1
00:00:14,994 --> 00:00:16,537
‫אומרים לעיתים קרובות… ‬

2
00:00:17,955 --> 00:00:24,920
‫שהיפנים רואים חתולים כיצורים מיוחדים.‬

3
00:00:27,339 --> 00:00:31,177
‫"מנקי נקו", החתול המזמין, למשל,‬

4
00:00:31,260 --> 00:00:33,929
‫נחשב למביא מזל.‬

5
00:00:35,347 --> 00:00:40,978
‫אני לא יודעת אם אפשר‬
‫לקרוא להם "שליחי הרוחות",‬

6
00:00:42,938 --> 00:00:47,943
‫אבל אני חושבת‬
‫שהם בהחלט פונים לרגישות היפנית.‬

7
00:00:48,527 --> 00:00:50,154
‫באופן אישי,‬

8
00:00:50,738 --> 00:00:56,118
‫אני מאמינה שהם נושאים "מסרים מסתוריים".‬

9
00:00:57,953 --> 00:01:02,083
‫למעשה, בתקופה שבה היה לי ממש קשה‬

10
00:01:02,166 --> 00:01:05,168
‫ולא מצאתי תשובות,‬

11
00:01:05,251 --> 00:01:10,299
‫ההחלטה ליצור יצירות אומנות של חתולים‬
‫נתנה לי את היכולת…‬

12
00:01:11,217 --> 00:01:13,385
‫לצאת מגבולות הדמיון שלי,‬

13
00:01:14,470 --> 00:01:17,848
‫ולפתוח את חיי לעולם חדש של הזדמנויות.‬

14
00:01:17,932 --> 00:01:19,934
‫אני נדהמת לראות איך הדברים הסתדרו.‬

15
00:01:22,019 --> 00:01:27,358
‫מעולם לא חלמתי שאוכל להיות מאושרת כל כך.‬

16
00:01:31,278 --> 00:01:33,739
‫- סדרה תיעודית מקורית של NETFLIX -‬

17
00:02:08,440 --> 00:02:13,028
‫תמיד הייתי ממש שקועה בדברים כשהייתי ילדה.‬

18
00:02:13,112 --> 00:02:16,740
‫אני לא חושבת שהייתי טיפוס שמשתף פעולה.‬

19
00:02:16,824 --> 00:02:21,245
‫היה צריך ממש לעצור אותי‬
‫אם הייתי כמעט מסיימת משהו.‬

20
00:02:26,167 --> 00:02:29,628
‫כשהייתי בבית ספר יסודי,‬

21
00:02:29,712 --> 00:02:33,132
‫ציירתי תפאורת רקע למופע בבית הספר,‬

22
00:02:33,215 --> 00:02:36,385
‫והייתי כל כך שקועה בזה‬
‫שנשארתי אחרי שעות בית הספר.‬

23
00:02:36,468 --> 00:02:41,140
‫נשארתי בבית הספר לאחר שהוא נסגר‬
‫רק כדי להמשיך לצייר.‬

24
00:02:41,223 --> 00:02:43,142
‫עד כדי כך אהבתי לצייר.‬

25
00:02:47,855 --> 00:02:52,359
‫האומן שאני הכי מעריצה הוא בוודאות פיקאסו.‬

26
00:02:53,360 --> 00:02:57,323
‫אפשר בהחלט לומר שטכנית,‬
‫הוא היה מוכשר מאוד.‬

27
00:02:57,406 --> 00:03:01,243
‫ולמרות שזה אולי נשמע קצת קלישאתי,‬

28
00:03:01,327 --> 00:03:04,330
‫כששואלים אותי מה אני אוהבת בפיקאסו,‬

29
00:03:04,413 --> 00:03:07,666
‫אני תמיד עונה, "התשוקה שלו".‬

30
00:03:07,750 --> 00:03:13,672
‫- וואקונקו -‬

31
00:03:14,590 --> 00:03:21,263
‫השם וואקונקו מגיע מהמילים היפניות‬
‫"וואקו", מסגרת, ו"נקו", חתול.‬

32
00:03:21,347 --> 00:03:23,766
‫אז ביחד זה אומר "חתול בתוך מסגרת".‬

33
00:03:23,849 --> 00:03:27,603
‫חשבתי על רעיונות רבים לשמות,‬

34
00:03:27,686 --> 00:03:32,650
‫אבל חשבתי ש"וואקונקו" היה קליט וקל לזכור.‬

35
00:03:34,360 --> 00:03:40,574
‫גיליתי את הליבוד במחט‬
‫כשניסיתי לתפור חצאית.‬

36
00:03:40,658 --> 00:03:44,662
‫הלכתי לחנות מלאכת יד כדי לקנות חומרים.‬

37
00:03:44,745 --> 00:03:47,206
‫ככה נתקלתי בזה.‬

38
00:03:47,289 --> 00:03:54,046
‫לא ידעתי שניתן ליצור אומנות בחופשיות כזו‬
‫כשמשתמשים בזה,‬

39
00:03:54,129 --> 00:03:56,548
‫אז זה ממש תפס אותי מההתחלה.‬

40
00:04:00,386 --> 00:04:06,558
‫אני גרה עם שלושה חתולים‬
‫שנקראים שימה, פוקו-צ'אן וגורי,‬

41
00:04:07,101 --> 00:04:09,520
‫וכולם חתולים שאומצו מעמותות.‬

42
00:04:10,104 --> 00:04:13,399
‫בכל פעם שאני מרגיש מותשת,‬

43
00:04:13,482 --> 00:04:17,278
‫הנוכחות שלהם מרפאת אותי.‬

44
00:04:17,360 --> 00:04:23,075
‫כשהתחלתי את הליבוד במחט, ‬
‫כבר הייתי מאוהבת בהם.‬

45
00:04:23,158 --> 00:04:27,079
‫ציירתי ציורים במשך כל הזמן הזה,‬

46
00:04:27,162 --> 00:04:31,375
‫כולל הרבה דיוקנאות,‬

47
00:04:31,458 --> 00:04:36,839
‫וחשבתי,‬
‫"אולי אתחיל לעשות פסלים שלהם מלבד?"‬

48
00:04:36,922 --> 00:04:39,633
‫ככה הגעתי לעיצוב דיוקנאות חתולים בתלת-ממד.‬

49
00:04:44,680 --> 00:04:51,270
‫זו תמונה של מיו,‬
‫חתול רוסי כחול בעל גוון אחד.‬

50
00:04:52,271 --> 00:04:54,690
‫החתול הזה חי, נכון?‬

51
00:04:54,773 --> 00:04:58,193
‫אז תהליך היצירה שלך יהיה שונה מהרגיל.‬

52
00:04:58,277 --> 00:04:59,486
‫איך תעשי את זה?‬

53
00:05:01,572 --> 00:05:07,453
‫פגשתי לראשונה את סאצ'י מ"וואקונקו"‬
‫כשניהלתי ערוץ יוטיוב משלי.‬

54
00:05:07,536 --> 00:05:10,956
‫הראיתי לאנשים איך ליצור תוכן וידאו משלהם.‬

55
00:05:11,040 --> 00:05:16,670
‫באותו זמן, סאצ'י שלחה לי כמה סרטונים‬
‫ושאלה אותי אם אהיה מעוניין‬

56
00:05:16,754 --> 00:05:20,174
‫לצלם חלק מהתוכן שלה.‬

57
00:05:20,674 --> 00:05:24,386
‫כשראיתי את העבודה שלה, חשבתי,‬

58
00:05:24,470 --> 00:05:28,140
‫"זה מגניב. העולם צריך לראות את זה."‬

59
00:05:28,766 --> 00:05:29,933
‫מכאן?‬

60
00:05:30,017 --> 00:05:32,144
‫כן, זה טוב.‬
‫-בסדר, קדימה.‬

61
00:05:35,230 --> 00:05:39,276
‫הסרטון הראשון שעשינו יחד‬
‫קיבל מעל ל-1,000,000 צפיות ביוטיוב.‬

62
00:05:39,360 --> 00:05:41,695
‫ואז הבנו שעלינו על משהו.‬

63
00:05:41,779 --> 00:05:43,739
‫חשבנו שיש לנו מוצר טוב.‬

64
00:05:45,449 --> 00:05:48,452
‫מספר הצופים גדל בהתמדה מאז,‬

65
00:05:48,535 --> 00:05:53,791
‫וקיבלתי יותר ויותר בקשות מאנשים‬
‫שרצו שאעצב את החתולים שלהם,‬

66
00:05:53,874 --> 00:05:56,293
‫עוד לפני שהגעתי למקום שאני נמצאת בו היום.‬

67
00:06:06,720 --> 00:06:13,685
‫עד לאחרונה,‬
‫יצרתי בעיקר חתולים שהלכו לעולמם.‬

68
00:06:13,769 --> 00:06:15,437
‫אבל במקרה הזה,‬

69
00:06:15,521 --> 00:06:20,859
‫אני אפגוש את החתול שאעצב.‬

70
00:06:22,653 --> 00:06:27,616
‫כמובן שאני מצפה לפגוש את הבעלים,‬

71
00:06:28,117 --> 00:06:34,706
‫אבל לפגוש את מיו ולגלות איזו חתולה היא… ‬

72
00:06:35,541 --> 00:06:37,876
‫זה אפילו יותר מרגש.‬

73
00:06:52,349 --> 00:06:56,270
‫העובדה שמיו גרה איתי‬

74
00:06:56,353 --> 00:07:00,941
‫זה כאילו יש לי ילדה ואחות,‬

75
00:07:01,483 --> 00:07:04,403
‫אבל גם כאילו שיש לי חברה.‬

76
00:07:05,154 --> 00:07:08,824
‫לפעמים היא נהיית מלאת חיבה, כמו מאהבת.‬

77
00:07:08,907 --> 00:07:10,909
‫יש לנו מערכת יחסים מצחיקה.‬

78
00:07:12,077 --> 00:07:13,662
‫למען האמת,‬

79
00:07:13,745 --> 00:07:17,124
‫המשפחה שלי לא הסתדרה עם חיות,‬

80
00:07:17,207 --> 00:07:21,128
‫ולא הרשו לנו להחזיק חיות מחמד.‬

81
00:07:21,753 --> 00:07:24,673
‫כשעזבתי את בית הוריי ועברתי למכללה,‬

82
00:07:25,257 --> 00:07:26,925
‫החלטתי לקחת את מיו.‬

83
00:07:27,509 --> 00:07:32,473
‫ואי אפשר להפריד בינינו מאז.‬

84
00:07:46,945 --> 00:07:50,866
‫אני מ"וואקונקו".‬
‫-שלום. נעים להכיר אותך.‬

85
00:07:50,949 --> 00:07:52,743
‫גם אותך.‬

86
00:07:54,912 --> 00:07:57,706
‫זה יום משמח כל כך. תודה שבאת.‬

87
00:07:58,624 --> 00:08:00,292
‫מיו כל כך חמודה.‬

88
00:08:01,752 --> 00:08:05,297
‫ראינו ביוטיוב ובשירותי הרשתות החברתיות‬

89
00:08:05,380 --> 00:08:09,009
‫שסאצ'י יוצרת יצירות אומנות מדהימות.‬

90
00:08:09,092 --> 00:08:12,888
‫בסרטון שראינו, היא הדביקה את השפם,‬

91
00:08:12,971 --> 00:08:16,642
‫ומסתבר שבסצנה ההיא, ‬
‫אלו היו שיערות השפם האמיתיות של החתול.‬

92
00:08:17,643 --> 00:08:23,982
‫אפשר לראות כמה היא אוהבת את החתולים‬
‫שהיא משתמשת בהם כמודלים,‬

93
00:08:24,066 --> 00:08:27,945
‫אז חשבנו שממש נשמח‬
‫אם "וואקונקו" תעצב את מיו.‬

94
00:08:28,028 --> 00:08:30,322
‫היא אמרה שאת חמודה, מיו.‬
‫נכון שזה נחמד?‬

95
00:08:30,405 --> 00:08:34,200
‫אני נהיית רגשנית.‬

96
00:08:36,954 --> 00:08:39,122
‫היא כל כך חמודה.‬

97
00:08:44,294 --> 00:08:48,674
‫מיו בת עשר, והיא תהיה בת 11 בקרוב.‬

98
00:08:48,757 --> 00:08:53,762
‫היא לא נעשית צעירה יותר,‬
‫אז מי יודע מתי היא תעזוב אותנו.‬

99
00:08:53,845 --> 00:08:57,015
‫המחשבה על כך מעציבה אותנו.‬

100
00:08:59,226 --> 00:09:01,562
‫את דוגמנית עכשיו, מיו?‬

101
00:09:03,438 --> 00:09:04,314
‫כל כך חמודה.‬

102
00:09:05,857 --> 00:09:09,695
‫מאחר שהיצירה תהיה איתנו‬
‫בזמן שמיו עדיין כאן,‬

103
00:09:09,778 --> 00:09:13,699
‫הרעיון שהרוח של מיו עשויה להיכנס‬

104
00:09:13,782 --> 00:09:17,286
‫ליצירת האומנות אחרי שהיא תלך לעולמה‬

105
00:09:17,828 --> 00:09:22,124
‫איכשהו מקלה על החרדה שלי‬
‫מפני כך שהיא תעזוב אותנו.‬

106
00:09:28,714 --> 00:09:33,719
‫אני יכולה רק לבדוק את הצבע, בבקשה?‬

107
00:09:36,513 --> 00:09:39,349
‫אספתי את הפרווה שירדה בזמן שהברשתי אותה.‬

108
00:09:39,433 --> 00:09:40,851
‫יש לי כדור פרווה.‬

109
00:09:40,934 --> 00:09:42,603
‫מדהים.‬

110
00:09:46,106 --> 00:09:49,151
‫זה ממש שימושי, תודה.‬
‫-באמת? זה נהדר.‬

111
00:09:49,693 --> 00:09:52,362
‫היא תמיד רגועה כל כך?‬

112
00:09:53,155 --> 00:09:57,826
‫היא תמיד הייתה חתולה די רגועה, כן.‬

113
00:10:02,456 --> 00:10:06,960
‫אם הייתן צריכות לבחור צבע לעיניים שלה,‬

114
00:10:07,044 --> 00:10:11,173
‫איזה צבע הייתן אומרות‬

115
00:10:11,256 --> 00:10:15,385
‫שיש לעיניים שלה?‬

116
00:10:16,178 --> 00:10:17,888
‫אני חושבת שצהבהב-ירוק.‬

117
00:10:20,307 --> 00:10:21,266
‫צהבהב-ירוק.‬

118
00:10:23,310 --> 00:10:28,649
‫אני חושבת שהדעות של הבעלים‬

119
00:10:28,732 --> 00:10:32,736
‫חשובות מאוד בעבודה הזאת.‬

120
00:10:32,819 --> 00:10:36,114
‫אז אני שואלת את הבעלים‬

121
00:10:36,198 --> 00:10:40,619
‫הרבה שאלות על החתול.‬

122
00:10:40,702 --> 00:10:45,457
‫לאחר מכן, אני משלבת את מה ששמעתי‬
‫עם הרשמים שלי‬

123
00:10:45,540 --> 00:10:48,210
‫מהפגישה כדי ליצור את היצירה הסופית.‬

124
00:11:00,097 --> 00:11:03,350
‫זו תמונה שצילמתי היום.‬

125
00:11:03,433 --> 00:11:06,311
‫אני מרככת את הצבע לגוון ניטרלי יותר‬

126
00:11:06,395 --> 00:11:08,063
‫ומדפיסה את התמונה.‬

127
00:11:10,315 --> 00:11:14,903
‫קל לטעות בצבע בזמן העבודה.‬

128
00:11:14,986 --> 00:11:21,868
‫יש אפורים אדמדמים ואפורים כחולים,‬

129
00:11:21,952 --> 00:11:27,624
‫אז חשוב שאתייחס לתמונות האלה,‬

130
00:11:27,708 --> 00:11:30,210
‫כדי לקבל מושג איזה צבע הכי מתאים.‬

131
00:11:36,591 --> 00:11:40,137
‫למעשה, אני ממש מעריצה אומנים‬

132
00:11:40,220 --> 00:11:45,434
‫שיכולים לבטא את עצמם בצורה מופשטת.‬

133
00:11:45,517 --> 00:11:49,312
‫אז פיקאסו, למשל, היה מיומן מאוד‬

134
00:11:49,396 --> 00:11:53,900
‫ביצירת יקום שלם מכלום.‬

135
00:11:53,984 --> 00:11:56,987
‫לצערי, אני לא טובה בזה.‬

136
00:11:57,070 --> 00:12:02,200
‫כל מה שאני יכולה ליצור תמיד יהיה קונקרטי.‬

137
00:12:02,284 --> 00:12:08,832
‫למען האמת, היה לי תסביך גדול על כך‬
‫שהאומנות שלי היא קונקרטית.‬

138
00:12:20,302 --> 00:12:22,137
‫כן, תודה.‬

139
00:12:22,721 --> 00:12:23,722
‫אני יודעת.‬

140
00:12:30,061 --> 00:12:31,229
‫אני לא יכולה לראות.‬

141
00:12:32,939 --> 00:12:34,024
‫בסדר.‬

142
00:12:45,243 --> 00:12:49,080
‫למיו, שתהיה המודל ליצירה הזאת,‬

143
00:12:49,164 --> 00:12:52,042
‫יש פרווה בגוון אחד שאין בו שינויי צבע.‬

144
00:12:52,125 --> 00:12:57,881
‫כפי שאתם יכולים לדמיין,‬
‫פרווה שיש בה שינויי צבע מסובכים‬

145
00:12:57,964 --> 00:13:01,176
‫הרבה יותר קשה לשעתק.‬

146
00:13:01,259 --> 00:13:05,138
‫למעשה, קשה לשעתק כל פרווה של גוון בודד.‬

147
00:13:05,222 --> 00:13:12,145
‫אם אשתמש רק בגוון אחד של אפור,‬
‫היא תיראה קצת כמו בובת פרווה.‬

148
00:13:12,229 --> 00:13:17,234
‫אז צריך להיזהר לא לעשות שימוש יתר‬
‫בגוון בודד.‬

149
00:13:17,317 --> 00:13:21,071
‫ואז יש מדידה של שינויי צבע,‬

150
00:13:21,154 --> 00:13:25,158
‫וזו נקודה חשובה.‬

151
00:13:25,951 --> 00:13:27,994
‫אני חושבת שזה זה.‬
‫-בסדר.‬

152
00:13:30,247 --> 00:13:34,709
‫ראיתי את הסרטונים שלך ברשת.‬
‫-באמת?‬

153
00:13:34,793 --> 00:13:39,214
‫ראיתי את זה שבו יצרת את העיניים, ונדהמתי.‬

154
00:13:39,297 --> 00:13:43,134
‫באמת? אז ידעת מי אני? זה מדהים!‬

155
00:13:51,518 --> 00:13:54,187
‫אני מצפה לראות את הסרטון הבא שלך ביוטיוב.‬

156
00:13:54,271 --> 00:13:56,857
‫תודה.‬
‫-תודה.‬

157
00:14:01,069 --> 00:14:03,738
‫פגשתי את סאצ'י מ"וואקונקו"‬

158
00:14:03,822 --> 00:14:10,453
‫במכינה לאומנות שבה שנינו עבדנו.‬

159
00:14:11,413 --> 00:14:15,125
‫התבקשתי להכין את המסגרות‬
‫ליצירות האומנות שלה.‬

160
00:14:15,208 --> 00:14:19,546
‫באותו זמן, לא ידעתי הרבה‬
‫על יצירת אומנות תלת-ממדית.‬

161
00:14:19,629 --> 00:14:22,173
‫היא בעיקר רצתה לעבוד עם ציורים.‬

162
00:14:22,257 --> 00:14:27,178
‫אבל זה נשמע מעניין,‬
‫אז חשבתי לקחת את זה על עצמי.‬

163
00:14:28,972 --> 00:14:29,806
‫היי, טאדה.‬

164
00:14:30,849 --> 00:14:32,475
‫היי.‬
‫-שלום.‬

165
00:14:32,559 --> 00:14:34,311
‫מזמן לא התראינו.‬
‫-נכון.‬

166
00:14:37,606 --> 00:14:41,318
‫היה קשה להגדיל את זה.‬

167
00:14:43,612 --> 00:14:46,990
‫חשבתי שאולי עדיף‬
‫לא לעשות את המסגרות כאלה גדולות.‬

168
00:14:47,073 --> 00:14:49,284
‫רוחב המסגרת‬

169
00:14:49,367 --> 00:14:54,831
‫שהכנת לי בפעם האחרונה היה מושלם,‬

170
00:14:54,915 --> 00:14:59,920
‫אבל אולי היא הייתה קצת עבה מדי.‬

171
00:15:01,004 --> 00:15:06,509
‫חשבתי שאולי העובי‬

172
00:15:06,593 --> 00:15:11,139
‫יכול להיות זהה לרוחב.‬

173
00:15:11,222 --> 00:15:14,184
‫איפשהו בין זה לזה, אולי?‬

174
00:15:14,893 --> 00:15:18,897
‫לא להתפשר על הרעיון שיש לי בראש,‬

175
00:15:19,522 --> 00:15:21,858
‫אלא להשלים אותו.‬

176
00:15:22,692 --> 00:15:28,073
‫סאצ'י לא מהססת להגיד לי מה היא אוהבת,‬

177
00:15:28,156 --> 00:15:31,034
‫ויש לה חזון מאוד ברור,‬

178
00:15:31,117 --> 00:15:35,705
‫מה שמקל על העבודה שלי.‬

179
00:15:46,424 --> 00:15:50,762
‫היצירה שלי תמיד מתחילה כסטנסיל‬

180
00:15:50,845 --> 00:15:54,516
‫של החתול שהוא הנושא שלה.‬

181
00:15:54,599 --> 00:15:57,978
‫אני אצייר בזהירות את פני החתול‬

182
00:15:58,061 --> 00:16:01,940
‫כדי שיתאימו לחזון שלי בהתחלה.‬

183
00:16:02,440 --> 00:16:05,610
‫אם החזון לא ברור מההתחלה,‬

184
00:16:05,694 --> 00:16:09,072
‫ואני מגיעה לאמצע התהליך‬

185
00:16:09,155 --> 00:16:11,449
‫ורק אז מבינה שעשיתי טעות,‬

186
00:16:11,533 --> 00:16:14,995
‫תיקון הטעות הזאת יהיה מסובך ביותר.‬

187
00:16:15,078 --> 00:16:20,166
‫אז חשוב מאוד לבצע את העבודה בזהירות.‬

188
00:16:32,095 --> 00:16:34,055
‫כמובן שהתוצאה החשובה ביותר‬

189
00:16:34,139 --> 00:16:37,058
‫היא שהיצירה תיראה כמו החתול שהיה המודל.‬

190
00:16:37,642 --> 00:16:42,188
‫אני רוצה להוסיף גם המגע האישי שלי‬
‫לחמידות כפי שאני רואה אותה‬

191
00:16:42,272 --> 00:16:45,400
‫אצל החתול האהוב,‬

192
00:16:45,483 --> 00:16:51,698
‫שהוא כבר הכי חמוד בעולם מבחינת הבעלים.‬

193
00:16:58,747 --> 00:16:59,581
‫גו-צ'אן.‬

194
00:17:05,879 --> 00:17:10,425
‫גו-צ'אן.‬

195
00:17:12,052 --> 00:17:13,344
‫גו-צ'אן.‬

196
00:17:17,307 --> 00:17:18,475
‫את כל כך חמודה.‬

197
00:17:19,559 --> 00:17:21,895
‫מה עבר לך בראש לאחרונה?‬

198
00:17:26,899 --> 00:17:28,818
‫את משתזפת עכשיו?‬

199
00:17:43,500 --> 00:17:44,334
‫הלו?‬

200
00:17:45,585 --> 00:17:48,296
‫את רואה את הפארק מולך?‬

201
00:17:49,339 --> 00:17:51,508
‫תודה שבאת.‬

202
00:18:04,896 --> 00:18:07,232
‫זה מדהים.‬
‫-נכון?‬

203
00:18:07,315 --> 00:18:09,984
‫אפשר לצלם אותך?‬
‫-בסדר.‬

204
00:18:10,068 --> 00:18:10,985
‫רגע.‬

205
00:18:12,278 --> 00:18:13,738
‫זה מעולה.‬

206
00:18:14,405 --> 00:18:18,118
‫באוניברסיטה,‬
‫אני חושבת שזה היה בשיעור אמנות,‬

207
00:18:18,201 --> 00:18:21,788
‫המרצה שאל אותנו אם יש משהו שאנחנו רוצים.‬

208
00:18:22,455 --> 00:18:28,294
‫וכולם אמרו דברים כמו חופשים‬
‫ומפגש עם מפורסמים.‬

209
00:18:28,795 --> 00:18:33,216
‫אבל סאצ'י אמרה, "אני רוצה כישרון."‬

210
00:18:33,299 --> 00:18:37,470
‫ואז גם חשבתי, "היא קצת שונה."‬

211
00:18:38,012 --> 00:18:39,973
‫במובן חיובי, כמובן.‬

212
00:18:40,515 --> 00:18:42,976
‫היא מכוונת גבוה.‬

213
00:18:43,518 --> 00:18:45,436
‫חשבתי כך כשהיינו סטודנטיות.‬

214
00:18:48,648 --> 00:18:52,944
‫נשים מהוות 80 אחוזים מהעוקבים שלי.‬

215
00:18:53,736 --> 00:18:56,573
‫אני שמחה מאוד שיש לי אותן, כמובן,‬

216
00:18:56,656 --> 00:19:03,621
‫אבל אני חושבת שנשים אוהבות את העבודה שלי‬
‫כי היא שייכת לקטגוריית הבובות.‬

217
00:19:04,789 --> 00:19:11,588
‫אני חושבת שבחורים לא ממש יודעים‬
‫מה להרגיש לגבי זה.‬

218
00:19:12,130 --> 00:19:16,384
‫אני חושב לעיתים קרובות שאם הייתי יכולה‬
‫לצאת מהרעיון שאני מכינה בובות‬

219
00:19:16,467 --> 00:19:21,347
‫ולקחת את זה יותר‬
‫לכיוון של פסלים או אומנות,‬

220
00:19:21,431 --> 00:19:23,474
‫אז זה יהיה טוב.‬

221
00:19:26,102 --> 00:19:29,522
‫אני חושבת שברגע שתהיי מרוצה‬
‫ממה שהשגת עם "וואקנקו"…‬

222
00:19:30,732 --> 00:19:33,193
‫תמצאי לעצמך כיוון חדש.‬

223
00:19:33,276 --> 00:19:35,069
‫זה לא יהיה רק חתולים לנצח.‬

224
00:19:35,153 --> 00:19:38,656
‫אני חושבת שאולי אפילו תחזרי‬
‫לאומנות דו-ממדית.‬

225
00:19:39,991 --> 00:19:42,076
‫את כל כך טובה בציור, אחרי הכול.‬

226
00:19:42,827 --> 00:19:46,539
‫כן, אבל למען האמת,‬

227
00:19:46,623 --> 00:19:48,833
‫אני לא חושבת שלהיות טובה בציור‬

228
00:19:49,417 --> 00:19:52,128
‫שווה הרבה בימינו.‬

229
00:20:00,220 --> 00:20:05,099
‫זרקתי כמעט את כל הציורים שלי.‬

230
00:20:07,810 --> 00:20:10,647
‫כשציירתי,‬

231
00:20:11,189 --> 00:20:16,778
‫חשבתי שהציורים שלי ממש משעממים.‬

232
00:20:18,029 --> 00:20:23,284
‫הרגשתי שאני במנהרה חשוכה‬
‫ושאהיה תקועה שם לנצח.‬

233
00:20:24,077 --> 00:20:26,329
‫לא ראיתי יציאה בשום מקום.‬

234
00:20:26,412 --> 00:20:30,458
‫אבל בכל זאת, הייתה לי תשוקה.‬

235
00:20:30,541 --> 00:20:33,962
‫פשוט לא ידעתי‬

236
00:20:34,045 --> 00:20:37,799
‫איך להתמודד עם הרגשות שלי אז.‬

237
00:20:50,270 --> 00:20:52,188
‫זה כל כך יפה.‬

238
00:20:52,772 --> 00:20:53,606
‫מדהים.‬

239
00:21:02,907 --> 00:21:07,662
‫לפני שהתחלתי את "וואקונקו",‬
‫רציתי להיות צלמת מקצועית.‬

240
00:21:07,745 --> 00:21:09,789
‫אז צילמתי נופים.‬

241
00:21:15,920 --> 00:21:19,966
‫כל כך קשה לצלם משהו עם אופי אמיתי.‬

242
00:21:20,883 --> 00:21:22,677
‫בצילום נוף, למשל,‬

243
00:21:22,760 --> 00:21:25,805
‫יש לך אולי עשרה נושאים שונים באותו צילום,‬

244
00:21:25,888 --> 00:21:30,393
‫אבל אלא אם כל אחד מהצילומים יראה ייחודיות,‬
‫אף אחד מהם לא יוכל להיות בעל אופי.‬

245
00:21:30,476 --> 00:21:34,022
‫נסעתי בכל יפן,‬

246
00:21:34,105 --> 00:21:38,192
‫נשאתי את המצלמה שלי, צילמתי.‬

247
00:21:38,985 --> 00:21:43,406
‫עשיתי טיול חד-כיווני של שש שעות פעם‬

248
00:21:43,489 --> 00:21:49,704
‫כדי לצלם מבול על הר.‬

249
00:21:49,787 --> 00:21:55,251
‫כמו תמיד, התלבטתי איך לגשת לצילום‬
‫בצורה הטובה ביותר.‬

250
00:22:16,481 --> 00:22:21,944
‫בדרך כלל לוקח לי כמה חודשים ‬
‫להשלים יצירה אחת.‬

251
00:22:22,820 --> 00:22:25,615
‫כשהתחלתי את הליבוד במחט,‬

252
00:22:26,157 --> 00:22:31,579
‫הגעתי למסקנה שהחלק בחתול‬
‫שהכי קשה לדייק בו הוא האוזניים.‬

253
00:22:33,289 --> 00:22:37,251
‫קשה מאוד לגרום להן להיראות דקות.‬

254
00:22:38,836 --> 00:22:45,802
‫אבל הדקיקות הזו היא גם חלק‬
‫ממה שהופך אותם לחמודים כל כך.‬

255
00:22:46,302 --> 00:22:50,264
‫אז חשוב שלא אלטש אותן,‬

256
00:22:50,348 --> 00:22:52,767
‫כדי שזה ייצא כמו שצריך.‬

257
00:22:58,231 --> 00:23:03,778
‫הקושי בבניית הבסיס הוא בלהבטיח‬

258
00:23:03,861 --> 00:23:08,282
‫שהצורה לא תתפרק‬

259
00:23:08,366 --> 00:23:13,121
‫עם השנים.‬

260
00:23:14,330 --> 00:23:19,585
‫כשאני חושבת שהבעלים ירצו‬
‫לשמור את זה במשך שנים רבות,‬

261
00:23:19,669 --> 00:23:24,340
‫זה גורם לי לעשות כמיטב יכולתי‬
‫לספק להם את העבודה הכי טובה שלי.‬

262
00:23:29,095 --> 00:23:31,139
‫הבעיה עם העיניים היא‬

263
00:23:31,222 --> 00:23:34,767
‫שגם אם הן באותו צבע כמו של מושא היצירה,‬

264
00:23:34,851 --> 00:23:37,437
‫הן עדיין לא מצליחות להביע את האישיות.‬

265
00:23:38,020 --> 00:23:44,694
‫זו נקודה די מוזרה שיש לזכור,‬
‫אבל היא גם די מעניינת.‬

266
00:23:45,653 --> 00:23:48,197
‫אני תמיד מנסה ליצור רושם‬

267
00:23:48,281 --> 00:23:50,825
‫שאתה מסתכל לתוך עיניו של אדם אהוב.‬

268
00:23:50,908 --> 00:23:55,121
‫אז לא תמיד מדובר‬
‫ביצירת רפרודוקציה נאמנה לצבע,‬

269
00:23:55,204 --> 00:24:01,461
‫אלא הבעת הרושם שלי לגבי איך שהעין נראית.‬

270
00:24:10,887 --> 00:24:16,267
‫ביצירת הצבע של הפרווה,‬

271
00:24:16,350 --> 00:24:18,644
‫אם מסתכלים מקרוב,‬

272
00:24:18,728 --> 00:24:22,815
‫בסיס השיער בהיר, והקצות כהים.‬

273
00:24:22,899 --> 00:24:27,361
‫לפרווה של בעל חיים יש את כל המגוון הזה.‬

274
00:24:27,445 --> 00:24:34,118
‫אז כדי לבטא את הברק בפרווה של מיו,‬

275
00:24:34,202 --> 00:24:40,041
‫הקצוות עוצבו כך שייראו בהירים יותר,‬
‫וככל שמסתכלים לכיוון המרכז,‬

276
00:24:40,124 --> 00:24:45,171
‫אפשר לראות צבע קצת יותר כהה.‬

277
00:24:49,383 --> 00:24:56,265
‫היו הרבה דברים שהיה צריך לקחת בחשבון‬
‫בזמן העבודה הזאת,‬

278
00:24:56,349 --> 00:25:03,064
‫אבל הדבר שהשקעתי בו הרבה זמן‬
‫היה העיניים שלה.‬

279
00:25:05,107 --> 00:25:09,320
‫גרמתי לה להיראות כמו חתול רוסי כחול‬
‫מהר יחסית,‬

280
00:25:09,862 --> 00:25:12,949
‫אבל בהחלט התקשיתי להבין איך לגרום לה‬

281
00:25:13,032 --> 00:25:16,744
‫לא להיראות כמו כל חתול רוסי כחול,‬
‫ולהבליט את האישיות של מיו.‬

282
00:25:16,827 --> 00:25:19,288
‫זה היה המרכיב המאתגר ביותר‬

283
00:25:19,372 --> 00:25:20,665
‫בפרויקט הזה.‬

284
00:25:20,748 --> 00:25:23,251
‫הייתי צריכה לחשוב היטב על החלק הזה.‬

285
00:25:38,849 --> 00:25:41,602
‫שלום.‬
‫-שלום.‬

286
00:25:41,686 --> 00:25:45,481
‫תודה על זמנך היום.‬
‫-גם לכן.‬

287
00:25:45,565 --> 00:25:49,902
‫שלחת לי את שיערות השפם לפני כמה ימים.‬

288
00:25:49,986 --> 00:25:51,904
‫היו תשע בסך הכול, נכון?‬

289
00:25:52,572 --> 00:25:58,327
‫אם היו עשר, זה היה נראה מאוזן.‬

290
00:25:58,411 --> 00:26:01,205
‫אני חושבת שאולי נשתמש בתשע ששלחתן לי‬

291
00:26:01,289 --> 00:26:03,874
‫ונחכה שתיפול לה עוד שערה מהשפם‬

292
00:26:03,958 --> 00:26:05,543
‫לפני שנוסיף אותה לאחרות.‬

293
00:26:05,626 --> 00:26:08,045
‫זה עשוי להיראות יותר טוב.‬

294
00:26:08,129 --> 00:26:13,593
‫אני כל כך שמחה שנזכה לשמור לנצח‬
‫את שיערות השפם האמיתיות של מיו.‬

295
00:26:13,676 --> 00:26:14,885
‫למעשה,‬

296
00:26:16,804 --> 00:26:18,639
‫מיו כאן איתי.‬

297
00:26:21,267 --> 00:26:23,185
‫עוד לא ראיתי את הפנים שלה,‬

298
00:26:23,269 --> 00:26:26,480
‫אבל יש לי תחושה שמיו באמת נמצאת איתך.‬

299
00:26:26,564 --> 00:26:32,445
‫אני אתן הכול כדי ליצור את מיו,‬

300
00:26:32,528 --> 00:26:35,489
‫ואני מצפה להביא לך את זה.‬

301
00:26:35,573 --> 00:26:39,869
‫גם אנחנו מצפות לזה.‬

302
00:26:39,952 --> 00:26:44,665
‫תודה רבה על זמנכן.‬

303
00:26:45,499 --> 00:26:48,836
‫תודה.‬
‫-נתראה בקרוב.‬

304
00:26:50,504 --> 00:26:51,839
‫אני מרגישה כאילו… ‬

305
00:26:53,841 --> 00:26:58,012
‫סוף סוף גילו אותי.‬

306
00:27:10,691 --> 00:27:16,072
‫הדבר שאני הכי נזהרת לגביו‬
‫כשאני יוצרת כל יצירה ב"וואקונקו"… ‬

307
00:27:17,657 --> 00:27:22,870
‫הוא שאפילו אם זו תהיה היצירה האחרונה שלי,‬

308
00:27:23,579 --> 00:27:26,415
‫אין לי חרטות.‬

309
00:27:29,377 --> 00:27:30,961
‫כי עד עכשיו…‬

310
00:27:36,717 --> 00:27:39,929
‫בכל פעם שניסיתי לעשות מעצמי משהו,‬

311
00:27:40,930 --> 00:27:44,934
‫הקדשתי לכך את הלב והנשמה שלי.‬

312
00:27:48,437 --> 00:27:52,191
‫היו הרבה דברים שעיכבו אותי… ‬

313
00:27:53,943 --> 00:27:57,238
‫מללכת אחרי מה שרציתי לעשות.‬

314
00:27:58,823 --> 00:28:02,535
‫ממש רציתי להיות ציירת בשלב מסוים,‬

315
00:28:03,411 --> 00:28:06,664
‫ואז ממש רציתי להיות צלמת.‬

316
00:28:10,251 --> 00:28:15,756
‫לא משנה כמה ניסיתי אז, אף אחד לא ראה אותי.‬

317
00:28:22,012 --> 00:28:26,058
‫ועכשיו, עם "וואקונקו",‬

318
00:28:26,142 --> 00:28:32,940
‫הרבה אנשים יכולים לראות את העבודה שלי‬
‫ולבקש שאכין להם את הדיוקנאות האלה.‬

319
00:28:33,023 --> 00:28:35,735
‫זה לא פחות מנס, אני חושבת.‬

320
00:28:41,407 --> 00:28:43,284
‫הדיוקן שלי של מיו… ‬

321
00:28:44,368 --> 00:28:47,496
‫אולי לא מושלם,‬

322
00:28:47,580 --> 00:28:51,584
‫אבל זו יצירה שמגיעה מהלב שלי.‬

323
00:28:53,377 --> 00:28:58,799
‫ואני מקווה שהיא תביא הרבה אושר‬
‫לבעליה של מיו.‬

324
00:29:23,866 --> 00:29:27,244
‫היה לי קשה להירדם אתמול בלילה.‬

325
00:29:27,912 --> 00:29:30,873
‫עשיתי הכנות אחרונות.‬

326
00:29:30,956 --> 00:29:35,377
‫גם שאלתי את עצמי אם היצירה טובה‬
‫כמו שהיא אמורה להיות.‬

327
00:29:35,461 --> 00:29:41,467
‫ואז פתאום עלה האור, ויצאתי החוצה.‬

328
00:29:53,938 --> 00:29:55,689
‫שלום!‬

329
00:29:56,398 --> 00:29:59,443
‫שלום.‬
‫-טוב לראות אותך שוב.‬

330
00:29:59,527 --> 00:30:02,738
‫תודה שהזמנתן אותי.‬
‫-תודה שבאת.‬

331
00:30:02,822 --> 00:30:05,741
‫תודה שבאת.‬

332
00:30:07,701 --> 00:30:12,873
‫זו יצירת ה"וואקונקו" שלכן.‬

333
00:30:16,502 --> 00:30:18,504
‫בבקשה, תסתכלו.‬

334
00:30:19,797 --> 00:30:21,423
‫אפשר?‬

335
00:30:28,389 --> 00:30:30,099
‫אני קצת לחוצה.‬

336
00:30:34,270 --> 00:30:35,104
‫הינה זה בא.‬

337
00:30:36,313 --> 00:30:38,649
‫מיו כאן.‬

338
00:30:38,732 --> 00:30:40,609
‫מיו, רוצה להסתכל?‬

339
00:30:48,826 --> 00:30:50,619
‫אני שמחה לראות אותה.‬

340
00:30:52,079 --> 00:30:55,791
‫קדימה. שלוש, שתיים, אחת.‬

341
00:31:09,430 --> 00:31:11,432
‫זה מדהים!‬

342
00:31:14,351 --> 00:31:15,895
‫העיניים מושלמות.‬

343
00:31:15,978 --> 00:31:18,230
‫כמה נפלא.‬

344
00:31:19,732 --> 00:31:21,567
‫אני כל כך שמחה.‬

345
00:31:25,029 --> 00:31:25,863
‫אני המומה.‬

346
00:31:35,331 --> 00:31:37,082
‫אני כל כך שמחה.‬

347
00:31:37,583 --> 00:31:41,003
‫גם השפם ממש חמוד.‬
‫-כן.‬

348
00:31:41,086 --> 00:31:43,297
‫אל תיאבקי, מיו… ‬

349
00:31:43,380 --> 00:31:45,215
‫תגידי תודה לאישה הנחמדה.‬

350
00:31:48,177 --> 00:31:50,638
‫מיו, את כל כך חמודה.‬

351
00:31:54,350 --> 00:31:57,478
‫אני כל כך בהלם. זה נראה חי.‬
‫העיניים מדהימות.‬

352
00:31:58,062 --> 00:31:59,730
‫אני שמחה לשמוע.‬

353
00:32:02,191 --> 00:32:08,113
‫אני באמת חושבת ש"וואקונקו" הציל אותי.‬

354
00:32:11,325 --> 00:32:15,412
‫החלק בי שבעבר חשבתי שהוא מורכב,‬

355
00:32:15,496 --> 00:32:18,374
‫הסתבר כנכס הגדול ביותר שלי.‬

356
00:32:18,457 --> 00:32:20,626
‫פשוט עוד לא הבנתי את זה אז.‬

357
00:32:20,709 --> 00:32:24,546
‫רק אחרי שהפכתי את זה למציאות שלי‬

358
00:32:24,630 --> 00:32:30,260
‫ושקיבלתי את החלקים האלה בי‬

359
00:32:30,344 --> 00:32:33,973
‫שראיתי כנקודות שליליות,‬

360
00:32:34,515 --> 00:32:38,644
‫החלטתי לנצל אותם במלואם‬

361
00:32:38,727 --> 00:32:41,897
‫והתחלתי להתלהב ממה שאני עושה,‬

362
00:32:41,981 --> 00:32:46,068
‫עד שכל הספקות האלה החלו להתפוגג.‬

363
00:32:52,324 --> 00:32:54,493
‫"יוקו, צ'יהירו,‬

364
00:32:54,576 --> 00:32:58,372
‫תודה שנתתן לי הזדמנות נפלאה."‬

365
00:32:59,456 --> 00:33:04,503
‫"אני מניחה שאוכל ליצור‬
‫רק כמה "וואקונקו" בחיי,‬

366
00:33:05,212 --> 00:33:10,300
‫אבל אני שמחה מאוד שהצלחתי לפגוש את שתיכן.‬

367
00:33:11,677 --> 00:33:18,183
‫אני מקווה שדיוקן ה"וואקונקו" של מיו‬
‫יביא לכן אושר,‬

368
00:33:19,184 --> 00:33:22,521
‫ושתוכלו ליהנות מחברתה של מיו‬
‫עוד שנים רבות.‬

369
00:33:23,022 --> 00:33:25,733
‫"באהבה מסאצ'י מ'וואקונקו'."‬

370
00:33:29,111 --> 00:33:34,283
‫אם היו שואלים אותי אם אני אוהבת את עצמי,‬
‫עכשיו הייתי יכול לומר,‬

371
00:33:34,366 --> 00:33:37,119
‫ללא ספק, "כן!"‬

372
00:34:16,784 --> 00:34:20,412
‫תרגום כתוביות: יפעת גריצמן‬