1
00:00:06,527 --> 00:00:12,700
‫- האגדה על הרקולס -‬

2
00:00:19,790 --> 00:00:21,417
‫טוב, לחיים.‬
‫-לחיים.‬

3
00:00:24,503 --> 00:00:28,299
‫הרקולס היה השף האפריקני המשועבד‬
‫של הנשיא ג'ורג' וושינגטון‬

4
00:00:28,382 --> 00:00:31,927
‫בזמן שבית הנשיא היה בפילדלפיה, פנסילבניה.‬

5
00:00:32,011 --> 00:00:34,388
‫הוא היה שף מוכשר מאוד.‬

6
00:00:35,514 --> 00:00:38,100
‫אנשים רבים שסעדו בביתו של וושינגטון‬

7
00:00:38,184 --> 00:00:42,396
‫היללו את האוכל שלו בכתב,‬
‫ביומנים ובמכתבים שלהם.‬

8
00:00:43,147 --> 00:00:44,565
{\an8}‫הוא בישל כל כך טוב‬

9
00:00:44,648 --> 00:00:45,775
{\an8}‫- אדריאן מילר, היסטוריון קולינרי -‬

10
00:00:45,858 --> 00:00:47,860
{\an8}‫שמדי שנה הרוויח כסף ממכירת שאריות.‬

11
00:00:47,943 --> 00:00:50,446
‫הוא השתמש בכסף הזה לרכישת בגדים.‬

12
00:00:50,529 --> 00:00:53,282
‫מספרים עליו שבתום המשמרת שלו‬

13
00:00:53,365 --> 00:00:57,328
‫נהג ללבוש בגדים יוקרתיים‬
‫ולהסתובב בעיר כשבידו מקל הליכה מוזהב.‬

14
00:00:57,411 --> 00:00:59,497
‫כך שהוא היה חתיכת טיפוס.‬

15
00:01:00,414 --> 00:01:03,793
‫איך וושינגטון הבטיח שהרקולס יישאר משועבד?‬

16
00:01:03,876 --> 00:01:07,630
‫כשוושינגטון הביא את הרקולס‬
‫ממאונט ורנון (ביתו הראשון) לפילדלפיה,‬

17
00:01:07,713 --> 00:01:08,923
‫התעוררה בעיה:‬

18
00:01:09,507 --> 00:01:13,260
‫על פי חוקי המדינה,‬
‫אם אדם משועבד על אדמת פנסילבניה‬

19
00:01:13,344 --> 00:01:16,055
‫למשך חצי שנה או יותר,‬
‫הוא אוטומטית יוצא לחופשי.‬

20
00:01:17,681 --> 00:01:20,851
‫לכן קיבץ את כל המשועבדים שלו בפילדלפיה,‬

21
00:01:20,935 --> 00:01:23,020
‫והחזיר אותם למאונט ורנון‬

22
00:01:23,104 --> 00:01:26,816
‫כדי לאפס את ספירת הזמן שלהם,‬
‫ואז החזיר אותם לפילדלפיה.‬

23
00:01:28,025 --> 00:01:30,903
‫האם וושינגטון חשש שהרקולס יברח?‬

24
00:01:31,487 --> 00:01:34,490
‫יש ראיות לכך שלקראת הקדנציה השנייה שלו,‬

25
00:01:34,573 --> 00:01:37,952
‫הוא החל לחשוד שהרקולס עלול לנסות לברוח.‬

26
00:01:39,203 --> 00:01:43,958
‫חשדותיו של וושינגטון גברו עד כדי כך‬
‫ששלח אותו חזרה למאונט ורנון,‬

27
00:01:44,041 --> 00:01:46,710
‫אבל לא למטבח, אלא לעבודה בשדות.‬

28
00:01:47,962 --> 00:01:50,756
‫אז הטבח בעל השם העולמי הפך לפועל פשוט.‬

29
00:01:51,465 --> 00:01:53,259
‫ואז יום אחד הוא נעלם.‬

30
00:01:56,220 --> 00:01:58,889
‫- סדרה תיעודית מקורית של NETFLIX -‬

31
00:02:44,560 --> 00:02:47,479
‫- השפים המייסדים -‬

32
00:03:26,101 --> 00:03:28,938
‫- פילדלפיה -‬

33
00:03:29,021 --> 00:03:30,898
‫פילדלפיה, פנסילבניה.‬

34
00:03:32,650 --> 00:03:36,487
‫תמיד קישרתי את "עיר אחוות האחים"‬
‫עם רעיונות של חירות וחופש.‬

35
00:03:37,613 --> 00:03:40,741
‫המתיישבים הקווייקרים‬
‫הובילו לביטול העבדות כאן‬

36
00:03:40,824 --> 00:03:44,745
‫ופנסילבניה הפכה לראשונה במדינות האיחוד‬
‫שהוציאה את העבדות מחוץ לחוק.‬

37
00:03:48,207 --> 00:03:51,001
‫אבל האמנציפציה הייתה תהליך הדרגתי,‬

38
00:03:51,085 --> 00:03:53,587
‫וכשפילדלפיה שימשה כבירת המדינה,‬

39
00:03:54,129 --> 00:03:57,383
‫שני שפים אשר בישלו‬
‫כמה מהארוחות הטובות ביותר במדינה‬

40
00:03:57,466 --> 00:04:00,010
‫נשארו משועבדים כאן על ידי האבות המייסדים.‬

41
00:04:00,678 --> 00:04:03,097
‫הרקולס שירת את ג'ורג' וושינגטון‬

42
00:04:03,180 --> 00:04:06,392
‫ואדם בשם ג'יימס המינגס‬
‫בישל עבור תומס ג'פרסון.‬

43
00:04:06,976 --> 00:04:09,478
‫אמנם לא ידוע על צילומים של השניים,‬

44
00:04:09,979 --> 00:04:13,816
‫אך המורשת שלהם עדיין חיה וקיימת‬
‫מפה ועד קליפורניה.‬

45
00:04:13,899 --> 00:04:15,901
{\an8}‫- לוס אנג'לס, קליפורניה -‬

46
00:04:15,985 --> 00:04:18,445
‫- האצ'ט הול -‬

47
00:04:25,536 --> 00:04:30,916
‫במסעדה בשם "האצ'ט הול",‬
‫פגשתי את בריאן דנסמור ומרטין דריילק,‬

48
00:04:31,000 --> 00:04:35,004
‫שני שפים המשחזרים‬
‫את טכניקות הבישול של הרקולס והמינגס.‬

49
00:04:36,714 --> 00:04:40,759
‫שני המשועבדים התמחו‬
‫בבישול ארוחות יוקרה על אש גלויה,‬

50
00:04:41,260 --> 00:04:43,053
‫שיטה המכונה בישול בקמין.‬

51
00:04:47,975 --> 00:04:50,477
‫החלק הקשה ביותר הוא שמירה על האש‬

52
00:04:50,561 --> 00:04:53,355
‫בלי להרוג את עצמך תוך כדי‬

53
00:04:53,439 --> 00:04:56,025
‫בשעה שאתה עומד מול האש ונמס מהחום.‬

54
00:04:57,401 --> 00:05:00,321
‫בישלנו יותר מ-1,000 מנות מאז שפתחנו.‬

55
00:05:01,030 --> 00:05:04,533
‫עבורנו, אני חושב שזה יותר‬
‫קשור לטכניקה ולאתגר,‬

56
00:05:04,616 --> 00:05:07,828
‫שלא לומר שזה משמש כגשר‬

57
00:05:07,911 --> 00:05:10,539
‫שמסייע לנו לספר‬
‫את הסיפור שאנחנו מנסים לספר.‬

58
00:05:12,166 --> 00:05:18,589
‫אז אתם מוסיפים את ההקשר ההיסטורי הזה‬
‫לבישול שלכם, בין השאר באמצעות ארוחות אלה.‬

59
00:05:19,214 --> 00:05:22,217
‫הרקולס והמינגס…‬

60
00:05:22,801 --> 00:05:27,222
‫תוכלו לספר לנו מי הם היו‬
‫ולהרחיב קצת על הארוחות האלה?‬

61
00:05:27,890 --> 00:05:31,518
‫אפשר להתייחס אליהם בתור‬
‫שני השפים הידוענים הראשונים של אמריקה.‬

62
00:05:31,602 --> 00:05:35,689
‫הם היו משועבדים בבעלותם של‬
‫ג'ורג' וושינגטון ותומס ג'פרסון.‬

63
00:05:36,523 --> 00:05:40,319
{\an8}‫ג'יימס המינגס באופן מפורש ‬
‫נסע לצרפת עם תומס ג'פרסון,‬

64
00:05:40,402 --> 00:05:41,487
{\an8}‫- מרטין דריילק, שף -‬

65
00:05:41,570 --> 00:05:43,530
{\an8}‫ולמד לבשל באופן מקצועי.‬

66
00:05:43,614 --> 00:05:48,952
‫וכמו רוב סיפורי העבדות,‬
‫הם הלכו לאיבוד או לא תועדו מלכתחילה‬

67
00:05:49,036 --> 00:05:53,665
‫אז רק האפשרות לספר את הסיפור שלהם‬
‫היא המניע העיקרי לבשל את הארוחות האלה.‬

68
00:05:55,501 --> 00:05:56,960
‫אני מסתכל על התפריט הזה.‬

69
00:05:57,044 --> 00:05:58,879
‫מי הדמות הזאת?‬

70
00:05:58,962 --> 00:06:00,631
‫במשך זמן רב לא ידעו‬

71
00:06:00,714 --> 00:06:03,133
‫אם זה ג'יימס המינגס או הרקולס סיזר‬

72
00:06:03,217 --> 00:06:07,137
‫עד לאחרונה, אז גילו שזה אף אחד מהם.‬

73
00:06:07,846 --> 00:06:11,517
‫אבל התמונה כל כך מדהימה שפשוט…‬

74
00:06:11,600 --> 00:06:14,728
‫לא יכולנו לבחור בשום דבר אחר‬
‫בתור הלוגו לארוחות הערב.‬

75
00:06:14,812 --> 00:06:16,230
‫- המינגס והרקולס -‬

76
00:06:16,313 --> 00:06:18,273
‫השראתנו באה‬
‫מההיסטוריה של האוכל האמריקני‬

77
00:06:18,357 --> 00:06:20,526
{\an8}‫ואנחנו מנסים ללמוד תוך כדי עשייה, ‬

78
00:06:20,609 --> 00:06:22,736
{\an8}‫- בריאן דנסמוור שף ובעלי האצ'ט הול  -‬

79
00:06:22,820 --> 00:06:24,363
{\an8}‫וללמד אנשים באותה הזדמנות.‬

80
00:06:24,947 --> 00:06:27,408
‫בבקשה, זאת מנת העגל בזיתים שלכם.‬

81
00:06:27,491 --> 00:06:29,493
‫תודה.‬
‫-על לא דבר, תיהנו.‬

82
00:06:29,576 --> 00:06:30,411
‫יפהפה.‬

83
00:06:30,494 --> 00:06:32,788
‫ספר לי את סיפורה של המנה הזאת.‬

84
00:06:32,871 --> 00:06:36,125
‫אני חושב שמה שמעניין בנוגע להרקולס‬

85
00:06:36,208 --> 00:06:39,545
‫זה שהוא כנראה היה‬
‫אחד השפים המפורסמים בזמנו,‬

86
00:06:39,628 --> 00:06:42,339
‫אבל אי אפשר למצוא‬
‫ולו מנה אחת שהוא אי פעם יצר.‬

87
00:06:42,423 --> 00:06:48,095
‫ולעומת זאת למרתה וושינגטון יש שפע של מנות‬
‫שרשומות על שמה בכל מקום…‬

88
00:06:48,804 --> 00:06:50,222
‫זה לא כל כך מסתדר.‬
‫-נכון.‬

89
00:06:50,305 --> 00:06:51,890
‫אז רבים מחזיקים בתיאוריה‬

90
00:06:51,974 --> 00:06:55,269
‫שרבות מהמנות שמרתה וושינגטון התהדרה בהן‬

91
00:06:55,352 --> 00:06:57,646
‫הן למעשה מנות של הרקולס.‬

92
00:06:57,729 --> 00:07:02,985
‫אז במקור, המנה הזאת הייתה שניצל עגל דק‬

93
00:07:03,068 --> 00:07:05,112
‫מגולגל בבשר סרטנים,‬

94
00:07:05,195 --> 00:07:08,157
‫ומבושל ברוטב קרם דובדבנים.‬

95
00:07:08,240 --> 00:07:11,285
‫אנחנו לעומת זאת מכינים שקדי עגל שלמים‬

96
00:07:11,368 --> 00:07:14,621
‫ומגישים אותם ברוטב קרם דובדבנים‬

97
00:07:14,705 --> 00:07:16,540
‫עם מעט תמצית פטריות.‬

98
00:07:16,623 --> 00:07:18,917
‫ואנחנו משתמשים בסרטן דנג'נס.‬

99
00:07:25,340 --> 00:07:26,592
‫זה רך להפליא.‬

100
00:07:27,509 --> 00:07:28,385
‫טעים מאוד.‬

101
00:07:29,553 --> 00:07:32,473
‫מה שמעניין במנה הזאת‬

102
00:07:33,098 --> 00:07:37,811
‫זה שהרקולס היה מפורסם באוכל צרפתי‬

103
00:07:37,895 --> 00:07:39,938
‫אבל לאו דווקא בטכניקות צרפתיות.‬

104
00:07:40,022 --> 00:07:42,941
‫הוא הכין אוכל יותר בסגנון אנגלי,‬

105
00:07:43,025 --> 00:07:45,611
‫ואילו ג'יימס המינגס בדיוק להפך.‬

106
00:07:45,694 --> 00:07:49,281
‫הוא בעצם בישל אוכל צרפתי‬
‫אחרי שהשתלם בצרפת.‬

107
00:07:57,289 --> 00:07:58,373
‫זה נראה כמו מתנה.‬

108
00:07:59,416 --> 00:08:00,250
‫כן.‬

109
00:08:00,334 --> 00:08:02,085
‫מהי המנה הזאת?‬

110
00:08:02,586 --> 00:08:04,755
‫זה ארנב מטוגן‬

111
00:08:04,838 --> 00:08:08,967
‫וגזרים צלויים על פחמים‬
‫על מצע מידלנד גריטס קלויים,‬

112
00:08:09,635 --> 00:08:12,346
‫עם יין מדירה ועליו רביכה קרה.‬

113
00:08:12,930 --> 00:08:15,974
‫בהחלט שיר הלל לג'יימס המינגס.‬

114
00:08:18,143 --> 00:08:20,771
‫הקשר להמינגס הוא הרוטב שמכינים במחבת ‬

115
00:08:20,854 --> 00:08:25,108
‫בעזרת הידע על תנור התבשילים‬
‫שהביא איתו מצרפת,‬

116
00:08:25,192 --> 00:08:27,236
‫והאפשרות להוסיף לרטבים חמאה,‬

117
00:08:27,319 --> 00:08:30,531
‫ולהכין רטבים מעודנים על בסיס שמנת וחמאה.‬

118
00:08:34,535 --> 00:08:35,786
‫אני מת על זה.‬

119
00:08:35,869 --> 00:08:38,497
‫אז כשהמינגס חזר מצרפת,‬

120
00:08:38,580 --> 00:08:41,208
‫הוא השתמש בתנור התבשילים.‬

121
00:08:41,291 --> 00:08:44,211
‫תנור התבשילים שהמינגס הביא מצרפת‬

122
00:08:44,294 --> 00:08:48,507
‫למעשה התפתח לתנור שיש לנו עכשיו.‬

123
00:08:48,590 --> 00:08:49,716
‫הבנתי.‬
‫ -בעצם…‬

124
00:08:50,801 --> 00:08:53,470
‫לולא היו מביאים את זה, היינו בצרות צרורות.‬

125
00:08:53,554 --> 00:08:55,639
‫אין לנו כזה במסעדה‬

126
00:08:55,722 --> 00:08:57,724
‫אבל אנחנו מדמים אותו‬

127
00:08:57,808 --> 00:09:01,311
‫בכך שאנחנו מרחיקים‬
‫את כל התבשילים שלנו מחום ישיר.‬

128
00:09:04,106 --> 00:09:08,360
‫איך התקבלו הארוחות האלה?‬

129
00:09:08,443 --> 00:09:13,156
‫אני חושב שכל מי‬
‫שנכח בארוחות הערב הגיב בהתלהבות.‬

130
00:09:13,240 --> 00:09:17,452
‫חלק מהאנשים‬
‫שקראו על ארוחות הערב אך לא נכחו בהן,‬

131
00:09:17,536 --> 00:09:18,870
‫לא חשבו שזה מגניב.‬

132
00:09:18,954 --> 00:09:22,416
‫אתה יודע, זה נושא רגיש,‬

133
00:09:22,499 --> 00:09:26,003
‫ורבים לא רצו לשמוע אחרים מדברים על זה. אז…‬

134
00:09:26,670 --> 00:09:28,422
‫מה הסיבה לכך, לדעתך?‬

135
00:09:28,505 --> 00:09:30,048
‫אמריקנים הם כמו בנות יענה.‬

136
00:09:30,132 --> 00:09:34,386
‫הם טומנים את ראשם בחול‬
‫ומעמידים פנים שהכול בסדר.‬

137
00:09:35,095 --> 00:09:37,931
‫אנחנו לא אשמים בכלום כשאנחנו יושבים כאן.‬

138
00:09:39,099 --> 00:09:41,935
‫אנחנו מקדמים את הנושא,‬
‫ואנשים פשוט צריכים לדעת.‬

139
00:09:42,019 --> 00:09:46,189
‫אנשים צריכים לדעת את העובדות,‬
‫ויכולים לגבש דעה בעצמם.‬

140
00:09:57,367 --> 00:10:01,246
‫המנה האחרונה שלנו,‬
‫קודם כול נראית מורכבת מאוד,‬

141
00:10:02,581 --> 00:10:03,915
‫אבל מהי המנה הזאת?‬

142
00:10:03,999 --> 00:10:07,878
‫זאת וריאציה על אחת משתי מנות שידוע לנו‬
‫שמיוחסות לג'יימס המינגס.‬

143
00:10:07,961 --> 00:10:09,671
‫זוהי "ביצת שלג".‬

144
00:10:09,755 --> 00:10:11,256
‫בעיקרון זה…‬

145
00:10:11,840 --> 00:10:15,844
‫קרם אנגלז, או רפרפת להכנת גלידה‬
‫עם חלבון ביצה עלומה.‬

146
00:10:15,927 --> 00:10:18,180
‫מנה יפהפייה.‬
‫-ממש יפהפייה.‬

147
00:10:18,263 --> 00:10:19,139
‫כן.‬

148
00:10:24,645 --> 00:10:26,605
‫טעים.‬
‫-הכי טוב שיצא לך עד עכשיו.‬

149
00:10:29,358 --> 00:10:30,567
‫רפרפת קרירה.‬

150
00:10:31,276 --> 00:10:32,444
‫ולא מתוקה מדי.‬

151
00:10:32,986 --> 00:10:35,656
‫אהבתי את תוספת הרימונים למרקם.‬
‫-נכון.‬

152
00:10:36,490 --> 00:10:37,949
‫תענוג לאכול את זה.‬

153
00:10:43,789 --> 00:10:48,335
‫מה יש במורשת של שני השפים האלה‬

154
00:10:48,418 --> 00:10:53,507
{\an8}‫שעורר בכם מחויבות‬
‫לשמר את היצירה שלהם בחיים?‬

155
00:10:53,590 --> 00:10:55,801
{\an8}‫אפשר למנות באצבעות יד אחת בלבד‬

156
00:10:56,551 --> 00:10:58,261
‫שפים שחורים אחרים באופן כללי‬

157
00:10:58,345 --> 00:11:02,474
‫שלא לומר כאלה שהשפיעו באופן‬
‫כה משמעותי על אופן האכילה שלנו כיום.‬

158
00:11:02,557 --> 00:11:07,104
‫לכן חשוב לי, כאדם שחור,‬
‫לספר את הסיפור שלהם.‬

159
00:11:07,187 --> 00:11:13,485
‫אין ספק שהם היו שניים מהשפים החשובים ביותר‬
‫בהיסטוריה האמריקנית, ומעולם לא זכו להכרה.‬

160
00:11:13,568 --> 00:11:17,322
‫ובתור מעריצים נלהבים ושפים‬

161
00:11:17,406 --> 00:11:22,994
‫אנחנו מרגישים שזאת חובתנו,‬
‫עכשיו משיצאנו לדרך, להמשיך בכך.‬

162
00:11:30,252 --> 00:11:31,169
‫- מונטיצ'לו -‬

163
00:11:31,253 --> 00:11:35,507
‫הן הרקולס והן ג'יימס המינגס‬
‫היו משועבדים באחוזות מטעים בווירג'יניה.‬

164
00:11:36,007 --> 00:11:40,137
{\an8}‫האובססיה שלי למקורות,‬
‫הביאה אותי להרי בלו רידג' של המדינה,‬

165
00:11:40,220 --> 00:11:41,221
{\an8}‫- שרלוטסוויל, וירג'יניה -‬

166
00:11:41,304 --> 00:11:45,016
{\an8}‫שם תומס ג'פרסון בנה את ביתו‬
‫באחוזה רחבת ידיים שקרה לה מונטיצ'לו.‬

167
00:11:45,559 --> 00:11:46,435
{\an8}‫- מונטיצ'לו -‬

168
00:11:46,518 --> 00:11:49,354
{\an8}‫ג'יימס המינגס הגיע למונטיצ'לו‬
‫בגיל תשע עם משפחתו,‬

169
00:11:49,438 --> 00:11:52,607
‫יחד עם אחותו הצעירה, סאלי המינגס,‬

170
00:11:52,691 --> 00:11:55,569
‫שבהמשך ילדה לפחות שישה מילדיו של ג'פרסון.‬

171
00:11:56,069 --> 00:11:58,447
‫מונטיצ'לו הייתה אחוזה רחבת ידיים.‬

172
00:11:58,530 --> 00:12:02,576
{\an8}‫ג'פרסון שיעבד 607 אנשים בימי חייו,‬

173
00:12:02,659 --> 00:12:04,077
{\an8}‫- ניאה בייטס, מנהלת אתר מונטיצ'לו -‬

174
00:12:04,161 --> 00:12:05,495
{\an8}‫ו-400 מהם באחוזה זו.‬

175
00:12:06,788 --> 00:12:10,542
‫האם יש לנו מושג מה אכלו המשועבדים?‬

176
00:12:10,625 --> 00:12:13,378
‫כן. ג'פרסון תיעד את הדברים בקפדנות.‬

177
00:12:13,462 --> 00:12:17,924
‫ברשותנו למעלה מ-65,000 מסמכים‬
‫הכוללים מידע על קהילת משועבדים זו.‬

178
00:12:18,550 --> 00:12:22,888
‫אנחנו יודעים שג'פרסון סיפק‬
‫רק מנות דלות לקהילת המשועבדים,‬

179
00:12:22,971 --> 00:12:27,309
‫לכן הם נאלצו לגדל גינות ולצוד וללכוד בעצמם‬
‫לצורך השלמת התזונה שלהם.‬

180
00:12:28,435 --> 00:12:30,645
‫אם כן, ג'יימס המינגס בא הנה כילד קטן?‬

181
00:12:30,729 --> 00:12:34,065
‫נכון. ג'יימס המינגס מגיע הנה כחלק מירושה.‬

182
00:12:34,149 --> 00:12:38,278
‫הוא אחיה הגדול של סאלי המינגס.‬
‫הם הגיעו הנה כיחידה משפחתית‬

183
00:12:38,361 --> 00:12:40,238
‫יחד עם בני המשפחה המורחבת שלהם,‬

184
00:12:40,781 --> 00:12:43,283
‫כדי להתחיל בעבודה שג'פרסון ייעד להם.‬

185
00:12:44,326 --> 00:12:46,286
‫באיזה שלב בחייו‬

186
00:12:46,369 --> 00:12:49,831
‫ג'פרסון מחליט שהוא מתאים לעבודה במטבח?‬

187
00:12:49,915 --> 00:12:55,462
‫בהתחלה ג'יימס שימש כחדרן ומשרת אישי ‬
‫ואז ג'פרסון התחיל לזהות בו תכונות‬

188
00:12:56,254 --> 00:12:57,672
‫שיתאימו היטב למטבח.‬

189
00:12:58,256 --> 00:13:01,510
‫וכך, כשג'פרסון כיהן כשר חוץ בצרפת,‬

190
00:13:01,593 --> 00:13:03,804
‫לקח איתו את המינגס בן ה-19‬

191
00:13:03,887 --> 00:13:06,306
‫ודאג שילמד את אמנות הבישול הצרפתי.‬

192
00:13:07,682 --> 00:13:10,602
‫לג'פרסון יצא שם‬

193
00:13:10,685 --> 00:13:13,814
‫של אחד מחובבי האוכל הראשונים במדינה.‬

194
00:13:13,897 --> 00:13:18,151
‫לג'פרסון היו רעיונות שאפתניים‬
‫לגבי משמעות ההוויה האמריקנית,‬

195
00:13:18,235 --> 00:13:21,571
‫והוא מיישם אותם באדריכלות,‬
‫הוא מיישם אותם בעיצובים שלו,‬

196
00:13:21,655 --> 00:13:23,532
‫ובמיוחד באמצעות אוכל.‬

197
00:13:23,615 --> 00:13:25,951
‫אם היית מגיע למונטיצ'לו,‬

198
00:13:26,034 --> 00:13:30,247
‫היית מקבל את מה שתואר‬
‫כמטבח חצי וירג'יני, חצי צרפתי.‬

199
00:13:30,330 --> 00:13:32,374
‫רוב תושבי וירג'יניה לא היו בצרפת.‬

200
00:13:32,457 --> 00:13:35,919
‫נכון? לא היו להם רטבים מעודנים‬

201
00:13:36,002 --> 00:13:38,380
‫ומנות משובחות כמו שהוגשו כאן במונטיצ'לו.‬

202
00:13:40,257 --> 00:13:42,175
‫אז כשג'יימס המינגס חזר מפריז,‬

203
00:13:42,259 --> 00:13:44,553
‫על איזו עסקה הוא מנהל מו"מ עם ג'פרסון?‬

204
00:13:44,636 --> 00:13:47,681
‫עם שובם מפריז, הם נסעו לפילדלפיה.‬

205
00:13:48,181 --> 00:13:51,685
‫ג'יימס עבד שם כשף בביתו של ג'פרסון.‬

206
00:13:51,768 --> 00:13:58,024
‫בפילדלפיה הייתה אוכלוסייה גדולה של שחורים‬
‫חופשיים וג'יימס החליט שהוא רוצה בחירותו,‬

207
00:13:58,108 --> 00:14:03,864
‫ומנהל מו"מ על כך עם ג'פרסון. תגובתו‬
‫של ג'פרסון הייתה: "הוצאתי הרבה כסף‬

208
00:14:03,947 --> 00:14:07,576
‫כדי להכשיר אותך להכין‬
‫את האוכל שאני רוצה שיוגש בביתי.‬

209
00:14:07,659 --> 00:14:11,329
‫הדרך היחידה שבה תוכל לזכות בחירותך‬
‫היא להכשיר מישהו אחר תחתיך".‬

210
00:14:11,413 --> 00:14:13,456
‫לבסוף היה זה אחיו הצעיר של ג'יימס.‬

211
00:14:13,540 --> 00:14:16,960
‫אם כן, המפתח לחירותו‬
‫הייתה חזרתו למונטיצ'לו‬

212
00:14:17,043 --> 00:14:19,379
‫כדי להכשיר את אחיו להחליף אותו במטבח‬

213
00:14:19,462 --> 00:14:20,964
‫לפני שיוכל לזכות בחירותו.‬

214
00:14:25,886 --> 00:14:30,140
‫המטבח שבו ג'יימס המינגס‬
‫הכשיר את אחיו פיטר היה, להפתעתי,‬

215
00:14:30,223 --> 00:14:32,017
‫עדיין במצב פעיל.‬

216
00:14:32,767 --> 00:14:36,521
‫כאן הוא הפך לפופולריים מאכלים כמו צ'יפס,‬

217
00:14:36,605 --> 00:14:40,066
‫גלידה ואת הלהיט האהוב של המדינה,‬
‫מקרוני בגבינה.‬

218
00:14:42,986 --> 00:14:44,821
‫לפני שנגיע למקרוני בגבינה,‬

219
00:14:44,905 --> 00:14:47,866
‫תוכלי בבקשה לערוך לי סיור במטבח‬

220
00:14:47,949 --> 00:14:50,744
‫ולהסביר איך זה עבד במאה ה-18?‬

221
00:14:50,827 --> 00:14:51,870
{\an8}‫במטבח הזה,‬

222
00:14:51,953 --> 00:14:53,622
{\an8}‫- ד"ר לני סורנסן, היסטוריונית קולינרית -‬

223
00:14:53,705 --> 00:14:57,626
{\an8}‫הקמין הוא מרכז ההתרחשות.‬

224
00:14:57,709 --> 00:15:00,503
‫בקמין האש בערה תמיד,‬

225
00:15:00,587 --> 00:15:02,339
‫כך שאפשר היה לאפות באמצעותו,‬

226
00:15:02,964 --> 00:15:05,216
‫אפשר היה גם לצלות בו בשר.‬

227
00:15:05,300 --> 00:15:07,385
‫זה היה לב ליבו של המטבח.‬

228
00:15:10,597 --> 00:15:14,684
‫ויש לנו פה המבנה הזה, תנור התבשילים.‬

229
00:15:14,768 --> 00:15:21,483
‫תנורים אלה מיוצרים במיוחד‬
‫לבישול קרמים, רטבים ולטיגון עדין.‬

230
00:15:24,986 --> 00:15:26,154
‫מה נכין היום?‬

231
00:15:26,237 --> 00:15:30,659
‫נכין פאי מקרוני, כך נהגו לקרוא לזה אז.‬

232
00:15:32,786 --> 00:15:35,121
‫אנחנו, כמובן, קוראים לזה מקרוני בגבינה.‬

233
00:15:35,205 --> 00:15:40,627
‫למנה הפשוטה והטעימה שכולנו אוהבים‬
‫יש עבר עשיר.‬

234
00:15:48,468 --> 00:15:50,011
‫אז האטריות כבר בפנים.‬

235
00:15:50,095 --> 00:15:54,474
‫כן. ובמתכון המסוים הזה, מבשלים אותן היטב,‬

236
00:15:54,557 --> 00:15:58,478
‫הן צריכות להיות רכות,‬
‫ולכן מבשלים אותן בחצי חלב, חצי מים,‬

237
00:15:58,561 --> 00:16:04,234
‫שילוב מעניין ואפקטיבי ביותר.‬

238
00:16:09,030 --> 00:16:12,033
‫נכון שכבר יש לזה ריח של מקרוני בגבינה?‬
‫-בהחלט.‬

239
00:16:12,117 --> 00:16:13,952
‫זה בזכות החלב.‬

240
00:16:21,084 --> 00:16:24,254
‫שכבה של מקרוני.‬

241
00:16:24,337 --> 00:16:26,006
‫ושכבה של חמאה.‬

242
00:16:26,589 --> 00:16:29,592
‫וכמובן, אין דבר כזה יותר מדי חמאה.‬

243
00:16:29,676 --> 00:16:34,180
‫אז איך קרה שמקרוני בגבינה‬
‫הפך ללהיט באמצעות המטבח הזה?‬

244
00:16:34,889 --> 00:16:38,393
‫זה התחיל, כפי הנראה, במטבח הזה עם ג'יימס,‬

245
00:16:38,893 --> 00:16:43,565
‫אבל הוא העביר את זה הלאה,‬
‫וזה עבר מדור לדור של טבחים שבישלו כאן.‬

246
00:16:43,648 --> 00:16:49,404
‫אנחנו יודעים שג'פרסון‬
‫קנה קילוגרמים רבים של מקרוני יבש‬

247
00:16:49,487 --> 00:16:52,282
‫שישה חודשים לפני מותו ב-1826‬

248
00:16:52,365 --> 00:16:57,037
‫אז זו ודאי הייתה מנה אהובה מאוד כאן.‬

249
00:16:57,120 --> 00:17:03,543
‫וקשה לדעת לפעמים איך צצים סגנונות אכילה,‬

250
00:17:03,626 --> 00:17:07,714
‫אבל ג'יימס ודאי למד את זה בצרפת.‬

251
00:17:09,049 --> 00:17:10,133
‫יש לזה ריח נהדר.‬

252
00:17:11,051 --> 00:17:14,304
‫נכניס את זה לסיר הולנדי,‬

253
00:17:15,180 --> 00:17:18,058
‫שינוח על הלבנים הקשות והחמות הללו.‬

254
00:17:24,189 --> 00:17:25,190
‫מקרוני.‬

255
00:17:29,402 --> 00:17:31,696
‫ונכסה במכסה.‬

256
00:17:33,281 --> 00:17:35,200
‫ונוסיף לזה…‬

257
00:17:38,369 --> 00:17:40,121
‫גחלים…‬
‫-אוקיי.‬

258
00:17:40,205 --> 00:17:44,667
‫מעל המכסה כדי שהחום…‬

259
00:17:46,086 --> 00:17:48,254
‫יתפזר ויבשל היטב מכל הצדדים‬‫.‬

260
00:17:52,425 --> 00:17:55,804
‫באיזו מידה היה מסוכן‬
‫לבשל על אח פתוחה באותם ימים?‬

261
00:17:55,887 --> 00:17:57,055
‫די מסוכן.‬

262
00:17:57,138 --> 00:18:01,267
‫אתה מכיר את האמרה הישנה,‬
‫"אם אתה לא אוהב חום, צא מהמטבח"?‬

263
00:18:01,351 --> 00:18:03,937
‫בטח.‬
‫-אז כן. תמיד היה פה חם.‬

264
00:18:04,020 --> 00:18:06,147
‫הסכנה, כמובן, הייתה מכוויות.‬

265
00:18:06,231 --> 00:18:09,067
‫נשים לבשו בגדים ארוכים.‬

266
00:18:09,150 --> 00:18:13,696
‫האש עלולה הייתה לאחוז בבגדיהן‬
‫וזו יכלה להיות בעיה.‬

267
00:18:25,416 --> 00:18:28,294
‫טוב, נראה לך שזה מוכן?‬
‫-בוא נראה.‬

268
00:18:28,378 --> 00:18:31,714
‫ובכן, נשתמש בוו של הסיר שלנו.‬

269
00:18:32,215 --> 00:18:37,178
‫נרים את המכסה ישר למעלה.‬

270
00:18:38,054 --> 00:18:39,472
‫זה מבעבע!‬

271
00:18:39,556 --> 00:18:40,723
‫מקסים.‬

272
00:18:48,815 --> 00:18:50,191
‫היי!‬
‫-היי, גייל.‬

273
00:18:50,275 --> 00:18:52,485
‫תראו מה זה, זה נראה נהדר.‬

274
00:18:52,569 --> 00:18:54,195
‫נראה מעולה.‬
‫-עוד חמאה.‬

275
00:18:54,279 --> 00:18:55,822
‫הכנו מקרוני בגבינה,‬

276
00:18:55,905 --> 00:18:58,741
‫ואני מבין שאת נצר למשפחת המינגס.‬

277
00:18:58,825 --> 00:19:00,243
‫נכון.‬

278
00:19:00,326 --> 00:19:03,705
{\an8}‫אני קרובת משפחה של כל משפחת המינגס.‬

279
00:19:03,788 --> 00:19:04,831
{\an8}‫- גייל ג'סאפ וייט -‬

280
00:19:04,914 --> 00:19:09,836
‫ג'יימס המינגס היה דוד של סבא-רבא של סבי‬
‫ואחיו פיטר היה אבא של סבא-רבא של סבי.‬

281
00:19:09,919 --> 00:19:13,006
‫לכן יש לי יחס מיוחד למקרוני בגבינה.‬

282
00:19:13,089 --> 00:19:14,674
‫ובצדק.‬

283
00:19:15,550 --> 00:19:17,927
‫אז בטח גדלת על מקרוני בגבינה.‬

284
00:19:18,011 --> 00:19:19,220
‫כולנו, לא?‬

285
00:19:19,304 --> 00:19:20,722
‫נכון, כולנו.‬
‫-כן.‬

286
00:19:20,805 --> 00:19:23,474
‫אז איך הרגשת ברגע שהבנת‬

287
00:19:23,558 --> 00:19:26,936
‫שאת צאצאית של האדם, או המשפחה‬

288
00:19:27,020 --> 00:19:28,938
‫שהפכה את המנה הזאת ללהיט בארה"ב?‬

289
00:19:29,022 --> 00:19:31,900
‫טוב, קודם כול, לא גדלתי עם הידע הזה.‬

290
00:19:31,983 --> 00:19:34,485
‫לא ידעתי על כך עד לא מזמן.‬

291
00:19:34,569 --> 00:19:37,405
‫כעת כשאני יודעת את זה‬
‫אני תוהה איפה התמלוגים שלי.‬

292
00:19:39,073 --> 00:19:39,908
‫תודה.‬

293
00:19:39,991 --> 00:19:42,076
‫כולנו תוהים על כך, למען האמת.‬

294
00:19:43,036 --> 00:19:47,498
‫מעבר לכך, תקשיבו, זה באמת כבוד גדול.‬

295
00:19:47,582 --> 00:19:50,251
‫למזלי אני מודעת להיסטוריה הזאת,‬

296
00:19:50,835 --> 00:19:55,673
‫אבל לכל אמריקני שחור יש משהו כזה ברקע שלו.‬

297
00:19:55,757 --> 00:19:57,550
‫הם פשוט עוד לא יודעים את זה.‬

298
00:19:57,634 --> 00:20:01,471
‫אז לכבוד הוא לי, ואני מתה כבר לטעום‬
‫את תבשיל המקרוני בגבינה הזה.‬

299
00:20:02,180 --> 00:20:06,601
‫אם תעבירו לי את צלוחיות הטעימה שלנו…‬
‫-זה כל כך טוב.‬

300
00:20:06,684 --> 00:20:09,562
‫אלוהים.‬
‫-נפנק את עצמנו.‬

301
00:20:09,646 --> 00:20:11,064
‫אני כל כך מתרגשת.‬

302
00:20:14,734 --> 00:20:16,194
‫וואו, איזה ריח טוב.‬

303
00:20:16,277 --> 00:20:17,612
‫זה באמת נראה טוב.‬

304
00:20:23,451 --> 00:20:25,078
‫כל כך עשיר.‬

305
00:20:27,455 --> 00:20:28,665
‫וגם כל כך קרמי.‬

306
00:20:28,748 --> 00:20:31,542
‫בן כמה המתכון הזה, לני?‬

307
00:20:31,626 --> 00:20:32,794
‫בן 200 שנה.‬

308
00:20:33,336 --> 00:20:34,462
‫וכנראה אפילו יותר.‬

309
00:20:35,838 --> 00:20:37,006
‫את יודעת מה אהבתי?‬

310
00:20:37,090 --> 00:20:38,967
‫כיוון שבישלת את זה בחלב,‬

311
00:20:39,050 --> 00:20:42,470
‫יש מין מעטה משיי עשיר על האטריות.‬

312
00:20:42,553 --> 00:20:44,973
‫כך אבשל את המקרוני בגבינה שלי מעתה והלאה.‬

313
00:20:45,056 --> 00:20:49,352
‫כן, התחלתי לבשל את זה כך‬
‫ואני פשוט מתה על זה.‬

314
00:20:50,478 --> 00:20:56,567
‫גייל, מה לדעתך אבות אבותיך היו חושבים‬
‫על כך שהמנה הזאת הפכה פופולרית כל כך?‬

315
00:20:56,651 --> 00:20:57,568
‫אלוהים.‬

316
00:20:58,528 --> 00:21:01,698
‫אגיד לך מה אני חושבת על זה.‬

317
00:21:01,781 --> 00:21:04,450
‫פשוט נדהמתי מהמחשבה‬

318
00:21:04,534 --> 00:21:07,578
‫שאבות אבותיי עזרו להמציא‬

319
00:21:07,662 --> 00:21:11,624
‫את המנה הזו כאן, בארה"ב של אמריקה,‬
‫שהפכה למאפיין של המטבח האמריקני.‬

320
00:21:12,750 --> 00:21:15,503
‫אני גאה בסיבולת שלהם,‬

321
00:21:15,586 --> 00:21:19,173
‫בנחישות שלהם, באופי שלהם.‬

322
00:21:19,716 --> 00:21:21,843
‫אני חושבת שאיש לא יכול לדמיין‬

323
00:21:21,926 --> 00:21:25,179
‫איך היו החיים בתנאים ההם,‬

324
00:21:25,263 --> 00:21:28,725
‫בידיעה שלעולם לא תהיה חופשי.‬

325
00:21:29,434 --> 00:21:32,937
‫והם שרדו, אבל לא הסתפקו בכך.‬

326
00:21:34,522 --> 00:21:36,774
‫כי אני עומדת כאן היום,‬

327
00:21:36,858 --> 00:21:38,901
‫אנחנו עומדים כאן היום,‬

328
00:21:38,985 --> 00:21:42,030
‫ואני מתרגשת מזה כל כך, בזכותם,‬

329
00:21:42,113 --> 00:21:43,698
‫בזכות הכוח שלהם.‬

330
00:21:43,781 --> 00:21:45,158
‫אנחנו ניצבים על כתפיהם.‬

331
00:21:45,241 --> 00:21:47,410
‫זה נחמד, אני אוהבת מקרוני בגבינה.‬

332
00:21:47,493 --> 00:21:48,870
‫אפשר להשתמש בזה כסמל,‬

333
00:21:48,953 --> 00:21:53,833
‫אבל בואו נחשוב מי באמת היו האנשים האלה,‬
‫החוזק שלהם, האופי, הסיבולת שלהם.‬

334
00:21:53,916 --> 00:21:55,752
‫אז כן, אני גאה מאוד.‬

335
00:21:57,378 --> 00:21:59,881
‫לא רק מפני שאני צאצאית שלהם,‬

336
00:22:00,423 --> 00:22:03,843
‫אלא כי הם מייצגים את המיטב‬

337
00:22:03,926 --> 00:22:05,595
‫של ארה"ב של אמריקה.‬

338
00:22:09,932 --> 00:22:11,184
‫כשיצאתי ממונטיצ'לו,‬

339
00:22:11,267 --> 00:22:16,564
‫חשבתי הרבה על כיצד ודאי הרגיש‬
‫ג'יימס המינגס כשהכשיר את אחיו‬

340
00:22:16,647 --> 00:22:18,274
‫בתמורה לחירותו.‬

341
00:22:18,358 --> 00:22:19,525
{\an8}‫- מנהטן, ניו יורק -‬

342
00:22:19,609 --> 00:22:21,903
{\an8}‫וכיצד נראו חייו לאחר מכן.‬

343
00:22:23,279 --> 00:22:24,989
‫אז מה קרה להמינגס?‬

344
00:22:25,948 --> 00:22:29,160
‫ובכן, המינגס לימד לא רק את אחיו פיטר, ‬

345
00:22:29,243 --> 00:22:32,163
{\an8}‫אלא גם אחרים במונטיצ'לו כיצד לבשל.‬

346
00:22:32,246 --> 00:22:34,040
{\an8}‫לאחר מכן הוא יצא לחופשי.‬

347
00:22:36,876 --> 00:22:38,961
‫הוא נסע לפילדלפיה‬

348
00:22:39,045 --> 00:22:41,297
‫ולבסוף עשה דרכו לבולטימור.‬

349
00:22:43,091 --> 00:22:44,550
‫ומה קרה לו בבולטימור?‬

350
00:22:45,218 --> 00:22:49,889
‫הוא עסק בקייטרינג או היה בעל מסעדה‬
‫בבולטימור, נשאר שם זמן מה,‬

351
00:22:49,972 --> 00:22:53,518
‫ובסופו של דבר, ג'פרסון מתבשר שהוא מת.‬

352
00:22:53,601 --> 00:22:55,228
‫הוא השתכר למוות.‬

353
00:22:57,647 --> 00:23:01,609
‫עכשיו, היסטוריונים חלוקים ביניהם‬
‫אם זה אכן קרה או לא,‬

354
00:23:01,692 --> 00:23:05,154
‫אם הייתה זו התאבדות‬
‫או שבטעות הוא השתכר למוות,‬

355
00:23:05,238 --> 00:23:07,115
‫אבל בסופו של דבר הוא מת.‬

356
00:23:10,284 --> 00:23:13,663
‫אני משוכנע שהוא היה‬
‫שף הבית הלבן של ג'פרסון‬

357
00:23:13,746 --> 00:23:17,834
‫לו הוא נשאר בחיים עוד כמה חודשים.‬
‫הוא ודאי היה משכנע אותו לעשות את זה.‬

358
00:23:17,917 --> 00:23:20,128
‫הוא השקיע כל כך הרבה בהמינגס,‬

359
00:23:20,211 --> 00:23:23,256
‫ובאמת כיבד את כישרונו ואהב את האוכל שלו.‬

360
00:23:24,507 --> 00:23:27,593
‫אם כך, זה האם-וירג'יניה, כמובן.‬

361
00:23:27,677 --> 00:23:32,181
‫האם זו מנה שהוגשה לג'פרסון ולוושינגטון‬
‫על ידי השפים המשועבדים שלהם?‬

362
00:23:32,849 --> 00:23:37,478
‫בהחלט. האם-וירג'יניה היה מפורסם אז‬
‫כשם שהוא מפורסם היום.‬

363
00:23:37,562 --> 00:23:43,192
‫וכשנשיא אירח,‬
‫רצו להציג את המיטב שיש למדינה להציע.‬

364
00:23:43,276 --> 00:23:45,403
‫ולהאם של וירג'יניה יצא מוניטין כזה.‬

365
00:23:45,987 --> 00:23:48,072
‫בנוסף להאם-וירג'יניה‬

366
00:23:48,156 --> 00:23:51,534
‫ייתכן שהגישו גם בשר בקר, דגים‬
‫או מנות משובחות אחרות,‬

367
00:23:51,617 --> 00:23:54,745
‫אבל להאם-וירג'יניה היה ללא ספק מעמד מכובד.‬

368
00:23:54,829 --> 00:23:56,330
‫שנטעם קצת?‬

369
00:23:56,414 --> 00:23:57,874
‫בהחלט!‬
‫-יפה.‬

370
00:24:09,719 --> 00:24:10,553
‫טעים.‬

371
00:24:10,636 --> 00:24:12,472
‫חומר טוב, נכון?‬
‫-על זה אני מדבר.‬

372
00:24:13,431 --> 00:24:16,726
‫ולגבי הרקולס, השף המשועבד של וושינגטון,‬

373
00:24:16,809 --> 00:24:18,227
‫מה עלה בגורלו?‬

374
00:24:19,228 --> 00:24:22,356
‫יש עדויות לכך‬
‫שלקראת סוף הקדנציה השנייה שלו,‬

375
00:24:22,440 --> 00:24:26,360
‫וושינגטון התחיל לחשוד‬
‫שהרקולס עלול לנסות לברוח.‬

376
00:24:26,444 --> 00:24:28,905
‫הוא שלח את הרקולס בחזרה למאונט ורנון.‬

377
00:24:28,988 --> 00:24:33,284
‫יש תיעוד על כך שהוא עבד בפרך‬
‫בשדות מאונט ורנון.‬

378
00:24:33,367 --> 00:24:34,785
‫הרקולס רצה להיות חופשי.‬

379
00:24:34,869 --> 00:24:38,122
‫אז הוא חיכה עד‬
‫ליום הולדתו ה-65 של וושינגטון.‬

380
00:24:38,206 --> 00:24:40,208
‫תוכננה מסיבה גדולה‬

381
00:24:40,291 --> 00:24:43,169
‫ובעיצומה של ההתרחשות, הוא נעלם.‬

382
00:24:43,252 --> 00:24:47,173
‫וושינגטון, שהיה חם מזג, כעס מאוד.‬

383
00:24:47,256 --> 00:24:48,883
‫הוא כתב מכתבים למקורבים‬

384
00:24:48,966 --> 00:24:51,677
‫וניסה לברר איפה הרקולס,‬

385
00:24:51,761 --> 00:24:54,639
‫אפילו שנה לאחר שהרקולס נמלט.‬

386
00:24:54,722 --> 00:24:56,390
‫אבל לעולם לא תפסו אותו.‬

387
00:24:56,474 --> 00:25:00,686
‫רק ב-1801, באותה שנה שבה המינגס מת,‬

388
00:25:00,770 --> 00:25:04,982
‫הרקולס נצפה בניו יורק‬
‫על ידי ראש העיר ניו יורק,‬

389
00:25:05,066 --> 00:25:07,109
‫שעבד עם וושינגטון.‬

390
00:25:07,193 --> 00:25:12,949
‫הוא התריע באוזני מרתה וושינגטון, כי עד אז‬
‫וושינגטון כבר מת, על מקום הימצאו של הרקולס‬

391
00:25:13,032 --> 00:25:15,159
‫אבל זו הפעם האחרונה ששמעו על הרקולס.‬

392
00:25:16,577 --> 00:25:19,038
‫לא יודעים מה עלה בגורלו של הרקולס,‬

393
00:25:19,121 --> 00:25:23,209
‫אבל יש ראיות עדכניות שמצביעות על כך‬
‫שהוא היה כאן בניו יורק?‬

394
00:25:23,292 --> 00:25:28,381
‫כן, אז הודות למחקר עיקש‬
‫של גנאלוג מסור ואחרים,‬

395
00:25:28,464 --> 00:25:31,092
‫גילינו שהרקולס היה בעיר ניו יורק,‬

396
00:25:31,175 --> 00:25:36,013
‫הוא אימץ את שמו‬
‫של בעליו הקודמים לפני וושינגטון,‬

397
00:25:36,097 --> 00:25:37,431
‫בחור בשם ג'ון פוזי.‬

398
00:25:37,515 --> 00:25:39,433
‫אז הוא קרא לעצמו הרקולס פוזי.‬

399
00:25:39,517 --> 00:25:42,520
‫אנחנו יודעים שהוא התגורר‬
‫במקומות שונים בניו יורק,‬

400
00:25:42,603 --> 00:25:45,815
‫והיה רשום כטבח ופועל,‬

401
00:25:46,399 --> 00:25:52,989
‫ובסופו של דבר מת ב-15 במאי 1812 משחפת,‬
‫כפי שהיא מוכרת לנו עד היום.‬

402
00:25:53,072 --> 00:25:57,243
‫אז נראה ששרידיו קבורים איפשהו בניו יורק.‬

403
00:25:57,326 --> 00:25:58,953
‫אנחנו לא יודעים בדיוק איפה,‬

404
00:25:59,036 --> 00:26:01,581
‫אבל הוא אכן בילה‬
‫את ימיו האחרונים בניו יורק.‬

405
00:26:02,039 --> 00:26:04,125
‫אז הוא עדיין כאן איתנו, איפשהו.‬

406
00:26:04,208 --> 00:26:08,004
‫הוא עדיין כאן איתנו,‬
‫ואני חושב שזו מטפורה נפלאה לחיים שלו,‬

407
00:26:08,087 --> 00:26:10,673
‫וגם לטבחים האפרו-אמריקנים המוערכים האלה,‬

408
00:26:10,756 --> 00:26:13,342
‫כי במובנים רבים הם עדיין נחבאים,‬

409
00:26:13,426 --> 00:26:16,429
‫טרם התקבלו וטרם זכו למלוא ההכרה.‬

410
00:26:16,512 --> 00:26:22,226
‫המטרה של חלק מהמאמצים שאנחנו משקיעים פה‬
‫היא להציג את תרומתם למטבח האמריקני,‬

411
00:26:22,310 --> 00:26:26,439
‫ולהראות מה רב היה חלקם‬
‫במנות שאנחנו אוהבים עד היום.‬

412
00:26:33,613 --> 00:26:34,447
‫- וול סטריט -‬

413
00:26:34,530 --> 00:26:36,824
‫הרקולס לא היה האגדה הקולינרית היחידה‬

414
00:26:36,907 --> 00:26:39,744
‫שתרומותיה אבדו בין צלליה של ניו יורק.‬

415
00:26:41,454 --> 00:26:44,999
‫כשהעמקתי לחקור‬
‫על היסטוריית האוכל ב"תפוח הגדול",‬

416
00:26:45,082 --> 00:26:47,710
‫גיליתי שבמאה ה-19,‬

417
00:26:47,793 --> 00:26:49,670
‫צדפות היו להיט גדול בעיר.‬

418
00:26:50,880 --> 00:26:54,425
‫היה זה אדם שחור חופשי בשם תומס דאונינג‬

419
00:26:54,508 --> 00:26:57,970
‫שבנה אימפריה בלב וול-סטריט‬

420
00:26:58,054 --> 00:27:01,140
‫ונודע כמלך הצדפות של העיר.‬

421
00:27:03,643 --> 00:27:04,727
{\an8}‫- עומאר טייט, שף -‬

422
00:27:04,810 --> 00:27:08,606
{\an8}‫"מתכון לנזיד צדפות נוסח ניו יורק‬
‫מ-1826 לערך, עבור תומס דאונינג."‬

423
00:27:09,899 --> 00:27:15,196
‫ידידי, השף עומאר טייט,‬
‫הקדיש את עבודתו ואומנותו לתומס דאונינג‬

424
00:27:15,279 --> 00:27:18,115
‫וליזמים שחורים אחרים‬
‫ממדינות המרכז האטלנטי.‬

425
00:27:20,534 --> 00:27:23,663
‫"עשוי מצדפות שנאספו ביד, ככל שאפשר לשאת.‬

426
00:27:23,746 --> 00:27:25,539
‫מלח ים, ליים ומינרלים‬

427
00:27:25,623 --> 00:27:27,917
‫עד לגובה הערדליים ואף יותר.‬

428
00:27:29,251 --> 00:27:31,087
‫זמן הבישול: כמה ירחים.‬

429
00:27:34,090 --> 00:27:35,925
‫מוסיפים שמנת ומצמצמים.‬

430
00:27:36,008 --> 00:27:39,136
‫מצמצמים עד שהנוזל משחים ומסמיך מאוד.‬

431
00:27:39,220 --> 00:27:41,722
‫עד שמצטמצם ומאבד את צבעו הלבן.‬

432
00:27:41,806 --> 00:27:43,391
‫עד שיצמצם את סבלך.‬

433
00:27:43,474 --> 00:27:47,853
‫עד שיצמצם את הזמן בין הפעם האחרונה‬
‫שראית את אשתך, את ילדיך ואת אימא שלך.‬

434
00:27:47,937 --> 00:27:49,980
‫מצמצמים לאט ובסבלנות.‬

435
00:27:53,651 --> 00:27:54,485
‫טיפ מקצועי:‬

436
00:27:55,069 --> 00:27:56,278
‫להשגיח בשבע עיניים.‬

437
00:27:56,362 --> 00:27:58,197
‫השמנת נוטה לגלוש.‬

438
00:27:58,280 --> 00:28:00,324
‫מגישים חם ומייד."‬

439
00:28:04,578 --> 00:28:06,872
‫בעשר השנים האחרונות,‬

440
00:28:06,956 --> 00:28:09,917
‫אתה מבשל בכמה מהמסעדות הטובות ביותר‬

441
00:28:10,000 --> 00:28:11,293
‫בניו יורק ובפילדלפיה.‬

442
00:28:11,877 --> 00:28:14,880
‫אז מה הייעוד שלך כשף?‬

443
00:28:14,964 --> 00:28:17,383
‫אני מבשל אוכל מהמורשת השחורה‬

444
00:28:17,466 --> 00:28:23,514
‫ומנסה לשבור סטיגמות לגבי מה אפרו-אמריקנים‬
‫יכולים לכלול תחת הכותרת הזאת.‬

445
00:28:23,597 --> 00:28:28,978
‫אני חושב שלעתים קרובות‬
‫אנשים מתייחסים ל"אוכל שחור"…‬

446
00:28:29,061 --> 00:28:32,565
‫כשף, אנשים מניחים,‬
‫"בטח תכין אוכל דרומי, עוף מטוגן",‬

447
00:28:32,648 --> 00:28:34,608
‫אבל יש עוד המון סיפורים לספר.‬

448
00:28:36,360 --> 00:28:41,991
‫אחת התגליות שבחנת הוא תומס דאונינג.‬

449
00:28:45,828 --> 00:28:50,791
‫תומס דאונינג היה אדם שהקים את אחת‬
‫ממסעדות הצדפות הטובות ביותר בניו יורק‬

450
00:28:50,875 --> 00:28:53,669
‫בוול סטריט, במאה ה-19 עד אמצע המאה,‬

451
00:28:53,753 --> 00:28:58,090
‫בתקופה שבה רוב האפרו-אמריקנים‬
‫במדינה הזאת עדיין היו משועבדים.‬

452
00:29:00,050 --> 00:29:04,138
‫זה סיפור מדהים שאנשים לא שמעו עליו.‬

453
00:29:04,221 --> 00:29:08,225
‫כעיר של צדפות, צדפות היו נערמות ברחוב,‬

454
00:29:08,309 --> 00:29:10,352
‫היו קונכיות של צדפות על המדרכות.‬

455
00:29:10,436 --> 00:29:15,316
‫השתמשנו בקונכיות הצדפות‬
‫כדי להכין חלק מהטיח לבניית מבנים.‬

456
00:29:15,399 --> 00:29:16,233
‫כן.‬

457
00:29:16,317 --> 00:29:19,320
‫זאת הסביבה שדאונינג מגיע אליה, נכון?‬

458
00:29:19,403 --> 00:29:22,031
‫כן. הוא מתחיל לאסוף צדפות,‬

459
00:29:22,114 --> 00:29:25,451
‫ולמכור אותן כאדם פרטי,‬

460
00:29:25,534 --> 00:29:27,203
‫ומזה הוא התחיל לצמוח.‬

461
00:29:27,286 --> 00:29:28,454
‫- פירות ים וצדפות -‬

462
00:29:28,537 --> 00:29:30,247
‫אנשים מכרו צדפות ברחוב.‬

463
00:29:30,331 --> 00:29:34,794
‫אז בעיקרון זה דומה‬
‫לדוכני הנקניקיות של ימינו.‬

464
00:29:34,877 --> 00:29:36,337
‫בדיוק. נכון.‬

465
00:29:36,420 --> 00:29:37,588
‫קראתי שבאותם ימים‬

466
00:29:38,631 --> 00:29:42,176
‫תושב ניו יורק ממוצע אכל 600 צדפות בשנה.‬

467
00:29:42,885 --> 00:29:46,388
‫כמה זה כבר עלה אז, חצי פני באותה תקופה?‬

468
00:29:47,014 --> 00:29:48,224
‫מותרות.‬

469
00:29:48,307 --> 00:29:49,225
‫טוב,‬

470
00:29:49,850 --> 00:29:53,938
‫שנגלה את הפן הקולינרי של העבודה שלך?‬

471
00:29:57,066 --> 00:29:58,943
‫במיוחד במנה הזו,‬

472
00:29:59,652 --> 00:30:03,906
‫כיוון שתומס דאונינג הוא תופעה ייחודית‬
‫בסיפורה של ניו יורק,‬

473
00:30:03,989 --> 00:30:07,451
‫רציתי לקבץ דברים ספציפיים וייחודיים‬
‫לניו יורק באופן כללי.‬

474
00:30:07,535 --> 00:30:10,454
‫אז במנה הזאת יש שני שימושים לצדפות.‬

475
00:30:10,538 --> 00:30:13,249
‫נזיד צדפות היה פופולרי מאוד במאה ה-19.‬

476
00:30:13,332 --> 00:30:14,667
‫- נזיד צדפות, 15 סנט -‬

477
00:30:14,750 --> 00:30:17,253
‫אז במרק יש שמנת, טימין,‬

478
00:30:17,336 --> 00:30:18,546
‫קצת…‬

479
00:30:18,629 --> 00:30:20,923
‫כן. שמנת, טימין, פלפל שחור,‬

480
00:30:21,006 --> 00:30:23,175
‫שומן צדפות, שהוא מרכיב מיוחד מאוד.‬

481
00:30:23,259 --> 00:30:27,555
{\an8}‫מדובר בצדפות שנחלטו ב-60 מעלות‬
‫למשך כמה שעות,‬

482
00:30:27,638 --> 00:30:32,059
{\an8}‫ועורבבו עד שכל הטעמים זלגו לשמן.‬

483
00:30:32,142 --> 00:30:36,397
{\an8}‫מדובר בתמצית נקייה וטהורה של צדפות‬
‫שאני משתמש בה לבישול הירקות.‬

484
00:30:36,480 --> 00:30:39,900
‫הירקות הם שום, בצל וסלרי.‬

485
00:30:39,984 --> 00:30:43,070
‫זה למעשה שכבות של צדפות זו על גבי זו.‬

486
00:30:43,153 --> 00:30:44,154
‫צדפה על צדפה.‬

487
00:30:44,238 --> 00:30:46,949
‫טוב, בתיאבון לנו.‬

488
00:30:47,032 --> 00:30:48,158
‫לחיים, בנאדם.‬

489
00:30:49,159 --> 00:30:50,035
‫לחיים.‬

490
00:30:55,165 --> 00:30:56,292
‫כן, מה דעתך?‬

491
00:30:56,375 --> 00:30:57,918
‫זה כל כך טעים, בנאדם.‬

492
00:30:58,002 --> 00:31:02,298
‫אני ממש מרגיש את העושר של שומן הצדפות.‬

493
00:31:02,381 --> 00:31:06,802
‫זה מוסיף עוצמה ומורכבות למרק.‬

494
00:31:06,886 --> 00:31:08,512
‫אני מאוד מרוצה מזה.‬

495
00:31:08,596 --> 00:31:09,638
‫נכון?‬

496
00:31:09,722 --> 00:31:15,269
‫זו בעצם הפעם הראשונה שאני יושב ואוכל את זה‬
‫עם מישהו אחר, אז… אני מתרגש בדיוק כמוך.‬

497
00:31:20,941 --> 00:31:22,276
‫אהבתי את התפוח שם.‬

498
00:31:22,943 --> 00:31:24,570
‫כל כך מרענן לאכול את זה.‬

499
00:31:25,237 --> 00:31:27,197
‫טעים מאוד.‬

500
00:31:28,240 --> 00:31:31,452
‫יש לזה טעם של ליים, עשבי תיבול ותפוח.‬

501
00:31:32,411 --> 00:31:35,289
{\an8}‫בוא נדבר עליו קצת יותר בתור מסעדן,‬

502
00:31:35,372 --> 00:31:37,583
‫כי לפי מה שאני מצליח להבין,‬

503
00:31:37,666 --> 00:31:40,252
‫היו הרבה טברנות שהגישו צדפות באותם ימים.‬

504
00:31:40,336 --> 00:31:43,881
{\an8}‫אבל המסעדה שלו הייתה מקום שבו‬

505
00:31:43,964 --> 00:31:47,968
‫בנקאים, עורכי דין ופוליטיקאים באו לאכול.‬

506
00:31:48,052 --> 00:31:50,554
{\an8}‫במאה אחוז. כלומר, לדעתי,‬

507
00:31:51,055 --> 00:31:55,809
{\an8}‫דאונינג נכנס לסצנת הברים הזולים ואמר, ‬
‫"צריך פה בר קוקטיילים", מבין?‬

508
00:31:57,394 --> 00:31:59,480
‫זה סיפור די מדהים,‬

509
00:31:59,563 --> 00:32:03,067
‫כי במרתף של המסעדה המפוארת הזאת,‬

510
00:32:03,651 --> 00:32:09,615
‫תומס דאונינג ובנו ג'ורג' עזרו להסתיר‬

511
00:32:09,698 --> 00:32:11,158
‫- פרס למוצא עבד שנמלט -‬

512
00:32:11,241 --> 00:32:12,993
‫עובדי נמל שברחו מעבדות.‬
‫-נכון.‬

513
00:32:13,077 --> 00:32:18,540
‫וסמיכות המקרים הופכת את דאונינג, מבחינתי,‬
‫לאחת הדמויות האיקוניות…‬

514
00:32:18,624 --> 00:32:20,042
‫הוא גיבור על.‬
‫-באמת.‬

515
00:32:20,125 --> 00:32:21,752
‫אהבתי את החלק הזה בסיפור.‬

516
00:32:21,835 --> 00:32:25,798
‫הוא הצליח לתמרן‬
‫בין שני העולמות האלה בקלות,‬

517
00:32:25,881 --> 00:32:28,550
‫עד כדי כך שכשהוא מת‬

518
00:32:28,634 --> 00:32:30,928
‫לשכת המסחר נסגרה ליום שלם.‬

519
00:32:31,011 --> 00:32:32,179
‫נכון.‬

520
00:32:32,262 --> 00:32:35,224
‫כלומר, השמועה אומרת‬
‫שאלף איש באו ללוויה שלו.‬

521
00:32:35,307 --> 00:32:36,892
‫כלומר, וואו, נכון?‬

522
00:32:36,976 --> 00:32:41,271
‫אבל למה אתה מרגיש שחשוב כל כך‬
‫לשמר את העבודה והמורשת שלו בחיים?‬

523
00:32:41,897 --> 00:32:44,024
{\an8}‫לא טעמתי צדפה עד גיל 22.‬

524
00:32:45,025 --> 00:32:48,487
‫וטעמתי אותן רק כי הפכתי לטבח מקצועי‬

525
00:32:48,570 --> 00:32:51,156
{\an8}‫ועבדתי במסעדות יוקרה בפילדלפיה.‬

526
00:32:51,240 --> 00:32:54,368
‫אז הגשנו רק ללבנים,‬

527
00:32:54,451 --> 00:32:57,454
{\an8}‫לכן צדפות נראו לי כמו אוכל ללבנים בלבד.‬

528
00:32:57,538 --> 00:33:01,291
‫מבחינתי, זה סוג של תיקון‬

529
00:33:01,375 --> 00:33:05,004
{\an8}‫כי לא זו בלבד שמדובר בהיסטוריה שלנו,‬

530
00:33:05,087 --> 00:33:08,465
{\an8}‫החלק הטוב בסיפור הוא ההיסטוריה שלנו.‬

531
00:33:08,549 --> 00:33:12,219
{\an8}‫ותומס דאונינג אחראי לכך‬
‫לחלוטין ובמאה אחוז.‬

532
00:33:15,597 --> 00:33:18,726
‫אבל תומס דאונינג לא היה מצליח כל כך‬

533
00:33:18,809 --> 00:33:21,770
‫אלמלא דייגי הצדפות השחורים‬
‫ממעמד הפועלים שתמכו בו.‬

534
00:33:22,479 --> 00:33:25,941
{\an8}‫הם הקימו את הקהילה שלהם‬
‫על חוף הים של סטטן איילנד‬

535
00:33:26,025 --> 00:33:27,192
{\an8}‫- סטטן איילנד, ניו יורק -‬

536
00:33:27,276 --> 00:33:28,736
{\an8}‫וקראו לה "סנדי גראונד".‬

537
00:33:31,321 --> 00:33:36,243
‫תוכלי לספר לי מה מייחד את סנדי גראונד‬
‫מבחינה היסטורית?‬

538
00:33:38,078 --> 00:33:43,375
{\an8}‫סנדי גראונד היא הקהילה האפרו-אמריקנית‬
‫הוותיקה ביותר שהייתה מיושבת ברצף‬

539
00:33:43,459 --> 00:33:44,668
{\an8}‫- סילביה ד'אלסנדרו -‬

540
00:33:44,752 --> 00:33:49,923
‫בארה"ב על ידי שחורים חופשיים,‬
‫שצאצאיהם עדיין חיים בקהילה.‬

541
00:33:54,344 --> 00:33:57,222
‫ניו יורק סיפקה לעולם צדפות,‬

542
00:33:57,306 --> 00:33:59,558
‫ובתור קהילה של דייגי צדפות,‬

543
00:33:59,641 --> 00:34:02,561
‫היא גדלה ל-180 משפחות,‬

544
00:34:03,103 --> 00:34:05,355
‫עם שתי כנסיות ושני בתי ספר‬

545
00:34:05,439 --> 00:34:09,276
‫ממש כאן בחוף הדרומי של סטטן איילנד.‬

546
00:34:10,194 --> 00:34:14,448
‫הם הצליחו לקצור מספיק צדפות למחייתם‬

547
00:34:15,616 --> 00:34:17,826
‫וכדי לפרנס את משפחותיהם.‬

548
00:34:20,329 --> 00:34:23,832
‫גדלתי בסנדי גראונד‬
‫וזה העניק לי את  הביטחון הנדרש‬

549
00:34:23,916 --> 00:34:26,418
‫לצאת ולהגיע לאן שארצה.‬

550
00:34:26,502 --> 00:34:30,339
‫וכך קהילת הצדפות ההיא,‬

551
00:34:31,006 --> 00:34:33,801
‫שכל האנשים בה נראו בדיוק כמוני,‬

552
00:34:34,301 --> 00:34:37,763
‫עזרה לי להבין שאני יכולה להיות‬
‫כל מה שאני רוצה.‬

553
00:34:39,681 --> 00:34:42,684
‫גם זה חלק חשוב מאוד במורשת שלנו.‬

554
00:34:43,268 --> 00:34:44,144
‫אני חושב,‬

555
00:34:45,020 --> 00:34:48,941
‫שלעתים קרובות כשאנחנו מדברים‬
‫על אבותינו ועל ההיסטוריה שלנו,‬

556
00:34:49,566 --> 00:34:55,739
‫אנחנו נוטים לדבר עליהם‬
‫באופן שנותן הרגשה כאילו כולנו נמחקנו.‬

557
00:34:56,323 --> 00:34:59,618
‫ונכון יותר לומר את מה שאת אומרת,‬

558
00:34:59,701 --> 00:35:01,870
‫כלומר, שהמורשת שלהם חיה בקרבנו.‬

559
00:35:01,954 --> 00:35:07,167
‫סנדי גראונד כלולה ברשימת האתרים‬
‫הלאומיים ההיסטוריים של המדינה.‬

560
00:35:07,251 --> 00:35:11,421
‫אז יש תיעוד רב שכל אחד יכול לעיין בו.‬

561
00:35:12,297 --> 00:35:15,801
‫קהילות משתנות,‬
‫אבל ההיסטוריה נשארת כשהייתה.‬

562
00:35:20,180 --> 00:35:25,185
{\an8}‫- ברוקלין, ניו יורק -‬

563
00:35:29,523 --> 00:35:31,525
‫כשאני חושב על ניו יורק,‬

564
00:35:31,608 --> 00:35:33,235
‫אני חושב על שאפתנות.‬

565
00:35:35,154 --> 00:35:39,449
‫ורוחם של תומס דאונינג‬
‫ודייגי הצדפות השחורים חיה ומפעמת‬

566
00:35:39,533 --> 00:35:41,118
‫גם בליבה של ברוקלין.‬

567
00:35:42,202 --> 00:35:44,413
‫ב"דו אור דיי" בבדפורד-סטייבסנט.‬

568
00:35:55,424 --> 00:35:58,510
‫- מאת'רשאקרס -‬

569
00:35:58,594 --> 00:36:00,554
‫היי, מה קורה, חבר'ה?‬
‫-מאת'רשאקרס.‬

570
00:36:00,637 --> 00:36:01,513
‫מאת'רשאקרס.‬

571
00:36:01,597 --> 00:36:02,639
‫רוצה לטעום צדפות?‬

572
00:36:02,723 --> 00:36:03,724
‫כן.‬
‫-כן?‬

573
00:36:03,807 --> 00:36:05,267
‫מעולם לא טעמתי צדפה.‬

574
00:36:05,809 --> 00:36:06,643
‫אין בעיה.‬

575
00:36:07,352 --> 00:36:09,104
‫בבקשה.‬
‫-תודה.‬

576
00:36:12,649 --> 00:36:13,859
‫מרענן ביותר.‬
‫-טעים.‬

577
00:36:15,569 --> 00:36:16,486
‫אהבתי.‬

578
00:36:17,112 --> 00:36:20,824
‫בן הארני מוכר בתור "המאת'רשאקר האמיתי",‬

579
00:36:20,908 --> 00:36:23,619
‫ועגלת הצדפות שלו תחזיר אתכם אחורה‬

580
00:36:23,702 --> 00:36:26,205
‫לתחילת המורשת של תומס דאונינג.‬

581
00:36:26,830 --> 00:36:28,999
‫מה המצב, חבר'ה? רוצים לטעום צדפות?‬

582
00:36:30,000 --> 00:36:31,543
‫נלך על זה. אני רוצה לטעום.‬

583
00:36:31,627 --> 00:36:33,754
‫כן בטח. מה היה לנו פה?‬
‫-צדפות קטנות.‬

584
00:36:33,837 --> 00:36:35,672
‫צדפות מגבירות את הליבידו.‬

585
00:36:35,756 --> 00:36:38,008
‫כן, ככה אומרים, נכון?‬
‫-זה באמת נכון?‬

586
00:36:38,091 --> 00:36:39,343
‫ככה כולם אומרים.‬

587
00:36:39,426 --> 00:36:42,095
‫היגענו לאח עם הצדפות.‬
‫-זה נכון?‬

588
00:36:42,179 --> 00:36:43,013
‫בדיוק.‬

589
00:36:43,096 --> 00:36:46,350
‫אני אומר לך, זו פעם ראשונה‬
‫שאני אוכל צדפה, אתה קולט, כן?‬

590
00:36:46,892 --> 00:36:48,560
‫בתקווה שתוכל לבלוע את זה.‬

591
00:36:48,644 --> 00:36:49,603
‫אל דאגה.‬

592
00:36:49,686 --> 00:36:51,688
‫כן, יש פה אח שמוכר צדפות.‬

593
00:36:51,772 --> 00:36:55,442
‫חסר לך שזה מגעיל. אנחנו יודעים לבשל.‬
‫-אסור לנו לעשות את זה. כן.‬

594
00:36:55,525 --> 00:36:58,445
‫שים את זה בפה, כמו את חפירה.‬
‫-שפוך את זה פנימה.‬

595
00:36:58,528 --> 00:36:59,780
‫פשוט תשפוך פנימה.‬

596
00:36:59,863 --> 00:37:03,033
‫אתה מפחיד אותי. אני אומר לך.‬
‫-אין ממה לפחד.‬

597
00:37:03,116 --> 00:37:04,201
‫מוכן?‬
‫-כן, ואתה?‬

598
00:37:04,284 --> 00:37:06,662
‫אעשה את זה בשביל ברוקלין‬
‫כי אנחנו בברוקלין.‬

599
00:37:06,745 --> 00:37:09,790
‫אחלה גבר.‬
‫-אחת, שתיים, שלוש. קדימה.‬

600
00:37:13,293 --> 00:37:15,629
‫יש לזה טעם של "בחוץ". כמו האוקיינוס.‬

601
00:37:15,712 --> 00:37:16,630
‫אשכרה.‬

602
00:37:18,715 --> 00:37:20,092
‫אז כמה אנשים…‬

603
00:37:20,175 --> 00:37:21,134
‫- יוג'ין ושות' -‬

604
00:37:21,218 --> 00:37:23,845
‫אכלו אצלך צדפה בפעם הראשונה?‬

605
00:37:23,929 --> 00:37:28,267
‫מכל הסוגים. גברים, נשים, ילדים.‬

606
00:37:29,101 --> 00:37:31,061
{\an8}‫אחד הדברים שאני הכי אוהב לעשות,‬

607
00:37:31,144 --> 00:37:32,354
{\an8}‫- בן הארני  -‬

608
00:37:32,437 --> 00:37:35,649
{\an8}‫זה לשאול מישהו, "רוצה צדפה?"‬
‫-והוא עונה לי, "איכס, צדפה?"‬

609
00:37:35,732 --> 00:37:38,068
‫ואז אני שואל, "אכלת פעם צדפה?"‬

610
00:37:38,151 --> 00:37:41,238
‫והוא עונה לי, "לא, אני לא אוהב את זה".‬

611
00:37:41,321 --> 00:37:43,865
‫"איך אתה יודע שלא, אם לא טעמת?"‬

612
00:37:43,949 --> 00:37:45,826
‫אז ספר לי על השם.‬

613
00:37:45,909 --> 00:37:48,870
‫יש לך שם נהדר, "המאת'רשאקרס האמיתיים".‬

614
00:37:48,954 --> 00:37:52,207
‫הייתי הולך לכל מיני מקומות‬
‫ותמיד אנשים היו אומרים לי‬

615
00:37:52,291 --> 00:37:54,167
‫"יא חתיכת מאת'רשאקר קשוח".‬

616
00:37:54,251 --> 00:37:55,877
‫זאת הייתה מין בדיחה קבועה.‬

617
00:37:55,961 --> 00:37:57,587
‫אז אחרי כמה זמן אמרתי לעצמי‬

618
00:37:57,671 --> 00:38:01,717
‫"אתם יודעים מה?‬
‫מתאים לי. זה נשמע טוב ופשוט".‬

619
00:38:01,800 --> 00:38:03,260
‫אני מאת'רשאקר!‬

620
00:38:03,343 --> 00:38:05,804
‫כן, זה שם חזק.‬
‫-נכון?‬

621
00:38:05,887 --> 00:38:08,015
‫מגניב, טוב, שנטעם קצת?‬

622
00:38:08,098 --> 00:38:09,266
‫ברור.‬
‫-טוב.‬

623
00:38:09,349 --> 00:38:10,267
‫כן.‬

624
00:38:10,350 --> 00:38:12,436
‫יש לך איזה טקס מקדים? שנרים כוסית?‬

625
00:38:12,519 --> 00:38:13,937
‫כן, לחיים.‬
‫-טוב, אחלה.‬

626
00:38:14,021 --> 00:38:15,272
‫לחיים. תודה.‬

627
00:38:22,654 --> 00:38:24,364
‫מה דעתך?‬
‫-אהבתי מאוד.‬

628
00:38:25,490 --> 00:38:26,408
‫מטורף.‬

629
00:38:28,452 --> 00:38:29,494
‫זה יורד בקלות.‬

630
00:38:30,078 --> 00:38:32,247
‫טוב, אטעם אחת עם רוטב מיניונט.‬

631
00:38:39,046 --> 00:38:40,380
‫מעולה.‬
‫-נכון?‬

632
00:38:41,340 --> 00:38:43,216
‫יש בזה קצת בשר,‬

633
00:38:43,300 --> 00:38:45,218
‫משהו שממש אפשר ללעוס.‬

634
00:38:45,302 --> 00:38:47,304
‫כן, קצת צמיגי. כן.‬

635
00:38:47,387 --> 00:38:52,726
‫למה היה חשוב לך לפתוח את עגלת הצדפות שלך‬
‫דווקא בשכונת בדפורד-סטייבסנט?‬

636
00:38:52,809 --> 00:38:56,772
‫משם באתי ועכשיו האזור נהיה לוהט,‬

637
00:38:56,855 --> 00:39:00,442
‫ממש מרכז העניינים.‬

638
00:39:00,525 --> 00:39:06,698
‫אז בשבילי, להכניס צדפות לאזור שבו גדלתי‬
‫ולהכיר את זה לאנשים שגדלתי איתם‬

639
00:39:06,782 --> 00:39:09,659
‫זה ממש חשוב כי‬

640
00:39:09,743 --> 00:39:12,704
‫זה תמיד נתפס כמשהו אליטיסטי.‬

641
00:39:12,788 --> 00:39:16,750
‫אנשים כמונו מכירים סרטנים,‬

642
00:39:16,833 --> 00:39:18,585
‫מכירים שרימפס,‬

643
00:39:18,668 --> 00:39:22,339
‫מכירים לובסטר ומתים על הדברים האלה.‬

644
00:39:22,422 --> 00:39:26,593
‫אבל על צדפות הם אומרים,‬
‫"איכס, אנחנו לא אוכלים את זה". אתה קולט?‬

645
00:39:26,676 --> 00:39:30,472
‫ואני שואל, למה? אנחנו אוכלים הכול.‬
‫אין משהו שאנחנו לא אוכלים.‬

646
00:39:30,555 --> 00:39:33,934
‫אין שום דבר שלא בקטע שלנו.‬

647
00:39:41,942 --> 00:39:43,527
‫אני לא מפסיק להיות מופתע‬

648
00:39:43,610 --> 00:39:48,156
‫מכוחן של היצירתיות והנחישות שלנו‬
‫כאמריקנים שחורים.‬

649
00:39:48,740 --> 00:39:54,413
‫ובמאה ה-19, לא היו הרבה מקומות‬
‫שסיפקו לנו יותר אפשרויות מפילדלפיה.‬

650
00:39:55,705 --> 00:40:00,544
‫היינו אנשים חופשיים כאן כ-80 שנה‬
‫לפני פרסום הצהרת האמנציפציה.‬

651
00:40:01,169 --> 00:40:02,546
{\an8}‫- פילדלפיה, פנסילבניה -‬

652
00:40:02,629 --> 00:40:04,589
{\an8}‫ופילדלפיה הייתה בית למורשת עשירה‬

653
00:40:04,673 --> 00:40:06,550
‫של יזמות שחורה,‬

654
00:40:06,633 --> 00:40:09,678
‫החל מרוכלי רחוב שמוכרים‬
‫את נזיד הפלפל המפורסם,‬

655
00:40:10,178 --> 00:40:13,056
‫וכלה במשפחות של אליטת המסעדנים השחורה.‬

656
00:40:16,476 --> 00:40:20,689
‫אז אנחנו בפילדלפיה, מקום שיש לך בו שורשים.‬

657
00:40:20,772 --> 00:40:23,108
{\an8}‫תוכלי לספר לי על המשפחה שלך?‬
‫-כן.‬

658
00:40:23,191 --> 00:40:24,234
{\an8}‫- לורן מונרו דוטרואל -‬

659
00:40:24,317 --> 00:40:27,279
{\an8}‫אני נצר לאחת ממשפחות‬
‫הקייטרינג השחורות של פילדלפיה.‬

660
00:40:27,362 --> 00:40:29,573
‫לא ידעתי לפני שהתעמקתי במחקר הזה‬

661
00:40:29,656 --> 00:40:32,784
‫שאת הקייטרינג התחילו אפרו-אמריקנים,‬

662
00:40:32,868 --> 00:40:34,911
‫יזמים נפלאים במאה ה-19,‬

663
00:40:34,995 --> 00:40:39,207
‫והמשפחה שלי הייתה מהחלוצות הראשונות,‬
‫משפחת דוטרואל.‬

664
00:40:39,291 --> 00:40:42,127
‫זו אחת מתמונות המשפחה‬
‫הראשונות שראיתי ואמרתי…‬

665
00:40:42,711 --> 00:40:45,422
‫"רגע. אנשים ממש נראו ככה?"‬
‫-כן.‬

666
00:40:45,505 --> 00:40:49,843
‫"איך ייתכן שאנחנו לא יודעים על זה?‬
‫מה הסיפור שלה? מאין באה? מה הם עושים?"‬

667
00:40:49,926 --> 00:40:53,305
‫אני מתה על התמונה הזאת. היא משדרת המון.‬
‫-מדהימה. נכון.‬

668
00:40:53,805 --> 00:40:57,100
‫זה סבא רבא-רבא שלי, אלברט דוטרואל.‬

669
00:40:57,184 --> 00:40:58,560
‫גבר נאה מאוד.‬
‫-נכון.‬

670
00:40:59,603 --> 00:41:01,480
‫אני מתה על זה. תמונת מטבח יפה.‬

671
00:41:01,563 --> 00:41:06,401
‫זה מספק הצצה אל אנשי הצוות‬
‫ועל התנהלות המטבח באותם ימים.‬

672
00:41:06,485 --> 00:41:09,154
‫וגם נותן מושג על הגודל, זה מטבח ממש גדול.‬

673
00:41:09,237 --> 00:41:12,449
‫כן.‬
‫-ניכר שהם די מאורגנים.‬

674
00:41:12,532 --> 00:41:14,618
‫כולם נראים מתוקתקים במדים.‬
‫-נכון.‬

675
00:41:15,452 --> 00:41:16,286
‫אהבתי.‬

676
00:41:17,537 --> 00:41:19,623
‫ואיך גילית את זה?‬

677
00:41:19,706 --> 00:41:22,876
‫אבא שלי שלח לי תמונה שהוא מצא…‬

678
00:41:23,460 --> 00:41:26,087
‫המשפחה הזאת עם פרוות יוקרה ומכוניות.‬

679
00:41:26,171 --> 00:41:31,676
‫ומתברר שלהורים של סבתא שלי‬
‫היה עסק קייטרינג מצליח.‬

680
00:41:31,760 --> 00:41:34,804
‫חשבתי, "איזה מגניב",‬
‫והייתי בטוחה שבזה זה נגמר.‬

681
00:41:34,888 --> 00:41:38,975
‫ואז בשנה שעברה, בן דוד של אבא שלי נפטר.‬

682
00:41:39,059 --> 00:41:43,063
‫הוא גר בבית שממנו ניהלו את עסקי הקייטרינג.‬

683
00:41:43,146 --> 00:41:45,232
‫והוא סיפר לי שהוא ירד למרתף‬

684
00:41:45,315 --> 00:41:47,442
‫וראה את כל ציוד הקייטרינג.‬

685
00:41:48,235 --> 00:41:49,945
‫וחשבתי, "רק רגע.‬

686
00:41:50,028 --> 00:41:51,571
‫הבית הזה עדיין של המשפחה‬

687
00:41:51,655 --> 00:41:54,199
‫ועדיין יש שם ציוד קייטרינג?"‬

688
00:41:54,282 --> 00:41:57,118
‫השאלה הראשונה ששאלתי אותו הייתה,‬
‫"יש תפריטים?"‬

689
00:41:57,202 --> 00:41:59,538
‫אני אוהבת לאכול ומעורה בסצנת האוכל‬

690
00:41:59,621 --> 00:42:03,166
‫ואמרתי, אני חייבת לשים יד על תפריט‬
‫כדי לשחזר את החוויה.‬

691
00:42:03,250 --> 00:42:09,339
‫מלון טל-הדבש מופיע בתפריטים רבים.‬
‫מרק בלוויו מופיע בהמון תפריטים שהם הכינו.‬

692
00:42:09,422 --> 00:42:12,300
‫האם-וירג'יניה וירקות,‬
‫ניכרת פה השפעה דרומית.‬

693
00:42:12,384 --> 00:42:17,180
‫נקניקייה בלחמנייה עם כרוב כבוש. מעניין.‬
‫-כן, רואים פה השפעות גרמניות, נכון?‬

694
00:42:17,264 --> 00:42:18,181
‫נכון.‬

695
00:42:18,265 --> 00:42:22,018
‫זה נע בין פשוט מאוד לדקדנטי כמו קוויאר,‬

696
00:42:22,102 --> 00:42:25,981
‫פילה מיניון, פלפלים ממולאים, ממש מגניב.‬

697
00:42:26,064 --> 00:42:27,857
‫אני נדהם מהתפריט הזה,‬

698
00:42:27,941 --> 00:42:33,113
‫בגלל האופן שבו הוא משקף‬
‫את הסיפור של אמריקה.‬

699
00:42:33,822 --> 00:42:35,490
‫מה היה גודלו של העסק הזה?‬

700
00:42:35,574 --> 00:42:36,866
‫הם היו מצליחים מאוד.‬

701
00:42:36,950 --> 00:42:39,327
‫כתבו שזה היה עסק רווחי מאוד‬

702
00:42:39,411 --> 00:42:41,204
‫ומוכר בכל רחבי פילדלפיה.‬

703
00:42:41,288 --> 00:42:44,833
‫היינו הראשונים.‬
‫התחלנו את הטרנדים, עשינו את העבודה.‬

704
00:42:44,916 --> 00:42:47,377
‫מה שידוע לנו היום כקייטרינג התחיל על ידי‬

705
00:42:47,460 --> 00:42:49,879
‫המשפחה שלי ומשפחות אחרות באותם ימים‬

706
00:42:49,963 --> 00:42:53,258
‫ורק הידיעה שאנחנו קבענו את הטון,‬
‫אנחנו היינו בעלי עסק,‬

707
00:42:54,301 --> 00:42:57,012
‫והתחלנו את התחום הזה, זה ממש מגניב.‬

708
00:43:00,640 --> 00:43:03,852
‫לציון העבר המפואר ב"עיר אחוות האחים"‬

709
00:43:03,935 --> 00:43:06,605
‫ידידי, עומאר טייט, יליד פילדלפיה,‬

710
00:43:06,688 --> 00:43:10,442
‫בישל סעודה בהשראת ההיסטוריה העשירה‬
‫של האוכל השחור בפילדלפיה.‬

711
00:43:11,443 --> 00:43:14,613
‫הצטרפו אלינו שפים, היסטוריונים,‬

712
00:43:14,696 --> 00:43:17,574
‫וצאצאים אחרים של משפחת דוטרואל‬
‫שעסקה בקייטרינג.‬

713
00:43:18,908 --> 00:43:19,743
‫ברוכים הבאים.‬

714
00:43:20,285 --> 00:43:21,661
‫תודה.‬
‫-תודה.‬

715
00:43:21,745 --> 00:43:25,874
‫תודה לכולכם שבאתם לארוחה המיוחדת שהכנו.‬

716
00:43:26,583 --> 00:43:30,211
‫זה אירוע מיוחד בשבילי,‬
‫כי גדלתי כאן בפילדלפיה.‬

717
00:43:30,295 --> 00:43:33,548
‫ויש היסטוריה עשירה מאוד כאן בפילדלפיה.‬

718
00:43:33,632 --> 00:43:34,883
‫הדברים האלה חשובים,‬

719
00:43:34,966 --> 00:43:37,385
‫אסור שילכו לאיבוד, הם לא ילכו לאיבוד.‬

720
00:43:37,469 --> 00:43:39,846
‫תודה שבאתם.‬
‫-תודה לך. לחיים.‬

721
00:43:40,555 --> 00:43:43,183
‫כמנה ראשונה נאכל מרק בלוויו,‬

722
00:43:43,266 --> 00:43:48,605
‫מתכון שלמדתי עליו מקריאה בתפריט דוטרואל.‬
‫מעולם לא שמעתי עליו קודם לכן.‬

723
00:43:49,189 --> 00:43:51,608
‫אבל מתברר שהוא קיים כבר מאות שנים.‬

724
00:43:51,691 --> 00:43:55,695
‫מדובר בתערובת מרק עוף וציר פירות ים‬

725
00:43:55,779 --> 00:43:57,864
‫עם שמנת מתוקה ופטרוזיליה.‬

726
00:43:57,947 --> 00:44:00,075
‫אני ממש נרגש לחלוק את זה איתכם.‬

727
00:44:01,076 --> 00:44:02,243
‫מצוין.‬

728
00:44:02,327 --> 00:44:03,745
‫אלוהים.‬

729
00:44:04,329 --> 00:44:06,164
‫זה נהדר.‬
‫-כל כך עשיר.‬

730
00:44:06,247 --> 00:44:10,251
‫המרקם והסמיכות מעולים.‬
‫-זה מעניק לו יותר בשר. כן.‬

731
00:44:10,335 --> 00:44:13,797
‫הוא קליל מאוד, אבל יש לו גם סמיכות נאה.‬

732
00:44:13,880 --> 00:44:15,674
‫עשיר בטעמים.‬
‫-כן, נכון.‬

733
00:44:15,757 --> 00:44:17,092
‫כן. יש לו טעם של חמאה,‬

734
00:44:17,175 --> 00:44:18,343
{\an8}‫- ואלרי ארווין, שפית -‬

735
00:44:18,426 --> 00:44:20,720
{\an8}‫אבל בלי השומניות.‬
‫-כן, לא כבד.‬

736
00:44:21,221 --> 00:44:22,806
‫יאמי.‬
‫-נכון.‬

737
00:44:22,889 --> 00:44:24,766
‫מילה טובה לתאר את זה, "יאמי".‬

738
00:44:25,392 --> 00:44:27,811
‫מעולם לא טעמנו מרק בלוויו או שמענו עליו.‬

739
00:44:27,894 --> 00:44:29,854
‫זאת מנה שהם תמיד הגישו‬

740
00:44:29,938 --> 00:44:33,400
‫בארוחות הערב ובנשפים הכי יוקרתיים.‬

741
00:44:33,483 --> 00:44:36,820
‫מעניין כמה אנשים טעמו מרק בלוויו,‬

742
00:44:36,903 --> 00:44:39,489
‫כי אם אתם מצאתם את התפריטים האלה,‬

743
00:44:39,572 --> 00:44:41,700
‫ואיש מיושבי השולחן הזה לא טעם אותו‬

744
00:44:41,783 --> 00:44:43,535
‫ואתה לא שמעת עליו…‬
‫-נכון.‬

745
00:44:43,618 --> 00:44:45,704
‫אולי אתם משלימים בכך חלק מההיסטוריה‬

746
00:44:45,787 --> 00:44:48,915
‫שהוא למעשה כמה עשורים חסרים.‬
‫-נכון.‬

747
00:44:48,998 --> 00:44:52,961
‫כן, אני באמת מקווה.‬
‫אני חושב שזה חשוב מאוד.‬

748
00:44:53,044 --> 00:44:55,171
‫פעמים רבות ההיסטוריה שלנו הייתה אפלה‬

749
00:44:55,255 --> 00:44:57,424
‫או שאנחנו תופסים אותה כאפלה.‬

750
00:44:57,507 --> 00:45:00,468
‫אבל היה כל כך הרבה יופי בין השורות,‬

751
00:45:00,552 --> 00:45:04,180
‫ואני מרגיש שתפריטים ואוכל‬
‫הם הסינתזה שמתרחשת‬

752
00:45:04,264 --> 00:45:06,433
‫בין השורות, בין דפי ההיסטוריה.‬
‫-נכון.‬

753
00:45:06,516 --> 00:45:09,728
‫עשית עם זה חסד.‬
‫-בהחלט. עשית עבודה נפלאה.‬

754
00:45:09,811 --> 00:45:13,440
‫איך אתם מרגישים עכשיו כשאתם‬
‫זוכים גם לטעום חלק מההיסטוריה הזו?‬

755
00:45:14,023 --> 00:45:14,941
‫הרגשה מדהימה.‬

756
00:45:15,024 --> 00:45:18,820
‫ממש נפלא למצוא שף מוכשר‬
‫שיקים לתחייה את המנות האלה.‬

757
00:45:18,903 --> 00:45:22,532
‫בני המשפחה שלנו כל כך צנועים.‬
‫הם מעולם לא דיברו על זה בילדותנו‬

758
00:45:22,615 --> 00:45:24,743
‫לכן זו הייתה הפתעה בשבילנו.‬

759
00:45:24,826 --> 00:45:27,078
‫אלכס עבר בבית בספרינג גארדן,‬

760
00:45:27,162 --> 00:45:28,913
‫כן, זה היה…‬
‫-כדי לנקות אותו.‬

761
00:45:28,997 --> 00:45:30,707
‫הרגשתי כמו אינדיאנה ג'ונס.‬

762
00:45:32,375 --> 00:45:35,336
‫ירדתי למרתף ופשפשתי מסביב‬

763
00:45:35,420 --> 00:45:36,796
‫בכל הלכלוך וזה,‬

764
00:45:36,880 --> 00:45:39,299
{\an8}‫ניקיתי את קורי העכביש וראיתי את הצלחות.‬

765
00:45:39,382 --> 00:45:40,884
{\an8}‫- הארי אלקס מונרו IV, נצר למשפ' דוטרואל -‬

766
00:45:40,967 --> 00:45:42,761
{\an8}‫ואני אומר, מה הולך פה? לא סיפרו לי כלום.‬

767
00:45:42,844 --> 00:45:48,933
‫אז, מיס פאטי,‬
‫אנחנו מדברים על היסטוריה משלהי המאה ה-19‬

768
00:45:49,017 --> 00:45:50,769
‫ועל משפחת דוטרואל,‬

769
00:45:50,852 --> 00:45:55,857
‫אבל הקשר שלנו לקייטרינג‬
‫למעשה החל 100 שנה לפני כן.‬

770
00:45:55,940 --> 00:45:59,778
{\an8}‫בהחלט. רוברט בוגל ידוע כאבי הקייטרינג,‬

771
00:45:59,861 --> 00:46:01,154
{\an8}‫- פטרישה וילסון איידן -‬

772
00:46:01,237 --> 00:46:04,115
{\an8}‫ולפניו מקצוע הקייטרינג לא היה קיים,‬

773
00:46:04,199 --> 00:46:05,158
‫- רוברט בוגל -‬

774
00:46:05,241 --> 00:46:11,122
‫והמילה "קייטרינג" לא הייתה ידועה.‬
‫רוברט בוגל שירת הן את הקהילה השחורה‬

775
00:46:11,206 --> 00:46:15,710
‫אבל למעשה סיפק שירותי קייטרינג‬
‫לפי דרישה גם לקהילה הלבנה.‬

776
00:46:18,379 --> 00:46:22,884
‫המנה הבאה שנאכל‬
‫היא האם-וירג'יניה עם ירקות ירוקים.‬

777
00:46:22,967 --> 00:46:26,846
‫מנה קלאסית, מנחמת, בישול פשוט עם האם,‬

778
00:46:26,930 --> 00:46:29,474
‫ירקות, קצת ירקות ארומטיים כמו בצל,‬

779
00:46:29,557 --> 00:46:31,392
‫שום, ונגיעה קלה של חומץ.‬

780
00:46:31,476 --> 00:46:34,854
‫נאכל גם סלט סרטנים על קרקרים.‬

781
00:46:34,938 --> 00:46:36,147
‫עוד מנה מיוחדת,‬

782
00:46:36,231 --> 00:46:39,442
‫שלא קשורה באופן ספציפי‬
‫להיסטוריה של משפחת דוטרואל ‬

783
00:46:39,526 --> 00:46:43,363
‫אבל קשורה להיסטוריה הרחבה יותר‬
‫של הקייטרינג בפילדלפיה באופן כללי.‬

784
00:46:44,072 --> 00:46:45,990
‫צריך לקחת אחד מכל סוג.‬

785
00:46:48,785 --> 00:46:49,661
‫כן…‬

786
00:46:54,541 --> 00:46:55,959
‫עומאר, זה ממש טעים.‬

787
00:46:57,627 --> 00:47:00,755
‫עלי קולרד, עלי חרדל ועלי שינן.‬

788
00:47:00,839 --> 00:47:02,423
‫טעים.‬
‫-ועלי לפת.‬

789
00:47:02,507 --> 00:47:04,467
‫בבקשה.‬
‫-וואו קולקטיבי.‬

790
00:47:08,179 --> 00:47:10,014
‫זה טעים, שף.‬

791
00:47:11,474 --> 00:47:12,809
‫עומאר, שיחקת אותה שוב.‬

792
00:47:14,352 --> 00:47:18,022
‫אתה איש של אוכל. איזו תחושה מעוררת בך‬
‫השייכות למורשת הזאת?‬

793
00:47:18,106 --> 00:47:19,274
‫זה כבוד גדול.‬

794
00:47:19,357 --> 00:47:22,652
‫אני רוצה שנכדיי יוכלו להסתכל‬
‫על התפריטים האלה ולהגיד,‬

795
00:47:22,735 --> 00:47:24,362
‫"עדיין מכינים את זה היום".‬

796
00:47:24,445 --> 00:47:26,114
‫זה קרוב מאוד לליבי.‬

797
00:47:26,197 --> 00:47:29,909
‫מדובר במשפחה, במסורת, בהיסטוריה שחורה.‬

798
00:47:29,993 --> 00:47:33,329
‫זאת פילדלפיה שהיא… היסטוריה אמריקנית.‬
‫-היסטוריה אמריקנית.‬

799
00:47:33,413 --> 00:47:37,667
‫ובתקופה שזה קרה,‬
‫שנים לפני שההפרדה הגזעית הסתיימה,‬

800
00:47:37,750 --> 00:47:38,877
‫הם עשו כל כך הרבה.‬

801
00:47:38,960 --> 00:47:42,255
‫הסתכלתי על המכוניות שלהם‬
‫ושאלתי את עצמי, איך ייתכן?‬

802
00:47:42,338 --> 00:47:44,841
‫גם אני חשבתי כך.‬
‫-לא ראו כאלה, כן?‬

803
00:47:44,924 --> 00:47:46,217
‫נכון.‬
‫-לבושים יפה.‬

804
00:47:46,301 --> 00:47:49,429
‫זה פשוט מטורף.‬
‫אז כבוד גדול להמשיך את השושלת הזאת.‬

805
00:47:49,512 --> 00:47:53,808
‫כן, גם אני חשבתי כך כשאבא שלח את התמונות.‬
‫מעיל פרווה, מכונית יוקרה. חשבתי,‬

806
00:47:53,892 --> 00:47:55,727
‫"שחורים חיו ככה?"‬
‫-לגמרי.‬

807
00:47:55,810 --> 00:47:58,438
‫דורי דורות של שחורים חופשיים‬

808
00:47:58,521 --> 00:48:01,107
‫ודורי דורות של יזמות.‬

809
00:48:01,190 --> 00:48:03,318
‫יצרנו כלכלה משלנו,‬

810
00:48:03,401 --> 00:48:09,324
‫והיו בינינו משפחות כמו משפחת דוטרואל ‬
‫שהמשיכו את המסורת,‬

811
00:48:09,407 --> 00:48:14,120
‫האכילו את הקהילות שלנו והיוו דוגמה‬
‫לכך שאנחנו מסוגלים לסמוך על עצמנו,‬

812
00:48:14,203 --> 00:48:18,917
‫להיות עצמאיים, בעלי יוזמה,‬
‫ולהתפרנס למחייתנו בקרב הקהילה שלנו.‬

813
00:48:19,000 --> 00:48:21,252
‫השפעתם הייתה חזקה מאוד.‬

814
00:48:24,547 --> 00:48:25,798
‫למנה העיקרית‬

815
00:48:25,882 --> 00:48:28,468
‫נאכל נזיד פלפל.‬

816
00:48:28,551 --> 00:48:32,472
‫נזיד פלפל היה‬
‫המנה הפופולרית ביותר בפילדלפיה‬

817
00:48:32,555 --> 00:48:36,768
‫במאות ה-18 וה-19, ואפילו לתוך המאה ה-20.‬

818
00:48:36,851 --> 00:48:42,690
‫יש אפילו ציור של אישה‬
‫מוכרת נזיד פלפל מקדרה.‬

819
00:48:42,774 --> 00:48:45,568
{\an8}‫הוא נמכר כאוכל רחוב‬

820
00:48:45,652 --> 00:48:46,778
{\an8}‫- "נזיד פלפל לוהט" -‬

821
00:48:46,861 --> 00:48:49,530
{\an8}‫בעיקר ע"י נשים צבעוניות‬
‫חופשיות בשווקי רחוב.‬

822
00:48:49,614 --> 00:48:51,824
{\an8}‫אז אני נרגש מאוד לחלוק את זה איתכם‬

823
00:48:51,908 --> 00:48:54,243
‫ולהחזיר את המנה הזאת לתפריט.‬

824
00:48:55,411 --> 00:48:56,955
‫כן, זה נראה מעולה.‬

825
00:48:57,038 --> 00:48:58,289
‫עומאר, זה מעדן.‬

826
00:49:01,125 --> 00:49:02,585
‫במה השתמשת, בזנב שור?‬

827
00:49:03,795 --> 00:49:04,879
‫זנב שור, כן.‬

828
00:49:06,130 --> 00:49:07,548
‫זה מעולה!‬

829
00:49:07,632 --> 00:49:08,549
‫באמת.‬

830
00:49:09,384 --> 00:49:12,595
‫התיבול נהדר, אבל הוא לא חריף,‬
‫אז מה זה הטעם הזה?‬

831
00:49:12,679 --> 00:49:17,600
‫אז ככה, בגלל הקשר לאיי הודו המערבית,‬
‫יש פה פלפל חריף מסוג סקוץ'-בונט.‬

832
00:49:17,684 --> 00:49:22,063
‫זה על בסיס עגבניות, עם סקוץ'-בונט, פפריקה,‬

833
00:49:22,146 --> 00:49:24,524
‫שום, בצל, טימין,‬

834
00:49:24,607 --> 00:49:27,860
‫אבל חשוב יותר מכל התבלינים האלה, מבחינתי‬

835
00:49:27,944 --> 00:49:29,988
‫זה הזמן, הזמן על השעון.‬

836
00:49:30,071 --> 00:49:35,159
‫צריך להיות סבלניים‬
‫ולדאוג לכל רובד בתבשיל הזה.‬

837
00:49:35,243 --> 00:49:39,080
‫אני אוהב את המנה הזאת כי היא כל כך מורכבת.‬

838
00:49:39,163 --> 00:49:42,500
‫מבחינת התיבול והמרקם של האורז והבשר.‬

839
00:49:42,583 --> 00:49:46,629
‫היא לא כבדה, אבל יש בה עושר של טעמים,‬
‫מנה ממש יפה.‬

840
00:49:46,713 --> 00:49:49,549
‫כלומר, בכנות, כשאני מכין את המנה הזאת,‬

841
00:49:49,632 --> 00:49:53,594
‫אני לא ממש משתמש במתכון.‬
‫ויש מתכונים לנזיד פלפל,‬

842
00:49:54,846 --> 00:49:57,849
‫אבל אני באמת מנסה ליצור‬
‫תחושת חיבור לאבותינו.‬

843
00:49:58,433 --> 00:50:00,268
‫אני מרגיש שאני מחובר ישירות‬

844
00:50:00,351 --> 00:50:03,771
‫לאופן שבו אפרו-אמריקנים‬
‫שחררו את עצמם בעבר באמצעות אמנותם.‬

845
00:50:03,855 --> 00:50:07,900
‫אם כן, באמצעות המנות האלה,‬
‫אנחנו באמת יכולים‬

846
00:50:07,984 --> 00:50:11,571
‫לספר בגאווה את האמת שלנו,‬
‫כי כולם רוצים לאכול.‬

847
00:50:13,656 --> 00:50:17,201
‫תמיד הרגשתי שיש עוצמה הקשורה באוכל,‬

848
00:50:17,285 --> 00:50:19,829
‫יש חסד בהתכנסות בצוותא לחוות רגע משותף‬

849
00:50:20,663 --> 00:50:24,584
‫ויש חירות בשיתוף רגשות ורעיונות.‬

850
00:50:25,960 --> 00:50:29,630
‫ככל שגדלה התנועה לביטול העבדות‬
‫בתחילת המאה ה-19‬

851
00:50:29,714 --> 00:50:33,092
‫ומסילת הרכבת המחתרתית‬
‫הביאה עוד ועוד אנשים לפילדלפיה,‬

852
00:50:33,885 --> 00:50:38,598
‫קהילה שחורה חופשית הולכת וגדלה‬
‫חיפשה להרחיב את טווח האפשרויות שלה.‬

853
00:50:39,557 --> 00:50:43,269
‫חלקם סימנו כיעד טריטוריה‬

854
00:50:44,187 --> 00:50:46,647
‫שבקרוב תהיה ידועה בשם טקסס.‬

855
00:51:13,007 --> 00:51:14,926
‫תרגום כתוביות: מיכל קושניר‬