603 ‫בזירת הפשע.‬ 388 00:33:14,203 --> 00:33:18,883 ‫הוא השאיר מאחור תיק כשהמשטרה הגיעה,‬ 389 00:33:18,963 --> 00:33:22,523 ‫ובתוך התיק היה פתק.‬ 390 00:33:22,603 --> 00:33:27,763 ‫רובן פירט בפתק מה הוא עומד לעשות.‬ 391 00:33:30,203 --> 00:33:35,243 ‫רובן כתב, "לקחת מזומנים,‬ ‫לקחת המחאות ולפדות אותן.‬ 392 00:33:35,323 --> 00:33:38,723 ‫"אקדח הלם, ארבעה זוגות אזיקים.‬ 393 00:33:38,803 --> 00:33:41,563 ‫"לאתר את ההורים. אימא ואבא בלבד.‬ 394 00:33:42,123 --> 00:33:43,723 ‫"לאזוק את אימא ואבא.‬ 395 00:33:45,803 --> 00:33:48,643 ‫"לנעול את השערים ולנסוע בכיוון מקסיקו.‬ 396 00:33:48,723 --> 00:33:50,723 ‫"להשליך את ההורים לתעלה.‬ 397 00:33:51,283 --> 00:33:55,923 ‫"לחזור לאסוף את בתה של מריה,‬ ‫לאסוף איתה את הרכב,‬ 398 00:33:56,003 --> 00:34:01,123 ‫"לאסוף את בתה של בתה של מריה‬ ‫ולהכניס אותה למסחרית הירוקה.‬ 399 00:34:01,203 --> 00:34:04,403 ‫"לחפש את מריה, ליצור איתה קשר.‬ 400 00:34:04,483 --> 00:34:07,443 ‫"לאסוף את הרכב ולקחת אותו למקסיקו,‬ 401 00:34:07,523 --> 00:34:10,883 ‫"לעבור לבית ולחיות במקסיקו לנצח."‬ 402 00:34:12,203 --> 00:34:14,443 ‫מדובר בחמישה אנשים‬ 403 00:34:14,523 --> 00:34:18,283 ‫שרובן תכנן לחטוף‬ 404 00:34:19,083 --> 00:34:25,163 ‫ולקחת למקום אחר‬ ‫מתוך רצון לכבוש את לבה של מריה.‬ 405 00:34:28,123 --> 00:34:31,443 ‫אין ספק שרובן סבל ממחשבות שווא.‬ 406 00:34:31,523 --> 00:34:33,643 ‫זה לא הפך אותו לחסר יכולת,‬ 407 00:34:33,723 --> 00:34:35,603 ‫זה לא הפך אותו למטורף,‬ 408 00:34:36,643 --> 00:34:38,323 ‫אבל זה הפך אותו למסוכן מאוד.‬ 409 00:34:52,963 --> 00:34:54,563 ‫- חמישה בפברואר, 2007 -‬ 410 00:34:54,643 --> 00:34:58,843 ‫בחמישה בפברואר 2007, רובן יראמיו‬ ‫הועמד לדין באשמת שוד בנסיבות מחמירות‬ 411 00:34:58,923 --> 00:35:02,643 ‫הוא כפר בכל ההאשמות‬ 412 00:35:05,923 --> 00:35:08,123 ‫הם העלו את הנאשם לדוכן העדים.‬ 413 00:35:08,683 --> 00:35:10,763 ‫הוא היה קו ההגנה היחיד שלהם.‬ 414 00:35:12,603 --> 00:35:16,563 ‫הוא לא קיבל על עצמו אחריות למעשיו.‬ 415 00:35:17,123 --> 00:35:21,683 ‫הוא לא חשב שטיב יחסיו עם מריה‬ 416 00:35:21,763 --> 00:35:23,563 ‫הוא כל דבר חוץ מסיפור אהבה.‬ 417 00:35:24,243 --> 00:35:25,443 ‫קו ההגנה לא היה טוב.‬ 418 00:35:25,523 --> 00:35:29,403 ‫הראיות נגדו היו חזקות,‬ 419 00:35:29,483 --> 00:35:32,723 ‫ואני חושבת שלא היה כל ספק‬ 420 00:35:33,363 --> 00:35:35,683 ‫שרובן יראמיו הוא אדם מסוכן.‬ 421 00:35:36,243 --> 00:35:39,043 ‫אף שלא הואשם בהטרדה מאיימת,‬ 422 00:35:39,123 --> 00:35:42,683 ‫פשעיו של יראמיו נגד מריה‬ ‫עמדו בלב טיעוני התביעה‬ 423 00:35:43,483 --> 00:35:45,443 ‫- בית המשפט המחוזי -‬ 424 00:35:45,523 --> 00:35:49,763 ‫השוד בנסיבות מחמירות היה שיאה‬ 425 00:35:49,843 --> 00:35:54,883 ‫של ההטרדה המאיימת נגד מריה.‬ 426 00:35:54,963 --> 00:35:59,323 ‫אז אף שהיא לא הייתה הקורבן בתיק התביעה,‬ 427 00:35:59,403 --> 00:36:02,203 ‫אני חושבת שהמושבעים התחשבו כראוי‬ 428 00:36:02,283 --> 00:36:04,163 ‫ברמת הסכנה שבמצב.‬ 429 00:36:05,323 --> 00:36:08,883 ‫מריה הייתה ללא ספק אישה פצועה.‬ 430 00:36:08,963 --> 00:36:10,163 ‫פצועה רגשית.‬ 431 00:36:10,243 --> 00:36:13,443 ‫היא סבלה התעללות רבה מצד מר יראמיו.‬ 432 00:36:14,003 --> 00:36:19,403 ‫- בשישה בפברואר 2007,‬ ‫מריה הסכימה להעיד נגד יראמיו -‬ 433 00:36:21,003 --> 00:36:23,923 ‫היה חיוני, לדעתי, שהמושבעים ישמעו את מריה,‬ 434 00:36:24,003 --> 00:36:28,563 ‫כי ההטרדה המאיימת הייתה מרכזית בתיק הזה.‬ 435 00:36:28,643 --> 00:36:31,163 ‫אם מוציאים מהתמונה את מריה,‬ 436 00:36:31,243 --> 00:36:35,043 ‫אין הרבה הקשר למה שהנאשם עשה.‬ 437 00:36:36,443 --> 00:36:40,083 ‫היא הסבירה למושבעים‬ ‫על ההתעללות שהיא חוותה מצדו.‬ 438 00:36:40,163 --> 00:36:42,843 ‫על ההתעללות הפסיכולוגית והרגשית‬ ‫שהוא הפעיל.‬ 439 00:36:44,203 --> 00:36:47,003 ‫וזה מצלק אנשים. זה צילק אותה.‬ 440 00:36:54,723 --> 00:36:59,163 ‫עליתי לדוכן וסיפרתי להם על ההטרדה.‬ 441 00:37:01,163 --> 00:37:06,643 ‫חששתי מאוד לספר לשופט על כל מה שקרה,‬ 442 00:37:06,723 --> 00:37:09,523 ‫ובכיתי.‬ 443 00:37:10,563 --> 00:37:12,123 ‫לא הפסקתי לבכות.‬ 444 00:37:12,843 --> 00:37:17,243 ‫פחדתי נורא מהנוכחות שלו שם.‬ 445 00:37:23,923 --> 00:37:29,803 ‫לאור הראיות החד-משמעיות, יראמיו נמצא אשם‬ 446 00:37:38,363 --> 00:37:41,483 ‫בעזרת עדותה של מריה על ההטרדה,‬ 447 00:37:41,563 --> 00:37:44,723 ‫התביעה הצליחה להשיג עונש מאסר של 45 שנה‬ 448 00:37:54,603 --> 00:37:57,443 ‫שלושה חודשים אחרי הראיון הראשון,‬ 449 00:37:57,523 --> 00:38:01,083 ‫רובן יראמיו הסכים לענות לשאלות נוספות.‬ 450 00:38:07,043 --> 00:38:13,283 ‫אני יושב בכלא 16 שנה, 17 כמעט.‬ 451 00:38:15,603 --> 00:38:20,603 ‫יש לי די והותר זמן כדי להבין‬ ‫מה הייתה הטעות בחשיבה שלי‬ 452 00:38:20,683 --> 00:38:22,283 ‫וכדומה.‬ 453 00:38:22,883 --> 00:38:27,283 ‫אני מרגיש שכל אחד כמעט יכול להיות מטרידן,‬ 454 00:38:27,363 --> 00:38:29,563 ‫בנסיבות המתאימות.‬ 455 00:38:29,643 --> 00:38:36,403 ‫אני מניח שאבד לי הקשר עם המציאות‬ ‫והתחלתי לפנטז.‬ 456 00:38:38,323 --> 00:38:40,563 ‫אני מניח שקיוויתי, במובן כלשהו,‬ 457 00:38:40,643 --> 00:38:45,923 ‫להשיב לעצמי את התחושה של להיות רצוי.‬ 458 00:38:46,003 --> 00:38:49,363 ‫אם ארדוף אותה, היא תשים לב אליי,‬ 459 00:38:49,443 --> 00:38:52,563 ‫והיא תראה אותי שוב כאדם ותגיד,‬ 460 00:38:52,643 --> 00:38:55,603 ‫"אני יקרה ללבו של האדם הזה."‬ 461 00:38:55,683 --> 00:38:57,803 ‫וקיוויתי שהיא תראה את זה.‬ 462 00:38:57,883 --> 00:39:01,123 ‫הייתי מוכן לעשות שמיניות למענה‬ ‫ולעשות כל מה שהיא תרצה.‬ 463 00:39:05,363 --> 00:39:09,963 ‫אני מתחרט על מה שעשיתי למריה ולמשפחתה,‬ 464 00:39:10,043 --> 00:39:12,723 ‫כי זה לא היה אמור לקרות מלכתחילה.‬ 465 00:39:12,803 --> 00:39:16,963 ‫הייתי צריך להתעלות על עצמי ולהתרחק.‬ 466 00:39:18,403 --> 00:39:22,043 ‫כשמשקיעים מאה אחוז מהרגשות במישהו,‬ 467 00:39:22,603 --> 00:39:23,803 ‫זה כמו רולטה רוסית.‬ 468 00:39:23,883 --> 00:39:27,883 ‫כאילו, אם אתם יחד 20-30 שנה,‬ 469 00:39:27,963 --> 00:39:30,963 ‫כן, אני יכול להבין,‬ ‫אבל כשפוגשים מישהי, כמו שקרה לי,‬ 470 00:39:31,043 --> 00:39:32,883 ‫והיינו יחד במשך חמש שנים,‬ 471 00:39:33,843 --> 00:39:36,323 ‫לא הייתי צריך להשקיע בה את כול כולי.‬ 472 00:39:37,083 --> 00:39:39,523 ‫כי לא חשוב כמה פעמים היא בגדה בי,‬ 473 00:39:39,603 --> 00:39:43,563 ‫או כמה פעמים אני בגדתי בה,‬ ‫הייתי צריך להבחין בסימנים.‬ 474 00:39:43,643 --> 00:39:46,923 ‫אבל אי אפשר לתקן את העבר.‬ 475 00:39:47,003 --> 00:39:50,843 ‫אפשר רק להביט לעתיד ולנסות לתקן את עצמי,‬ 476 00:39:51,403 --> 00:39:54,643 ‫ולקוות שמצב כזה לא יקרה עם מישהי אחרת,‬ 477 00:39:54,723 --> 00:39:58,923 ‫ושאני מסוגל לשלוט בעצמי טוב יותר.‬ 478 00:39:59,003 --> 00:40:00,563 ‫ו…‬ 479 00:40:01,323 --> 00:40:04,963 ‫ולהתייחס לאכזבות כאבני דרך‬ 480 00:40:05,043 --> 00:40:08,523 ‫במקום כטרגדיה.‬ 481 00:40:12,563 --> 00:40:17,683 ‫יראמיו ישלים את תקופת מאסרו המלאה ב-2050‬ 482 00:40:17,763 --> 00:40:21,003 ‫הוא יהיה בן 79‬ 483 00:40:30,323 --> 00:40:36,123 ‫אבל יראמיו יוכל לבקש שחרור על תנאי‬ ‫החל מ-2028‬ 484 00:40:45,523 --> 00:40:50,763 ‫אני חושבת על השחרור שלו ורוצה להיעלם.‬ 485 00:40:51,723 --> 00:40:53,523 ‫אני לא רוצה שהוא ימצא אותי.‬ 486 00:40:55,963 --> 00:40:59,483 ‫ההשפעות של זה עדיין נוכחות בחיי.‬ 487 00:41:00,723 --> 00:41:03,843 ‫אני סובלת מהתקפי חרדה שבועיים.‬ 488 00:41:05,283 --> 00:41:10,323 ‫מכעיס אותי מאוד שאני צריכה להתמודד עם זה,‬ 489 00:41:10,403 --> 00:41:16,603 ‫שהילדים שלי צריכים להתמודד עם זה,‬ ‫שבעלי צריך להתמודד עם זה.‬ 490 00:41:18,003 --> 00:41:21,443 ‫זה מתסכל. זה עינוי.‬ 491 00:41:26,403 --> 00:41:30,563 ‫וגם הסבים שלי מתמודדים עם זה.‬ 492 00:41:32,083 --> 00:41:33,403 ‫זה לכל החיים.‬ 493 00:41:44,123 --> 00:41:47,923 ‫כולם חוששים שהוא ישוחרר על תנאי.‬ 494 00:41:50,043 --> 00:41:53,443 ‫אני פוחדת מאוד בעצמי.‬ 495 00:41:54,963 --> 00:42:01,323 ‫אנחנו שולחים מכתבים‬ ‫ומבקשים שלא ישחררו אותו,‬ 496 00:42:01,403 --> 00:42:05,443 ‫כי אני חוששת שהוא ינסה לחסל אותי.‬ 497 00:42:07,803 --> 00:42:11,243 ‫הוא אמר שהוא יפגע באנשים שאני אוהבת,‬ 498 00:42:11,323 --> 00:42:14,363 ‫אז אנחנו נאלצים לחיות בפחד.‬ 499 00:42:17,083 --> 00:42:20,923 ‫אני חושבת שהוא ימשיך לחפש אותי.‬ 500 00:42:55,803 --> 00:42:58,723 ‫תרגום כתוביות: דנה סבן‬