1
00:00:13,951 --> 00:00:15,745
‫אני חושב הרבה על אוכל.‬

2
00:00:16,954 --> 00:00:20,916
‫על האופן שבו הוא מחבר אותנו,‬
‫מגשר על פני זמן ומרחקים…‬

3
00:00:21,000 --> 00:00:22,084
‫זה כל כך טעים.‬

4
00:00:24,503 --> 00:00:26,505
‫מדור לדור.‬

5
00:00:27,214 --> 00:00:30,593
‫הוא מספר מאין באנו, היכן אנו כעת,‬

6
00:00:31,385 --> 00:00:32,887
‫ולאן אנו הולכים.‬

7
00:00:33,721 --> 00:00:35,181
‫האם את מכירה את הביטוי‬

8
00:00:35,264 --> 00:00:37,516
‫"נתחי חזיר עליונים" (חיי מותרות)?‬
‫-בטח.‬

9
00:00:38,976 --> 00:00:41,562
‫נכון שכבר יש לזה ריח של מקרוני בגבינה?‬
‫-כן.‬

10
00:00:42,730 --> 00:00:47,610
‫האמת היא שלחלק ניכר מהאוכל האמריקני‬
‫יש שורשים באוכל האפרו-אמריקני,‬

11
00:00:47,693 --> 00:00:50,780
‫וכן במסורות ובתושייה האפרו-אמריקניות. ‬

12
00:00:53,449 --> 00:00:54,867
‫אני סטיבן סטרפילד.‬

13
00:00:55,451 --> 00:00:57,620
‫אני כותב על אוכל, למדתי לימודי שף,‬

14
00:00:57,703 --> 00:01:00,414
‫ועבדתי כסומלייה במשך יותר מעשור.‬

15
00:01:00,498 --> 00:01:04,502
‫יצאתי למסע במטרה לחשוף ‬
‫את סיפורו של האוכל האפרו-אמריקני‬

16
00:01:04,585 --> 00:01:07,838
‫ולפגוש את הדור החדש‬
‫המשמר את ההיסטוריה שלנו.‬

17
00:01:08,339 --> 00:01:11,258
‫זה עשוי מאורז "זהב קרוליינה".‬

18
00:01:11,801 --> 00:01:13,886
‫שברנו את האורז והכנו גריטס אורז.‬

19
00:01:15,179 --> 00:01:16,847
‫החל מהימים הראשונים,‬

20
00:01:16,931 --> 00:01:18,933
‫ולאורך עשורי המאבק האפלים ביותר,‬

21
00:01:19,016 --> 00:01:20,059
‫התמדנו בעקשנות.‬

22
00:01:21,811 --> 00:01:24,855
‫למרות הגיהינום והסבל שעברנו,‬

23
00:01:25,356 --> 00:01:27,483
‫איכשהו, בתוך כל האיוולת הזאת,‬

24
00:01:28,109 --> 00:01:30,319
‫הצלחנו ליצור מטבח.‬

25
00:01:30,820 --> 00:01:32,780
‫אלה הסיפורים שלנו.‬

26
00:01:33,405 --> 00:01:36,075
‫- סדרה תיעודית מקורית של NETFLIX -‬

27
00:01:54,218 --> 00:01:55,261
‫- אנט ג'מיימה -‬

28
00:02:21,745 --> 00:02:24,665
‫- השורשים שלנו -‬

29
00:04:02,930 --> 00:04:04,265
‫בנין, מערב אפריקה.‬

30
00:04:09,311 --> 00:04:11,814
‫- אפריקה -‬

31
00:04:11,897 --> 00:04:12,940
‫- קוטונו, בנין -‬

32
00:04:13,023 --> 00:04:16,318
‫מוזר לחזור הביתה למקום שמעולם לא הייתי בו.‬

33
00:04:18,946 --> 00:04:21,115
‫רסיסי זיכרון אבודים היו בכל מקום.‬

34
00:04:22,700 --> 00:04:24,994
‫בצלילים, בריחות ובטעמים.‬

35
00:04:26,203 --> 00:04:30,666
‫ההחלטה לאתר את מקור האוכל‬
‫שהגדיר את אמריקה הייתה דבר אחד,‬

36
00:04:31,333 --> 00:04:33,627
{\an8}‫אבל השהות ביבשת? לחוש אותה?‬

37
00:04:34,461 --> 00:04:36,130
{\an8}‫זה כבר היה דבר אחר לגמרי.‬

38
00:04:36,213 --> 00:04:37,214
{\an8}‫- קוטונו, בנין -‬

39
00:04:37,298 --> 00:04:42,386
‫התחלתי להבין זאת לעומק בטיול לשוק דנטוקפה‬

40
00:04:42,469 --> 00:04:44,263
‫עם ד"ר ג'סיקה ב. האריס.‬

41
00:04:44,847 --> 00:04:47,474
‫או כמו שאני אוהב לקרוא לה, ד"ר ג'יי.‬

42
00:05:00,904 --> 00:05:04,450
‫אז אנחנו כאן בטוקפה?‬

43
00:05:04,533 --> 00:05:06,660
{\an8}‫דנטוקפה?‬
‫-דנטוקפה. בטוקפה.‬

44
00:05:06,744 --> 00:05:08,912
{\an8}‫- ד"ר ג'סיקה ב. האריס‬
‫היסטוריונית קולינרית -‬

45
00:05:08,996 --> 00:05:12,916
‫אחד השווקים הפתוחים‬
‫הגדולים ביותר במערב אפריקה.‬

46
00:05:13,625 --> 00:05:18,464
‫כפות רגליי דורכות פה על הקרקע,‬
‫והתחושה מדהימה.‬

47
00:05:18,547 --> 00:05:21,175
‫הרי לך משמעות חדשה ל"שתי רגליים על הקרקע".‬

48
00:05:21,967 --> 00:05:25,929
‫שתבינו, ד"ר ג'יי היא אגדה חיה בשבילי.‬

49
00:05:26,513 --> 00:05:30,642
‫היא חיברה למעלה מ-12 ספרים‬
‫על האוכל של הפזורה האפריקנית,‬

50
00:05:31,226 --> 00:05:35,773
‫וקשה להפריז במידת ההשפעה של הספר שלה,‬
‫"היי און דה הוג", עליי.‬

51
00:05:38,317 --> 00:05:40,194
‫אני מכורה לשווקים.‬
‫-כן.‬

52
00:05:40,778 --> 00:05:46,158
‫לכאן באים אם רוצים לחוות‬
‫את לב החיים התוססים של המקום.‬

53
00:05:46,241 --> 00:05:47,826
‫אז כאן אנחנו נמצאים.‬

54
00:05:47,910 --> 00:05:50,829
‫אנחנו במרכז. אין יותר מרכז מזה.‬

55
00:05:50,913 --> 00:05:55,959
‫כן. יש פה בעיקר דוכני רוכלות מהלכים.‬
‫-נכון. בהחלט!‬

56
00:05:56,043 --> 00:05:58,587
‫כן, אפשר לראות פה קצת מכל דבר.‬

57
00:05:58,670 --> 00:06:01,590
‫ותוסס כאן.‬
‫-יום שבת בשוק!‬

58
00:06:09,056 --> 00:06:10,682
‫הגענו.‬
‫-טוב.‬

59
00:06:10,766 --> 00:06:11,600
‫זה אנחנו.‬

60
00:06:11,683 --> 00:06:13,560
‫זה אנחנו. זה מוכר.‬
‫-נכון?‬

61
00:06:13,644 --> 00:06:16,313
‫ידעת שיש במיה על כרטיס הביקור שלי?‬
‫-לא ידעתי.‬

62
00:06:16,397 --> 00:06:17,940
‫כן, וגם על נייר המכתבים.‬

63
00:06:18,023 --> 00:06:22,277
‫אני חושב שגם על כתובת האימייל הייתה פעם?‬
‫-כן. היא עדיין שם.‬

64
00:06:22,361 --> 00:06:25,114
‫אז זה באמת אנחנו.‬
‫-זה אנחנו. זה שלי.‬

65
00:06:25,197 --> 00:06:27,574
‫אז כשמדברים על במיה‬

66
00:06:27,658 --> 00:06:30,744
‫ובאיזו מידה היא אפריקנית,‬

67
00:06:31,328 --> 00:06:34,415
‫היא אפריקנית כי היא עשתה את המסע איתנו.‬

68
00:06:34,498 --> 00:06:38,085
‫נכון. אבל היא אפריקנית‬
‫גם כי המקור שלה כאן.‬

69
00:06:38,168 --> 00:06:41,797
‫נכון.‬
‫-ואנחנו הבאנו אותה לעולם החדש.‬

70
00:06:41,880 --> 00:06:43,173
‫היא החיבור.‬

71
00:06:43,257 --> 00:06:46,051
‫אילו שימושים יש לבמיה‬

72
00:06:47,511 --> 00:06:52,433
‫במטבח המערב-אפריקני?‬
‫-במיה מופיעה בכל מיני תבשילי נזיד.‬

73
00:06:52,516 --> 00:06:54,143
‫היא משמשת כחומר מסמיך.‬

74
00:06:55,602 --> 00:06:58,647
‫תשמע עוד דבר משעשע.‬
‫אם תרצה לבקש במיה בצרפתית,‬

75
00:06:58,730 --> 00:07:01,567
‫כן.‬
‫-תלמד מילה בצרפתית שהיא גם מילה באנגלית.‬

76
00:07:01,650 --> 00:07:03,360
‫נשמע.‬
‫-זה נקרא גומבו.‬

77
00:07:03,444 --> 00:07:04,486
‫גומבו?‬
‫-גומבו.‬

78
00:07:05,571 --> 00:07:09,658
‫וזה הגיוני מאוד, נכון?‬
‫-הגיוני לגמרי.‬

79
00:07:10,242 --> 00:07:14,288
‫טוב, יש לנו עוד הרבה מה לסקר חוץ מבמיה.‬
‫-כן, יש המון מה לראות בשוק.‬

80
00:07:19,835 --> 00:07:21,170
‫אני פשוט מרגיש…‬

81
00:07:21,837 --> 00:07:26,258
‫החוויה הזאת… לראות אנשים שדומים לי.‬
‫-נכון?‬

82
00:07:26,341 --> 00:07:28,802
‫זה מתבטא בשיער.‬

83
00:07:31,138 --> 00:07:34,933
‫אני מזהה את הסגנון שלנו‬
‫ואת הבגדים ואת אופן הלבוש.‬

84
00:07:35,017 --> 00:07:37,519
‫ואת ההליכה הגאה.‬
‫-ההליכה הגאה.‬

85
00:07:37,603 --> 00:07:40,314
‫ואת כושר ההמצאה שלנו. התושייה שלנו.‬

86
00:07:45,152 --> 00:07:49,740
‫ברור שזה מקום עצום בגודלו,‬
‫אבל בכל זאת נראה שיש פה סדר כלשהו ו…‬

87
00:07:49,823 --> 00:07:51,074
‫בהחלט יש פה סדר.‬

88
00:07:51,158 --> 00:07:51,992
‫כן.‬

89
00:07:52,367 --> 00:07:56,955
‫מעניין לראות את המגוון הרב של המוצרים.‬

90
00:07:57,039 --> 00:07:57,873
‫נכון.‬

91
00:08:13,847 --> 00:08:15,182
‫שניים בבת אחת.‬

92
00:08:17,142 --> 00:08:18,435
‫יפה.‬

93
00:08:20,103 --> 00:08:24,983
‫אני ממש נרגש להיות פה איתך,‬
‫כי את תרמת יותר מכולם‬

94
00:08:25,067 --> 00:08:28,445
‫להפרכת המיתוס של פקעות יאם כנגד בטטות.‬

95
00:08:28,529 --> 00:08:31,949
‫כאן נפתור את הסוגיה אחת ולתמיד.‬
‫-כן אלה פקעות יאם.‬

96
00:08:32,032 --> 00:08:32,991
‫אלה פקעות יאם.‬

97
00:08:33,784 --> 00:08:35,494
‫תמיד אמרתי שהן נראות כמו…‬

98
00:08:36,870 --> 00:08:39,331
‫כף רגל שעירה של פיל.‬
‫-תראי מה זה.‬

99
00:08:39,414 --> 00:08:42,417
‫זו כף רגל שעירה של פיל בעלת ארבע אצבעות.‬
‫-לא ייאמן.‬

100
00:08:42,501 --> 00:08:45,379
‫הבנת? אז זאת לא בטטה.‬
‫-ממש לא.‬

101
00:08:45,462 --> 00:08:49,091
‫אז אם אנחנו לא רואים דבר כזה בסופרמרקט,‬
‫אנחנו לא רואים יאם.‬

102
00:08:49,174 --> 00:08:50,384
‫נכון. בדיוק.‬

103
00:08:50,467 --> 00:08:53,345
‫אז למה אחרי כל השנים האלה‬

104
00:08:53,428 --> 00:08:57,432
‫ממשיכים להתבלבל בין בטטה ליאם?‬

105
00:08:57,516 --> 00:09:00,310
‫כי פקעות יאם הן כל כך חשובות.‬

106
00:09:00,978 --> 00:09:05,691
‫רואים שהן המוצר הכי נמכר בשוק הזה.‬
‫-כן.‬

107
00:09:05,774 --> 00:09:09,278
‫אבל הן לא גדלות בצפון אמריקה,‬
‫או לא גדלו.‬

108
00:09:09,361 --> 00:09:14,992
‫עכשיו מגדלים אותן קצת בפלורידה‬
‫ובמקומות אחרים. בגלל הטמפרטורה.‬

109
00:09:15,075 --> 00:09:16,076
‫נכון.‬

110
00:09:16,159 --> 00:09:18,412
‫אבל תמיד היינו אנשים יצירתיים.‬
‫-נכון.‬

111
00:09:18,495 --> 00:09:19,580
‫אז מה עשינו?‬

112
00:09:19,663 --> 00:09:22,207
‫השתמשנו בתחליף הכי דומה.‬
‫-נכון מאוד. והוא?‬

113
00:09:22,291 --> 00:09:24,376
‫הבטטה.‬
‫-יפה, ואיך קראנו לזה?‬

114
00:09:24,459 --> 00:09:28,005
‫יאם.‬
‫-אז מה אוכלים בחג ההודיה?‬

115
00:09:28,088 --> 00:09:31,758
‫אוכלים פאי בטטה,‬

116
00:09:32,551 --> 00:09:33,802
‫ולא פאי יאם.‬

117
00:09:33,885 --> 00:09:35,012
‫ומה מצופה סוכר?‬

118
00:09:35,679 --> 00:09:37,014
‫בטטה.‬
‫-יפה.‬

119
00:09:37,931 --> 00:09:40,851
‫אז אם כבר אנחנו שוברים פה מיתוסים,‬

120
00:09:40,934 --> 00:09:45,397
‫תוכלי לחשוב על מזון אחר ממוצא אפריקני‬

121
00:09:46,231 --> 00:09:48,317
‫שאנשים מניחים שהוא בא מאמריקה?‬

122
00:09:48,400 --> 00:09:51,194
‫יש לנו לוביה, יש לנו במיה,‬

123
00:09:51,278 --> 00:09:54,781
‫יש לנו אבטיח,‬
‫ישנו הבלבול בין בטטה ליאם.‬

124
00:09:54,865 --> 00:09:55,782
‫אוקיי.‬

125
00:09:55,866 --> 00:09:58,285
‫מה עוד יש לנו? אורז.‬

126
00:09:58,368 --> 00:09:59,620
‫ואורז.‬
‫-ואורז.‬

127
00:10:09,838 --> 00:10:10,881
‫ישנו…‬

128
00:10:11,757 --> 00:10:16,720
‫אחד החיבורים העיקריים האחרים‬
‫לתרבות האוכל האפריקנית הוא אורז.‬

129
00:10:16,803 --> 00:10:18,305
‫בהחלט.‬
‫-תחילת מהותנו.‬

130
00:10:18,388 --> 00:10:23,185
‫העניין הוא שבנין אולי לא הייתה חוף האורז‬
‫אבל כן הייתה חוף העבדים.‬

131
00:10:25,228 --> 00:10:27,481
‫האורז האדום הזה הוא אורז ניגרי.‬
‫-אוקיי.‬

132
00:10:27,981 --> 00:10:30,901
‫האורז מסודר לפי איכותו.‬
‫יש גם אורז באיכות מעולה.‬

133
00:10:30,984 --> 00:10:32,819
‫אנחנו קוראים לו ג'ולוף.‬

134
00:10:32,903 --> 00:10:35,530
‫ג'ולוף. אז האורז הזה הוא אורז ג'ולוף?‬

135
00:10:35,614 --> 00:10:38,575
‫כן, ג'ולוף. שבור פעם אחת.‬

136
00:10:38,659 --> 00:10:41,912
‫חלק שבור פעמיים. חלק שבור לגמרי.‬

137
00:10:41,995 --> 00:10:46,041
‫אז לאורז שבור פעם אחת קוראים ג'ולוף.‬

138
00:10:46,667 --> 00:10:48,627
‫ג'ולוף, כלומר אורז ג'ולוף.‬

139
00:10:49,544 --> 00:10:51,463
‫בכל פעם שאני רואה אורז,‬

140
00:10:51,963 --> 00:10:56,802
‫איני יכול להימנע מהמחשבה‬
‫כיצד הוא בנה את עושרה של האומה שלנו…‬

141
00:10:56,885 --> 00:11:00,389
‫האומה הנוכחית שלנו לפני שהייתה בכלל אומה.‬
‫-בנה את צ'רלסטון.‬

142
00:11:00,472 --> 00:11:04,101
‫בזכותו צ'רלסטון קיימת.‬
‫-ואיי המחסום ודרום קרוליינה.‬

143
00:11:04,184 --> 00:11:05,018
‫אתה יודע.‬
‫-כן!‬

144
00:11:05,102 --> 00:11:07,396
‫זה היה האורז.‬

145
00:11:08,355 --> 00:11:09,648
‫אורז, אורז ועוד אורז.‬

146
00:11:09,731 --> 00:11:11,358
‫זה היה הבסיס.‬
‫-כן.‬

147
00:11:11,942 --> 00:11:13,860
‫ללא ספק הבסיס.‬

148
00:11:15,028 --> 00:11:16,405
‫טוב.‬

149
00:11:16,488 --> 00:11:17,781
‫תודה, גברתי.‬

150
00:11:20,325 --> 00:11:22,285
‫לאן הולכים עכשיו?‬
‫-לדבר הבא.‬

151
00:11:22,369 --> 00:11:24,371
‫אראה לך עוד כמה דברים.‬

152
00:11:38,552 --> 00:11:43,181
‫ד"ר ג'יי ואני אכלנו ארוחת צוהריים‬
‫במסעדה מקומית צנועה בשם "סבור דו בנין" ‬

153
00:11:43,265 --> 00:11:45,100
‫או "הטעם של בנין".‬

154
00:11:48,019 --> 00:11:51,857
‫המנה האהובה ביותר על אנשי וידה…‬

155
00:11:52,441 --> 00:11:55,444
‫המקום בבעלות השפית ואלרי וינאקפון.‬

156
00:11:56,069 --> 00:11:58,155
‫אושיית אוכל בקוטונו.‬

157
00:11:58,238 --> 00:12:02,284
‫היא חיברה שישה ספרי בישול‬
‫הכוללים את המנות המסורתיות של מדינתה.‬

158
00:12:03,577 --> 00:12:04,411
‫בבקשה.‬

159
00:12:04,494 --> 00:12:05,328
‫נהדר.‬

160
00:12:05,996 --> 00:12:07,998
‫זה נראה טוב. מה את מגישה לנו?‬

161
00:12:08,081 --> 00:12:09,458
‫עוף בגריל.‬

162
00:12:11,918 --> 00:12:13,253
‫זה רוטב מואיו?‬

163
00:12:13,336 --> 00:12:16,006
‫זה מיץ עגבניות.‬
‫-זה מיץ עגבניות?‬

164
00:12:16,798 --> 00:12:20,135
‫זה אמיוו, וזה העוף שלך.‬

165
00:12:20,218 --> 00:12:23,972
‫האמיוו נפלא כי יש לו טעם נהדר.‬

166
00:12:24,055 --> 00:12:27,559
‫זה קמח תירס עם העגבנייה.‬

167
00:12:29,853 --> 00:12:31,646
‫טעים מאוד.‬
‫-וזה נהדר.‬

168
00:12:31,730 --> 00:12:32,564
‫טעים מאוד.‬

169
00:12:32,647 --> 00:12:34,149
‫אז זה הפלפל.‬

170
00:12:34,232 --> 00:12:36,401
‫זה על בסיס עגבניות.‬
‫-טוב.‬

171
00:12:36,485 --> 00:12:37,778
‫היא אמרה שזה החריף.‬

172
00:12:38,445 --> 00:12:39,279
‫שים לעצמך.‬

173
00:12:39,362 --> 00:12:42,908
‫כל אחד מגיב לזה שונה,‬
‫אז שים לב שאתה לא מגזים…‬

174
00:12:42,991 --> 00:12:43,825
‫נכון.‬

175
00:12:44,451 --> 00:12:47,162
‫כי זה יכול להעיף אותך לגמרי.‬

176
00:12:47,245 --> 00:12:48,288
‫זה הדבר האמיתי.‬

177
00:12:51,416 --> 00:12:52,250
‫כן?‬
‫-כן.‬

178
00:12:52,334 --> 00:12:53,835
‫עכשיו אתה מרגיש את זה.‬

179
00:12:53,919 --> 00:12:55,545
‫אני מרגיש את זה. ומת על זה.‬

180
00:12:55,629 --> 00:12:57,881
‫כן, זה בהחלט מוסיף. זה…‬

181
00:12:57,964 --> 00:12:59,633
‫זה נותן לזה טעם של בית.‬
‫-כן.‬

182
00:12:59,716 --> 00:13:02,552
‫אני תמיד אומרת‬
‫שאם אתה נכנס למסעדה אפרו-אמריקנית‬

183
00:13:02,636 --> 00:13:06,598
‫ואין בקבוק דק וארוך‬
‫של רוטב חריף על השולחן,‬

184
00:13:06,681 --> 00:13:09,768
‫צא משם, כי אתה במקום הלא נכון.‬
‫-במקום הלא נכון.‬

185
00:13:09,851 --> 00:13:13,897
‫קשה לדמיין את האוכל שלנו בלי רוטב חריף.‬

186
00:13:15,106 --> 00:13:17,818
‫שפמנון מטוגן בלי רוטב חריף? ‬
‫לא בבית ספרנו.‬

187
00:13:17,901 --> 00:13:20,987
‫לא, תודה.‬
‫-לא, תודה. עוד יותר טוב.‬

188
00:13:30,372 --> 00:13:34,668
‫אז הספר "היי און דה הוג",‬

189
00:13:34,751 --> 00:13:36,503
‫מה גרם לך לכתוב אותו?‬

190
00:13:37,045 --> 00:13:40,257
‫הייתי עורכת מדור הטיולים‬
‫של מגזין "אסנס" בשנות ה-70.‬

191
00:13:40,340 --> 00:13:44,261
‫ולבסוף גיליתי שאני מתחילה לעשות חיבורים‬

192
00:13:44,344 --> 00:13:46,429
‫עם האוכל של הפזורה האפריקנית.‬

193
00:13:46,513 --> 00:13:49,599
‫במובן שהדברים קשורים זה לזה?‬

194
00:13:50,100 --> 00:13:52,936
‫במובן ש"כבר אכלתי את זה פעם!"‬
‫-כן.‬

195
00:13:53,019 --> 00:13:54,896
‫במובן ש"אני מכירה את זה!"‬

196
00:13:54,980 --> 00:13:58,441
‫במובן ש…"יש לזה טעם‬
‫כמו האוכל של סבתא שלי".‬

197
00:14:01,152 --> 00:14:02,696
‫ובכן, זו שעועית.‬

198
00:14:02,779 --> 00:14:05,115
‫שעועית? שעועית אדומה?‬
‫-כן. שעועית אדומה.‬

199
00:14:05,198 --> 00:14:07,409
‫אז שעועית אדומה?‬
‫-שעועית אדומה. טוב.‬

200
00:14:07,492 --> 00:14:09,786
‫עם שמן דקלים אדום.‬
‫-אוקיי.‬

201
00:14:09,870 --> 00:14:12,914
‫אז זה שמן דקלים אדום, ועוד קמח תירס.‬

202
00:14:13,832 --> 00:14:14,666
‫וזה?‬

203
00:14:15,667 --> 00:14:16,585
‫בשר כבש.‬

204
00:14:17,294 --> 00:14:18,295
‫כבש.‬

205
00:14:18,378 --> 00:14:20,922
‫תודה, גברתי.‬
‫-תודה לכם. על לא דבר.‬

206
00:14:22,132 --> 00:14:22,966
‫שילוב נחמד.‬

207
00:14:23,049 --> 00:14:26,970
‫כן. טוב, שמן דקלים אדום הוא תמיד מעניין.‬

208
00:14:27,053 --> 00:14:28,138
‫כן? למה?‬

209
00:14:28,722 --> 00:14:32,976
‫מבחינתי, הוא מתחבר לכל מיני מקומות.‬

210
00:14:33,059 --> 00:14:35,020
‫הצבע האדום-כתמתם הזה…‬

211
00:14:35,937 --> 00:14:39,441
‫אפשר לראות את זה קצת‬
‫באורז האדום של צ'רלסטון.‬

212
00:14:39,524 --> 00:14:40,358
‫כן.‬

213
00:14:40,442 --> 00:14:43,653
‫אפשר לראות את זה בג'מבליה.‬

214
00:14:43,737 --> 00:14:47,657
‫בחיי. אף פעם לא קישרתי.‬
‫-טוב, ככה המוח המטורף שלי עובד.‬

215
00:14:47,741 --> 00:14:50,076
‫אבל השעועית האדומה?‬

216
00:14:50,869 --> 00:14:52,662
‫תחשוב על ניו אורלינס בימי שני.‬

217
00:14:55,498 --> 00:14:57,584
‫מעדן!‬
‫-נכון. זה נפלא!‬

218
00:14:57,667 --> 00:14:59,419
‫אבל עדיף עם עוד קצת מזה.‬

219
00:14:59,502 --> 00:15:00,337
‫אמת.‬

220
00:15:06,343 --> 00:15:10,013
‫מה יש בבנין שהופך אותה‬
‫לחשובה כל כך מבחינה קולינרית?‬

221
00:15:10,096 --> 00:15:14,100
‫כי היא הייתה אחד הצירים המרכזיים‬
‫בסחר העבדים הטרנס-אטלנטי.‬

222
00:15:15,101 --> 00:15:20,482
‫ולכן אנשים רבים באו מפה‬
‫ואנשים רבים עברו פה‬

223
00:15:21,274 --> 00:15:23,902
‫בדרכם אל צדו השני של האוקיינוס האטלנטי.‬

224
00:15:23,985 --> 00:15:25,612
‫אמנם זה לא מקום גדול,‬

225
00:15:26,154 --> 00:15:30,450
‫אבל הייתה לו השפעה יוצאת דופן‬
‫על העולם החדש.‬

226
00:15:30,533 --> 00:15:33,328
‫נכון.‬
‫-על כל חצי הכדור הצפוני.‬

227
00:15:33,411 --> 00:15:34,245
‫כן.‬

228
00:15:34,329 --> 00:15:37,248
‫וחלק ניכר מההשפעה הזאת עבר דרך קיבתנו.‬

229
00:15:41,294 --> 00:15:46,716
‫טקס נטילת הידיים הזה‬
‫מתבצע לפני מנות ספציפיות או…‬

230
00:15:46,800 --> 00:15:49,052
‫הרי אתה תאכל בידיים.‬
‫-הגיוני.‬

231
00:15:49,135 --> 00:15:50,845
‫אז תחילה טול ידיים.‬
‫-מגניב.‬

232
00:15:51,471 --> 00:15:53,348
‫אני זוכה לראות את זה קודם.‬

233
00:15:54,933 --> 00:15:55,767
‫מקסים.‬

234
00:15:56,559 --> 00:15:57,894
‫תודה!‬
‫-תודה!‬

235
00:15:59,229 --> 00:16:00,063
‫ובכן…‬

236
00:16:00,647 --> 00:16:03,024
‫זו מחית של פקעות יאם.‬
‫-מחית של פקעות יאם.‬

237
00:16:03,108 --> 00:16:04,484
‫עם רוטב בוטנים.‬

238
00:16:04,567 --> 00:16:06,027
‫עם רוטב בוטנים.‬

239
00:16:06,111 --> 00:16:07,696
‫עם גבינה ובשר כבש.‬

240
00:16:08,279 --> 00:16:09,531
‫עם גבינה ובשר כבש.‬

241
00:16:14,494 --> 00:16:15,328
‫טעים.‬

242
00:16:16,496 --> 00:16:17,914
‫רוטב הבוטנים נהדר.‬

243
00:16:17,998 --> 00:16:19,124
‫אהבתי את המנה הזאת.‬

244
00:16:20,542 --> 00:16:22,502
{\an8}‫שלום.‬
‫-שלום, את ואלרי?‬

245
00:16:22,585 --> 00:16:23,586
{\an8}‫אני ואלרי.‬
‫-ג'סיקה.‬

246
00:16:23,670 --> 00:16:24,963
{\an8}‫- ואלרי וינאקפון, שפית ובעלת המקום -‬

247
00:16:25,046 --> 00:16:26,172
{\an8}‫סטיבן.‬
‫-שלום, סטיבן.‬

248
00:16:26,256 --> 00:16:27,716
‫יופי. בבקשה שבי איתנו.‬

249
00:16:27,799 --> 00:16:29,050
‫תודה.‬

250
00:16:29,634 --> 00:16:33,888
‫לפי האוכל שאת מגישה כאן, ‬
‫האם המסעדה נחשבת מסורתית?‬

251
00:16:35,306 --> 00:16:40,186
‫בחרנו להציג מנות טיפוסיות לבנין.‬

252
00:16:40,270 --> 00:16:42,814
‫אנחנו מגישים רק מנות מסורתיות ואותנטיות.‬

253
00:16:42,897 --> 00:16:45,400
‫מנות שנוטות להישכח.‬

254
00:16:45,483 --> 00:16:47,444
‫ולמה זה חשוב לך?‬

255
00:16:47,527 --> 00:16:50,697
‫אם אנחנו לא נדע להעריך,‬

256
00:16:50,780 --> 00:16:54,868
‫ולא נראה את מה שאנחנו יודעים לעשות,‬
‫מי יעשה את זה?‬

257
00:16:54,951 --> 00:16:55,785
‫נכון.‬

258
00:16:55,869 --> 00:16:57,746
‫אף אחד.‬

259
00:16:57,829 --> 00:17:03,752
‫בכל פעם שאנחנו מקבלים‬
‫את פני אחינו האמריקנים,‬

260
00:17:03,835 --> 00:17:05,754
‫זה נכון, אלה אחינו שחוזרים הנה.‬

261
00:17:05,837 --> 00:17:08,798
‫תמיד תענוג להראות להם‬

262
00:17:08,882 --> 00:17:12,010
‫מה אנחנו עדיין אוכלים כאן. באמת תענוג.‬

263
00:17:13,386 --> 00:17:15,055
‫ובכן, תודה מקרב לב.‬
‫-תודה לך.‬

264
00:17:15,138 --> 00:17:16,681
‫תודה.‬
‫-תודה.‬

265
00:17:19,434 --> 00:17:23,938
‫החוויה שלי כאדם שחור באמריקה‬
‫כל כך מושרשת בניסיון להשתייך.‬

266
00:17:24,606 --> 00:17:27,734
‫לכן הופתעתי מהחום שבו קיבלו אותי בקוטונו.‬

267
00:17:30,987 --> 00:17:35,116
‫העיר הגדולה ביותר בבנין‬
‫היא תערובת מדהימה של ישן וחדש,‬

268
00:17:35,200 --> 00:17:39,746
‫ומקום שבו המטבח המסורתי‬
‫יכול לענות על שאיפותיו של הדור החדש.‬

269
00:17:42,665 --> 00:17:44,417
‫המטבח האפריקני הוא…‬

270
00:17:44,501 --> 00:17:46,377
{\an8}‫- קארל ויניון ווליארמה, בלוגרית אוכל -‬

271
00:17:46,461 --> 00:17:49,631
{\an8}‫אני לא יודעת למה המטבח שלנו לא‬

272
00:17:49,714 --> 00:17:54,219
‫פופולרי כמו מטבח אסייתי או מטבח צרפתי,‬

273
00:17:54,302 --> 00:17:58,640
‫ואני שמחה להראות לעולם,‬
‫באמצעות הבלוג שלי ודף האינסטגרם שלי,‬

274
00:17:58,723 --> 00:17:59,808
‫מה יש לנו להציע.‬

275
00:18:00,558 --> 00:18:03,228
‫כשני כותבים‬
‫המחפשים אחר שורשיהם הקולינריים,‬

276
00:18:03,812 --> 00:18:07,232
‫לבלוגרית האוכל, קארל ויניון, ולי‬
‫יש הרבה במשותף.‬

277
00:18:07,315 --> 00:18:09,651
‫העבודה שלה מושכת קהל עוקבים עצום.‬

278
00:18:12,070 --> 00:18:14,280
‫בכל יום אני לומדת את האוכל האפריקני:‬

279
00:18:14,364 --> 00:18:16,950
‫מסנגל, מחוף השנהב ומבנין.‬

280
00:18:17,033 --> 00:18:20,078
‫אם כך, את סטודנטית לאוכל אפריקני.‬

281
00:18:20,161 --> 00:18:21,788
‫האוכל הזה הוא גם חלק‬

282
00:18:21,871 --> 00:18:24,374
‫מההיסטוריה האישית שלך, נכון?‬
‫-כן, בדיוק!‬

283
00:18:25,208 --> 00:18:28,086
‫אמנם נולדתי בצרפת, אבל אני מבנין.‬

284
00:18:28,169 --> 00:18:34,217
‫זו התרבות שלי, ואני רוצה‬
‫שכל העוקבים שלי ילמדו על כך.‬

285
00:18:35,260 --> 00:18:37,762
‫למה רצית להביא אותי דווקא למסעדה הזאת?‬

286
00:18:37,846 --> 00:18:40,682
‫כי השף חבר שלי,‬

287
00:18:40,765 --> 00:18:47,021
‫ומאוד רציתי שיגיש לנו מנות שהוא הכין,‬

288
00:18:47,105 --> 00:18:51,359
‫כי הוא משתמש במתכונים מסורתיים‬

289
00:18:51,442 --> 00:18:53,069
‫אבל עם טוויסט מודרני.‬

290
00:18:53,153 --> 00:18:54,028
‫טוב.‬
‫-כן.‬

291
00:18:55,822 --> 00:18:56,698
‫מנה ראשונה.‬

292
00:18:57,490 --> 00:18:59,909
‫תודה.‬
‫-נגיסי עוף מגולגלים.‬

293
00:18:59,993 --> 00:19:02,245
‫יפה.‬
‫-ונגיסי פרומאז'.‬

294
00:19:02,328 --> 00:19:03,371
‫ואגאשי.‬

295
00:19:05,248 --> 00:19:08,334
‫את המתכון הזה אני אוהבת במיוחד.‬

296
00:19:08,918 --> 00:19:09,878
‫תודה.‬

297
00:19:09,961 --> 00:19:11,629
‫זה נקרא "אמיוו".‬

298
00:19:11,713 --> 00:19:12,672
‫אמיוו.‬

299
00:19:14,924 --> 00:19:15,967
‫ממש טעים.‬

300
00:19:16,551 --> 00:19:18,845
‫יש בפנים רוטב עגבניות.‬

301
00:19:18,928 --> 00:19:19,846
‫כן, בפנים!‬

302
00:19:20,513 --> 00:19:22,473
‫גם אצלי גיליתי הפתעה בפנים.‬

303
00:19:23,641 --> 00:19:25,268
‫זה פשוט מעולה.‬

304
00:19:25,351 --> 00:19:28,229
‫הטעם, והמרקמים השונים.‬

305
00:19:28,897 --> 00:19:33,026
‫כי יש בזה מעט פריכות, קצת קראנצ'יות.‬
‫-כן, בדיוק.‬

306
00:19:33,109 --> 00:19:34,277
‫זה מבנין.‬

307
00:19:43,536 --> 00:19:46,164
‫וואו, זה נראה מעולה.‬
‫-אוקיי!‬

308
00:19:47,790 --> 00:19:48,833
‫אוקיי!‬

309
00:19:48,917 --> 00:19:50,919
‫אני מוכנה.‬
‫-אהבת את המראה של זה.‬

310
00:19:51,002 --> 00:19:53,671
‫מוס, מוס בטטה מוקרם ושרימפס.‬

311
00:19:53,755 --> 00:19:54,881
‫יפה, תודה.‬

312
00:19:54,964 --> 00:19:56,841
‫אתה לא מקבל אותו דבר.‬

313
00:19:56,925 --> 00:19:58,092
‫לא.‬

314
00:19:58,176 --> 00:20:00,053
‫טוב, זו גרסה חדשה.‬
‫-טוב.‬

315
00:20:00,136 --> 00:20:02,472
‫גרסה חדשה של רוטב הבוטנים.‬

316
00:20:02,555 --> 00:20:06,100
‫עם עוף, ויש פה בוטנים מעל.‬
‫-כן, כמו קראסט.‬

317
00:20:10,188 --> 00:20:11,522
‫איך העוף?‬

318
00:20:11,606 --> 00:20:13,149
‫העוף מבושל מושלם.‬

319
00:20:13,733 --> 00:20:16,027
‫כיוון שרוטב הבוטנים באמצע חמים,‬

320
00:20:17,153 --> 00:20:19,197
‫זה כמעט כמו רוטב נוסף לעוף.‬

321
00:20:19,280 --> 00:20:21,908
‫אוקיי.‬
‫-אז יש לנו פה חגיגה של רטבים.‬

322
00:20:21,991 --> 00:20:24,535
‫אני חושב שזו מנה ממש יצירתית.‬
‫-זה נהדר.‬

323
00:20:24,619 --> 00:20:26,579
‫אתה חייב לנסות את זה.‬
‫-טוב, מעולה.‬

324
00:20:26,663 --> 00:20:28,373
‫ואני חייבת לנסות את זה.‬
‫-כן.‬

325
00:20:28,456 --> 00:20:29,958
‫השרימפס מדהימים.‬

326
00:20:30,041 --> 00:20:31,125
‫כן, בהחלט.‬

327
00:20:32,126 --> 00:20:34,629
‫ואתה יודע, העגבניות הקטנות‬

328
00:20:35,338 --> 00:20:36,547
‫עם הפלפל.‬

329
00:20:37,632 --> 00:20:38,508
‫נהדר.‬

330
00:20:41,678 --> 00:20:43,012
‫זה כל כך טעים.‬

331
00:20:54,357 --> 00:20:56,734
‫אני רואה את המנה שמגיעה!‬
‫-את רואה משהו.‬

332
00:20:58,611 --> 00:21:01,114
‫מאקי פירו עם אננס וקוקוס.‬

333
00:21:01,656 --> 00:21:02,532
‫תודה.‬

334
00:21:03,950 --> 00:21:05,243
‫נראה מעולה.‬

335
00:21:05,326 --> 00:21:07,954
‫סושי, או מאקי מיפן.‬

336
00:21:08,037 --> 00:21:09,330
‫זה עם פירו.‬

337
00:21:10,039 --> 00:21:13,418
‫פירו, בדרך כלל, זו מנה מלוחה.‬

338
00:21:14,168 --> 00:21:17,130
‫הפעם זה מתוק עם אננס‬

339
00:21:18,798 --> 00:21:19,632
‫וקוקוס.‬

340
00:21:19,716 --> 00:21:21,134
‫טעים!‬
‫-כן!‬

341
00:21:21,718 --> 00:21:24,178
‫אהבתי שלכל דבר יש מילוי.‬

342
00:21:24,262 --> 00:21:25,096
‫כן!‬

343
00:21:28,808 --> 00:21:30,059
‫באפריקה…‬

344
00:21:30,935 --> 00:21:32,687
‫לא אוכלים הרבה קינוחים.‬

345
00:21:33,396 --> 00:21:37,191
‫אבל אני חובבת גדולה של כל מיני קינוחים.‬

346
00:21:37,775 --> 00:21:39,319
‫הקינוח הזה ממש טעים.‬

347
00:21:41,070 --> 00:21:41,904
‫שלום!‬

348
00:21:41,988 --> 00:21:42,822
‫שלום.‬

349
00:21:45,116 --> 00:21:46,159
{\an8}‫שלום!‬
‫-שף!‬

350
00:21:46,242 --> 00:21:47,160
{\an8}‫סדז'רו.‬
‫-סטיבן.‬

351
00:21:47,243 --> 00:21:48,911
{\an8}‫- סדז'רו אהואנסו,‬
‫שף ושותף ב"צ'יל אן גריל" -‬

352
00:21:49,037 --> 00:21:49,871
{\an8}‫שלום שף.‬

353
00:21:49,954 --> 00:21:50,788
‫נעים מאוד.‬

354
00:21:50,872 --> 00:21:51,706
‫שלומי מצוין.‬

355
00:21:51,789 --> 00:21:52,915
‫תודה.‬

356
00:21:52,999 --> 00:21:54,459
‫על לא דבר.‬
‫-היה מדהים.‬

357
00:21:54,542 --> 00:21:57,003
‫הבאתי קצת אלכוהול מקומי.‬

358
00:21:57,086 --> 00:21:58,046
‫יפה.‬

359
00:21:58,129 --> 00:21:59,589
‫זה סודאבי.‬

360
00:21:59,672 --> 00:22:01,215
‫סודאבי.‬
‫-עם ענבים.‬

361
00:22:01,841 --> 00:22:03,051
‫טוב, יפה.‬

362
00:22:03,593 --> 00:22:06,512
‫בסדר. שנרים כוסית לחיי בנין?‬

363
00:22:06,596 --> 00:22:08,014
‫לחיי בנין?‬
‫-לחיי בנין.‬

364
00:22:08,556 --> 00:22:10,099
‫לחיי המטבח הבניני?‬
‫-כן.‬

365
00:22:10,183 --> 00:22:12,977
‫האוכל הבניני.‬
‫-ולחיינו.‬

366
00:22:13,061 --> 00:22:15,313
‫בטח. לחיים.‬
‫-לחיים.‬

367
00:22:17,398 --> 00:22:19,192
‫איפה למדת לבשל ככה?‬

368
00:22:19,275 --> 00:22:21,736
‫למדתי בצרפת.‬

369
00:22:23,488 --> 00:22:26,074
‫אחר כך טיילתי בסנגל ובגוואדלופ,‬

370
00:22:26,574 --> 00:22:29,243
‫והחלטתי לחזור לבנין‬

371
00:22:30,078 --> 00:22:31,871
‫וליצור מטבח משלי.‬

372
00:22:31,954 --> 00:22:34,499
‫ולמה רצית לחזור הביתה?‬

373
00:22:36,167 --> 00:22:38,086
‫כי זה מאתגר‬

374
00:22:38,169 --> 00:22:44,759
‫לחזק את התחום הגסטרונומי של מדינתנו, בנין.‬

375
00:22:44,842 --> 00:22:47,470
‫כי יש לנו הרבה מוצרים‬

376
00:22:48,471 --> 00:22:51,432
‫שאנחנו לוקחים ויוצרים מהם משהו חדש.‬

377
00:22:51,516 --> 00:22:56,396
‫אז אתה חושב שזה מתרחש בכל רחבי המדינה,‬

378
00:22:56,479 --> 00:22:59,190
‫במקומות שבהם יש‬
‫שפים צעירים שמנסים לקדם דברים?‬

379
00:22:59,273 --> 00:23:04,320
‫הרבה אנשים מנסים‬
‫לשים את בנין על המפה, כמונו.‬

380
00:23:04,404 --> 00:23:09,200
‫אנחנו גאים במדינה שלנו‬
‫ורוצים להדגיש שבנין כאן.‬

381
00:23:09,283 --> 00:23:12,495
‫בנין היא מדינה קטנה בגודלה‬

382
00:23:12,578 --> 00:23:15,623
‫אבל אנחנו אנשים גדולים.‬

383
00:23:15,706 --> 00:23:16,874
‫כן.‬

384
00:23:17,834 --> 00:23:19,210
‫קטנה וגאה.‬

385
00:23:19,293 --> 00:23:20,128
‫בדיוק.‬

386
00:23:22,964 --> 00:23:25,967
‫- אבומה, בנין -‬

387
00:23:26,050 --> 00:23:30,721
‫אבל מתחת לגאוותה של בנין‬
‫יש מציאות שלא ניתן להתכחש לה.‬

388
00:23:31,431 --> 00:23:32,598
{\an8}‫- אבומה, בנין -‬

389
00:23:32,682 --> 00:23:34,183
{\an8}‫נעקרנו מכאן,‬

390
00:23:34,934 --> 00:23:37,478
‫וכדי להתחיל להבין מה משמעות הדבר בבנין,‬

391
00:23:38,354 --> 00:23:40,898
‫הייתי צריך להגיע למקום בשם אבומה.‬

392
00:23:51,075 --> 00:23:53,953
‫פעם הייתה זו עיר הבירה של ממלכת דהומיי.‬

393
00:23:57,957 --> 00:24:02,044
‫ממלכה שהיה בה גדוד אמזונות לוחמות,‬
‫גדוד על טהרת הנשים,‬

394
00:24:02,545 --> 00:24:06,549
‫כוח שמעצמות קולניאליות‬
‫נאלצו להתמודד איתו במשך מאות בשנים.‬

395
00:24:34,952 --> 00:24:36,120
‫לפני שנים רבות…‬

396
00:24:36,704 --> 00:24:39,081
{\an8}‫- גאבן דז'ימאס, היסטוריון וחוקר מאבומה -‬

397
00:24:39,165 --> 00:24:40,750
‫בשלב מסוים,‬

398
00:24:40,833 --> 00:24:43,419
‫לממלכת אבומה יצא שם‬

399
00:24:43,920 --> 00:24:47,757
‫בתור הממלכה הגדולה ביותר בסחר עבדים.‬

400
00:24:51,135 --> 00:24:53,638
‫עוד מראשית ימיה‬

401
00:24:55,473 --> 00:24:58,809
‫שאפה הממלכה להתפשט.‬

402
00:25:04,982 --> 00:25:06,526
‫הם הביאו לכאן אנשים‬

403
00:25:07,735 --> 00:25:09,654
‫כדי לפתח את הממלכה,‬

404
00:25:10,238 --> 00:25:14,700
‫ושלחו אנשים בתמורה לפי דרישת האירופים.‬

405
00:25:18,079 --> 00:25:22,625
‫אי אפשר לומר שאנחנו, האפריקנים,‬

406
00:25:22,708 --> 00:25:25,127
‫לא תרמנו את חלקנו לעבדות.‬

407
00:25:28,839 --> 00:25:33,302
‫אין ספק שתרמנו, כי הסכמנו לספק‬

408
00:25:33,803 --> 00:25:37,223
‫לאירופים את כוח האדם שהם דרשו.‬

409
00:25:38,391 --> 00:25:39,767
‫אבל במחיר נורא!‬

410
00:25:53,656 --> 00:25:56,534
‫הרגשתי כאילו אני חוזר אחורה בזמן באבומה.‬

411
00:25:57,326 --> 00:26:02,373
‫כלומר, זהו מקום שבו אפשר עדיין לצעוד‬
‫באותו שביל ממש שעליו צעדו המשועבדים.‬

412
00:26:03,207 --> 00:26:04,875
‫הייתה זו צעדה משפילה.‬

413
00:26:05,376 --> 00:26:07,837
‫צעדה שהסתיימה בעיר ושמה וידה‬

414
00:26:08,754 --> 00:26:12,383
‫ממנה כה רבים מאיתנו עזבו לבלי שוב.‬

415
00:26:16,304 --> 00:26:18,598
‫איך זה התנהל?‬

416
00:26:19,265 --> 00:26:24,103
‫קשרו שלשלאות על כפות רגליהם ופרקי ידיהם‬

417
00:26:24,979 --> 00:26:28,232
‫כדי להצעיד אותם בשורה. והיה צוות…‬

418
00:26:29,150 --> 00:26:31,611
‫שהשגיח עליהם.‬

419
00:26:33,738 --> 00:26:35,031
‫כמה זמן זה נמשך?‬

420
00:26:36,449 --> 00:26:38,534
‫זה נמשך לפחות ארבעה ימים.‬

421
00:26:40,328 --> 00:26:42,163
‫אני חושב שמאוד חשוב ש…‬

422
00:26:43,789 --> 00:26:46,667
‫אני מסתכל על השביל הזה, אני רואה אותו,‬

423
00:26:47,793 --> 00:26:50,004
‫ואקח את המראה הזה איתי הביתה.‬

424
00:26:50,755 --> 00:26:55,968
‫אנחנו חייבים לצעוד בדרך הזו כי…‬

425
00:26:57,970 --> 00:27:02,933
‫זהו פרק חשוב מאוד בעברנו.‬

426
00:27:04,310 --> 00:27:05,936
‫והתעלמות מכך…‬

427
00:27:07,813 --> 00:27:11,484
‫היא התעלמות מחלק מהותי מעצמנו.‬

428
00:27:14,612 --> 00:27:17,448
‫אבל יש דרכים בבנין שמספרות סיפור אחר.‬

429
00:27:18,366 --> 00:27:22,620
‫דרכים שמובילות לאחד המקומות‬
‫הקסומים ביותר שהייתי בהם מעודי.‬

430
00:27:22,703 --> 00:27:26,874
‫ואני נשבע שאני עדיין יכול‬
‫לשמוע את שירי החירות השמימיים,‬

431
00:27:26,957 --> 00:27:28,668
‫עדיין מרגיש את‬‫ ‬‫הקסם הייחודי‬

432
00:27:28,751 --> 00:27:32,254
{\an8}‫של כפר המים שראשיתו באגדת וודו.‬

433
00:27:32,338 --> 00:27:34,256
{\an8}‫- גאנבייה, בנין -‬

434
00:28:08,416 --> 00:28:12,878
‫תמצא פה כל הדתות בעולם‬
‫אבל העיקרית שבהן היא דת הוודו.‬

435
00:28:12,962 --> 00:28:14,463
{\an8}‫- מאדינה, מזקני גאנבייה -‬

436
00:28:14,547 --> 00:28:16,674
{\an8}‫עבור מי שבא מחו"ל,‬

437
00:28:16,757 --> 00:28:18,884
‫אפשר לומר שאנחנו מאמינים בדת הוודו.‬

438
00:28:19,635 --> 00:28:24,765
‫אנחנו סוגדים לוודו באמונה שלמה.‬

439
00:28:26,851 --> 00:28:32,481
‫לגבי גאנבייה,‬
‫הכפר קיים בזכות אבות אבותינו.‬

440
00:28:34,817 --> 00:28:37,778
‫סוחרי עבדים רדפו אחריהם.‬

441
00:28:37,862 --> 00:28:40,740
‫ובמנוסתם, הגיעו לחוף האגם.‬

442
00:28:41,323 --> 00:28:43,659
‫התלווה אליהם כוהן וודו רב עוצמה.‬

443
00:28:48,164 --> 00:28:51,542
‫כשהגיעו לחוף,‬

444
00:28:51,625 --> 00:28:54,170
‫הכוהן, בעל הכוחות המגיים,‬
‫ביקש שהם יחכו לו.‬

445
00:28:54,253 --> 00:28:56,046
‫הוא קרא לנץ,‬

446
00:28:56,756 --> 00:28:59,008
‫וכשהציפור הגיעה, היא נשאה אותו על גבה…‬

447
00:29:02,178 --> 00:29:06,140
‫והם התחילו לחפש מקום לנחות בו.‬

448
00:29:06,682 --> 00:29:09,226
‫בסופו של דבר הם מצאו אי,‬

449
00:29:09,310 --> 00:29:11,479
‫והנץ החזיר אותו לקבוצה.‬

450
00:29:11,562 --> 00:29:14,482
‫כשהם חזרו לחוף,‬

451
00:29:15,149 --> 00:29:18,277
‫הכוהן הטיל עוד כישוף,‬

452
00:29:18,944 --> 00:29:21,030
‫ותנין הגיח מתוך האגם,‬

453
00:29:21,113 --> 00:29:26,327
‫והוביל את כולם למקום שהוא מצא קודם לכן.‬

454
00:29:27,745 --> 00:29:31,957
‫כולם ירדו מגבו של התנין‬

455
00:29:32,041 --> 00:29:35,503
‫ועלו על האי.‬

456
00:29:35,586 --> 00:29:38,714
‫עם בואם, הבינו שאיש לא רודף אחריהם.‬

457
00:29:39,590 --> 00:29:41,175
‫אז שם הם נשארו.‬

458
00:29:44,220 --> 00:29:46,555
‫מרגע שהגיעו, כיוון שלא הייתה עוד מלחמה,‬

459
00:29:46,639 --> 00:29:49,016
‫הם קראו למקום בשם גאנבייה.‬

460
00:29:49,099 --> 00:29:51,018
‫כלומר, הגענו בשלום ואנו בטוחים.‬

461
00:30:02,863 --> 00:30:04,198
‫ברוכים הבאים לגאנבייה.‬

462
00:30:04,907 --> 00:30:06,075
‫תודה.‬
‫-כן.‬

463
00:30:07,493 --> 00:30:08,911
‫גאנבייה הוא הכפר שלי.‬

464
00:30:11,288 --> 00:30:16,585
‫יש לנו כנסייה נוצרית שמיימית.‬
‫-הבנתי, שם זו הכנסייה השמיימית. הבנתי.‬

465
00:30:18,087 --> 00:30:19,380
‫והבניין הגדול ההוא?‬

466
00:30:19,463 --> 00:30:21,423
{\an8}‫הבניין הגדול הוא כנסייה נוספת.‬

467
00:30:21,507 --> 00:30:22,842
{\an8}‫- אריק קיקי, מורה דרך יליד גאנבייה -‬

468
00:30:22,925 --> 00:30:25,594
{\an8}‫יש פה הרבה כנסיות.‬
‫-כן, יש כאן הרבה כנסיות.‬

469
00:30:25,678 --> 00:30:27,888
‫יש לנו כנסייה קתולית,‬

470
00:30:29,265 --> 00:30:31,183
‫כנסייה שמיימית, מסגד,‬

471
00:30:31,809 --> 00:30:33,269
‫וגם וודו.‬

472
00:30:34,186 --> 00:30:35,062
‫וודו.‬
‫-כן.‬

473
00:30:35,145 --> 00:30:37,147
‫כן, הוודו המקורי.‬
‫-כן.‬

474
00:30:38,190 --> 00:30:41,902
‫כי כך הכפר הוקם. זה חלק מהסיפור.‬

475
00:30:41,986 --> 00:30:43,654
‫כן, ההיסטוריה.‬
‫-כן.‬

476
00:30:46,240 --> 00:30:48,909
‫לתושבי המקום קוראים אייזו.‬

477
00:30:49,034 --> 00:30:52,872
‫אוקיי.‬
‫-אייזו. והשפה היא טופין.‬

478
00:30:53,372 --> 00:30:54,248
‫טופין.‬

479
00:30:55,124 --> 00:31:00,296
‫טופין: "טו" זה מים ו"פינו" זה אנשים.‬

480
00:31:00,880 --> 00:31:03,549
‫אוקיי. אז בעיקרון זה "אנשי המים".‬

481
00:31:03,632 --> 00:31:05,092
‫אנשי המים.‬
‫-כן.‬

482
00:31:08,929 --> 00:31:12,516
‫טוב, כאן הבית שלי. אנחנו ליד הבית שלי.‬

483
00:31:12,600 --> 00:31:13,434
‫מדליק.‬

484
00:31:13,517 --> 00:31:17,605
‫כאן, כשאני לא צריך לעבוד ביבשת,‬

485
00:31:17,688 --> 00:31:21,525
‫אני בא הנה כדי לבלות בסופי השבוע‬
‫עם המשפחה שלי.‬

486
00:31:21,609 --> 00:31:23,193
‫כן. ומה אתם עושים?‬

487
00:31:24,486 --> 00:31:28,198
‫פשוט אוכלים אוכל מקומי.‬

488
00:31:28,282 --> 00:31:29,742
‫ומי מבשל?‬

489
00:31:30,451 --> 00:31:33,162
‫לפעמים אימא שלי,‬

490
00:31:33,245 --> 00:31:36,373
‫ולפעמים אחותי.‬

491
00:31:36,457 --> 00:31:39,084
‫כן, ולפעמים אני. כן, גם אני מבשל.‬

492
00:31:39,168 --> 00:31:40,920
‫כן! וואו.‬
‫-כן, אני יודע לבשל.‬

493
00:31:41,003 --> 00:31:42,713
‫יפה, כל הכבוד.‬
‫-כן!‬

494
00:31:49,553 --> 00:31:53,891
‫אנחנו עוזבים את דרך הדגים‬

495
00:31:53,974 --> 00:31:58,646
‫ועכשיו נבקר בשוק הצף.‬

496
00:31:58,729 --> 00:32:00,397
‫אני מחכה בכיליון עיניים.‬
‫-כן.‬

497
00:32:06,946 --> 00:32:08,739
‫אילו דברים קונים כאן?‬

498
00:32:09,323 --> 00:32:13,577
‫אפשר לקנות אורז, עגבניות, שמן…‬
‫-כן.‬

499
00:32:15,120 --> 00:32:17,581
‫שעועית וגם…‬

500
00:32:18,165 --> 00:32:20,960
‫עצים לבישול.‬

501
00:32:22,044 --> 00:32:23,253
‫וזה הכול.‬

502
00:32:29,051 --> 00:32:32,888
‫היא מוכרת משהו שדומה לגאטו.‬

503
00:32:32,972 --> 00:32:35,349
‫גאטו זה עוגה. הינה.‬

504
00:32:36,058 --> 00:32:37,726
‫עוגה, כן.‬

505
00:32:43,273 --> 00:32:44,316
‫רוצה…‬

506
00:32:45,442 --> 00:32:46,735
‫לבחור?‬
‫-כן.‬

507
00:32:53,409 --> 00:32:55,285
‫טוב, כל אחד מקבל את שלו.‬
‫-כן.‬

508
00:33:00,165 --> 00:33:01,166
‫בצק מטוגן טעים.‬

509
00:33:03,127 --> 00:33:04,044
‫חטיף נחמד.‬

510
00:33:04,128 --> 00:33:05,004
‫נחמד מאוד.‬

511
00:33:07,923 --> 00:33:09,091
‫לא מתוק מדי.‬

512
00:33:11,093 --> 00:33:12,011
‫קראסט אוורירי.‬

513
00:33:13,012 --> 00:33:15,681
‫עם כל ביס זה נהיה עוד יותר טעים.‬

514
00:33:23,814 --> 00:33:25,816
‫יש לה פה חנות שלמה.‬
‫-כן.‬

515
00:33:32,281 --> 00:33:35,451
‫כן. קיוויתי שתבחר את זה.‬

516
00:33:38,162 --> 00:33:41,081
‫בכפר אנשים קוראים לזה "קונקאטה".‬

517
00:33:41,165 --> 00:33:42,416
‫שם מקומי.‬

518
00:33:42,499 --> 00:33:43,542
‫קונקאטה זה…‬

519
00:33:44,835 --> 00:33:50,090
‫בוטנים, בתוספת סוכר ושמן. כן.‬

520
00:33:51,467 --> 00:33:56,680
‫מזכיר לי חטיף שוקולד.‬
‫אנחנו קוראים לחטיף הזה "בייבי רות'".‬

521
00:33:57,556 --> 00:34:00,309
‫ויש בו בוטנים, קרמל וסוכר.‬

522
00:34:00,392 --> 00:34:01,852
‫יש לזה טעם ממש דומה.‬

523
00:34:01,935 --> 00:34:04,480
‫ממש טעים. אני מת על בוטנים.‬

524
00:34:10,736 --> 00:34:13,072
‫כדי להתנייד בגאנבייה, צריך סירה.‬

525
00:34:13,947 --> 00:34:15,991
‫בלי סירה, אי אפשר לזוז.‬

526
00:34:17,201 --> 00:34:18,494
‫איך כולם משיגים סירות?‬

527
00:34:19,369 --> 00:34:23,499
‫כל משפחה פה מקבלת שלוש סירות.‬
‫-אוקיי.‬

528
00:34:23,582 --> 00:34:27,920
‫סירה אחת לילדים,‬

529
00:34:28,003 --> 00:34:31,298
‫סירה אחת לאבא וסירה אחת לאימא.‬

530
00:34:31,381 --> 00:34:33,383
‫אז לכל אחד סירה משלו?‬
‫-נכון.‬

531
00:34:33,467 --> 00:34:35,594
‫זה מדהים.‬
‫-זה הכרחי כאן.‬

532
00:34:36,220 --> 00:34:39,515
‫עכשיו נלך לראות איפה סבא שלנו גר‬

533
00:34:40,182 --> 00:34:43,268
‫לפני שהתחיל לבנות את הבית על האגם.‬

534
00:34:44,269 --> 00:34:46,522
‫אז אנחנו ממש בשוליים של גאנבייה.‬

535
00:34:46,605 --> 00:34:47,773
‫של גאנבייה, כן.‬

536
00:34:47,856 --> 00:34:48,732
‫אוקיי.‬

537
00:34:49,650 --> 00:34:52,694
‫שם, במקום שרואים עצים גדולים,‬

538
00:34:53,195 --> 00:34:56,240
‫לשם סבא שלנו הגיע בהתחלה.‬

539
00:34:56,323 --> 00:34:57,574
‫וואו.‬
‫-כן.‬

540
00:34:57,658 --> 00:35:01,411
‫עכשיו אין שם בתי מגורים.‬

541
00:35:01,495 --> 00:35:04,957
‫כי יש הורים שזקוקים לזה‬

542
00:35:05,040 --> 00:35:08,877
‫כמקום לקבור בו אנשים,‬

543
00:35:08,961 --> 00:35:10,337
‫כבית קברות.‬

544
00:35:10,420 --> 00:35:11,880
‫זה בית קברות, כן.‬
‫-כן.‬

545
00:35:11,964 --> 00:35:18,095
‫יפה שבית הקברות נמצא‬
‫במקום שאליו אבותיך הגיעו בהתחלה.‬

546
00:35:18,929 --> 00:35:21,473
‫כשאבותיך הגיעו הנה לאי הזה,‬

547
00:35:21,557 --> 00:35:23,267
‫כן?‬
‫-הם היו חופשיים מעבדות.‬

548
00:35:23,350 --> 00:35:24,893
‫כן, הם היו חופשיים מעבדות.‬

549
00:35:24,977 --> 00:35:27,813
‫הם היו מוגנים ובטוחים לגמרי.‬

550
00:35:28,814 --> 00:35:32,359
‫לכן הם בחרו להישאר כאן.‬

551
00:35:34,069 --> 00:35:39,241
‫והם מצאו פה דגים כדי לדוג.‬

552
00:35:39,992 --> 00:35:41,910
‫אתה כל הזמן מספר לי על הדגים.‬

553
00:35:41,994 --> 00:35:42,953
‫אפשר לטעום אותם?‬

554
00:35:43,537 --> 00:35:45,873
‫כמובן, מייד נראה.‬

555
00:35:45,956 --> 00:35:48,876
‫יופי, אני מוכן לטעום.‬
‫-כן.‬

556
00:36:04,057 --> 00:36:04,892
‫לחיים.‬

557
00:36:05,726 --> 00:36:08,937
‫אני רק רוצה להגיד תודה רבה…‬
‫-תודה גם לך.‬

558
00:36:09,021 --> 00:36:12,983
‫שהקדשת מזמנך ואפשרת לי‬
‫לבוא לבקר אותך בכפרך, גאנבייה.‬

559
00:36:13,609 --> 00:36:17,446
‫שהוא, אני חייב לומר לך,‬
‫המקום הכי מדהים שראיתי בחיי.‬

560
00:36:18,280 --> 00:36:23,535
‫הרעיון של כפר שלם על המים‬
‫הוא לא משהו שראיתי בעבר.‬

561
00:36:26,580 --> 00:36:29,875
‫רוב האנשים שגרים כאן עוסקים בדיג…‬
‫-דייגים, נכון.‬

562
00:36:29,958 --> 00:36:34,713
‫הן עבור משפחותיהם, והן למסחר כדי להתפרנס?‬
‫-כן.‬

563
00:36:35,797 --> 00:36:39,301
‫וכשאתה דג כאן, מה אתה דג?‬

564
00:36:39,384 --> 00:36:42,512
‫אמנון או… כן.‬
‫-טוב, אני מבין. אמנון.‬

565
00:36:55,525 --> 00:36:56,526
‫אוקיי.‬

566
00:37:01,073 --> 00:37:02,532
‫נראה טוב מאוד.‬

567
00:37:03,909 --> 00:37:07,704
‫המנה הזאת עשויה מקסאווה…‬

568
00:37:07,788 --> 00:37:09,623
‫אוקיי.‬
‫-ומדגים מהאגם.‬

569
00:37:10,207 --> 00:37:11,166
‫אוקיי.‬
‫-כן.‬

570
00:37:12,834 --> 00:37:14,211
‫כיוון שיום ראשון היום,‬

571
00:37:14,294 --> 00:37:19,716
‫למען האמת מבחינתי, מקובל מאוד‬
‫במקום שממנו באתי בג'ורג'יה, ארצות הברית,‬

572
00:37:19,800 --> 00:37:25,222
‫בכל יום ראשון אחרי הכנסייה,‬
‫כשהייתי ילד, כשהייתי קטן,‬

573
00:37:25,305 --> 00:37:29,226
‫אבי נהג לטגן דגים לכל באי הכנסייה.‬

574
00:37:29,726 --> 00:37:34,815
‫בעצם, לפעמים היה אפילו ספגטי,‬

575
00:37:34,898 --> 00:37:37,067
‫אז אטריות ורוטב עגבניות,‬

576
00:37:37,150 --> 00:37:41,446
‫אז דגים מטוגנים עם עגבניות‬
‫בארוחת יום ראשון‬

577
00:37:41,530 --> 00:37:44,241
‫זה תפריט מאוד מוכר גם עבורי.‬

578
00:37:44,324 --> 00:37:47,286
‫זה אחד הפינוקים האהובים עליי בימי ראשון.‬

579
00:37:47,369 --> 00:37:48,996
‫יופי, כן.‬
‫-זה מושלם.‬

580
00:38:02,801 --> 00:38:03,635
‫מושלם.‬

581
00:38:03,719 --> 00:38:06,138
‫מושלם. זה טעים מאוד.‬

582
00:38:09,182 --> 00:38:10,309
‫זה כל כך טעים.‬

583
00:38:12,519 --> 00:38:16,815
‫אני באמת חושב שדג מטוגן ועגבנייה,‬

584
00:38:17,774 --> 00:38:20,861
‫עם קצת פלפל זה השילוב הכי טוב שיש.‬

585
00:38:31,830 --> 00:38:36,084
{\an8}‫- פורטו נובו, בנין -‬

586
00:38:40,630 --> 00:38:44,593
‫כשחווים את בנין מבינים‬
‫מהם חוסן נפשי וסיבולת.‬

587
00:38:45,093 --> 00:38:48,513
‫ומבחינתי, איש לא מתרגם זאת טוב יותר מאמן.‬

588
00:38:49,097 --> 00:38:52,392
‫ליד כביש מאובק בעיר הבירה פורטו נובו,‬

589
00:38:52,893 --> 00:38:55,270
‫ביקרתי בסטודיו של רומואלד הזומי.‬

590
00:38:57,981 --> 00:39:00,275
{\an8}‫אתה אחד האמנים הנערצים בעולם‬

591
00:39:00,359 --> 00:39:02,986
‫ובכל זאת אתה גר בארץ הולדתך.‬

592
00:39:03,070 --> 00:39:05,238
‫שמע, מעולם לא עזבתי, בשביל מה?‬

593
00:39:05,322 --> 00:39:07,407
‫כן.‬
‫-בשביל בניין בניו יורק?‬

594
00:39:08,367 --> 00:39:10,869
‫בשביל מכונית גדולה? לא! זה לא בשבילי.‬

595
00:39:10,952 --> 00:39:13,538
‫מעולם לא עזבתי כי אני יודע מאיפה אני בא.‬

596
00:39:13,622 --> 00:39:17,167
‫חומרי הגלם של יצירות האמנות של רומואלד‬
‫הם מכלי דלק,‬

597
00:39:17,250 --> 00:39:20,712
‫פריט יומיומי שראיתי אינספור פעמים‬
‫ ברחובות בנין.‬

598
00:39:22,381 --> 00:39:24,633
‫עבודתו המוגמרת מותחת חוט מקשר‬

599
00:39:24,716 --> 00:39:27,969
‫בין העבר הרחוק לבין קשיי החיים המודרניים.‬

600
00:39:29,304 --> 00:39:30,847
‫זה הסטודיו שלי.‬

601
00:39:31,807 --> 00:39:35,018
‫הדבר החשוב ביותר פה הוא איך אנחנו שורדים.‬

602
00:39:40,357 --> 00:39:42,901
‫שכנתנו היא ניגריה.‬

603
00:39:43,985 --> 00:39:46,029
‫ניגריה מפיקה דלק,‬

604
00:39:46,113 --> 00:39:49,449
‫ואנשים מניגריה מביאים דלק לגבול‬

605
00:39:49,533 --> 00:39:52,244
‫ואנחנו מבנין פשוט הולכים לשם,‬

606
00:39:52,327 --> 00:39:55,580
‫אוספים את הדלק ומוכרים אותו בבנין.‬

607
00:40:03,338 --> 00:40:07,843
‫לכל מי שמוביל דלק יש מכלים משלו.‬

608
00:40:09,261 --> 00:40:15,142
‫אפשר לראות מישהו במכונית עם 2,500 ליטר…‬

609
00:40:15,225 --> 00:40:16,101
‫מדהים.‬

610
00:40:16,560 --> 00:40:18,019
‫מונחים סביבו.‬
‫-נכון.‬

611
00:40:18,103 --> 00:40:19,312
‫זה מסוכן.‬

612
00:40:19,396 --> 00:40:23,024
‫בחודש אחד יכולים למות 100 אנשים.‬

613
00:40:23,108 --> 00:40:24,484
‫כן.‬
‫-בדליקות.‬

614
00:40:29,030 --> 00:40:31,199
‫מה היית רוצה שניקח איתנו‬

615
00:40:31,283 --> 00:40:34,786
‫מהקשר בין המכלים האלה לבנין?‬

616
00:40:35,871 --> 00:40:37,831
‫העבודה שלי נועדה להראות…‬

617
00:40:39,875 --> 00:40:42,544
‫לעולם שהאנשים האלה חזקים מאוד.‬

618
00:40:43,712 --> 00:40:46,381
‫שצריך לכבד אותם. הם רק רוצים לשרוד.‬

619
00:40:48,175 --> 00:40:52,512
‫מה שעוד מצא חן בעיניי‬
‫זה שמדובר באובייקטים שמצאת ברחוב,‬

620
00:40:53,054 --> 00:40:56,266
‫אבל קל מאוד לראות בהם פרצופים.‬

621
00:40:57,684 --> 00:40:59,060
‫האובייקטים מדברים אליי.‬

622
00:41:01,396 --> 00:41:06,943
‫אני יודע שאתה חושב גם על אוכל‬
‫ביחס לאמנות שלך.‬

623
00:41:07,527 --> 00:41:08,904
‫גם אני חושב על זה הרבה.‬

624
00:41:08,987 --> 00:41:12,365
‫אנחנו צריכים להבין מאיפה באנו…‬
‫-כן.‬

625
00:41:12,449 --> 00:41:14,534
‫כדי להבין את עצמנו.‬

626
00:41:14,618 --> 00:41:18,497
‫והסיפור של האוכל הוא גם הסיפור על מהותנו.‬

627
00:41:18,580 --> 00:41:22,167
‫אל תשכח שהיינו כל כך חזקים.‬
‫-כן.‬

628
00:41:22,250 --> 00:41:26,630
‫לכן לקחו את אנשינו, בני יורובה,‬

629
00:41:26,713 --> 00:41:30,008
‫שילכו לעבוד בחוות שלהם,‬
‫כי הם היו כל כך חזקים.‬

630
00:41:30,634 --> 00:41:32,761
‫למה?‬
‫-בגלל התרופות שלנו, האוכל שלנו.‬

631
00:41:32,844 --> 00:41:35,263
‫בגלל התרופות, האוכל והתרבות שלנו.‬
‫-כן.‬

632
00:41:37,015 --> 00:41:39,351
‫ואתה יודע מה אומרים כאן?‬
‫-מה?‬

633
00:41:39,434 --> 00:41:41,394
‫אמור לי מה אתה אוכל,‬

634
00:41:41,478 --> 00:41:44,773
‫ואומר לך מי אתה.‬
‫-אומר לך מאיפה באת.‬

635
00:41:45,899 --> 00:41:48,985
‫למען האמת, באותו רגע הייתי פשוט רעב.‬

636
00:41:49,778 --> 00:41:52,072
‫והסעודה המסורתית שרומואלד הגיש לנו‬

637
00:41:52,155 --> 00:41:56,451
‫התבססה על תפריט שרק נשים ‬
‫מהכפרים הקטנים סביב פורטו נובו‬

638
00:41:56,535 --> 00:41:57,536
‫יודעות להכין.‬

639
00:42:01,998 --> 00:42:03,458
‫זה לא הכול.‬

640
00:42:04,125 --> 00:42:05,585
‫מרהיב!‬

641
00:42:06,920 --> 00:42:08,672
‫אלוהים.‬

642
00:42:08,755 --> 00:42:12,008
‫זה הדבר הכי מדהים שראיתי בחיים שלי.‬

643
00:42:12,092 --> 00:42:16,763
‫אז זה היה האוכל שנהנינו ממנו‬
‫עוד לפני השעבוד.‬

644
00:42:16,846 --> 00:42:20,433
‫כל מה שמוגש פה, מקורו לפני ספינות העבדים.‬

645
00:42:21,434 --> 00:42:26,189
‫אם אתם רוצים לטעום משהו, לכו על זה,‬

646
00:42:26,273 --> 00:42:27,524
‫כי יש פה אטא-צ'יצ'י.‬

647
00:42:27,607 --> 00:42:30,068
‫אטא-צ'יצ'י.‬
‫-אטא-צ'יצ'י. פשוט תטעמו.‬

648
00:42:31,278 --> 00:42:32,904
‫תודה.‬
‫-תודה.‬

649
00:42:34,072 --> 00:42:35,991
‫תודה.‬
‫ -איך אתם אומרים "תודה"?‬

650
00:42:36,533 --> 00:42:38,451
‫אוואנו קא קא.‬
‫-אוואנו קא קא.‬

651
00:42:38,535 --> 00:42:40,412
‫אוואנו קא קא.‬
‫-אוואנו קא קא.‬

652
00:42:40,996 --> 00:42:42,622
‫זה לא רע.‬
‫-זה לא רע.‬

653
00:42:43,290 --> 00:42:44,124
‫טעים מאוד.‬

654
00:42:44,207 --> 00:42:45,250
‫אבל…‬
‫-כן?‬

655
00:42:45,333 --> 00:42:47,419
‫איזו קטנית זו?‬
‫-שעועית.‬

656
00:42:48,169 --> 00:42:49,170
‫אוקיי.‬

657
00:42:49,254 --> 00:42:51,840
‫ויש גרסאות של זה עם לוביה.‬

658
00:42:52,549 --> 00:42:54,843
‫אני רוצה לנסות את ההוא, עם הדוחן.‬

659
00:42:56,428 --> 00:42:57,637
‫אתה יכול להעביר?‬
‫-כן!‬

660
00:42:59,973 --> 00:43:00,807
‫תודה.‬

661
00:43:00,890 --> 00:43:02,809
‫אבל זה נועד רק לצבא.‬
‫-תודה.‬

662
00:43:02,892 --> 00:43:04,477
‫אין בעיה. אני לוחמת.‬

663
00:43:04,561 --> 00:43:06,146
‫אמזונה.‬
‫-אמזונה.‬

664
00:43:06,229 --> 00:43:07,480
‫אמזונה.‬
‫-אתה כבר יודע.‬

665
00:43:11,192 --> 00:43:15,822
‫ואם תרצו להמשיך, אני מציע לכם…‬

666
00:43:16,615 --> 00:43:18,783
‫תעבירי את המנגני-מנגני. כן.‬
‫-מנגני-מנגני.‬

667
00:43:20,201 --> 00:43:21,745
‫המנגני-מנגני כל כך טעים.‬

668
00:43:24,873 --> 00:43:26,625
‫תטעמו את זה. תראו בעצמכם.‬

669
00:43:34,090 --> 00:43:36,676
‫נראה לי שיש אנשובי בפנים.‬

670
00:43:36,760 --> 00:43:39,054
‫זה? מילוי הדג.‬

671
00:43:40,305 --> 00:43:42,390
‫יש בזה כל כך הרבה.‬

672
00:43:42,474 --> 00:43:44,100
‫זה חריף.‬
‫-כן.‬

673
00:43:44,184 --> 00:43:47,187
‫אהבתי את המרקם, וגם את מילוי הדגים.‬

674
00:43:47,270 --> 00:43:50,523
‫התיבול מאוד… התיבול פה מאוד חשוב.‬

675
00:43:50,607 --> 00:43:51,775
‫זה מתובל היטב.‬

676
00:43:51,858 --> 00:43:55,153
‫כן, כל הטעמים ממשיכים לצאת.‬
‫לא רק החריפות…‬

677
00:43:55,236 --> 00:43:56,529
‫הם אמורים לצאת.‬
‫-כן.‬

678
00:44:00,784 --> 00:44:05,497
‫אחת הסיבות שאתה מגיש‬
‫את האוכל הזה לנו, מאוד מכוון,‬

679
00:44:05,580 --> 00:44:11,127
‫כי כמו כל היצירה שלך,‬
‫הוא סובב סביב החיים לפני השעבוד.‬

680
00:44:11,211 --> 00:44:12,045
‫כן.‬

681
00:44:12,128 --> 00:44:17,801
‫וזה ממחיש את העובדה שהייתה לנו‬
‫תרבות עשירה, אמנות ואוכל,‬

682
00:44:17,884 --> 00:44:19,761
‫לפני שזה קרה.‬
‫-כן.‬

683
00:44:20,512 --> 00:44:27,310
‫אני מבנין ועוד לא טעמתי את כל המנות האלה.‬

684
00:44:27,394 --> 00:44:28,561
‫זו הפעם הראשונה.‬

685
00:44:28,645 --> 00:44:31,064
‫אתם חושבים שהמסורות נשכחות?‬

686
00:44:31,147 --> 00:44:32,607
‫כן.‬
‫-כן, כך אני חושבת.‬

687
00:44:32,691 --> 00:44:33,858
‫כן.‬

688
00:44:33,942 --> 00:44:37,445
‫בנוגע לאוכל מסוג זה.‬
‫-המסורות הקולינריות.‬

689
00:44:38,697 --> 00:44:41,700
‫זה המקור של…‬
‫-איימן.‬

690
00:44:41,783 --> 00:44:43,451
‫איימן.‬
‫-זה כל כך טעים.‬

691
00:44:43,535 --> 00:44:44,369
‫איימן.‬

692
00:44:44,452 --> 00:44:48,081
‫כשאני אוכל את זה,‬
‫אני חושב על אבות אבותיי.‬

693
00:44:48,164 --> 00:44:49,082
‫אוקיי.‬

694
00:44:49,666 --> 00:44:50,959
‫תתכבדו.‬
‫-אני מחכה לזה.‬

695
00:44:51,042 --> 00:44:53,378
‫תודה.‬
‫-הדג. אבל זה לא רק הדג.‬

696
00:44:53,461 --> 00:44:55,672
‫אני רואה שיש פה עוד משהו.‬

697
00:44:55,755 --> 00:44:57,465
‫רוטב. כן.‬
‫-טוב…‬

698
00:44:57,549 --> 00:45:00,510
‫לא, שימי את זה על הצלחת, כן. ביד.‬

699
00:45:01,052 --> 00:45:02,053
‫אלה ראשי דגים.‬

700
00:45:02,137 --> 00:45:04,556
‫אקח לי ראשי דגים.‬
‫-כן.‬

701
00:45:04,639 --> 00:45:06,933
‫עם לחיים רכות. החלק הכי טוב בדג.‬

702
00:45:07,016 --> 00:45:09,602
‫צריך לאכול את זה עם קאן נאן.‬

703
00:45:10,145 --> 00:45:10,979
‫קאן נאן.‬

704
00:45:11,062 --> 00:45:13,148
‫קאן נאן. תראו את זה.‬

705
00:45:15,567 --> 00:45:16,651
‫וואו.‬
‫-אוקיי.‬

706
00:45:17,193 --> 00:45:19,571
‫קאן נאן זה תירס.‬

707
00:45:19,654 --> 00:45:21,948
‫אני מתה על זה. זה אחד הטובים.‬
‫-הכול.‬

708
00:45:23,658 --> 00:45:25,869
‫זה מותסס. נכון שזה נפלא?‬
‫-קאן נאן. כן.‬

709
00:45:25,952 --> 00:45:28,288
‫זה מעניק לזה חמצמצות מדהימה.‬

710
00:45:28,997 --> 00:45:30,623
‫נהדר. הדג טעים!‬

711
00:45:37,422 --> 00:45:38,506
‫קארל.‬
‫-כן.‬

712
00:45:38,590 --> 00:45:41,551
‫אחד הדברים שלדעתי מאוד חשובים‬

713
00:45:41,634 --> 00:45:44,429
‫וקסומים לגבי מה שקורה עכשיו‬

714
00:45:44,512 --> 00:45:47,849
‫הוא העובדה שהמקום‬
‫שאנחנו נמצאים בו ברגע זה…‬

715
00:45:47,932 --> 00:45:49,058
‫זה מטורף.‬

716
00:45:49,142 --> 00:45:51,060
‫הוא הבית של הסבים שלך.‬

717
00:45:51,144 --> 00:45:56,024
‫רומואלד הכיר את סבתא שלי‬
‫והיא גרה במרחק בית אחד מפה.‬

718
00:45:56,107 --> 00:45:57,692
‫וגילית את זה רק היום?‬

719
00:45:57,776 --> 00:46:00,779
‫גיליתי את זה כשהגענו וראיתי את הרחוב.‬

720
00:46:00,862 --> 00:46:02,947
‫אמרתי, "אני מכירה את השכונה הזאת!"‬

721
00:46:03,031 --> 00:46:04,407
‫מדהים.‬

722
00:46:04,491 --> 00:46:10,288
‫כשמדובר על היחסים שלכם‬
‫בין אחים, אחיינים ואחייניות,‬

723
00:46:10,371 --> 00:46:15,126
‫זה חלק מהחיבור התרבותי בינינו, ללא מילים,‬

724
00:46:15,210 --> 00:46:18,338
‫כי הדרך שבה אני גדלתי‬

725
00:46:18,421 --> 00:46:23,051
‫כולם בבלוק שלי ובכנסייה שלי,‬
‫כולם גידלו אותי,‬

726
00:46:23,134 --> 00:46:29,140
‫ולכולם הייתה רשות מובנת מאליה‬
‫לחנך אותי במידת הצורך.‬

727
00:46:29,224 --> 00:46:31,601
‫כן. אותו הדבר כאן.‬

728
00:46:31,684 --> 00:46:33,895
‫נכון? וזה ייחודי לתרבות שלנו.‬

729
00:46:33,978 --> 00:46:35,313
‫כן.‬
‫-נכון?‬

730
00:46:35,396 --> 00:46:37,106
‫לא רק באופן מטפורי.‬
‫-לא.‬

731
00:46:37,690 --> 00:46:39,609
‫את באמת מכאן.‬
‫-כן.‬

732
00:46:39,692 --> 00:46:41,653
‫אז הקשר הזה כל כך קסום‬

733
00:46:41,736 --> 00:46:44,197
‫כי אני רואה בכולכם שותפים, כן?‬

734
00:46:44,280 --> 00:46:45,240
‫כן, אתה יודע…‬

735
00:46:45,323 --> 00:46:48,284
‫כי עכשיו אתם יודעים שזה הבית שלכם…‬

736
00:46:48,993 --> 00:46:54,290
‫אל תגיד שוב שזה הבית שלנו. זה גם הבית שלך.‬

737
00:46:54,374 --> 00:46:55,291
‫כן.‬
‫-הבית שלנו.‬

738
00:46:55,375 --> 00:46:57,418
‫כן, זה הבית שלנו.‬
‫-אנחנו בבית.‬

739
00:46:57,502 --> 00:46:58,628
‫באמצעות אוכל,‬

740
00:46:58,711 --> 00:47:04,300
‫נוכל לגלות שיש יותר דברים‬
‫שמחברים בינינו מדברים שמפרידים בינינו.‬

741
00:47:07,178 --> 00:47:11,266
‫האוכל שאנחנו אוכלים‬
‫והדברים שאנחנו מגלים מקרבים בינינו.‬

742
00:47:11,349 --> 00:47:13,059
‫זה שולחן שיתופי.‬
‫-כן.‬

743
00:47:14,102 --> 00:47:15,770
‫כך אנחנו יודעים מי אנחנו‬

744
00:47:16,312 --> 00:47:18,481
‫וכך אנחנו יודעים שאנחנו מחוברים.‬
‫-כן.‬

745
00:47:20,567 --> 00:47:22,986
‫אחרי שניפרד מכם, ניסע לווידה.‬
‫-כן.‬

746
00:47:23,069 --> 00:47:24,988
‫מה חשיבותו של המקום הזה?‬

747
00:47:26,030 --> 00:47:29,492
‫וידה, אני יכול לומר לך…‬

748
00:47:30,451 --> 00:47:31,452
‫זה המקום‬

749
00:47:32,370 --> 00:47:34,539
‫שממנו הם עזבו.‬

750
00:47:37,125 --> 00:47:40,920
‫אבל באותו זמן,‬
‫הם לא ידעו לאן פניהם מועדות.‬

751
00:47:46,593 --> 00:47:49,762
‫שם נמצא "השער שאין ממנו חזרה".‬

752
00:47:51,347 --> 00:47:53,308
‫יש לנו הזדמנות לשִׁיבָה.‬

753
00:47:53,391 --> 00:47:55,810
‫זה מה שכולנו עושים עכשיו.‬

754
00:47:55,894 --> 00:47:57,645
‫כן.‬
‫-זאת השיבה שלנו.‬

755
00:49:13,304 --> 00:49:15,473
‫- אבומה, בנין -‬

756
00:49:18,184 --> 00:49:20,937
‫- וידה -‬

757
00:49:21,562 --> 00:49:25,608
{\an8}‫- וידה, בנין -‬

758
00:50:16,117 --> 00:50:20,246
‫המים במדרגות נועדו‬
‫לקרר את החום של סוליות הנעליים.‬

759
00:50:22,081 --> 00:50:23,041
‫הסודאבי…‬

760
00:50:25,376 --> 00:50:27,837
‫לתמיכה ולהוקרה.‬

761
00:50:33,468 --> 00:50:34,302
‫אם כן…‬

762
00:50:35,887 --> 00:50:36,929
‫במקום זה,‬

763
00:50:38,097 --> 00:50:40,266
‫הגענו לסוף הדרך ההיא‬

764
00:50:41,893 --> 00:50:43,561
‫ולתחילתו של המסע.‬

765
00:50:44,437 --> 00:50:49,108
‫שכן העבדים, אלה שעמדו בפני שעבוד,‬

766
00:50:49,692 --> 00:50:51,486
‫צעדו לאורך הדרך ההיא…‬

767
00:50:53,112 --> 00:50:58,493
‫שבסופה הגיעו אל הצריפים.‬

768
00:50:58,576 --> 00:50:59,744
‫אל המכלאות.‬

769
00:51:01,412 --> 00:51:02,914
‫הם הופרדו לפי שפה,‬

770
00:51:03,498 --> 00:51:06,334
‫נקרעו מאנשים שהכירו.‬

771
00:51:07,210 --> 00:51:10,838
‫הם הוחזקו במקומות חשוכים‬
‫כדי לבלבל את חושיהם.‬

772
00:51:12,340 --> 00:51:13,841
‫היו שלא שרדו.‬

773
00:51:15,051 --> 00:51:16,844
‫ואלה שלא שרדו‬

774
00:51:17,845 --> 00:51:21,307
‫נלקחו ונקברו בקבר האחים הזה.‬

775
00:51:22,308 --> 00:51:27,522
‫אנחנו עומדים פה כעת על אנשים שלא שרדו.‬

776
00:51:29,190 --> 00:51:34,946
‫אנחנו פה, בנקודה זו, גם כדי לדבר‬
‫על הדרך שבה חלקם כן הצליחו לשרוד.‬

777
00:51:35,696 --> 00:51:41,202
‫האוכל… האנשים שעסקו בשעבוד‬
‫הכירו את התרבויות.‬

778
00:51:42,036 --> 00:51:45,248
‫הם ידעו שאנשים באזורים מסוימים רוצים אורז,‬

779
00:51:46,040 --> 00:51:47,041
‫אז הם הביאו אורז,‬

780
00:51:47,125 --> 00:51:49,919
‫ופקעות יאם, אפונה, שעועית,‬

781
00:51:50,002 --> 00:51:52,171
‫לוביה, פול,‬

782
00:51:52,672 --> 00:51:57,677
‫כל הדברים שכעת מחברים בינינו‬
‫הם הדברים שהבאנו איתנו.‬

783
00:51:57,760 --> 00:51:58,678
‫נכון.‬

784
00:51:58,761 --> 00:52:03,349
‫כך האוכל שלנו והאוכל שלהם מתחברים.‬

785
00:52:04,642 --> 00:52:09,856
‫מדובר במסע שנמשך חודשים.‬
‫-זה יכול היה להימשך חודשים.‬

786
00:52:10,565 --> 00:52:13,776
‫וכדי לשרוד במסע ההוא,‬

787
00:52:13,860 --> 00:52:19,615
‫מה הייתה התזונה המינימלית‬
‫הנדרשת לתחזוקת הגוף?‬

788
00:52:19,699 --> 00:52:22,285
‫ייתכן שזה היה משהו שנקרא "רוטב רירי".‬

789
00:52:23,035 --> 00:52:24,829
‫רק השם נשמע דוחה.‬

790
00:52:24,912 --> 00:52:31,544
‫זה היה עשוי מקמח, שמן דקלים ופלפל.‬

791
00:52:31,627 --> 00:52:34,046
‫יש תיאורים שונים לגבי מרכיביו.‬

792
00:52:35,548 --> 00:52:39,468
‫הכוח היחיד שהיה למשועבדים החדשים‬

793
00:52:39,969 --> 00:52:41,262
‫היה כוח הסירוב.‬

794
00:52:41,345 --> 00:52:42,305
‫זה נכון.‬

795
00:52:42,388 --> 00:52:44,891
‫וכך, לפעמים הם יכלו לומר "לא",‬

796
00:52:45,808 --> 00:52:47,852
‫ולסרב לאכול, לסתום את הפה.‬

797
00:52:48,603 --> 00:52:50,771
‫אז המציאו בשבילם כלי שטני.‬

798
00:52:51,480 --> 00:52:53,399
‫הוא נקרא "ספקולום אוריס",‬

799
00:52:54,108 --> 00:52:55,401
‫כדי להאכיל אותם בכוח.‬

800
00:52:56,319 --> 00:52:57,904
‫כי אנשים התנגדו.‬

801
00:52:57,987 --> 00:53:01,449
‫גילויי התנגדות היו בכל שלב במסע.‬

802
00:53:02,575 --> 00:53:04,660
‫אהבתי את הרעיון של…‬

803
00:53:05,870 --> 00:53:07,079
‫אוכל…‬

804
00:53:08,247 --> 00:53:11,709
‫והסירוב לאכול‬

805
00:53:11,792 --> 00:53:15,463
‫כדרך עבורנו להשיב לעצמנו את כוחנו.‬

806
00:53:15,546 --> 00:53:17,590
‫כן, כוח הסירוב.‬
‫-זה נכון.‬

807
00:53:17,673 --> 00:53:20,134
‫הכוח שאומר "לא, אני לא אוכל את זה".‬
‫-נכון.‬

808
00:53:21,594 --> 00:53:25,097
‫וגם את זה אתה נושא בעצמותיך.‬

809
00:53:25,181 --> 00:53:26,015
‫נכון.‬

810
00:53:30,561 --> 00:53:32,605
‫אז איך אתה מרגיש במקום הזה?‬

811
00:53:36,651 --> 00:53:40,655
‫אמרת לי שאין מספיק ספרים,‬

812
00:53:41,239 --> 00:53:43,282
‫מאמרים או מחקר‬

813
00:53:44,325 --> 00:53:48,579
‫שיכולים לעזור לנו להבין באמת‬
‫את חוויית המסע הזה,‬

814
00:53:48,663 --> 00:53:52,541
‫את חוויית הצעידה בדרכי החמר האדומות האלה…‬

815
00:53:54,293 --> 00:53:57,421
‫שאני מזהה כעפר אדום.‬

816
00:53:58,631 --> 00:54:01,884
‫החמר האדום הזה מג'ורג'יה‬
‫שאנחנו כל כך מהללים.‬

817
00:54:01,968 --> 00:54:06,097
‫וכשאנחנו מדברים על המסע הבלתי נתפס הזה…‬

818
00:54:08,057 --> 00:54:09,767
‫חלק ניכר מהסיפור הזה‬

819
00:54:10,726 --> 00:54:14,355
‫הוא הפרטים האיומים שעכשיו סיפקת.‬

820
00:54:15,940 --> 00:54:19,026
‫אבל החצי השני של הסיפור הזה,‬

821
00:54:19,819 --> 00:54:23,781
‫מבחינתי ברגע זה,‬
‫הוא החלק שבו אני בוחר להתמקד.‬

822
00:54:25,449 --> 00:54:28,327
‫והוא הסיפור על החוסן הנפשי שלנו.‬

823
00:54:34,000 --> 00:54:34,917
‫אם כן…‬

824
00:54:38,004 --> 00:54:38,963
‫בהיותי כאן…‬

825
00:54:40,965 --> 00:54:46,554
‫זו הפעם הראשונה בחיי‬
‫שהצלחתי להתייחד איתם.‬

826
00:54:50,308 --> 00:54:52,685
‫ואני כל כך שמח שאני יכול להודות להם.‬

827
00:54:55,646 --> 00:54:57,606
‫ואני כל כך שמח שסוף סוף…‬

828
00:55:00,318 --> 00:55:02,236
‫אוכל לקחת אותם איתי הביתה.‬

829
00:55:07,700 --> 00:55:09,368
‫ועכשיו הם זוכים לשוב הביתה.‬

830
00:55:10,328 --> 00:55:11,620
‫הם זוכים לשוב הביתה.‬

831
00:55:14,874 --> 00:55:17,418
‫הם זוכים לשוב הביתה. בוא, חמוד.‬

832
00:55:17,501 --> 00:55:19,670
‫בוא, חמוד. בוא.‬

833
00:55:19,754 --> 00:55:20,629
‫בוא.‬

834
00:55:21,422 --> 00:55:22,423
‫זה בסדר.‬
‫-בסדר.‬

835
00:55:23,424 --> 00:55:24,258
‫זה בסדר.‬

836
00:55:24,800 --> 00:55:26,427
‫צעד בראש זקוף.‬
‫-טוב.‬

837
00:55:26,510 --> 00:55:27,386
‫בראש זקוף.‬

838
00:55:28,804 --> 00:55:30,765
‫תודה.‬
‫-אל תנעל אותן. זה בסדר.‬

839
00:55:31,891 --> 00:55:32,850
‫תודה.‬

840
00:55:49,325 --> 00:55:52,370
‫עשית זאת. חמוד. תוציא את זה.‬

841
00:55:53,412 --> 00:55:55,206
‫זה בסדר.‬

842
00:55:58,042 --> 00:56:01,003
‫זה בסדר.‬

843
00:56:07,510 --> 00:56:08,386
‫תנשום עמוק.‬

844
00:56:09,762 --> 00:56:10,596
‫תנשום עמוק.‬

845
00:56:30,199 --> 00:56:32,410
‫כל כך הרבה דמעות נשפכו כאן.‬

846
00:56:37,289 --> 00:56:41,377
‫למעלה ממיליון איש נאלצו לעבור בשערים אלה,‬

847
00:56:42,461 --> 00:56:44,588
‫ולהשאיר את ביתם מאחור לנצח.‬

848
00:57:02,106 --> 00:57:06,026
‫אך הם לקחו איתם‬
‫את החוסן הנפשי והאומץ שלהם.‬

849
00:57:12,158 --> 00:57:14,160
‫וכל הדרך אל מעבר לאוקיינוס…‬

850
00:57:16,287 --> 00:57:18,038
‫במקום שאני קורא לו בית…‬

851
00:57:20,040 --> 00:57:24,545
‫המיומנות והחדשנות שלהם‬
‫ישנו את פני המטבח האמריקני.‬

852
00:57:55,618 --> 00:58:00,623
‫תרגום כתוביות: מיכל קושניר‬