1
00:00:18,916 --> 00:00:22,166
{\an8}‫ארמנדו עוזב אותנו היום.‬
‫הוא עובר למקום יותר נחמד.‬

2
00:00:22,250 --> 00:00:23,166
{\an8}‫- השבוע החמישי -‬

3
00:00:23,250 --> 00:00:24,291
{\an8}‫מה אני אומרת?‬

4
00:00:24,375 --> 00:00:27,166
{\an8}‫יש מקום יותר נחמד מווילה סן פרנצ'סקו?‬

5
00:00:27,250 --> 00:00:28,625
{\an8}‫לא!‬
‫-לא!‬

6
00:00:29,208 --> 00:00:31,958
‫בואו נגיד שהוא יוכל‬
‫לחיות שם חיים יותר טובים.‬

7
00:00:32,041 --> 00:00:33,750
‫מגיע לארמנדו,‬

8
00:00:33,833 --> 00:00:38,333
‫כי הוא איש טוב, וכולנו למדנו לאהוב אותו.‬

9
00:00:39,041 --> 00:00:40,458
‫אנחנו נתגעגע אלייך.‬

10
00:00:43,291 --> 00:00:45,083
‫מחיאות כפיים לארמנדו.‬

11
00:00:46,958 --> 00:00:49,250
‫בהצלחה, ארמנדו.‬

12
00:00:49,333 --> 00:00:51,500
‫תהיה חזק.‬
‫-תודה רבה, דוקטור.‬

13
00:00:52,666 --> 00:00:55,500
‫מתנה בשבילך.‬
‫-לא חסכנו.‬

14
00:00:56,041 --> 00:00:57,791
‫זה כל מה שיש לי, ארמנדו.‬

15
00:00:57,875 --> 00:01:01,375
‫תודה, תודה. נדיב מצדך.‬
‫-מדונינה שלי.‬

16
00:01:03,125 --> 00:01:05,250
‫תודה.‬

17
00:01:05,750 --> 00:01:07,583
‫תודה.‬

18
00:01:07,666 --> 00:01:10,208
‫לא ידעתי שאתה עוזב. לא הבאתי לך כלום.‬

19
00:01:10,291 --> 00:01:11,708
‫בחייך, למי אכפת?‬

20
00:01:13,041 --> 00:01:14,291
‫מה אתה עושה?‬

21
00:01:14,375 --> 00:01:16,833
‫לא, לא! זה מוגזם.‬

22
00:01:16,916 --> 00:01:19,125
‫אני רוצה. לך למסעדה נחמדה.‬

23
00:01:27,750 --> 00:01:31,333
‫ארמנדו התפרן האהוב שלנו עוזב אותנו.‬

24
00:01:31,416 --> 00:01:34,000
‫גם לי יש מתנה קטנה בשבילו.‬

25
00:01:34,833 --> 00:01:38,750
‫עוגיות מדלן. השגתי אותן בעזרת הצוות שלנו.‬

26
00:01:39,708 --> 00:01:42,541
‫הן יעזרו לך להיזכר בזמן האבוד.‬

27
00:01:43,666 --> 00:01:44,875
‫הזמן שאיבדת פה.‬

28
00:01:44,958 --> 00:01:47,625
‫מה אפשר להגיד, מתילדה?‬

29
00:01:48,541 --> 00:01:51,166
‫תודה רבה.‬
‫-בלי נשיקות. אתה תהרוס לי את האיפור.‬

30
00:01:52,291 --> 00:01:56,833
‫לך, ארמנדו. לך.‬
‫-כן. תודה.‬

31
00:01:56,916 --> 00:01:58,166
‫ביי.‬
‫-תודה.‬

32
00:02:02,916 --> 00:02:04,166
‫ביי, ארמנדו.‬

33
00:02:14,458 --> 00:02:16,500
‫- החיים זה חרא -‬

34
00:02:17,166 --> 00:02:20,291
‫לא ידעתי מה לעשות עם הידיים.‬

35
00:02:20,375 --> 00:02:22,666
‫לא יכולתי לעמוד על הבמה,‬
‫ולא שלטתי בקול שלי.‬

36
00:02:23,666 --> 00:02:26,208
‫אתה לא יכול לדמיין איך זה לדעת‬

37
00:02:26,291 --> 00:02:28,000
‫שאת שחקנית כל כך גרועה.‬

38
00:02:28,083 --> 00:02:29,541
‫היא טובה.‬

39
00:02:29,625 --> 00:02:31,000
‫אני שחף.‬

40
00:02:36,833 --> 00:02:38,500
‫לא, לא ככה.‬

41
00:02:39,083 --> 00:02:41,208
‫אתה זוכר שירית בשחף?‬

42
00:02:41,291 --> 00:02:46,208
‫אדם עבר שם במקרה, וקרא בה מתוך שעמום.‬

43
00:02:47,833 --> 00:02:50,625
‫קדימה, תמשיכי. אל תעצרי.‬

44
00:02:53,416 --> 00:02:55,000
‫הוא ירה בה.‬

45
00:02:55,083 --> 00:02:57,625
‫זה יכול להיות סיפור קצר.‬

46
00:02:57,708 --> 00:03:01,250
‫על מה דיברתי? אה, כן, על הבמה.‬

47
00:03:01,333 --> 00:03:05,375
‫אני כבר לא כזאת. אני שחקנית אמיתית.‬

48
00:03:05,458 --> 00:03:08,166
‫אני משחקת בשמחה, בהתלהבות,‬

49
00:03:08,250 --> 00:03:11,208
‫אני מרגישה שיכורה, ואני מרגישה שאני נהדרת.‬

50
00:03:12,250 --> 00:03:14,125
‫מאז שאני פה,‬

51
00:03:14,208 --> 00:03:16,291
‫אני הולכת בלי הפסקה.‬

52
00:03:17,708 --> 00:03:20,708
‫אני כל הזמן הולכת… וחושבת.‬

53
00:03:20,791 --> 00:03:24,000
‫אני מרגישה איך‬
‫מיום ליום כוחותיי הנפשיים גדלים.‬

54
00:03:25,000 --> 00:03:27,708
‫עכשיו אני מבינה, קוסטה, ש…‬

55
00:03:28,458 --> 00:03:33,375
‫מבחינתנו, ולא משנה‬
‫אם אנחנו כותבים או משחקים,‬

56
00:03:34,041 --> 00:03:36,291
‫התהילה היא לא הדבר החשוב,‬

57
00:03:37,583 --> 00:03:42,333
‫וגם לא הזוהר שחלמתי עליו.‬

58
00:03:43,208 --> 00:03:46,291
‫זאת היכולת…‬
‫-בסדר, מספיק. את נהדרת.‬

59
00:03:46,375 --> 00:03:48,750
‫אני רואה שאת מוכנה מאוד.‬

60
00:03:48,833 --> 00:03:49,666
‫תודה.‬

61
00:03:50,375 --> 00:03:53,083
‫תודה. כן, ניסיתי לכבד את הטקסט המקורי‬

62
00:03:53,166 --> 00:03:55,958
‫בצורה שתדבר גם עליי.‬

63
00:03:56,041 --> 00:03:58,041
‫בדיוק. ואיך זה מדבר עלייך?‬

64
00:03:58,791 --> 00:04:02,250
‫טוב, היא שחקנית שמנסה לאשר את הכישרון שלה.‬

65
00:04:02,333 --> 00:04:07,041
‫את מכירה את צ'כוב? את אוהבת אותו?‬
‫את אוהבת את הסיפורים הקצרים שלו?‬

66
00:04:08,291 --> 00:04:10,791
‫למדתי אותם בתיכון. אבל…‬

67
00:04:10,875 --> 00:04:14,958
‫אולי ראית מחזה שלו, או אולי סרט? למשל…‬

68
00:04:15,041 --> 00:04:19,625
‫אולי את "יצירה לא גמורה לפסנתר מכני"‬
‫או את "השחף" של בלוקיו?‬

69
00:04:23,375 --> 00:04:25,958
‫לא. לא אמרו לי שאני צריכה.‬

70
00:04:26,041 --> 00:04:28,500
‫לא משנה. סליחה על כל השאלות.‬

71
00:04:28,583 --> 00:04:33,666
‫אמא שלך אמרה לי בחוץ שלמדת הרבה.‬

72
00:04:33,750 --> 00:04:36,583
‫היא הכריחה אותי להזדרז.‬

73
00:04:36,666 --> 00:04:40,333
‫היא ממש נזפה בי על זה שלא נכנסתי מיד.‬

74
00:04:40,416 --> 00:04:43,791
‫היא הכריחה אותי להיכנס‬
‫כשרציתי לעשן סיגריה. בכל מקרה…‬

75
00:04:43,875 --> 00:04:47,041
‫טוב. תודה. עוד ניפגש, נכון?‬

76
00:04:48,000 --> 00:04:49,083
‫זאת אומרת…?‬

77
00:04:49,166 --> 00:04:52,541
‫זאת אומרת, בעתיד, אולי… לא בשביל הסרט הזה.‬

78
00:04:52,625 --> 00:04:54,833
‫נכון? אולי בעתיד.‬

79
00:04:55,708 --> 00:04:56,625
‫תודה.‬

80
00:04:57,500 --> 00:04:59,375
‫תודה לך.‬

81
00:05:00,875 --> 00:05:03,291
‫תמסרי ד"ש לאמא שלך. חתיכת טיפוס.‬

82
00:05:03,375 --> 00:05:04,666
‫גם היא שחקנית?‬

83
00:05:05,666 --> 00:05:09,416
‫לא? לא משנה. ברגע זה, אני הולך לעשן. בסדר?‬

84
00:05:09,500 --> 00:05:11,875
‫מה אתם אומרים? אני לא יודע מי עכשיו.‬

85
00:05:16,041 --> 00:05:18,583
‫אהובה! איך הלך?‬

86
00:05:18,666 --> 00:05:19,666
‫אל תדברי איתי.‬

87
00:05:19,750 --> 00:05:21,625
‫מה קרה?‬
‫-תעזבי אותי בשקט.‬

88
00:05:26,250 --> 00:05:28,375
‫סליחה? מה קרה?‬

89
00:05:29,041 --> 00:05:31,208
‫לא קרה כלום, גברת.‬

90
00:05:31,291 --> 00:05:36,083
‫האודישן היה לא רע.‬
‫היא עדיין צעירה, ועוד לא מוכנה.‬

91
00:05:36,166 --> 00:05:37,666
‫ככה אתה אומר.‬

92
00:05:37,750 --> 00:05:40,041
‫כן, ככה אני אומר.‬
‫-אתה טועה!‬

93
00:05:40,125 --> 00:05:42,500
‫אתה טועה בגדול, ועוד תראה את זה.‬

94
00:05:43,333 --> 00:05:44,291
‫אהובה!‬

95
00:05:45,500 --> 00:05:46,958
‫משוגעת…‬

96
00:05:48,208 --> 00:05:49,958
‫אמהות, אמהות.‬

97
00:05:52,166 --> 00:05:53,083
‫דוקטור.‬

98
00:05:53,583 --> 00:05:55,750
‫היי, דניאלה.‬
‫-אני יכול לדבר איתך?‬

99
00:05:55,833 --> 00:05:56,708
‫בטח.‬

100
00:05:57,416 --> 00:05:59,750
‫בקרוב יבואו לקחת את אלסנדרו.‬

101
00:06:00,916 --> 00:06:02,375
‫אתה עצוב שהוא הולך?‬

102
00:06:03,291 --> 00:06:06,458
‫כן, די. אני מאבד עוד אח.‬

103
00:06:07,916 --> 00:06:09,500
‫אבל מדונינה חזר.‬

104
00:06:11,958 --> 00:06:13,833
‫אתה יודע, האתגר האמיתי‬

105
00:06:13,916 --> 00:06:17,666
‫הוא למצוא בכל מטופל‬
‫את האנושיות שאתה כל כך אוהב.‬

106
00:06:18,291 --> 00:06:21,000
‫עושה רושם שמצאת אותה גם במטופלים האלה.‬

107
00:06:21,083 --> 00:06:24,083
‫בהחלט. והם ידעו את זה.‬

108
00:06:26,333 --> 00:06:27,750
‫אבל זה קשה, דוקטור.‬

109
00:06:29,375 --> 00:06:30,333
‫זה קשה.‬

110
00:06:32,166 --> 00:06:34,541
‫ובזמן האחרון, אני…‬

111
00:06:35,833 --> 00:06:38,083
‫עם מריה, עם העבודה החדשה…‬

112
00:06:43,208 --> 00:06:46,125
‫התחלתי לקחת כדורי הרגעה. לפני חודש.‬

113
00:06:47,583 --> 00:06:52,583
‫את יודעת איך זה. לא בתור תרופה, בתור סם.‬

114
00:06:52,666 --> 00:06:54,250
‫בסוף התמכרתי.‬

115
00:06:55,958 --> 00:06:59,083
‫אתה מבין שסיכנת גם את עצמך וגם אחרים?‬

116
00:06:59,750 --> 00:07:00,583
‫אני יודע.‬

117
00:07:01,250 --> 00:07:05,125
‫אני יודע. בעצם אני מבקש שתעזרי לי להיגמל.‬

118
00:07:06,500 --> 00:07:12,250
‫זה לא שהם עוזרים לי להיפטר מהכאב. בעצם…‬

119
00:07:13,833 --> 00:07:15,125
‫הם מגבירים אותו.‬

120
00:07:16,583 --> 00:07:17,541
‫בסדר.‬

121
00:07:18,458 --> 00:07:21,458
‫אני רוצה להיפגש איתך‬
‫בכל שבוע, ביום שישי בבוקר.‬

122
00:07:23,291 --> 00:07:25,458
‫טוב מאוד שסיפרת לי על זה.‬

123
00:07:25,541 --> 00:07:26,375
‫תודה.‬

124
00:07:26,458 --> 00:07:27,500
‫תסלח לי.‬

125
00:07:29,500 --> 00:07:30,666
‫פינו.‬

126
00:07:32,458 --> 00:07:33,666
‫כן, פינו.‬

127
00:07:34,500 --> 00:07:37,458
‫הבנתי. בסדר, תודה. אני בדרך.‬

128
00:07:38,625 --> 00:07:41,333
‫האמבולנס של אלסנדרו הגיע. בוא נלך.‬

129
00:08:01,541 --> 00:08:02,458
‫היי!‬

130
00:08:03,666 --> 00:08:04,708
‫תעצרו מיד!‬

131
00:08:06,708 --> 00:08:07,916
‫מה זה?‬
‫-ג'ורג'ו.‬

132
00:08:08,000 --> 00:08:09,791
‫אתם לוקחים אותו?‬
‫-ג'ורג'ו, תקשיב.‬

133
00:08:09,875 --> 00:08:11,875
‫זאת האפשרות היחידה. ידעת את זה.‬

134
00:08:11,958 --> 00:08:14,583
‫הוא עובר למקום‬
‫שהוא יקבל בו טיפול. ידעת, נכון?‬

135
00:08:14,666 --> 00:08:17,333
‫לא התכוונתם לספר לי. תוריד ממני את הידיים.‬

136
00:08:24,708 --> 00:08:25,666
‫היי, אלסנדרו.‬

137
00:08:27,000 --> 00:08:27,833
‫ראית?‬

138
00:08:29,125 --> 00:08:30,375
‫הוא סובב את הראש!‬

139
00:08:30,458 --> 00:08:33,583
‫הא? דוקטור, הפעם גם את ראית.‬

140
00:08:33,666 --> 00:08:37,083
‫כן, ג'ורג'ו, אתה צודק. אבל אין לנו ברירה.‬

141
00:08:37,166 --> 00:08:39,416
‫דוקטור! אל תיקחו אותו מפה!‬

142
00:08:39,500 --> 00:08:42,041
‫אם אלסנדרו יישאר,‬

143
00:08:42,125 --> 00:08:45,125
‫דניאלה ואני נעיר אותו.‬
‫-ג'ורג'ו, תירגע.‬

144
00:08:45,208 --> 00:08:47,291
‫הרופאה אמרה לך שאין לנו ברירה.‬

145
00:08:47,375 --> 00:08:49,250
‫אני רגוע. אני רגוע לגמרי!‬

146
00:08:49,333 --> 00:08:51,833
‫פינו.‬
‫-לא, תנו לי רגע.‬

147
00:08:52,875 --> 00:08:54,416
‫ג'ורג'ו. בוא הנה.‬

148
00:08:54,500 --> 00:08:55,708
‫ג'ורג'ו, בוא הנה.‬

149
00:08:55,791 --> 00:08:58,500
‫אני צריך לדבר איתך, בסדר? בוא איתי.‬

150
00:09:03,125 --> 00:09:05,958
‫היי. תסתכל עליי. היי!‬

151
00:09:06,041 --> 00:09:08,416
‫בוא נעשה משהו שאני בטוח שתאהב.‬

152
00:09:08,500 --> 00:09:12,083
‫תיכנס איתו לאמבולנס. רק שניכם.‬

153
00:09:12,166 --> 00:09:15,416
‫תגיד לו מה שאתה צריך‬
‫להגיד לו, וגם שנבוא לבקר אותו.‬

154
00:09:15,500 --> 00:09:18,666
‫בסדר? קח כמה זמן שאתה רוצה.‬

155
00:09:22,250 --> 00:09:24,041
‫אני יכול לקחת כמה זמן שאני צריך?‬

156
00:09:24,125 --> 00:09:26,458
‫כמה שאתה רוצה. בסדר?‬

157
00:09:26,541 --> 00:09:29,208
‫ואז אתה צריך לתת לו ללכת. קבענו?‬

158
00:09:30,541 --> 00:09:31,458
‫כן.‬

159
00:09:32,083 --> 00:09:33,166
‫יופי, טמבל.‬

160
00:09:34,208 --> 00:09:35,041
‫לך.‬

161
00:09:35,625 --> 00:09:36,833
‫תכניסו את האלונקה.‬

162
00:09:41,291 --> 00:09:42,375
‫כולו שלך, ג'ורג'ו.‬

163
00:09:53,291 --> 00:09:56,458
‫אלסנדרו, אתה חייב לסמוך עליי, בסדר?‬

164
00:09:56,541 --> 00:10:00,000
‫אתה צריך להתפלל,‬
‫כי רק ישו יכול להציל אותנו.‬

165
00:10:00,083 --> 00:10:01,750
‫אתה צריך להתפלל הרבה.‬

166
00:10:02,500 --> 00:10:05,291
‫הוא יושיע את כולנו.‬

167
00:10:16,375 --> 00:10:17,833
‫רק ישו, אלסנדרו.‬

168
00:10:22,416 --> 00:10:27,125
‫היי. אל תדאג. אנחנו לא עוזבים אותך, בסדר?‬

169
00:10:27,625 --> 00:10:30,583
‫אנחנו נבוא לבקר. אני אדאג לך.‬

170
00:10:33,291 --> 00:10:34,666
‫ביי.‬

171
00:10:34,750 --> 00:10:36,083
‫תהיה ילד טוב, בסדר?‬

172
00:10:39,416 --> 00:10:40,291
‫ביי.‬

173
00:10:46,875 --> 00:10:47,791
‫תודה.‬

174
00:10:48,375 --> 00:10:50,791
‫תודה, דניאלה.‬
‫-תודה לך, ג'ורג'ו.‬

175
00:11:00,666 --> 00:11:03,625
‫היי. אמרת שנלך לבקר. הבטחת, בסדר?‬

176
00:11:03,708 --> 00:11:04,916
‫אני מבטיח.‬

177
00:11:25,833 --> 00:11:27,958
‫אני זקנה רגשנית.‬

178
00:11:32,875 --> 00:11:38,125
‫זקנה טיפשה, מגוחכת ורגשנית.‬

179
00:11:41,291 --> 00:11:43,208
‫החיים תמיד דופקים אותך.‬

180
00:11:47,958 --> 00:11:49,000
‫תמיד.‬

181
00:11:54,916 --> 00:11:55,791
‫דניאלה?‬

182
00:11:56,958 --> 00:11:58,083
‫יש לך סיגריה?‬

183
00:11:59,833 --> 00:12:00,916
‫אתה לא מעשן.‬

184
00:12:15,875 --> 00:12:16,875
‫מחשבות?‬

185
00:12:18,958 --> 00:12:19,833
‫יותר מדי.‬

186
00:12:21,458 --> 00:12:22,416
‫ספר לי על אחת.‬

187
00:12:26,708 --> 00:12:30,875
‫המקום הזה הציל אותי. אבל הוא הפך לעול.‬

188
00:12:33,166 --> 00:12:35,375
‫לפעמים אני חושב, "די, אני הולך הביתה".‬

189
00:12:35,458 --> 00:12:39,416
‫אבל אין אף אחד בבית. לא בת זוג, לא ילדים.‬

190
00:12:41,916 --> 00:12:43,416
‫בעצם, זה הבית שלי.‬

191
00:12:45,166 --> 00:12:46,666
‫אני גם ישן פה לפעמים.‬

192
00:12:52,083 --> 00:12:53,375
‫צריך פשוט ללכת.‬

193
00:12:56,916 --> 00:12:57,875
‫אבל לאן?‬

194
00:12:59,083 --> 00:13:00,916
‫אי אפשר לברוח מהמחשבות, דניאלה.‬

195
00:13:02,458 --> 00:13:04,125
‫אז אפשר באותה מידה להישאר.‬

196
00:13:08,916 --> 00:13:10,750
‫אני לא יודע כמה זמן אוכל לסבול את זה.‬

197
00:13:17,250 --> 00:13:19,333
‫סליחה, אני כבר חוזר.‬
‫-בטח.‬

198
00:13:20,041 --> 00:13:22,500
‫נינה.‬
‫-האודישן היה חרא.‬

199
00:13:22,583 --> 00:13:24,166
‫שום דבר חדש, נכון?‬

200
00:13:24,250 --> 00:13:28,291
‫יש לי מחר בחינה,‬
‫אבל אני לא הולכת. איך נראה לך שילך לי?‬

201
00:13:28,375 --> 00:13:31,541
‫כמו חרא, תאמין לי. כי החיים שלי הם חרא.‬

202
00:13:32,083 --> 00:13:34,791
‫את בבית? רוצה שאבוא?‬
‫-בשביל מה?‬

203
00:13:34,875 --> 00:13:38,833
‫בשביל לתת לי הרצאה של אחד שיודע הכול?‬
‫שכח מזה. תודה בכל אופן.‬

204
00:13:51,875 --> 00:13:54,458
‫קדימה, רומא!‬

205
00:13:56,125 --> 00:13:57,458
‫תסתכל עליהם.‬

206
00:13:59,375 --> 00:14:00,666
‫איזו התלהבות.‬

207
00:14:04,916 --> 00:14:11,791
‫"נשיר עד שנמות‬
‫נניף את הדגל"‬

208
00:14:11,875 --> 00:14:14,916
‫מה קרה?‬
‫-בן של…‬

209
00:14:17,166 --> 00:14:19,250
‫החלפתי בגדים, והשארתי את הכרטיסים בבית.‬

210
00:14:20,083 --> 00:14:22,375
‫אתה רציני? מה נעשה?‬

211
00:14:22,458 --> 00:14:25,958
‫אני אסע הביתה…‬
‫-מה? המשחק מתחיל בעוד חצי שעה.‬

212
00:14:26,666 --> 00:14:27,708
‫לעזאזל.‬

213
00:14:28,916 --> 00:14:29,833
‫מה עכשיו?‬

214
00:14:29,916 --> 00:14:32,083
‫אני רעבה. קח אותי לאכול.‬

215
00:14:33,875 --> 00:14:34,791
‫איפה?‬

216
00:14:36,000 --> 00:14:36,875
‫תודה.‬

217
00:14:43,875 --> 00:14:46,083
‫יופי. גוועתי ברעב.‬

218
00:14:49,250 --> 00:14:50,333
‫טעים.‬

219
00:14:53,125 --> 00:14:54,958
‫חרבנתי הכול. סליחה.‬

220
00:14:55,041 --> 00:14:58,541
‫אל תדאג. העיקר המחשבה.‬

221
00:14:58,625 --> 00:15:00,875
‫את השאר נוכל לדמיין. תקשיב.‬

222
00:15:03,000 --> 00:15:05,000
‫היי. רגע.‬

223
00:15:07,250 --> 00:15:08,791
‫גול!‬

224
00:15:42,500 --> 00:15:43,458
‫כן?‬

225
00:15:44,875 --> 00:15:48,375
‫אהובה, את עוד לא אצל הרופאה?‬
‫-לא, כמעט. דברי.‬

226
00:15:48,916 --> 00:15:53,125
‫עורכת הדין אמרה שניפגש מחר‬
‫חצי שעה קודם בבית המשפט,‬

227
00:15:53,208 --> 00:15:54,375
‫כדי להתכונן.‬

228
00:15:56,875 --> 00:15:57,916
‫נינה, את שם?‬

229
00:15:58,000 --> 00:16:01,166
‫כן, כן. באמת צריך לעשות את זה?‬

230
00:16:02,750 --> 00:16:03,625
‫לא הבנתי.‬

231
00:16:04,666 --> 00:16:08,041
‫לא יודעת, אמא.‬
‫המצב הזה נהיה יותר ויותר מגוחך.‬

232
00:16:08,125 --> 00:16:10,416
‫דניאלה הוא אבא טוב, ואת יודעת את זה.‬

233
00:16:12,208 --> 00:16:13,416
‫נדבר בערב.‬

234
00:16:15,083 --> 00:16:15,958
‫ביי.‬

235
00:16:41,666 --> 00:16:42,791
‫מה את עושה פה?‬

236
00:16:43,375 --> 00:16:46,041
‫רציתי לראות את הפנים שלך כשאני אומרת לך.‬

237
00:16:47,291 --> 00:16:48,166
‫מה?‬

238
00:16:48,250 --> 00:16:51,875
‫הם אהבו את השירים שלך.‬
‫רוברטו רוצה לפרסם אותם.‬

239
00:16:53,541 --> 00:16:56,375
‫אתה לא שמח?‬
‫-כן, אני…‬

240
00:16:56,458 --> 00:16:58,333
‫לא ציפיתי לזה. אני שמח.‬

241
00:16:59,333 --> 00:17:00,250
‫זה לא הכול.‬

242
00:17:01,000 --> 00:17:04,041
‫הוא ביקש שאהיה העורכת שלך,‬
‫אז נצטרך להיפגש.‬

243
00:17:04,125 --> 00:17:08,083
‫מבחינתי, אלה חדשות טובות. לא יודע מה איתך.‬

244
00:17:09,083 --> 00:17:10,500
‫האמת היא שאני שמחה.‬

245
00:17:11,625 --> 00:17:13,208
‫הספר יהיה נפלא.‬

246
00:17:16,958 --> 00:17:19,250
‫הייתי מטומטם. אני מצטער.‬

247
00:17:21,125 --> 00:17:22,833
‫גם אני אמרתי דברים נוראים.‬

248
00:17:24,958 --> 00:17:25,833
‫אני…‬

249
00:17:27,125 --> 00:17:29,125
‫יש לי בעיה עם גברים.‬

250
00:17:30,875 --> 00:17:33,958
‫הייתה לי רק מערכת יחסים‬
‫אחת קצרה, והיא לא נגמרה טוב.‬

251
00:17:34,041 --> 00:17:35,583
‫מאז אני פוחדת.‬

252
00:17:36,375 --> 00:17:37,291
‫אני מבין.‬

253
00:17:38,083 --> 00:17:41,958
‫בכל מקרה, אני שמח שסיפרת לי.‬
‫הייתי צריך לשמוע את זה.‬

254
00:17:43,625 --> 00:17:44,750
‫הייתי לא בסדר.‬

255
00:17:44,833 --> 00:17:48,250
‫שתיתי, לקחתי כדורי הרגעה.‬

256
00:17:49,916 --> 00:17:50,750
‫למה?‬

257
00:17:51,541 --> 00:17:52,583
‫למה?‬

258
00:17:55,416 --> 00:17:58,208
‫כי מחר הדיון על המשמורת על מריה,‬

259
00:17:58,875 --> 00:18:01,416
‫ואני בחרדה שלא יתנו לי לראות אותה יותר.‬

260
00:18:15,333 --> 00:18:16,583
‫בוא ננסה שוב.‬

261
00:18:18,125 --> 00:18:19,083
‫כן, בואי ננסה.‬

262
00:18:55,041 --> 00:18:56,000
‫דוקטור.‬

263
00:18:57,375 --> 00:18:58,208
‫כן?‬

264
00:18:59,125 --> 00:19:01,333
‫לא היית אמורה להיפגש היום עם נינה?‬

265
00:19:02,541 --> 00:19:06,166
‫כן, אבל לא נפגשתי איתה.‬
‫אני אנסה להתקשר אליה.‬

266
00:19:06,250 --> 00:19:08,333
‫כבר ניסיתי. היא לא זמינה.‬

267
00:19:10,291 --> 00:19:11,166
‫יש בעיות?‬

268
00:19:11,791 --> 00:19:16,125
‫לא שאני יודע. הדיון מחר,‬
‫אבל אני לא חושב שזאת הבעיה.‬

269
00:19:18,333 --> 00:19:19,375
‫אני אלך.‬

270
00:19:23,708 --> 00:19:29,833
‫זמן לישון. זמן לישון.‬

271
00:20:09,833 --> 00:20:12,500
‫פתרנו את כל ההסתייגויות,‬

272
00:20:12,583 --> 00:20:17,000
‫וזימנתי אתכם‬
‫כדי להודיע לכם על החלטת בית המשפט.‬

273
00:20:17,875 --> 00:20:24,500
‫על סמך הדברים ששמענו‬
‫מעורכות הדין, מהתובעת ומהמשיב,‬

274
00:20:24,583 --> 00:20:28,083
‫החלטנו למנות יועץ טכני…‬

275
00:20:28,750 --> 00:20:30,583
‫פסיכולוג.‬

276
00:20:30,666 --> 00:20:34,041
‫…עם הכשרה מתאימה וניסיון פסיכיאטרי מוכח,‬

277
00:20:34,541 --> 00:20:38,875
‫כדי לקבל החלטה שתיקח בחשבון את כל הגורמים,‬

278
00:20:38,958 --> 00:20:42,833
‫ושתיצמד למצב העובדתי נכון להיום.‬

279
00:20:43,375 --> 00:20:46,125
‫תראו, שני הצדדים הם אנשים צעירים מאוד,‬

280
00:20:46,208 --> 00:20:50,416
‫ומסיבה זו, הערכה פזיזה לא באה בחשבון.‬

281
00:20:50,500 --> 00:20:51,416
‫אני אסביר אחר כך.‬

282
00:20:51,500 --> 00:20:53,875
‫היועץ ייצור קשר עם עורכי הדין,‬

283
00:20:53,958 --> 00:20:57,250
‫כדי לקבוע פגישות ולהחליט על שיטות עבודה.‬

284
00:20:57,333 --> 00:21:00,125
‫לא, סליחה, אני לא מבינה. מה זה אומר?‬

285
00:21:00,208 --> 00:21:02,208
‫זה אומר שכדי לקבל החלטה,‬

286
00:21:02,291 --> 00:21:05,541
‫עדיף שנסתמך על ייעוץ של מומחה ניטרלי.‬

287
00:21:06,125 --> 00:21:09,333
‫היועץ יבוא לבית שלנו?‬
‫-זה נוהל סטנדרטי.‬

288
00:21:09,416 --> 00:21:12,166
‫כן. לבית שלכם או למקום העבודה.‬

289
00:21:12,250 --> 00:21:15,416
‫או לכל מקום שבו יוחלט שתיפגשו איתו.‬

290
00:21:15,500 --> 00:21:19,583
‫אז כל הדברים שעשיתי‬
‫בשבועות, בחודשים, מאז שמריה נולדה,‬

291
00:21:19,666 --> 00:21:21,000
‫לא הספיקו כדי להחליט.‬

292
00:21:21,083 --> 00:21:22,333
‫ברור שלא.‬

293
00:21:22,416 --> 00:21:24,916
‫אז אתה לא מוכן לקחת אחריות.‬

294
00:21:25,000 --> 00:21:27,166
‫לא, סליחה…‬
‫-תעזוב.‬

295
00:21:27,250 --> 00:21:30,041
‫מה אכפת לך? אלה לא החיים שלך, נכון?‬

296
00:21:30,125 --> 00:21:31,458
‫תסלח לה, בבקשה.‬

297
00:21:31,541 --> 00:21:34,875
‫הדיון נגמר. ניצור איתכם קשר בקרוב.‬

298
00:21:34,958 --> 00:21:37,166
‫להתראות ויום טוב.‬

299
00:21:37,250 --> 00:21:39,041
‫יום טוב.‬
‫-להתראות.‬

300
00:21:41,958 --> 00:21:44,458
‫כולכם נגדי! כולכם!‬

301
00:21:44,541 --> 00:21:46,000
‫את הורסת הכול.‬

302
00:21:46,083 --> 00:21:47,750
‫אז מה קורה עכשיו?‬

303
00:21:48,666 --> 00:21:51,875
‫מה שקורה זה שהבת שלך‬
‫הכניסה אותנו למצב קשה.‬

304
00:21:51,958 --> 00:21:52,875
‫באיזה מובן?‬

305
00:21:54,083 --> 00:21:57,541
‫במובן שאת צריכה‬
‫להגיע למשרד שלי בימים הקרובים‬

306
00:21:57,625 --> 00:22:00,000
‫כדי להחליט על המשך דרכנו המשותפת.‬

307
00:22:00,083 --> 00:22:00,916
‫באמת?‬

308
00:22:01,458 --> 00:22:05,541
‫בלתי אפשרי לעבוד ככה. עכשיו, אם תסלחו לי…‬

309
00:22:07,958 --> 00:22:13,000
‫נינה, אהובה, למה היית חייבת לעשות את זה?‬
‫-אמא, את מבינה שלא ניצחנו?‬

310
00:22:13,750 --> 00:22:16,875
‫היית בטוחה לגמרי שננצח. לגמרי.‬

311
00:22:17,791 --> 00:22:21,208
‫הפסדנו. איך את מרגישה עכשיו?‬

312
00:22:21,291 --> 00:22:22,166
‫את בסדר?‬

313
00:22:23,416 --> 00:22:25,583
‫כן, אני בסדר. בואי ניסע למריה. קדימה.‬

314
00:22:28,083 --> 00:22:31,375
‫ההתנהגות שלה תעניק לנו יתרון גדול.‬

315
00:22:31,458 --> 00:22:34,583
‫אתם מרוצים? הטובים ניצחו.‬

316
00:22:35,208 --> 00:22:37,291
‫תפסיקי עם הפרצוף של הבתולה הקדושה.‬

317
00:22:37,375 --> 00:22:39,041
‫מה את רוצה?‬
‫-את הכי גרועה…‬

318
00:22:39,125 --> 00:22:40,916
‫אמא.‬
‫-…עם הפרצוף המתחסד שלך.‬

319
00:22:41,000 --> 00:22:44,083
‫את לא יכולה לדבר ככה לאמא שלי.‬
‫-ומי את?‬

320
00:22:44,166 --> 00:22:47,000
‫זאת שרצתה להרביץ לבת שלי?‬
‫-אני ארביץ גם לך.‬

321
00:22:47,083 --> 00:22:48,416
‫לכי על זה.‬
‫-תירגעי.‬

322
00:22:48,500 --> 00:22:52,541
‫בואי נלך, אמא.‬
‫-זה לא הסוף, חבורת עלובים.‬

323
00:22:52,625 --> 00:22:54,333
‫נובורישית.‬
‫איכרה!‬

324
00:22:54,416 --> 00:22:55,625
‫היא אמרה "איכרה"?‬

325
00:22:55,708 --> 00:22:57,083
‫קראת לה "נובורישית".‬
‫-תירגעי.‬

326
00:22:57,166 --> 00:23:00,833
‫מפגרת.‬
‫-"מפגרת", לא שמעתי את זה מאז התיכון.‬

327
00:23:00,916 --> 00:23:03,291
‫תעזוב.‬
‫-יותר גרועה מהבת שלה.‬

328
00:23:04,125 --> 00:23:06,541
‫נהייתי רעב. להזמין מונית?‬

329
00:23:09,166 --> 00:23:10,750
‫נתראה בערב.‬
‫-ביי.‬

330
00:23:10,833 --> 00:23:12,166
‫ביי, ג'ורג'ו.‬
‫-ביי.‬

331
00:23:13,250 --> 00:23:14,375
‫מה נאכל?‬

332
00:23:14,458 --> 00:23:18,000
‫אני לא מבשלת. אפשר ללכת לצ'ירקולינו.‬

333
00:23:18,083 --> 00:23:20,708
‫כל פעם צ'ירקולינו?‬
‫-צריך לחגוג.‬

334
00:23:21,791 --> 00:23:23,916
‫שלום.‬
‫-צ'ני, נכון?‬

335
00:23:25,791 --> 00:23:26,750
‫תודה.‬

336
00:23:28,208 --> 00:23:29,083
‫אוי, אלוהים.‬

337
00:23:31,416 --> 00:23:33,458
‫סעו, ניפגש שם.‬

338
00:23:34,375 --> 00:23:37,208
‫ניפגש שם?‬
‫-מה? לאן הוא הולך?‬

339
00:23:39,083 --> 00:23:40,333
‫איך הלך?‬

340
00:23:40,416 --> 00:23:42,458
‫טוב, אפשר להגיד… שבסדר. כן.‬

341
00:23:42,541 --> 00:23:43,416
‫ידעתי.‬

342
00:23:46,916 --> 00:23:47,750
‫למה את מחכה?‬

343
00:23:50,458 --> 00:23:52,666
‫המונה דופק, חברות.‬

344
00:23:52,750 --> 00:23:54,333
‫"כל כך מעייף‬

345
00:23:56,625 --> 00:23:59,000
‫"ליפול הצידה כל כמה צעדים‬

346
00:23:59,958 --> 00:24:02,250
‫"בגלל המזל הרע שלי‬

347
00:24:03,541 --> 00:24:05,625
‫"בגלל הפחד שלי‬

348
00:24:06,916 --> 00:24:09,625
‫"טיסה בדאייה‬

349
00:24:11,708 --> 00:24:14,083
‫"כדי שיזכרו אותי פה‬

350
00:24:15,000 --> 00:24:17,125
‫"כי אני לא יודעת לעוף‬

351
00:24:19,166 --> 00:24:21,666
‫"איך אני יכולה לזכור‬

352
00:24:21,750 --> 00:24:24,083
‫"אני לא גברת‬

353
00:24:24,833 --> 00:24:29,083
‫"עם גורל שכולו כוכבים‬

354
00:24:29,166 --> 00:24:31,625
‫"אני לא גברת‬

355
00:24:32,333 --> 00:24:36,958
‫"אני אישה שהמלחמה שלה לא נגמרת‬

356
00:24:37,041 --> 00:24:39,000
‫"אני לא גברת‬

357
00:24:39,583 --> 00:24:44,250
‫"עם חיים של רק מעט צלקות‬

358
00:24:44,333 --> 00:24:46,375
‫"לא"‬

359
00:24:48,125 --> 00:24:51,125
‫מה זה הרעש הזה? מריה ישנה בחדר שלי.‬

360
00:24:51,208 --> 00:24:54,458
‫לאן את הולכת?‬
‫-לעשות קצת כיף. בסדר?‬

361
00:24:55,750 --> 00:24:58,541
‫גם לך כדאי, אמא.‬

362
00:25:00,208 --> 00:25:02,375
‫אני כבר לא יודעת מה להגיד.‬

363
00:25:03,791 --> 00:25:06,208
‫אלוהים אדירים.‬

364
00:25:19,166 --> 00:25:21,125
‫היי! תראה איפה אני.‬

365
00:25:23,500 --> 00:25:27,291
‫רציתי לראות אם עדיין יזהו אותי,‬
‫אבל לאף אחד לא אכפת ממני. מגניב.‬

366
00:25:28,083 --> 00:25:30,291
‫אני שמחה שתוכל לראות שוב את מריה.‬

367
00:25:30,375 --> 00:25:32,000
‫אבל אל תתרגל לזה.‬

368
00:25:33,083 --> 00:25:34,666
‫שמתי עליך עין.‬

369
00:25:36,875 --> 00:25:40,875
‫אל תדאגי, אני לא אתרגל. תיהני. ערב טוב.‬

370
00:25:48,083 --> 00:25:53,125
‫- ג'ורג'יה -‬

371
00:25:53,750 --> 00:25:54,625
‫פאק.‬

372
00:26:01,083 --> 00:26:01,916
‫ג'ורג'יה?‬

373
00:26:02,000 --> 00:26:04,500
‫אני לא מוצאת את נינה. דיברת איתה?‬

374
00:26:05,750 --> 00:26:08,708
‫כן, היא שלחה לי סרטון…‬

375
00:26:09,875 --> 00:26:13,125
‫לפני שעתיים. היא הייתה במועדון.‬

376
00:26:13,208 --> 00:26:14,166
‫היא הייתה בסדר?‬

377
00:26:15,958 --> 00:26:17,958
‫כן. היא נראתה שמחה. למה?‬

378
00:26:18,041 --> 00:26:21,750
‫לא יודעת. היא מיהרה לצאת. היא הייתה מוזרה.‬

379
00:26:21,833 --> 00:26:24,791
‫קודם היא לא ענתה לי, ועכשיו היא לא זמינה.‬

380
00:26:24,875 --> 00:26:28,916
‫אני דואגת מאוד. בבקשה, דניאלה, תעזור לי.‬

381
00:26:29,000 --> 00:26:33,208
‫טוב, תקשיבי, אני אסע‬
‫לשם לבדוק. אני אחזור אלייך.‬

382
00:26:33,291 --> 00:26:34,208
‫תודה.‬

383
00:26:43,958 --> 00:26:45,833
‫סליחה, ראית את הבחורה הזאת?‬

384
00:26:45,916 --> 00:26:46,750
‫לא.‬

385
00:26:49,666 --> 00:26:51,666
‫סליחה, ראיתן את הבחורה הזאת?‬

386
00:26:51,750 --> 00:26:53,000
‫לא, מצטערת.‬
‫-תודה.‬

387
00:26:54,208 --> 00:26:55,125
‫סליחה.‬

388
00:27:00,416 --> 00:27:02,375
‫קדימה!‬

389
00:27:02,916 --> 00:27:05,708
‫תתעורר. כמעט הגענו לאיביזה.‬

390
00:27:05,791 --> 00:27:08,000
‫תתעורר, אחי. תתעורר.‬

391
00:27:11,625 --> 00:27:12,541
‫ג'ורג'יה.‬

392
00:27:12,625 --> 00:27:14,083
‫תגיד לי שמצאת אותה.‬

393
00:27:14,166 --> 00:27:15,166
‫היא לא פה.‬

394
00:27:27,625 --> 00:27:29,125
‫ראשיד, לאן אתה הולך?‬

395
00:27:30,166 --> 00:27:34,666
‫תירגע, אני לא בורח.‬
‫הורידו לי את הגבס ושחררו אותי.‬

396
00:27:35,416 --> 00:27:36,250
‫אהה.‬

397
00:27:36,916 --> 00:27:38,250
‫למה הפרצוף הזה?‬

398
00:27:39,208 --> 00:27:41,250
‫לא יכלו להמשיך להחזיק אותי.‬

399
00:27:41,333 --> 00:27:44,333
‫הייתי אמור להיות פה שבוע,‬
‫ונשארתי יותר מחודש.‬

400
00:27:44,958 --> 00:27:48,500
‫הם צריכים את המיטות. בטח יגיעו עוד פסיכים.‬

401
00:27:48,583 --> 00:27:50,083
‫מה? חבל לך?‬

402
00:27:50,166 --> 00:27:53,791
‫לא. רק קצת. אבל אני שמח בשבילך.‬

403
00:27:54,458 --> 00:27:55,791
‫לאן תלך?‬

404
00:27:55,875 --> 00:27:59,750
‫חשבתי לבוא אליך.‬
‫לבית שלך. כי אתה אוהב אותי.‬

405
00:27:59,833 --> 00:28:00,750
‫אני יכול?‬

406
00:28:02,166 --> 00:28:04,083
‫תירגע! אני אהיה כמו כלב.‬

407
00:28:04,166 --> 00:28:07,333
‫אני נשאר איפה‬
‫שסובלים אותי וזורקים לי עצמות.‬

408
00:28:07,416 --> 00:28:10,083
‫בסוף, מה אכפת לך?‬

409
00:28:10,958 --> 00:28:13,000
‫לא אכפת לך בכלל.‬

410
00:28:14,500 --> 00:28:15,333
‫שלום.‬

411
00:28:23,000 --> 00:28:28,250
‫"טיפה צוללת לקרקעית‬
‫מוצאת את הים‬

412
00:28:29,583 --> 00:28:32,625
‫"האושר‬

413
00:28:33,291 --> 00:28:37,166
‫"כמו גל שמחכה בקרבת מקום‬

414
00:28:37,875 --> 00:28:40,833
‫"האושר‬

415
00:28:41,416 --> 00:28:44,791
‫"כמו צל שבא והולך"‬

416
00:28:54,500 --> 00:28:55,875
‫הלך רע בבית המשפט?‬

417
00:28:57,000 --> 00:28:58,208
‫לא, הלך טוב.‬

418
00:28:59,250 --> 00:29:00,750
‫אז למה הפרצוף הזה?‬

419
00:29:02,333 --> 00:29:03,666
‫לא יודע…‬

420
00:29:04,833 --> 00:29:08,250
‫אלסנדרו, ארמנדו,‬

421
00:29:08,750 --> 00:29:10,541
‫ועכשיו גם ראשיד.‬

422
00:29:10,625 --> 00:29:12,291
‫כולם עוזבים.‬

423
00:29:12,375 --> 00:29:14,333
‫טוב, אני עדיין פה.‬

424
00:29:16,541 --> 00:29:17,916
‫היצירה הכי טובה.‬

425
00:29:20,166 --> 00:29:22,125
‫זה לא מספיק לך? הא?‬

426
00:29:25,958 --> 00:29:26,875
‫בוא הנה.‬

427
00:29:28,458 --> 00:29:29,333
‫בוא הנה.‬

428
00:29:34,791 --> 00:29:39,416
‫כשאתה כל כך עצוב, האמא הפנימית שלי מתגלה.‬

429
00:29:39,500 --> 00:29:42,291
‫כמעט בא לי לאהוב אותך.‬

430
00:29:43,541 --> 00:29:44,958
‫למרבה המזל…‬

431
00:29:46,458 --> 00:29:48,083
‫זה עובר מהר.‬

432
00:29:51,500 --> 00:29:53,875
‫טוב, אני עוזבת מחר.‬

433
00:29:55,541 --> 00:29:57,791
‫הם פשוט לא יודעים מה לעשות איתי.‬

434
00:30:00,541 --> 00:30:02,708
‫מה תעשה בלעדיי, הא?‬

435
00:30:04,791 --> 00:30:06,000
‫אני לא יודע.‬

436
00:30:06,083 --> 00:30:07,416
‫גם אני לא יודעת.‬

437
00:30:09,083 --> 00:30:10,125
‫גם אני לא.‬

438
00:30:22,208 --> 00:30:24,916
‫היי, תעצרי! לאן את נוסעת?‬

439
00:30:31,375 --> 00:30:33,583
‫מריו! תתקשר למיון!‬

440
00:30:38,916 --> 00:30:42,291
‫דניאלה! נינה בחדר המיון. היא במצב נורא.‬

441
00:31:17,708 --> 00:31:19,041
‫תפתחו את הדלת!‬

442
00:31:19,125 --> 00:31:21,041
‫תפתחו את הדלת המזדיינת!‬
‫-אל תצעק!‬

443
00:31:21,125 --> 00:31:23,291
‫תפתחו את הדלת המזדיינת!‬

444
00:31:23,375 --> 00:31:25,666
‫כרגע הגיע מקרה חירום! תירגע!‬
‫-תפתח כבר!‬

445
00:31:25,750 --> 00:31:27,708
‫דניאלה!‬
‫-תנו לי להיכנס!‬

446
00:31:27,791 --> 00:31:29,666
‫דניאלה! לא!‬
‫-אני חייב להיכנס!‬

447
00:31:29,750 --> 00:31:33,250
‫עצור! אתה יכול לקרוא לרופא התורן, בבקשה?‬

448
00:31:33,333 --> 00:31:35,000
‫תנו לי…‬
‫-דניאלה!‬

449
00:31:35,666 --> 00:31:37,250
‫אני רוצה לראות אותה!‬
‫-תירגע.‬

450
00:31:37,333 --> 00:31:39,666
‫הם חייבים להכניס אותי.‬
‫אני רוצה לראות אותה.‬

451
00:31:39,750 --> 00:31:41,125
‫אתה תראה אותה. תירגע.‬

452
00:31:41,208 --> 00:31:44,166
‫למה הם לא מכניסים אותי?‬
‫-שב.‬

453
00:31:44,250 --> 00:31:46,666
‫אתה צריך סבלנות. אי אפשר להתפרץ ככה למיון.‬

454
00:31:46,750 --> 00:31:48,875
‫אתה יודע את זה.‬
‫-אני רק רוצה לראות אותה.‬

455
00:31:48,958 --> 00:31:49,916
‫היי.‬

456
00:31:50,000 --> 00:31:51,208
‫נו?‬

457
00:31:51,291 --> 00:31:52,833
‫עוד מוקדם לומר.‬

458
00:31:52,916 --> 00:31:55,791
‫כשהיא הגיעה, היא עברה דום לב,‬
‫אבל הצלחנו להחזיר אותה.‬

459
00:31:55,875 --> 00:31:59,375
‫בבדיקות הדם מצאנו‬
‫אלכוהול, בנזודיאזפין וקוקאין.‬

460
00:31:59,458 --> 00:32:01,833
‫אנחנו עושים לה שטיפת קיבה.‬
‫היא אמורה להיות בסדר.‬

461
00:32:01,916 --> 00:32:05,333
‫תודה. אני אודיע לאליזבטה.‬
‫-כרגע דיברתי איתה.‬

462
00:32:07,541 --> 00:32:08,708
‫שמעת?‬

463
00:32:10,250 --> 00:32:11,250
‫תירגע.‬

464
00:32:15,083 --> 00:32:16,375
‫אליזבטה?‬

465
00:32:16,458 --> 00:32:18,416
‫כן, אני במיון עם דניאלה.‬

466
00:32:20,083 --> 00:32:20,916
‫בסדר.‬

467
00:32:23,000 --> 00:32:23,875
‫בסדר.‬

468
00:32:31,791 --> 00:32:33,791
‫אהובה שלי, בואי.‬

469
00:32:33,875 --> 00:32:35,000
‫מה שלומה?‬

470
00:32:36,208 --> 00:32:39,708
‫היא עברה שטיפת קיבה.‬
‫היא הגיעה במצב לא טוב.‬

471
00:32:39,791 --> 00:32:41,250
‫מצבה משתפר.‬

472
00:32:42,250 --> 00:32:43,666
‫רציתי להגיד לה ש…‬

473
00:32:45,583 --> 00:32:46,416
‫בואי.‬

474
00:32:47,500 --> 00:32:51,000
‫הכול באשמתי…‬
‫-לא, לא.‬

475
00:32:54,958 --> 00:32:56,958
‫הכול בסדר.‬

476
00:32:57,750 --> 00:33:00,250
‫הכול טוב. כן, אהובה.‬

477
00:33:07,833 --> 00:33:08,916
‫אהובה שלי.‬

478
00:33:10,000 --> 00:33:13,625
‫אמא. שניכם ביחד, איזה מחזה.‬

479
00:33:16,250 --> 00:33:18,166
‫סליחה.‬
‫-הכול באשמתי.‬

480
00:33:18,250 --> 00:33:21,166
‫סליחה.‬
‫-אני הורסת הכול.‬

481
00:33:21,250 --> 00:33:24,125
‫אני מנסה לעשות הכול‬
‫כמו שצריך, ותמיד הורסת הכול.‬

482
00:33:24,208 --> 00:33:25,041
‫זה לא נכון.‬

483
00:33:26,291 --> 00:33:29,166
‫השופט ייתן אותה לך, ובצדק.‬

484
00:33:29,250 --> 00:33:30,666
‫לא.‬
‫-בצדק.‬

485
00:33:32,166 --> 00:33:33,208
‫איך את מרגישה?‬

486
00:33:33,916 --> 00:33:36,083
‫פישלתי בענק.‬
‫-אל תדאגי.‬

487
00:33:36,166 --> 00:33:38,416
‫ראית מה עשיתי?‬

488
00:33:38,500 --> 00:33:40,666
‫את לא אשמה. אני אשמה.‬
‫-לא.‬

489
00:33:40,750 --> 00:33:43,625
‫אני עושה הכול נכון,‬
‫אבל זה אף פעם לא מסתדר.‬

490
00:33:43,708 --> 00:33:45,666
‫לא.‬
‫-אבל ניסיתי.‬

491
00:33:46,500 --> 00:33:48,875
‫אהובה, תראי מי פה.‬

492
00:33:48,958 --> 00:33:50,500
‫מריה!‬
‫-אמא.‬

493
00:33:50,583 --> 00:33:51,583
‫אהובה.‬

494
00:33:51,666 --> 00:33:53,458
‫אמא פה.‬

495
00:33:53,541 --> 00:33:55,583
‫היי.‬
‫-מריה.‬

496
00:33:55,666 --> 00:33:56,875
‫אמא פה.‬

497
00:33:58,666 --> 00:34:01,041
‫את אמא יוצאת מהכלל.‬

498
00:34:01,625 --> 00:34:04,125
‫תמיד נתת לה הכול, והיא מתה עלייך.‬

499
00:34:07,458 --> 00:34:11,416
‫נכון, מריה? את אוהבת את אמא מאוד.‬

500
00:34:13,208 --> 00:34:17,458
‫כמה את אוהבת את אמא? הא?‬

501
00:34:19,250 --> 00:34:21,291
‫אמא צריכה לנוח. בואי.‬

502
00:34:23,250 --> 00:34:24,375
‫אנחנו הולכות.‬

503
00:34:34,333 --> 00:34:35,500
‫בוא.‬

504
00:34:47,291 --> 00:34:50,583
‫תקריא לי שיר שכתבת כדי שאוכל להירדם?‬

505
00:34:54,708 --> 00:34:58,500
‫כתבתי שיר למריה,‬
‫אבל אין לי אותו פה. אני יכול לנסות.‬

506
00:34:58,583 --> 00:34:59,458
‫קדימה.‬

507
00:35:04,541 --> 00:35:08,333
‫"כשאת צוחקת ומתאחדת עם האושר‬

508
00:35:11,791 --> 00:35:13,625
‫"אין בעולם רשע‬

509
00:35:16,666 --> 00:35:22,875
‫"ידייך רועדות באוויר‬
‫נאחזות בדברים בלתי נראים‬

510
00:35:26,083 --> 00:35:30,583
‫"האורות והצללים גם יחד‬
‫משחקים איתך בסתר‬

511
00:35:31,416 --> 00:35:33,958
‫"בשפה שאסורה על כל השאר‬

512
00:35:36,083 --> 00:35:39,500
‫"ואז עננים שחורים מסתירים את השמש‬

513
00:35:44,458 --> 00:35:48,083
‫"קירות שחורים‬
‫היכן שידייך ליטפו אבק‬

514
00:35:50,916 --> 00:35:53,791
‫"עינייך מכירות לרגע את הכאב‬

515
00:35:56,000 --> 00:35:58,041
‫"ואז החיוך שלך חוזר‬

516
00:36:00,708 --> 00:36:06,416
‫"ואור היקום מתפשט שוב מעינייך אל החדר"‬

517
00:36:08,916 --> 00:36:09,833
‫זה הסוף.‬

518
00:36:11,583 --> 00:36:13,666
‫יפה. יפה מאוד.‬

519
00:36:14,625 --> 00:36:15,500
‫תודה.‬

520
00:36:17,791 --> 00:36:19,458
‫תכתוב שיר גם בשבילי?‬

521
00:36:20,375 --> 00:36:21,208
‫כן.‬

522
00:36:50,791 --> 00:36:53,166
‫- אנג'ליקה -‬

523
00:37:46,625 --> 00:37:47,541
‫את מגעילה.‬

524
00:37:53,833 --> 00:37:54,791
‫את מגעילה.‬

525
00:39:04,000 --> 00:39:05,375
‫מדונינה שלי.‬

526
00:39:18,750 --> 00:39:20,125
‫מדונינה שלי.‬

527
00:39:29,291 --> 00:39:31,375
‫- כעבור שלושה חודשים -‬

528
00:39:42,166 --> 00:39:44,666
‫תראי איזה תור, רוסנה.‬

529
00:39:44,750 --> 00:39:47,166
‫אז מה? לא יבקשו פה כרטיס.‬

530
00:39:47,833 --> 00:39:49,583
‫את אכזרית.‬
‫-בוא נלך.‬

531
00:39:51,291 --> 00:39:52,541
‫ראית? זה הולך מהר.‬

532
00:39:53,875 --> 00:39:55,458
‫תודה, להתראות.‬
‫-תודה.‬

533
00:39:56,083 --> 00:39:57,333
‫שלום.‬
‫-שלום.‬

534
00:39:58,291 --> 00:39:59,666
‫אפשר לקבל…‬

535
00:40:00,375 --> 00:40:01,416
‫עשרה?‬

536
00:40:01,500 --> 00:40:02,375
‫עשרה?‬

537
00:40:03,000 --> 00:40:05,041
‫אני אמא שלו.‬
‫-זה היה ברור.‬

538
00:40:07,208 --> 00:40:09,666
‫הנה. זה יוצא 120, אבל מאה יספיקו.‬

539
00:40:09,750 --> 00:40:10,875
‫תודה.‬
‫-תודה.‬

540
00:40:10,958 --> 00:40:12,625
‫אני אנג'ליקה.‬
‫-אני אנה.‬

541
00:40:13,833 --> 00:40:17,125
‫זה תאטרון חשוב, ג'נלוקה.‬

542
00:40:17,208 --> 00:40:18,375
‫כן, יפה.‬

543
00:40:29,625 --> 00:40:30,458
‫דניאלה.‬

544
00:40:33,166 --> 00:40:34,416
‫יש המון אנשים.‬

545
00:40:34,500 --> 00:40:35,458
‫כן. אני מת.‬

546
00:40:35,541 --> 00:40:38,291
‫לא. תירגע. יהיה בסדר.‬

547
00:40:39,250 --> 00:40:40,541
‫אני איכנס ראשונה.‬
‫-בסדר.‬

548
00:40:40,625 --> 00:40:42,458
‫אל תברח. אתה הבא בתור.‬

549
00:40:44,500 --> 00:40:45,333
‫אני לא אברח.‬

550
00:40:47,083 --> 00:40:48,250
‫ערב טוב.‬

551
00:40:49,083 --> 00:40:52,875
‫תודה שבאתם,‬
‫אני אנג'ליקה ויסנטין מהוצאת ביבלי.‬

552
00:40:52,958 --> 00:40:57,541
‫הערב נציג את אוסף השירים‬
‫הראשון של דניאלה צ'ני,‬

553
00:40:57,625 --> 00:40:58,791
‫"ימים משותפים".‬

554
00:41:00,375 --> 00:41:02,500
‫דניאלה כותב שירה מאז התיכון,‬

555
00:41:02,583 --> 00:41:05,625
‫אבל הוא מעולם לא חשב לפרסם,‬
‫כי, כמו שהוא אמר,‬

556
00:41:05,708 --> 00:41:07,208
‫"אי אפשר להתפרנס משירה".‬

557
00:41:09,166 --> 00:41:11,458
‫קשה להאשים אותו.‬

558
00:41:11,541 --> 00:41:16,708
‫אבל שירים טובים צריכים להתפרסם.‬
‫אי אפשר לחשוב רק על השוק.‬

559
00:41:17,375 --> 00:41:21,000
‫בלי שירה, האדם הופך לאנאלפבית.‬

560
00:41:21,083 --> 00:41:24,958
‫אנאלפבתיות רגשית. זה מה שקורה לנו עכשיו.‬

561
00:41:26,708 --> 00:41:29,458
‫אנחנו מאמינים שדניאלה הוא משורר אמיתי.‬

562
00:41:29,541 --> 00:41:32,333
‫תשפטו בעצמכם.‬
‫בואו נקבל אותו במחיאות כפיים.‬

563
00:41:40,208 --> 00:41:42,125
‫ערב טוב.‬

564
00:41:42,208 --> 00:41:43,666
‫קדימה, דניאלה!‬

565
00:41:45,750 --> 00:41:47,000
‫ערב טוב.‬

566
00:41:47,666 --> 00:41:51,791
‫למען האמת, אני לא יודע מה לומר.‬
‫אנג'ליקה כבר אמרה הכול.‬

567
00:41:53,541 --> 00:41:54,625
‫טוב…‬

568
00:41:54,708 --> 00:42:01,250
‫שירה תמיד הייתה מפלט עבורי.‬
‫מחשבות בצורה של…‬

569
00:42:01,333 --> 00:42:04,541
‫של הצהרת אהבה, אפשר להגיד. כן.‬

570
00:42:07,291 --> 00:42:10,625
‫כן. השירים האלה מדברים‬
‫על מה שקרה בשנים האחרונות,‬

571
00:42:10,708 --> 00:42:13,125
‫כל מה שקרה לי, ולרבים מהאנשים שנמצאים פה.‬

572
00:42:14,041 --> 00:42:18,500
‫בכל מקרה, אני חייב‬
‫להודות לביבלי, ההוצאה לאור,‬

573
00:42:18,583 --> 00:42:20,166
‫ולאנג'ליקה ויסנטין.‬

574
00:42:20,750 --> 00:42:21,750
‫תודה.‬

575
00:42:22,375 --> 00:42:23,500
‫בראבו.‬

576
00:42:27,541 --> 00:42:32,291
‫שנינו הכרנו אדם שהיה אמן השירה.‬

577
00:42:32,375 --> 00:42:33,541
‫וגם אמן החיים.‬

578
00:42:34,708 --> 00:42:38,625
‫אני אקרא עכשיו כמה שירים.‬
‫הראשון נקרא "התרוממות".‬

579
00:42:40,041 --> 00:42:41,916
‫"לא ראיתי עוד דבר‬

580
00:42:42,000 --> 00:42:44,250
‫"עיניי לא הסכימו לזכור איך בוכים‬

581
00:42:44,916 --> 00:42:47,875
‫"ואז, באקראי‬

582
00:42:47,958 --> 00:42:51,916
‫"אמא או אבא או פרצוף לא מוכר‬

583
00:42:52,000 --> 00:42:55,041
‫"השאלת לי עיניים וראיתי שוב‬

584
00:42:55,125 --> 00:42:56,458
‫"אך תמיד בכאב‬

585
00:42:57,458 --> 00:43:01,166
‫"אפילו כשהרעב והצמא תמו‬

586
00:43:01,250 --> 00:43:05,250
‫"באת, זר‬
‫באמצע הדרך‬

587
00:43:05,333 --> 00:43:08,916
‫"כדי לעזור לי לזכור איך לאכול ולשתות‬

588
00:43:09,000 --> 00:43:10,500
‫"אך זה לא עצר את הכאב‬

589
00:43:11,833 --> 00:43:15,083
‫"אתה, זר בבית החולים‬

590
00:43:15,166 --> 00:43:18,708
‫"או במעמקי הים‬
‫לימדת אותי לשנוא‬

591
00:43:19,708 --> 00:43:21,958
‫"בלי אף אחד שיחבק את זעמי‬

592
00:43:22,875 --> 00:43:26,583
‫"וכך שנאתי, וכל הזמן קיוויתי‬

593
00:43:27,416 --> 00:43:29,625
‫"את, בשר ודם‬

594
00:43:29,708 --> 00:43:34,083
‫"לבושה ביופי‬
‫שגורם לקולי ולרגליי לרעוד‬

595
00:43:35,208 --> 00:43:39,708
‫"תני לי את פיך לנשק אותו‬
‫את נשמתך להיכנס אליה‬

596
00:43:39,791 --> 00:43:43,250
‫"ושם תישארי, לנצח, באהבה"‬

597
00:43:44,291 --> 00:43:46,291
‫זהו.‬
‫-בראבו!‬

598
00:43:46,375 --> 00:43:48,500
‫בראבו!‬

599
00:43:49,500 --> 00:43:50,375
‫קדימה, דניאלה!‬

600
00:44:04,791 --> 00:44:06,125
‫בראבו!‬

601
00:44:23,125 --> 00:44:30,000
‫- הכול זועק לישועה -‬

602
00:44:37,125 --> 00:44:40,166
‫- מבוסס על הרומן "הכול זועק לישועה"‬
‫מאת דניאלה מנצ'רלי -‬

603
00:48:12,666 --> 00:48:16,875
‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬