1
00:00:06,716 --> 00:00:10,011
‫- סדרה תיעודית של NETFLIX -‬

2
00:00:14,182 --> 00:00:17,268
‫- נובמבר 2002 -‬

3
00:00:18,102 --> 00:00:20,313
‫- שרה סמית' נעדרת -‬

4
00:00:20,396 --> 00:00:24,567
‫- ונמצאת תחת שליטתו של רוברט פריגרד‬
‫כבר תשע שנים -‬

5
00:00:25,068 --> 00:00:27,070
‫זה כמו מחט בערמת שחת.‬

6
00:00:29,781 --> 00:00:33,034
‫אתה מקווה שתראה שוב את שרה,‬
‫אבל אתה לא יודע.‬

7
00:00:34,786 --> 00:00:36,996
‫היא נמצאת שם איפשהו.‬

8
00:00:39,123 --> 00:00:41,250
‫- אנגליה -‬

9
00:00:41,959 --> 00:00:45,088
‫האדם היחיד בעולם שידע איפה אני, היה רוב.‬

10
00:00:48,049 --> 00:00:54,305
‫לא היו לי חברים, משפחה, כסף, ‬
‫לא הייתה לי זהות.‬

11
00:00:54,388 --> 00:00:57,350
‫כל מה שנותר הוא למלא הוראות.‬

12
00:00:57,433 --> 00:00:58,267
‫- שרה סמית' -‬

13
00:00:58,351 --> 00:00:59,769
‫אין לך רצון חופשי.‬

14
00:01:02,063 --> 00:01:05,440
‫רוב אמר לי שעדיין קיים איום,‬

15
00:01:06,609 --> 00:01:10,321
‫ושהוא ייקח אותי לבית מסתור של MI5,‬

16
00:01:10,404 --> 00:01:12,532
‫אבל אסור לי לראות איפה הוא נמצא.‬

17
00:01:19,664 --> 00:01:22,625
‫נאמר לי שאצטרך להישאר בשירותים…‬

18
00:01:25,837 --> 00:01:31,259
‫שאסור לי להשמיע קול, ‬
‫ושהוא ינעל אותי בפנים.‬

19
00:01:46,566 --> 00:01:49,360
‫למעלה היו חלונות קטנים.‬

20
00:01:50,987 --> 00:01:55,992
‫היה בדיוק מקום לשכב על הרצפה ליד האמבטיה.‬

21
00:01:59,370 --> 00:02:00,329
‫זה היה כלא.‬

22
00:02:02,415 --> 00:02:05,084
‫הכול התחיל להתפרק, שכבה אחר שכבה.‬

23
00:02:07,962 --> 00:02:11,465
‫הרסתי את היחסים עם יקיריי ללא תקנה.‬

24
00:02:16,554 --> 00:02:20,808
‫אם הייתה לי אפשרות להתאבד, ‬
‫כנראה הייתי עושה את זה בשלב הזה.‬

25
00:02:25,771 --> 00:02:30,902
‫תארו לעצמכם את הרעב הכי נורא‬
‫שהרגשתם אי פעם ותכפילו אותו.‬

26
00:02:37,742 --> 00:02:41,037
‫ואז, יום אחד, רוב הופיע בשירותים.‬

27
00:02:53,424 --> 00:02:56,010
‫הוא שאל אותי אם אני רוצה להיות החברה שלו.‬

28
00:03:00,097 --> 00:03:01,641
‫למעשה, הוא רצה סקס.‬

29
00:03:09,065 --> 00:03:11,400
‫אז אם מנעו ממך אוכל,‬

30
00:03:12,777 --> 00:03:13,903
‫וחופש,‬

31
00:03:14,654 --> 00:03:16,781
‫וכל רצון חופשי,‬

32
00:03:18,241 --> 00:03:23,537
‫האפשרות, רק שביב של תקווה ‬
‫שאולי יתייחסו אלייך טוב יותר‬

33
00:03:24,497 --> 00:03:25,665
‫שווה את הניסיון.‬

34
00:03:27,333 --> 00:03:28,376
‫אין מה להפסיד.‬

35
00:03:40,972 --> 00:03:44,600
‫- לונדון -‬

36
00:03:44,684 --> 00:03:46,686
‫כל אדם נורמלי ישאיר אחריו עקבות.‬

37
00:03:46,769 --> 00:03:48,729
‫הם הולכים לרופא או לרופא שיניים.‬

38
00:03:48,813 --> 00:03:51,399
‫יש להם עבודה, הכנסה, חשבונות בנק.‬

39
00:03:52,692 --> 00:03:55,569
‫לשרה לא היה כלום, ‬
‫שום סימן למקום שבו היא נמצאת.‬

40
00:03:55,653 --> 00:03:57,697
‫היא לא השאירה שום עקבות.‬

41
00:03:59,782 --> 00:04:03,369
‫באותו זמן, קים אדמס, אזרחית אמריקאית,‬

42
00:04:03,452 --> 00:04:06,122
‫תכננה להתחתן עם רוברט פריגרד.‬

43
00:04:07,206 --> 00:04:10,293
‫ואז היא ניתקה לפתע קשר עם החברים שלה,‬

44
00:04:10,876 --> 00:04:13,045
‫ואף אחד לא ידע איפה קים.‬

45
00:04:14,588 --> 00:04:18,675
‫חשבתי על תוכנית, להקליט שיחות טלפון‬

46
00:04:18,759 --> 00:04:22,471
‫בין פריגרד, קים והוריה.‬

47
00:04:22,555 --> 00:04:23,764
‫- פיניקס -‬

48
00:04:23,848 --> 00:04:29,228
‫בהתחלה, פריגרד לא ענה לאף שיחה שלהם.‬

49
00:04:30,730 --> 00:04:33,065
‫אבל אז הוא ענה.‬

50
00:04:40,573 --> 00:04:41,407
‫- רוברט : הלו. -‬

51
00:04:42,033 --> 00:04:43,075
‫- ג'ון: היי, רוברט. -‬

52
00:04:43,576 --> 00:04:45,036
‫- רוברט: היי, ג'ון, מה נשמע? -‬

53
00:04:45,119 --> 00:04:47,246
‫- ג'ון: אני בסדר, ואתה? -‬

54
00:04:48,247 --> 00:04:49,123
‫- רוברט: אוי. -‬

55
00:04:49,206 --> 00:04:51,876
‫- בדיוק חזרתי, ג'ון, מלונדון. -‬

56
00:04:51,959 --> 00:04:55,046
‫- נסעתי ללונדון ‬
‫כדי לנסות לסדר כמה דברים. -‬

57
00:04:55,129 --> 00:04:57,673
‫- ג'ון: זהו חלק מהעסקה‬
‫של ממשלת בריטניה, מה? -‬

58
00:04:57,757 --> 00:04:58,591
‫- רוברט: כן. -‬

59
00:04:59,300 --> 00:05:06,223
‫רוברט פריגרד אמר להם שהוא סוכן של MI5‬

60
00:05:06,766 --> 00:05:11,979
‫ושהוא מתכנן לקחת את קים תחת חסותו‬

61
00:05:12,063 --> 00:05:14,148
‫ולאמן אותה להיות מרגלת גם כן.‬

62
00:05:15,733 --> 00:05:18,361
‫קים נרשמה לבית ספר למרגלים.‬

63
00:05:19,362 --> 00:05:21,113
‫- ג'ון: המבחן מאוד קשה? -‬

64
00:05:21,697 --> 00:05:23,074
‫- רוברט: כן, מאוד קשה. -‬

65
00:05:23,157 --> 00:05:24,992
‫- תקן ISO 9002, -‬

66
00:05:25,076 --> 00:05:26,243
‫- שזה כמו… -‬

67
00:05:26,786 --> 00:05:27,703
‫- אממ… -‬

68
00:05:29,205 --> 00:05:33,000
‫- קשה מאוד להסביר, אבל זה כמו בקרת איכות -‬

69
00:05:33,834 --> 00:05:36,587
‫- סטנדרט בריטי, והכול תלוי -‬

70
00:05:36,670 --> 00:05:38,589
‫- בלעבור את המבחנים האלה. -‬

71
00:05:39,048 --> 00:05:39,924
‫- אממ… -‬

72
00:05:40,007 --> 00:05:42,468
‫- למרבה הצער, קים לא עברה את המבחן. -‬

73
00:05:43,552 --> 00:05:47,598
‫קים לא נכשלה במבחן פעם אחת.‬
‫היא נכשלה בו פעמיים.‬

74
00:05:47,681 --> 00:05:49,308
‫- רוברט: אני פשוט מרגיש -‬

75
00:05:50,101 --> 00:05:53,020
‫- שאולי ביקשתי מקים ‬
‫לקחת על עצמה יותר מדי -‬

76
00:05:53,104 --> 00:05:54,480
‫- אם היא נכשלה פעמיים, -‬

77
00:05:54,563 --> 00:05:57,983
‫- מה מבטיח שהיא תעבור אותו בפעם השלישית? -‬

78
00:05:58,609 --> 00:06:03,030
‫בשלב הזה, פריגרד מכין את המלכודת.‬

79
00:06:03,531 --> 00:06:05,408
‫לשם הוא מכוון.‬

80
00:06:06,492 --> 00:06:08,911
‫- רוברט: מה שמבאס לגבי המבחן, -‬

81
00:06:10,538 --> 00:06:13,332
‫- הוא שאנחנו צריכים לשלם כדי להיבחן שוב. -‬

82
00:06:13,416 --> 00:06:15,835
‫- אנחנו לגמרי, בכנות… -‬

83
00:06:15,918 --> 00:06:19,004
‫- סלח לי על השפה, נדפקנו במובן הזה. -‬

84
00:06:19,088 --> 00:06:21,132
‫- ג'ון: כן, אבל תגיד לי כמה עולה המבחן, -‬

85
00:06:21,215 --> 00:06:22,383
‫- כמה הוא יעלה? -‬

86
00:06:23,050 --> 00:06:25,219
‫- בעיקרון 2,200 ליש"ט. -‬

87
00:06:25,761 --> 00:06:27,721
‫זה פשוט טירוף מוחלט.‬

88
00:06:28,472 --> 00:06:35,271
‫השקרים של פריגרד הם כל כך…‬

89
00:06:37,231 --> 00:06:38,065
‫מגוחכים‬

90
00:06:38,732 --> 00:06:40,943
‫שהם כמעט אמינים.‬

91
00:06:41,986 --> 00:06:45,030
‫- רוברט: נסעתי לשם ‬
‫כדי לבדוק אם נוכל לקבל עוד זמן -‬

92
00:06:45,114 --> 00:06:49,368
‫- כי, ג'ון, אני לא מצליח להשיג כסף כרגע. -‬

93
00:06:49,869 --> 00:06:56,834
‫פריגרד טוען שהוא משלם את חלק הארי ‬
‫לבית הספר לריגול של קים.‬

94
00:06:57,710 --> 00:07:00,921
‫- רוברט: שילמתי מקדמה של 61 אלף.‬
‫זה כל מה שהשגתי. -‬

95
00:07:01,005 --> 00:07:02,965
‫- ג'ון: שילמת 61 אלף לירות? -‬

96
00:07:03,048 --> 00:07:04,925
‫- רוברט: שטרלינג.‬
‫ג'ון: לירה שטרלינג. -‬

97
00:07:05,009 --> 00:07:08,137
‫- רוברט: אין לי עוד כסף. זה גמר אותי.  -‬

98
00:07:08,929 --> 00:07:15,519
‫וכך הוא סוחט את הוריה של קים‬
‫כדי שישלמו את חלקם.‬

99
00:07:16,437 --> 00:07:21,859
‫אז בשלב הזה הנחיתי את הוריה של קים‬

100
00:07:22,902 --> 00:07:24,361
‫לא לתת לו כסף.‬

101
00:07:25,070 --> 00:07:27,990
‫- ג'ון: טוב, אני מבין. ‬
‫אני מנסה להשיג כאן את הכסף. -‬

102
00:07:28,073 --> 00:07:29,742
‫- אז…אבל אני… -‬

103
00:07:29,825 --> 00:07:33,412
‫- רוברט: לא נראה לי שיש זמן. -‬

104
00:07:33,496 --> 00:07:36,290
‫- אם לא נגיש בקשה לבחינה חוזרת, -‬

105
00:07:36,373 --> 00:07:38,292
‫- בעיקרון עד יום שלישי, -‬

106
00:07:38,375 --> 00:07:40,711
‫- אז לא נוכל… -‬

107
00:07:40,794 --> 00:07:42,338
‫- לא נוכל להיבחן שוב. -‬

108
00:07:43,923 --> 00:07:46,008
‫- אתה חייב להבין. אני לא מבקש ממך -‬

109
00:07:46,091 --> 00:07:48,010
‫- לשלם את זה, או לעזור, או משהו. -‬

110
00:07:48,093 --> 00:07:51,263
‫- אני רק אומר לך, עם יד על הלב, -‬

111
00:07:51,347 --> 00:07:52,932
‫- שדיברתי עם הבנק, -‬

112
00:07:53,015 --> 00:07:56,685
‫- וגירדתי את כל הכסף שהיה לי. -‬

113
00:07:56,769 --> 00:08:00,105
‫- כאילו, 61 אלף הליש"ט האלה שאבו כל… -‬

114
00:08:00,189 --> 00:08:01,815
‫- מה שהיה לי. ‬
‫-ג'ון: כן. -‬

115
00:08:01,899 --> 00:08:03,567
‫- רוברט: תזכור דבר אחד. -‬

116
00:08:03,651 --> 00:08:07,780
‫- אם אתה רוצה לעזור, שזה מכובד ביותר, -‬

117
00:08:07,863 --> 00:08:10,783
‫- רק תזכור שיש לנו עד יום שלישי -‬

118
00:08:10,866 --> 00:08:13,786
‫- כדי לסדר את עניין המבחן. -‬

119
00:08:13,869 --> 00:08:14,703
‫- ג'ון: בסדר. -‬

120
00:08:14,787 --> 00:08:16,705
‫- רוברט: ואתה יודע, זה כאילו… -‬

121
00:08:16,789 --> 00:08:18,791
‫- ג'ון: כן, ממש קרוב. -‬

122
00:08:18,874 --> 00:08:20,292
‫- רוברט: לא נוכל… -‬

123
00:08:20,376 --> 00:08:21,752
‫- רוברט: אממ…‬
‫-ג'ון: כן. -‬

124
00:08:21,835 --> 00:08:24,797
‫- רוברט: בעצם אי אפשר להיבחן בלי לשלם. -‬

125
00:08:24,880 --> 00:08:27,967
‫פריגרד נעשה יותר ויותר נואש,‬

126
00:08:28,050 --> 00:08:32,929
‫והייאוש שלו מתבטא דרך קים.‬

127
00:08:33,639 --> 00:08:35,765
‫- קים: יום אם שמח.‬
‫אן: תודה. -‬

128
00:08:35,849 --> 00:08:38,894
‫- קים: מה שלומך?‬
‫אן: אני בסדר. מה שלומך? -‬

129
00:08:38,977 --> 00:08:40,395
‫- קים: היה לי שבוע מחורבן. -‬

130
00:08:40,479 --> 00:08:41,647
‫- אן: למה? -‬

131
00:08:41,730 --> 00:08:43,899
‫- קים: כי נכשלתי שוב במבחן הזה. -‬

132
00:08:43,983 --> 00:08:45,526
‫- אן: את צוחקת עליי. -‬

133
00:08:46,026 --> 00:08:48,988
‫העניינים הפכו קצת יותר מדאיגים.‬

134
00:08:49,071 --> 00:08:52,032
‫קים נמצאת במצוקה.‬

135
00:08:52,908 --> 00:08:56,203
‫- קים: רוברט כועס עליי בגלל המבחן. -‬

136
00:08:56,287 --> 00:08:58,831
‫היו פגמים קטנים בשיחה איתה.‬

137
00:08:59,373 --> 00:09:02,960
‫חלק ממה שאמרה נשמע…‬

138
00:09:04,253 --> 00:09:05,087
‫מתוסרט.‬

139
00:09:05,629 --> 00:09:09,967
‫- קים: אם אכשל שוב, ‬
‫נצטרך לשלם על חלק מההכשרה, -‬

140
00:09:10,676 --> 00:09:12,219
‫- וזה עוד כמה אלפים. -‬

141
00:09:13,053 --> 00:09:15,097
‫ואז הסיפור מתהפך.‬

142
00:09:15,180 --> 00:09:19,560
‫עכשיו היא נזקקה לכסף לתקן את המכונית,‬

143
00:09:19,643 --> 00:09:22,563
‫והיא אמרה לאימא שלה‬

144
00:09:22,646 --> 00:09:25,482
‫שהמכונאי לקח לה את הדרכון.‬

145
00:09:25,566 --> 00:09:26,817
‫- אן: אסור לו לעשות את זה. -‬

146
00:09:27,359 --> 00:09:28,777
‫- למה לא התקשרת למשטרה? -‬

147
00:09:28,861 --> 00:09:33,073
‫- קים: כי יש בצרפת חוק מטומטם. -‬

148
00:09:33,157 --> 00:09:35,409
‫- אז אני צריכה להשיג איכשהו -‬

149
00:09:36,577 --> 00:09:38,370
‫- 1,700 דולר -‬

150
00:09:39,163 --> 00:09:41,373
‫- כדי להחזיר את הדרכון שלי. -‬

151
00:09:41,457 --> 00:09:43,208
‫- אן: תתקשרי לשגרירות האמריקאית. -‬

152
00:09:43,292 --> 00:09:44,918
‫- קים: הם לא יעשו כלום. -‬

153
00:09:45,002 --> 00:09:47,254
‫- אן: בטח שכן. בשביל זה הם שם. -‬

154
00:09:47,338 --> 00:09:50,299
‫- הם שם כדי לעזור לאמריקאים בצרה.‬
‫את נמצאת בצרה. -‬

155
00:09:51,592 --> 00:09:56,430
‫המצב הופך הפכפך עבורה, מסוכן יותר.‬

156
00:09:57,181 --> 00:09:59,350
‫התמונה שהצטיירה מההאזנה לשיחות‬

157
00:09:59,433 --> 00:10:01,727
‫היא שפריגרד וקים היו איפשהו באירופה.‬

158
00:10:04,355 --> 00:10:06,649
‫ובנוסף, שרה עדיין הייתה בגדר נעדרת.‬

159
00:10:06,732 --> 00:10:08,275
‫היה צריך למצוא אותה.‬

160
00:10:13,113 --> 00:10:15,240
‫הופץ שפריגרד הוא מבוקש.‬

161
00:10:16,283 --> 00:10:20,913
‫אבל איכשהו, הוא נסע ממדינה למדינה‬
‫באין מפריע.‬

162
00:10:21,497 --> 00:10:24,917
‫יכול להיות שהוא הציג מסמכים מזויפים.‬

163
00:10:25,000 --> 00:10:25,876
‫לא ידענו.‬

164
00:10:27,252 --> 00:10:29,088
‫עקבנו אחרי חשבונות בנק,‬

165
00:10:29,171 --> 00:10:31,465
‫וראינו איפה מוציאים כסף.‬

166
00:10:32,132 --> 00:10:35,219
‫בגרמניה, באוסטריה, בצרפת ובבריטניה.‬

167
00:10:36,178 --> 00:10:41,642
‫פריגרד וקים עברו מעיר לעיר, ממדינה למדינה.‬

168
00:10:41,725 --> 00:10:45,479
‫נשארו בכל מקום רק לילה או שניים.‬

169
00:10:45,562 --> 00:10:49,316
‫היה ברור שפריגרד רצה שהיא תמשיך לנוע‬

170
00:10:49,400 --> 00:10:51,694
‫כדי שרשויות אכיפת החוק לא ישיגו אותם.‬

171
00:10:51,777 --> 00:10:52,861
‫אם הוא היה בעיר אחת,‬

172
00:10:52,945 --> 00:10:55,239
‫הוא לא משך מזומן מחשבון הבנק שלו.‬

173
00:10:55,322 --> 00:10:56,573
‫הוא נסע לעיר אחרת.‬

174
00:10:56,657 --> 00:10:58,409
‫הם השתמשו בשמות בדויים.‬

175
00:10:59,034 --> 00:11:01,954
‫הם לא נרשמו תחת שמם האמיתי.‬

176
00:11:03,038 --> 00:11:08,585
‫לא מצאנו את קים ואת פריגרד, ‬
‫אז הגיע הזמן למשוך אותם אלינו.‬

177
00:11:08,669 --> 00:11:12,005
‫אז חשבנו על תוכנית של פגישה פנים מול פנים‬

178
00:11:12,089 --> 00:11:15,634
‫בתואנה של העברת עשרת אלפים דולר.‬

179
00:11:16,719 --> 00:11:18,011
‫אבל זו הייתה מלכודת.‬

180
00:11:19,138 --> 00:11:24,852
‫אימה של קים, אן, תיסע ללונדון ‬
‫ותפגוש את פריגרד וקים בנמל התעופה,‬

181
00:11:24,935 --> 00:11:30,524
‫והתוכנית הייתה שנעצור את פריגרד ‬
‫ונחלץ את קים.‬

182
00:11:32,776 --> 00:11:36,196
‫הדרך למצוא את שרה, ‬
‫הייתה למצוא את פריגרד עצמו.‬

183
00:11:36,280 --> 00:11:38,574
‫ומי יודע כמה קורבנות נוספים.‬

184
00:11:40,617 --> 00:11:46,498
‫הם נגסו בפיתיון והסכימו לחזור ללונדון.‬

185
00:11:48,542 --> 00:11:50,169
‫- רוברט: טוב, זה באמת… -‬

186
00:11:50,252 --> 00:11:51,211
‫- אממ… -‬

187
00:11:51,295 --> 00:11:53,881
‫- טוב, כי את תצחקי, אבל… -‬

188
00:11:53,964 --> 00:11:55,507
‫- קודם כל, -‬

189
00:11:55,591 --> 00:11:57,509
‫- כשנתראה, אני יכול לקבל חיבוק גדול? -‬

190
00:11:57,593 --> 00:11:59,803
‫- היה די טראומטי מאז שהתראינו לאחרונה, -‬

191
00:11:59,887 --> 00:12:01,013
‫- ואני באמת… -‬

192
00:12:01,096 --> 00:12:02,639
‫- טוב, אני רוצה לתת לך חיבוק. -‬

193
00:12:02,723 --> 00:12:04,850
‫- אן: נראה לי שאסתדר עם זה. -‬

194
00:12:05,684 --> 00:12:07,102
‫"אפשר לתת לך חיבוק?"‬

195
00:12:08,604 --> 00:12:10,272
‫לגמרי עושה לי צמרמורת.‬

196
00:12:11,398 --> 00:12:15,194
‫באותו רגע, פריגרד אומר משהו בלתי צפוי.‬

197
00:12:15,861 --> 00:12:18,030
‫- אן: מעולם לא היית בהית'רו, אז… -‬

198
00:12:18,113 --> 00:12:19,323
‫- רוברט: כן.‬
‫-אן: מי?… -‬

199
00:12:19,406 --> 00:12:22,075
‫- מי יפגוש אותי ואיפה? -‬

200
00:12:22,659 --> 00:12:25,287
‫- רוברט: אני לא יודע אם קים תפגוש אותך, -‬

201
00:12:25,370 --> 00:12:27,498
‫- אני, או -‬

202
00:12:27,581 --> 00:12:30,667
‫- אפילו ידיד משותף. אבל… -‬

203
00:12:30,751 --> 00:12:32,085
‫- אן: ידיד משותף? -‬

204
00:12:32,169 --> 00:12:35,464
‫- רוברט: טוב, את יודעת, מישהו שנוכל… -‬

205
00:12:35,547 --> 00:12:37,800
‫- אם מסיבה כלשהי, קים לא תוכל להגיע -‬

206
00:12:37,883 --> 00:12:39,051
‫- או שאני לא אוכל להגיע, -‬

207
00:12:39,134 --> 00:12:40,260
‫- אבל… -‬

208
00:12:41,053 --> 00:12:43,931
‫- את מגיעה לטרמינל שלוש או ארבע בהית'רו? -‬

209
00:12:44,014 --> 00:12:45,182
‫- אן: מה? -‬

210
00:12:46,141 --> 00:12:47,559
‫זה היה מדאיג.‬

211
00:12:48,477 --> 00:12:53,982
‫אם ידיד משותף יופיע, אז איפה קים?‬

212
00:12:54,066 --> 00:12:55,275
‫היא מוגנת?‬

213
00:12:56,652 --> 00:13:01,365
‫אבל בשלב הזה, התחייבנו לתוכנית הזאת,‬

214
00:13:01,448 --> 00:13:03,492
‫והיינו חייבים ללכת איתה עד הסוף.‬

215
00:13:03,575 --> 00:13:05,869
‫- נמל התעופה לונדון הית'רו -‬

216
00:13:05,953 --> 00:13:07,871
‫- 23 במאי, 2003 -‬

217
00:13:10,749 --> 00:13:13,377
‫אימא של קים טסה ללונדון.‬

218
00:13:14,336 --> 00:13:17,756
‫כמובן שהיא הייתה לחוצה.‬

219
00:13:18,590 --> 00:13:22,803
‫אבל היינו בטוחים שהיא תוכל לעשות את זה.‬

220
00:13:29,393 --> 00:13:32,479
‫ביום המבצע נפרשו בעצם שני צוותים.‬

221
00:13:32,563 --> 00:13:36,149
‫הייתי ברכב סיור עם ראש צוות המעקב.‬

222
00:13:37,526 --> 00:13:42,197
‫הייתי במכונית. יכולתי רק להקשיב לקשר.‬

223
00:13:44,491 --> 00:13:46,535
‫- טיסות נכנסות - 02 -‬

224
00:13:46,618 --> 00:13:48,620
‫- טיסות נכנסות - 06 -‬

225
00:13:48,704 --> 00:13:53,166
‫למשטרת המטרופולין של לונדון ‬
‫היו כתריסר שוטרים‬

226
00:13:53,250 --> 00:13:56,086
‫שעקבו אחרי אימא של קים בטרמינל.‬

227
00:13:57,880 --> 00:14:01,258
‫שוטרים נוספים היו במכוניות.‬

228
00:14:03,552 --> 00:14:08,181
‫עוד תריסר שוטרים לבושים בבגדים רגילים‬

229
00:14:09,516 --> 00:14:12,185
‫השגיחו על הסטארבקס‬

230
00:14:12,269 --> 00:14:15,856
‫שבו פריגרד היה אמור לפגוש את אימה של קים.‬

231
00:14:15,939 --> 00:14:18,025
‫- טיסות נכנסות - 05 -‬

232
00:14:18,108 --> 00:14:22,070
‫התוכנית הייתה שאימא של קים ‬
‫תיכנס לאולם הטיסות הנכנסות‬

233
00:14:22,154 --> 00:14:26,074
‫וקים ופריגרד יהיו שם כדי לקבל את פניה.‬

234
00:14:26,158 --> 00:14:26,992
‫- טיסות נכנסות - 04 -‬

235
00:14:27,075 --> 00:14:29,286
‫בשלב הזה, צוות המעצר ייכנס לפעולה,‬

236
00:14:29,369 --> 00:14:31,747
‫יעצור את פריגרד, ויחלץ את קים.‬

237
00:14:32,706 --> 00:14:35,375
‫אבל התוכנית קצת…‬

238
00:14:36,960 --> 00:14:37,794
‫השתבשה.‬

239
00:14:37,878 --> 00:14:40,172
‫- איסוף מזוודות 4 - 02 -‬

240
00:14:40,255 --> 00:14:43,133
‫אימא של קים חיכתה באזור איסוף המזוודות.‬

241
00:14:44,843 --> 00:14:48,096
‫שמעתי בקשר שאן הלכה בטרמינל‬

242
00:14:48,180 --> 00:14:51,224
‫יחד עם נוסעים אחרים שהגיעו בדיוק מפיניקס.‬

243
00:14:51,308 --> 00:14:53,018
‫- איסוף מזוודות 4 - 09 -‬

244
00:14:55,103 --> 00:15:00,317
‫השוטרים שהיו בסטארבקס ‬
‫ניסו לאתר את מיקומו של פריגרד.‬

245
00:15:00,400 --> 00:15:02,194
‫- טיסות נכנסות - 04 -‬

246
00:15:02,277 --> 00:15:04,905
‫אולי הוא התחבא,‬

247
00:15:05,572 --> 00:15:10,077
‫והסתכל לראות אם אן הייתה עם מישהו‬
‫מרשויות החוק.‬

248
00:15:10,786 --> 00:15:13,163
‫כל שאר הנוסעים שהגיעו בטיסה הזאת‬

249
00:15:13,246 --> 00:15:15,207
‫עברו עכשיו באולם הטיסות הנכנסות.‬

250
00:15:15,874 --> 00:15:17,501
‫לא היה שום סימן לפריגרד,‬

251
00:15:17,584 --> 00:15:20,045
‫והייתי צריך להחליט אם לשלוח אותה.‬

252
00:15:22,673 --> 00:15:24,049
‫והתשובה הייתה חיובית.‬

253
00:15:24,132 --> 00:15:26,134
‫- יציאה בי - 04 -‬

254
00:15:26,218 --> 00:15:28,428
‫כולם היו ממוקמים. כולם היו מוכנים.‬

255
00:15:29,471 --> 00:15:30,555
‫היינו חייבים להמשיך.‬

256
00:15:30,639 --> 00:15:32,849
‫- טיסות נכנסות -01 -‬

257
00:15:32,933 --> 00:15:35,852
‫אן התקרבה לסטארבקס יותר ויותר,‬

258
00:15:36,937 --> 00:15:38,230
‫ולא היה סימן לפריגרד.‬

259
00:15:39,147 --> 00:15:42,693
‫חששנו מאוד שהוא לא יגיע.‬

260
00:15:49,658 --> 00:15:51,910
‫אחד משוטרי צוות המעקב אמר בקשר‬

261
00:15:52,411 --> 00:15:55,789
‫שיש בחור שמתנהג בצורה מאוד מוזרה וחשודה‬

262
00:15:55,872 --> 00:15:57,457
‫באולם הטיסות הנכנסות.‬

263
00:16:00,669 --> 00:16:04,047
‫מסתכל על השתקפויות בחלונות ראווה.‬

264
00:16:04,131 --> 00:16:05,799
‫- טיסות נכנסות - 02 -‬

265
00:16:05,882 --> 00:16:08,468
‫היה ברור שהוא חש פגיע.‬

266
00:16:11,805 --> 00:16:14,599
‫זיהינו את הבחור שהתנהג מוזר כפריגרד.‬

267
00:16:17,978 --> 00:16:22,441
‫ראינו את פריגרד, אבל ברור שקים לא אתו.‬

268
00:16:23,525 --> 00:16:24,943
‫איפה קים?‬

269
00:16:33,285 --> 00:16:37,330
‫ואז אימא של קים ופריגרד נפגשים.‬

270
00:16:46,089 --> 00:16:47,883
‫ובאופן בלתי צפוי,‬

271
00:16:49,301 --> 00:16:53,555
‫אימא של קים מחליטה להתרחק מפריגרד.‬

272
00:16:55,724 --> 00:16:57,476
‫זה לגמרי לא היה בתוכנית.‬

273
00:16:58,477 --> 00:17:01,104
‫היא הלכה לכיוון השירותים.‬

274
00:17:01,188 --> 00:17:04,024
‫האם היא איבדה את האומץ?‬

275
00:17:04,690 --> 00:17:06,109
‫פשוט לא ידענו.‬

276
00:17:08,402 --> 00:17:09,946
‫אימא של קים התקשרה אליי מהשירותים.‬

277
00:17:11,281 --> 00:17:13,492
‫ברור שהיא הייתה במצוקה.‬

278
00:17:14,075 --> 00:17:16,870
‫היא לא עשתה מה שתדרכו אותה לעשות.‬

279
00:17:17,954 --> 00:17:20,707
‫האמת היא שהמצב נהיה גדול עליה.‬

280
00:17:21,958 --> 00:17:25,587
‫פריגרד אמר לה שקים נמצאת בחניון‬

281
00:17:27,296 --> 00:17:30,425
‫במפלס העליון, מחכה במכונית.‬

282
00:17:31,093 --> 00:17:33,428
‫לא ידעתי אם זה נכון או לא,‬

283
00:17:33,512 --> 00:17:35,138
‫אבל השקענו חודשים של תכנון,‬

284
00:17:35,222 --> 00:17:37,682
‫ופתאום אימה של קים סטתה מהתוכנית.‬

285
00:17:37,766 --> 00:17:39,142
‫- טיסות נכנסות - 06 -‬

286
00:17:39,226 --> 00:17:43,688
‫ככל שאימא של קים ‬
‫מחוץ לטווח ראייה יותר זמן,‬

287
00:17:43,772 --> 00:17:46,525
‫הוא עלול לחשוד.‬

288
00:17:46,608 --> 00:17:48,026
‫הוא עלול לברוח.‬

289
00:17:48,110 --> 00:17:50,779
‫הרגעתי אותה. אמרתי לה, "לכי עם פריגרד".‬

290
00:17:53,281 --> 00:17:59,246
‫ואז אימה של קים יצאה מהשירותים ‬
‫והצטרפה לפריגרד.‬

291
00:18:00,247 --> 00:18:01,706
‫הם יצאו מהטרמינל,‬

292
00:18:01,790 --> 00:18:04,459
‫ופנו ישר לכיוון החניון.‬

293
00:18:04,543 --> 00:18:06,795
‫- יציאה -01 -‬

294
00:18:06,878 --> 00:18:10,715
‫אבל עדיין לא היינו בטוחים‬
‫אם קים באמת נמצאת שם.‬

295
00:18:11,633 --> 00:18:14,427
‫העברתי את צוות המעצר שלי לחניון.‬

296
00:18:14,511 --> 00:18:17,472
‫הישארו בעמדותיכם.‬

297
00:18:17,556 --> 00:18:21,810
‫- חניון - מפלס 4 - 05 -‬

298
00:18:21,893 --> 00:18:26,731
‫צוות המעקב אמר שיש אישה שמחכה במכונית.‬

299
00:18:32,154 --> 00:18:34,072
‫- חניון - מפלס 4 - 06 -‬

300
00:18:34,156 --> 00:18:38,118
‫שמעתי את בוב צועק לתוך מכשיר הקשר שלו.‬

301
00:18:38,201 --> 00:18:39,411
‫קדימה!‬

302
00:18:39,494 --> 00:18:42,330
‫- חניון - מפלס 4  - 08 -‬

303
00:18:45,584 --> 00:18:47,586
‫אזקו את פריגרד.‬

304
00:18:49,504 --> 00:18:53,049
‫ושוטר אחר עזר לקים לצאת מהמכונית.‬

305
00:18:54,759 --> 00:18:59,931
‫זו הייתה פעם הראשונה שראיתי את קים אדמס‬
‫בכל השבועות האלה,‬

306
00:19:00,765 --> 00:19:04,102
‫והיא נראתה נסערת.‬

307
00:19:04,811 --> 00:19:05,979
‫היא נראתה מבולבלת.‬

308
00:19:06,062 --> 00:19:10,108
‫אני אפילו לא בטוחה שהיא ידעה מי אנחנו.‬
‫אבל היא כן ראתה את אימה.‬

309
00:19:15,238 --> 00:19:18,450
‫כשהובילו משם את פריגרד,‬

310
00:19:18,533 --> 00:19:22,829
‫הוא הסתובב וקרא לעבר קים, "אני אוהב אותך".‬

311
00:19:26,166 --> 00:19:30,462
‫אחרי חודשים של חקירה ותכנון, ‬
‫הוא היה אצלנו סוף סוף.‬

312
00:19:30,545 --> 00:19:32,756
‫- משטרת המטרופולין -‬

313
00:19:32,839 --> 00:19:35,008
‫- משטרת צ'רינג קרוס -‬

314
00:19:36,343 --> 00:19:38,803
‫התכוננתי לראיון במשך ימים.‬

315
00:19:39,721 --> 00:19:42,098
‫- חטיפה/כליאת שווא/הונאה‬
‫רוברט הנדי-פריגרד -‬

316
00:19:42,182 --> 00:19:44,309
‫הכרתי את כל הראיות נגדו.‬

317
00:19:53,818 --> 00:19:56,696
‫- אז באיזו סוכנות ממשלתית אתה עובד? -‬

318
00:19:57,489 --> 00:19:59,491
‫- אין תגובה. -‬

319
00:20:01,576 --> 00:20:05,538
‫- קימברלי אדמס סיפרה להורים שלה -‬

320
00:20:05,622 --> 00:20:08,625
‫- שהיא למדה בבית ספר למרגלים. -‬

321
00:20:09,709 --> 00:20:11,253
‫- מה זה בית ספר למרגלים? -‬

322
00:20:11,878 --> 00:20:13,255
‫- אין תגובה. -‬

323
00:20:13,838 --> 00:20:16,424
‫- למה היא נכשלה במבחני הריגול? -‬

324
00:20:16,508 --> 00:20:17,801
‫- אין תגובה. -‬

325
00:20:19,970 --> 00:20:25,183
‫- זו לא הסיבה שביקשת ממר אדמס‬
‫60 אלף דולר או פאונד? -‬

326
00:20:25,267 --> 00:20:26,268
‫- אין תגובה. -‬

327
00:20:26,351 --> 00:20:28,395
‫פריגרד חשב שאם לא יענה על שאלות,‬

328
00:20:28,478 --> 00:20:30,563
‫אנחנו נשחרר אותו, והוא ישתחרר בערבות.‬

329
00:20:30,647 --> 00:20:34,359
‫- חטיפה/כליאת שווא‬
‫רוברט הנדי פריגרד -‬

330
00:20:36,486 --> 00:20:39,197
‫- מה שראיינת אותי לגביו הוא פשוט בדיחה, -‬

331
00:20:39,281 --> 00:20:41,408
‫- שטויות, שטויות גמורות, חירטוט מוחלט. -‬

332
00:20:41,491 --> 00:20:43,368
‫- אתה באמת חושב -‬

333
00:20:43,451 --> 00:20:45,704
‫- שבגיל 21 וחצי, -‬

334
00:20:45,787 --> 00:20:49,874
‫- הייתי מסוגל לעשות ‬
‫את כל מה שאתה חושב שעשיתי? -‬

335
00:20:50,792 --> 00:20:53,503
‫המשטרה שאלה, "מה קרה לשרה סמית',‬

336
00:20:53,586 --> 00:20:55,213
‫שנעדרת כבר עשר שנים?"‬

337
00:20:57,465 --> 00:20:59,884
‫הוא סירב לספר לנו איפה שרה.‬

338
00:21:05,849 --> 00:21:07,434
‫כשחיפשו עליו בתחנה,‬

339
00:21:07,517 --> 00:21:11,479
‫מצאו ברשותו של פריגרד חתיכת נייר‬

340
00:21:11,563 --> 00:21:13,481
‫עם מספר טלפון של מישהו בשם רוני,‬

341
00:21:13,565 --> 00:21:19,195
‫והיה גם צרור מפתחות ממלון "באפלו"‬
‫באלפים הצרפתיים.‬

342
00:21:21,573 --> 00:21:22,782
‫זה היה משמעותי בעיניי,‬

343
00:21:22,866 --> 00:21:24,993
‫כי ידעתי שהיו מספר שיחות טלפון‬

344
00:21:25,076 --> 00:21:27,787
‫מהמלון הזה, שה-FBI איתר.‬

345
00:21:31,124 --> 00:21:32,917
‫יצאנו לאלפים הצרפתיים.‬

346
00:21:33,001 --> 00:21:34,711
‫- מלון "באפלו" -‬

347
00:21:36,046 --> 00:21:37,380
‫החדר היה עמוס.‬

348
00:21:38,173 --> 00:21:42,802
‫נעלי גברים של מעצבים, שעונים יקרים.‬

349
00:21:42,886 --> 00:21:46,598
‫והם מצאו גם מזוודה נעולה.‬

350
00:21:46,681 --> 00:21:48,683
‫ובמזוודה הנעולה,‬

351
00:21:48,767 --> 00:21:53,521
‫הסקוטלנד יארד מצאו דרכונים, מכתבים,‬

352
00:21:53,605 --> 00:21:58,777
‫כרטיסי אשראי,‬
‫רישיונות נהיגה של נשים אחרות.‬

353
00:21:58,860 --> 00:22:01,112
‫- אליזבת ריצ'רדסון, לזלי גרדנר,‬
‫סולנז'-ברזילאית? -‬

354
00:22:01,988 --> 00:22:04,908
‫היה שם אוצר בלום של ראיות.‬

355
00:22:06,076 --> 00:22:10,330
‫האינסטינקט היה שיש איפשהו נשים אחרות‬

356
00:22:11,164 --> 00:22:14,959
‫שאולי צריך להציל, אולי צריך לחלץ אותן.‬

357
00:22:19,005 --> 00:22:23,176
‫בין הניירות, היו מסמכים של רנאטה קיסטר.‬

358
00:22:23,259 --> 00:22:25,178
‫- רנאטה קיסטר, ‬
‫רחוב וולטר טול, לונדון -‬

359
00:22:25,261 --> 00:22:27,180
‫- רוני -‬

360
00:22:27,263 --> 00:22:29,015
‫עשינו אחד ועוד אחד,‬

361
00:22:29,099 --> 00:22:32,894
‫והחלטנו שרנאטה היא כנראה רוני…‬

362
00:22:34,604 --> 00:22:37,482
‫ששמה היה על חתיכת הנייר יחד עם מספר טלפון.‬

363
00:22:40,193 --> 00:22:42,862
‫יום אחד התקשרו אליי מהסקוטלנד יארד.‬

364
00:22:43,530 --> 00:22:48,326
‫בוב שאל אותי ‬
‫אם אני מכירה אדם בשם רוב פריגרד?‬

365
00:22:48,410 --> 00:22:50,161
‫- רוברט פריגרד, סיפור MI5 -‬

366
00:22:50,245 --> 00:22:51,538
‫הלב שלי פעם בחוזקה.‬

367
00:22:52,038 --> 00:22:54,207
‫רוברט הורה לי‬

368
00:22:54,290 --> 00:22:57,544
‫שאם מישהו יצור איתי קשר ויזכיר את שמו,‬

369
00:22:57,627 --> 00:22:59,587
‫עליי להכחיש כל קשר.‬

370
00:23:02,006 --> 00:23:05,009
‫ניסינו לשכנע אותה להגיע לתחנה‬
‫כדי לדבר איתנו,‬

371
00:23:05,093 --> 00:23:06,928
‫אבל היא ממש לא רצתה.‬

372
00:23:07,011 --> 00:23:10,640
‫הוא שאל, "איך את מסבירה את זה‬
‫שיש לנו את המסמכים שלך,‬

373
00:23:10,723 --> 00:23:12,851
‫יש לנו את הדרכון ותעודת הזהות שלך?"‬

374
00:23:14,269 --> 00:23:15,603
‫בסוף היא הסכימה להגיע.‬

375
00:23:15,687 --> 00:23:17,063
‫- סקוטלנד יארד -‬

376
00:23:17,147 --> 00:23:22,110
‫בתחנת המשטרה הסברתי שפגשתי את רוברט פריגרד‬

377
00:23:22,193 --> 00:23:25,029
‫בסוכנות מכוניות בשנת 2000.‬

378
00:23:25,947 --> 00:23:29,659
‫הוא שכנע אותי לקנות מכונית חדשה.‬

379
00:23:31,828 --> 00:23:36,791
‫רוברט אמר לי שהעבודה האמיתית שלו‬
‫היא להיות מרגל.‬

380
00:23:36,875 --> 00:23:38,376
‫- כרטיס האשראי החדש שלך -‬

381
00:23:38,460 --> 00:23:44,757
‫במשך שלוש שנים הפסדתי בגללו ‬
‫כ-20 אלף ליש"ט,‬

382
00:23:44,841 --> 00:23:48,803
‫שרוב הבטיח להחזיר לי, אבל הוא פשוט נעלם.‬

383
00:23:51,014 --> 00:23:54,684
‫ואז יום אחד, הטלפון צלצל, וזה היה רוב,‬

384
00:23:54,767 --> 00:23:58,521
‫והוא אמר שיש לו איזה חברה,‬

385
00:23:58,605 --> 00:24:02,108
‫ושהיא צריכה להיות במקום בטוח.‬

386
00:24:03,485 --> 00:24:07,655
‫הוא הצליח לשכנע אותי שהיא תעזור לי.‬

387
00:24:07,739 --> 00:24:11,659
‫אז הסכמתי שהגברת הזאת תבוא לגור איתי.‬

388
00:24:11,743 --> 00:24:15,079
‫רנאטה סיפרה לנו שפריגרד הביאה אישה לביתה,‬

389
00:24:16,789 --> 00:24:19,209
‫וכעת היא עובדת אצלה כמנקה.‬

390
00:24:19,792 --> 00:24:21,461
‫היא אמרה שקוראים לה קארי.‬

391
00:24:21,544 --> 00:24:22,462
‫- קארי? -‬

392
00:24:24,047 --> 00:24:27,800
‫כשקארי הופיעה, לא ידעתי עליה כלום.‬

393
00:24:28,343 --> 00:24:29,719
‫לא הייתה לה תעודה מזהה.‬

394
00:24:31,221 --> 00:24:36,100
‫אם היא ראתה אותי עם מצלמה,‬
‫היא פשוט התחמקה מתמונה.‬

395
00:24:36,184 --> 00:24:37,519
‫זה היה פשוט מוזר.‬

396
00:24:38,853 --> 00:24:42,232
‫אבל הצלחתי לצלם אותה פעם אחת.‬

397
00:24:45,944 --> 00:24:48,988
‫כשרנאטה הראתה לנו את התמונה של קארי,‬

398
00:24:50,281 --> 00:24:53,660
‫אפשר היה לראות פנים, אבל לא לגמרי בבירור.‬

399
00:24:54,452 --> 00:24:57,372
‫אבל הצבע של הבחורה, הגובה, הגיל,‬

400
00:24:57,455 --> 00:25:00,750
‫הכול נראה כאילו יכול להיות שזאת שרה.‬

401
00:25:02,126 --> 00:25:04,170
‫אבל לא היינו בטוחים ב-100 אחוז.‬

402
00:25:06,381 --> 00:25:08,216
‫- שרה סמית' ‬
‫נעדרת כבר עשר שנים -‬

403
00:25:08,299 --> 00:25:09,676
‫אף פעם לא מרימים ידיים.‬

404
00:25:10,468 --> 00:25:13,555
‫ממתינים, מקווים לקצה חוט,‬

405
00:25:14,430 --> 00:25:16,057
‫אבל אף פעם לא מרימים ידיים.‬

406
00:25:25,149 --> 00:25:27,026
‫היינו צריכים לדבר עם קארי.‬

407
00:25:30,947 --> 00:25:36,578
‫הנחנו שהיא לא תפתח את הדלת, ‬
‫אז ביקשנו מרנאטה שתתקשר אליה.‬

408
00:25:38,454 --> 00:25:42,333
‫ואמרתי, "היי, קארי. ננעלתי בחוץ.‬

409
00:25:42,417 --> 00:25:45,003
‫תוכלי בבקשה לפתוח את הדלת ‬
‫ולתת לי את המפתחות?"‬

410
00:25:49,007 --> 00:25:50,800
‫הלב שלי דפק בטירוף.‬

411
00:25:54,012 --> 00:25:57,890
‫זה מצב מאוד מלחיץ, לשקר למישהו.‬

412
00:25:57,974 --> 00:25:59,851
‫הלחץ היה מאוד גדול.‬

413
00:25:59,934 --> 00:26:02,478
‫לא משנה מה יקרה, אני חייב להיות מוכן לזה.‬

414
00:26:05,148 --> 00:26:09,569
‫פשוט לא ידעתי אם אני שולחת אותה לכלא‬
‫או שאני מצילה את חייה.‬

415
00:26:14,157 --> 00:26:17,535
‫לא ידעתי מה יקרה בשניות הקרובות.‬

416
00:26:21,998 --> 00:26:25,001
‫החלטתי לומר רק שתי מילים, "שלום, שרה".‬

417
00:26:31,215 --> 00:26:36,346
‫לא הייתי שרה כבר לא מעט שנים.‬

418
00:26:37,096 --> 00:26:39,641
‫הייתי כל מיני שמות אחרים, אבל לא שרה.‬

419
00:26:42,602 --> 00:26:47,398
‫תכנתו אותי לתרץ תירוצים ולעוף משם.‬

420
00:26:49,067 --> 00:26:53,529
‫רק בגלל שרנאטה הייתה שם, עמדתי בזה.‬

421
00:26:55,990 --> 00:27:00,703
‫פשוט הצפתי אותה במידע על כך שהכול היה שקר,‬

422
00:27:00,787 --> 00:27:02,789
‫שהוא מעולם לא היה מרגל,‬

423
00:27:02,872 --> 00:27:06,084
‫ושהכול לא היה אמיתי מההתחלה,‬

424
00:27:06,167 --> 00:27:07,877
‫ושהיא באה איתי.‬

425
00:27:08,503 --> 00:27:10,338
‫עומס יתר מוחלט של מידע.‬

426
00:27:12,173 --> 00:27:17,095
‫כל עולמי התהפך והרצפה נשמטה מתחת לרגליי.‬

427
00:27:18,054 --> 00:27:21,557
‫בזבזתי את הכול לחינם.‬

428
00:27:23,267 --> 00:27:25,186
‫תוכל להוכיח שאתה עובד עבור ה-MI5?‬

429
00:27:26,938 --> 00:27:28,940
‫היה עלינו רק לציית להוראות.‬

430
00:27:32,819 --> 00:27:37,532
‫אני חושבת שרק כשממש לקחו אותי לתחנת משטרה‬

431
00:27:38,116 --> 00:27:41,369
‫ואמרו לי, "זה מה שרוב עשה.‬

432
00:27:41,994 --> 00:27:45,164
‫זו כמות האנשים המעורבים",‬

433
00:27:45,248 --> 00:27:48,251
‫הצלחתי לקלוט שהם אומרים את האמת.‬

434
00:27:49,502 --> 00:27:52,880
‫והבנתי שהשלכתי הצידה את הקריירה,‬

435
00:27:52,964 --> 00:27:57,844
‫את המשפחה, את החברים, סתם ככה.‬

436
00:27:59,554 --> 00:28:04,392
‫אין מילים שיוכלו לתאר‬

437
00:28:04,475 --> 00:28:08,229
‫את תחושת התבוסה שמרגישים.‬

438
00:28:11,774 --> 00:28:14,068
‫ואז הם התקשרו למשפחה שלי.‬

439
00:28:17,196 --> 00:28:21,576
‫חששתי שהם לא ירצו אותי, או שלא יסלחו לי.‬

440
00:28:23,119 --> 00:28:26,372
‫מה שהם עברו בגללי היה…‬

441
00:28:27,874 --> 00:28:30,835
‫בלתי מתקבל על הדעת, בלתי נסלח.‬

442
00:28:41,012 --> 00:28:42,221
‫והם שמחו.‬

443
00:28:44,766 --> 00:28:47,810
‫ואחי בא לאסוף אותי מתחנת המשטרה.‬

444
00:28:48,311 --> 00:28:52,732
‫ולא האמנתי שהוא שם ושהם עדיין רוצים אותי.‬

445
00:29:04,535 --> 00:29:05,703
‫כשהיא נכנסה,‬

446
00:29:07,622 --> 00:29:10,666
‫היא נראתה נורא.‬

447
00:29:11,959 --> 00:29:18,800
‫כל הביטחון שלה נעלם.‬

448
00:29:24,388 --> 00:29:27,517
‫היא לבשה את מה שהיה לה.‬

449
00:29:29,268 --> 00:29:30,269
‫הייתה לה שקית‬

450
00:29:31,354 --> 00:29:34,023
‫עם חתיכת לחם מעופשת‬

451
00:29:35,817 --> 00:29:37,318
‫ומעט מאוד חוץ מזה.‬

452
00:29:42,573 --> 00:29:46,577
‫אחרי כל מה שהם עברו בגללי, ‬
‫הם עדיין רצו אותי.‬

453
00:29:51,791 --> 00:29:54,961
‫אי אפשר לכעוס. היא חלק מהמשפחה.‬

454
00:29:55,461 --> 00:29:59,048
‫היא בשר מבשרי.‬

455
00:30:00,508 --> 00:30:02,385
‫וזו הייתה…‬

456
00:30:04,470 --> 00:30:06,973
‫הקלה בתום עשר שנים‬

457
00:30:07,056 --> 00:30:10,601
‫ממש להגיע לשם.‬

458
00:30:15,857 --> 00:30:17,900
‫- שרה סמית'‬
‫חולה סופני - ג'ון אטקינסון -‬

459
00:30:19,861 --> 00:30:25,825
‫החקירות הבאות שלנו חשפו ‬
‫שלרוברט פריגרד היו קורבנות רבים אחרים.‬

460
00:30:30,037 --> 00:30:34,959
‫אליזבת' ריצ'רדסון, הוא הרעיב אותה ‬
‫והכריח אותה לחיות ברחוב.‬

461
00:30:35,042 --> 00:30:38,671
‫לזלי גרדנר הייתה אתו שש שנים לסירוגין,‬

462
00:30:38,754 --> 00:30:40,548
‫והוא חלב ממנה כסף.‬

463
00:30:40,631 --> 00:30:44,510
‫והיו חפצים של אישה ברזילאית במלון באפלו,‬

464
00:30:44,594 --> 00:30:45,970
‫ומעולם לא מצאנו אותה.‬

465
00:30:48,306 --> 00:30:51,851
‫מריה הנדי. הם היו ביחד במשך תשע שנים.‬

466
00:30:52,435 --> 00:30:54,228
‫היא עשתה אתו שני ילדים.‬

467
00:30:55,229 --> 00:30:57,315
‫הוא היה מתעלל בה והיה אלים כלפיה.‬

468
00:30:57,398 --> 00:31:02,278
‫הוא הכה אותה. הוא הכה אותה כל כך חזק, ‬
‫עד שהעיף לה שיניים.‬

469
00:31:03,487 --> 00:31:06,324
‫יש אפשרות שיש איפשהו נשים נוספות‬

470
00:31:06,407 --> 00:31:08,576
‫שפשוט לא קיבלנו לגביהן מידע.‬

471
00:31:09,410 --> 00:31:13,497
‫- ביוני 2005, רוברט פריגרד עמד למשפט -‬

472
00:31:13,581 --> 00:31:17,043
‫- באשמת חטיפה, גניבה והונאה -‬

473
00:31:17,126 --> 00:31:20,838
‫פריגרד כופר באישומי החטיפה, תקיפה וגניבה.‬

474
00:31:20,922 --> 00:31:24,717
‫הקורבנות לכאורה ‬
‫אמורים לתת עדות בשבועות הקרובים.‬

475
00:31:25,384 --> 00:31:27,720
‫הייתי מודאגת מהעדות,‬

476
00:31:27,803 --> 00:31:31,807
‫אבל הוא לא יעשה זאת לאף אחד אחר ‬
‫אם זה תלוי בי.‬

477
00:31:31,891 --> 00:31:32,892
‫- בית משפט -‬

478
00:31:32,975 --> 00:31:35,436
‫מהשאלות שההגנה שאלה…‬

479
00:31:35,519 --> 00:31:36,479
‫- ג'ון אטקינסון -‬

480
00:31:36,562 --> 00:31:39,565
‫היה ברור מאוד ‬
‫שהוא ניסה להפיל עליי את האשמה.‬

481
00:31:40,358 --> 00:31:42,568
‫הוא תמיד הצליח לסלף את האמת.‬

482
00:31:44,236 --> 00:31:46,447
‫החזקנו ידיים כששמענו את פסק הדין.‬

483
00:31:46,530 --> 00:31:48,866
‫נוכל שהתחזה לסוכן MI5‬

484
00:31:48,950 --> 00:31:51,202
‫כדי לגנוב כמעט מיליון ליש"ט מקורבנותיו‬

485
00:31:51,285 --> 00:31:52,787
‫נשפט למאסר עולם.‬

486
00:31:52,870 --> 00:31:56,040
‫השופט אמר שרוברט הנדי-פריגרד בן ה-34‬

487
00:31:56,123 --> 00:31:57,708
‫השתמש בקסמו הערמומי‬

488
00:31:57,792 --> 00:32:00,628
‫כדי לדחוף את קורבנותיו אל תהומות הייאוש.‬

489
00:32:02,213 --> 00:32:04,882
‫- בשישה בספטמבר 2005, -‬

490
00:32:04,966 --> 00:32:09,178
‫- רוברט פריגרד נידון למאסר עולם -‬

491
00:32:09,720 --> 00:32:16,102
‫היינו מאוחדות בתחושה שמערכת המשפט פועלת.‬

492
00:32:17,186 --> 00:32:19,563
‫- רנאטה,‬
‫מריה, שרה, קים -‬

493
00:32:19,647 --> 00:32:23,025
‫הלכנו לשתות יחד,‬

494
00:32:23,109 --> 00:32:26,445
‫וחגגנו את מאסרו.‬

495
00:32:30,700 --> 00:32:34,036
‫הוא הרס לי את החיים ולעוד הרבה אנשים,‬

496
00:32:34,829 --> 00:32:36,914
‫והוא מקבל את כל מה שמגיע לו.‬

497
00:32:36,998 --> 00:32:38,207
‫- בית משפט -‬

498
00:32:38,290 --> 00:32:43,087
‫הרגשתי שזה לא משהו שיקבע מי אני‬

499
00:32:43,170 --> 00:32:45,589
‫או מה אני עד אחרון ימיי.‬

500
00:32:45,673 --> 00:32:49,802
‫והמשפחה שלי לא שילמה כמעט חצי מיליון ליש"ט‬

501
00:32:49,885 --> 00:32:52,096
‫כדי שאחיה חיים אומללים.‬

502
00:32:52,179 --> 00:32:55,933
‫בכך שהעמיד פנים שהוא מרגל, ‬
‫הוא השיג כוח ושליטה על אנשים.‬

503
00:32:56,017 --> 00:32:59,687
‫הוא לא היה מרגל. הוא היה אדם עלוב ואכזרי.‬

504
00:32:59,770 --> 00:33:02,440
‫אבל אז התיק הגיע לבית המשפט לערעורים.‬

505
00:33:03,441 --> 00:33:07,987
‫- באפריל 2007, פריגרד ערער על הרשעתו -‬

506
00:33:08,070 --> 00:33:10,573
‫עורכי הדין שלו אמרו לשופט העליון‬

507
00:33:10,656 --> 00:33:13,659
‫שקורבנותיו מעולם לא נחטפו.‬

508
00:33:13,743 --> 00:33:16,245
‫הם היו חופשיים ללכת מתי שרצו.‬

509
00:33:16,328 --> 00:33:20,958
‫בית המשפט לערעורים אמר‬
‫שכדי שזו תהיה חטיפה במרמה,‬

510
00:33:21,042 --> 00:33:23,461
‫צריך להתרחש מאסר בלתי חוקי.‬

511
00:33:23,544 --> 00:33:27,006
‫רוברט הנדי-פריגרד ‬
‫הצליח לבטל את הרשעותיו בגין חטיפה.‬

512
00:33:27,089 --> 00:33:29,425
‫גם מאסר העולם שנגזר עליו בוטל.‬

513
00:33:29,508 --> 00:33:31,969
‫מכיוון שפריגרד לכד אותם ‬
‫באמצעים פסיכולוגיים,‬

514
00:33:32,053 --> 00:33:33,471
‫ולא לכד אותם פיזית,‬

515
00:33:33,554 --> 00:33:36,766
‫נפסק כי הוא אינו אשם בעבירה הזו.‬

516
00:33:37,641 --> 00:33:42,063
‫- במאי 2009, פריגרד השתחרר מהכלא -‬

517
00:33:42,563 --> 00:33:45,149
‫הוא שוחרר בגלל עניין טכני,‬

518
00:33:45,775 --> 00:33:48,277
‫וזהו עיוות צדק נוראי.‬

519
00:33:49,737 --> 00:33:55,868
‫מגוחך לחלוטין שאדם אשר אשמתו ברורה לגמרי‬

520
00:33:56,535 --> 00:33:59,163
‫משוחרר להסתובב חופשי.‬

521
00:34:01,165 --> 00:34:02,750
‫הוא למד את הלקח שלו?‬

522
00:34:03,542 --> 00:34:06,212
‫פריגרד לא היה נוכל פשוט.‬

523
00:34:06,879 --> 00:34:11,133
‫הוא השתמש בשליטה כפייתית על קורבנותיו.‬

524
00:34:11,217 --> 00:34:12,635
‫הוא פסיכופת.‬

525
00:34:13,135 --> 00:34:16,555
‫הוא מכיר רק דרך אחת לחיות,‬

526
00:34:16,639 --> 00:34:18,849
‫וזאת על ידי שקרים, רמאות,‬

527
00:34:18,932 --> 00:34:21,936
‫התעללות באנשים אחרים, ושימוש בכספם.‬

528
00:34:22,519 --> 00:34:27,108
‫היה לי חשש אמיתי שהוא יעשה זאת שוב.‬

529
00:34:27,858 --> 00:34:30,193
‫- 2009 -‬

530
00:34:32,613 --> 00:34:37,952
‫- 2020 -‬

531
00:34:39,327 --> 00:34:41,122
‫אימא עדיין עם רוברט.‬

532
00:34:42,164 --> 00:34:47,294
‫המשטרה חקרה את אימא,‬
‫והיא אמרה שהיא יודעת בדיוק מיהו.‬

533
00:34:47,378 --> 00:34:48,378
‫- סופי קליפטון -‬

534
00:34:49,713 --> 00:34:54,593
‫אולי היא מאושרת, ‬
‫אבל כמה מהחברים של אימא שלחו לי הודעות.‬

535
00:34:54,677 --> 00:34:56,637
‫הם רוצים לדעת אם היא בסדר.‬

536
00:34:59,431 --> 00:35:02,768
‫חבר אחד במיוחד דאג מאוד.‬

537
00:35:02,852 --> 00:35:09,525
‫הוא אמר שנוצר קשר, ואימא שלי ביקשה כסף.‬

538
00:35:10,151 --> 00:35:11,402
‫כמעט באופן נואש.‬

539
00:35:13,445 --> 00:35:17,366
‫והחבר הזה הגיב ואמר שהוא לא ייתן לה כסף.‬

540
00:35:18,159 --> 00:35:20,744
‫אבל אם היא בצרות, הוא יבוא לאסוף אותה,‬

541
00:35:20,828 --> 00:35:23,789
‫הוא יעזור לה, הוא יוציא אותה מכל מצב.‬

542
00:35:24,582 --> 00:35:26,792
‫אימא ניתקה את הקשר אתו לגמרי.‬

543
00:35:28,794 --> 00:35:30,171
‫אני לא יודעת מה אפשר לעשות.‬

544
00:35:30,254 --> 00:35:34,258
‫כל מה שאי פעם רצינו‬
‫הוא שאמא שלנו תהיה בטוחה ומאושרת.‬

545
00:35:37,803 --> 00:35:41,432
‫- ספטמבר 2020 -‬

546
00:35:42,600 --> 00:35:46,353
‫אולי אני הבעל לשעבר,‬
‫אבל אני לא האב לשעבר של הילדים.‬

547
00:35:46,854 --> 00:35:50,107
‫אני זה שמסתכל על הילדים שלי ‬
‫ורואה אותם בלי אימא.‬

548
00:35:50,191 --> 00:35:53,152
‫ואם אני לא אלחם בשביל סנדרה, מי כן?‬

549
00:35:53,235 --> 00:35:54,069
‫- מארק קליפטון -‬

550
00:35:54,153 --> 00:35:57,823
‫אין לה אחים או אחיות.‬
‫למרבה הצער, שני הוריה מתו.‬

551
00:35:59,325 --> 00:36:01,702
‫אתה יודע, אני חושב שמוטל עליי לעשות זאת.‬

552
00:36:03,787 --> 00:36:06,373
‫שלום. אולי תוכל לעזור לי.‬
‫קוראים לי מארק קליפטון,‬

553
00:36:06,457 --> 00:36:10,252
‫ואשתי לשעבר נעדרת כבר כמה שנים‬

554
00:36:10,336 --> 00:36:13,631
‫ועכשיו גיליתי שהיא נמצאת ‬
‫עם מתחזה רציני ביותר.‬

555
00:36:13,714 --> 00:36:15,382
‫אני דואג מאוד לביטחונה,‬

556
00:36:15,466 --> 00:36:18,719
‫עכשיו שאני יודע מיהו באמת‬
‫ומה הוא באמת מסוגל לעשות.‬

557
00:36:20,512 --> 00:36:24,016
‫אולי בצפון אנגליה,‬
‫אבל אני לא יודע יותר מזה.‬

558
00:36:25,184 --> 00:36:28,187
‫דיברתי עם סוכנות בילוש.‬

559
00:36:29,521 --> 00:36:33,609
‫הם הצליחו לאתר את הטלפון הנייד שלהם,‬

560
00:36:33,692 --> 00:36:38,656
‫ממנו הילדים קיבלו שיחה מזדמנת‬
‫בערך פעם בשנה.‬

561
00:36:40,699 --> 00:36:43,869
‫איתרו אותו פעמיים ברשת תקשורת צרפתית.‬

562
00:36:44,828 --> 00:36:50,584
‫אני באמת מאמין שסנדרה ופריגרד היו בצרפת,‬

563
00:36:51,335 --> 00:36:52,962
‫אבל אני לא יודע באיזה אזור.‬

564
00:36:53,462 --> 00:36:56,507
‫חקרתי קצת בעצמי.‬

565
00:36:57,841 --> 00:37:03,764
‫אני מסתכל עכשיו על כמה תמונות של פריגרד, ‬
‫שרואים בהן כלבי ביגל.‬

566
00:37:05,474 --> 00:37:10,771
‫אני מאמין שפריגרד מתעסק בקנייה ומכירה ‬
‫של כלבים גזעיים.‬

567
00:37:13,482 --> 00:37:17,695
‫זה עולם קטן, ‬
‫וכולם מכירים את כולם בקהילה הזאת.‬

568
00:37:19,613 --> 00:37:24,159
‫יצרתי קשר עם מישהי ‬
‫שבאמת מודאגת לגבי סנדרה,‬

569
00:37:24,660 --> 00:37:26,704
‫ויש לה מידע עדכני.‬

570
00:37:27,705 --> 00:37:31,667
‫האישה הזו לא רוצה להצטלם או שיראו את פניה…‬

571
00:37:33,294 --> 00:37:38,007
‫אבל היא מוכנה להיפגש פנים מול פנים, ‬
‫וזה מאוד אמיץ לדעתי.‬

572
00:37:42,052 --> 00:37:43,095
‫היי, אני מארק.‬

573
00:37:43,178 --> 00:37:44,346
‫היי. תיכנס.‬

574
00:37:44,430 --> 00:37:45,264
‫תודה.‬

575
00:37:49,184 --> 00:37:50,019
‫שב.‬

576
00:37:50,102 --> 00:37:50,936
‫תודה.‬

577
00:37:51,020 --> 00:37:51,895
‫- כלבי ביגל -‬

578
00:37:53,772 --> 00:37:56,317
‫אז איך פגשת לראשונה את האיש הזה?‬

579
00:37:57,192 --> 00:38:00,446
‫פרסמתי באינטרנט המלטה של גורים‬

580
00:38:01,030 --> 00:38:02,990
‫וקיבלתי ממנו מסרון.‬

581
00:38:03,991 --> 00:38:07,036
‫הוא הציג את עצמו בתור דייוויד קליפטון.‬

582
00:38:07,119 --> 00:38:09,872
‫הוא אמר לי שכלבי הביגל שלי לא איכותיים,‬

583
00:38:10,456 --> 00:38:13,542
‫והוא יכול לעזור לי לשפר ‬
‫את איכות הגורים שלי.‬

584
00:38:13,625 --> 00:38:16,128
‫זה מעליב אותי שהוא משתמש בשם המשפחה שלי.‬

585
00:38:16,628 --> 00:38:18,589
‫אני חושבת שהוא משתמש בהרבה שמות.‬

586
00:38:18,672 --> 00:38:19,506
‫כן.‬

587
00:38:21,258 --> 00:38:23,260
‫התחלתי לעשות אתו עסקים.‬

588
00:38:24,094 --> 00:38:26,263
‫ואף פעם לא הורשיתי להיות בקשר‬

589
00:38:26,347 --> 00:38:28,640
‫עם האנשים שקניתי מהם את הכלבים.‬

590
00:38:28,724 --> 00:38:31,352
‫הוא מביא כלבים מצרפת בלי הפסקה.‬

591
00:38:31,435 --> 00:38:33,020
‫סליחה. מצרפת?‬

592
00:38:33,103 --> 00:38:34,563
‫אני די בטוחה לגבי...‬

593
00:38:35,397 --> 00:38:38,984
‫סליחה. הקטע עם צרפת הימם אותי לגמרי.‬

594
00:38:39,610 --> 00:38:41,570
‫זו בעצם רשימה‬

595
00:38:41,653 --> 00:38:44,156
‫של כל העסקאות שהעברתי לו.‬

596
00:38:44,656 --> 00:38:46,075
‫נהגתי להעביר לו את הכסף,‬

597
00:38:46,158 --> 00:38:47,451
‫ביצעתי העברה בנקאית‬

598
00:38:47,534 --> 00:38:49,953
‫לחשבון של סנדרה קליפטון.‬

599
00:38:51,121 --> 00:38:53,540
‫237 ליש"ט עבור חשבון וטרינר.‬

600
00:38:54,083 --> 00:38:56,502
‫323 ליש"ט עבור חשבון וטרינר.‬

601
00:38:56,585 --> 00:38:59,880
‫478 ליש"ט היו עבור כלב שקניתי ממנו.‬

602
00:38:59,963 --> 00:39:01,840
‫סנדרה קליפטון, 1,000 ליש"ט.‬

603
00:39:01,924 --> 00:39:03,926
‫סנדרה, 750 ליש"ט.‬

604
00:39:04,009 --> 00:39:05,886
‫סנדרה, 800 ליש"ט עבור כלב ביגל.‬

605
00:39:05,969 --> 00:39:09,056
‫סנדרה קליפטון, 2,345 ליש"ט.‬

606
00:39:09,556 --> 00:39:14,103
‫אבל התקשורת היחידה שהייתה לי עם סנדרה ‬
‫הייתה במסרונים או בדואר אלקטרוני.‬

607
00:39:15,562 --> 00:39:18,607
‫אז מעולם לא דיברתי איתה.‬

608
00:39:19,483 --> 00:39:21,777
‫זה נראה קצת חשוד, כן.‬

609
00:39:22,277 --> 00:39:24,655
‫וחלק מחשבונות הווטרינר האלה,‬

610
00:39:24,738 --> 00:39:26,824
‫ראית פעם חשבוניות על זה או משהו?‬

611
00:39:26,907 --> 00:39:28,367
‫לא. ביקשתי חשבוניות,‬

612
00:39:28,450 --> 00:39:30,035
‫אבל רובן מעולם לא הגיעו.‬

613
00:39:30,119 --> 00:39:32,538
‫לקראת הסוף, הוא ביקש כסף כל הזמן,‬

614
00:39:32,621 --> 00:39:35,707
‫אבל הגעתי למצב שלא נשאר לי עוד כסף לתת‬

615
00:39:35,791 --> 00:39:38,335
‫בלי הוכחה שבזבזו את הכסף.‬

616
00:39:38,419 --> 00:39:40,337
‫ואז התקשרתי לחברה.‬

617
00:39:40,421 --> 00:39:43,757
‫היא אמרה, ‬
‫"את צריכה לחפש בגוגל את האדם הזה".‬

618
00:39:44,341 --> 00:39:48,679
‫חיפשתי בגוגל, כמובן, ‬
‫וזה היה רוברט הנדי-פריגרד.‬

619
00:39:49,555 --> 00:39:50,764
‫זה היה סוריאליסטי.‬

620
00:39:51,932 --> 00:39:53,183
‫פניתי למשטרה.‬

621
00:39:53,267 --> 00:39:54,768
‫הם התייחסו אלייך ברצינות?‬

622
00:39:55,144 --> 00:39:57,771
‫לא ברצינות שהייתי רוצה שיתייחסו אליי.‬

623
00:39:58,981 --> 00:40:02,151
‫ובפעם הבאה שדיברתי עם רוברט פריגרד‬

624
00:40:02,234 --> 00:40:04,736
‫הוא אמר שסנדרה עבדה בתפקיד בכיר במשטרה,‬

625
00:40:04,820 --> 00:40:08,115
‫כך שהוא יוכל לדעת בדיוק מה שאומר למשטרה.‬

626
00:40:10,075 --> 00:40:14,872
‫סנדרה, אחרי בית הספר, ‬
‫עבדה במלון במחלקת משק בית‬

627
00:40:14,955 --> 00:40:17,708
‫עד שהוא גרם לה לעזוב.‬

628
00:40:19,168 --> 00:40:20,878
‫מעולם לא הייתי במשטרה.‬

629
00:40:21,462 --> 00:40:22,838
‫זו פשוט ערמת שקרים.‬

630
00:40:23,964 --> 00:40:27,134
‫התחלתי להקליט שיחות אתו.‬

631
00:40:29,011 --> 00:40:31,555
‫אמרת לי שלא דיברת עם המשטרה, אבל דיברת.‬

632
00:40:31,638 --> 00:40:33,640
‫לא דיברתי עם המשטרה.‬

633
00:40:34,141 --> 00:40:35,476
‫אז אני לא יודע.‬

634
00:40:35,559 --> 00:40:37,478
‫בתיק שלך כתוב שאת…‬

635
00:40:37,561 --> 00:40:39,480
‫שהמשטרה דיברה איתך בשבוע שעבר.‬

636
00:40:42,316 --> 00:40:43,567
‫אז את בעצם אומרת‬

637
00:40:43,650 --> 00:40:46,278
‫שלא הגשת תלונה נגדנו?‬

638
00:40:46,361 --> 00:40:47,196
‫לא.‬

639
00:40:49,323 --> 00:40:50,449
‫אני צריך לצאת קצת.‬

640
00:40:55,329 --> 00:40:56,538
‫לעזאזל.‬

641
00:41:09,092 --> 00:41:11,887
‫לא שמעתי את הקול הזה ‬
‫כבר שש וחצי, שבע שנים.‬

642
00:41:12,513 --> 00:41:16,475
‫זה פשוט מעלה זיכרונות לא נעימים‬

643
00:41:17,851 --> 00:41:18,685
‫וכאב.‬

644
00:41:22,898 --> 00:41:26,527
‫אני לא יודעת כלום על סנדרה ‬
‫חוץ מזה שנאמר לי‬

645
00:41:27,236 --> 00:41:28,695
‫שהיא נעלמה,‬

646
00:41:28,779 --> 00:41:31,949
‫ושהמשפחה שלה לא ראתה אותה כבר שש שנים.‬

647
00:41:37,996 --> 00:41:40,624
‫אני לא יכולה לתאר לעצמי ‬
‫לא לרצות לראות את הילדים.‬

648
00:41:43,418 --> 00:41:45,629
‫וזה חייב להיות משהו די נורא…‬

649
00:41:51,343 --> 00:41:53,095
‫שימנע ממך מלחזור הביתה.‬

650
00:42:00,727 --> 00:42:02,813
‫אימא עדיין שם בחוץ עם רוברט.‬

651
00:42:05,691 --> 00:42:09,528
‫אני צריכה לפגוש חלק אנשים ‬
‫שהוא עשה להם את זה.‬

652
00:42:16,034 --> 00:42:19,371
‫זה יעזור לנסות להבין מה לעשות עכשיו.‬

653
00:42:21,707 --> 00:42:25,002
‫אולי הם יודעים משהו שיכול לעזור לנו,‬
‫שיכול לעזור לאימא שלי.‬

654
00:42:29,965 --> 00:42:34,261
‫אז כמה זמן לקח לך בפועל ‬
‫להשלים עם מה שקרה לך?‬

655
00:42:35,887 --> 00:42:37,139
‫בכנות, זה…‬

656
00:42:37,723 --> 00:42:39,433
‫זה לקח הרבה מאוד זמן.‬

657
00:42:40,434 --> 00:42:42,603
‫ויש פעמים שזה עדיין רודף אותי.‬

658
00:42:43,895 --> 00:42:46,231
‫הוא משכנע מאוד.‬
‫-כן.‬

659
00:42:47,065 --> 00:42:50,944
‫וזה לא משנה מי אתה.‬
‫הוא יכול לעשות את זה לכל אחד.‬

660
00:42:51,028 --> 00:42:52,988
‫וזה החלק הכי קשה עבורנו,‬

661
00:42:53,071 --> 00:42:56,700
‫כי עד כמה שידוע לנו זה המצב, ש…‬

662
00:42:56,783 --> 00:42:58,994
‫אתם מנסים לקלוט את זה.‬
‫-בדיוק.‬

663
00:42:59,077 --> 00:43:01,622
‫אנחנו יודעים מה קרה אז,‬

664
00:43:01,705 --> 00:43:05,834
‫וכל מה שאנחנו יכולים לעשות זה לחשוב‬
‫שהם עשו את זה לנו.‬

665
00:43:05,917 --> 00:43:07,544
‫אבל הכול היה באשמתו.‬
‫-כן.‬

666
00:43:07,628 --> 00:43:11,298
‫אתם צריכים לנסות למצוא דרך ‬
‫לא להאשים את אימא שלכם.‬

667
00:43:11,381 --> 00:43:12,215
‫כן.‬

668
00:43:12,299 --> 00:43:14,718
‫יכולתי ללכת, אבל לא יכולתי.‬

669
00:43:16,720 --> 00:43:20,057
‫ואני חושבת שהיא בטח יכולה ללכת, ‬
‫אבל היא לא יכולה.‬

670
00:43:20,140 --> 00:43:21,016
‫כן.‬

671
00:43:21,099 --> 00:43:22,601
‫בטח אין לה חופש.‬

672
00:43:23,935 --> 00:43:26,980
‫לא היה לי דרכון או רישיון נהיגה.‬

673
00:43:27,064 --> 00:43:27,898
‫וואו.‬

674
00:43:27,981 --> 00:43:30,108
‫שום דרך להשיג חשבון בנק.‬

675
00:43:30,609 --> 00:43:31,443
‫וואו.‬

676
00:43:31,526 --> 00:43:35,364
‫ואם אימא שלכם בחו"ל…‬
‫-בטח הדרכון שלה אצלו.‬

677
00:43:35,447 --> 00:43:38,575
‫…אולי יש לה דרכון משלה ואולי לא.‬

678
00:43:40,994 --> 00:43:45,082
‫כשהיא תבין שהחיים שהיא חייתה הם שקר…‬

679
00:43:45,165 --> 00:43:47,376
‫אימא שלכם תזדקק לנקודת אחיזה.‬

680
00:43:47,459 --> 00:43:50,837
‫אבל הקטע הוא ששני הוריה אינם,‬

681
00:43:50,921 --> 00:43:54,424
‫אז אין לה משפחה גדולה לאחוז בה‬

682
00:43:54,508 --> 00:43:56,551
‫כשהיא תחזור בסופו של דבר.‬

683
00:43:56,635 --> 00:43:57,469
‫כן.‬

684
00:43:57,969 --> 00:43:59,429
‫כן, אבל יש לה אתכם.‬

685
00:43:59,930 --> 00:44:04,351
‫אחד הפחדים הכי גדולים שלי היה ‬
‫שמשהו עלול לקרות להוריי‬

686
00:44:04,434 --> 00:44:09,022
‫בזמן שאני לא כאן,‬
‫ולא תהיה לי הזדמנות לתקן…‬

687
00:44:09,106 --> 00:44:10,232
‫כן.‬

688
00:44:10,315 --> 00:44:13,235
‫את הדברים שאמרתי ועשיתי.‬
‫-כן.‬

689
00:44:13,318 --> 00:44:15,320
‫אני חושבת שקשה מאוד לחשוב‬

690
00:44:16,697 --> 00:44:22,285
‫שסבא שלי הלך לעולמו‬
‫כשהוא לופת את החזיר הכסוף הזה‬

691
00:44:22,369 --> 00:44:24,287
‫שהוא רצה נואשות לתת לאימא שלי,‬

692
00:44:24,371 --> 00:44:26,206
‫ואמרתי שאתן לה אותו.‬

693
00:44:26,289 --> 00:44:28,667
‫הוא אמר, "לא", ולא היה מוכן להרפות, ו…‬

694
00:44:29,501 --> 00:44:31,461
‫אחת הפעמים האחרונות שראיתי אותו…‬

695
00:44:33,505 --> 00:44:35,757
‫הוא מת עם התקווה לראות את בתו.‬

696
00:44:48,103 --> 00:44:52,482
‫אם המצב שלה דומה למה שהיה המצב שלנו,‬

697
00:44:52,566 --> 00:44:55,527
‫היא משוכנעת שהיא לא יכולה לעזוב.‬

698
00:44:56,445 --> 00:44:58,530
‫למרבה הצער, אני חושב שזה משחק של סבלנות.‬

699
00:44:59,614 --> 00:45:03,118
‫כל דבר שאעשה או אומר ישחק לידיו.‬

700
00:45:03,201 --> 00:45:07,664
‫אני חושב שהדבר היחיד שאני יכול לעשות ‬
‫הוא לחכות שמשהו ישתבש, או…‬

701
00:45:07,748 --> 00:45:09,291
‫שהוא יעשה טעות.‬

702
00:45:09,374 --> 00:45:14,379
‫אני לא חושבת שזה משהו פשוט כמו סבלנות,‬
‫כי אני חושבת שתחכו לנצח.‬

703
00:45:16,173 --> 00:45:19,843
‫זה מקרה של משהו ממש לא בסדר כאן.‬

704
00:45:20,802 --> 00:45:22,471
‫אל תוותרו עליה לעולם.‬

705
00:45:24,306 --> 00:45:25,182
‫אוי, אלוהים.‬

706
00:45:47,829 --> 00:45:49,831
‫אחרי שסבי וסבתי מתו,‬

707
00:45:49,915 --> 00:45:53,460
‫אמי עמדה לרשת בית בשווי 300 אלף ליש"ט.‬

708
00:45:54,377 --> 00:45:56,004
‫התוכנית שלי לנכס‬

709
00:45:56,087 --> 00:45:59,090
‫הייתה להשאיר אותו בנאמנות שלי ושל אחותי,‬

710
00:45:59,174 --> 00:46:01,927
‫כי חששתי שפריגרד ישים עליו את ידו.‬

711
00:46:05,722 --> 00:46:09,100
‫אבל כמה חודשים לאחר מכן, כשטיפלתי בנכס,‬

712
00:46:09,184 --> 00:46:10,352
‫היא לקחה אותי לבית המשפט.‬

713
00:46:10,435 --> 00:46:13,146
‫- היכל המשפט המשולב של לידס -‬

714
00:46:13,230 --> 00:46:15,607
‫בגלל מגפה עולמית,‬

715
00:46:15,690 --> 00:46:19,486
‫כל הדיונים בבית המשפט ‬
‫נערכו דרך קישור וידאו.‬

716
00:46:21,196 --> 00:46:27,327
‫זה היה פשוט עצוב שאחרי שבע שנים,‬
‫זו הייתה הדרך היחידה לראות אותה.‬

717
00:46:30,330 --> 00:46:33,291
‫במשך כל המשפט, אימא שלי האמינה בלב שלם‬

718
00:46:33,375 --> 00:46:34,918
‫שאני גונב את הכסף.‬

719
00:46:35,001 --> 00:46:38,171
‫אבל רק ניסיתי להגן עליו בשבילה.‬

720
00:46:39,756 --> 00:46:42,342
‫התיק לא היה ממש חד משמעי.‬

721
00:46:42,425 --> 00:46:45,846
‫השופט, למרות שנראה שהוא מצדד בי,‬

722
00:46:45,929 --> 00:46:48,431
‫נאלץ חוקית למסור אותו לאימא שלי.‬

723
00:46:50,559 --> 00:46:54,938
‫ג'ייק, העליתי בפניך את הרעיון‬
‫שפריגרד ריצה את עונשו,‬

724
00:46:55,564 --> 00:46:57,274
‫ושאולי אימא שלך מאושרת.‬

725
00:46:57,899 --> 00:47:00,277
‫אתה חושב שזה אפשרי?‬

726
00:47:02,737 --> 00:47:04,489
‫דייוויד, בעבר,‬

727
00:47:05,866 --> 00:47:09,327
‫לקח אנשים, הרחיק אותם מכולם,‬

728
00:47:09,911 --> 00:47:11,580
‫ואז שלט בכל מה שהם עשו.‬

729
00:47:11,663 --> 00:47:16,001
‫אם דייוויד הוא רק אדם שמנסה לחיות את חייו,‬

730
00:47:16,793 --> 00:47:19,629
‫למה הוא עשה את אותו הדבר שוב?‬

731
00:47:26,303 --> 00:47:28,597
‫אני לא יודעת מהו הדבר הנכון לעשות.‬

732
00:47:30,390 --> 00:47:31,850
‫אני רק יודעת‬

733
00:47:33,018 --> 00:47:35,645
‫שלספר לאנשים על מה שעברנו,‬

734
00:47:36,229 --> 00:47:39,399
‫לחלוק את זה לצד מה שקרה לשרה‬
‫ולכל שאר הקורבנות‬

735
00:47:39,482 --> 00:47:41,276
‫זה ממש חשוב,‬

736
00:47:41,359 --> 00:47:45,989
‫כי אנשים צריכים לדעת מיהו,‬
‫כי זה צריך להיפסק.‬

737
00:47:47,032 --> 00:47:51,286
‫רוברט דייוויד הנדי-פריגרד,‬

738
00:47:51,369 --> 00:47:52,787
‫דייוויד קליפטון,‬

739
00:47:54,456 --> 00:47:56,333
‫לא משנה באיזה שם הוא משתמש,‬

740
00:47:57,542 --> 00:48:01,713
‫צריכים להכיר את האיש הזה ‬
‫בגלל כל הנזק שהוא גרם.‬

741
00:48:04,674 --> 00:48:06,593
‫לא אכפת לי כמה זמן זה ייקח.‬

742
00:48:07,886 --> 00:48:09,304
‫אנחנו לעולם לא נוותר.‬

743
00:48:13,183 --> 00:48:17,687
‫- פיטר סמית' ממשיך לעבוד בחווה שלו -‬

744
00:48:17,771 --> 00:48:21,566
‫- הוא לא מתכנן לפרוש -‬

745
00:48:21,650 --> 00:48:24,569
‫- שרה סמית' נשואה כעת באושר -‬

746
00:48:24,653 --> 00:48:27,572
‫- ולוקחת חלק בחווה המשפחתית -‬

747
00:48:27,656 --> 00:48:31,826
‫- ג'ון אטקינסון מלמד אנגלית בחו"ל -‬

748
00:48:31,910 --> 00:48:36,039
‫- ומופיע כסולן בלהקה -‬

749
00:48:37,123 --> 00:48:39,417
‫- סופי וג'ייק עדיין מקווים -‬

750
00:48:39,501 --> 00:48:42,754
‫- לחדש את הקשר עם אימם -‬

751
00:48:43,296 --> 00:48:45,507
‫- ימים ספורים לפני שידור התוכנית,  -‬

752
00:48:45,590 --> 00:48:47,968
‫- הגיע דואר אלקטרוני, ‬
‫לכאורה מסנדרה קליפטון -‬

753
00:48:48,051 --> 00:48:50,679
‫- נטען בו שמרבית הסיפור ‬
‫של בני משפחת קליפטון איננו נכון, -‬

754
00:48:50,762 --> 00:48:53,098
‫-שסנדרה איננה נעדרת, ‬
‫ושילדיה יכלו ליצור איתה קשר -‬

755
00:48:53,181 --> 00:48:57,435
‫- כמו כן נאמר בו שעליהם לקבל את העובדה ‬
‫שהיא אוהבת את פריגרד -‬

756
00:49:39,519 --> 00:49:44,524
‫- תרגום כתוביות: תמר פימה -‬