1 00:00:06,043 --> 00:00:09,626 ‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬ 2 00:00:11,459 --> 00:00:14,626 ‫שום דבר לא מאחד את שיקגו כמו שתי המילים:‬ 3 00:00:14,709 --> 00:00:16,584 ‫"טרום" ו"משחק".‬ 4 00:00:16,668 --> 00:00:19,709 ‫אנחנו מגיעים בהמונינו‬ ‫כדי לאכול חזיר ולדפוק את הראש,‬ 5 00:00:19,793 --> 00:00:22,168 ‫ולפעמים ממש לדפוק.‬ 6 00:00:22,251 --> 00:00:25,543 ‫הכול כדי לחגוג את אהבתנו ל"שיקגו ברס".‬ 7 00:00:25,626 --> 00:00:27,168 ‫ומשפחתי עושה זאת כבר עשרות שנים.‬ 8 00:00:27,251 --> 00:00:28,168 ‫- סולג'ר פילד 1925 -‬ 9 00:00:29,334 --> 00:00:33,834 ‫הינה ההורים שלי, לואיס ומרגרט,‬ ‫המוכרים בתור "ביג לו ופג".‬ 10 00:00:33,918 --> 00:00:35,876 ‫הינה אני ובוני!‬ 11 00:00:35,959 --> 00:00:37,334 ‫לעזאזל, היינו לוהטות.‬ 12 00:00:37,418 --> 00:00:40,043 ‫אני הייתי בעלת הישבן, ובוני בעלת החזה.‬ ‫-כן!‬ 13 00:00:40,626 --> 00:00:43,251 ‫ההורים שלי ניהלו דוכן מסיבה אגדי.‬ 14 00:00:43,334 --> 00:00:45,876 ‫כולם ידעו שכשמגיעים לשטח של לו ופג,‬ 15 00:00:45,959 --> 00:00:47,459 ‫תמיד נהנים.‬ 16 00:00:47,543 --> 00:00:51,459 ‫אך בדומה לרוב תושבי שיקגו בהגיעם‬ ‫לשילוב מסוים של גיל, אורח חיים ותזונה,‬ 17 00:00:51,543 --> 00:00:54,418 ‫ביג לו ופג עברו לאריזונה לפני כמה שנים.‬ 18 00:00:54,501 --> 00:00:56,126 ‫אתם יודעים, בגלל החום היבש.‬ 19 00:00:56,209 --> 00:00:58,501 ‫אבל עכשיו הם חוזרים‬ ‫לראות את הברס האהובים שלנו‬ 20 00:00:58,584 --> 00:01:00,834 ‫משחקים נגד היריבה הכי מרה שלנו:‬ 21 00:01:00,918 --> 00:01:03,043 ‫ה"גרין ביי פקרס".‬ 22 00:01:03,126 --> 00:01:07,126 ‫ואנחנו נראה לאימא ואבא‬ ‫שדוכן המסיבה המשפחתי נמצא בידיים טובות.‬ 23 00:01:07,209 --> 00:01:08,043 ‫אז…‬ 24 00:01:14,251 --> 00:01:15,959 ‫זה שיר הפוטבול, כבר הבנתם.‬ 25 00:01:16,043 --> 00:01:17,876 ‫- נמל התעופה מידוויי -‬ 26 00:01:20,418 --> 00:01:23,876 ‫טוב, אבא אמר שהם יהיו לבושים‬ ‫במדי משחקי הבית של הברס.‬ 27 00:01:23,959 --> 00:01:25,834 ‫המדים התקניים או של "הצדעה לחיילינו"?‬ 28 00:01:25,918 --> 00:01:27,084 ‫אני לא יודעת.‬ 29 00:01:27,168 --> 00:01:28,334 ‫הינה הם.‬ 30 00:01:29,501 --> 00:01:30,959 ‫תאטי!‬ ‫-היי!‬ 31 00:01:33,126 --> 00:01:35,876 ‫אימא! אבא!‬ ‫-בוני! דיאן!‬ 32 00:01:35,959 --> 00:01:37,959 ‫כל כך טוב לראות אותך, אימא.‬ 33 00:01:38,459 --> 00:01:40,459 ‫אבא, למה אתה בכיסא גלגלים?‬ 34 00:01:41,043 --> 00:01:44,168 ‫אנחנו עושים זאת לאחרונה.‬ ‫-אחד היתרונות של הזדקנות.‬ 35 00:01:44,251 --> 00:01:46,126 ‫למה הבאתם כל כך הרבה תיקים?‬ 36 00:01:46,209 --> 00:01:47,501 ‫עשינו קצת סדר,‬ 37 00:01:47,584 --> 00:01:50,209 ‫ורצינו להביא לכן‬ ‫את התמונות הישנות והפיצ'פקעס שלכן ו…‬ 38 00:01:50,293 --> 00:01:53,793 ‫כן, הדברים הישנים שלנו.‬ ‫קדימה! יש לנו מסיבת טרום־משחק להגיע אליה!‬ 39 00:01:55,751 --> 00:01:58,793 ‫אימא, אבא, ברוכים השבים למולדת.‬ 40 00:01:58,876 --> 00:02:01,251 ‫עכשיו, בואו נרקוד לעזאזל!‬ ‫-תנמיכי!‬ 41 00:02:01,334 --> 00:02:02,751 ‫רועש מדי!‬ ‫-תנמיכי מייד!‬ 42 00:02:08,293 --> 00:02:11,001 ‫דיי, תני לי לעזור לך עם זה.‬ ‫-אני מסתדרת.‬ 43 00:02:11,084 --> 00:02:15,376 ‫למה שלא תעשה משהו מועיל‬ ‫ותסביר למרק איך משחקים פוטבול?‬ 44 00:02:16,084 --> 00:02:17,459 ‫מרק, אתה רוצה בירה?‬ 45 00:02:17,543 --> 00:02:18,501 ‫כן.‬ 46 00:02:18,584 --> 00:02:21,084 ‫יש לך את בירת "אפריקוט" של מבשלת "אלאגש"?‬ 47 00:02:21,168 --> 00:02:24,376 ‫זאת בירה "נטורל לייט".‬ ‫-בטח. היא טבעית, כן?‬ 48 00:02:24,459 --> 00:02:25,293 ‫ממש לא.‬ 49 00:02:25,793 --> 00:02:27,751 ‫אתה מסוגל לתאר לעצמך, בן דוד קטן?‬ 50 00:02:27,834 --> 00:02:31,376 ‫יום אחד, כל זה יהיה שלנו.‬ 51 00:02:31,459 --> 00:02:34,834 ‫אתה יכול לשמור את זה לעצמך.‬ ‫אני לא בקטע של אכילה בחניונים.‬ 52 00:02:34,918 --> 00:02:37,584 ‫באמת? את כל הארוחות‬ ‫הכי טובות שלי אכלתי בחניונים.‬ 53 00:02:37,668 --> 00:02:40,668 ‫דניאל, תביא קוקטייל לסבא שלך.‬ 54 00:02:40,751 --> 00:02:42,293 ‫כן, אני אביא לך את המשקה, סבא.‬ 55 00:02:42,959 --> 00:02:44,501 ‫אני מת מקור.‬ 56 00:02:44,584 --> 00:02:46,834 ‫אמרתי לך ללבוש משהו חם.‬ 57 00:02:46,918 --> 00:02:49,376 ‫אז, מתי נספר לבנות?‬ 58 00:02:49,459 --> 00:02:51,793 ‫אחר כך. פשוט תירגע, תנסה ליהנות.‬ 59 00:02:51,876 --> 00:02:54,376 ‫זאת הפעם האחרונה שלנו באירוע כזה.‬ 60 00:03:01,168 --> 00:03:02,251 ‫מה לעזאזל?‬ 61 00:03:03,751 --> 00:03:07,834 ‫היי, פולשת, תעיפי את השקים שלך‬ ‫מדוכן המסיבה שלנו!‬ 62 00:03:07,918 --> 00:03:10,001 ‫אה, אז מה שזה?‬ 63 00:03:10,084 --> 00:03:12,668 ‫חשבתי שזה בית תמחוי נייד.‬ 64 00:03:12,751 --> 00:03:15,084 ‫את כבר מתחילה איתי?‬ 65 00:03:15,168 --> 00:03:18,459 ‫שמעתי שהבן הבכור שלך‬ ‫נתפס צופה בפורנו בספרייה הציבורית.‬ 66 00:03:18,543 --> 00:03:20,376 ‫זה היה פורנו רך.‬ 67 00:03:20,459 --> 00:03:23,668 ‫ואת באמת רוצה לדבר על בנים?‬ 68 00:03:23,751 --> 00:03:26,959 ‫על פי מבנה הגוף שלו,‬ ‫מפתיע שהילד מסוגל ללכת.‬ 69 00:03:27,043 --> 00:03:30,459 ‫השוקיים של מייקי שלי‬ ‫הם החזקים ביותר במחוז קוק.‬ 70 00:03:30,543 --> 00:03:31,668 ‫כתבו על זה בעיתון.‬ 71 00:03:31,751 --> 00:03:34,293 ‫קדימה, דנברובסקי.‬ ‫-בואי, מרי פאט. היא לא שווה את זה.‬ 72 00:03:34,376 --> 00:03:36,001 ‫תחזרי.‬ ‫-בדיוק כך, לכי מכאן!‬ 73 00:03:36,084 --> 00:03:38,418 ‫תפסיקי לצעוק, כאן זה לא רוסיה.‬ 74 00:03:38,501 --> 00:03:40,918 ‫הווייצ'קים האלה חושבים שהם מיוחדים‬ 75 00:03:41,001 --> 00:03:44,251 ‫רק בגלל שהם מלכי החזרת של שיקגו.‬ 76 00:03:44,334 --> 00:03:45,418 ‫למי אכפת?‬ 77 00:03:45,501 --> 00:03:46,543 ‫תקשיבי!‬ 78 00:03:46,626 --> 00:03:48,584 ‫אבא גוסס.‬ 79 00:03:48,668 --> 00:03:49,501 ‫ברגע זה?‬ 80 00:03:49,584 --> 00:03:52,376 ‫לא. כלומר, אני לא יודעת. הוא חולה.‬ 81 00:03:52,459 --> 00:03:53,501 ‫איך את יודעת?‬ 82 00:03:53,584 --> 00:03:54,751 ‫תחשבי על זה.‬ 83 00:03:54,834 --> 00:03:57,793 ‫כיסא הגלגלים, הם החזירו לנו‬ ‫את הדברים הישנים שלנו…‬ 84 00:03:57,876 --> 00:03:59,459 ‫ועכשיו הוא מת מקור,‬ 85 00:03:59,543 --> 00:04:03,001 ‫ושמעתי את אימא אומרת שזאת‬ ‫מסיבת הטרום־משחק האחרונה שלהם.‬ 86 00:04:04,459 --> 00:04:06,834 ‫זה מבאס.‬ 87 00:04:06,918 --> 00:04:07,793 ‫אני יודעת.‬ 88 00:04:07,876 --> 00:04:10,209 ‫כדאי שנדבר איתם.‬ ‫-לא.‬ 89 00:04:10,293 --> 00:04:12,293 ‫אם זאת באמת המסיבה האחרונה של אבא,‬ 90 00:04:12,376 --> 00:04:14,709 ‫הדבר האחרון שהם ירצו‬ ‫זה שאנחנו נהרוס אותה.‬ 91 00:04:14,793 --> 00:04:17,334 ‫אני לא יכולה להתנהג כאילו כלום לא קורה.‬ 92 00:04:17,418 --> 00:04:18,459 ‫בטח שאת יכולה.‬ 93 00:04:18,543 --> 00:04:21,751 ‫זוכרת שאבא היה מובטל‬ ‫במשך שישה חודשים כשהיינו ילדות?‬ 94 00:04:21,834 --> 00:04:24,209 ‫מה? לא.‬ ‫-בדיוק.‬ 95 00:04:24,293 --> 00:04:28,251 ‫אז בואו נחזיר לו טובה,‬ ‫נדחיק את הרגשות שלנו ונתחיל לשתות.‬ 96 00:04:28,834 --> 00:04:30,084 ‫בשביל אבא.‬ 97 00:04:30,918 --> 00:04:32,001 ‫בשביל אבא.‬ 98 00:04:33,709 --> 00:04:36,293 ‫תמיד הייתי אחראי על צליית ההמבורגרים.‬ 99 00:04:37,334 --> 00:04:38,834 ‫מגניב.‬ ‫-בהחלט.‬ 100 00:04:38,918 --> 00:04:41,084 ‫צריך להקפיד על מרחק שווה ביניהם,‬ 101 00:04:41,168 --> 00:04:43,251 ‫ושאף אחד מהם לא ייפול מהגריל.‬ 102 00:04:43,334 --> 00:04:44,168 ‫נשמע נהדר.‬ 103 00:04:44,668 --> 00:04:46,293 ‫היי, רוצה לנסות?‬ 104 00:04:46,376 --> 00:04:48,626 ‫לא, נראה לי שאתה שולט בעניינים.‬ 105 00:04:48,709 --> 00:04:52,001 ‫אני הולך לראות מה הם שורפים בפח האשפה הזה.‬ 106 00:04:53,001 --> 00:04:54,043 ‫הקדמתי קנה לוושט.‬ 107 00:04:55,918 --> 00:04:58,959 ‫אבא, הכנתי לך את מה שאתה הכי אוהב,‬ 108 00:04:59,043 --> 00:05:00,668 ‫כריך בייקון, טלה והודו.‬ 109 00:05:01,459 --> 00:05:02,543 ‫תודה, מתוקה.‬ 110 00:05:02,626 --> 00:05:03,501 ‫הסנדוויץ' שלי!‬ 111 00:05:03,584 --> 00:05:05,043 ‫מה את חושבת שאת עושה?‬ 112 00:05:05,126 --> 00:05:08,376 ‫אני מנסה לדאוג שייהנה‬ ‫ממה שיכולה להיות ארוחתו האחרונה.‬ 113 00:05:08,459 --> 00:05:10,959 ‫זה באמת מה שיקרה אם הוא יאכל את החרא הזה.‬ 114 00:05:14,209 --> 00:05:18,084 ‫הלחמנייה של הסנדוויץ' הזה‬ ‫עלתה חמישה דולרים! כל הכבוד, טיפשה!‬ 115 00:05:18,168 --> 00:05:19,793 ‫מה לעזאזל קורה פה?‬ 116 00:05:19,876 --> 00:05:21,251 ‫כלום.‬ ‫-אנחנו יודעות שאתה גוסס.‬ 117 00:05:21,334 --> 00:05:23,793 ‫מה?‬ ‫-על מה את מדברת, למען השם?‬ 118 00:05:23,876 --> 00:05:25,834 ‫אתם כבר לא צריכים להסתיר. אנחנו יודעות.‬ 119 00:05:25,918 --> 00:05:27,501 ‫יודעות מה?‬ ‫-בחייך.‬ 120 00:05:27,584 --> 00:05:30,459 ‫כיסא הגלגלים, דברי הירושה…‬ ‫ועכשיו אתה משתעל.‬ 121 00:05:30,543 --> 00:05:33,418 ‫ושמעתי את אימא אומרת‬ ‫שזאת מסיבת הטרום־משחק האחרונה שלכם.‬ 122 00:05:35,001 --> 00:05:38,959 ‫טוב, קודם כול, אני לא גוסס.‬ 123 00:05:39,043 --> 00:05:42,876 ‫אבל זאת מסיבת הטרום־משחק האחרונה שלנו.‬ 124 00:05:42,959 --> 00:05:46,043 ‫אנחנו רק מוכרים‬ ‫את רישיון הדוכן שלנו לווייצ'קים.‬ 125 00:05:46,126 --> 00:05:48,293 ‫אתה צוחק עליי?‬ 126 00:05:48,376 --> 00:05:51,543 ‫את מוכנה להירגע? אף אחד לא גוסס.‬ ‫-זה יותר גרוע.‬ 127 00:05:51,626 --> 00:05:53,209 ‫למה אתם מוכרים אותו?‬ 128 00:05:53,293 --> 00:05:54,959 ‫כי אימא שלכם ואני נפרדים,‬ 129 00:05:55,043 --> 00:05:57,918 ‫ואנו זקוקים לכסף‬ ‫כדי שתוכל למצוא מקום משלה, בסדר?‬ 130 00:05:58,001 --> 00:06:00,376 ‫למה לעזאזל אתם מתגרשים?‬ 131 00:06:00,459 --> 00:06:03,543 ‫אנחנו לא מתגרשים, אנחנו נפרדים.‬ 132 00:06:03,626 --> 00:06:05,543 ‫תעצרו הכול, לעזאזל!‬ 133 00:06:05,626 --> 00:06:08,293 ‫אתם מוכרים את השטח שלנו לווייצ'קים?‬ 134 00:06:08,376 --> 00:06:12,501 ‫תראי, אין לנו הרבה כסף,‬ ‫אבל מגיע לנו לחיות כמו שאנחנו רוצים.‬ 135 00:06:12,584 --> 00:06:16,501 ‫אף אחד לא חי כמו שהוא רוצה.‬ ‫שניכם כל כך אנוכיים.‬ 136 00:06:16,584 --> 00:06:19,293 ‫בוני צודקת.‬ ‫-דיאן צודקת, אני צודקת.‬ 137 00:06:19,376 --> 00:06:20,209 ‫נכון.‬ 138 00:06:20,293 --> 00:06:23,251 ‫בוני, רוצה לשתות יגרמייסטר בדוכן שבהמשך?‬ 139 00:06:23,334 --> 00:06:25,834 ‫כן. אני רוצה לעשות את זה.‬ 140 00:06:28,376 --> 00:06:31,043 ‫אוי. זה היה מביך,‬ ‫אפילו כשמדובר במשפחה הזאת.‬ 141 00:06:31,126 --> 00:06:32,584 ‫כן, זה היה מלחיץ.‬ 142 00:06:32,668 --> 00:06:34,668 ‫עכשיו אני ממש צריך להשתין.‬ 143 00:06:35,543 --> 00:06:37,168 ‫תראה את התור. וכשנכנסים,‬ 144 00:06:37,251 --> 00:06:40,293 ‫רק דלת פלסטיק דקה‬ ‫מפרידה בינך ובין כל האנשים‬ 145 00:06:40,376 --> 00:06:41,876 ‫שמחכים שתסיים…‬ 146 00:06:41,959 --> 00:06:43,001 ‫להטיל את מימיך.‬ 147 00:06:43,501 --> 00:06:45,251 ‫כן, גם אני צריך להשתין.‬ 148 00:06:45,334 --> 00:06:48,209 ‫בוא, אקח אותך‬ ‫לשירותים המיוחדים של אנשי ההצלה‬ 149 00:06:48,293 --> 00:06:49,418 ‫בתוך האצטדיון.‬ 150 00:06:50,418 --> 00:06:52,334 ‫מאבטחי נמל התעופה נחשבים כאנשי הצלה?‬ 151 00:06:52,418 --> 00:06:55,959 ‫טוב, אם יש קטטה בחנות בנמל התעופה,‬ ‫מי לדעתך יגיע לשם ראשון?‬ 152 00:06:58,376 --> 00:06:59,668 ‫איך הם מעיזים?‬ 153 00:06:59,751 --> 00:07:02,126 ‫כשזקנים, צריכים להיות נשואים,‬ 154 00:07:02,209 --> 00:07:05,251 ‫כדי לטפל זה בזה ולהתעצבן בשקט אחד על השני.‬ 155 00:07:05,334 --> 00:07:08,584 ‫והם מוכרים אותו דווקא לווייצ'קים.‬ 156 00:07:08,668 --> 00:07:11,543 ‫שילכו להזדיין עם החזרת שלהם.‬ 157 00:07:11,626 --> 00:07:13,793 ‫כלומר, מה עובר לאימא ואבא בראש?‬ 158 00:07:13,876 --> 00:07:16,459 ‫הם בכלל חשבו איך זה משפיע עלינו?‬ 159 00:07:16,543 --> 00:07:18,543 ‫ברור שלא. הינה.‬ 160 00:07:20,376 --> 00:07:24,584 ‫אז עכשיו כשאלך לבקר אותם,‬ ‫אצטרך להישאר אצלה ואז אצלו?‬ 161 00:07:24,668 --> 00:07:26,834 ‫ובאיזו מסיבת טרום־משחק אני אהיה?‬ 162 00:07:26,918 --> 00:07:29,543 ‫זאת שבחניון ג'י, כמו בהמה מחורבנת?‬ 163 00:07:29,626 --> 00:07:32,584 ‫עלינו לצעוד היישר לווייצ'ק הזקן הזה‬ 164 00:07:32,668 --> 00:07:34,418 ‫ולומר לו שהעסקה מבוטלת.‬ 165 00:07:35,376 --> 00:07:38,084 ‫כן, בטח, בון. זה שטח אויב.‬ 166 00:07:38,168 --> 00:07:41,626 ‫ראיתי פעם את מרי פאט פותחת בירה עם העין.‬ 167 00:07:41,709 --> 00:07:44,043 ‫לא כדאי שנריב איתם.‬ ‫-בלי לריב.‬ 168 00:07:44,126 --> 00:07:46,876 ‫אנחנו נלך ונשכנע את הזקן ‬ 169 00:07:46,959 --> 00:07:49,834 ‫שאימא ואבא לא חושבים בהיגיון,‬ ‫ושהעסקה מבוטלת.‬ 170 00:07:49,918 --> 00:07:53,251 ‫ואז הם לא יוכלו למכור את רישיון הדוכן,‬ 171 00:07:53,334 --> 00:07:54,751 ‫אימא לא תוכל לעזוב,‬ 172 00:07:54,834 --> 00:07:58,334 ‫ויהיה להם זמן לשקול מחדש‬ 173 00:07:58,418 --> 00:08:01,168 ‫את הפרידה המטופשת והמזוינת הזאת.‬ 174 00:08:01,251 --> 00:08:04,834 ‫ואו. המילה "מזוינת" כל כך טובה.‬ 175 00:08:04,918 --> 00:08:06,334 ‫מזוין! מזדיין!‬ 176 00:08:06,418 --> 00:08:09,459 ‫תצעקי שכולם ישמעו, בוני! אני בפנים!‬ 177 00:08:10,626 --> 00:08:13,668 ‫אני גווע ברעב, הבירה מעופשת, אני רעב.‬ 178 00:08:13,751 --> 00:08:15,418 ‫בואי פשוט נלך במחצית.‬ 179 00:08:15,501 --> 00:08:16,751 ‫בחיי, זה מבאס.‬ 180 00:08:16,834 --> 00:08:19,043 ‫האימהות שלנו בדרך כלל דואגות לאירוח.‬ 181 00:08:19,126 --> 00:08:23,043 ‫ועכשיו, המסיבה האחרונה של סבא וסבתא ביחד‬ ‫תהיה הגרועה ביותר עבורם.‬ 182 00:08:23,126 --> 00:08:25,959 ‫אתה צודק. לא אכפת לי‬ ‫מכל הקטע של המסיבה הזאת,‬ 183 00:08:26,043 --> 00:08:28,834 ‫אבל אני לא יכול לראות את סבא וסבתא ככה.‬ 184 00:08:28,918 --> 00:08:31,084 ‫משהו בוער?‬ 185 00:08:31,668 --> 00:08:35,501 ‫לעזאזל! לא השגחתי על זה!‬ ‫-זה בסדר, אני אמצא משהו לצלות.‬ 186 00:08:35,584 --> 00:08:38,043 ‫דודה דיאן לימדה אותי‬ ‫איך לבשל את רוב החיות.‬ 187 00:08:38,126 --> 00:08:41,251 ‫אתה תטפל במשקאות ובבידור.‬ ‫-אין בעיה, בן דוד.‬ 188 00:08:41,334 --> 00:08:43,834 ‫יש לי נשק סודי בתא המטען של אימא שלי.‬ 189 00:08:43,918 --> 00:08:44,793 ‫נהדר.‬ 190 00:08:45,293 --> 00:08:47,293 ‫זה לא נשק אמיתי, נכון?‬ 191 00:08:47,793 --> 00:08:49,876 ‫רק כשזה נמצא בידיים שלי.‬ 192 00:08:52,209 --> 00:08:53,918 ‫השירותים האלה מצילי חיים.‬ 193 00:08:54,001 --> 00:08:56,001 ‫היו לי פה כמה השתנות איכותיות.‬ 194 00:08:56,084 --> 00:08:58,251 ‫יופי, כי אני על סף התפקעות.‬ 195 00:08:58,334 --> 00:09:00,376 ‫החלק הכי טוב הוא שלעולם אין תור.‬ 196 00:09:01,334 --> 00:09:02,834 ‫לעזאזל!‬ 197 00:09:04,459 --> 00:09:07,876 ‫בון, אני לא יודעת‬ ‫איך בכלל נצליח להגיע לווייצ'ק הזקן.‬ 198 00:09:07,959 --> 00:09:10,584 ‫איך נצליח לעקוף את הבנות העקומות שלו?‬ 199 00:09:10,668 --> 00:09:12,543 ‫זה יצליח. זאת הדרך:‬ 200 00:09:12,626 --> 00:09:14,626 ‫קודם כול, עלינו לחמוק ממרי פאט.‬ 201 00:09:14,709 --> 00:09:16,668 ‫היא מעשנת מגיל תשע.‬ 202 00:09:16,751 --> 00:09:18,001 ‫היא לעולם לא תסרב לסיגריות.‬ 203 00:09:19,751 --> 00:09:21,084 ‫אלה סיגריות?‬ 204 00:09:22,168 --> 00:09:24,043 ‫ואז נצטרך לחלוף על פני קוני.‬ 205 00:09:25,043 --> 00:09:26,793 ‫היא והצ'ילי המזוין שלה.‬ 206 00:09:26,876 --> 00:09:28,043 ‫בדיוק.‬ 207 00:09:29,209 --> 00:09:30,793 ‫מה אתן עושות כאן?‬ 208 00:09:30,876 --> 00:09:34,251 ‫רצינו לעדכן אותך שמשפחת בגינסקי‬ 209 00:09:34,334 --> 00:09:37,584 ‫טענה שהצ'ילי שלהם נבחר לטוב ביותר במסיבה.‬ 210 00:09:37,668 --> 00:09:42,001 ‫זה קשקוש. הם משתמשים‬ ‫במרק עגבניות במקום ברוטב עגבניות.‬ 211 00:09:42,084 --> 00:09:44,334 ‫צ'ילי מימי וחלש.‬ 212 00:09:44,418 --> 00:09:47,251 ‫איילין היא האחות האחרונה‬ ‫שנצטרך לחמוק ממנה.‬ 213 00:09:47,334 --> 00:09:49,168 ‫היא מתה על אלכוהול.‬ 214 00:09:53,001 --> 00:09:55,001 ‫כן, יש לה בעיית שתייה רצינית.‬ 215 00:09:55,084 --> 00:09:57,626 ‫במיוחד כשמדובר בשנאפס מנטה.‬ 216 00:09:57,709 --> 00:10:00,918 ‫נכון! ההופעה של אירוסמית'‬ ‫בטינלי פארק ב־1988!‬ 217 00:10:01,001 --> 00:10:03,126 ‫שתיכן עשיתן תחרות שתייה.‬ 218 00:10:03,209 --> 00:10:05,876 ‫כיסחת לה את הצורה.‬ ‫-ועוד איך!‬ 219 00:10:05,959 --> 00:10:08,751 ‫ואז המאבטח הכניס אותנו מאחורי הקלעים‬ ‫אחרי שחשפת בפניו את החזה.‬ 220 00:10:08,834 --> 00:10:10,626 ‫ועוד איך!‬ 221 00:10:10,709 --> 00:10:12,751 ‫חבל שאין לנו שנאפס מנטה.‬ 222 00:10:12,834 --> 00:10:14,043 ‫המתיני.‬ 223 00:10:15,251 --> 00:10:16,293 ‫זה היה מהיר.‬ 224 00:10:16,376 --> 00:10:18,501 ‫אני משרה בו את הצלעות שלי.‬ 225 00:10:19,168 --> 00:10:21,793 ‫ובכן, מי זאת אם לא "קאם און איילין".‬ 226 00:10:22,418 --> 00:10:25,793 ‫ממש מצחיק. את יודעת, השיר הזה כבר בן 40.‬ 227 00:10:25,876 --> 00:10:26,918 ‫זה שיר?‬ 228 00:10:27,793 --> 00:10:28,876 ‫תני כיף.‬ 229 00:10:28,959 --> 00:10:30,751 ‫מה שתיכן רוצות, חלאות?‬ 230 00:10:30,918 --> 00:10:31,793 ‫שום דבר.‬ 231 00:10:31,876 --> 00:10:33,876 ‫מצאנו בקבוק של שנאפס מנטה‬ 232 00:10:33,959 --> 00:10:38,543 ‫והעלנו זיכרונות מהיום שבו‬ ‫קרעתי לך את הצורה ב־1988.‬ 233 00:10:38,626 --> 00:10:39,626 ‫שליטה מוחלטת.‬ 234 00:10:39,709 --> 00:10:43,418 ‫בא לך שנערוך תחרות חוזרת או שאת מפחדת מדי?‬ 235 00:10:43,501 --> 00:10:47,043 ‫בוני, אמרתי לך, אין סיכוי שהיא תעשה את זה.‬ 236 00:10:47,126 --> 00:10:50,209 ‫הווייצ'קים לא יכולים‬ ‫להתמודד מול היכולות שלנו.‬ 237 00:10:50,293 --> 00:10:52,418 ‫הם מעולם לא יכלו.‬ ‫-בואי נלך.‬ 238 00:10:53,126 --> 00:10:53,959 ‫היי.‬ 239 00:10:54,543 --> 00:10:56,501 ‫תפתחי את השנאפס.‬ 240 00:11:04,084 --> 00:11:05,584 ‫הם הולכות על זה!‬ 241 00:11:06,959 --> 00:11:08,043 ‫כן!‬ 242 00:11:08,126 --> 00:11:09,043 ‫לחיים!‬ 243 00:11:29,251 --> 00:11:32,001 ‫עכשיו הגיע הזמן לווייצ'ק הזקן.‬ 244 00:11:32,584 --> 00:11:35,334 ‫מלך החזרת של שיקגו.‬ 245 00:11:40,418 --> 00:11:43,251 ‫זה היה "נרקב לשווא" של "קורן".‬ 246 00:11:43,334 --> 00:11:46,459 ‫אתה יכול לנגן משהו, לא יודע, מבוגר יותר?‬ 247 00:11:46,543 --> 00:11:47,668 ‫בהחלט.‬ 248 00:11:47,751 --> 00:11:50,043 ‫זה מהאלבום הראשון של קורן.‬ 249 00:11:52,626 --> 00:11:54,918 ‫תהיה נחמד, לו, הוא עשה דרך ארוכה.‬ 250 00:11:55,001 --> 00:11:57,709 ‫סבתא, סבא, מי רעב?‬ 251 00:11:58,293 --> 00:11:59,334 ‫מה קרה?‬ 252 00:11:59,418 --> 00:12:02,126 ‫הנקניקיות התפוצצו על הגריל‬ 253 00:12:02,209 --> 00:12:05,793 ‫ולא מצאתי את הלחמניות,‬ ‫אז שמתי אותן בפיתה מחיטה מלאה.‬ 254 00:12:05,876 --> 00:12:08,418 ‫על מה אתה מדבר?‬ ‫-תירגע, לו.‬ 255 00:12:08,501 --> 00:12:10,668 ‫זה נראה נהדר, מותק.‬ 256 00:12:14,959 --> 00:12:16,293 ‫טעים.‬ 257 00:12:16,376 --> 00:12:18,543 ‫ידעתי שתאהבו את זה.‬ 258 00:12:18,626 --> 00:12:22,918 ‫אז, מרק, דיאן שואלת עליי לפעמים?‬ 259 00:12:23,001 --> 00:12:24,334 ‫לא שידוע לי.‬ 260 00:12:25,001 --> 00:12:26,709 ‫כי כשנפרדנו בעבר, היא…‬ 261 00:12:26,793 --> 00:12:29,418 ‫קורט, אני מצטער. מה זה?‬ 262 00:12:29,501 --> 00:12:31,751 ‫מה, מעולם לא ראית שוקת השתנה?‬ 263 00:12:31,834 --> 00:12:36,209 ‫אז כולנו משתינים אחד ליד השני בלי הפרדה?‬ 264 00:12:36,709 --> 00:12:38,293 ‫כן. זו בעיה?‬ 265 00:12:40,918 --> 00:12:41,751 ‫לא.‬ 266 00:13:03,709 --> 00:13:05,459 ‫אני מסכים לחלוטין, ג'ים.‬ 267 00:13:05,543 --> 00:13:07,918 ‫למעשה, הייתי אומר שההתקפה של הברס‬ 268 00:13:08,001 --> 00:13:11,001 ‫הייתה אנמית לגמרי בארבעת השבועות האחרונים.‬ 269 00:13:11,084 --> 00:13:12,959 ‫הכישלונות פשוט ממשיכים…‬ 270 00:13:16,418 --> 00:13:19,668 ‫ובכן, מי אלה אם לא האחיות דנברובסקי.‬ 271 00:13:21,001 --> 00:13:22,126 ‫עצור.‬ 272 00:13:22,876 --> 00:13:24,959 ‫איך אוכל לעזור לכן?‬ 273 00:13:25,043 --> 00:13:28,293 ‫תראה, אנחנו יודעות שהורינו‬ ‫מכרו לך את רישיון הדוכן שלנו,‬ 274 00:13:28,376 --> 00:13:30,584 ‫אבל הם לא התייעצו עם כל המשפחה.‬ 275 00:13:30,668 --> 00:13:35,043 ‫ואתה יותר מכולם יודע‬ ‫כמה המשפחה חשובה, מר וייצ'ק.‬ 276 00:13:35,126 --> 00:13:38,459 ‫אין דבר חשוב יותר ממשפחה.‬ 277 00:13:39,043 --> 00:13:43,501 ‫מר וייצ'ק, אנחנו מתחננות בפניך,‬ ‫בבקשה אל תיקח את זה מאיתנו.‬ 278 00:13:46,293 --> 00:13:48,043 ‫עשינו עסק.‬ 279 00:13:48,959 --> 00:13:51,084 ‫זה היה קל להשגה יותר מבתו הבכורה.‬ 280 00:13:51,168 --> 00:13:53,043 ‫בתנאי אחד.‬ 281 00:13:53,834 --> 00:13:56,293 ‫אתן צריכות לנצח אותי במשחק‬ 282 00:13:56,376 --> 00:14:00,334 ‫הקלאסי ביותר במסיבות טרום־משחק:‬ 283 00:14:00,918 --> 00:14:02,126 ‫שקים.‬ 284 00:14:02,751 --> 00:14:05,168 ‫ואו, זה יפהפה.‬ 285 00:14:05,251 --> 00:14:07,251 ‫אלוהים אדירים.‬ 286 00:14:07,334 --> 00:14:11,043 ‫השקים עשויים משמלות הקטיפה‬ ‫שבנותיי לבשו בהטבלה שלהן.‬ 287 00:14:11,126 --> 00:14:14,376 ‫בון, אנחנו יכולות לנצח אותו. הוא בן 90.‬ 288 00:14:14,459 --> 00:14:16,709 ‫זה יהיה קל להשגה יותר מבתו הבכורה.‬ 289 00:14:16,793 --> 00:14:18,334 ‫כבר השתמשת בזה.‬ 290 00:14:18,418 --> 00:14:20,793 ‫מר וייצ'ק, אנחנו נענות לאתגר.‬ 291 00:14:23,459 --> 00:14:27,918 ‫אני בדרך כלל נותן‬ ‫לגברות חסודות להתחיל, אבל אין כאן כאלה.‬ 292 00:14:28,001 --> 00:14:30,709 ‫חלאה.‬ ‫-איזה שמוק.‬ 293 00:14:32,959 --> 00:14:33,876 ‫יש!‬ 294 00:14:33,959 --> 00:14:36,543 ‫נראה אתכן, בנות דנברובסקי.‬ 295 00:14:45,293 --> 00:14:46,126 ‫הצלחתי!‬ 296 00:14:46,209 --> 00:14:47,626 ‫ישר בחור!‬ 297 00:14:51,876 --> 00:14:53,126 ‫כל הכבוד!‬ 298 00:14:55,334 --> 00:14:57,084 ‫טוב, את מסוגלת.‬ 299 00:14:59,626 --> 00:15:01,876 ‫כן! הצלחתי.‬ ‫-זו הדרך!‬ 300 00:15:09,793 --> 00:15:12,001 ‫את צריכה לקחת את הזריקה האחרונה, דיי.‬ 301 00:15:12,084 --> 00:15:14,834 ‫לא. נעשה את זה ביחד.‬ 302 00:15:20,793 --> 00:15:23,084 ‫טוב, אולי זה היה רעיון גרוע.‬ 303 00:15:23,168 --> 00:15:25,834 ‫בואו נגיד שהעסקה בתוקף.‬ 304 00:15:25,918 --> 00:15:27,834 ‫וברגע שנשתלט על השטח שלכם,‬ 305 00:15:27,918 --> 00:15:31,793 ‫דוכן המסיבה של משפחת וייצ'ק‬ ‫יהיה הטוב ביותר בשיקגו.‬ 306 00:15:31,876 --> 00:15:36,876 ‫כן. אז אולי שתיכן תחזרו‬ ‫לדוכן הלימונדה הקטן שלכם?‬ 307 00:15:38,168 --> 00:15:40,043 ‫כן, תחזרי לפרוורים, בוני.‬ 308 00:15:40,126 --> 00:15:43,584 ‫לכי לעשות טיהור יוגורט או משהו.‬ 309 00:15:43,668 --> 00:15:46,459 ‫צר לי שמסיבת הטרום־משחק‬ ‫האחרונה שלך הייתה כישלון, דיאן.‬ 310 00:15:46,543 --> 00:15:47,834 ‫בדיוק כמו החיים שלך.‬ 311 00:15:47,918 --> 00:15:49,584 ‫טוב, את הולכת לחטוף.‬ 312 00:15:49,668 --> 00:15:51,918 ‫לא, זה לא שווה את זה. בואי.‬ 313 00:15:52,001 --> 00:15:53,668 ‫ותגידו להורים העניים שלכן‬ 314 00:15:53,751 --> 00:15:56,418 ‫שהווייצ'קים אמרו תודה על השטח…‬ 315 00:15:57,709 --> 00:16:00,293 ‫תפסיקי ללכלך על המשפחה המזורגגת שלנו.‬ 316 00:16:00,376 --> 00:16:01,376 ‫בדיוק כך!‬ 317 00:16:02,459 --> 00:16:04,209 ‫מה נעשה עכשיו?‬ ‫-רוצי!‬ 318 00:16:04,709 --> 00:16:05,668 ‫תפסו אותן!‬ 319 00:16:11,709 --> 00:16:12,793 ‫הינה הן!‬ 320 00:16:12,876 --> 00:16:14,918 ‫אני לא מאמינה שהכית אותה!‬ 321 00:16:15,001 --> 00:16:20,459 ‫רק לי מותר‬ ‫לקרוא לאחותי לוזרית שיכורה ופתטית.‬ 322 00:16:20,543 --> 00:16:22,126 ‫לא נראה לי שזה מה שהיא אמרה.‬ 323 00:16:22,209 --> 00:16:23,376 ‫רגע, נוכל להתחבא כאן.‬ 324 00:16:23,459 --> 00:16:24,293 ‫- כניסה לאצטדיון -‬ 325 00:16:24,376 --> 00:16:25,709 ‫אבל אין לנו כרטיסים.‬ 326 00:16:25,793 --> 00:16:27,376 ‫יש לי שניים.‬ 327 00:16:28,084 --> 00:16:31,376 ‫אירוסמית', 1988, טינלי פארק!‬ 328 00:16:33,876 --> 00:16:34,793 ‫הם הלכו לשם!‬ 329 00:16:34,876 --> 00:16:36,126 ‫אחריהן!‬ ‫-פנו דרך!‬ 330 00:16:37,543 --> 00:16:39,418 ‫יש לי קוד 34C!‬ 331 00:16:39,501 --> 00:16:41,251 ‫דרוש כל סיוע אפשרי!‬ 332 00:16:41,334 --> 00:16:43,334 ‫בון, זה היה אדיר!‬ 333 00:16:43,418 --> 00:16:47,168 ‫לא היית כזאת להוטה‬ ‫מאז שמרתה סטיוארט יצאה מהכלא.‬ 334 00:16:47,251 --> 00:16:51,418 ‫דרך אגב, הבז'ז'ים שלך מושלמים‬ ‫גם אחרי כל השנים.‬ 335 00:16:51,501 --> 00:16:53,376 ‫לעזאזל! מאבטחים!‬ 336 00:16:53,459 --> 00:16:56,084 ‫בואי!‬ ‫-הן עולות לקומת תאי הצפייה.‬ 337 00:16:58,876 --> 00:17:00,084 ‫איבדתי אותן.‬ 338 00:17:00,168 --> 00:17:01,459 ‫בון, אנחנו לכודות,‬ 339 00:17:01,543 --> 00:17:04,168 ‫ואין לנו גישה לתאי הצפייה.‬ 340 00:17:04,251 --> 00:17:05,209 ‫מה נעשה?‬ 341 00:17:05,293 --> 00:17:08,459 ‫סליחה על ההפרעה, אבל שמעתי שאתן בצרה.‬ 342 00:17:08,543 --> 00:17:11,168 ‫תרצו להשתחל לתא שלנו?‬ ‫-כן. תודה.‬ 343 00:17:11,876 --> 00:17:12,709 ‫"להשתחל."‬ 344 00:17:12,793 --> 00:17:14,293 ‫קדימה, פקרס, קדימה!‬ 345 00:17:14,876 --> 00:17:15,709 ‫היי, גבירותיי.‬ 346 00:17:15,793 --> 00:17:18,584 ‫ברוכות הבאות.‬ ‫-עוד כמה נשים. תודה לאל.‬ 347 00:17:18,668 --> 00:17:21,209 ‫אוהדי פקרס מגעילים.‬ ‫-אוהדי פקרס מזוינים.‬ 348 00:17:22,209 --> 00:17:24,876 ‫אני לא מסוגל!‬ ‫אני גם ככה מתבייש להשתין בציבור.‬ 349 00:17:24,959 --> 00:17:27,668 ‫אני צריך תא, או לפחות סוג של מחיצה.‬ 350 00:17:27,751 --> 00:17:29,001 ‫אתה תסתדר.‬ 351 00:17:29,084 --> 00:17:32,209 ‫הם שמים שם קרח.‬ ‫אני אוהב לראות כמה אני מצליח להמס.‬ 352 00:17:33,084 --> 00:17:36,084 ‫בובי! מה שלומך, בן זונה שכמוך?‬ 353 00:17:36,168 --> 00:17:38,501 ‫טדי, ממזר שכמוך. קדימה, ברס!‬ 354 00:17:42,584 --> 00:17:46,126 ‫היי. בואו נצטלם‬ ‫כדי לתעד ניצחון נוסף של הפקרס.‬ 355 00:17:46,209 --> 00:17:49,751 ‫טוב, הינה, עכשיו אנחנו מוכנים.‬ ‫תגידו "ברט פארב" בספירה לשלוש.‬ 356 00:17:49,834 --> 00:17:51,959 ‫אחת, שתיים…‬ ‫-ברט פארב!‬ 357 00:17:52,043 --> 00:17:53,626 ‫זין על זה!‬ 358 00:17:55,459 --> 00:17:57,001 ‫אני מעדיפה שיוציאו אותי להורג‬ 359 00:17:57,084 --> 00:17:59,834 ‫מאשר לבלות עוד שנייה כאן איתכם!‬ 360 00:18:00,793 --> 00:18:03,626 ‫היא בדרך כלל לא כזאת. כלומר, היא כן. תודה.‬ 361 00:18:03,709 --> 00:18:04,668 ‫זין על גרין ביי!‬ 362 00:18:09,001 --> 00:18:12,251 ‫שיט! ז'קטים צהובים בכל מקום!‬ ‫-תפסו אותן!‬ 363 00:18:13,293 --> 00:18:16,209 ‫בון, אני לא אחזיק מעמד עוד הרבה.‬ 364 00:18:16,293 --> 00:18:18,209 ‫הריאות שלי ממש לוהטות.‬ 365 00:18:18,293 --> 00:18:20,418 ‫הינה הן!‬ ‫-אנחנו נתפוס אתכן!‬ 366 00:18:22,501 --> 00:18:23,876 ‫שם. בואי אחריי.‬ 367 00:18:29,543 --> 00:18:30,459 ‫כן, לעזאזל!‬ 368 00:18:30,543 --> 00:18:33,209 ‫פני ימינה. אני מכירה כל פינה במקום הזה.‬ 369 00:18:33,293 --> 00:18:34,834 ‫שיט. טעות שלי.‬ 370 00:18:34,918 --> 00:18:36,334 ‫ויש רכב על המגרש‬ 371 00:18:36,418 --> 00:18:39,251 ‫שנראה כאילו שתי נשים שיכורות נוהגות בו.‬ 372 00:18:39,334 --> 00:18:41,376 ‫זאת נראית ממש מוכרת.‬ 373 00:18:43,751 --> 00:18:46,584 ‫אלוהים אדירים!‬ ‫-אני יודע. אני כמעט שם. זה קורה.‬ 374 00:18:46,668 --> 00:18:49,126 ‫אנחנו חייבים לזוז!‬ ‫-לא!‬ 375 00:18:51,001 --> 00:18:52,959 ‫אני כל כך שיכורה!‬ 376 00:18:53,043 --> 00:18:55,251 ‫אנחנו נחיה לנצח!‬ 377 00:19:02,334 --> 00:19:05,709 ‫בוני, אנחנו אגדות מזוינות…‬ 378 00:19:10,334 --> 00:19:13,168 ‫מייקי, אתה חושב שנצליח לצפות במשחק או מה?‬ 379 00:19:13,251 --> 00:19:14,501 ‫סליחה, סבתא.‬ 380 00:19:14,584 --> 00:19:17,501 ‫דניאל הלך למצוא משהו‬ ‫כדי לתקן את הטלוויזיה.‬ 381 00:19:17,584 --> 00:19:19,959 ‫לתקן אותה עם מה? פיתה מחיטה מלאה?‬ 382 00:19:20,043 --> 00:19:21,334 ‫שקט, לו.‬ 383 00:19:21,418 --> 00:19:23,793 ‫מצאתי! יש לי כבל מאריך!‬ 384 00:19:23,876 --> 00:19:26,418 ‫קיבלתי אותו בחינם,‬ ‫כי נרשמתי לוויזה של הברס.‬ 385 00:19:26,501 --> 00:19:29,209 ‫ריבית שנתית של 38 אחוז, אבל זה שווה את זה.‬ 386 00:19:30,959 --> 00:19:34,668 ‫טוב! קדימה, ברס!‬ ‫-כל הכבוד, ילדים!‬ 387 00:19:35,376 --> 00:19:36,376 ‫אימא?‬ ‫-אימא?‬ 388 00:19:36,459 --> 00:19:37,459 ‫- בעיית נשים שיכורות -‬ 389 00:19:38,209 --> 00:19:41,001 ‫הבנות!‬ ‫-לעזאזל! בואי נלך!‬ 390 00:19:41,084 --> 00:19:44,001 ‫…כולל תוספת מלהיבה של רכב פינוי גנוב.‬ 391 00:19:44,084 --> 00:19:45,501 ‫זה הגיע להם.‬ 392 00:19:47,668 --> 00:19:50,251 ‫הצילו! שמתי יותר מדי צלעות במעשנת!‬ 393 00:19:50,918 --> 00:19:53,043 ‫זה מרסק אותי!‬ ‫-אלוהים!‬ 394 00:19:53,126 --> 00:19:54,126 ‫קדימה, דניאל!‬ 395 00:19:56,376 --> 00:19:57,209 ‫להרים!‬ 396 00:19:59,418 --> 00:20:01,459 ‫תשתמש בשוקיים עטורי הפרסים שלך!‬ 397 00:20:06,459 --> 00:20:07,959 ‫אתה בסדר?‬ 398 00:20:08,043 --> 00:20:11,126 ‫חזרת. אני צריך חזרת.‬ 399 00:20:11,668 --> 00:20:13,793 ‫- תא השיכורים של סולג'ר פילד‬ ‫בחסות מילר לייט -‬ 400 00:20:13,876 --> 00:20:16,668 ‫אני עדיין שיכורה, אבל כבר עם הנגאובר.‬ 401 00:20:16,751 --> 00:20:18,459 ‫בון, אני חייבת להגיד לך,‬ 402 00:20:18,543 --> 00:20:21,709 ‫עבר הרבה זמן מאז שראיתי את הצד הזה בך,‬ 403 00:20:21,793 --> 00:20:23,084 ‫ואני מתה עליו.‬ 404 00:20:23,168 --> 00:20:26,376 ‫כנראה שהעניין עם אימא ואבא מאוד ערער אותי.‬ 405 00:20:26,459 --> 00:20:28,209 ‫כן, גם אותי.‬ 406 00:20:28,293 --> 00:20:32,334 ‫את יודעת, אומנם אמרתי שאני כועסת‬ ‫על שנאבד את שטח המסיבה שלנו,‬ 407 00:20:32,418 --> 00:20:36,168 ‫אבל אני חושבת שבעצם‬ ‫ממש כעסתי על כך שאימא ואבא נפרדים.‬ 408 00:20:36,251 --> 00:20:38,001 ‫נו, ברור.‬ 409 00:20:39,793 --> 00:20:41,418 ‫אבל יהיה בסדר.‬ 410 00:20:41,501 --> 00:20:44,793 ‫הם עדיין יהיו ההורים שלנו‬ ‫והם ימשיכו לאהוב אותנו תמיד.‬ 411 00:20:45,293 --> 00:20:46,501 ‫מטומטמות שכמותכן! ‬ 412 00:20:46,584 --> 00:20:48,084 ‫מה הבעיה שלכן?‬ 413 00:20:48,168 --> 00:20:49,459 ‫למען השם!‬ 414 00:20:49,543 --> 00:20:52,168 ‫אתן כבר נשים מבוגרות!‬ 415 00:20:52,251 --> 00:20:55,376 ‫ולעשות זאת לאביכן המסכן‬ ‫במסיבת הטרום־משחק האחרונה שלו?‬ 416 00:20:55,459 --> 00:20:56,834 ‫לא עצרתן לשנייה לחשוב‬ 417 00:20:56,918 --> 00:20:59,876 ‫איך אימכן היקרה תרגיש כשתשתכרו ותיעצרו?‬ 418 00:21:00,459 --> 00:21:02,251 ‫סליחה.‬ ‫-סליחה.‬ 419 00:21:04,293 --> 00:21:07,043 ‫אלה מכנסיים חדשים?‬ ‫-אני לא רוצה לדבר על זה.‬ 420 00:21:07,126 --> 00:21:12,168 ‫טוב, אם זו הייתה המסיבה המשפחתית האחרונה,‬ ‫אז לפחות לא נשכח אותה לעולם.‬ 421 00:21:12,251 --> 00:21:13,334 ‫דניאל, בדיחה טובה.‬ 422 00:21:13,418 --> 00:21:16,293 ‫למה מייקי ודניאל מבלים עם הווייצ'קים?‬ 423 00:21:16,376 --> 00:21:19,126 ‫אני חושב שאני הוזה בגלל השוקר החשמלי ההוא.‬ 424 00:21:23,376 --> 00:21:25,084 ‫מה לעזאזל קרה פה?‬ 425 00:21:25,168 --> 00:21:28,376 ‫אני מניח שאפשר להגיד‬ ‫שהייתי "לכוד" תחת מעשנת.‬ 426 00:21:28,459 --> 00:21:33,001 ‫ו"ילד־גבר גדול"‬ ‫וה"בן דוד הקטן" שלו הצילו את חיי.‬ 427 00:21:33,084 --> 00:21:34,501 ‫זה בדיוק מה שקרה.‬ 428 00:21:34,584 --> 00:21:36,959 ‫זה אומר שלא תקנה את השטח שלנו?‬ 429 00:21:37,043 --> 00:21:38,543 ‫לא, אני עדיין אקנה.‬ 430 00:21:38,626 --> 00:21:42,001 ‫אבל למשפחת דנברובסקי תמיד יחכה כיסא נוח‬ 431 00:21:42,084 --> 00:21:44,001 ‫במסיבת הטרום־משחק של הווייצ'קים.‬ 432 00:21:44,084 --> 00:21:47,668 ‫בירה בחינם בלי שאצטרך‬ ‫לארגן את כל החרא הזה ב־6:00?‬ 433 00:21:47,751 --> 00:21:51,126 ‫אין על מסיבת טרום־משחק של אנשים אחרים!‬ 434 00:21:51,209 --> 00:21:54,876 ‫והברס שוב מפסידים לפקרס, 64־3.‬ 435 00:21:54,959 --> 00:21:56,168 ‫איזה זין.‬ 436 00:22:32,668 --> 00:22:35,584 ‫- תרגום כתוביות: לאה שרמן-קיש -‬