1
00:00:09,009 --> 00:00:10,218
‫אטלנטה, ג'ורג'יה.‬

2
00:00:12,387 --> 00:00:13,555
‫גדלתי פה.‬

3
00:00:15,515 --> 00:00:18,601
‫זה המקום שבו התאהבתי באוכל לראשונה,‬

4
00:00:19,310 --> 00:00:21,855
‫אוכל שיש לו קשר עמוק מאוד‬

5
00:00:21,938 --> 00:00:23,773
‫לתנועה לזכויות האזרח.‬

6
00:00:24,399 --> 00:00:28,987
‫זה היה מזון שגייס וגם מימן את התנועה.‬

7
00:00:29,571 --> 00:00:32,782
‫חזרתי הביתה כדי לפגוש‬
‫שלושה סטודנטים אקטיביסטים לשעבר,‬

8
00:00:32,866 --> 00:00:37,287
‫שתכננו והוציאו לפועל‬
‫מבצע לקידום זכויות האזרח,‬

9
00:00:37,370 --> 00:00:39,873
‫כדי לבטל את ההפרדה הגזעית במסעדות‬

10
00:00:39,956 --> 00:00:43,126
‫ולאפשר לאמריקאים שחורים לסעוד בכבוד.‬

11
00:01:31,091 --> 00:01:35,386
‫- על בטן מלאה:‬
‫מסע קולינרי מאפריקה לאמריקה -‬

12
00:01:35,470 --> 00:01:38,389
‫- ההתנגדות -‬

13
00:01:41,559 --> 00:01:42,977
‫- ג'ורג'יה -‬

14
00:01:43,061 --> 00:01:45,897
‫- אטלנטה -‬

15
00:01:45,980 --> 00:01:49,901
‫בעיר שלי עדיין מהדהדים‬
‫הקולות של התנועה לזכויות האזרח.‬

16
00:01:50,610 --> 00:01:53,780
‫זה מקום שבו הפגנות‬
‫ופעילות אסטרטגית-פוליטית‬

17
00:01:53,863 --> 00:01:56,074
‫זרמו מכל פינת רחוב,‬

18
00:01:56,866 --> 00:01:59,911
‫במיוחד ההפגנות שארגנו סטודנטים שחורים‬

19
00:02:00,703 --> 00:02:03,248
‫שבישרו על סגנון חדש של אקטיביזם.‬

20
00:02:04,082 --> 00:02:06,459
‫בשבועות הראשונים של 1960,‬

21
00:02:06,543 --> 00:02:11,256
‫ההפגנות שאחר כך נקראו "תנועת הישיבה"‬
‫התפוצצו בכל הדרום.‬

22
00:02:12,048 --> 00:02:15,593
‫סטודנטים בקמפוסים כמו מורהאוס וספלמן‬

23
00:02:15,677 --> 00:02:19,806
‫ארגנו הרבה "מחאות ישיבה" ובעצם פירקו‬

24
00:02:19,889 --> 00:02:21,933
‫את מערכת ההפרדה של חוקי ג'ים קרואו,‬

25
00:02:22,976 --> 00:02:27,480
‫שמנעה מאפרו-אמריקנים‬
‫לקבל שירות במקומות ציבוריים.‬

26
00:02:29,190 --> 00:02:32,402
‫עשרות שנים אחר כך,‬
‫אותם סטודנטים אקטיביסטים לשעבר,‬

27
00:02:32,485 --> 00:02:34,362
‫ד"ר ג'ורג'יאן תומאס,‬

28
00:02:34,445 --> 00:02:35,780
‫מרילין פרייס הויט‬

29
00:02:35,864 --> 00:02:36,906
‫וצ'רלס בלאק‬

30
00:02:37,866 --> 00:02:39,492
‫נפגשים שוב בפסקל'ס,‬

31
00:02:39,576 --> 00:02:44,497
‫מסעדה בבעלות שחורה‬
‫שתמכה בפעילים האלה בשנות ה-60.‬

32
00:02:45,165 --> 00:02:47,292
‫זה כבוד ענק בשבילי‬

33
00:02:47,375 --> 00:02:49,586
‫להיות כאן איתכם בפסקל'ס.‬

34
00:02:49,669 --> 00:02:53,047
‫חשוב לי מאוד שנגיד את שמותיכם היום‬

35
00:02:53,131 --> 00:02:55,008
‫וניתן לכולכם הזדמנות‬

36
00:02:55,091 --> 00:02:58,136
‫לציין שמות של אחרים שאינם כאן.‬

37
00:02:59,387 --> 00:03:02,432
‫ומר בלאק, אני רואה שאתה ממורהאוס.‬

38
00:03:02,515 --> 00:03:06,144
‫לא קיבלו אותי לספלמן‬
‫בגלל איזו הטיה מגדרית שם.‬

39
00:03:07,228 --> 00:03:09,355
‫אז הייתי צריך ללכת למורהאוס.‬

40
00:03:09,439 --> 00:03:13,234
‫אז כן, ספר לנו איך הכרתם והתחברתם.‬

41
00:03:13,318 --> 00:03:15,653
‫המרכז האוניברסיטאי אטלנטה‬

42
00:03:15,737 --> 00:03:21,284
‫היה באותה העת הריכוז הכי גדול‬
‫של מוסדות להשכלה גבוהה לשחורים בארץ.‬

43
00:03:21,367 --> 00:03:23,036
‫ובפעם הראשונה,‬

44
00:03:23,119 --> 00:03:27,123
‫סטודנטים התאחדו לגוף אחד כדי לחולל שינוי.‬

45
00:03:27,207 --> 00:03:30,418
‫ושיתוף הפעולה בין כולנו‬

46
00:03:30,501 --> 00:03:35,256
‫הוביל לחרם אפקטיבי‬
‫ולהפגנות בכל מרכז אטלנטה.‬

47
00:03:35,340 --> 00:03:37,842
‫מדובר בתחילת שנות ה-60.‬

48
00:03:37,926 --> 00:03:40,428
‫זאת תקופה של התגייסות.‬

49
00:03:40,511 --> 00:03:43,890
‫ד"ר קרשיק, שהיא חוקרת מדהימה‬

50
00:03:43,973 --> 00:03:48,728
‫והיסטוריונית שמתמחה בכל מה שקשור‬
‫לשחורים באטלנטה ולזכויות האזרח,‬

51
00:03:48,811 --> 00:03:50,772
‫למה לא תתני לנו קצת הקשר?‬

52
00:03:50,855 --> 00:03:55,193
‫כשמסתכלים על ההיסטוריה‬
‫של האפרו-אמריקאים ועל המאבק שלכם לחירות,‬

53
00:03:55,276 --> 00:03:59,197
‫הם חלק מנרטיב ארוך של זכויות אזרח‬

54
00:03:59,280 --> 00:04:01,324
‫שהחל כבר בתקופת השיקום.‬

55
00:04:01,407 --> 00:04:04,911
‫כשאתם התארגנתם במרכז האוניברסיטאי אטלנטה,‬

56
00:04:04,994 --> 00:04:08,623
‫זה בעצם הצית אש.‬

57
00:04:08,706 --> 00:04:09,958
‫- תמכו בחוק נגד לינץ' -‬

58
00:04:10,041 --> 00:04:13,753
‫והדור שלכם רצה לחסל את חוקי ג'ים קרואו.‬

59
00:04:13,836 --> 00:04:14,671
‫כן.‬
‫-כן.‬

60
00:04:14,754 --> 00:04:17,131
‫הדור שלי נולד עצבני.‬

61
00:04:18,716 --> 00:04:20,093
‫ההורים שלי היו הדור‬

62
00:04:20,176 --> 00:04:23,137
‫שטום ברוקאו כינה "הדור הגדול מכולם".‬

63
00:04:24,264 --> 00:04:27,100
‫זה היה הדור שהתגייס לצבא‬

64
00:04:27,183 --> 00:04:28,768
‫ונסע מעבר לים‬

65
00:04:28,851 --> 00:04:31,187
‫כדי להילחם למען ביטחון הדמוקרטיה בעולם,‬

66
00:04:31,938 --> 00:04:34,440
‫אבל כשהם חזרו, כינו אותם "כושים".‬

67
00:04:34,941 --> 00:04:38,361
‫והתעללו בהם והעליבו אותם‬
‫אפילו כשהם עוד היו במדים.‬

68
00:04:38,444 --> 00:04:41,406
‫בחלקם אפילו עשו לינץ' כשהם במדים.‬

69
00:04:42,615 --> 00:04:44,284
‫ידענו שכל זה לא בסדר,‬

70
00:04:44,367 --> 00:04:48,413
‫אז היינו מוכנים לפעולה שעשינו.‬

71
00:04:48,496 --> 00:04:49,789
‫רדיקלי.‬

72
00:04:49,872 --> 00:04:52,834
‫כבר נולדתי רדיקלי, בעיקרון.‬
‫-נכון.‬

73
00:04:53,835 --> 00:04:58,214
‫הפעילים, שעוד לא מלאו להם 20,‬
‫סיכנו את גופם‬

74
00:04:58,298 --> 00:05:02,385
‫ויצאו למשימה לבטל את ההפרדה הגזעית‬
‫במסעדות ובמקומות ציבוריים אחרים,‬

75
00:05:03,011 --> 00:05:04,762
‫מה שהוביל למבצע עלום כמעט‬

76
00:05:04,846 --> 00:05:08,099
‫אך בעל השפעה עצומה על זכויות האזרח.‬

77
00:05:10,518 --> 00:05:12,562
‫היינו בני 16, 17, 18.‬

78
00:05:12,645 --> 00:05:15,982
‫ולי בדיוק מלאו 19.‬

79
00:05:16,065 --> 00:05:18,609
‫המנהיגים באו ודיברו איתנו ואמרו,‬

80
00:05:18,693 --> 00:05:21,195
‫"אתם חייבים להילחם. אתם חייבים להפגין."‬

81
00:05:21,279 --> 00:05:25,033
‫הייתי הראשונה,‬
‫כי לא יכולתי לאכול נקניקייה.‬

82
00:05:25,783 --> 00:05:29,454
‫מה זאת אומרת? אני צריכה ללכת‬
‫לדלת אחורית כדי לקנות נקניקייה?‬

83
00:05:30,496 --> 00:05:31,873
‫באתי מגארי, אינדיאנה.‬

84
00:05:31,956 --> 00:05:35,752
‫לא היה לי מושג מה זה ללמוד בדרום.‬

85
00:05:36,627 --> 00:05:41,424
‫וכך, ב-19 באוקטובר,‬
‫קמנו והלכנו אחרי האנשים האלה.‬

86
00:05:42,008 --> 00:05:44,344
‫ויצאנו ממכללת ספלמן‬

87
00:05:44,427 --> 00:05:46,679
‫ונפגשנו עם הבחורים ממורהאוס‬

88
00:05:46,763 --> 00:05:49,390
‫ועם הסטודנטים מאוניברסיטת אטלנטה.‬

89
00:05:49,474 --> 00:05:50,850
‫זה דרש ממני אומץ,‬

90
00:05:50,933 --> 00:05:53,978
‫כי אימי אמרה לי, "אבוי לך אם תעשי את זה".‬

91
00:05:54,062 --> 00:05:56,397
‫היא כעסה עליי כל כך. היא אמרה,‬

92
00:05:56,481 --> 00:06:00,443
‫"שלחתי אותך לספלמן כדי ללמוד,‬

93
00:06:00,526 --> 00:06:03,738
‫"ואת שם, מה את עושה שם?"‬

94
00:06:04,739 --> 00:06:06,616
‫אבל לא יכולתי לשלוט בעצמי.‬

95
00:06:06,699 --> 00:06:11,954
‫- תנועת הסטודנטים באטלנטה -‬

96
00:06:12,038 --> 00:06:15,416
‫- תשעה עשר באוקטובר 1960 -‬

97
00:06:15,500 --> 00:06:18,586
‫בתשעה עשר באוקטובר‬
‫התמקדנו בחנות הכלבו ריצ'ס,‬

98
00:06:19,295 --> 00:06:21,923
‫ומסיבה טובה. ידענו שאם ריצ'ס תיפול,‬

99
00:06:22,465 --> 00:06:23,966
‫כל השאר ייפלו גם,‬

100
00:06:24,050 --> 00:06:26,302
‫כי ריצ'ס הייתה החנות שכולם אהבו.‬

101
00:06:26,803 --> 00:06:30,640
‫הלכנו לריצ'ס מילדות.‬
‫היה שם חדר התה מגנוליה.‬

102
00:06:30,723 --> 00:06:32,850
‫וזו הייתה רק מסעדה, אבל בשבילנו…‬

103
00:06:32,934 --> 00:06:34,894
‫מפות לבנות.‬
‫-…זה נראה מרהיב.‬

104
00:06:34,977 --> 00:06:38,398
‫מפות לבנות, כלי חרסינה, סכו"ם מכסף.‬
‫-כן, סכו"ם מכסף. נכון.‬

105
00:06:38,481 --> 00:06:41,401
‫אבל אנחנו מעולם לא הלכנו לשם. ירדנו למרתף,‬

106
00:06:41,484 --> 00:06:43,736
‫שבו היה מזנון קטן.‬

107
00:06:43,820 --> 00:06:46,489
‫זו לא הייתה מסעדה לצבעוניים.‬

108
00:06:47,490 --> 00:06:49,867
‫לכן המאבק היה עוד יותר אישי בשבילנו.‬

109
00:06:49,951 --> 00:06:51,411
‫אז אני הייתי מוכנה.‬

110
00:06:51,494 --> 00:06:53,496
‫ואז המארגנים האלה…‬
‫-כן.‬

111
00:06:53,579 --> 00:06:56,707
‫…הסבירו לנו איך תתנהל מחאת הישיבה.‬

112
00:06:57,291 --> 00:06:58,835
‫והם אמרו לנו,‬

113
00:06:58,918 --> 00:07:02,630
‫"אם אתם מוכנים ללכת לכלא לשישה חודשים,‬

114
00:07:03,464 --> 00:07:05,216
‫"לכו לצד הימני של החדר."‬

115
00:07:06,050 --> 00:07:08,261
‫שתיים מהשותפות שלי לחדר ואני‬

116
00:07:08,845 --> 00:07:12,140
‫הלכנו אוטומטית. לא חשבנו על זה. ידענו.‬

117
00:07:14,100 --> 00:07:16,018
‫בבוקר ה-19,‬

118
00:07:16,102 --> 00:07:20,356
‫המנהיגים אמרו לנו,‬
‫"תחזרו למעונות, תארזו לכם תיק,‬

119
00:07:20,440 --> 00:07:21,607
‫"תכינו את הספרים.‬

120
00:07:21,691 --> 00:07:24,569
‫"אנחנו ניקח אותם ונביא לכם אותם לכלא."‬

121
00:07:24,652 --> 00:07:27,155
‫באיזו שעה זה התחיל? אני לא זוכרת את השעה.‬

122
00:07:27,238 --> 00:07:32,243
‫בבוקר. התאספנו מול ספריית טרוור ארנט‬
‫במרכז האוניברסיטאי אטלנטה.‬

123
00:07:32,326 --> 00:07:34,078
‫החזקנו ידיים והתפללנו.‬

124
00:07:34,162 --> 00:07:36,456
‫כן.‬
‫-שרנו שירים.‬

125
00:07:37,039 --> 00:07:38,833
‫ואחד מהם היה,‬

126
00:07:38,916 --> 00:07:41,752
‫"לא אתן לאיש לסובב אותי לאחור".‬

127
00:07:41,836 --> 00:07:42,962
‫זאת הייתה הגישה.‬

128
00:07:43,045 --> 00:07:44,422
‫באנו עם גישה כזאת.‬
‫-כן.‬

129
00:07:44,505 --> 00:07:47,550
‫ו"התעוררתי הבוקר כשדעתי"…‬

130
00:07:47,633 --> 00:07:50,845
‫בהתחלה היינו אומרים, "מרוכזת בישו", נכון?‬

131
00:07:50,928 --> 00:07:55,475
‫אבל בשורה הבאה,‬
‫"התעוררתי הבוקר כשדעתי מרוכזת בחירות".‬

132
00:07:55,558 --> 00:07:58,311
‫ידעתי שאלוהים איתנו‬

133
00:07:58,853 --> 00:08:01,314
‫ושכל מה היה לי ברקע שלי,‬

134
00:08:01,397 --> 00:08:05,067
‫ההורים שלי, הסבים והסבתות והדורות הקודמים,‬

135
00:08:05,151 --> 00:08:08,029
‫הכול היה שם איתי באותו היום.‬

136
00:08:09,280 --> 00:08:11,407
‫החוויות שכולכם חוויתם,‬

137
00:08:11,491 --> 00:08:15,244
‫זאת לא היסטוריה שאפשר להבין‬

138
00:08:15,828 --> 00:08:17,788
‫על ידי קריאת ספר לימוד.‬

139
00:08:18,456 --> 00:08:22,793
‫ואני מרגיש את הנוכחות הזאת‬
‫ואת החשיבות ההיסטורית‬

140
00:08:22,877 --> 00:08:24,253
‫כשאני יושב כאן איתכם.‬

141
00:08:24,337 --> 00:08:25,880
‫הייתי שמח לדעת‬

142
00:08:25,963 --> 00:08:29,675
‫על האירוע עצמו.‬

143
00:08:30,384 --> 00:08:33,095
‫מה קרה לכם?‬

144
00:08:34,055 --> 00:08:35,431
‫מה אתם זוכרים?‬

145
00:08:36,599 --> 00:08:37,934
‫מה ניסיתם לשכוח?‬

146
00:08:41,270 --> 00:08:43,105
‫אני זוכרת שב-19 באוקטובר,‬

147
00:08:43,940 --> 00:08:46,651
‫היינו צריכים לצעוד במעלה הגבעה עד ריצ'ס,‬

148
00:08:47,818 --> 00:08:49,904
‫ואנשי הקו-קלקס-קלן חיכו לנו.‬

149
00:08:49,987 --> 00:08:52,323
‫אמרתי, "אוי, אלוהים, מה יקרה לי?"‬

150
00:08:52,406 --> 00:08:53,824
‫הייתי בת 17!‬

151
00:08:54,909 --> 00:08:57,161
‫האנשים האלה עטו גלימות לבנות.‬

152
00:08:57,245 --> 00:08:58,538
‫הם ירקו עלינו.‬

153
00:08:58,621 --> 00:09:01,874
‫הרגשת שאנשים יורקים עליך‬
‫וקוראים לך "כושי".‬

154
00:09:01,958 --> 00:09:06,170
‫ואני רק ילדה שצועדת עם השלט הקטן שלי‬

155
00:09:06,754 --> 00:09:10,216
‫וחושבת, "אימא שלי תהרוג אותי,‬
‫אבל אני אעשה את זה בכל מקרה".‬

156
00:09:10,299 --> 00:09:13,719
‫ופתאום מישהו זינק מההמון.‬

157
00:09:13,803 --> 00:09:16,222
‫הוא הצמיד סיגריה ליד שלי.‬

158
00:09:18,307 --> 00:09:20,184
‫ממש כאן.‬
‫-אלוהים אדירים!‬

159
00:09:21,561 --> 00:09:23,020
‫וצרב אותי.‬

160
00:09:23,104 --> 00:09:26,857
‫ואני עומדת שם וחושבת,‬
‫"אימא שלי באמת תהרוג אותי עכשיו".‬

161
00:09:26,941 --> 00:09:28,734
‫הייתם מצפים שארגיש משהו אחר,‬

162
00:09:28,818 --> 00:09:31,487
‫אבל רק חשבתי, "איך אספר לאימא שלי…‬

163
00:09:32,071 --> 00:09:35,575
‫הוא נגע בך?‬
‫-…"שהוא צרב אותי בסיגריה?‬

164
00:09:35,658 --> 00:09:37,952
‫"איך אספר לאימא שלי ממה נכוויתי?"‬

165
00:09:38,035 --> 00:09:42,373
‫ובאותו יום חשבתי, אמרתי,‬
‫"אני עושה את זה. לא אכפת לי!"‬

166
00:09:42,456 --> 00:09:46,002
‫וכשראיתי את הקלן,‬
‫אני אומרת לך, זה עשה לי משהו.‬

167
00:09:46,085 --> 00:09:49,422
‫כשהוא שרף אותי,‬
‫זה עשה לי משהו. אבל זה לא עצר אותי.‬

168
00:09:53,175 --> 00:09:55,303
‫בזמן שסטודנטים אקטיביסטים הפגינו‬

169
00:09:55,386 --> 00:09:58,097
‫והפכו את המרחבים הציבוריים למטה שלהם,‬

170
00:09:58,180 --> 00:10:01,601
‫קבוצות דתיות ובתי תפילה סיפקו להם מקלט.‬

171
00:10:02,101 --> 00:10:06,856
‫למשל, המסגדים שבהם‬
‫מוסלמים שחורים וחברי "אומת האסלאם"‬

172
00:10:06,939 --> 00:10:10,234
‫מזינים את הקהילה שלהם‬
‫בכך שהם מגדלים, מוכרים‬

173
00:10:10,318 --> 00:10:12,778
‫ומכינים את האוכל שלהם בעצמם.‬

174
00:10:12,862 --> 00:10:15,197
‫- מסגד האסלאם של אטלנטה -‬

175
00:10:15,281 --> 00:10:17,074
‫בוא נוריד את הנעליים.‬
‫-בסדר.‬

176
00:10:17,158 --> 00:10:19,535
‫זאהיר עלי הוא היסטוריון‬

177
00:10:19,619 --> 00:10:22,121
‫שעבודתו מתמקדת באסלאם באמריקה‬

178
00:10:22,204 --> 00:10:24,874
‫ובהיסטוריה אפרו-אמריקנית.‬

179
00:10:24,957 --> 00:10:28,127
‫במילים אחרות, בדיוק האדם שכדאי לשבת איתו‬

180
00:10:28,210 --> 00:10:30,963
‫כדי להבין יותר‬
‫את התפקיד שמילאו מוסלמים שחורים‬

181
00:10:31,047 --> 00:10:32,548
‫בתנועה לזכויות האזרח.‬

182
00:10:33,174 --> 00:10:35,009
‫בסדר, האח זאהיר.‬
‫-כן.‬

183
00:10:35,092 --> 00:10:37,762
‫כאן באטלנטה, במובנים רבים,‬

184
00:10:37,845 --> 00:10:40,848
‫אנחנו מבינים את שחרור השחורים‬

185
00:10:40,931 --> 00:10:42,558
‫בעיקר דרך הנצרות.‬

186
00:10:43,309 --> 00:10:46,604
‫אני תוהה אם זה הפך, במובן מסוים,‬

187
00:10:46,687 --> 00:10:49,398
‫לנרטיב הרווח.‬

188
00:10:49,482 --> 00:10:53,277
‫אני חושב שכשאנשים חושבים‬
‫על שחרור השחורים ועל התנועה השחורה‬

189
00:10:53,361 --> 00:10:55,821
‫ועל רליגיוזיות שחורה באמריקה,‬

190
00:10:55,905 --> 00:10:58,032
‫זה בעיקר מנקודת מבט נוצרית,‬

191
00:10:58,115 --> 00:11:01,243
‫בגלל הכוח הברור של הכנסייה השחורה.‬

192
00:11:01,327 --> 00:11:04,789
‫אבל כשאנחנו מסתכלים על תפקיד המוסלמים‬

193
00:11:04,872 --> 00:11:08,751
‫בתקופת התנועה לזכויות האזרח‬
‫וכחלק ממאבק רחב יותר לחירות השחורים,‬

194
00:11:08,834 --> 00:11:11,337
‫אנחנו מדברים בעיקר על "אומת האסלאם",‬

195
00:11:11,420 --> 00:11:13,798
‫שנתנה תוקף רדיקלי לזהות השחורה‬

196
00:11:13,881 --> 00:11:16,634
‫על כל ביטוייה והוקיעה את העליונות הלבנה.‬

197
00:11:16,717 --> 00:11:18,969
‫שחררו את השחורים.‬
‫כל גבר, אישה וילד שחורים.‬

198
00:11:20,179 --> 00:11:23,766
‫באמצע שנות ה-70,‬
‫הקהילה הזאת החלה להשתנות‬

199
00:11:23,849 --> 00:11:28,771
‫ולהתקרב לביטויים מקובלים ומסורתיים יותר‬
‫של האסלאם הסוני.‬

200
00:11:28,854 --> 00:11:33,651
‫והמסגד שאנחנו נמצאים בו‬
‫הוא חלק מהתנועה הזאת.‬

201
00:11:34,443 --> 00:11:39,031
‫הקהילה המוסלמית השחורה‬
‫היא חלק תוסס מהתרבות אטלנטה,‬

202
00:11:39,115 --> 00:11:41,701
‫והמסגד הזה הוא אחד המקומות הרבים‬

203
00:11:41,784 --> 00:11:44,412
‫שבהם אפשר למצוא פאי שעועית אותנטי.‬

204
00:11:46,330 --> 00:11:48,290
‫פאי רפרפת מתוק‬

205
00:11:48,374 --> 00:11:51,335
‫שעשוי משעועית לבנה, סוכר ותבלינים,‬

206
00:11:51,419 --> 00:11:54,588
‫לפי מתכון שמשפחות מוסלמיות רבות‬

207
00:11:54,672 --> 00:11:56,549
‫שומרות בסוד עד היום.‬

208
00:11:59,969 --> 00:12:01,595
‫אתה יכול לספר על המקורות‬

209
00:12:01,679 --> 00:12:04,640
‫ולדבר על החשיבות התרבותית של פאי השעועית?‬

210
00:12:04,724 --> 00:12:06,559
‫אז פאי השעועית‬

211
00:12:07,143 --> 00:12:10,312
‫הוא יצירה של "אומת האסלאם".‬

212
00:12:10,855 --> 00:12:12,773
‫בניסיון להיות אוטונומית,‬

213
00:12:12,857 --> 00:12:15,651
‫"האומה" מנסה לספק בעצמה‬
‫את צרכיה הבסיסיים.‬

214
00:12:15,735 --> 00:12:18,487
‫רשת המרכולים שלה מעודדת את הקהילה השחורה‬

215
00:12:18,571 --> 00:12:20,448
‫לקנות שם את מצרכי המזון שלה,‬

216
00:12:20,531 --> 00:12:23,784
‫ובמיוחד מוצרים מוסלמיים‬
‫שמגיעים מחוות של מוסלמים,‬

217
00:12:23,868 --> 00:12:27,913
‫כמו בשר בקר, לחם,‬
‫וכמובן, פאי השעועית המוסלמי המפורסם.‬

218
00:12:29,165 --> 00:12:32,001
‫פאי השעועית מסמל‬

219
00:12:32,084 --> 00:12:36,464
‫אוטונומיה וריבונות וזהות עצמאית‬

220
00:12:36,547 --> 00:12:40,634
‫וחיפוש אחר משהו חופשי ככל האפשר‬

221
00:12:40,718 --> 00:12:42,052
‫ממורשת העבדות.‬

222
00:12:42,136 --> 00:12:46,098
‫ופאי השעועית מתכתב עם פאי הבטטה.‬

223
00:12:46,182 --> 00:12:47,308
‫בסדר.‬
‫-נכון?‬

224
00:12:47,391 --> 00:12:49,059
‫אין להם טעם זהה לגמרי,‬

225
00:12:49,143 --> 00:12:51,854
‫אבל חלק מהתבלינים והטעמים דומים.‬

226
00:12:51,937 --> 00:12:54,648
‫ופאי הבטטה‬

227
00:12:54,732 --> 00:12:57,735
‫נתפס כמורשת של תזונת העבדים.‬

228
00:12:57,818 --> 00:13:00,404
‫ולכן, כדי להתרחק מזה לגמרי,‬

229
00:13:00,488 --> 00:13:03,365
‫אבל בלי לוותר על קינוח טעים,‬

230
00:13:04,366 --> 00:13:06,535
‫הם המציאו את פאי השעועית.‬

231
00:13:06,619 --> 00:13:09,872
‫היו הרבה כוונות‬

232
00:13:09,955 --> 00:13:13,375
‫לשמור את המתכון בתוך הקהילה.‬

233
00:13:13,459 --> 00:13:15,920
‫כן, הפאי הזה הוא משהו‬

234
00:13:16,003 --> 00:13:18,422
‫שאתה צריך להיכנס לקהילה כדי למצוא אותו.‬

235
00:13:18,506 --> 00:13:20,758
‫אתה צריך להכיר מוסלמים‬

236
00:13:20,841 --> 00:13:25,429
‫כדי לקבל את הטעם של המתכון המקורי.‬

237
00:13:25,513 --> 00:13:27,556
‫כן. אנחנו מנהלים שיחות‬

238
00:13:27,640 --> 00:13:32,061
‫על ניכוס תרבותי של אוכל באופן כללי יותר,‬

239
00:13:32,144 --> 00:13:35,356
‫אבל הייתה פה ראיית הנולד עם פאי השעועית,‬

240
00:13:35,439 --> 00:13:38,317
‫כשהם אמרו, "אנחנו נשמור את זה לעצמנו".‬

241
00:13:38,400 --> 00:13:40,903
‫דיברתי עם אחד מזקני הקהילה שאמר,‬

242
00:13:40,986 --> 00:13:42,613
‫"זה היה הנס שלנו."‬

243
00:13:42,696 --> 00:13:44,865
‫נכון? זו הייתה אחת המתנות שלנו,‬

244
00:13:44,949 --> 00:13:47,034
‫וזה לא משהו‬

245
00:13:47,117 --> 00:13:49,537
‫שאפשר לקחת וש…‬

246
00:13:49,620 --> 00:13:51,038
‫נעשו ניסיונות‬

247
00:13:51,121 --> 00:13:55,292
‫"להשתלט" על פאי השעועית,‬

248
00:13:55,376 --> 00:13:58,587
‫אבל פשוט אין להם‬

249
00:13:58,671 --> 00:14:02,758
‫אותם טעמים, אותו מרקם.‬

250
00:14:02,842 --> 00:14:05,761
‫אבל חשוב מכול, אין להם קהילה.‬
‫-כן.‬

251
00:14:09,974 --> 00:14:11,684
‫סלאם עליכום.‬
‫-עליכום סלאם.‬

252
00:14:11,767 --> 00:14:15,437
‫אז אנחנו מוכנים לטעום את הפאי שלך.‬

253
00:14:15,521 --> 00:14:16,647
‫אני כבר מחכה לזה.‬

254
00:14:17,189 --> 00:14:19,441
‫אם-ג'יי.‬
‫-אם-ג'יי. כן.‬

255
00:14:19,525 --> 00:14:23,737
‫מליקה ג'ורדן, שעבדה בנעוריה‬
‫במאפייה של משפחתה בברוקלין,‬

256
00:14:24,321 --> 00:14:28,617
‫היא עכשיו מרכיב מרכזי בקהילה‬
‫בזכות פאי השעועית האותנטי שלה.‬

257
00:14:28,701 --> 00:14:29,743
‫בסדר.‬

258
00:14:29,827 --> 00:14:32,454
‫כפי שאתה רואה, אכלתי לא מעט.‬
‫-אני רואה את זה.‬

259
00:14:33,539 --> 00:14:34,582
‫כן.‬

260
00:14:34,665 --> 00:14:38,460
‫אני זוכר את אבא שלי מביא הביתה פאי שעועית.‬

261
00:14:38,544 --> 00:14:41,213
‫והוא עבד אצל משפחה‬

262
00:14:41,964 --> 00:14:44,508
‫שהיו לה הרבה מסעדות‬
‫של מאכלי ים כאן באטלנטה.‬

263
00:14:44,592 --> 00:14:45,926
‫כן.‬
‫-יאסינ'ס.‬

264
00:14:46,010 --> 00:14:48,512
‫אה, יאסינ'ס!‬
‫-ראיתי את העיניים שלך נפתחות.‬

265
00:14:48,596 --> 00:14:51,348
‫אהבתי את העובדה שבבית שלי,‬

266
00:14:51,849 --> 00:14:54,810
‫שבו גדלנו עם הכנסייה הנוצרית,‬

267
00:14:54,894 --> 00:14:58,606
‫גדלתי גם עם פאי שעועית על השיש,‬

268
00:14:58,689 --> 00:15:00,357
‫כי אבא שלי ידע מה טעים.‬

269
00:15:00,441 --> 00:15:01,275
‫נכון.‬

270
00:15:01,358 --> 00:15:03,611
‫והוא הכיר את זה דרך חבריו ביאסינ'ס.‬

271
00:15:03,694 --> 00:15:04,987
‫תשמע!‬

272
00:15:05,070 --> 00:15:08,991
‫זה פשוט היה מאיר עיניים בשבילי‬

273
00:15:09,074 --> 00:15:10,701
‫לראות באילו דרכים‬

274
00:15:10,784 --> 00:15:16,290
‫הזהויות שלנו כאמריקנים שחורים‬
‫וכמוסלמים שחורים והמאכלים שלנו‬

275
00:15:16,373 --> 00:15:20,377
‫היו קרובים וזה לצד זה כל הזמן.‬

276
00:15:20,461 --> 00:15:22,254
‫כן, זאת עבודת קודש עם אוכל.‬

277
00:15:22,338 --> 00:15:25,174
‫אולי מישהו שהוא מוסלמי‬

278
00:15:25,257 --> 00:15:27,343
‫לא יסעד בשולחן‬

279
00:15:27,426 --> 00:15:30,554
‫שבו מגישים צלעות חזיר או מעי חזיר,‬

280
00:15:30,638 --> 00:15:33,474
‫אבל אולי יהיה בשולחן הזה‬
‫פאי שעועית לקינוח.‬

281
00:15:33,557 --> 00:15:34,391
‫כן.‬

282
00:15:34,475 --> 00:15:37,019
‫אז מוסלמים שחורים בכל זאת מופיעים שם,‬

283
00:15:37,102 --> 00:15:39,063
‫אם לא בגופם, אז באוכל שלהם.‬

284
00:15:39,146 --> 00:15:40,064
‫כן.‬

285
00:15:41,607 --> 00:15:44,318
‫כן. אני אוהבת לראות‬
‫את הלקוחות שלי נהנים מהפאי.‬

286
00:15:44,401 --> 00:15:46,487
‫ככה אני יודע שאת אמיתית,‬

287
00:15:46,570 --> 00:15:48,739
‫כי האושר שאת מרגישה‬

288
00:15:48,822 --> 00:15:51,116
‫כשאת רואה שאוכלים את האוכל שלך…‬
‫-כן.‬

289
00:15:51,200 --> 00:15:52,493
‫…כך אני יודע שאכפת לך.‬

290
00:15:52,576 --> 00:15:55,079
‫זה בפאי. אני מקווה שאתה טועם אותו.‬
‫-כן.‬

291
00:15:55,162 --> 00:15:57,206
‫וגם רואה אותו. אני מעריך את האהבה.‬

292
00:15:57,289 --> 00:15:58,374
‫מדהים.‬

293
00:15:58,457 --> 00:16:00,584
‫מה השושלת של המתכון שלך?‬

294
00:16:00,668 --> 00:16:02,586
‫השושלת שלי היא שלושה דורות.‬

295
00:16:02,670 --> 00:16:04,129
‫זה התחיל עם סבתא שלי.‬

296
00:16:04,213 --> 00:16:07,883
‫ולה ולסבא שלי היו‬
‫שתי מאפיות בברוקלין, ניו יורק.‬

297
00:16:07,967 --> 00:16:11,887
‫ותמיד הייתי לצדה במטבח‬
‫כשהיא הכינה את התערובת לפאי שעועית.‬

298
00:16:11,971 --> 00:16:16,475
‫את יודעת מאיפה סבתא שלך‬
‫קיבלה את המתכון שלה שירשת?‬

299
00:16:16,558 --> 00:16:19,561
‫היא צמחה ב"אומת האסלאם".‬
‫הם בדקו את פאי השעועית שלך.‬

300
00:16:19,645 --> 00:16:20,688
‫היה רף.‬

301
00:16:20,771 --> 00:16:21,605
‫נכון.‬

302
00:16:21,689 --> 00:16:23,482
‫הוא היה חייב להיות טוב.‬

303
00:16:23,565 --> 00:16:27,069
‫ולמעשה, במסגד הזה טעמו את הפאי ואמרו,‬

304
00:16:27,152 --> 00:16:30,739
‫"בסדר, את יכולה להתמקם פה.‬
‫את יכולה למכור לקהילה."‬

305
00:16:30,823 --> 00:16:34,827
‫אז היית צריכה לקבל אישור על הפאי‬
‫לפני שיכולת להתחיל למכור כאן?‬

306
00:16:34,910 --> 00:16:38,080
‫כן. זו הייתה קבלת פנים חשובה עבורי,‬

307
00:16:38,163 --> 00:16:40,541
‫וזה באמת ביסס את מעמדי בקהילה…‬

308
00:16:40,624 --> 00:16:42,626
‫כן.‬
‫-…כאחות פאי השעועית.‬

309
00:16:44,545 --> 00:16:47,297
‫גם עסקים וגם מסעדות בבעלות שחורים‬

310
00:16:47,381 --> 00:16:49,925
‫נענו לאתגר לספק הגנה ואוכל‬

311
00:16:50,009 --> 00:16:52,219
‫ל"חיילים" של התנועה לזכויות האזרח.‬

312
00:16:52,803 --> 00:16:55,014
‫מסעדות כמו ביזי בי,‬

313
00:16:55,097 --> 00:16:58,142
‫אגודת הקפה של פרייז'ר ופסקל'ס,‬

314
00:16:58,225 --> 00:17:02,354
‫שהייתה בבעלות ונקראה על שם‬
‫האחים ג'יימס ורוברט פסקל,‬

315
00:17:02,855 --> 00:17:07,568
‫עמדו לצד הסטודנטים האקטיביסטים‬
‫שנלחמו כדי לבטל את חוקי ג'ים קרואו.‬

316
00:17:08,902 --> 00:17:11,155
‫מר איבי סלאק בן ה-82‬

317
00:17:11,238 --> 00:17:13,824
‫עבד במסעדת פסקל'ס מאז שהיה ילד.‬

318
00:17:14,908 --> 00:17:15,868
‫הוא היה מלצר‬

319
00:17:15,951 --> 00:17:19,621
‫ושירת סטודנטים אקטיביסטים כששוחררו מהכלא.‬

320
00:17:21,373 --> 00:17:25,586
‫אז מר סלאק, אתה, כפי שאנחנו שומעים, אגדה.‬

321
00:17:25,669 --> 00:17:28,547
‫אז ספר לנו איפה אנחנו. ספר לנו מי אתה.‬

322
00:17:28,630 --> 00:17:30,674
‫אתה יודע, גדלתי בשיכונים‬

323
00:17:30,758 --> 00:17:33,927
‫וכל הזמן הסתבכתי בצרות.‬

324
00:17:34,011 --> 00:17:36,305
‫אז אימא ואבא שלי‬

325
00:17:36,388 --> 00:17:39,391
‫הכירו לי את האחים פסקל,‬

326
00:17:39,475 --> 00:17:42,936
‫והם נתנו לי לעשות‬
‫דברים קטנים כדי להעסיק אותי.‬

327
00:17:43,020 --> 00:17:47,399
‫ועם הזמן, התקרבתי מאוד למשפחה.‬

328
00:17:47,941 --> 00:17:50,736
‫יום אחד, מרטין לותר קינג הבן אמר,‬

329
00:17:50,819 --> 00:17:53,697
‫"אני צריך עזרה ממך ומאחיך‬
‫אם תוכלו לעזור לנו."‬

330
00:17:54,239 --> 00:17:58,702
‫ומר פסקל אמר, "מה אנחנו יכולים לעשות?"‬
‫הוא אמר, "טוב, אני צריך מקום מפגש".‬

331
00:17:58,786 --> 00:18:03,207
‫מר פסקל אמר,‬
‫"לאחי ולי יש סוויטה במלון למעלה.‬

332
00:18:03,290 --> 00:18:06,335
‫"אתם יכולים להיפגש שם‬
‫כל זמן שתרצו וכמה פעמים שתרצו.‬

333
00:18:06,919 --> 00:18:09,171
‫"אני מבקש רק דבר אחד, בקשה אחת."‬

334
00:18:09,254 --> 00:18:12,925
‫ד"ר קינג אמר, "מה?"‬
‫"שתאכלו את העוף המטוגן שלי."‬

335
00:18:13,550 --> 00:18:14,718
‫כן.‬

336
00:18:15,677 --> 00:18:18,597
‫האוכל הוא חלק בלתי נפרד מהסיפור,‬

337
00:18:18,680 --> 00:18:22,601
‫כי האוכל היה בעצם הדבר שסיפק לנו‬

338
00:18:22,684 --> 00:18:27,815
‫את המשאבים הכלכליים ואת המרחב הפיזי‬

339
00:18:27,898 --> 00:18:31,652
‫שאפשרו לנו להתכנס ולתכנן אסטרטגיה.‬

340
00:18:33,570 --> 00:18:38,158
‫פעמים רבות ד"ר קינג כינס את אנשיו פה.‬

341
00:18:38,242 --> 00:18:40,702
‫הרבה מההחלטות‬

342
00:18:40,786 --> 00:18:43,413
‫התקבלו כאן, בפסקל'ס.‬

343
00:18:45,874 --> 00:18:47,793
‫- ד"ר קינג,‬
‫מנהיג בתנועה לזכויות האזרח -‬

344
00:18:47,876 --> 00:18:50,295
‫- אנחנו צריכים צדק -‬

345
00:18:50,879 --> 00:18:53,757
‫בכל רחבי הארץ,‬
‫האכילו את התנועה לזכויות האזרח‬

346
00:18:53,841 --> 00:18:56,301
‫שפים ואופים שנענו לאתגר,‬

347
00:18:57,302 --> 00:19:00,639
‫לא רק בהזנת חברי התנועה‬
‫אלא גם במימון בתנועה,‬

348
00:19:01,140 --> 00:19:04,309
‫כמו ג'ורג'יה גילמור,‬
‫שפית שהפכה לאקטיביסטית.‬

349
00:19:05,352 --> 00:19:10,774
‫תמיד שאלתי את אלוהים אם יתאפשר לי פעם‬

350
00:19:11,817 --> 00:19:14,069
‫פשוט להסתובב‬

351
00:19:14,153 --> 00:19:16,989
‫בלי הצורך לחשוב שעליי להיכנס מאחור,‬

352
00:19:17,072 --> 00:19:19,867
‫או לקום ולתת למישהו אחר את המקום שלי.‬

353
00:19:19,950 --> 00:19:23,954
‫ואז תמיד הייתי מודה לאל,‬
‫כי ידעתי שהוא ייענה לתפילתי.‬

354
00:19:24,037 --> 00:19:24,955
‫והוא נענה.‬

355
00:19:26,415 --> 00:19:28,625
‫אני חושבת שג'ורג'יה גילמור‬

356
00:19:28,709 --> 00:19:31,420
‫היא אחד מאותם אוצרות נסתרים‬

357
00:19:31,503 --> 00:19:35,257
‫שתרמו הרבה מאוד לתנועה לזכויות האזרח.‬

358
00:19:36,466 --> 00:19:39,636
‫בשביל שריל די,‬
‫אופה שהייתה מועמדת לפרס ג'יימס בירד, ‬

359
00:19:40,179 --> 00:19:43,223
‫זה כבוד להעלות על נס‬
‫את מורשת האקטיביזם‬

360
00:19:43,307 --> 00:19:45,267
‫של האופים השחורים האלה מהדרום.‬

361
00:19:45,934 --> 00:19:50,439
‫ב -1955, אחרי המעצר המפורסם של רוזה פארקס‬

362
00:19:50,522 --> 00:19:53,025
‫על כך שלא ויתרה על מושבה לטובת גבר לבן,‬

363
00:19:53,609 --> 00:19:56,278
‫מנהיגי זכויות האזרח במונטגומרי, אלבמה,‬

364
00:19:56,361 --> 00:19:59,281
‫החליטו לכפות אינטגרציה באוטובוסים‬

365
00:19:59,364 --> 00:20:01,742
‫באמצעות ארגון חרם‬

366
00:20:01,825 --> 00:20:05,537
‫שנמשך בסופו של דבר 381 יום.‬

367
00:20:06,246 --> 00:20:10,250
‫אבל אם אי אפשר לנסוע באוטובוס,‬
‫איך יגיעו השחורים לעבודה?‬

368
00:20:10,751 --> 00:20:13,879
‫התשובה הייתה צי מכוניות שנהגו בהן מתנדבים.‬

369
00:20:14,421 --> 00:20:16,381
‫אבל איך משלמים על זה?‬

370
00:20:16,465 --> 00:20:18,926
‫לג'ורג'יה גילמור היה פתרון.‬

371
00:20:19,551 --> 00:20:23,764
‫היא הקימה מטבח מחתרתי סודי‬

372
00:20:23,847 --> 00:20:26,350
‫שהיא כינתה "המועדון משום מקום",‬

373
00:20:26,433 --> 00:20:28,936
‫כי אותה רשת של אופים וטבחים‬

374
00:20:29,019 --> 00:20:32,606
‫שאפו כדי לממן את החרם‬

375
00:20:32,689 --> 00:20:34,107
‫הייתה צריכה להישאר סוד.‬

376
00:20:34,191 --> 00:20:37,819
‫אבל כשאנשים שאלו אותה,‬
‫"מאיפה כל האוכל הזה מגיע?"‬

377
00:20:37,903 --> 00:20:40,530
‫היא פשוט אמרה, "משום מקום".‬

378
00:20:41,240 --> 00:20:44,534
‫היא הבינה שהכוח שלה‬

379
00:20:44,618 --> 00:20:48,664
‫טמון בהכנה ומכירה של עוגות ופאים,‬

380
00:20:48,747 --> 00:20:52,459
‫שהיא יכולה להאכיל ולהזין‬
‫את התנועה לזכויות האזרח.‬

381
00:20:52,542 --> 00:20:57,172
‫את יכולה לתת לנו קצת יותר פרטים‬
‫שיסבירו איך בדיוק היא עשתה את זה?‬

382
00:20:57,256 --> 00:21:02,302
‫ביסודו של דבר, היא יצרה‬
‫דרך חלופית לאנשים להגיע לעבודה.‬

383
00:21:02,386 --> 00:21:04,513
‫כלומר, היא בנתה מערכת שלמה‬

384
00:21:04,596 --> 00:21:08,642
‫שמימנה את הדלק, את הביטוח, פשוט כל דבר.‬

385
00:21:08,725 --> 00:21:13,897
‫היא רצתה לוודא‬
‫שנוכל להמשיך להגיע לעבודה ולהתפרנס‬

386
00:21:13,981 --> 00:21:16,275
‫בלי הצורך לעלות על אוטובוס.‬

387
00:21:16,358 --> 00:21:19,194
‫כן. אנחנו יודעים שג'ורג'יה גילמור‬

388
00:21:19,820 --> 00:21:22,114
‫השתמשה במאפים‬

389
00:21:22,197 --> 00:21:24,449
‫כאמצעי לממן את התנועה,‬

390
00:21:24,992 --> 00:21:28,287
‫אבל איפה אנשים בעצם‬

391
00:21:28,370 --> 00:21:31,456
‫קונים את הפאים והעוגות?‬

392
00:21:31,540 --> 00:21:33,458
‫בכל המרחבים הבטוחים שלנו.‬

393
00:21:33,542 --> 00:21:36,712
‫בסלונים לעיצוב שיער, במספרות לגברים.‬

394
00:21:36,795 --> 00:21:40,299
‫אתה יודע, בכנסיות, בכל מקום שהתאספנו בו.‬

395
00:21:40,382 --> 00:21:43,135
‫המרחבים הבטוחים האלה היו צריכים להיות‬

396
00:21:43,218 --> 00:21:44,886
‫עסקים כאלה‬

397
00:21:45,429 --> 00:21:48,640
‫שהקימו אותם יזמים אמריקאים שחורים.‬

398
00:21:48,724 --> 00:21:51,977
‫תחשוב על זה. אתה בא להסתפר, אתה יושב שם…‬

399
00:21:52,060 --> 00:21:56,565
‫כמה פעמים מכרו לך משהו במספרה?‬
‫-אין ספור.‬

400
00:21:56,648 --> 00:22:00,777
‫למעשה, יש מספרה מול המאפייה.‬

401
00:22:00,861 --> 00:22:03,655
‫וכשרק עברנו למקום הזה,‬

402
00:22:03,739 --> 00:22:06,867
‫רציתי שהם יידעו שבאתי לכאן‬

403
00:22:06,950 --> 00:22:10,037
‫כדי להיות מקור לגאווה בשכונה הזאת.‬

404
00:22:10,120 --> 00:22:14,541
‫אז התחלתי להביא ביסקיטס, פאים, עוגות.‬

405
00:22:14,624 --> 00:22:19,171
‫וברגע שקיבלתי את האישור של המספרה,‬

406
00:22:20,255 --> 00:22:22,132
‫העסק שלי שגשג.‬

407
00:22:22,215 --> 00:22:23,925
‫נסק.‬
‫-נסק.‬

408
00:22:28,055 --> 00:22:31,058
‫שריל דיי שייכת לשורה ארוכה של נשים שחורות‬

409
00:22:31,767 --> 00:22:33,769
‫שהגדירו את האפייה הדרומית.‬

410
00:22:37,272 --> 00:22:39,191
‫והיא משמרת את המסורות,‬

411
00:22:39,274 --> 00:22:42,152
‫הטכניקות והסיפורים‬
‫של הגיבורים האלמוניים האלה‬

412
00:22:42,778 --> 00:22:43,945
‫עד היום.‬

413
00:22:44,946 --> 00:22:50,077
‫הסיפור שלי התחיל‬
‫עם סבתא-רבתא המשועבדת שלי,‬

414
00:22:50,160 --> 00:22:51,912
‫האנה קווין גרבס,‬

415
00:22:51,995 --> 00:22:55,665
‫שעבדה כשפית-קונדיטורית.‬

416
00:22:57,459 --> 00:23:00,128
‫היא הכינה עוגות קטנות ועדינות‬

417
00:23:00,212 --> 00:23:04,383
‫עם ציפויים בצבעי פסטל.‬

418
00:23:04,925 --> 00:23:07,552
‫האפייה היא חלק מהדנ"א שלך.‬

419
00:23:07,636 --> 00:23:10,013
‫כן. גם אני אוהבת לחשוב על זה כך.‬

420
00:23:10,514 --> 00:23:12,974
‫ואת באמת‬

421
00:23:13,058 --> 00:23:16,520
‫חלק מהמסורת של ג'ורג'יה גילמור,‬

422
00:23:16,603 --> 00:23:19,147
‫של מכירה ישירות לעסקים שחורים.‬

423
00:23:19,231 --> 00:23:23,318
‫את רואה את העבודה שלך‬
‫כחלק מהמורשת הזאת היום?‬

424
00:23:23,402 --> 00:23:24,277
‫כן.‬

425
00:23:24,361 --> 00:23:28,532
‫אני חלק מדור חדש של אופות‬

426
00:23:28,615 --> 00:23:30,158
‫שחולק כבוד לג'ורג'יה גילמור.‬

427
00:23:30,242 --> 00:23:32,244
‫וכשיש שינוי חברתי,‬

428
00:23:32,327 --> 00:23:34,871
‫אנחנו נענות לאתגר ואופות‬

429
00:23:34,955 --> 00:23:38,125
‫כדי לגייס כסף לדברים שחשובים לנו.‬

430
00:23:39,251 --> 00:23:42,379
‫זה בעצם פאי מרובע.‬

431
00:23:42,462 --> 00:23:45,549
‫כשמדברים על גיוס כסף כדי לחולל שינוי‬

432
00:23:45,632 --> 00:23:48,135
‫וכדי להאכיל את התנועה לזכויות האזרח,‬

433
00:23:48,218 --> 00:23:51,054
‫הכינו את הפאי בתבנית מרובעת גדולה‬

434
00:23:51,638 --> 00:23:55,016
‫כדי שיהיה אפשר למכור הרבה פאי.‬

435
00:23:55,100 --> 00:23:58,019
‫אז אלה אפרסקים טריים מג'ורג'יה‬

436
00:23:58,103 --> 00:23:59,688
‫עם לואיזה לימונית.‬

437
00:23:59,771 --> 00:24:01,064
‫זה יהיה טוב.‬

438
00:24:07,404 --> 00:24:08,405
‫טעים, נכון?‬

439
00:24:11,992 --> 00:24:13,452
‫אפרסקים מג'ורג'יה.‬

440
00:24:14,161 --> 00:24:15,328
‫זה כל כך טעים.‬

441
00:24:15,829 --> 00:24:17,789
‫המשימה הושלמה.‬

442
00:24:18,874 --> 00:24:20,876
‫- מספרה -‬

443
00:24:21,835 --> 00:24:25,547
‫- התספורות של דוק -‬

444
00:24:34,014 --> 00:24:35,765
‫- מספרה -‬

445
00:24:35,849 --> 00:24:38,643
‫- צבעונים -‬

446
00:25:04,419 --> 00:25:08,840
‫הפעילות בחזית של התנועה לא יכולה‬
‫להתקיים בלי עובדים שנחוצים בכל יום,‬

447
00:25:08,924 --> 00:25:13,053
‫הטבחים, עוזרות הבית,‬
‫הקוסמטיקאיות והספרים באותם הימים,‬

448
00:25:13,803 --> 00:25:15,972
‫שכולם, כמובן, מילאו תפקיד בתנועה.‬

449
00:25:17,015 --> 00:25:19,142
‫היום של "דוד תום", "דוד תום" מת.‬

450
00:25:19,226 --> 00:25:21,853
‫הוא רק לא נקבר, אבל הוא כבר מת.‬

451
00:25:21,937 --> 00:25:24,689
‫הוא מת, רואה?‬
‫-הוא כבר איננו.‬

452
00:25:29,277 --> 00:25:31,821
‫תמיכה של אדם שחור אחד באחר‬

453
00:25:31,905 --> 00:25:34,282
‫משאירה את הדולרים השחורים בקהילה שלנו‬

454
00:25:34,366 --> 00:25:36,368
‫ומאפשרת לנו לממן את התנועות שלנו.‬

455
00:25:39,371 --> 00:25:42,624
‫העברות כספים כאלה תמכו גם ב"חיילים"‬

456
00:25:42,707 --> 00:25:47,462
‫כמו צ'רלס בלאק,‬
‫ד"ר ג'ורג'יאן תומאס ומרילין פרייס הויט‬

457
00:25:47,546 --> 00:25:49,339
‫שנלחמו בחזית‬

458
00:25:49,422 --> 00:25:53,134
‫כשהם צעדו ב-19 באוקטובר 1960‬

459
00:25:53,218 --> 00:25:54,928
‫לחנות הכלבו ריצ'ס.‬

460
00:25:55,720 --> 00:25:58,557
‫התנועה לזכויות האזרח חצתה דורות,‬

461
00:25:58,640 --> 00:26:01,518
‫והסולידריות שהייתה בקרב השחורים,‬

462
00:26:01,601 --> 00:26:05,146
‫בלי קשר למעמדם החברתי,‬
‫בלי קשר למקום מגוריהם,‬

463
00:26:05,230 --> 00:26:08,149
‫כולם חוו את הדיכוי.‬

464
00:26:08,233 --> 00:26:10,735
‫כולם תרמו, כל אחד בדרכו.‬

465
00:26:10,819 --> 00:26:14,864
‫נוריס הרנדון, שהיה נשיא‬
‫חברת ביטוח החיים אטלנטה,‬

466
00:26:14,948 --> 00:26:18,577
‫האיש השחור העשיר ביותר בארה"ב באותה העת,‬

467
00:26:18,660 --> 00:26:23,290
‫נתן מאות אלפי דולרים לתנועה‬

468
00:26:23,373 --> 00:26:25,166
‫על מנת לשחרר סטודנטים בערבות.‬

469
00:26:25,667 --> 00:26:28,712
‫הייתה הבנה בהתחלה, לפני שיצאנו,‬

470
00:26:29,296 --> 00:26:31,172
‫למחאת ישיבה או להפגנה וכו',‬

471
00:26:31,715 --> 00:26:33,967
‫אם אתה מוכן להיעצר או לא.‬

472
00:26:35,010 --> 00:26:37,596
‫אפשר לומר שניתנה לך ההזדמנות לעזוב.‬

473
00:26:37,679 --> 00:26:39,931
‫אז כולם הבינו את זה מההתחלה.‬

474
00:26:40,015 --> 00:26:44,978
‫אז התארגנתם לפי פרופיל הסיכון של כל אחד.‬

475
00:26:45,061 --> 00:26:49,733
‫התכנון שלנו היה‬
‫עד כדי כך רציני ומדוקדק ומפורט, ‬

476
00:26:49,816 --> 00:26:52,444
‫כי היה חשוב שאנשים יבינו‬

477
00:26:52,527 --> 00:26:56,740
‫מה עלול לקרות ואילו סיכונים הם לוקחים.‬

478
00:26:57,532 --> 00:27:00,535
‫כשהגיע ה-19 באוקטובר,‬

479
00:27:01,161 --> 00:27:02,704
‫התנועה שלנו כבר פעלה,‬

480
00:27:02,787 --> 00:27:06,041
‫מחאות הישיבה והפעילות שלנו‬
‫נמשכו כבר ממרץ אותה שנה,‬

481
00:27:06,124 --> 00:27:08,293
‫ואיבדנו קצת תנופה.‬

482
00:27:08,376 --> 00:27:11,463
‫ולוני קינג, שהיה היו"ר ומייסד התנועה שלנו,‬

483
00:27:11,546 --> 00:27:12,964
‫שכנע את מרטין קינג הבן‬

484
00:27:13,048 --> 00:27:15,550
‫להיעצר בחנות הכלבו ריצ'ס,‬

485
00:27:16,176 --> 00:27:19,387
‫בחדר התה מגנוליה.‬
‫ד"ר קינג הסכים לעשות את זה‬

486
00:27:19,471 --> 00:27:23,099
‫רק אם ייעצרו איתו בנות יפות מספלמן.‬

487
00:27:23,183 --> 00:27:24,726
‫אל תספר להם את זה.‬

488
00:27:24,809 --> 00:27:27,354
‫לכן מרילין פרייס הייתה בתמונה.‬

489
00:27:27,437 --> 00:27:30,565
‫היא הייתה אחת הנשים היפות שלוני מצא‬

490
00:27:30,649 --> 00:27:33,652
‫כדי שייעצרו עם מרטין קינג ב-19 באוקטובר.‬

491
00:27:33,735 --> 00:27:35,070
‫ובלונדין.‬

492
00:27:35,153 --> 00:27:37,155
‫בלונדין. בלונדין הייתה השנייה.‬

493
00:27:37,238 --> 00:27:40,909
‫יש צילום של בלונדין ומרטין‬
‫כשהם במושב אחורי של ניידת.‬

494
00:27:41,409 --> 00:27:43,244
‫הלכנו לריצ'ס.‬

495
00:27:43,328 --> 00:27:46,414
‫נכנסנו למעלית ועלינו לקומה השישית‬

496
00:27:46,915 --> 00:27:49,125
‫לשבת בחדר התה מגנוליה.‬

497
00:27:49,209 --> 00:27:52,212
‫והמנהל בא ואמר, "מה אתם רוצים?"‬

498
00:27:52,295 --> 00:27:55,298
‫ואמרנו, "אנחנו רק רוצים לשבת ולאכול".‬

499
00:27:55,382 --> 00:27:58,968
‫אז המנהל אמר,‬
‫"אז אני אצטרך להזמין משטרה".‬

500
00:27:59,052 --> 00:28:02,514
‫אז ליוו את השותפה שלי לחדר ואותי‬

501
00:28:02,597 --> 00:28:06,893
‫עם הכומר קינג ועם לוני קינג ועם שוטר,‬

502
00:28:06,976 --> 00:28:09,604
‫שהוליך אותנו דרך הכניסה הראשית‬

503
00:28:09,688 --> 00:28:13,108
‫של חנות הכלבו ריצ'ס לניידת.‬

504
00:28:13,191 --> 00:28:14,025
‫בסדר.‬

505
00:28:14,109 --> 00:28:17,904
‫אז הלכנו קודם לכלא העירוני, נדמה לי.‬

506
00:28:17,987 --> 00:28:22,701
‫ושם צילמו אותנו ולקחו לנו טביעות אצבעות,‬

507
00:28:22,784 --> 00:28:26,996
‫אבל מהעיר לקחו אותנו לכלא מחוז פולטון,‬

508
00:28:27,080 --> 00:28:29,624
‫וקיבלנו שיחת טלפון אחת.‬

509
00:28:30,500 --> 00:28:33,044
‫אז התקשרתי לאבא שלי ואמרתי לו,‬

510
00:28:33,586 --> 00:28:36,381
‫"אבא, תנחש מה קרה. אני בכלא."‬

511
00:28:36,464 --> 00:28:39,008
‫הוא אמר, "טוב, אני מעביר‬
‫את הטלפון לאימא שלך".‬

512
00:28:39,092 --> 00:28:41,469
‫וואו. אז הלב שלי נפל.‬

513
00:28:41,553 --> 00:28:46,307
‫למזלי, ב-20 באוקטובר,‬
‫יום לאחר ישיבת המחאה,‬

514
00:28:47,100 --> 00:28:51,104
‫הם פתחו את העיתונים וראו את מרילין פרייס‬

515
00:28:51,187 --> 00:28:52,397
‫בעמוד הראשי.‬

516
00:28:52,480 --> 00:28:53,481
‫כן.‬

517
00:28:53,565 --> 00:28:56,609
‫אז אימי התגאתה מאוד בעובדה‬

518
00:28:56,693 --> 00:28:59,279
‫שבתה מופיעה בעיתון.‬

519
00:28:59,362 --> 00:29:00,447
‫כן.‬

520
00:29:00,530 --> 00:29:02,907
‫ואם תסתכלו בתצלום האיקוני הזה,‬

521
00:29:02,991 --> 00:29:06,453
‫תראו שלא היה שום פחד בעיניי.‬

522
00:29:06,536 --> 00:29:08,288
‫הייתה נחישות.‬

523
00:29:08,371 --> 00:29:12,250
‫זה היה כאילו נולדתי‬
‫בשביל אותו היום ואותו הרגע.‬

524
00:29:12,333 --> 00:29:16,004
‫כן. 19 באוקטובר 1960.‬
‫-וזאת הייתה הגישה שבחרנו.‬

525
00:29:16,504 --> 00:29:18,298
‫כשקינג נעצר,‬

526
00:29:18,965 --> 00:29:22,302
‫אחרי שהיה בכלא תשעה ימים בערך,‬

527
00:29:22,385 --> 00:29:24,596
‫בובי קנדי שכנע את ג'ון פ' קנדי‬

528
00:29:24,679 --> 00:29:27,640
‫להרשות לבובי קנדי להתקשר לשופט,‬

529
00:29:27,724 --> 00:29:30,351
‫מה שהביא לכך שמרטין שוחרר.‬

530
00:29:30,435 --> 00:29:34,522
‫כשזה קרה, הקמפיין של קנדי‬
‫פרסם את מה שכונה "הפצצה הכחולה".‬

531
00:29:34,606 --> 00:29:37,650
‫זה היה עלון שתיאר בפרוטרוט מה קרה,‬

532
00:29:37,734 --> 00:29:41,738
‫והוא הופץ בכל עיר גדולה‬
‫שהייתה בה אוכלוסייה שחורה גדולה.‬

533
00:29:42,447 --> 00:29:44,783
‫ובעקבות המעשה הזה,‬

534
00:29:44,866 --> 00:29:47,410
‫הרבה שחורים שעדיין הצביעו לרפובליקנים‬

535
00:29:47,911 --> 00:29:50,663
‫עברו להצביע לדמוקרטים בפעם הראשונה.‬

536
00:29:50,747 --> 00:29:51,790
‫בפעם הראשונה.‬

537
00:29:51,873 --> 00:29:56,044
‫מה שהוביל לכך שקנדי נבחר‬
‫בפער של פחות מקול אחד לאזור בחירה‬

538
00:29:56,127 --> 00:29:58,379
‫את ניקסון ששבועיים קודם‬
‫הוביל בפער דו-ספרתי.‬

539
00:29:58,463 --> 00:30:01,049
‫כושים הכניסו אותו. זה מה שהכותרות אמרו.‬

540
00:30:01,132 --> 00:30:04,427
‫אז אירועי ה-19 באוקטובר באטלנטה‬
‫עזרו לקנדי להיבחר.‬

541
00:30:04,511 --> 00:30:05,887
‫כן, בהחלט.‬

542
00:30:05,970 --> 00:30:08,765
‫אני מקשיב לך כשאתה מספר את זה וחושב,‬

543
00:30:08,848 --> 00:30:13,520
‫"הייתם כל כך צעירים‬
‫והיה לכם כל כך הרבה כוח."‬

544
00:30:13,603 --> 00:30:17,440
‫אתה חושב שהכוח נבע מהארגון?‬

545
00:30:17,524 --> 00:30:20,527
‫אתה יודע, אחד הדברים שאפיינו את התנועה‬

546
00:30:20,610 --> 00:30:24,155
‫בתקופה שאני הכי גאה בה‬
‫היה העובדה שהיא הייתה לא אנוכית.‬

547
00:30:24,739 --> 00:30:26,783
‫לכן אנשים היו מוכנים לתמוך בנו,‬

548
00:30:26,866 --> 00:30:29,202
‫וזה מה שהביא להצלחה שלנו.‬

549
00:30:29,994 --> 00:30:32,789
‫ומסעדת פסקל'ס הייתה מיוחדת מאוד,‬

550
00:30:33,373 --> 00:30:35,458
‫כי בכל פעם שהיינו בכלא‬

551
00:30:36,084 --> 00:30:37,877
‫והשתחררנו מאוחר בלילה,‬

552
00:30:37,961 --> 00:30:40,255
‫פסקל היה משאיר את המסעדה פתוחה‬

553
00:30:40,880 --> 00:30:43,424
‫ומכין עוף מטוגן וסלט תפוחי אדמה‬

554
00:30:44,133 --> 00:30:45,552
‫ותה מתוק‬

555
00:30:45,635 --> 00:30:47,512
‫שחיכו לנו כשיצאנו מהכלא.‬

556
00:30:47,595 --> 00:30:51,724
‫אני רוצה להשתמש‬
‫במילים של אלה בייקר הגדולה,‬

557
00:30:51,808 --> 00:30:55,979
‫שאמרה שהתנועה הזאת נלחמת‬
‫על משהו גדול יותר מהמבורגר.‬

558
00:30:56,980 --> 00:31:01,776
‫שזאת מלחמה על זכויות האזרח והאדם שלנו.‬

559
00:31:01,860 --> 00:31:04,112
‫והיום, התנועה הזאת‬

560
00:31:04,195 --> 00:31:06,948
‫עדיין נלחמת על זכויות האזרח והאדם שלנו.‬

561
00:31:07,031 --> 00:31:09,284
‫ואני רוצה להודות לך‬

562
00:31:10,410 --> 00:31:14,914
‫על עשרות שנים רבות שבהן יצרתם מרחב‬

563
00:31:14,998 --> 00:31:19,210
‫שבו אנשים יכולים לארגן פגישות רבות משתתפים‬

564
00:31:19,294 --> 00:31:24,132
‫במסעדה שבה אנשים יכולים לחגוג ציוני דרך,‬

565
00:31:24,215 --> 00:31:27,093
‫וחשוב מכול, יכולים לסעוד בכבוד.‬

566
00:31:29,470 --> 00:31:32,098
‫בשבילי, כמי שגדל כאן, באטלנטה,‬

567
00:31:32,682 --> 00:31:36,936
‫קיבלתי את המורשת של כולכם,‬

568
00:31:37,645 --> 00:31:40,523
‫ואני תוהה אם באמת נצליח להשתוות אליכם‬

569
00:31:40,607 --> 00:31:43,276
‫ולמורשת שיצרתם.‬

570
00:31:43,943 --> 00:31:46,696
‫אבל אני יכול לומר לכם, בנימה אישית,‬

571
00:31:47,739 --> 00:31:52,243
‫שאני אצא מהיום הזה אדם שונה,‬

572
00:31:53,202 --> 00:31:57,624
‫שמחויב יותר למאבק ולמורשת‬

573
00:31:57,707 --> 00:32:01,878
‫של שחרור השחורים‬
‫אפילו יותר ממה שהייתי עד היום.‬

574
00:32:01,961 --> 00:32:04,464
‫דיברתי עם הרבה צעירים לאורך השנים,‬

575
00:32:04,547 --> 00:32:07,091
‫ויש לי הרגשה טובה ביחס‬

576
00:32:07,175 --> 00:32:09,177
‫לדורות הבאים, למען האמת,‬

577
00:32:09,260 --> 00:32:11,971
‫כי אני רואה עוד ועוד אנשים‬
‫שמדליקים את הלפיד בעצמם.‬

578
00:32:12,055 --> 00:32:12,889
‫כן.‬

579
00:32:12,972 --> 00:32:15,767
‫אני חושבת שחשוב שאתה תיקח את זה קדימה,‬

580
00:32:15,850 --> 00:32:20,355
‫כדי שמישהו בן 16 או 17 או 15‬

581
00:32:20,438 --> 00:32:24,609
‫יידע שזה בסדר לעשות משהו שונה.‬

582
00:32:25,735 --> 00:32:27,403
‫הבה נרכין ראש.‬

583
00:32:28,112 --> 00:32:30,740
‫אלוהים, אנחנו באים אליך הערב‬

584
00:32:30,823 --> 00:32:32,533
‫אחרי שסיפרנו את הסיפורים שלנו‬

585
00:32:32,617 --> 00:32:38,164
‫ודיברנו על ההיסטוריה‬
‫ועל מה שזכינו לעשות בשמך‬

586
00:32:38,247 --> 00:32:41,334
‫בשנות ה-50 וה-60,‬

587
00:32:41,834 --> 00:32:45,463
‫למען הדורות האלה והבאים.‬

588
00:32:45,546 --> 00:32:48,925
‫אלוהים, אנחנו מבקשים שתוסיף לברך אותנו‬

589
00:32:49,008 --> 00:32:51,928
‫כשאנחנו ממשיכים במסע החיים הזה.‬

590
00:32:52,011 --> 00:32:54,263
‫בשמו של ישו אנחנו מתפללים. אמן.‬

591
00:32:54,347 --> 00:32:55,348
‫אמן.‬

592
00:32:55,431 --> 00:32:56,599
‫אמן.‬
‫-אמן.‬

593
00:32:56,683 --> 00:32:58,351
‫אני אטעם את הדג הזה.‬

594
00:32:58,893 --> 00:32:59,936
‫כן.‬

595
00:33:00,728 --> 00:33:02,605
‫איפה הרוטב החריף?‬
‫-כן.‬

596
00:33:03,773 --> 00:33:06,275
‫בזכות מאמצי הסטודנטים האקטיביסטים האלה‬

597
00:33:06,359 --> 00:33:08,444
‫ואנשים אחרים ברחבי הארץ,‬

598
00:33:08,528 --> 00:33:10,571
‫סוגיית ביטול ההפרדה הגזעית במסעדות‬

599
00:33:10,655 --> 00:33:13,616
‫הגיעה לתפקיד הבכיר ביותר בארה"ב.‬

600
00:33:13,700 --> 00:33:17,370
‫לכן אני מבקש מהקונגרס להעביר חוק‬

601
00:33:17,954 --> 00:33:22,125
‫שמעניק לכל האמריקאים את הזכות‬
‫לקבל שירות במקומות שפתוחים לציבור הרחב.‬

602
00:33:22,208 --> 00:33:24,627
‫בתי מלון, מסעדות, בתי קולנוע,‬

603
00:33:25,169 --> 00:33:27,505
‫חנויות קמעונאיות ומוסדות דומים.‬

604
00:33:29,966 --> 00:33:32,093
‫הסיכונים שהם לקחו בצעירותם‬

605
00:33:32,176 --> 00:33:35,471
‫השתלמו בדרכים שאנחנו מרגישים עד היום.‬

606
00:33:35,972 --> 00:33:39,809
‫נחקק חוק זכויות האזרח 1964‬

607
00:33:39,892 --> 00:33:42,979
‫שמעניק לאמריקאים שחורים זכות לאכול‬

608
00:33:43,062 --> 00:33:45,273
‫בכל מסעדה ברחבי הארץ.‬

609
00:33:45,898 --> 00:33:49,610
‫ומורשת האקטיביזם שלהם חיה גם היום‬

610
00:33:49,694 --> 00:33:51,404
‫ביזמים צעירים,‬

611
00:33:51,487 --> 00:33:55,616
‫כמו השף עטור פרסים‬
‫ומחבר ספרי הבישול המפורסם, טוד ריצ'רדס,‬

612
00:33:55,700 --> 00:33:59,203
‫וגם השפית וכתבת האוכל הידועה,‬

613
00:33:59,287 --> 00:34:00,997
‫אריקה קאונסל,‬

614
00:34:01,080 --> 00:34:03,499
‫שמאבקם להשאיר את המסעדות שלהם‬

615
00:34:03,583 --> 00:34:05,585
‫בשכונה שהייתה שחורה בעבר‬

616
00:34:05,668 --> 00:34:07,670
‫הפך לתנועה בפני עצמה.‬

617
00:34:07,754 --> 00:34:08,796
‫- ואן פלו סאות' -‬

618
00:34:08,880 --> 00:34:13,384
‫אז כמי שגדל באטלנטה, אני זוכר אותך‬

619
00:34:13,885 --> 00:34:17,805
‫כאחד השפים השחורים הראשונים והבולטים ביותר‬

620
00:34:17,889 --> 00:34:19,849
‫שהיו לנו בעיר.‬

621
00:34:20,433 --> 00:34:23,644
‫אז הקול שלך חשוב מאוד,‬

622
00:34:23,728 --> 00:34:25,605
‫ולכן אני ממש רוצה‬

623
00:34:25,688 --> 00:34:29,358
‫להיכנס קצת יותר לעומק תפיסת העולם שלך,‬

624
00:34:29,859 --> 00:34:32,070
‫איך היא התפתחה בשנים האלה.‬

625
00:34:32,153 --> 00:34:36,240
‫כשהלכתי לטקס הפרסים,‬
‫כל לאום היה מיוצג על הבמה,‬

626
00:34:36,324 --> 00:34:38,868
‫אבל איש לא ייצג את התרבות שלנו.‬

627
00:34:38,951 --> 00:34:42,455
‫ובאמת נאלצתי לבחון את עצמי לעומק כדי להבין‬

628
00:34:42,538 --> 00:34:46,375
‫שאין לי שום בעיה‬
‫להכין את האוכל של כל האחרים,‬

629
00:34:46,459 --> 00:34:48,669
‫אבל מה אני עושה למען הקהילה שלי?‬

630
00:34:48,753 --> 00:34:51,255
‫ובמיוחד בעיר כמו אטלנטה,‬

631
00:34:51,339 --> 00:34:53,591
‫כשאתה מסתכל עלינו ברובע הרביעי הישן,‬

632
00:34:53,674 --> 00:34:57,261
‫מקום הולדתם של זכויות האזרח,‬
‫עדיין מוקד למאבק על זכויות אזרח,‬

633
00:34:57,345 --> 00:35:00,389
‫איך אני יכול לשבת כאן‬
‫ולהגיש אוכל של מישהו אחר‬

634
00:35:00,473 --> 00:35:03,184
‫ולזכות בפרסים ולא לספר‬
‫את הסיפור שלי, של משפחתי?‬

635
00:35:03,267 --> 00:35:07,522
‫ואיך נהפוך את השכונות שלנו לבריאות וטובות?‬

636
00:35:07,605 --> 00:35:09,524
‫בכך שנספר את הסיפור שלנו על צלחת.‬

637
00:35:09,607 --> 00:35:10,900
‫זה מוצא חן בעיניי.‬

638
00:35:12,026 --> 00:35:13,444
‫וואו, תראו את הצבע הזה.‬

639
00:35:14,070 --> 00:35:16,781
‫אני ממש מתרגש מזה ששניכם פה,‬

640
00:35:16,864 --> 00:35:19,659
‫ואני רוצה להגיש לכם "אוכל נשמה" טעים.‬

641
00:35:21,994 --> 00:35:24,372
‫סבתא שלי בישלה מגוון גדול של מאכלים.‬

642
00:35:24,455 --> 00:35:26,916
‫תמיד היה עוף ביום ראשון,‬

643
00:35:26,999 --> 00:35:29,127
‫והיא לא בהכרח תמיד טיגנה אותו.‬

644
00:35:29,210 --> 00:35:31,629
‫היא הייתה צולה, שמה בתנור, מרתיחה.‬

645
00:35:31,712 --> 00:35:34,423
‫אז רציתי לעשות פרשנות לעוף הצלוי הזה.‬

646
00:35:34,507 --> 00:35:36,801
‫העוף הורשה במי מלח ותה אוכמניות מתוק.‬

647
00:35:36,884 --> 00:35:40,096
‫אז לקחתי שאריות תה מתוק והוספתי לו מלח.‬

648
00:35:40,179 --> 00:35:43,224
‫הוא ישב במשרה לילה ואז פשוט צלינו אותו.‬

649
00:35:43,307 --> 00:35:45,977
‫אז הצבע היפה הזה מגיע מהעור המקורמל,‬

650
00:35:46,060 --> 00:35:48,563
‫ממעט הסוכר שכבר היה בתה המתוק‬

651
00:35:48,646 --> 00:35:50,231
‫והעניק לו טעמים עמוקים.‬

652
00:35:50,314 --> 00:35:53,484
‫אז ממש טועמים את הטנין של האוכמניות בסוף.‬

653
00:35:53,568 --> 00:35:55,778
‫בעיניי זה פשוט אומאמי בסוף.‬

654
00:35:55,862 --> 00:35:57,029
‫הוא כל כך עסיסי.‬

655
00:35:57,113 --> 00:35:57,989
‫באמת.‬

656
00:35:58,072 --> 00:36:00,950
‫הוא הכין את העוף הזה‬
‫כאילו הוא סבא רבא של מישהו.‬

657
00:36:01,033 --> 00:36:01,909
‫כן.‬

658
00:36:02,618 --> 00:36:05,663
‫העוף הזה פשוט מעולה.‬
‫-כן.‬

659
00:36:06,164 --> 00:36:08,791
‫אני רוצה לקחת‬
‫מהביסקיטס של אריקה ולהכין כריך.‬

660
00:36:09,292 --> 00:36:11,544
‫אלה ביסקיטס תירס.‬

661
00:36:11,627 --> 00:36:14,589
‫תודה.‬
‫-אז יש בהן תירס טרי מגורר.‬

662
00:36:14,672 --> 00:36:16,340
‫אני אוהב את צורת הקריעה שלהם.‬

663
00:36:16,424 --> 00:36:19,552
‫וגם אני ממש מעריך את התירס‬

664
00:36:20,386 --> 00:36:22,471
‫שמשובץ בתוך זה.‬

665
00:36:22,555 --> 00:36:24,974
‫"אוכל נשמה" זה ירקות.‬
‫-כן.‬

666
00:36:25,057 --> 00:36:28,936
‫תמיד היו לנו ירקות.‬
‫בקרוליינה הצפונית היו לנו ירקות וחזירים.‬

667
00:36:29,020 --> 00:36:32,440
‫אז תמיד היה שם תירס בקיץ, עגבניות.‬

668
00:36:32,523 --> 00:36:35,526
‫וכל אלה תמיד נכנסו לביסקיט.‬

669
00:36:35,610 --> 00:36:38,446
‫אז דודה שלי מייבל‬
‫הייתה מכינה ביסקיטס חלב ותירס.‬

670
00:36:38,529 --> 00:36:41,073
‫היא הייתה מרתיחה את הציר ואת החלב.‬

671
00:36:42,158 --> 00:36:45,661
‫אמרתי, "תני לי לעשות גם".‬
‫אתה יודע, קצת תרגול.‬

672
00:36:46,245 --> 00:36:50,124
‫מעניין שאריקה מדברת על עגבניות בביסקיטס,‬

673
00:36:51,042 --> 00:36:53,961
‫כי תמיד הכי אהבתי‬
‫את השילוב של עגבנייה וביסקיט.‬

674
00:36:54,045 --> 00:36:57,423
‫בריבה השתמשתי בחומץ שרי,‬

675
00:36:57,506 --> 00:37:00,176
‫שגם נותן לה חומציות קצת שונה.‬

676
00:37:01,385 --> 00:37:03,846
‫וואו, הביסקיט טוב. תטעם.‬

677
00:37:03,930 --> 00:37:06,599
‫סבתא שלי מצד אימא הכינה ביסקיטס.‬

678
00:37:06,682 --> 00:37:08,768
‫העניין עם הצד של אימא שלי,‬

679
00:37:08,851 --> 00:37:13,022
‫שהם מגולדסבורו, קרוליינה הצפונית,‬
‫הם היו מעורבים בקהילה, בזכויות האזרח.‬

680
00:37:13,105 --> 00:37:15,274
‫אז למדתי מהם לא רק את אמנות הביסקיטס‬

681
00:37:15,358 --> 00:37:18,236
‫אלא כולם למדו גם על זכויות האזרח.‬

682
00:37:18,319 --> 00:37:21,155
‫הייתי בת עשר כששמעתי את הסיפור הזה.‬

683
00:37:21,239 --> 00:37:23,074
‫פעם היא אכלה במסעדה,‬

684
00:37:23,157 --> 00:37:27,495
‫והיא סיפרה שחבורה של סטודנטים לבנים‬
‫התיישבה לידם בשולחן.‬

685
00:37:27,578 --> 00:37:29,413
‫והיא אמרה שהיא נלחצה כל כך.‬

686
00:37:29,497 --> 00:37:31,707
‫היא לא ידעה אם היא צריכה לקום.‬

687
00:37:31,791 --> 00:37:35,336
‫ואז הם החליקו את הצלחת ואמרו,‬

688
00:37:35,419 --> 00:37:37,338
‫"אתם רוצים? הם טעימים."‬

689
00:37:37,421 --> 00:37:41,008
‫אפילו שנים רבות לאחר מכן,‬
‫הדרך שבה היא תיארה את זה…‬

690
00:37:41,092 --> 00:37:45,137
‫אני כזה, "וואו, סבתא, את באמת…"‬
‫היא התרגשה בחלק הזה.‬

691
00:37:45,221 --> 00:37:48,933
‫היא מעולם לא ישבה בשולחן עם אנשים לבנים.‬

692
00:37:49,016 --> 00:37:52,228
‫ואז "אתם יושבים איתי בשולחן‬
‫ואתם רוצים לאכול איתי?"‬

693
00:37:52,311 --> 00:37:56,565
‫אז בפעם הראשונה שדיברנו על ביסקיטס,‬
‫היא סיפרה לי את הסיפור הזה.‬

694
00:37:56,649 --> 00:37:59,318
‫זה היה משהו משמעותי מאוד בשבילי‬

695
00:37:59,402 --> 00:38:02,613
‫אפילו כשאני מכינה אותם עכשיו,‬
‫הסיפור הזה מלווה אותי.‬

696
00:38:02,697 --> 00:38:05,032
‫אז כשאנשים מדברים על זכויות אזרח,‬

697
00:38:05,825 --> 00:38:08,744
‫אם אתה באמת מדבר עם אנשים במשפחה שלך,‬

698
00:38:08,828 --> 00:38:12,081
‫ואני גדלתי עם הרבה זקנים,‬
‫אז תמיד שמעתי את הסיפורים,‬

699
00:38:12,164 --> 00:38:14,792
‫אבל אז, כל דבר היה פעולת התנגדות.‬

700
00:38:14,875 --> 00:38:16,419
‫רק להתעורר בבוקר‬

701
00:38:16,502 --> 00:38:19,505
‫ופשוט להתקיים היה מעשה של התנגדות.‬

702
00:38:19,588 --> 00:38:22,675
‫זה סיפור מרגש וחשוב‬

703
00:38:22,758 --> 00:38:24,677
‫על סבתא שלך ועל…‬

704
00:38:24,760 --> 00:38:25,636
‫ביסקיטס.‬

705
00:38:25,720 --> 00:38:26,554
‫כן.‬

706
00:38:28,180 --> 00:38:32,351
‫ההחלטה להיות מחובר באופן מלא‬
‫לזהות השחורה שלך‬

707
00:38:32,435 --> 00:38:34,895
‫בעצם תמיד הייתה‬

708
00:38:35,646 --> 00:38:37,565
‫הצורה הכי חזקה של התנגדות.‬

709
00:38:37,648 --> 00:38:38,733
‫לגמרי.‬

710
00:38:38,816 --> 00:38:41,444
‫זו הסיבה ש"אוכל נשמה" חשוב כל כך,‬

711
00:38:41,527 --> 00:38:44,322
‫כי בביס אחד אפשר לספר סיפור.‬

712
00:38:45,406 --> 00:38:48,909
‫בואו נדבר על כמה מהאתגרים שעמדו בפניכם‬

713
00:38:48,993 --> 00:38:51,454
‫כשניסיתם להקים את העסקים שלכם.‬

714
00:38:51,537 --> 00:38:53,998
‫האתגר הגדול ביותר הוא להחזיק בזכויות‬

715
00:38:54,081 --> 00:38:55,499
‫למקום שבו אנחנו מבשלים.‬

716
00:38:56,250 --> 00:39:00,338
‫ראינו מקרים שאנשים באים,‬
‫יזמים באים, ופשוט לוקחים לך את הבניין,‬

717
00:39:00,421 --> 00:39:04,300
‫אתה נוסע בשדרות אובורן,‬
‫רק מסתכל על הג'נטריפיקציה.‬

718
00:39:04,383 --> 00:39:08,262
‫כלומר, אנחנו לגמרי,‬
‫חוץ מטוד ומהשפים השחורים,‬

719
00:39:08,346 --> 00:39:09,847
‫אנחנו לא קיימים.‬

720
00:39:09,930 --> 00:39:12,516
‫ליזמים האלה, שהם לבנים ברובם,‬

721
00:39:12,600 --> 00:39:17,021
‫יש את היכולת‬
‫להיכנס ופשוט להשמיד את השכונות שלנו‬

722
00:39:17,104 --> 00:39:21,275
‫ולבנות כל מיני בניינים‬
‫שהם לא בתקציב או בהישג היד שלנו.‬

723
00:39:21,359 --> 00:39:23,819
‫לימדו אותנו להתבייש באוכל שלנו,‬

724
00:39:24,362 --> 00:39:26,197
‫שהוא לא ראוי להיות על שום צלחת,‬

725
00:39:26,781 --> 00:39:28,949
‫שהטכניקות שלנו לא טובות,‬

726
00:39:29,033 --> 00:39:32,119
‫שאנחנו קמצוץ מזה וקמצוץ מההוא.‬

727
00:39:32,203 --> 00:39:35,956
‫אתה יודע, כל האמירות השחוקות‬
‫והסטריאוטיפים על העוף המטוגן.‬

728
00:39:36,040 --> 00:39:40,503
‫אתה יודע, שזה שמנוני וכל השאר,‬
‫ואז אתה הולך לשכונות שלנו,‬

729
00:39:40,586 --> 00:39:42,755
‫ויש מסעדה של עוף מטוגן בכל פינה.‬

730
00:39:42,838 --> 00:39:44,465
‫לא בבעלותנו.‬
‫-כן.‬

731
00:39:44,548 --> 00:39:48,260
‫מישהו אחר נכנס,‬
‫מחקה את האוכל שלנו ומרוויח ממנו.‬

732
00:39:48,344 --> 00:39:51,597
‫ג'נטריפיקציה היא סוג ייחודי של אלימות,‬

733
00:39:52,139 --> 00:39:55,267
‫כי העניין הוא לא רק העקירה שלנו‬

734
00:39:55,351 --> 00:39:57,186
‫והעובדה שאנחנו כבר לא גרים כאן,‬

735
00:39:57,728 --> 00:40:00,523
‫אלא יש גם מחיקה של התרבות שלנו,‬

736
00:40:00,606 --> 00:40:03,526
‫ולכן אני באמת רוצה‬

737
00:40:03,609 --> 00:40:06,278
‫שתושבי אטלנטה יתאחדו‬

738
00:40:06,362 --> 00:40:08,906
‫וינסו לשמר אותה, אתה יודע.‬

739
00:40:08,989 --> 00:40:11,409
‫אנחנו, כקהילה, כקבוצה,‬

740
00:40:11,492 --> 00:40:13,202
‫חזקים מאוד.‬

741
00:40:13,285 --> 00:40:15,704
‫אני רק מסתכלת על מה שאנחנו מצליחים להשיג‬

742
00:40:15,788 --> 00:40:20,292
‫כשכולנו מתאחדים,‬
‫כשאנחנו אומרים, "אנחנו משפחה.‬

743
00:40:20,376 --> 00:40:24,171
‫"אז נגייס את הכסף הדרוש,‬
‫נבנה את המרכז הקהילתי."‬

744
00:40:24,255 --> 00:40:27,508
‫אתה מסתכל על השכונות השחורות ורואה‬

745
00:40:27,591 --> 00:40:30,719
‫את כל הספריות, בתי המרקחת וחנויות הספרים‬

746
00:40:30,803 --> 00:40:34,473
‫שנבנו על ידי זה שהקהילה גייסה תרומות.‬

747
00:40:34,557 --> 00:40:38,227
‫זה נבע מזה שהבנו,‬
‫"אנחנו יכולים לסמוך רק על עצמנו".‬

748
00:40:38,310 --> 00:40:41,313
‫ואני חושבת שצריך לחזור לזה, למען האמת.‬

749
00:40:41,397 --> 00:40:44,233
‫את מדברת… זה באמת עסק משפחתי עכשיו.‬

750
00:40:44,316 --> 00:40:46,235
‫אני אומרת…‬
‫-זה עסק משפחתי.‬

751
00:40:46,318 --> 00:40:49,822
‫אבל זאת אטלנטה, נכון?‬
‫-זה לא משהו שקראתי בתסריט.‬

752
00:40:49,905 --> 00:40:54,452
‫אני מסכים איתך.‬
‫הייתי גאה מאוד בזה שגדלתי באטלנטה.‬

753
00:40:54,535 --> 00:40:56,412
‫אני מאטלנטה,‬

754
00:40:56,912 --> 00:41:00,583
‫ולכן באמת תמיד הרגשתי חיבור‬

755
00:41:00,666 --> 00:41:02,877
‫לשכונה הזאת במיוחד.‬

756
00:41:02,960 --> 00:41:06,338
‫הזיכרונות הראשונים שלי מילדותי באטלנטה…‬

757
00:41:07,047 --> 00:41:09,383
‫אימא שלי למדה בקלארק.‬

758
00:41:09,467 --> 00:41:13,137
‫זה היה עניין של… אתם כבר יודעים.‬

759
00:41:13,220 --> 00:41:14,221
‫כן.‬
‫-כן.‬

760
00:41:14,305 --> 00:41:17,850
‫ולכן עדיין יש לנו סיכוי‬

761
00:41:18,517 --> 00:41:20,311
‫בקהילה הזאת‬

762
00:41:21,145 --> 00:41:24,440
‫לשמר את ההיסטוריה הזאת.‬

763
00:41:24,523 --> 00:41:27,902
‫אני חושב שעכשיו‬
‫אנחנו רואים אנשים חוזרים לקהילה,‬

764
00:41:27,985 --> 00:41:29,862
‫מתמקדים במטבח שלנו ואומרים,‬

765
00:41:29,945 --> 00:41:33,199
‫"אתם יודעים מה? זה בעצם הבסיס‬

766
00:41:33,282 --> 00:41:34,992
‫"של כל מה שאתם אוכלים כאן."‬

767
00:41:35,075 --> 00:41:38,579
‫בהחלט.‬
‫-ויש הרבה מאוד כוח ב"אוכל נשמה",‬

768
00:41:38,662 --> 00:41:42,082
‫במטבח הכפרי, באוכל דרומי,‬
‫לא משנה איך תקראו לזה,‬

769
00:41:42,166 --> 00:41:45,127
‫ולא רק שנתתם לנו הרגשה שזה לא טוב‬

770
00:41:45,211 --> 00:41:47,755
‫כדי שתוכלו לשנות את זה ולהרוויח מזה,‬

771
00:41:47,838 --> 00:41:50,966
‫אלא גם נתתם לנו לחשוב‬
‫שלא נוכל לגבות מכם תשלום עליו,‬

772
00:41:51,050 --> 00:41:52,968
‫בזמן שאתם פתחתם מסעדות‬

773
00:41:53,052 --> 00:41:55,304
‫וגביתם 100 דולר על צלחת של אותו הדבר.‬

774
00:41:55,387 --> 00:41:58,557
‫אבל עכשיו אנחנו אומרים,‬
‫"אתם יודעים מה? זה שלנו.‬

775
00:41:58,641 --> 00:42:00,267
‫"בוא נחזיר לנו את הבעלות על זה."‬

776
00:42:00,351 --> 00:42:01,727
‫לאריקה יש כנסייה עכשיו.‬

777
00:42:01,810 --> 00:42:04,563
‫כן, יש לי כנסייה עכשיו. תן לי להטיף.‬

778
00:42:04,647 --> 00:42:06,232
‫היא באמת יכולה להטיף בכנסייה.‬

779
00:42:06,315 --> 00:42:10,152
‫אנחנו יכולים לעשות את זה.‬
‫רק נכין ביסקיטס ועוף ונדבר על כל זה.‬

780
00:42:13,280 --> 00:42:16,742
‫אמנם בנייה ופיתוח נפוצים בערים רבות,‬

781
00:42:16,825 --> 00:42:20,663
‫אך הג'נטריפיקציה מוחקת‬
‫את התרבות שבנתה אותן.‬

782
00:42:22,122 --> 00:42:24,708
‫מה התשובה שלנו לעקירה מהסוג הזה?‬

783
00:42:25,793 --> 00:42:27,920
‫איך נילחם בזה בכלל?‬

784
00:42:28,837 --> 00:42:32,675
‫אטלנטה השתנתה מאוד מאז שהייתי ילד.‬

785
00:42:33,300 --> 00:42:36,554
‫היא דוחפת אותי לחפש דברים‬
‫שאנחנו עדיין יכולים להיאחז בהם.‬

786
00:42:40,641 --> 00:42:42,309
‫אבל אני לא מתייאש.‬

787
00:42:42,393 --> 00:42:45,396
‫כל עוד יש שפים כמו טוד ואריקה,‬

788
00:42:45,479 --> 00:42:47,606
‫אופות כמו שריל ואם-ג'יי,‬

789
00:42:48,274 --> 00:42:51,068
‫ומוסדות בבעלות שחורה כמו פסקל'ס,‬

790
00:42:51,610 --> 00:42:54,488
‫אטלנטה תמיד תהיה מעוגנת בהיסטוריה‬

791
00:42:54,572 --> 00:42:57,199
‫של אוכל שחור שפורץ מחסומים.‬

792
00:42:59,535 --> 00:43:03,163
‫בתנועה לזכויות האזרח‬
‫ראינו אנשים רגילים עושים צדק‬

793
00:43:03,247 --> 00:43:05,291
‫באמצעות כל צורות ההתנגדות,‬

794
00:43:05,374 --> 00:43:08,627
‫אך כיום דור חדש של חקלאים חדשים,‬

795
00:43:09,211 --> 00:43:10,629
‫של אקטיביסטים קולינריים‬

796
00:43:11,255 --> 00:43:12,089
‫ושל שפים‬

797
00:43:12,172 --> 00:43:14,216
‫לוקחים את הלפיד הזה,‬

798
00:43:14,300 --> 00:43:16,844
‫משיבים לנו את מנהגי המזון בתרבות שלנו‬

799
00:43:16,927 --> 00:43:19,680
‫ומחדשים את החיבור החזק לאדמה,‬

800
00:43:20,639 --> 00:43:24,518
‫על מנת לכתוב את הפרק הבא בשחרור השחורים.‬

801
00:44:13,692 --> 00:44:15,694
‫תרגום כתוביות: נעמי מאזוז‬