1
00:00:06,006 --> 00:00:07,508
‫בפרקים הקודמים...‬

2
00:00:07,591 --> 00:00:09,051
‫זאת גב' פרידמן.‬

3
00:00:09,135 --> 00:00:12,596
‫דילן נעלם אחרי משחק,
אז היא בטח יודעת משהו, נכון?‬

4
00:00:12,680 --> 00:00:15,558
‫- כן.
- אולי היא לקחה אותו לד"ר קנט.‬

5
00:00:15,641 --> 00:00:18,477
‫- זו המסעדה החדשה שלי!
- איך קן מרגיש לגבי זה?‬

6
00:00:18,561 --> 00:00:21,147
‫- חתמתי על חוזה לשנתיים היום.
- מה עשית?‬

7
00:00:21,397 --> 00:00:22,648
‫לך תזדיין!‬

8
00:00:22,732 --> 00:00:24,692
‫- מה לעזא...
- אמה?‬

9
00:00:24,775 --> 00:00:26,527
‫למה אנג'ליקה ויאט כאן?‬

10
00:00:26,610 --> 00:00:29,029
‫- אז אנג'ליקה ויאט היא אימא שלך.
- כן.‬

11
00:00:29,113 --> 00:00:31,282
‫חיבבתי אותך לפני שידעתי מי אימך,‬

12
00:00:31,365 --> 00:00:33,451
‫ואני מחבבת אותך באותה מידה עכשיו.‬

13
00:00:34,535 --> 00:00:39,707
‫לא ייאמן! אנג'ליקה ויאט היא אימא של אימה.‬

14
00:00:41,041 --> 00:00:42,543
‫ראיתי את קעקוע הפרפר.‬

15
00:00:42,626 --> 00:00:43,627
‫אייג'נט עשו לי אותו.‬

16
00:00:43,711 --> 00:00:46,672
‫הפרפר הוא אבאונה טיסי-משהו.‬

17
00:00:46,756 --> 00:00:48,799
‫זה הארגון שההורים שלי עבדו בשבילו.‬

18
00:00:48,883 --> 00:00:53,345
‫זה מקום מנוחתו האחרון של אבא שלי.
אני מרגיש כאילו הוא בכלל לא כאן.‬

19
00:00:53,429 --> 00:00:55,264
‫אבא שלך הכיר את פרצוף-תמנון?‬

20
00:00:55,347 --> 00:00:57,099
‫צריך לבדוק את לוחית הרישוי,‬

21
00:00:57,183 --> 00:00:59,143
‫למצוא את פרצוף-תמנון ולקבל תשובות.‬

22
00:00:59,226 --> 00:01:01,896
‫תוכל לבדוק את לוחית הרישוי הזאת בשבילי?‬

23
00:01:01,979 --> 00:01:04,899
‫המכונית רשומה על שם אנטואן למייר,‬

24
00:01:04,982 --> 00:01:06,901
‫שאני מנחשת שזה שמו של פרצוף-תמנון.‬

25
00:01:06,984 --> 00:01:10,780
‫- צריך למצוא דרך פנימה.
- אין סיכוי שניכנס בלי הכנה מוקדמת.‬

26
00:01:10,863 --> 00:01:13,115
‫אז נחכה שיצא שוב החוצה.‬

27
00:01:15,159 --> 00:01:20,998
‫הרלן קובן: מחסה‬

28
00:01:23,292 --> 00:01:27,254
‫מיקי, אנחנו צריכים לחזור לקסלטון. עכשיו.‬

29
00:01:27,338 --> 00:01:31,592
‫זה ייקח שעה, ודודה שלך לא תהיה מרוצה
אם לא תהיה במיטה כשהיא תתעורר.‬

30
00:01:31,675 --> 00:01:35,846
‫בחייך, רק... עוד כמה דקות.
הוא עשוי לצאת בכל רגע.‬

31
00:01:37,014 --> 00:01:39,015
‫כן, אבל יכול להיות...‬

32
00:01:39,098 --> 00:01:42,478
‫יכול להיות שהוא התגנב החוצה מאחור,
או שהוא מעולף בפנים.‬

33
00:01:43,312 --> 00:01:45,021
‫אני בטוח שהוא יודע איפה אשלי.‬

34
00:01:45,104 --> 00:01:47,358
‫כן, אבל אנחנו לא יודעים את זה.‬

35
00:01:47,441 --> 00:01:50,945
‫אולי היא בסדר,
אולי היא ברחה, עד כמה שאנחנו יודעים.‬

36
00:02:00,704 --> 00:02:04,708
‫מה נסגר? בזבזתי כאן יותר מדי כסף!
אנחנו במועדון מזוין!‬

37
00:02:05,376 --> 00:02:06,502
‫מה הבעיה שלך?‬

38
00:02:08,670 --> 00:02:09,755
‫מיקי.‬

39
00:02:12,842 --> 00:02:14,051
‫אוי, לא. אלוהים!‬

40
00:02:14,134 --> 00:02:15,344
‫תסתלקו מכאן, לעזאזל!‬

41
00:02:15,427 --> 00:02:16,846
‫לעזאזל, טוב, בואי ניסע.‬

42
00:02:30,985 --> 00:02:33,821
‫- שיט!
- מה?‬

43
00:02:33,904 --> 00:02:35,322
‫מיקי כאן, את חייבת ללכת!‬

44
00:02:35,489 --> 00:02:40,536
‫בסדר. אני יודעת מה צריך לעשות.
בדיוק כמו בימים ההם.‬

45
00:02:40,661 --> 00:02:42,454
‫כן. כיף גדול.‬

46
00:02:52,464 --> 00:02:54,466
‫רייצ'ל ואני היינו עסוקים‬

47
00:02:54,550 --> 00:02:57,136
‫עם פרויקט היסטוריה של בית הספר ונרדמתי.‬

48
00:02:57,219 --> 00:02:58,304
‫כן, זה בסדר.‬

49
00:02:59,054 --> 00:03:00,055
‫בסדר.‬

50
00:03:00,139 --> 00:03:03,350
‫כן, לא, אתה יודע מה?
אני מצטערת, זה לא בסדר.‬

51
00:03:03,434 --> 00:03:05,060
‫- היית צריך להתקשר.
- נכון.‬

52
00:03:05,144 --> 00:03:08,314
‫ובלי מסיבות פיג'מה עם החברה שלך!‬

53
00:03:08,397 --> 00:03:12,401
‫עדיין לא החברה שלי,
וכן, אמרתי שאתקשר בפעם הבאה.‬

54
00:03:12,484 --> 00:03:13,402
‫בסדר.‬

55
00:03:14,111 --> 00:03:15,821
‫את מתנהגת קצת מוזר.‬

56
00:03:17,406 --> 00:03:18,324
‫לא נכון.‬

57
00:03:18,991 --> 00:03:20,034
‫את בהחלט כן.‬

58
00:03:20,534 --> 00:03:25,831
‫מחסור בשינה זה עניין רציני.
אתה רוצה ארוחת בוקר?‬

59
00:03:25,915 --> 00:03:27,124
‫כן, אני גווע ברעב.‬

60
00:03:29,084 --> 00:03:33,797
‫אני הולכת היום לטקס הזיכרון של דילן שייקס.‬

61
00:03:33,881 --> 00:03:36,550
‫יש סיכוי שתצטרף אליי?‬

62
00:03:37,551 --> 00:03:38,802
‫כן.‬

63
00:03:39,595 --> 00:03:42,723
‫נהדר! שאאסוף אותך אחרי הלימודים?‬

64
00:03:42,805 --> 00:03:43,849
‫כן.‬

65
00:03:44,934 --> 00:03:45,851
‫בסדר.‬

66
00:03:47,311 --> 00:03:51,398
‫אני... אני צריך לבקש טובה.‬

67
00:03:53,275 --> 00:03:54,234
‫אני מקשיבה.‬

68
00:03:54,317 --> 00:03:55,152
‫אני...‬

69
00:03:56,320 --> 00:03:58,280
‫אני רוצה להוציא מהקבר את הגופה של אבא.‬

70
00:03:59,781 --> 00:04:00,783
‫מה?‬

71
00:04:02,034 --> 00:04:03,869
‫למה שתרצה לעשות את זה?‬

72
00:04:04,995 --> 00:04:05,955
‫לסגירת מעגל.‬

73
00:04:06,705 --> 00:04:07,790
‫סגירת מעגל?‬

74
00:04:09,249 --> 00:04:10,084
‫כן.‬

75
00:04:11,210 --> 00:04:16,966
‫להוציא גופה מקבר זו דרך קיצונית למדי
להשיג סגירת מעגל, מיקי.‬

76
00:04:18,257 --> 00:04:21,512
‫מה אתה לא מספר לי?‬

77
00:04:22,388 --> 00:04:25,933
‫- זה יישמע מטורף...
- זה כבר נשמע מטורף, אז תמשיך.‬

78
00:04:26,475 --> 00:04:29,019
‫אבל אני צריך לדעת שאבא שלי נמצא בקבר הזה.‬

79
00:04:29,520 --> 00:04:31,605
‫מה גורם לך לחשוב שהוא לא?‬

80
00:04:31,689 --> 00:04:35,192
‫אני לא יודע. תחושה?‬

81
00:04:35,275 --> 00:04:37,861
‫אני עומד ליד הקבר שלו ואני לא מרגיש כלום.‬

82
00:04:37,945 --> 00:04:40,114
‫אני מרגיש כאילו הוא לא שם.‬

83
00:04:41,782 --> 00:04:44,534
‫ועוד כמה דברים שפשוט לא מסתדרים.‬

84
00:04:47,287 --> 00:04:48,288
‫איזה דברים?‬

85
00:04:50,374 --> 00:04:53,043
‫את יכולה פשוט לסמוך עליי הפעם, בבקשה?‬

86
00:05:19,737 --> 00:05:20,696
‫בוקר טוב.‬

87
00:05:21,613 --> 00:05:23,323
‫ביליתי את הלילה אצל שירה.‬

88
00:05:24,992 --> 00:05:27,161
‫איך את חושבת שזה נראה לבן שלנו?‬

89
00:05:27,244 --> 00:05:29,997
‫אתה חושב שטרוי לא יודע
שהנישואים שלנו בצרות?‬

90
00:05:30,080 --> 00:05:33,207
‫לא, כי עד לפני שבוע,
גם אני לא ידעתי את זה.‬

91
00:05:33,292 --> 00:05:37,588
‫- אז לא שמת לב.
- אני לא רוצה לריב, האנה.‬

92
00:05:37,713 --> 00:05:40,049
‫כשלא חזרת הביתה אתמול בלילה...‬

93
00:05:41,508 --> 00:05:45,554
‫כל הכעס... פשוט דעך אצלי.‬

94
00:05:47,639 --> 00:05:52,227
‫פשוט הרגשתי... בעיקר עצוב.‬

95
00:05:53,520 --> 00:05:55,898
‫הייתי צריך לתמוך ברעיון המסעדה שלך.‬

96
00:06:00,778 --> 00:06:04,031
‫ואני מצטער על זה. הייתי בעל מחורבן.‬

97
00:06:07,659 --> 00:06:09,411
‫תגידי לי איך לתקן את זה.‬

98
00:06:16,502 --> 00:06:19,379
‫אז פרצוף-תמנון לא יצא מחזית המועדון.‬

99
00:06:19,463 --> 00:06:23,675
‫אולי הוא יצא מאחור,
או שאולי הוא עדיין בפנים.‬

100
00:06:23,759 --> 00:06:26,720
‫אז זה מבוי סתום, לעת עתה.‬

101
00:06:26,804 --> 00:06:29,223
‫זה משאיר אותנו עם הרופא הטוב.‬

102
00:06:29,306 --> 00:06:32,601
‫אז, ד"ר קנט הוצג כאביה של אשלי,‬

103
00:06:32,683 --> 00:06:34,728
‫אבל הוא היה גם הרופא של דילן,‬

104
00:06:34,812 --> 00:06:37,231
‫וראה אותו בערב שבו הוא נעלם.‬

105
00:06:37,314 --> 00:06:39,858
‫- כל הילדים הנעדרים קשורים לד"ר קנט.
- כן.‬

106
00:06:39,983 --> 00:06:41,568
‫אנחנו ממש צריכים לדבר איתו.‬

107
00:06:41,652 --> 00:06:45,531
‫נכון, רק שאין לנו מושג
לאן "הגבר בשחור" של גברת עטלף לקח אותו,‬

108
00:06:45,614 --> 00:06:47,199
‫אז זה גם מבוי סתום.‬

109
00:06:47,366 --> 00:06:49,784
‫האם אנחנו אומרים שאותו אדם שלקח את דילן‬

110
00:06:49,868 --> 00:06:53,163
‫לפני כמעט 27 שנה, לקח גם את אשלי?‬

111
00:06:53,789 --> 00:06:55,332
‫טקס הזיכרון של דילן שייקס.‬

112
00:07:00,671 --> 00:07:03,090
‫אולי החוטף יופיע.‬

113
00:07:03,966 --> 00:07:04,800
‫נראה לך?‬

114
00:07:04,883 --> 00:07:08,679
‫זה קורה. פושעים נהנים לראות
את הכאב שהם הסבו.‬

115
00:07:08,762 --> 00:07:10,055
‫זה ממש דפוק.‬

116
00:07:10,180 --> 00:07:12,850
‫אני הולך עם שירה, אז כולנו נוכל ללכת ביחד.‬

117
00:07:12,933 --> 00:07:14,351
‫- אני אצטרף.
- גם אני.‬

118
00:07:18,480 --> 00:07:20,566
‫- היי.
- היי.‬

119
00:07:26,029 --> 00:07:31,160
‫מה קורה, קאמלס שלי?
באק רנה כאן, עם הודעות הבוקר שלכם.‬

120
00:07:31,243 --> 00:07:33,954
‫ולפני שניכנס לעניינים, רק רציתי לומר‬

121
00:07:34,037 --> 00:07:37,957
‫מזל טוב גדול לאימה וינסלו‬

122
00:07:38,041 --> 00:07:39,710
‫שהשיגה את התפקיד הראשי‬

123
00:07:39,793 --> 00:07:43,672
‫בהפקת הסתיו של קסלטון של "פנטום האופרה".‬

124
00:07:43,755 --> 00:07:45,382
‫ברכותיי, אימה.‬

125
00:07:45,465 --> 00:07:50,179
‫אני חושב שזה כל כך נהדר
שאנחנו מוחקים מחסומים מגדריים‬

126
00:07:50,262 --> 00:07:55,017
‫לצורך נקודת מבט רעננה
על דמות ה"פנטום" הקלאסית.‬

127
00:07:55,142 --> 00:07:57,811
‫לכי על פרס הטוני, אימה.
זה נקרא כישרון טבעי.‬

128
00:07:58,353 --> 00:08:00,814
‫ברצינות, מזל טוב, אימה. ממש שמח בשבילך.‬

129
00:08:00,898 --> 00:08:06,111
‫במיוחד כי תוכלי לעבוד עם אימא שלך!‬

130
00:08:06,195 --> 00:08:07,946
‫זה נכון, קאמלס.‬

131
00:08:08,030 --> 00:08:11,658
‫אימא של אימה וינסלו היא לא אחרת‬

132
00:08:11,742 --> 00:08:17,080
‫מאשר כוכבת העל של הבמה והמסך,
אנג'ליקה ויאט!‬

133
00:08:19,416 --> 00:08:21,919
‫ידעתם את זה? כי אני לא ידעתי.‬

134
00:08:22,002 --> 00:08:24,504
‫- לאן אתה הולך?
- ברכותיי, אימה.‬

135
00:08:24,588 --> 00:08:27,341
‫בהצלחה, את הולכת לתת הופעת ענק.‬

136
00:08:27,424 --> 00:08:30,135
‫בנוסף, בנושא אחר, אנחנו נגלה‬

137
00:08:30,219 --> 00:08:33,931
‫מי התקבל לנבחרת הכדורסל של הגברים היום,‬

138
00:08:34,014 --> 00:08:36,642
‫ואני חייב לומר, אני מהמר על "טראק".‬

139
00:08:41,688 --> 00:08:42,856
‫מה נסגר?‬

140
00:08:46,443 --> 00:08:47,319
‫אפשר לעזור לך?‬

141
00:09:02,584 --> 00:09:06,672
‫הדודן שלך רוב
עדיין עובד במועצת הבריאות של מחוז אסקס?‬

142
00:09:07,214 --> 00:09:12,135
‫כן. את מעוניינת? כי הוא גרוש.‬

143
00:09:12,219 --> 00:09:15,389
‫מפתה כל כך.‬

144
00:09:15,472 --> 00:09:19,268
‫האמת שקיוויתי שהוא יוכל לעזור לי‬

145
00:09:20,686 --> 00:09:21,687
‫להוציא גופה מקבר.‬

146
00:09:23,522 --> 00:09:25,315
‫בסדר. וואו.‬

147
00:09:27,317 --> 00:09:29,736
‫- של מי?
- של אחי.‬

148
00:09:30,737 --> 00:09:34,574
‫- את רוצה להוציא את גופת אחיך מהקבר?
- אני לא באמת רוצה.‬

149
00:09:35,492 --> 00:09:36,326
‫אבל?‬

150
00:09:37,995 --> 00:09:42,374
‫למיקי יש ספקות לגבי זה
שבראד באמת קבור בקבר.‬

151
00:09:43,208 --> 00:09:44,501
‫למה יש לו ספקות?‬

152
00:09:44,918 --> 00:09:47,629
‫זאת רק... תחושה?‬

153
00:09:47,879 --> 00:09:51,800
‫אז את רוצה לעשות את כל זה
בהתבסס על התחושה של נער מתבגר?‬

154
00:09:52,092 --> 00:09:52,968
‫כן.‬

155
00:09:53,468 --> 00:09:57,389
‫כי גם לי יש...‬

156
00:09:57,556 --> 00:09:59,808
‫אני לא יודעת, תחושה דומה.‬

157
00:09:59,975 --> 00:10:01,560
‫בסדר. בהתבסס על מה?‬

158
00:10:07,107 --> 00:10:09,443
‫היי, שירה, זה בראד.‬

159
00:10:09,526 --> 00:10:13,739
‫אני לא יכול לפרט, אבל אנחנו שוב בארה"ב.‬

160
00:10:13,822 --> 00:10:17,117
‫אני לא יכול להגיד הרבה עכשיו,
אבל את היחידה שאני סומך עליה.‬

161
00:10:18,160 --> 00:10:20,620
‫בבקשה תשגיחי על מיקי, בסדר?‬

162
00:10:20,704 --> 00:10:24,249
‫פשוט תחזירי לי צלצול בבקשה,
ואני כל כך מצטער.‬

163
00:10:25,459 --> 00:10:29,004
‫וכמה שעות לאחר מכן, הוא מת.‬

164
00:10:29,087 --> 00:10:32,424
‫את אומרת שתאונת הדרכים לא הייתה תאונה?‬

165
00:10:32,591 --> 00:10:33,508
‫לא.‬

166
00:10:34,968 --> 00:10:38,430
‫כלומר, תקשיבי, בראד נטה לפרנויה.‬

167
00:10:38,513 --> 00:10:40,932
‫אני חושבת שסביר שהתאונה הייתה אקראית‬

168
00:10:41,016 --> 00:10:43,685
‫ושההודעה הקולית הזאת
הייתה רק בעיתוי מחורבן,‬

169
00:10:43,769 --> 00:10:48,023
‫אבל אולי ההוצאה של בראד מהקבר
תיתן לנו שקט נפשי.‬

170
00:10:48,774 --> 00:10:49,649
‫כן.‬

171
00:10:51,902 --> 00:10:53,820
‫- אתקשר לרוב.
- תודה.‬

172
00:10:57,282 --> 00:10:58,241
‫היי.‬

173
00:11:00,911 --> 00:11:02,079
‫מה קורה, מייוות'ר?‬

174
00:11:02,162 --> 00:11:03,663
‫- כף!
- שמעת על זה?‬

175
00:11:03,747 --> 00:11:04,581
‫כן.‬

176
00:11:04,664 --> 00:11:07,501
‫כן, אני מניח שאפשר לומר
שנתתי לבאק "כאפה" רצינית.‬

177
00:11:07,584 --> 00:11:08,794
‫כף. אדיר.‬

178
00:11:08,877 --> 00:11:10,754
‫- הגרוע ביותר שלך עד כה.
- כן.‬

179
00:11:10,879 --> 00:11:12,255
‫- הנה הוא.
- הנה הוא!‬

180
00:11:12,339 --> 00:11:13,632
‫השמועה נפוצה מהר.‬

181
00:11:13,715 --> 00:11:15,967
‫כן. לא ידעתי שיש לך את זה.‬

182
00:11:16,426 --> 00:11:17,844
‫יש בי זעם.‬

183
00:11:17,928 --> 00:11:19,262
‫השעו אותך?‬

184
00:11:19,846 --> 00:11:21,056
‫- ליומיים.
- וואו.‬

185
00:11:21,139 --> 00:11:24,017
‫- אני יודע. ביקשתי חמישה.
- למה שתבקש עוד?‬

186
00:11:24,101 --> 00:11:26,853
‫אני פשוט ממש גרוע במשא ומתן.‬

187
00:11:27,521 --> 00:11:30,690
‫היי, אתה... דיברת עם אימה?‬

188
00:11:31,566 --> 00:11:34,444
‫לא, כל השיחות שלי עוברות ישר לתא הקולי.‬

189
00:11:34,528 --> 00:11:38,824
‫גם שלי. אני מניח שהיא צריכה
עוד קצת זמן כדי לעכל את זה.‬

190
00:11:38,907 --> 00:11:41,284
‫היא הסתירה את הזהות של אימה כל חייה.‬

191
00:11:41,368 --> 00:11:45,205
‫כן. טוב, אז כנראה רק אנחנו
הולכים לטקס הזיכרון.‬

192
00:11:46,289 --> 00:11:47,165
‫כנראה.‬

193
00:12:02,722 --> 00:12:05,183
‫אל תחשבו בכלל להעלות את זה לרשת!‬

194
00:12:05,267 --> 00:12:08,311
‫אני נשבעת שאוריד את הטלפונים שלכן באסלה.‬

195
00:12:08,395 --> 00:12:09,396
‫טוב. ביי.‬

196
00:12:10,230 --> 00:12:12,774
‫עזבי, הן סתם חבורה של כלבות מזויפות.‬

197
00:12:12,858 --> 00:12:14,943
‫את רוצה לדבר על כלבות מזויפות?‬

198
00:12:15,026 --> 00:12:17,571
‫- אימה, זה לא ככה.
- למה סיפרת לו?‬

199
00:12:17,863 --> 00:12:20,407
‫אני יודעת שפישלתי. אני מרגישה נורא.‬

200
00:12:20,490 --> 00:12:21,575
‫אז למה עשית את זה?‬

201
00:12:21,658 --> 00:12:24,870
‫לא חשבתי שהוא יספר לכולם. בסדר? הוא הבטיח.‬

202
00:12:25,370 --> 00:12:27,581
‫- "הוא הבטיח."
- ברצינות, אימה, אני...‬

203
00:12:31,835 --> 00:12:33,086
‫באק סחט אותי.‬

204
00:12:33,336 --> 00:12:34,713
‫על מה את מדברת?‬

205
00:12:43,013 --> 00:12:47,100
‫באק גילה שקניתי את 500,000
העוקבים הראשונים שלי ב"היו-עצמכם".‬

206
00:12:47,309 --> 00:12:50,729
‫הוא אמר שהוא יחשוף אותי
אם לא אשיג קצת לכלוך עלייך.‬

207
00:12:50,812 --> 00:12:52,564
‫למה שתקני עוקבים?‬

208
00:12:52,647 --> 00:12:55,358
‫אני לא יודעת. פשוט עשיתי את זה, בסדר?‬

209
00:12:55,442 --> 00:12:58,778
‫למי אכפת מאמנית איפור עם שני עוקבים?‬

210
00:12:59,404 --> 00:13:00,405
‫זה... ‬

211
00:13:01,198 --> 00:13:03,116
‫זה פאקינג עצוב, ויטני.‬

212
00:13:03,200 --> 00:13:05,202
‫בסדר, טוב, זה קרה, אימה.‬

213
00:13:05,285 --> 00:13:07,913
‫אם הם יגלו, יעיפו אותי מהאפליקציה.‬

214
00:13:07,996 --> 00:13:11,458
‫כל השותפויות שלי, החסויות, הכול ייעלם.‬

215
00:13:11,583 --> 00:13:13,710
‫חשבתי שלא אכפת לך מכל זה.‬

216
00:13:13,877 --> 00:13:18,715
‫ברור שאכפת לי!
זאת האמנות שלי. בסדר? זה המוניטין שלי.‬

217
00:13:19,216 --> 00:13:20,926
‫אהיה כנה איתך,‬

218
00:13:21,009 --> 00:13:25,430
‫זאת הרגשה ממש נחמדה
שיש מיליוני אנשים שאכפת להם ממך. בסדר?‬

219
00:13:27,224 --> 00:13:29,601
‫- אני לא רוצה לדבר איתך שוב.
- אימה...‬

220
00:13:29,684 --> 00:13:31,978
‫אני לא רוצה לראות אותך שוב.‬

221
00:13:32,062 --> 00:13:36,024
‫- אימה, אני מצטערת.
- תתרחקי ממני, לעזאזל!‬

222
00:13:36,107 --> 00:13:39,653
‫- אני מצטערת.
- תתרחקי.‬

223
00:13:47,827 --> 00:13:49,204
‫ניו ג'רזי דרגונס‬

224
00:13:53,959 --> 00:13:55,001
‫מיקי.‬

225
00:13:57,170 --> 00:14:01,508
‫אתה זוכר שסיפרתי לך על הבריונים‬

226
00:14:01,591 --> 00:14:05,512
‫שאתגרו את אבא שלך
להיכנס לבית של גברת עטלף?‬

227
00:14:05,929 --> 00:14:08,014
‫ברור. הוא ננעל בפנים.‬

228
00:14:09,391 --> 00:14:10,517
‫טוב...‬

229
00:14:14,187 --> 00:14:16,189
‫אני הייתי הבריון.‬

230
00:14:17,941 --> 00:14:19,693
‫למה עשית לו את זה?‬

231
00:14:21,987 --> 00:14:22,988
‫אני לא יודעת.‬

232
00:14:24,155 --> 00:14:26,199
‫בגלל טיפשות,‬

233
00:14:27,200 --> 00:14:30,870
‫לחץ חברתי, הצקות של אחות?‬

234
00:14:30,954 --> 00:14:33,915
‫אני לא יודעת, הייתי חראית, בסדר?‬

235
00:14:33,999 --> 00:14:35,542
‫אני פשוט...‬

236
00:14:35,625 --> 00:14:40,171
‫התמודדתי עם קשיים משלי,
ואני מניחה שהוצאתי את זה על בראד.‬

237
00:14:42,841 --> 00:14:47,429
‫רציתי לספר לך, ובגלל טקס הזיכרון היום...‬

238
00:14:48,263 --> 00:14:49,598
‫הרגשתי שאני צריכה.‬

239
00:14:52,892 --> 00:14:57,188
‫כלומר, לשנוא אותי שוב יהיה הגיוני לחלוטין.‬

240
00:14:57,480 --> 00:14:58,940
‫אני לא שונא אותך.‬

241
00:15:00,609 --> 00:15:02,027
‫מעולם לא שנאתי אותך.‬

242
00:15:04,279 --> 00:15:09,618
‫אמרת שאבא שלי
לא היה אותו הדבר אחרי זה. למה?‬

243
00:15:13,455 --> 00:15:18,335
‫הוא פשוט נשמע כל כך מבועת בתוך הבית‬

244
00:15:18,418 --> 00:15:20,378
‫ולא יכולתי להגיע אליו.
‬

245
00:15:20,462 --> 00:15:21,463
‫תפתחו לי!‬

246
00:15:21,546 --> 00:15:23,673
‫אז רצתי להביא את ההורים שלנו,‬

247
00:15:25,467 --> 00:15:28,178
‫אבל כשהגענו,‬

248
00:15:28,261 --> 00:15:32,599
‫הוא פשוט ישב במרפסת הקדמית,
הכי רגוע שאפשר.‬

249
00:15:32,682 --> 00:15:34,392
‫הוא היה כמעט רגוע מדי.‬

250
00:15:36,353 --> 00:15:39,314
‫הוא מעולם לא סיפר מה קרה בפנים.‬

251
00:15:40,273 --> 00:15:41,900
‫מה את חושבת שקרה?‬

252
00:15:43,526 --> 00:15:44,694
‫אני לא יודעת.‬

253
00:15:46,321 --> 00:15:49,991
‫אני יודעת שזה היה משהו גדול.‬

254
00:15:50,992 --> 00:15:53,828
‫משהו ששינה את כל חייו,‬

255
00:15:55,538 --> 00:15:57,332
‫והכול היה באשמתי.‬

256
00:16:01,252 --> 00:16:03,338
‫אז... אנחנו צריכים ללכת.‬

257
00:16:07,133 --> 00:16:08,051
‫כן.‬

258
00:16:09,636 --> 00:16:10,553
‫דרגונס‬

259
00:16:16,643 --> 00:16:17,811
‫תודה לך.‬

260
00:16:23,733 --> 00:16:24,818
‫תודה רבה לך.‬

261
00:16:27,237 --> 00:16:29,280
‫היי, את נראית ממש נפלא.‬

262
00:16:29,364 --> 00:16:32,784
‫ממש לא כאילו היית ערה כל הלילה ולמדת.‬

263
00:16:32,909 --> 00:16:34,786
‫- שירה.
- אני רק אומרת.‬

264
00:16:34,869 --> 00:16:36,663
‫תודה. אני מקווה שנקבל 100.‬

265
00:16:37,247 --> 00:16:38,081
‫מגיע לכם 100.‬

266
00:16:38,248 --> 00:16:40,417
‫היי, יש לך שנייה, שירה?‬

267
00:16:42,043 --> 00:16:42,919
‫בטח.‬

268
00:16:45,630 --> 00:16:46,923
‫- "למדתי".
- כן.‬

269
00:16:47,048 --> 00:16:49,551
‫- זה מקורי.
- היא חושבת שאנחנו מאוהבים.‬

270
00:16:49,634 --> 00:16:50,927
‫העיקר שזה אמין.‬

271
00:16:51,010 --> 00:16:52,887
‫- היי.
- היי, ארתור.‬

272
00:16:53,012 --> 00:16:54,347
‫השם הוא "כף", האמת.‬

273
00:16:54,431 --> 00:16:55,598
‫למה?‬

274
00:16:55,682 --> 00:16:57,434
‫- אני לא יודע.
- אהבתי.‬

275
00:16:57,517 --> 00:16:59,102
‫- אתם רוצים להתיישב?
- כן.‬

276
00:16:59,185 --> 00:17:00,353
‫- בסדר, ביי.
- נתראה.‬

277
00:17:04,607 --> 00:17:06,067
‫- היי.
- היי.‬

278
00:17:06,151 --> 00:17:10,195
‫את נראית מדהים. וחכמה ומצחיקה ואמפתית,‬

279
00:17:10,280 --> 00:17:13,950
‫כי הערך העצמי שלך לא כבול לגופניות שלך.‬

280
00:17:14,032 --> 00:17:17,662
‫מישהו עסק קצת בהתבוננות פנימית.‬

281
00:17:17,746 --> 00:17:19,204
‫זו עבודה מתמשכת, למען האמת.‬

282
00:17:20,165 --> 00:17:21,708
‫וכך זה אצל כולם, טרוי.‬

283
00:17:24,169 --> 00:17:27,589
‫אני באמת רוצה להודות לך שוב
על שחיפשת את לוחית הרישוי.‬

284
00:17:27,672 --> 00:17:29,382
‫כן, אני מקווה שתמצאי את אשלי.‬

285
00:17:29,841 --> 00:17:33,386
‫כן. זה בהחלט קירב אותנו אליה.‬

286
00:17:36,055 --> 00:17:37,724
‫אתה במצב רוח חמוד היום.‬

287
00:17:38,141 --> 00:17:40,268
‫אני באמת רוצה להיות ראוי לך,‬

288
00:17:40,351 --> 00:17:42,854
‫כדי שבעוד 25 שנים, אני לא‬

289
00:17:43,021 --> 00:17:46,149
‫ארגל אחרייך בפייסבוק, אלא אהיה איתך בפועל.‬

290
00:17:49,903 --> 00:17:54,365
‫היי, טקס זיכרון לילד הוא כנראה
לא המקום הטוב ביותר לחיבה פומבית.‬

291
00:17:54,449 --> 00:17:55,450
‫כן.‬

292
00:17:57,786 --> 00:18:00,497
‫האנה ביקשה ממני גט הבוקר.‬

293
00:18:01,331 --> 00:18:02,957
‫אלוהים.‬

294
00:18:03,041 --> 00:18:06,169
‫אני כל כך מצטערת, קן.‬

295
00:18:07,462 --> 00:18:08,671
‫אז לא ידעת?‬

296
00:18:09,172 --> 00:18:11,424
‫אני בהחלט לא ידעתי.‬

297
00:18:14,052 --> 00:18:15,094
‫תקשיבי...‬

298
00:18:17,764 --> 00:18:21,601
‫אני מעריך את היותך
אוזן קשבת להאנה בזמן האחרון.‬

299
00:18:21,684 --> 00:18:24,354
‫ולכן קיוויתי שתדברי איתה בשבילי.‬

300
00:18:24,437 --> 00:18:26,231
‫היא מקשיבה לך.‬

301
00:18:26,314 --> 00:18:30,068
‫היא תמיד הקשיבה לך, מאז התיכון.
אני לא רוצה לאבד אותה.‬

302
00:18:34,739 --> 00:18:36,491
‫לא, קן.‬

303
00:18:37,826 --> 00:18:38,910
‫למה לא?‬

304
00:18:39,786 --> 00:18:40,870
‫זה לא מתפקידי.‬

305
00:18:41,996 --> 00:18:44,207
‫אתם יכולים לשבת במקומותיכם, בבקשה?‬

306
00:18:45,041 --> 00:18:45,917
‫סליחה.‬

307
00:18:46,292 --> 00:18:51,881
‫אני רוצה להודות לכולכם שבאתם לכאן היום
כדי להוקיר את זכרו של דילן.‬

308
00:18:51,965 --> 00:18:57,804
‫זה בלתי נתפס
שעברו 27 שנים מאז שהוא עזב אותנו.‬

309
00:18:59,097 --> 00:19:01,933
‫היה לי הכבוד
להיות המאמנת שלו בליגת הילדים,‬

310
00:19:02,016 --> 00:19:04,310
‫ואני יכולה להגיד לכם‬

311
00:19:04,394 --> 00:19:08,648
‫שאחת ההשפעות החיוביות ביותר‬

312
00:19:08,731 --> 00:19:14,237
‫בחייו של דילן הייתה ידידותו
עם בראד בוליטר.‬

313
00:19:19,826 --> 00:19:20,702
‫תתרכז!‬

314
00:19:21,035 --> 00:19:22,704
‫קדימה, דילן. קטן עליך.‬

315
00:19:22,787 --> 00:19:23,788
‫פסק זמן.‬

316
00:19:25,456 --> 00:19:27,166
‫דילן, אתה יכול לעשות את זה.‬

317
00:19:27,250 --> 00:19:31,212
‫תגיד את זה לעצמך,
"לא תצליח לחבוט אם לא תניף את המחבט."‬

318
00:19:31,296 --> 00:19:33,423
‫תגיד את זה כשאתה מפקפק בעצמך, בסדר?‬

319
00:19:33,506 --> 00:19:36,050
‫לא תצליח לחבוט אם לא תניף את המחבט.‬

320
00:19:37,468 --> 00:19:40,179
‫לא תצליח לחבוט אם לא תניף את המחבט.‬

321
00:19:44,851 --> 00:19:48,187
‫הכשלה שלישית! נפסלת!‬

322
00:19:51,858 --> 00:19:54,986
‫זו הייתה מערכת יחסים מיוחדת מאוד,‬

323
00:19:55,069 --> 00:19:59,240
‫ועכשיו שניהם הלכו מאיתנו, מוקדם מדי.‬

324
00:20:00,283 --> 00:20:02,577
‫לדילן היו חיים קשים,‬

325
00:20:02,660 --> 00:20:05,413
‫אבל הוא התעלה מעל הכול‬

326
00:20:05,496 --> 00:20:10,335
‫והיה עדין ואדיב כלפי כולם.‬

327
00:20:10,418 --> 00:20:13,671
‫הוא הוציא את המיטב שבכולנו.‬

328
00:20:15,089 --> 00:20:20,803
‫הייתי רוצה להאמין שדילן, איכשהו,
נמצא כאן בחדר הזה.‬

329
00:20:27,727 --> 00:20:31,022
‫אתה חושב שאני לא יודעת
מה אתה עושה לילד המסכן הזה?‬

330
00:20:31,731 --> 00:20:33,900
‫תעשה את הדבר הנכון, בילי.‬

331
00:20:34,233 --> 00:20:38,780
‫ואנחנו התאספנו כאן היום כדי להזכיר לעצמנו‬

332
00:20:38,863 --> 00:20:41,491
‫שאנחנו לא ננוח‬

333
00:20:41,574 --> 00:20:46,329
‫עד שנגלה בוודאות מה קרה.‬

334
00:20:46,412 --> 00:20:51,250
‫וכדי לוודא שימוצה הדין עם האדם‬

335
00:20:51,334 --> 00:20:53,336
‫שפגע בדילן שלנו.‬

336
00:20:58,216 --> 00:21:03,012
‫בילי! יש לך הרבה חוצפה להופיע כאן היום.‬

337
00:21:03,388 --> 00:21:05,098
‫יש לי זכות לחלוק כבוד לבני.‬

338
00:21:05,348 --> 00:21:09,727
‫אתה צריך להתבייש בעצמך.
הפכת את חייו של הילד המסכן הזה לגיהינום!‬

339
00:21:11,562 --> 00:21:15,024
‫האם אני מרגיש בושה? כן, ועוד איך.‬

340
00:21:16,776 --> 00:21:18,111
‫אבל אני לא הרגתי אותו.‬

341
00:21:20,071 --> 00:21:22,448
‫ד"ר קנט, חכה!‬

342
00:21:22,532 --> 00:21:23,825
‫אני לא יכול להישאר.‬

343
00:21:23,908 --> 00:21:25,743
‫למה באת מלכתחילה?‬

344
00:21:25,827 --> 00:21:27,078
‫כדי לחלוק כבוד לדילן.‬

345
00:21:27,161 --> 00:21:29,122
‫- כי הוא היה המטופל שלך?
- כן.‬

346
00:21:29,914 --> 00:21:31,499
‫תקשיב, אני חייב ללכת.‬

347
00:21:31,833 --> 00:21:36,254
‫ראית אותו בערב שהוא נעלם.
האם אביו של דילן הביא אותו אליך?‬

348
00:21:38,756 --> 00:21:40,591
‫לא לקחתי אותו לשום רופא.‬

349
00:21:40,758 --> 00:21:43,970
‫אבל הוא היה שם באותו לילה, עם פציעה.‬

350
00:21:44,262 --> 00:21:46,848
‫מה אתה יודע על זה?‬

351
00:21:46,931 --> 00:21:50,351
‫בילי? בילי, תסתכל עליי.‬

352
00:21:51,227 --> 00:21:53,771
‫עברו 27 שנים.‬

353
00:21:55,023 --> 00:21:56,733
‫הזמן לסודות כבר עבר.‬

354
00:22:02,238 --> 00:22:03,489
‫הוא בא הביתה באותו לילה.‬

355
00:22:06,284 --> 00:22:08,119
‫הוא בטח הלך ברגל, אני לא יודע.‬

356
00:22:08,536 --> 00:22:12,790
‫עדיין כעסתי. אני אפילו לא זוכר למה.‬

357
00:22:13,666 --> 00:22:15,710
‫הוא נפסל, את יודעת.‬

358
00:22:17,336 --> 00:22:23,009
‫אז מה?
והוא התחיל לדבר על זה שהפסידו במשחק בגללו.‬

359
00:22:24,927 --> 00:22:29,807
‫והוא היה כל כך בכיין וחלש.‬

360
00:22:34,771 --> 00:22:35,897
‫אלוהים.‬

361
00:22:40,777 --> 00:22:42,904
‫מה עשית, בילי?‬

362
00:22:44,947 --> 00:22:46,324
‫משהו בלתי נסלח.‬

363
00:22:48,618 --> 00:22:52,205
‫לא!‬

364
00:22:53,289 --> 00:22:56,334
‫אני לא יודע איך מישהו
יכול לעשות את זה לילד שלו.‬

365
00:23:24,862 --> 00:23:27,115
‫היי!‬

366
00:24:37,977 --> 00:24:39,145
‫אני יודע...‬

367
00:24:43,107 --> 00:24:44,358
‫שאתה דילן שייקס.‬

368
00:24:51,574 --> 00:24:53,951
‫ומה הביא אותך למסקנה הזאת?‬

369
00:24:54,493 --> 00:24:58,331
‫כמה דברים, אבל בעיקר משקפי השמש.‬

370
00:24:58,706 --> 00:25:00,917
‫אני יודע מה הוא עשה לעין שלך.‬

371
00:25:01,000 --> 00:25:04,545
‫לא!‬

372
00:25:04,921 --> 00:25:08,049
‫בבקשה, אמרת לי לבוא! הצילו! בבקשה, הצילו!‬

373
00:25:08,132 --> 00:25:12,428
‫בבקשה, הצילו! אמרת לי לבוא! בבקשה.‬

374
00:25:15,181 --> 00:25:16,182
‫אלוהים.‬

375
00:25:18,601 --> 00:25:19,602
‫זו הייתה גברת עטלף.‬

376
00:25:22,021 --> 00:25:23,022
‫היא הצילה אותך.‬

377
00:25:24,232 --> 00:25:25,858
‫אני מניח שאפשר לומר זאת.‬

378
00:25:27,777 --> 00:25:28,986
‫אני מצטער.‬

379
00:25:31,614 --> 00:25:32,615
‫אל תצטער.‬

380
00:25:34,909 --> 00:25:36,535
‫זה נתן לי תחושת תכלית.‬

381
00:25:36,619 --> 00:25:39,622
‫מה? איזו תכלית?‬

382
00:25:41,082 --> 00:25:45,962
‫אותה תכלית שהייתה לאבא שלך.
אנחנו מצילים ילדים.‬

383
00:25:49,757 --> 00:25:50,883
‫אבאונה.‬

384
00:25:51,259 --> 00:25:52,468
‫כן.‬

385
00:25:52,551 --> 00:25:56,430
‫אז כל חיי הוריי עבדו בשביל גברת עטלף,‬

386
00:25:57,723 --> 00:25:59,433
‫כדי להציל ילדים כמוך?‬

387
00:26:00,226 --> 00:26:02,770
‫אבא שלך
היה האיש האמיץ ביותר שהכרתי אי פעם.‬

388
00:26:03,729 --> 00:26:07,942
‫הוא עשה את מה שהיה נחוץ.
היא רואה בך את אותו פוטנציאל.‬

389
00:26:08,150 --> 00:26:11,779
‫התצלום שהיא נתנה לי, ערכו אותו בפוטושופ.‬

390
00:26:11,862 --> 00:26:13,197
‫זה לא הקצב.‬

391
00:26:14,323 --> 00:26:20,162
‫לא נכון. האיש בתמונה הוא הקצב.
הוא הקצב שלך.‬

392
00:26:20,788 --> 00:26:22,498
‫זה מה שהיא רוצה שתראה.‬

393
00:26:24,750 --> 00:26:27,128
‫לכולנו יש קצב משלנו.‬

394
00:26:30,631 --> 00:26:33,259
‫למה אתה לא מספר לאף אחד שאתה עדיין בחיים?‬

395
00:26:33,342 --> 00:26:35,803
‫כי זה כבר לא חשוב.‬

396
00:26:35,886 --> 00:26:37,555
‫זה חשוב לגב' פרידמן.‬

397
00:26:40,599 --> 00:26:42,018
‫יש לך עבודה לעשות, ילד.‬

398
00:26:45,646 --> 00:26:47,982
‫- להציל את אשלי.
- כן.‬

399
00:26:54,155 --> 00:26:54,989
‫דילן?‬

400
00:26:56,282 --> 00:26:57,408
‫אל תקרא לי ככה.‬

401
00:26:58,909 --> 00:27:03,956
‫אנחנו הולכים לפתוח את הקבר של אבא שלי.
מה אנחנו נמצא?‬

402
00:27:05,583 --> 00:27:06,584
‫את האמת.‬

403
00:27:25,186 --> 00:27:28,856
‫כף‬

404
00:27:39,325 --> 00:27:41,744
‫- היי.
- מה שלומך?‬

405
00:27:44,872 --> 00:27:48,876
‫גרוע. איך היה טקס הזיכרון?‬

406
00:27:51,837 --> 00:27:55,508
‫עצוב. שמעת משהו מוויטני?‬

407
00:27:56,300 --> 00:27:59,303
‫אמרתי לה ללכת להזדיין
ויש לי שש שיחות שלא נענו.‬

408
00:27:59,595 --> 00:28:00,846
‫נחמד. כמו שצריך.‬

409
00:28:01,305 --> 00:28:02,765
‫כף, אני...‬

410
00:28:05,393 --> 00:28:08,813
‫שמעתי על מה שעשית, לבאק.‬

411
00:28:09,271 --> 00:28:13,567
‫כן, זה. טוב...‬

412
00:28:16,737 --> 00:28:18,155
‫אני מרגישה ממש טיפשה.‬

413
00:28:20,574 --> 00:28:22,952
‫אני לא יודעת למה בטחתי בה.‬

414
00:28:24,286 --> 00:28:26,539
‫אימה, אני דווקא ממש גאה בך.‬

415
00:28:27,665 --> 00:28:28,624
‫למה?‬

416
00:28:29,708 --> 00:28:33,129
‫לא הכרתי אותך ממש לפני זה,‬

417
00:28:33,212 --> 00:28:38,134
‫אבל מה שקרה הוא משהו
שאימה הישנה לא הייתה עושה.‬

418
00:28:39,260 --> 00:28:42,513
‫לקחת סיכון וחשפת את עצמך.‬

419
00:28:47,726 --> 00:28:48,769
‫היי, אימה?‬

420
00:28:49,895 --> 00:28:50,813
‫מה?‬

421
00:28:51,480 --> 00:28:53,649
‫זוכרת את הפעם שהתנשקנו?‬

422
00:28:54,275 --> 00:28:55,901
‫הרסת את הרגע.‬

423
00:28:58,404 --> 00:29:00,489
‫אז דיברתי עם רוב,‬

424
00:29:00,573 --> 00:29:04,535
‫וארגנתי שיחת טלפון למחר
בעניין ההוצאה מהקבר.‬

425
00:29:04,618 --> 00:29:07,037
‫הוצאה מהקבר. אני לא יודעת. זה נשמע מוזר.‬

426
00:29:07,121 --> 00:29:08,664
‫נהדר. תודה.‬

427
00:29:10,541 --> 00:29:13,586
‫היי, את בסדר? את מתנהגת קצת מוזר.‬

428
00:29:14,086 --> 00:29:15,754
‫ביקשת מקן גט?‬

429
00:29:18,674 --> 00:29:20,384
‫דיברת איתו בטקס הזיכרון.‬

430
00:29:20,468 --> 00:29:23,554
‫כן. כן. זה היה הלם די רציני.‬

431
00:29:25,556 --> 00:29:29,894
‫את יודעת, אני מקווה שלא עשית את זה בשבילי.‬

432
00:29:30,644 --> 00:29:31,520
‫ומה אם כן?‬

433
00:29:31,896 --> 00:29:34,982
‫לא, האנה. בבקשה.‬

434
00:29:35,065 --> 00:29:39,653
‫אל תהרסי את החיים שלך
כי את ואני תקועות בעבר.‬

435
00:29:39,778 --> 00:29:42,531
‫זה כל מה שאנחנו עושות כאן?‬

436
00:29:42,615 --> 00:29:46,160
‫כשעזבת בקיץ ההוא
אחרי שסיימנו את התיכון, את פשוט...‬

437
00:29:46,243 --> 00:29:48,913
‫הרסת את הסיכוי לכל סוג של עתיד.‬

438
00:29:48,996 --> 00:29:51,540
‫- בחייך, האנה...
- תני לי לסיים, בסדר?‬

439
00:29:51,624 --> 00:29:54,210
‫לא חשבתי שתהיה לנו הזדמנות נוספת, ואז...‬

440
00:29:54,293 --> 00:29:57,087
‫את פאקינג הופעת שוב ועכשיו יש לנו הזדמנות.‬

441
00:29:57,171 --> 00:29:59,298
‫- זה מטורף.
- את יודעת מה אני חושבת?‬

442
00:29:59,381 --> 00:30:02,176
‫אני חושבת שאת עומדת לברוח שוב,
אז אני אגיד עכשיו‬

443
00:30:02,259 --> 00:30:04,261
‫את מה שלא הייתה לי הזדמנות לומר אז.‬

444
00:30:04,345 --> 00:30:05,888
‫אני פאקינג אוהבת אותך!‬

445
00:30:05,971 --> 00:30:08,474
‫אני אוהבת את כל מה שקשור בך.‬

446
00:30:08,557 --> 00:30:13,646
‫תמיד אהבתי, וזה מה שאני רוצה לשארית חיי.‬

447
00:30:16,398 --> 00:30:17,691
‫את רוצה את אותו הדבר?‬

448
00:31:02,486 --> 00:31:03,320
‫אשלי.‬

449
00:31:09,785 --> 00:31:10,786
‫נתת לו להיכנס?‬

450
00:31:10,995 --> 00:31:12,204
‫הייתה לו תעודה מזהה.‬

451
00:31:12,288 --> 00:31:13,789
‫היא מזויפת, מטומטם.‬

452
00:31:14,790 --> 00:31:16,166
‫היי, הנה הוא! תתפסו אותו!‬

453
00:31:16,250 --> 00:31:17,918
‫אם לא תתפסו אותו...‬

454
00:31:18,002 --> 00:31:19,295
‫- מכאן.
- היי, אתם!‬

455
00:31:21,755 --> 00:31:23,090
‫- מי את?
- קנדי.‬

456
00:31:34,935 --> 00:31:36,145
‫אין לנו הרבה זמן.‬

457
00:31:46,780 --> 00:31:48,282
‫מה את עושה?‬

458
00:31:48,365 --> 00:31:49,825
‫פשוט תשתף פעולה, מיקי.‬

459
00:31:50,451 --> 00:31:53,120
‫- אני מכיר אותך?
- לא, אבל אני מכירה אותך.‬

460
00:31:53,203 --> 00:31:58,417
‫אשלי הראתה לי את התמונה שלך.
היא חברה שלי. אנחנו כמו אחיות.‬

461
00:31:59,293 --> 00:32:01,462
‫- אז היא כאן.
- כן.‬

462
00:32:01,545 --> 00:32:02,796
‫אז קחי אותי אליה.‬

463
00:32:02,880 --> 00:32:05,633
‫מיקי, תקשיב לי. אתה לא יכול לעזור לאשלי.‬

464
00:32:05,716 --> 00:32:08,969
‫- זה מאוחר מדי. היא בצינוק.
- מה זה, לעזאזל?‬

465
00:32:09,053 --> 00:32:11,180
‫המקום שאליו הולכים אחרי שנמכרים.‬

466
00:32:11,263 --> 00:32:14,099
‫- היא נמכרה?
- כן. לאדם עשיר מאוד.‬

467
00:32:15,351 --> 00:32:16,310
‫בשביל מה?‬

468
00:32:16,810 --> 00:32:18,020
‫כל מה שהוא רוצה.‬

469
00:32:18,103 --> 00:32:19,480
‫חייבים להתקשר למשטרה.‬

470
00:32:19,563 --> 00:32:22,107
‫אם תתקשר למשטרה, באדי יהרוג אותה.‬

471
00:32:22,232 --> 00:32:24,777
‫אבל אם תיתן לאשלי להימכר...‬

472
00:32:24,860 --> 00:32:27,863
‫- לא, זה לא יקרה.
- לפחות היא תישאר בחיים.‬

473
00:32:27,946 --> 00:32:29,281
‫קחי אותי אליה.‬

474
00:32:29,365 --> 00:32:32,201
‫זו משימת התאבדות.
תן לי להוציא אותך מכאן כל עוד אפשר.‬

475
00:32:32,284 --> 00:32:36,038
‫אני חושב שאת לא מבינה.
אני לא אלך מפה בלעדיה.‬

476
00:32:44,380 --> 00:32:45,422
‫תפנה ימינה.‬

477
00:32:45,506 --> 00:32:48,801
‫- הצינוק הוא הדלת האחרונה משמאל.
- בסדר. תודה.‬

478
00:32:48,884 --> 00:32:52,054
‫אבל מיקי, בבקשה תחשוב על זה, בסדר?‬

479
00:32:52,137 --> 00:32:54,098
‫הדלת נעולה. רק לבאדי יש את הקוד.‬

480
00:32:54,181 --> 00:32:57,393
‫יש לו קוד בטלפון שמתחלף כל כמה דקות.‬

481
00:32:57,476 --> 00:33:00,062
‫- אם הוא יתפוס אותך...
- אני אסתדר.‬

482
00:33:00,145 --> 00:33:02,064
‫תודה שאת חברה טובה כל כך לאשלי.‬

483
00:33:02,147 --> 00:33:05,359
‫מיקי, אני הסיבה שאשלי כאן שוב.‬

484
00:33:06,068 --> 00:33:08,112
‫- מה?
- זה נכון.‬

485
00:33:08,237 --> 00:33:12,199
‫אחרי שאבאונה הוציאו אותה בפעם הראשונה,
באדי פרץ לטלפון שלי.‬

486
00:33:12,282 --> 00:33:13,826
‫הוא ידע כמה קרובות היינו.‬

487
00:33:13,909 --> 00:33:15,786
‫כשהוא ראה שאשלי שולחת לי הודעות‬

488
00:33:15,869 --> 00:33:18,914
‫הוא הורה לי לקבוע פגישה איתה,‬

489
00:33:19,164 --> 00:33:20,833
‫- אחרת...
- הוא יהרוג אותך.‬

490
00:33:22,000 --> 00:33:26,964
‫אז בגדתי בחברה שלי. הכול באשמתי, מיקי.‬

491
00:33:27,047 --> 00:33:30,217
‫תקשיבי לי, את מפצה על זה בכך שאת עוזרת לי.‬

492
00:33:30,676 --> 00:33:33,303
‫- זה לא מספיק.
- אם אציל אותה, זה יהיה מספיק.‬

493
00:33:34,805 --> 00:33:35,639
‫בהצלחה.‬

494
00:33:50,821 --> 00:33:55,826
‫אשלי? זו את?‬

495
00:34:27,440 --> 00:34:28,942
‫מה השטויות האלה, באדי?‬

496
00:34:29,943 --> 00:34:32,446
‫הוא כאן כדי להציל את החברה שלו, קיילי.‬

497
00:34:33,322 --> 00:34:37,074
‫תעשו מה שאתם רוצים איתי, אבל תשחררו אותה.‬

498
00:34:38,327 --> 00:34:44,166
‫כן, אני חוששת
שאני לא יכולה לעשות את זה, מיקי בוליטר.‬

499
00:34:44,248 --> 00:34:48,629
‫הגבר החדש של אשלי
מגיע לקחת את הרכוש שלו מחר.‬

500
00:34:48,712 --> 00:34:53,382
‫ואתה, אתה כבר יודע הרבה יותר מדי
בשביל לצאת מכאן בחיים.‬

501
00:34:57,179 --> 00:34:58,430
‫לא.‬

502
00:35:07,105 --> 00:35:08,273
‫אפשר להתחיל עכשיו?‬

503
00:35:08,482 --> 00:35:11,902
‫לא. אני אטפל בזה. אתם תחזרו לערב הדייטים.‬

504
00:35:12,861 --> 00:35:13,821
‫אין בעיה.‬

505
00:35:25,457 --> 00:35:26,291
‫הדלת נעולה‬

506
00:35:27,209 --> 00:35:29,920
‫אני מאבאונה, מיקי. בוא נוציא אותך מכאן.‬

507
00:35:30,212 --> 00:35:32,297
‫לא, אני לא עוזב בלי אשלי.‬

508
00:35:32,381 --> 00:35:35,008
‫לא, אתה חייב. מסוכן מדי כאן, מיקי.‬

509
00:35:35,092 --> 00:35:36,760
‫הרגע אמרת שאת מאבאונה.‬

510
00:35:36,844 --> 00:35:38,720
‫- עזרי לי לחלץ אותה.
- אין זמן.‬

511
00:35:38,804 --> 00:35:40,722
‫מה זאת אומרת? לאשלי אין זמן.‬

512
00:35:40,806 --> 00:35:46,603
‫טוב, מיקי. מיקי, זה הרבה יותר
מסובך מכפי שאתה יודע,‬

513
00:35:46,687 --> 00:35:49,731
‫ואין לי זמן להסביר את זה.‬

514
00:35:49,815 --> 00:35:53,777
‫אבל אבא שלך היה רוצה שאגן עליך,
אז זה מה שאעשה.‬

515
00:35:53,861 --> 00:35:54,820
‫הכרת את אבא שלי?‬

516
00:35:55,487 --> 00:35:58,156
‫כן, ליזי הכירה בינינו כשהיינו בני נוער.‬

517
00:35:58,240 --> 00:36:01,368
‫בראד ואני יצאנו יחד להרבה משימות.‬

518
00:36:01,451 --> 00:36:04,079
‫האחרונה שלנו הייתה בשנה שעברה. באירופה.‬

519
00:36:09,126 --> 00:36:10,210
‫טיול המחנאות.‬

520
00:36:11,795 --> 00:36:14,548
‫- אבא? מה קרה?
- כלום.‬

521
00:36:14,756 --> 00:36:16,717
‫הוא שטף דם מידיו.‬

522
00:36:16,800 --> 00:36:20,637
‫ניסינו להציל תריסר בנות מלהיסחר.
כולל את אשלי.‬

523
00:36:21,430 --> 00:36:23,140
‫אבל המשימה כשלה.‬

524
00:36:26,059 --> 00:36:29,688
‫מיקי, רק תן לי לעזור לך. בסדר?‬

525
00:36:37,988 --> 00:36:38,947
‫כן?‬

526
00:36:47,456 --> 00:36:50,334
‫רגע. חכה רגע. תרים את הידיים.‬

527
00:36:52,127 --> 00:36:53,795
‫קדימה, בוא נלך.‬

528
00:37:13,106 --> 00:37:16,693
‫תצא מהדלת הכחולה במעלה המדרגות. בסדר?‬

529
00:37:16,777 --> 00:37:19,529
‫- תבטיחי לי שתוציאי מכאן את אשלי.
- אני נשבעת.‬

530
00:37:19,613 --> 00:37:20,739
‫רגע.‬

531
00:37:22,366 --> 00:37:25,911
‫יש שמועות שבראד עדיין בחיים. הן נכונות?‬

532
00:37:25,994 --> 00:37:26,995
‫לא.‬

533
00:37:27,079 --> 00:37:28,330
‫כי הוא היה חבר שלי.‬

534
00:37:28,413 --> 00:37:30,374
‫אני לא סובלת את המחשבה שהוא מת,‬

535
00:37:30,457 --> 00:37:33,877
‫אז אם אתה יודע משהו,
זה פשוט ייתן לי שקט נפשי.‬

536
00:37:33,961 --> 00:37:38,507
‫רציתי שהוא יהיה בחיים יותר מכל דבר אחר,
אבל הוא איננו.‬

537
00:37:55,023 --> 00:37:55,983
‫שוב שלום.‬

538
00:37:58,694 --> 00:37:59,653
‫היי.‬

539
00:38:08,161 --> 00:38:09,830
‫רציתי להיות בטוחה שבראד מת.‬

540
00:38:09,913 --> 00:38:12,124
‫באדי בחזית. תגיד לו שיחכה להודעה שלי.‬

541
00:38:12,207 --> 00:38:14,167
‫- אני רוצה שהבעיה הזו תיעלם.
- לא.‬

542
00:38:15,127 --> 00:38:19,881
‫שיקרת לי. את פאקינג שיקרת! למה?‬

543
00:38:29,057 --> 00:38:31,351
‫ניו ג'רזי דרגונס‬

544
00:38:40,110 --> 00:38:42,904
‫דילן שייקס‬

545
00:38:52,706 --> 00:38:56,668
‫תודה שבאת, מרתה. לא הייתי בטוחה שתבואי.‬

546
00:38:58,545 --> 00:39:02,466
‫חסרת לי בטקס הזיכרון לדילן.‬

547
00:39:03,133 --> 00:39:07,554
‫את מכירה אותי.
מעולם לא אהבתי להעלות זיכרונות ברגשנות.‬

548
00:39:08,972 --> 00:39:10,348
‫אבא שלו הופיע.‬

549
00:39:11,224 --> 00:39:12,100
‫מה?‬

550
00:39:12,225 --> 00:39:15,687
‫הוא סוף סוף סיפר לי את האמת
על מה שהוא עשה לדילן המסכן‬

551
00:39:15,771 --> 00:39:17,147
‫בלילה שבו הוא נעלם.‬

552
00:39:17,355 --> 00:39:21,068
‫המנוול כיבה סיגריה בעין של הילד הזה.‬

553
00:39:21,985 --> 00:39:22,861
‫את ידעת?‬

554
00:39:23,070 --> 00:39:26,740
‫הזהרתי אותך, מרתה, שהוא ינסה להרוג אותו,‬

555
00:39:26,823 --> 00:39:28,033
‫אבל לא הקשבת.‬

556
00:39:28,116 --> 00:39:29,326
‫אמרת לי לחכות.‬

557
00:39:29,534 --> 00:39:33,705
‫אהבתי את הבחור הקטן הזה ורציתי שיהיה בטוח.‬

558
00:39:33,914 --> 00:39:35,665
‫בטוח. רצית לאמץ אותו.‬

559
00:39:35,832 --> 00:39:38,835
‫חשבתי שאוכל להעניק לו חיים טובים יותר.‬

560
00:39:38,960 --> 00:39:41,546
‫חיים טובים יותר? איבדת את האובייקטיביות.‬

561
00:39:41,630 --> 00:39:43,465
‫למה את מעלה את זה שוב?‬

562
00:39:43,548 --> 00:39:46,009
‫אביו בחיים לא היה נותן לך לאמץ אותו.‬

563
00:39:46,093 --> 00:39:47,677
‫איך יכולת שלא לראות את זה?‬

564
00:39:47,761 --> 00:39:52,182
‫המקום הבטוח היחיד לדילן שייקס
היה רחוק מהאיש הזה.‬

565
00:39:54,142 --> 00:39:55,852
‫וזה המקום שאליו שלחתי אותו.‬

566
00:39:58,146 --> 00:39:59,064
‫את?‬

567
00:40:00,273 --> 00:40:02,484
‫נתתי לו מחסה.‬

568
00:40:02,692 --> 00:40:04,361
‫הייתי צריכה לספר לך מזמן,‬

569
00:40:04,444 --> 00:40:07,948
‫אבל לא יכולתי לסמוך עלייך
שלא תלכי לרשויות.‬

570
00:40:08,490 --> 00:40:10,450
‫אז... אלוהים.‬

571
00:40:12,452 --> 00:40:14,788
‫האם... דילן עדיין בחיים?‬

572
00:40:17,124 --> 00:40:19,584
‫זה נכון? הוא חי?‬

573
00:40:20,544 --> 00:40:23,797
‫ליזי, הוא בסדר? איפה הוא?‬

574
00:40:26,258 --> 00:40:28,677
‫למה אני כאן?‬

575
00:40:29,261 --> 00:40:30,387
‫כדי שאוכל להודות לך.‬

576
00:40:43,066 --> 00:40:44,067
‫דילן?‬

577
00:40:44,151 --> 00:40:47,028
‫זה בסדר. אני בסדר.‬

578
00:41:01,209 --> 00:41:05,213
‫הנה אתה. אלוהים.‬

579
00:41:42,125 --> 00:41:44,461
‫תראה, אני יודע שזה מבאס,‬

580
00:41:44,544 --> 00:41:46,880
‫אבל אם זה יגיע לזה, אעשה את זה מהר.‬

581
00:41:48,965 --> 00:41:49,966
‫לא!‬

582
00:41:59,851 --> 00:42:01,811
‫מבוסס על ספרו של הרלן קובן‬

583
00:43:12,757 --> 00:43:14,759
‫תרגום כתוביות: זיוית אוריין‬

584
00:43:14,843 --> 00:43:16,845
‫בקרת כתוביות: רינת זוהר-מנחם‬