1 00:00:06,209 --> 00:00:07,109 {\an8}‫אזהרה.‬ 2 00:00:07,176 --> 00:00:10,810 {\an8}‫הפרק הבא מכיל סצנות של טמטום קיצוני,‬ 3 00:00:10,877 --> 00:00:13,343 {\an8}‫השתנה בפומבי ודיבורים על חרא, פשוטו כמשמעו.‬ 4 00:00:13,410 --> 00:00:16,043 {\an8}‫מומלץ להפעיל שיקול דעת.‬ 5 00:00:19,710 --> 00:00:22,309 {\an8}‫צוחק מי שצוחק אחרון: קנדה‬ 6 00:00:23,643 --> 00:00:25,676 ‫קדימה, בואו נמשיך, תזמורת!‬ 7 00:00:27,643 --> 00:00:29,777 ‫בואו נחמם פה את המסיבה!‬ 8 00:00:30,877 --> 00:00:32,910 ‫נעשה חיים!‬ 9 00:00:38,343 --> 00:00:41,777 {\an8}‫חרא, הם מכסים את הפיות על ימין ועל שמאל.‬ 10 00:00:41,843 --> 00:00:44,076 ‫אסור להם לעשות את זה. עבריינים סדרתיים.‬ 11 00:00:48,176 --> 00:00:49,209 ‫זאת לא אני!‬ 12 00:00:49,276 --> 00:00:52,010 ‫אם אומרים להם פעם אחת, אומרים להם אלף פעמים.‬ 13 00:00:52,076 --> 00:00:53,209 ‫אין מצב שכבר נפסלתי.‬ 14 00:00:53,276 --> 00:00:55,643 ‫אם אני בחוץ, אני אכעס כל כך.‬ 15 00:00:58,109 --> 00:00:59,043 ‫אז...‬ 16 00:01:00,643 --> 00:01:02,010 ‫- צחקתי? - אל תדאגו.‬ 17 00:01:02,076 --> 00:01:03,810 ‫לא יינתן כרטיס צהוב.‬ 18 00:01:03,877 --> 00:01:05,143 ‫זה כרטיס אדום?‬ 19 00:01:05,209 --> 00:01:07,977 ‫- לא. אז לא הייתי אומר "אל תדאגו". - בסדר.‬ 20 00:01:08,043 --> 00:01:09,343 ‫בוצעה עבירה.‬ 21 00:01:10,977 --> 00:01:12,676 ‫שתי עבירות, בעצם.‬ 22 00:01:14,109 --> 00:01:17,476 ‫- כולם, פשוט תצפו בטלוויזיה המזוינת. - אלוהים.‬ 23 00:01:17,543 --> 00:01:20,109 ‫- אני מוכרח להשתין. זה ייקח הרבה זמן? - כנראה.‬ 24 00:01:20,176 --> 00:01:21,043 ‫שידור חוזר מיידי‬ 25 00:01:21,109 --> 00:01:24,043 ‫- לעזאזל! - קדימה, בואו נמשיך, תזמורת!‬ 26 00:01:32,543 --> 00:01:33,676 ‫זה היה קרוב.‬ 27 00:01:35,376 --> 00:01:37,543 ‫- יד על הפה. - מכסה את הפה.‬ 28 00:01:37,610 --> 00:01:40,543 {\an8}‫כשמנסים לא לצחוק, מכסים את הפה.‬ 29 00:01:40,643 --> 00:01:41,710 ‫אז זה מגיע לי.‬ 30 00:01:41,777 --> 00:01:43,977 ‫מגיע לי, וגם למיי.‬ 31 00:01:44,043 --> 00:01:47,109 ‫זאת רמאות. אבל לא כרטיס צהוב.‬ 32 00:01:47,176 --> 00:01:49,143 ‫הרחקה לשתי דקות, לכל אחד מכם...‬ 33 00:01:50,410 --> 00:01:54,043 ‫ב... תכניסו את תיבת העונשין שלנו.‬ 34 00:01:54,109 --> 00:01:55,010 ‫ידעתי!‬ 35 00:01:55,076 --> 00:01:56,910 ‫ידעתי שיהיה טוויסט.‬ 36 00:01:56,977 --> 00:01:59,276 ‫ברור שהם הכניסו התייחסות להוקי.‬ 37 00:01:59,343 --> 00:02:03,109 ‫כל אחד מכם מורחק לשתי דקות. תצטרכו לשבת שם,‬ 38 00:02:03,176 --> 00:02:05,877 ‫ואתם יכולים לעשות בהם כאוות נפשכם.‬ 39 00:02:05,943 --> 00:02:07,643 ‫- יש! - רגע.‬ 40 00:02:07,710 --> 00:02:09,109 ‫מבחינה קומית!‬ 41 00:02:09,176 --> 00:02:10,743 ‫- בחיי. - אתם בצרות!‬ 42 00:02:11,243 --> 00:02:12,676 ‫כן, בדיוק.‬ 43 00:02:12,743 --> 00:02:16,410 ‫בסדר, חבר'ה. ברגע שאלחץ על הכפתור, המשחק ממשיך.‬ 44 00:02:20,243 --> 00:02:22,676 ‫- אוי, לא. - אוי, לא.‬ 45 00:02:23,443 --> 00:02:24,543 ‫וחזרנו.‬ 46 00:02:24,610 --> 00:02:25,610 {\an8}‫תיבת עונשין‬ 47 00:02:25,676 --> 00:02:29,510 {\an8}‫שמעת על המיליארדר האסייתי החדש? קוראים לו צ'ה-צ'ינג.‬ 48 00:02:30,910 --> 00:02:34,710 ‫איזה בחור ביקש ממני לשלוח לו תמונה של הציצים שלי.‬ 49 00:02:34,777 --> 00:02:36,176 ‫הם היו כמו ילדים רעים.‬ 50 00:02:36,243 --> 00:02:39,010 ‫אחד פנה קדימה והשני פנה אחורה.‬ 51 00:02:39,076 --> 00:02:40,243 ‫זה מבעית.‬ 52 00:02:40,309 --> 00:02:43,610 ‫העיניים שלי דומעות, כפות הידיים שלי מזיעות.‬ 53 00:02:43,676 --> 00:02:47,777 ‫בסוף, נאלצתי להתקשר אליו ולומר, "אצטרך לשלוח תמונות של כל אחד בנפרד".‬ 54 00:02:49,476 --> 00:02:51,643 ‫כל אחד בנפרד.‬ 55 00:02:51,710 --> 00:02:56,076 ‫לדעתי זאת הדרך שבה הגוף שלי הגיב למאמץ הקיצוני לא לצחוק.‬ 56 00:02:56,143 --> 00:02:59,209 ‫אני לא יכולה להסביר את התחושה הפיזית. מייסרת.‬ 57 00:02:59,276 --> 00:03:02,209 ‫זה היה כאוטי, ניסיתי להתבדח, אבל זה היה בחיפזון.‬ 58 00:03:02,276 --> 00:03:06,043 ‫מי, לדעתכם, נתן לתפוח האדום את השם "רד דלישס"?‬ 59 00:03:06,109 --> 00:03:08,810 ‫כי רק חלק אחד מזה נכון. הוא קמחי בטירוף!‬ 60 00:03:08,877 --> 00:03:11,076 ‫זה לא תפוח לאכילה. זה תפוח להכנת פאי.‬ 61 00:03:12,276 --> 00:03:16,410 ‫מיי מרטין מנסה להחזיק מעמד כאילו חייה תלויים בכך. קרוב מאוד.‬ 62 00:03:17,977 --> 00:03:19,610 ‫זה קשה.‬ 63 00:03:19,676 --> 00:03:23,810 ‫זה קצת כמו להיות בגרסה הקומית של הסרט "300".‬ 64 00:03:26,576 --> 00:03:28,410 ‫פשוט נתתי למחשבות שלי להתרחק.‬ 65 00:03:32,543 --> 00:03:34,576 ‫אשלגן. חשוב מאוד.‬ 66 00:03:35,309 --> 00:03:37,010 ‫נראה לי שאני בהשפעת פטריות.‬ 67 00:03:38,443 --> 00:03:41,943 ‫כן, אני על פטריות הזיה כרגע. אני ביער.‬ 68 00:03:42,543 --> 00:03:44,476 ‫אווירה טובה.‬ 69 00:03:46,143 --> 00:03:48,410 ‫"אתה לא יכול להתמודד עם האמת!"‬ 70 00:03:49,343 --> 00:03:50,977 ‫אתה לא יכול להתמודד עם הפירות!‬ 71 00:03:51,877 --> 00:03:54,643 ‫ואז חזרתי, ואני לא על פטריות הזיה.‬ 72 00:03:54,710 --> 00:03:57,410 ‫- שכחתי לחבוש פאה בקטע של ג'וני קרסון. - כן.‬ 73 00:03:57,476 --> 00:03:59,943 ‫לכן לא צחקו מהבדיחות.‬ 74 00:04:01,076 --> 00:04:02,010 ‫רואה?‬ 75 00:04:03,410 --> 00:04:04,543 ‫זה לא מצחיק?‬ 76 00:04:04,610 --> 00:04:08,643 ‫ידעתי שטום יצליח, אז ניסיתי שלא להסתכל עליו.‬ 77 00:04:09,076 --> 00:04:12,843 ‫זה פשוט בגלל התנועות שלו, הקול שלו.‬ 78 00:04:12,910 --> 00:04:14,343 ‫הפאה שלי לא מצחיקה?‬ 79 00:04:14,410 --> 00:04:19,010 ‫אלוהים, נראה מישהו מתקרב עד כדי כך אל טום גרין ולא צוחק.‬ 80 00:04:19,510 --> 00:04:21,043 ‫זה בהחלט משהו.‬ 81 00:04:28,843 --> 00:04:30,576 ‫לא נראה לי שחייכתי.‬ 82 00:04:31,743 --> 00:04:33,243 ‫הגיע הזמן להיות האיש הרע.‬ 83 00:04:35,443 --> 00:04:37,510 ‫אני לא בטוח מה קרה שם.‬ 84 00:04:37,576 --> 00:04:40,043 ‫תראו, תראו. בסדר, חבר'ה.‬ 85 00:04:40,109 --> 00:04:42,543 ‫הטלוויזיה תעשה את העבודה כאן.‬ 86 00:04:42,610 --> 00:04:45,209 ‫ומיי, נראה לי שכדאי לך לצפות בזה.‬ 87 00:04:47,243 --> 00:04:50,143 ‫אני חושבת שאני יודעת על איזה רגע אתה מדבר.‬ 88 00:04:50,209 --> 00:04:51,143 ‫התרעת צחוק!‬ 89 00:04:51,209 --> 00:04:52,810 ‫הפאה שלי לא מצחיקה?‬ 90 00:04:52,877 --> 00:04:53,943 ‫זה לא מצחיק?‬ 91 00:04:59,010 --> 00:05:00,109 ‫באמת צחקתי.‬ 92 00:05:00,943 --> 00:05:03,443 ‫- כן, אוקיי. - זה כרטיס צהוב. מצטער.‬ 93 00:05:03,510 --> 00:05:05,977 ‫זה הוגן.‬ 94 00:05:06,043 --> 00:05:07,376 ‫זה צהוב הוגן.‬ 95 00:05:07,443 --> 00:05:10,476 ‫אל תתרווחו יותר מדי.‬ 96 00:05:13,143 --> 00:05:14,743 ‫מוטב שתיזהרו, ילדים.‬ 97 00:05:17,777 --> 00:05:18,877 ‫כן! קדימה!‬ 98 00:05:21,343 --> 00:05:24,076 ‫מיי הצטרפה לדברה ולקרוליין, כולן עם צהובים.‬ 99 00:05:24,410 --> 00:05:27,910 ‫עוד גיחוך אחד מאחת מהן, והיא עפה.‬ 100 00:05:32,309 --> 00:05:33,476 ‫להסתער!‬ 101 00:05:36,010 --> 00:05:37,777 ‫כשהייתי בתיבת העונשין,‬ 102 00:05:37,843 --> 00:05:40,643 ‫התחולל בי מין משבר קיומי.‬ 103 00:05:41,109 --> 00:05:42,710 ‫מה היא קומדיה?‬ 104 00:05:44,443 --> 00:05:45,510 ‫מה הם החיים?‬ 105 00:05:46,810 --> 00:05:47,843 ‫מי אני?‬ 106 00:05:50,843 --> 00:05:54,443 ‫למה אנחנו כאן, על כדור הארץ?‬ 107 00:05:54,510 --> 00:05:56,843 ‫מה המטרה שלנו? אתם מבינים אותי?‬ 108 00:05:56,910 --> 00:05:58,676 ‫אין מקום בו אני בטוחה.‬ 109 00:05:59,743 --> 00:06:01,710 ‫אני לא בטוחה כאן.‬ 110 00:06:01,777 --> 00:06:04,309 ‫עצוב לי לומר את זה, אבל מעריצי מיי מרטין,‬ 111 00:06:04,376 --> 00:06:06,410 ‫היכונו לאכזבה.‬ 112 00:06:11,143 --> 00:06:13,777 ‫אתם לא מעריכים את זה שרואים את הגרביונים שלי?‬ 113 00:06:13,843 --> 00:06:18,209 ‫חשבתי שכולנו נבוא כמין דמויות, ונעשה ניסיון.‬ 114 00:06:19,043 --> 00:06:20,777 ‫אבל הציצים אמיתיים?‬ 115 00:06:20,843 --> 00:06:22,309 ‫הציצים אמיתיים.‬ 116 00:06:24,276 --> 00:06:26,710 {\an8}‫מפיק: מה דעתך על המראה של קרוליין?‬ 117 00:06:27,043 --> 00:06:30,643 {\an8}‫אני לא יודע, אני לא אחד ש...‬ 118 00:06:30,710 --> 00:06:33,843 ‫לא הייתי יודע מה לומר, בעצם. למה אתה מתכוון?‬ 119 00:06:33,910 --> 00:06:37,176 ‫איך אתה היית מתאר אותו? אני לא בטוח לאן אתה חותר.‬ 120 00:06:37,243 --> 00:06:41,610 ‫אני לבושה כדמות, מכף רגל ועד ראש, וכל האחרים בבגדים רגילים.‬ 121 00:06:41,676 --> 00:06:43,710 ‫כן. זה קצת מבלבל.‬ 122 00:06:44,543 --> 00:06:47,476 ‫כולנו קנדים, כך שאנחנו מנומסים מכדי לומר,‬ 123 00:06:47,543 --> 00:06:49,443 {\an8}‫"מה את לובשת, לעזאזל?"‬ 124 00:06:49,543 --> 00:06:50,843 {\an8}‫קיי טרבור וילסון‬ 125 00:06:55,943 --> 00:06:58,143 ‫מתי בפעם האחרונה חרבנת במכנסיים?‬ 126 00:06:59,176 --> 00:07:00,010 ‫בשנה שעברה.‬ 127 00:07:00,143 --> 00:07:02,910 ‫- זה לא מזמן. - הייתי בדרך חזרה משוק איכרים.‬ 128 00:07:02,977 --> 00:07:07,109 ‫נסענו הביתה, ובמרחק שלושה רחובות מהבית שלנו,‬ 129 00:07:07,176 --> 00:07:10,243 ‫ביצענו פנייה, פגענו במהמורה, וחרבנתי במכנסיים.‬ 130 00:07:12,309 --> 00:07:15,276 ‫- נוראי. - אמרתי, "אעצור בקדמת הבית.‬ 131 00:07:15,343 --> 00:07:17,443 ‫"רוצי פנימה. אני אחנה את המכונית".‬ 132 00:07:17,510 --> 00:07:20,510 ‫- זה כבר קרה. - אני לא יכול לשאוב את זה בחזרה.‬ 133 00:07:20,576 --> 00:07:22,777 ‫כשכמעט שוברים את ג'ון, קל להבחין בכך.‬ 134 00:07:22,843 --> 00:07:24,843 ‫הוא פשוט מתחיל להסכים איתך בקול.‬ 135 00:07:26,109 --> 00:07:29,643 ‫זאת הייתה הטכניקה שלו להסוות את הצחוק, פשוט להמהם בהסכמה.‬ 136 00:07:40,543 --> 00:07:44,643 ‫בפעם הראשונה שבה חרבנתי במכנסיים כאיש בוגר, הייתי שיכור ברמות.‬ 137 00:07:44,710 --> 00:07:46,610 ‫- הייתי שיכור לחלוטין. - זה ברור.‬ 138 00:07:46,676 --> 00:07:50,043 ‫- זה הזמן שבו אמורים לעשות את זה. - יכול להיות ש...‬ 139 00:07:50,109 --> 00:07:51,309 ‫טעיתי בשיפוט פלוץ.‬ 140 00:07:54,610 --> 00:07:56,810 ‫אל תבטח בפלוצים יתר על המידה.‬ 141 00:07:56,877 --> 00:07:58,043 ‫אל...‬ 142 00:07:58,309 --> 00:08:00,910 ‫אלה המילים החכמות ביותר שנאמרו מעולם.‬ 143 00:08:02,843 --> 00:08:05,143 ‫יופי של שיחה, אחי. יופי...‬ 144 00:08:07,076 --> 00:08:11,143 ‫בכנות, כמות כזאת של בדיחות על חרא היא סיבה לדאגה.‬ 145 00:08:11,209 --> 00:08:12,943 ‫כדאי לך לבדוק את זה, טרבור.‬ 146 00:08:14,376 --> 00:08:16,143 {\an8}‫חבר'ה, עברנו שעה.‬ 147 00:08:16,209 --> 00:08:17,543 ‫כל הכבוד, חבר'ה.‬ 148 00:08:17,610 --> 00:08:19,343 ‫טלוויזיה כובשת.‬ 149 00:08:23,476 --> 00:08:26,309 ‫את יודעת לעשות ג'אגלינג? באמת?‬ 150 00:08:26,376 --> 00:08:28,510 ‫- לא, את לא. תשובה טובה. - זה טוב.‬ 151 00:08:30,343 --> 00:08:34,376 ‫קומיקאי אמר לי פעם שאם לא אצליח לעשות ג'אגלינג, לא אצליח בתעשייה הזו.‬ 152 00:08:34,443 --> 00:08:35,276 ‫גם לי.‬ 153 00:08:35,343 --> 00:08:38,376 ‫יש לכם איזו בדיחת רחוב שאתם מספרים לאנשי מכס?‬ 154 00:08:38,443 --> 00:08:40,143 ‫אתה אומר שאתה קומיקאי...‬ 155 00:08:40,209 --> 00:08:41,710 ‫אלה אנשים שצוחקים בקלות.‬ 156 00:08:41,777 --> 00:08:42,910 ‫מה את מספרת להם?‬ 157 00:08:42,977 --> 00:08:46,410 ‫אני רק חצי-איטלקייה. למרבה הצער, זה החצי השעיר.‬ 158 00:08:46,476 --> 00:08:50,043 ‫הדבר היחיד שירשתי מאבי הוא את הגבה שלו. האחת.‬ 159 00:08:50,109 --> 00:08:54,309 ‫אם לא אסיר שיער מהגבה כל 48 שעות, היא תצמח עד לקו השיער שלי.‬ 160 00:08:54,376 --> 00:08:55,877 ‫יכול להיות לי פוני בקלות.‬ 161 00:08:57,743 --> 00:09:01,076 ‫כשאנשי מכס מבקשים שאספר בדיחה, אני אומר, "בואו נעשה ככה,‬ 162 00:09:01,143 --> 00:09:03,476 ‫"למה שלא תזרקו אותי לכלא?"‬ 163 00:09:05,810 --> 00:09:08,109 ‫זה רק הוגן. משלמים לי לספר בדיחות.‬ 164 00:09:09,209 --> 00:09:11,676 ‫אני מקווה שאלה לא הפטמות שלך.‬ 165 00:09:15,309 --> 00:09:17,309 ‫יש לך בדיחה שתוכל לחלוק איתנו?‬ 166 00:09:17,376 --> 00:09:21,376 ‫פעם נפל עליי בומרנג. זה בסדר, חזרתי לעצמי.‬ 167 00:09:24,276 --> 00:09:26,977 ‫זה היה מטומטם...‬ 168 00:09:29,276 --> 00:09:31,276 ‫תקשיב לי, זה לא מצחיק.‬ 169 00:09:33,443 --> 00:09:34,877 ‫אני אתן לך בוקס.‬ 170 00:09:35,243 --> 00:09:39,209 {\an8}‫אני צוחקת בקלות, אבל לא שמתי לב עד כמה אני צוחקת כל הזמן.‬ 171 00:09:39,743 --> 00:09:41,376 ‫וכולם מצחיקים.‬ 172 00:09:41,443 --> 00:09:43,476 ‫קשה מאוד לשמור על פנים רציניות.‬ 173 00:09:43,543 --> 00:09:44,610 ‫אני בצרות.‬ 174 00:09:45,309 --> 00:09:49,343 ‫אחד הולך לרופא ואומר, "אני מרגיש נורא. אשתי מתחרשת".‬ 175 00:09:49,710 --> 00:09:53,943 ‫אז הרופא אומר, "קל מאוד לבדוק את זה. תחזור הביתה..."‬ 176 00:09:57,743 --> 00:09:58,910 ‫מה זה היה?‬ 177 00:09:58,977 --> 00:10:01,810 ‫- מה זה, עכשיו? - את חווה אורגזמה?‬ 178 00:10:02,309 --> 00:10:06,943 ‫מיי כמעט חייכה המון פעמים.‬ 179 00:10:07,010 --> 00:10:09,777 ‫מיי עומדת להישבר שוב, לעזאזל.‬ 180 00:10:10,777 --> 00:10:12,543 ‫היא התחברה למערכת.‬ 181 00:10:12,610 --> 00:10:16,877 ‫היה לי אייפד עם אפקטים קוליים שחשבתי שיהיו להיט.‬ 182 00:10:16,943 --> 00:10:18,743 ‫ונפלתי, חזק.‬ 183 00:10:19,309 --> 00:10:21,543 ‫- קהל קשה. - קהל קשה.‬ 184 00:10:21,610 --> 00:10:23,743 ‫- המיקרופון עובד? - כן.‬ 185 00:10:23,810 --> 00:10:26,510 ‫הייתה לך מטרה לזה?‬ 186 00:10:26,576 --> 00:10:27,610 ‫לא.‬ 187 00:10:29,576 --> 00:10:32,010 ‫- שאעשה את זה שוב? - נראה לי שכן.‬ 188 00:10:32,076 --> 00:10:33,476 ‫אלוהים.‬ 189 00:10:33,543 --> 00:10:36,676 ‫כדאי לך לזרוק על קרוליין כל מה שתוכלי.‬ 190 00:10:36,743 --> 00:10:40,176 ‫- הייתי רוצה לאחד כוחות נגד... - לאחד כוחות נגד מי?‬ 191 00:10:43,910 --> 00:10:45,510 ‫- לא, לא משנה. - אף אחד.‬ 192 00:10:45,576 --> 00:10:49,309 ‫אולי מוטב לא לדבר אל תוך המיקרופון כשאת זוממת מזימות מרושעות.‬ 193 00:10:51,710 --> 00:10:53,443 ‫אני באמצע בדיחה!‬ 194 00:10:53,510 --> 00:10:55,410 ‫את עדיין מספרת את הבדיחה על החירשת?‬ 195 00:10:55,476 --> 00:10:57,109 ‫אם לא תספרי לי את הסוף...‬ 196 00:10:57,176 --> 00:10:59,276 ‫- אני מת לשמוע את הסוף. - אני מנסה!‬ 197 00:10:59,343 --> 00:11:02,743 ‫- הוא אומר לאשתו, "מותק..." תפסיק! - חכי שנייה.‬ 198 00:11:02,810 --> 00:11:05,109 ‫- שכחתי מה לא בסדר איתה. - חירשת.‬ 199 00:11:05,176 --> 00:11:06,010 ‫אוקיי.‬ 200 00:11:06,076 --> 00:11:09,410 ‫- הוא אומר, "מותק, מה יש לארוחת ערב?" - מי נתן את העצה?‬ 201 00:11:09,476 --> 00:11:10,777 ‫זה לא יעזור.‬ 202 00:11:10,843 --> 00:11:13,877 ‫אם אני לא יודע את הרקע, לא אבין את הבדיחה.‬ 203 00:11:15,176 --> 00:11:18,276 ‫דייב פולי, מפריען חסר תקנה.‬ 204 00:11:18,343 --> 00:11:20,043 {\an8}‫קרוליין ריי‬ 205 00:11:20,109 --> 00:11:24,076 ‫ניסיתי לספר את הבדיחה שלי שוב, בניסיון להצחיק אותם.‬ 206 00:11:24,143 --> 00:11:25,910 ‫זה לא עובד.‬ 207 00:11:26,877 --> 00:11:27,810 ‫אלוהים.‬ 208 00:11:29,010 --> 00:11:31,943 ‫איש הולך לרופא משום שאשתו מתחרשת.‬ 209 00:11:32,010 --> 00:11:32,910 ‫בדיוק.‬ 210 00:11:32,977 --> 00:11:36,243 ‫הרופא אומר, "דבר אליה עד שתוכל לראות עד כמה היא חירשת".‬ 211 00:11:36,309 --> 00:11:40,610 ‫האיש נכנס, "מותק, מה יש לארוחת ערב?" אין תגובה. הוא מתקרב עוד שלושה מטרים.‬ 212 00:11:40,676 --> 00:11:44,243 ‫"משהו מריח נפלא. מה יש לארוחה?" אין תגובה.‬ 213 00:11:44,309 --> 00:11:46,943 ‫הוא מתחיל להילחץ קצת. הוא מתקרב. צועק,‬ 214 00:11:47,010 --> 00:11:48,777 ‫"מותק, אני רעב כל כך!"‬ 215 00:11:48,843 --> 00:11:51,376 ‫שום דבר. הוא מתקרב לפרצוף שלה ואומר,‬ 216 00:11:51,443 --> 00:11:53,376 ‫"מותק, מה יש לארוחת ערב?"‬ 217 00:11:53,443 --> 00:11:56,376 ‫והיא אומרת, "בפעם החמישית, עוף!"‬ 218 00:11:57,209 --> 00:11:58,543 ‫אז הוא היה החירש.‬ 219 00:11:59,877 --> 00:12:01,343 ‫- אוקיי. - לא מצחיק.‬ 220 00:12:01,410 --> 00:12:02,843 ‫אוקיי.‬ 221 00:12:02,910 --> 00:12:06,643 ‫אין לי מושג אם המצב טוב או לא, אבל אני מקווה שזה לא יפסיק.‬ 222 00:12:06,710 --> 00:12:08,810 ‫זה כמו פרק של "אזור הדמדומים".‬ 223 00:12:08,877 --> 00:12:10,510 ‫לא אחד מהטובים.‬ 224 00:12:10,576 --> 00:12:13,443 ‫זה כמו שחזור של מערכת היחסים האחרונה שלי.‬ 225 00:12:13,510 --> 00:12:15,476 ‫בלי צחוקים, בלי חיוכים. בלי שמחה.‬ 226 00:12:15,543 --> 00:12:18,143 ‫מחכים שמישהו ימות כדי לקבל כסף.‬ 227 00:12:26,043 --> 00:12:26,910 ‫שלום?‬ 228 00:12:26,977 --> 00:12:27,810 ‫שלום?‬ 229 00:12:27,877 --> 00:12:29,843 ‫- איך הולך שם? - בחיי.‬ 230 00:12:29,910 --> 00:12:32,543 ‫אני ספוגת זיעה.‬ 231 00:12:32,610 --> 00:12:36,543 ‫כן, אני רואה את זה. את מהלכת על הקצה.‬ 232 00:12:36,610 --> 00:12:38,643 ‫אני יודעת. היו לי דמעות בעיניים.‬ 233 00:12:39,610 --> 00:12:42,309 ‫אני יכולה לקבל את המאכלים שלי?‬ 234 00:12:42,376 --> 00:12:45,410 ‫- אבדוק אם אוכל לטפל בכך. - תודה, אחי.‬ 235 00:12:45,476 --> 00:12:46,977 ‫- נתראה. ביי. - ביי.‬ 236 00:12:49,643 --> 00:12:53,777 ‫הבאתי כל מיני מאכלים בריטיים אייקוניים, שהם מגעילים לחלוטין.‬ 237 00:12:53,843 --> 00:12:56,910 ‫כמו ביצה סקוטית מצופה בשוקולד וקיבה של פרה.‬ 238 00:12:56,977 --> 00:13:00,176 ‫אני מתוחה ברמות.‬ 239 00:13:00,243 --> 00:13:01,309 ‫אני מפחדת.‬ 240 00:13:01,376 --> 00:13:03,676 ‫- אתם רעבים? - כן.‬ 241 00:13:03,743 --> 00:13:05,076 ‫סוף סוף, מופע קסמים.‬ 242 00:13:05,143 --> 00:13:06,543 ‫הרי אני חיה באנגליה.‬ 243 00:13:06,610 --> 00:13:07,443 ‫- כן. - כן.‬ 244 00:13:07,510 --> 00:13:10,510 ‫- אז הבאתי כמה דברים מאנגליה. - מעולה.‬ 245 00:13:10,576 --> 00:13:12,777 ‫כמעט זמן ארוחת הצהריים, אז... בסדר.‬ 246 00:13:12,843 --> 00:13:15,710 ‫יש פה ארטיק פודינג דם בשבילך, טום.‬ 247 00:13:16,510 --> 00:13:18,376 ‫- אבל האם הוא אמיתי? - אלוהים.‬ 248 00:13:18,443 --> 00:13:20,743 ‫- תודה רבה לך. - זין.‬ 249 00:13:20,810 --> 00:13:23,376 ‫- לא היית צריכה. באמת. - זה אמיתי?‬ 250 00:13:23,443 --> 00:13:27,176 ‫- לא, באמת. לא היית צריכה. - זה באמת פודינג דם קפוא.‬ 251 00:13:28,877 --> 00:13:31,743 ‫- ארטיק פודינג דם. - הם כמו ארטיקי שלשול.‬ 252 00:13:31,810 --> 00:13:33,576 ‫יש לזה ריח של פצע.‬ 253 00:13:33,643 --> 00:13:34,743 ‫אלוהים.‬ 254 00:13:35,543 --> 00:13:38,176 ‫- סקונהנג'? - נהדר. פשוט נהדר.‬ 255 00:13:38,243 --> 00:13:40,610 ‫סקונהנג'! אני מתה על משחקי מילים!‬ 256 00:13:40,676 --> 00:13:42,276 ‫- מצחיק. - סקונהנג'.‬ 257 00:13:42,343 --> 00:13:44,676 ‫- הכול כאן משחקי מילים... - אני מתה על זה!‬ 258 00:13:44,743 --> 00:13:47,810 ‫- הייתי צוחקת אם זה היה מותר. - תודה, דב.‬ 259 00:13:47,877 --> 00:13:51,243 ‫- תרצו לנסות סקונהנג'? - רגע, כי זה דומה למבנה.‬ 260 00:13:51,309 --> 00:13:52,276 ‫- כן. - כן.‬ 261 00:13:52,343 --> 00:13:54,209 ‫זה משחק מילים.‬ 262 00:13:54,276 --> 00:13:58,076 ‫נכון. זה דומה. שינית אות אחת. הבנתי.‬ 263 00:13:58,143 --> 00:14:01,676 ‫מיי עשתה משהו שבעולם הקומדיה קוראים לו "נטישה".‬ 264 00:14:01,743 --> 00:14:05,910 ‫ראינו שהרוח יוצאת לה מהמפרשים כשהוציאו את העגלה.‬ 265 00:14:05,977 --> 00:14:09,743 {\an8}‫כשאני רואה קומיקאי נוטש, זה מצחיק אותי.‬ 266 00:14:09,810 --> 00:14:10,643 {\an8}‫דייב פולי‬ 267 00:14:11,910 --> 00:14:14,643 ‫מישהו רוצה שייק אפונה?‬ 268 00:14:14,710 --> 00:14:16,643 ‫- שייק אפונה? - בשבילך, דייב?‬ 269 00:14:16,710 --> 00:14:19,376 ‫- אני אקיא, רק בשביל העיקרון. - תודה.‬ 270 00:14:19,443 --> 00:14:20,810 ‫זה ממש הורג.‬ 271 00:14:21,777 --> 00:14:24,410 ‫אני חושבת שמה שהיה עגום כל כך באוכל הבריטי‬ 272 00:14:24,476 --> 00:14:28,643 ‫הוא הידיעה, באותו שלב, שמשחקי מילים לא יעבדו על האנשים האלה.‬ 273 00:14:28,710 --> 00:14:32,309 ‫היה קשה כל כך לשמור על תקווה ועל ביטחון‬ 274 00:14:32,376 --> 00:14:36,743 ‫כשרואים את הפרצופים של הגיבורים שלך, חסרי הבעה.‬ 275 00:14:36,810 --> 00:14:38,443 ‫זה ירדוף אותי כל ימיי.‬ 276 00:14:38,510 --> 00:14:41,143 ‫- זה דווקא די טעים. - מה זה?‬ 277 00:14:41,209 --> 00:14:44,743 ‫- ארמון פאקינגהאם? - איך קוראים לזה? ארמון פאקינגהאם?‬ 278 00:14:49,076 --> 00:14:51,576 ‫אני הבאה בתור להיפסל, זה ברור לי.‬ 279 00:14:54,143 --> 00:14:57,176 ‫מכל הדברים בעולם, אני לא יכולה ליצור קשר עין.‬ 280 00:14:57,243 --> 00:15:01,076 ‫לא כדאי לך לעמוד עם פה פתוח מול זה. רק אומר...‬ 281 00:15:02,743 --> 00:15:05,276 ‫קרוליין ומיי, אינטלקטואליות מאוד,‬ 282 00:15:05,343 --> 00:15:08,276 ‫שתיהן על גבול הצחוק.‬ 283 00:15:08,343 --> 00:15:10,010 ‫טוב, זה הלך נהדר.‬ 284 00:15:10,076 --> 00:15:13,343 ‫איך אפשר בכלל לדעת? איך אפשר לדעת?‬ 285 00:15:20,843 --> 00:15:22,443 ‫יש לנו חדר שירותים.‬ 286 00:15:23,209 --> 00:15:25,010 ‫בלי אספקה נוספת של נייר טואלט.‬ 287 00:15:25,643 --> 00:15:27,076 ‫זאת תהיה בעיה.‬ 288 00:15:27,743 --> 00:15:31,643 ‫אני כל כך אסיר תודה על שלפוחית השתן החלשה שלי כרגע‬ 289 00:15:32,243 --> 00:15:34,910 ‫אוי, לא! טוב, אם כך, אז במקלחת.‬ 290 00:15:35,476 --> 00:15:39,476 ‫אם אתם צופים בתוכנית, וכבר פגשתם מישהו מעל גיל 50,‬ 291 00:15:39,543 --> 00:15:41,610 ‫אנחנו משתינים הרבה יותר מכם.‬ 292 00:15:43,010 --> 00:15:46,476 ‫מישהו יודע מתי המנקים יגיעו לשירותים?‬ 293 00:15:46,543 --> 00:15:47,376 ‫אני לא.‬ 294 00:15:47,443 --> 00:15:50,543 ‫הם כבר הופכים לביתן שירותים של פסטיבל קואצ'לה.‬ 295 00:15:55,243 --> 00:15:57,010 ‫הוא הרגע יצא מחדר השירותים.‬ 296 00:15:58,209 --> 00:15:59,977 ‫זה חיוך גדול ומלא שיניים.‬ 297 00:16:04,510 --> 00:16:05,777 ‫אני לא יודע.‬ 298 00:16:09,043 --> 00:16:10,977 ‫יוסטון, יש לנו צוחק!‬ 299 00:16:11,043 --> 00:16:12,810 ‫בחיי.‬ 300 00:16:13,743 --> 00:16:16,410 ‫בסדר, בשנות ה-80 המוקדמות,‬ 301 00:16:16,476 --> 00:16:20,810 ‫סדאם חוסיין "טיהר" את מפלגת הבעת' מאלה שלטענתו היו בלתי נאמנים.‬ 302 00:16:21,443 --> 00:16:23,176 ‫כולם ישבו שם, מיוזעים,‬ 303 00:16:23,243 --> 00:16:25,877 ‫כשהוא הוציא אותם מהקהל בזה אחר זה.‬ 304 00:16:25,943 --> 00:16:28,843 ‫אף אחד לא ידע אם שמו יהיה הבא שבו יקראו,‬ 305 00:16:28,910 --> 00:16:32,043 ‫משום שסדאם היה משוגע. בכל מקרה, תראו את זה.‬ 306 00:16:32,510 --> 00:16:34,543 ‫הקדמה מצחיקה מאוד, דרך אגב.‬ 307 00:16:35,443 --> 00:16:38,576 {\an8}‫מישהו יודע מתי המנקים יגיעו לשירותים?‬ 308 00:16:38,643 --> 00:16:39,810 {\an8}‫אני לא.‬ 309 00:16:39,877 --> 00:16:42,943 {\an8}‫הם כבר הופכים לביתן שירותים של פסטיבל קואצ'לה.‬ 310 00:16:43,910 --> 00:16:45,810 {\an8}‫הוא הרגע יצא מחדר השירותים.‬ 311 00:16:45,877 --> 00:16:46,977 {\an8}‫הבנתי.‬ 312 00:16:49,443 --> 00:16:52,176 ‫נשברת, לעזאזל, דייב! אתה מכיר את החוקים.‬ 313 00:16:52,243 --> 00:16:55,777 ‫זה נחשב לצהוב, חבר. זאת עבירה אחת לרעתך.‬ 314 00:16:55,843 --> 00:16:56,777 ‫בסדר.‬ 315 00:16:56,843 --> 00:16:59,510 {\an8}‫לא ידעתי איך להתקיל את דייב.‬ 316 00:16:59,576 --> 00:17:02,443 ‫אבל הוא שבר את עצמו.‬ 317 00:17:02,510 --> 00:17:03,476 ‫לעזאזל!‬ 318 00:17:04,977 --> 00:17:06,476 ‫טוב, זאת הייתה הקלה.‬ 319 00:17:07,276 --> 00:17:08,276 ‫כל הכבוד.‬ 320 00:17:11,376 --> 00:17:12,543 ‫קדימה!‬ 321 00:17:15,343 --> 00:17:17,443 ‫דייב פולי עם כרטיס צהוב.‬ 322 00:17:17,510 --> 00:17:20,943 ‫אז יש לנו ארבעה קומיקאים על סף פסילה.‬ 323 00:17:22,743 --> 00:17:25,710 ‫- אנחנו ממש זקוקים למטאטא. - זה באמת נכון.‬ 324 00:17:28,476 --> 00:17:29,843 ‫פשוט תיזהרו.‬ 325 00:17:33,676 --> 00:17:35,043 ‫מה שלומך?‬ 326 00:17:35,109 --> 00:17:36,243 ‫אני לא יודע.‬ 327 00:17:36,309 --> 00:17:37,610 ‫אני חושב שאני בסדר.‬ 328 00:17:39,143 --> 00:17:40,176 ‫מה זה?‬ 329 00:17:43,543 --> 00:17:46,476 ‫- אני מרגיש שמשהו קורה. - משהו קורה.‬ 330 00:17:54,676 --> 00:17:56,109 ‫מה לעזאזל?‬ 331 00:17:56,176 --> 00:18:00,643 ‫אלוהים אדירים! כוכב ההוקי, פי-קיי סובן, כאן.‬ 332 00:18:02,610 --> 00:18:05,777 {\an8}‫חשבתי לעצמי, "אוקיי, מה זה?"‬ 333 00:18:05,843 --> 00:18:09,710 ‫פי-קיי נכנס, כי מי מצחיק יותר משחקן הוקי?‬ 334 00:18:09,777 --> 00:18:11,743 ‫אל תשימו לב אליי. אני סתם צופה.‬ 335 00:18:11,810 --> 00:18:14,109 ‫פרנל-קארל סובן, גבירותיי ורבותיי.‬ 336 00:18:14,176 --> 00:18:17,576 ‫מספר 76, האחד והיחיד. האחד והיחיד שלי.‬ 337 00:18:17,910 --> 00:18:20,243 ‫ברוך הבא לחבורה.‬ 338 00:18:20,309 --> 00:18:23,010 ‫פי-קיי בחדר. מה לעזאזל?‬ 339 00:18:23,076 --> 00:18:25,843 ‫- אתה פשוט תשב פה? - פשוט אשב. ברגוע.‬ 340 00:18:25,910 --> 00:18:27,276 ‫יש לו מהלכים מדהימים.‬ 341 00:18:27,343 --> 00:18:30,109 ‫הוא משחק ספורט. תראו אותם מצטופפים סביבו. חמוד.‬ 342 00:18:30,176 --> 00:18:33,076 ‫- נעים מאוד. - ג'ון לאז'ואה!‬ 343 00:18:33,143 --> 00:18:35,877 ‫- לא, זה ג'ון לאז'ואה. - לא, פשוט תזרום עם זה.‬ 344 00:18:35,943 --> 00:18:37,877 ‫- אני ג'ון... כן. - כן.‬ 345 00:18:37,943 --> 00:18:39,043 ‫ג'ון לאז'ואה.‬ 346 00:18:39,109 --> 00:18:40,276 ‫הי.‬ 347 00:18:40,343 --> 00:18:42,676 ‫היי. דייב פולי. אלוהים.‬ 348 00:18:42,743 --> 00:18:44,843 ‫תודה. הזדקנתי בשנים האחרונות.‬ 349 00:18:44,910 --> 00:18:47,143 ‫- אני אוהב את החולצה. - תודה.‬ 350 00:18:47,209 --> 00:18:49,777 ‫לא ממש, אבל היא בסדר. היא מתאימה לך.‬ 351 00:18:49,843 --> 00:18:51,076 ‫טוב לי עם "בסדר".‬ 352 00:18:51,143 --> 00:18:52,777 ‫מה זה בכלל?‬ 353 00:18:53,676 --> 00:18:55,843 ‫איפה השירותים פה?‬ 354 00:18:55,910 --> 00:18:59,209 ‫אחי, תעשה איפה שבא לך. זה מה שאני עושה.‬ 355 00:18:59,276 --> 00:19:01,443 ‫- אני מוכרח להשתין. - אוקיי, בסדר.‬ 356 00:19:01,510 --> 00:19:04,643 ‫פתאום, הוא אומר שהוא צריך ללכת לשירותים,‬ 357 00:19:04,710 --> 00:19:09,109 ‫אז ברור שאמרתי לו שהוא יכול להשתין במקרר.‬ 358 00:19:09,176 --> 00:19:11,176 ‫הוא החליט ללכת על בקבוק.‬ 359 00:19:11,243 --> 00:19:12,710 ‫- כן. - אני חייב להשתין.‬ 360 00:19:12,777 --> 00:19:15,010 ‫- אוקיי. בחיי. - אני פשוט חייב להשתין.‬ 361 00:19:15,076 --> 00:19:16,610 ‫- אוקיי. - חכה שנייה.‬ 362 00:19:16,676 --> 00:19:17,576 ‫אוקיי.‬ 363 00:19:17,643 --> 00:19:19,410 ‫מה אתה עושה, לעזאזל?‬ 364 00:19:21,877 --> 00:19:23,777 ‫אלוהים!‬ 365 00:19:23,843 --> 00:19:27,676 ‫פי-קיי עושה פיפי בבקבוק.‬ 366 00:19:27,977 --> 00:19:29,710 ‫סתם, עוד יום רגיל.‬ 367 00:19:29,777 --> 00:19:31,443 ‫לא ייקח לי הרבה זמן.‬ 368 00:19:32,176 --> 00:19:35,576 ‫בחירה מוזרה, אבל לפחות זה היה רק שתן.‬ 369 00:19:36,943 --> 00:19:39,743 ‫אני באמת רואה את פי-קיי סובן משתין לתוך בקבוק?‬ 370 00:19:39,810 --> 00:19:41,010 ‫- כן. - סליחה.‬ 371 00:19:41,076 --> 00:19:43,410 ‫אני סובל מפחד קהל.‬ 372 00:19:43,476 --> 00:19:47,643 ‫אלוהים. אני נבוך להחריד, ואני אפילו לא שם.‬ 373 00:19:47,710 --> 00:19:49,743 ‫אני בלי משקפיים.‬ 374 00:19:49,810 --> 00:19:52,476 ‫פי-קיי סובן ייכנס להיכל התהילה יום אחד.‬ 375 00:19:52,543 --> 00:19:57,343 ‫אבל הדבר היחיד שפי-קיי סובן לא מסוגל לעשות הוא להשתמש בתחת שלו כדי להצחיק.‬ 376 00:19:57,410 --> 00:19:59,676 ‫מצטער. אזעקת שווא, חבר'ה.‬ 377 00:19:59,743 --> 00:20:01,543 ‫יש לך ישבן יפה.‬ 378 00:20:01,610 --> 00:20:04,743 ‫אני בטוח שאם הייתי מקדיש את חיי לכושר גופני,‬ 379 00:20:04,810 --> 00:20:06,443 ‫גם לי היה ישבן יפה.‬ 380 00:20:06,510 --> 00:20:10,276 ‫אז זהו, פי-קיי, אם אתה רוצה להצחיק עם התחת שלך, תפסיק להתעמל.‬ 381 00:20:10,343 --> 00:20:13,843 ‫- בסדר, חבר'ה. נעים להכיר אתכם. - תודה. טוב לראות אותך!‬ 382 00:20:13,910 --> 00:20:16,510 ‫אתה לא רוצה ללחוץ לי את היד? אוקיי, אני מבין.‬ 383 00:20:16,576 --> 00:20:18,777 ‫- ביי. - מוטב שתעשה ככה.‬ 384 00:20:18,843 --> 00:20:20,843 ‫- תודה על הזמן שלך. - בסדר.‬ 385 00:20:20,910 --> 00:20:22,977 ‫מה קרה לבידור המשפחתי?‬ 386 00:20:23,443 --> 00:20:24,576 ‫ג'יי.‬ 387 00:20:26,910 --> 00:20:28,309 ‫מה נשמע, אחי?‬ 388 00:20:28,376 --> 00:20:30,576 ‫- טוב לראות אותך, גבר. - גם אותך.‬ 389 00:20:30,643 --> 00:20:32,443 ‫- זה נהדר! - זין, אחי!‬ 390 00:20:32,510 --> 00:20:34,743 ‫זה תפס אותם די לא מוכנים.‬ 391 00:20:34,810 --> 00:20:36,510 ‫זה תפס אותם ממש לא מוכנים.‬ 392 00:20:36,576 --> 00:20:39,543 ‫תפסתם תמונת תחת טובה? ראית את התחת שלי?‬ 393 00:20:39,610 --> 00:20:41,777 ‫ברור, כל קנדה תראה אותו.‬ 394 00:20:41,843 --> 00:20:44,343 ‫נהדר. כן. אני אצא.‬ 395 00:20:44,410 --> 00:20:46,543 ‫בסדר. נסה להישאר עם המכנסיים.‬ 396 00:20:49,910 --> 00:20:52,076 ‫אנחנו משחקים בשם ארגוני צדקה נהדרים.‬ 397 00:20:52,143 --> 00:20:54,410 ‫אוכל להשתמש בזה כחלק מהקומדיה שלי?‬ 398 00:20:54,476 --> 00:20:56,977 ‫הכנתי את התמונות האלה. אולי זה יעבוד.‬ 399 00:20:57,576 --> 00:20:59,376 ‫מי הילד עם זרועות-פין?‬ 400 00:20:59,443 --> 00:21:00,510 ‫זה פיט.‬ 401 00:21:00,576 --> 00:21:03,209 ‫הוא מצא את הדילדו של אימא שלו במגירה‬ 402 00:21:03,276 --> 00:21:06,010 ‫ונוזל הדילדו נכנס לתוך חתך שהיה לו,‬ 403 00:21:06,076 --> 00:21:08,309 ‫ואז הזרועות שלו הפכו לדילדואים ענקיים.‬ 404 00:21:08,376 --> 00:21:11,443 ‫אני משחק בשביל פיט וכל הילדים עם זרועות הדילדו.‬ 405 00:21:11,510 --> 00:21:13,276 ‫כן, יש לו דילדואים.‬ 406 00:21:15,443 --> 00:21:19,343 ‫ברגע שהם מגיעים לקולג', אוהבים אותם מאוד, אבל לפני כן, יש סטיגמה.‬ 407 00:21:19,410 --> 00:21:22,810 ‫היה קל יותר להאמין שהוא נולד עם זרועות-זין‬ 408 00:21:22,877 --> 00:21:25,010 ‫מאשר שהוא השיג זרועות-זין.‬ 409 00:21:25,076 --> 00:21:26,877 ‫זה מה שמפתיע.‬ 410 00:21:26,943 --> 00:21:29,176 ‫אם אתה מוכן לצאת מהמשחק,‬ 411 00:21:29,243 --> 00:21:31,510 ‫תן הזדמנות לילד הזה עם זרועות הדילדו.‬ 412 00:21:32,576 --> 00:21:35,076 ‫אני מת על ילדים עם זרועות זין.‬ 413 00:21:35,143 --> 00:21:36,010 ‫כן.‬ 414 00:21:38,543 --> 00:21:41,209 ‫זרועות דילדו זה תמיד מצחיק.‬ 415 00:21:43,209 --> 00:21:44,343 ‫אתה בסדר?‬ 416 00:21:44,410 --> 00:21:47,010 ‫אני מחזיק מעמד.‬ 417 00:21:51,176 --> 00:21:53,176 ‫אתה מכין טוסט גבינה?‬ 418 00:21:53,243 --> 00:21:55,376 ‫אני מכין טוסט גבינה. רוצה אחד?‬ 419 00:21:55,443 --> 00:21:56,510 ‫האמת היא שכן.‬ 420 00:21:56,576 --> 00:21:59,676 ‫- אתה מכין כריכי גבינה צהובה? - את רוצה אחד?‬ 421 00:21:59,743 --> 00:22:01,076 ‫- אני רוצה אחד. - כן.‬ 422 00:22:01,143 --> 00:22:04,276 ‫יש בכריך הזה שיירים של אשך אחד?‬ 423 00:22:05,810 --> 00:22:09,410 ‫לא. נותר לי רק אחד, אני לא משתמש בו בשביל זה.‬ 424 00:22:09,476 --> 00:22:11,443 ‫אלוהים אדירים.‬ 425 00:22:11,510 --> 00:22:14,376 ‫- יש לך רק אשך אחד? - כן. חליתי בסרטן!‬ 426 00:22:14,443 --> 00:22:16,710 ‫- באמת? - זה בגלל הסרטן!‬ 427 00:22:18,076 --> 00:22:21,410 ‫אני נגעלת מעצמי בגלל הרמה שבה אני נמשכת אל טום גרין.‬ 428 00:22:21,476 --> 00:22:25,010 ‫אבל אני מבינה את זה. אני אוהבת את המראה הזה.‬ 429 00:22:25,076 --> 00:22:27,710 ‫- הוא מקסים. - שיער ארוך, זקן. הוא גבוה, מוזר.‬ 430 00:22:27,777 --> 00:22:28,777 ‫מה יש לא לאהוב?‬ 431 00:22:28,843 --> 00:22:31,476 ‫זה כריך גבינה טעים ממש.‬ 432 00:22:31,543 --> 00:22:32,910 ‫טום גרין הוא סקסי בחשאי.‬ 433 00:22:32,977 --> 00:22:35,843 ‫הוא מין גאון מרומז, קורע ומבריק.‬ 434 00:22:35,910 --> 00:22:37,777 ‫לא ציפיתי לזה.‬ 435 00:22:39,476 --> 00:22:41,877 ‫מי רוצה מישהו משעמם ונורמלי?‬ 436 00:22:41,943 --> 00:22:44,076 ‫בנוסף, האשך האחד גם עוזר.‬ 437 00:22:44,143 --> 00:22:47,476 ‫אני לא זקוקה ליותר מדי, מבחינת אשכים.‬ 438 00:22:47,543 --> 00:22:50,209 ‫- איך מישהו יכול לדעת? - אף אחד לא ידע לעולם.‬ 439 00:22:50,276 --> 00:22:54,443 ‫- הם סט. הם לא חיים באותה מיטת קומתיים? - ככה חשבתי, לא?‬ 440 00:22:55,476 --> 00:22:57,510 ‫לא הקשבנו בזמן שיעורי ההתעמלות.‬ 441 00:22:57,576 --> 00:22:59,410 ‫והוא מבשל?‬ 442 00:22:59,476 --> 00:23:01,643 ‫אני רוצה כריך לפני שאיפסל.‬ 443 00:23:01,710 --> 00:23:04,010 ‫- רוצה טוסט גבינה? - תודה.‬ 444 00:23:04,076 --> 00:23:06,410 ‫- רוצה טוסט גבינה? - כן. זה חם.‬ 445 00:23:06,476 --> 00:23:07,843 ‫קחי את הצלחת.‬ 446 00:23:07,910 --> 00:23:12,243 ‫הנחתי שאנשים מתחילים להיות רעבים. זה כריך גבינה טעים.‬ 447 00:23:13,910 --> 00:23:16,443 ‫כריך גבינה טעים.‬ 448 00:23:18,777 --> 00:23:20,877 ‫נכון שהוא טעים?‬ 449 00:23:20,943 --> 00:23:24,576 ‫נכון שזה כריך גבינה טעים?‬ 450 00:23:25,143 --> 00:23:29,376 ‫טום גרין. זה כאילו שהוא מוסיף עוד הברות למילים.‬ 451 00:23:29,443 --> 00:23:31,643 ‫"כריך גבינה טעים."‬ 452 00:23:32,209 --> 00:23:36,510 ‫נכון שזה כריך גבינה טעים?‬ 453 00:23:36,576 --> 00:23:38,010 ‫והחזרה.‬ 454 00:23:38,076 --> 00:23:39,476 ‫אלוהים.‬ 455 00:23:39,543 --> 00:23:43,877 ‫כריך גבינה טעים.‬ 456 00:23:43,943 --> 00:23:44,910 ‫כן.‬ 457 00:23:50,143 --> 00:23:51,276 ‫תודה, גבר.‬ 458 00:23:53,743 --> 00:23:56,676 ‫זה משחק, והמטרה היא לגרום לאנשים לצחוק,‬ 459 00:23:56,743 --> 00:23:59,777 ‫אז כשראיתי שאולי אני מצליח להתקדם קצת,‬ 460 00:23:59,843 --> 00:24:02,243 ‫עם הקטע של "כריך גבינה טעים",‬ 461 00:24:02,309 --> 00:24:04,843 ‫די התנפלתי על מיי‬ 462 00:24:04,910 --> 00:24:07,610 ‫עם הקטע של "כריך גבינה טעים".‬ 463 00:24:07,676 --> 00:24:08,610 ‫מיי.‬ 464 00:24:09,276 --> 00:24:13,676 ‫תגידי לכולם, איך היה כריך הגבינה הטעים שלי?‬ 465 00:24:15,109 --> 00:24:16,576 ‫מיי טעמה ממנו.‬ 466 00:24:16,643 --> 00:24:21,043 ‫הכנתי כריכי גבינה טעימים.‬ 467 00:24:21,109 --> 00:24:23,877 ‫- הם טעימים. - מיי אכלה אחד. נכון, מיי?‬ 468 00:24:23,943 --> 00:24:27,710 ‫מיי אכלה כריך גבינה טעים.‬ 469 00:24:27,777 --> 00:24:31,910 ‫אולי תאמר את זה שוב. זה עובד, זה ממשיך להיות מעניין.‬ 470 00:24:31,977 --> 00:24:34,643 ‫מיי אוהבת את כריכי הגבינה שלי.‬ 471 00:24:35,910 --> 00:24:38,109 ‫מיי אוהבת את כריכי הגבינה שלי.‬ 472 00:24:38,176 --> 00:24:41,610 ‫- הם כריכי גבינה טעימים? - הם טעימים.‬ 473 00:24:41,676 --> 00:24:46,243 ‫הם עשויים מגבינה טעימה. הם כריכי גבינה טעימים.‬ 474 00:24:46,309 --> 00:24:49,243 ‫מיי, זה לא מצחיק, ואת בסדר.‬ 475 00:24:49,309 --> 00:24:50,943 ‫תחשבי על דברים נוראיים.‬ 476 00:24:52,010 --> 00:24:53,743 ‫אני אכין עוד.‬ 477 00:24:53,810 --> 00:24:55,543 ‫מיי, אני אכין עוד.‬ 478 00:24:55,877 --> 00:24:59,209 ‫- אני לא יכולה. לדעתי, אתה צריך להפסיק. - שאפסיק להכין?‬ 479 00:25:00,143 --> 00:25:02,610 ‫בשמחה הייתי אוכל כריך גבינה טעים.‬ 480 00:25:02,676 --> 00:25:03,510 ‫אוי, לא.‬ 481 00:25:03,576 --> 00:25:05,977 ‫אתה רוצה כריך גבינה טעים?‬ 482 00:25:06,043 --> 00:25:08,209 ‫אני רוצה כריך גבינה טעים.‬ 483 00:25:08,276 --> 00:25:11,843 ‫מיי, כל הכבוד. יופי של פני פוקר, מיי מרטין.‬ 484 00:25:15,576 --> 00:25:17,576 ‫- אפשר לספר לך משהו מצחיק? - מה?‬ 485 00:25:17,643 --> 00:25:19,109 ‫כשהשתתפתי ב...‬ 486 00:25:20,209 --> 00:25:22,309 ‫- "סברינה"? - כשהשתתפתי ב"סברינה"...‬ 487 00:25:22,376 --> 00:25:24,843 ‫- הכינו פאזל של שלושתנו. - לעזאזל.‬ 488 00:25:27,343 --> 00:25:30,276 ‫ולסנטר הכפול שלי היה חלק משלו בפאזל.‬ 489 00:25:30,343 --> 00:25:33,010 ‫אלוהים, תשתקי.‬ 490 00:25:33,076 --> 00:25:35,543 ‫אוי, חרא. כמעט צחקת.‬ 491 00:25:36,176 --> 00:25:38,943 ‫אלוהים, את יותר מדי.‬ 492 00:25:39,010 --> 00:25:42,109 ‫את יותר מדי.‬ 493 00:25:42,543 --> 00:25:43,977 ‫את יותר מדי.‬ 494 00:25:44,043 --> 00:25:46,643 ‫מיס קרוליין, היא מצחיקה כל כך.‬ 495 00:25:46,710 --> 00:25:48,109 {\an8}‫היא מסתכלת לך בעיניים,‬ 496 00:25:48,176 --> 00:25:51,910 {\an8}‫מנסה לנתח אותך ולהבין מה מצחיק אותך.‬ 497 00:25:51,977 --> 00:25:53,910 ‫היא השתמשה בקסם שלה נגדי.‬ 498 00:25:53,977 --> 00:25:54,943 ‫מה לגבי זה?‬ 499 00:25:55,010 --> 00:25:56,143 ‫אוי, חרא. הנה.‬ 500 00:25:56,209 --> 00:25:59,176 ‫קרוליין מנחיתה מכה קטלנית. יכול להיות שברנדון גמור.‬ 501 00:26:00,209 --> 00:26:02,643 ‫עד כמה זה יפחיד את מיי?‬ 502 00:26:02,710 --> 00:26:03,743 ‫יפחיד את מיי?‬ 503 00:26:03,810 --> 00:26:05,576 ‫- אם איכנס ככה... - כן.‬ 504 00:26:07,977 --> 00:26:09,710 ‫אלוהים!‬ 505 00:26:11,543 --> 00:26:13,376 ‫אוקיי, מה קרה?‬ 506 00:26:13,443 --> 00:26:15,943 ‫מה זה עומד להיות? כרטיס צהוב? כרטיס אדום?‬ 507 00:26:17,576 --> 00:26:18,977 ‫הם העירו את התזמורת.‬ 508 00:26:23,777 --> 00:26:26,476 ‫וואו. יש כאן ריח של טוסט גבינה.‬ 509 00:26:29,943 --> 00:26:33,343 ‫כן, אז בלי להכביר מילים, פשוט תצפו בטלוויזיה המזורגגת.‬ 510 00:26:33,410 --> 00:26:34,643 ‫התרעת צחוק!‬ 511 00:26:35,010 --> 00:26:36,010 ‫מה לגבי זה?‬ 512 00:26:36,076 --> 00:26:37,510 ‫שידור חוזר‬ 513 00:26:37,610 --> 00:26:40,243 {\an8}‫עד כמה זה יפחיד את מיי?‬ 514 00:26:40,309 --> 00:26:41,476 {\an8}‫זה יפחיד את מיי?‬ 515 00:26:41,543 --> 00:26:43,043 {\an8}‫- אם איכנס ככה... - כן.‬ 516 00:26:50,076 --> 00:26:51,610 ‫זה, גבירותיי ורבותיי...‬ 517 00:26:51,676 --> 00:26:54,109 ‫- הלכתי. - הכרטיס האדום הראשון במשחק.‬ 518 00:26:54,176 --> 00:26:55,943 {\an8}‫אני כל כך זועמת!‬ 519 00:26:56,010 --> 00:26:58,610 {\an8}‫העובדה שאמרתי "הא" גרמה לי לעוף מהתוכנית!‬ 520 00:26:59,476 --> 00:27:00,643 ‫אלוהים.‬ 521 00:27:00,710 --> 00:27:01,810 ‫זאת...‬ 522 00:27:01,877 --> 00:27:04,109 ‫עכשיו אהיה עם ג'יי, אז אני שמחה מאוד!‬ 523 00:27:04,176 --> 00:27:07,243 ‫...דרך מכובדת לעזוב. זאת סיבה טובה להיפסל.‬ 524 00:27:07,309 --> 00:27:09,309 ‫זה נכון. צחקתי מהבדיחה שלי.‬ 525 00:27:10,010 --> 00:27:12,743 ‫- זה היה תענוג. - גבירותיי ורבותיי...‬ 526 00:27:12,810 --> 00:27:13,910 ‫קרוליין!‬ 527 00:27:13,977 --> 00:27:16,243 ‫- תודה רבה לכם. - מדהימה כל כך.‬ 528 00:27:16,309 --> 00:27:17,643 ‫ביי, קרוליין.‬ 529 00:27:17,710 --> 00:27:19,109 ‫ביי, חבר'ה!‬ 530 00:27:19,176 --> 00:27:22,276 ‫- ביי! - ביי! תחזיקי מעמד, דב!‬ 531 00:27:23,443 --> 00:27:25,176 ‫- איך ההרגשה? - תודה לאל!‬ 532 00:27:26,576 --> 00:27:28,643 ‫- תודה לאל. - מישהו חייב להיות ראשון.‬ 533 00:27:30,810 --> 00:27:33,743 ‫- בואי לשבת פה, איתי. - אני מקבלת כיסא מיוחד?‬ 534 00:27:33,810 --> 00:27:38,243 ‫זה בסדר. רציתי עוד חרטה בחיי. בגלל זה השתתפתי בתוכנית.‬ 535 00:27:38,309 --> 00:27:40,276 {\an8}‫קרוליין היא הראשונה שנפסלה.‬ 536 00:27:41,176 --> 00:27:43,943 {\an8}‫פרס הניחומים שלה? אני!‬ 537 00:27:46,109 --> 00:27:47,243 ‫ברוכה הבאה.‬ 538 00:27:47,309 --> 00:27:48,943 ‫אז פישלת, מה?‬ 539 00:27:49,010 --> 00:27:51,410 ‫אתה יודע למה? משום שנשים הן נדיבות,‬ 540 00:27:51,476 --> 00:27:54,209 ‫וגברים חושבים, "אני לא אצחק, אין מצב".‬ 541 00:27:54,276 --> 00:27:57,076 ‫כן. אני לא אגיב על זה.‬ 542 00:27:57,576 --> 00:27:58,643 ‫זאת האמת!‬ 543 00:27:58,710 --> 00:28:00,343 ‫- רוצה ללחוץ? - מה זה עושה?‬ 544 00:28:00,410 --> 00:28:01,843 ‫תלחצי על הכפתור הירוק.‬ 545 00:28:03,543 --> 00:28:05,010 ‫- בסדר, חזרנו. - ממשיכים.‬ 546 00:28:13,343 --> 00:28:16,543 ‫הנה. כן, שננגן בלוז?‬ 547 00:28:19,109 --> 00:28:22,443 ‫היה ברור שבאיזשהו שלב זה יהפוך לאלתור מוזיקלי היפי.‬ 548 00:28:23,209 --> 00:28:27,643 ‫היי, תשמעו את השיר שמיי ואני כתבנו.‬ 549 00:28:28,410 --> 00:28:29,743 ‫הוא הולך ככה.‬ 550 00:28:31,476 --> 00:28:36,176 ‫כריכי גבינה טעימים‬ 551 00:28:36,243 --> 00:28:38,343 ‫הבנתי. אז זה עדיין נושא ראשי.‬ 552 00:28:38,410 --> 00:28:44,043 ‫כריכי גבינה טעימים‬ 553 00:28:45,777 --> 00:28:46,743 ‫אני אוהב...‬ 554 00:28:46,810 --> 00:28:49,209 ‫דב תהיה הבנאדם הבא שישב פה.‬ 555 00:28:49,276 --> 00:28:51,610 ‫כריכי גבינה‬ 556 00:28:52,410 --> 00:28:53,943 ‫טעימים‬ 557 00:28:54,010 --> 00:28:55,777 ‫טעימים‬ 558 00:28:55,843 --> 00:28:57,643 ‫כריכי גבינה‬ 559 00:28:57,710 --> 00:28:59,777 ‫כריכי גבינה‬ 560 00:28:59,843 --> 00:29:01,510 ‫אני אוהב אותם‬ 561 00:29:01,576 --> 00:29:02,843 ‫מיי.‬ 562 00:29:03,376 --> 00:29:05,243 ‫כריכי גבינה‬ 563 00:29:05,309 --> 00:29:07,176 ‫כריכי גבינה‬ 564 00:29:08,010 --> 00:29:12,710 ‫אני אוהב כריכי גבינה טעימים‬ 565 00:29:12,777 --> 00:29:13,810 ‫הם נהדרים.‬ 566 00:29:14,777 --> 00:29:19,176 ‫אני אוהב כריכי גבינה טעימים‬ 567 00:29:19,243 --> 00:29:21,476 ‫יש שם המון חייכנים מזוינים.‬ 568 00:29:21,543 --> 00:29:26,076 ‫אני אוהב כריכי גבינה טעימים‬ 569 00:29:26,143 --> 00:29:27,676 ‫כן, זה צחוק.‬ 570 00:29:27,743 --> 00:29:28,576 ‫כריכים‬ 571 00:29:28,643 --> 00:29:29,543 ‫כן.‬ 572 00:29:31,143 --> 00:29:33,209 ‫מה?‬ 573 00:29:37,010 --> 00:29:39,143 ‫נראה לי שהגיטרה שלי לא מכוונת.‬ 574 00:29:40,276 --> 00:29:41,843 ‫נופלים כמו זבובים.‬ 575 00:29:43,043 --> 00:29:44,276 ‫הי, ג'יי!‬ 576 00:29:44,343 --> 00:29:47,510 ‫מישהו צחק. זה אומר שעפת.‬ 577 00:29:48,643 --> 00:29:50,643 {\an8}‫בפרק הבא‬ 578 00:29:50,710 --> 00:29:52,977 {\an8}‫- התחלנו. - תחשוב מחשבות עצובות.‬ 579 00:29:53,710 --> 00:29:57,777 {\an8}‫הדרך היחידה שהצלחתי להימנע מצחוק הייתה ללעוס את השפתיים שלי.‬ 580 00:29:58,710 --> 00:30:01,810 {\an8}‫תעסו ת'שומן. בום!‬ 581 00:30:01,877 --> 00:30:03,076 {\an8}‫כן.‬ 582 00:30:03,143 --> 00:30:05,910 {\an8}‫- ייתכן שמצאת את הקריפטונייט שלי. - עוד אחד!‬ 583 00:30:08,643 --> 00:30:10,109 {\an8}‫מה זה עומד להיות?‬ 584 00:30:10,176 --> 00:30:13,510 {\an8}‫אחד מכם איבד את העשתונות, אבל הצלחנו למצוא אותם.‬ 585 00:30:14,843 --> 00:30:15,777 {\an8}‫סליחה.‬ 586 00:30:31,643 --> 00:30:33,643 ‫תרגום כתוביות: אריאן הד‬ 587 00:30:33,710 --> 00:30:35,710 ‫בקרת כתוביות: דניאלה מגדל‬