1 00:00:07,341 --> 00:00:08,217 ‫תתחבאו!‬ 2 00:00:08,301 --> 00:00:10,970 ‫- סדרה של NETFLIX -‬ 3 00:00:11,054 --> 00:00:14,390 ‫"הינה אנו באים‬ ‫-כשאנרגון פגע בקניון‬ 4 00:00:14,474 --> 00:00:16,726 ‫הפכנו למעבר לכל דמיון‬ 5 00:00:16,809 --> 00:00:19,812 ‫אנחנו חפצים יומיומיים, עצמים דוממים‬ 6 00:00:19,896 --> 00:00:22,482 ‫התעוררנו כדי ליהנות מהחיים‬ 7 00:00:22,565 --> 00:00:23,775 ‫בוטבוטים!‬ 8 00:00:23,858 --> 00:00:26,402 ‫אנו יכולים להיות כל דבר‬ ‫-בוטבוטים!‬ 9 00:00:26,486 --> 00:00:29,197 ‫כמו נקניקייה או ברד קר‬ ‫-בוטבוטים!‬ 10 00:00:29,280 --> 00:00:32,158 ‫לא מפחדים לעולל תעלולים‬ ‫-בוטבוטים!‬ 11 00:00:32,241 --> 00:00:34,869 ‫בכל מקום רובוטים סודיים!‬ ‫-בוטבוטים!‬ 12 00:00:34,952 --> 00:00:36,245 ‫הינה אנו באים!‬ 13 00:00:36,329 --> 00:00:37,914 ‫בוטבוטים!‬ 14 00:00:37,997 --> 00:00:39,332 ‫בוטבוטים!"‬ 15 00:00:43,836 --> 00:00:47,840 ‫אתם מריחים את זה, בוטים אבודים?‬ ‫הריח המתוק של ההצלחה.‬ 16 00:00:47,924 --> 00:00:51,969 ‫לא, זה הריח של הכיור‬ ‫התעשייתי שפתחתי לו את הסתימה.‬ 17 00:00:52,053 --> 00:00:54,430 ‫שיער אנושי סבוך. תריח את זה!‬ 18 00:00:55,056 --> 00:00:58,309 ‫חבר'ה. אנו גיבורים.‬ ‫אמש החזרנו לדייב את העבודה שלו,‬ 19 00:00:58,392 --> 00:01:02,647 ‫והצלנו את הקניון מרובוטי האבטחה‬ ‫המשתוללים ומחסלי הכיף.‬ 20 00:01:02,730 --> 00:01:07,068 ‫אני בטוח שהחוליות האחרות‬ ‫יתחרו להיות הראשונות שיברכו אותנו.‬ 21 00:01:07,652 --> 00:01:10,738 ‫מזל טוב, אנחנו. הייתי הראשונה! ניצחתי.‬ 22 00:01:10,822 --> 00:01:11,823 ‫מה זה?‬ 23 00:01:16,410 --> 00:01:18,913 ‫זו בטח חגיגה להצלחה שלנו. קדימה.‬ 24 00:01:24,544 --> 00:01:28,714 ‫חבריי הבוטבוטים,‬ ‫אני חושב שכולנו יודעים למה אנו כאן.‬ 25 00:01:28,798 --> 00:01:31,425 ‫כדי לחגוג את גאונותו‬ ‫של מנהיג הבוטים האבודים.‬ 26 00:01:31,509 --> 00:01:32,718 ‫אני!‬ ‫-מה?‬ 27 00:01:32,802 --> 00:01:37,640 ‫אני הסיבה, כי אני עורך‬ ‫את המסיבה הכי מהנה בעולם!‬ 28 00:01:39,016 --> 00:01:44,355 ‫ורק כדי להפוך את זה לרשמי,‬ ‫אני מציג בפניכם את הכיף-או-מטר.‬ 29 00:01:44,438 --> 00:01:49,443 ‫הכיף-או-מטר תוכנן במיוחד‬ ‫על ידי החברים החכמים שלי, ברית המדענים,‬ 30 00:01:49,527 --> 00:01:52,321 ‫כדי להוכיח שהמסיבה הזאת, המסיבה שלי,‬ 31 00:01:52,405 --> 00:01:56,117 ‫תפיק את הכי הרבה כיף שאי פעם נמדדה בקניון!‬ 32 00:01:57,535 --> 00:01:58,494 ‫נכון!‬ 33 00:01:58,578 --> 00:02:02,081 ‫על ידי איסוף נתונים מדידים,‬ ‫שכוללים תדר צחקוק…‬ 34 00:02:02,165 --> 00:02:04,333 ‫קשקושים. כן, מה שהדוקטור מתכוון,‬ 35 00:02:04,417 --> 00:02:07,962 ‫זה שכולם יודעים שהכי כיף‬ ‫שהיה בקניון לפני המסיבה הזאת,‬ 36 00:02:08,045 --> 00:02:11,549 ‫היה הבול-א-ראמה הפיצוצי שנערך על ידי…‬ 37 00:02:12,925 --> 00:02:14,051 ‫על ידי!‬ 38 00:02:14,135 --> 00:02:17,555 ‫לקח שעות לחבר כל סיכה‬ ‫כך שהיא תתפוצץ בצבעי נצנצים שונים.‬ 39 00:02:17,638 --> 00:02:19,182 ‫עדיין יש לי קצת בפה.‬ 40 00:02:19,265 --> 00:02:21,893 ‫מי זוכר? איזה אפס, נכון?‬ 41 00:02:23,102 --> 00:02:26,063 ‫אבל המסיבה הזאת הייתה מגיעה רק לרמה הזאת.‬ 42 00:02:26,147 --> 00:02:27,773 ‫אז ברגע שנעבור את זה,‬ 43 00:02:27,857 --> 00:02:31,986 ‫נחווה רמות שוברות שיאים של כיף!‬ 44 00:02:32,069 --> 00:02:38,534 ‫וכך, להוכיח שהמסיבה שלי ואני‬ ‫טובים יותר מכל מה שהיה עד כה!‬ 45 00:02:39,952 --> 00:02:41,871 ‫עכשיו ברוק, הדי-ג'יי הקבוע שלנו,‬ 46 00:02:41,954 --> 00:02:45,499 ‫נמצא בחופשה זוהרת‬ ‫באזור הטרופי של תת-מרתף שלוש.‬ 47 00:02:45,583 --> 00:02:46,834 ‫אל תקנאו!‬ 48 00:02:46,918 --> 00:02:49,128 ‫אז, סנורג, בבקשה תן קצב.‬ 49 00:02:52,715 --> 00:02:54,425 ‫אל תהיה מבואס, אדוני!‬ 50 00:02:55,009 --> 00:02:59,180 ‫בטח, זה בסדר גמור שמתעלמים מההישגים שלנו,‬ 51 00:02:59,263 --> 00:03:06,229 ‫בזמן שהחבר הכי טוב שלי לשעבר שהפך לאויב,‬ ‫עומד להיות מוכח מדעית כמדהים ביותר!‬ 52 00:03:06,312 --> 00:03:10,650 ‫תראה, אולי זה לא בשבילנו,‬ ‫אבל זו עדיין מסיבה!‬ 53 00:03:10,733 --> 00:03:13,319 ‫אנו עדיין יכולים ליהנות!‬ 54 00:03:16,030 --> 00:03:18,366 ‫כמעט שם!‬ 55 00:03:18,449 --> 00:03:20,326 ‫כולם לעשות כיף!‬ 56 00:03:20,409 --> 00:03:22,161 ‫כולם לעשות כיף!‬ 57 00:03:49,021 --> 00:03:51,774 ‫ברכות, בוטבוטים!‬ 58 00:03:51,857 --> 00:03:54,485 ‫כפי שחזה הגורל,‬ 59 00:03:54,568 --> 00:03:58,823 ‫זומנתי לכאן על ידי‬ ‫הכוח הגולמי של הכיף שלכם.‬ 60 00:03:58,906 --> 00:04:03,244 ‫הוכחה לכך שאתם ראויים‬ ‫לתחרות המפוארת ביותר שאפשר לדמיין,‬ 61 00:04:03,327 --> 00:04:06,289 ‫משחקי הבהלה לזהב!‬ 62 00:04:06,789 --> 00:04:10,584 ‫מי אתה, חתיכת סופר חתיך מוזהב?‬ 63 00:04:10,668 --> 00:04:15,840 ‫בקרבכם, אהיה מוכר בשם "גיימסמאסטר".‬ 64 00:04:16,340 --> 00:04:21,053 ‫גיימסמאסטר, זה יכול להיות נכון?‬ ‫האם תהילתה של המסיבה שלי הביאה‬ 65 00:04:21,137 --> 00:04:26,475 ‫את משחקי הבהלה לזהב‬ ‫המיתולוגיים שנלחשו רק באגדה?‬ 66 00:04:26,559 --> 00:04:30,980 ‫כן, זאת חובתי החגיגית לערוך סדרת אתגרים‬ 67 00:04:31,063 --> 00:04:34,233 ‫כדי להוכיח מי החוליה הכי טובה בקניון.‬ 68 00:04:34,317 --> 00:04:37,069 ‫נלחשו באגדה?‬ ‫מעולם לא שמעתי את הלחישות האלה.‬ 69 00:04:37,153 --> 00:04:39,572 ‫כן, גם אני לא, אבל זאת ההזדמנות שלנו!‬ 70 00:04:39,655 --> 00:04:43,909 ‫ננצח בזה, והחוליות האחרות‬ ‫ייאלצו לקבל אותנו חזרה! ואנו ננצח.‬ 71 00:04:45,036 --> 00:04:49,040 ‫הוד משחקותך, אנו הבוטים האבודים.‬ ‫אנו רוצים להירשם למשחקי הבהלה לזהב.‬ 72 00:04:49,123 --> 00:04:50,708 ‫בוטים אבודים, מה?‬ 73 00:04:50,791 --> 00:04:53,419 ‫האם אתם חוליה רשמית בקניון?‬ 74 00:04:54,211 --> 00:04:57,798 ‫אם ברשמית, אתה מתכוון "רשמית", לא.‬ ‫זה אומר שלא נוכל להתחרות?‬ 75 00:04:57,882 --> 00:04:58,966 ‫אל דאגה.‬ 76 00:04:59,050 --> 00:05:00,801 ‫כן, תוכלו להצטרף.‬ 77 00:05:00,885 --> 00:05:03,596 ‫אבל מאחר ואינכם חוליה אמיתית,‬ 78 00:05:03,679 --> 00:05:08,851 ‫לפי החוקים עליכם להסכים‬ ‫להתחרות תחת מעמד זמני.‬ 79 00:05:08,934 --> 00:05:11,896 ‫זה אומר שאם לא תזכו במקום הראשון,‬ 80 00:05:11,979 --> 00:05:15,900 ‫תגורשו לצד האפל של הקניון…‬ 81 00:05:15,983 --> 00:05:17,651 ‫לנצח.‬ 82 00:05:18,361 --> 00:05:20,446 ‫החוק הזה ספציפי באופן מוזר.‬ 83 00:05:20,529 --> 00:05:24,909 ‫כן, אבל גם לא רלוונטי,‬ ‫כי אנו בהחלט נזכה במקום הראשון!‬ 84 00:05:24,992 --> 00:05:27,828 ‫אנו מסכימים לכל התנאים.‬ 85 00:05:29,372 --> 00:05:31,874 ‫אני רק אומרת שזה קצת חשוד.‬ 86 00:05:31,957 --> 00:05:33,918 ‫אז אנו לא צריכים להתחרות?‬ 87 00:05:34,460 --> 00:05:37,380 ‫הלחץ של התחרות ממש התחיל להשפיע עליי.‬ 88 00:05:37,463 --> 00:05:39,840 ‫לנצח במשחקים זה מה שאני חיה בשבילו,‬ 89 00:05:39,924 --> 00:05:45,304 ‫אבל אפילו אני חייבת להודות‬ ‫שהסיכון שנגורש הוא די ענק!‬ 90 00:05:45,388 --> 00:05:50,059 ‫כן, רק אם לא ננצח.‬ ‫-זה לא נראה כמו כלל הוגן.‬ 91 00:05:50,142 --> 00:05:53,437 ‫תחרויות לא צריכות‬ ‫להיות בנויות רק על זכייה.‬ 92 00:05:53,521 --> 00:05:57,358 ‫הן צריכות להיות על לעשות‬ ‫כמיטב יכולתך, במיוחד כשהמצב קשה.‬ 93 00:05:57,900 --> 00:06:01,404 ‫תקשיבו, כשננצח בזה, נהיה הכי טובים בקניון.‬ 94 00:06:01,487 --> 00:06:05,699 ‫ואז אוכל לחזור לרכזי הרעב,‬ ‫והחוליות שלכם יתחננו שתצטרפו אליהם.‬ 95 00:06:05,783 --> 00:06:10,413 ‫למה אתה כל כך רוצה לחזור לרכזי הרעב?‬ ‫הם היו נוראיים אליך מאז שעזבת.‬ 96 00:06:10,496 --> 00:06:12,873 ‫מה? לא, לא הייתי אומר נוראים.‬ 97 00:06:14,500 --> 00:06:18,796 ‫בסדר, אז אולי ספאד מאפין‬ ‫פועל כדי לפגוע בנו,‬ 98 00:06:18,879 --> 00:06:21,340 ‫אבל חברים עוברים תקופות קשות!‬ 99 00:06:21,424 --> 00:06:25,052 ‫אני עדיין רוצה לחזור, ואתם רוצים‬ ‫להיות בחוליות האמיתיות שלכם!‬ 100 00:06:25,136 --> 00:06:28,597 ‫להיות במקום שלכם, עם בוטים שמבינים אתכם…‬ 101 00:06:28,681 --> 00:06:30,433 ‫זה מה שחשוב בעולם הזה.‬ 102 00:06:31,809 --> 00:06:33,602 ‫בוטבוטים של הקניון,‬ 103 00:06:33,686 --> 00:06:35,438 ‫שמעו והיו עדים!‬ 104 00:06:35,521 --> 00:06:39,150 ‫אני מכריז שמשחקי הבהלה לזהב פתוחים!‬ 105 00:06:39,233 --> 00:06:45,281 ‫סדרת האירועים הראשונה תהיה המוקדמות.‬ ‫רק ארבע הנבחרות המובילות ימשיכו לגמר.‬ 106 00:06:45,364 --> 00:06:48,075 ‫עכשיו, הביטו בדירוג הפותח.‬ 107 00:06:49,743 --> 00:06:52,705 ‫רכזי הרעב, אנו מתחילים במקום הראשון.‬ 108 00:06:52,788 --> 00:06:53,664 ‫כן!‬ 109 00:06:56,542 --> 00:07:00,546 ‫במקום האחרון!‬ ‫אף אחד לא טוב יותר בלהיות הכי גרוע. כן!‬ 110 00:07:01,046 --> 00:07:04,383 ‫משחקי הבהלה לזהב, האירוע הראשון!‬ 111 00:07:04,467 --> 00:07:05,885 ‫שיגור מעגלת קניות.‬ 112 00:07:05,968 --> 00:07:07,052 ‫תתחילו!‬ 113 00:07:16,270 --> 00:07:22,026 ‫בסדר, דימליט! אתה יכול לעשות את זה!‬ ‫נסה לא לאכזב את כולם, כולל את עצמך!‬ 114 00:07:36,582 --> 00:07:41,795 ‫הופעה אגדית של כל המתמודדים,‬ ‫מלבד הבוטים האבודים.‬ 115 00:07:43,964 --> 00:07:47,426 ‫היי, אל תדאגו. אנו רק מתחממים.‬ ‫יש עוד הרבה אירועים.‬ 116 00:07:47,510 --> 00:07:51,305 ‫הביטו! אתגר התלייה בכוח האחיזה!‬ 117 00:07:52,348 --> 00:07:55,893 ‫הביטו! רכיבה פראית על שרקן!‬ 118 00:07:57,436 --> 00:08:00,606 ‫הביטו! קפיצת סקי מהמדרגות הנעות.‬ 119 00:08:04,443 --> 00:08:07,530 ‫מקום חמישי! אנו במרחק נקודה מלעלות לגמר!‬ 120 00:08:07,613 --> 00:08:08,822 ‫זה מעולה.‬ 121 00:08:08,906 --> 00:08:10,533 ‫הגמר של מה?‬ 122 00:08:11,700 --> 00:08:14,745 ‫הביטו! מִשְׂחֶה שליחים במזבלה.‬ 123 00:08:15,454 --> 00:08:18,207 ‫זה האירוע האחרון של המוקדמות.‬ 124 00:08:18,290 --> 00:08:23,754 ‫ברגע שאירוע זה יסתיים,‬ ‫ארבע החוליות המובילות יעלו לגמר!‬ 125 00:08:23,837 --> 00:08:28,801 ‫וכך, החוליות שיקבלו‬ ‫הזדמנות לתהילה יתגלו בפנינו.‬ 126 00:08:29,385 --> 00:08:34,014 ‫אתם, בוטים, הסבתם לי היום גאווה.‬ ‫עכשיו, בואו נצא ונראה להם ממה אנו עשויים!‬ 127 00:08:34,098 --> 00:08:35,474 ‫בשר בקר?‬ 128 00:08:35,558 --> 00:08:39,687 ‫בשר בקר, עצים, פלסטיק, עור טבעוני,‬ ‫תשוקה רומנטית. מזה אנו עשויים.‬ 129 00:08:39,770 --> 00:08:43,524 ‫בסדר. כן. אבל גם נחישות!‬ 130 00:08:44,149 --> 00:08:46,151 ‫שחיינים, למקומות.‬ 131 00:08:46,944 --> 00:08:48,946 ‫ו… להתחיל!‬ 132 00:08:54,994 --> 00:08:55,953 ‫מה?‬ 133 00:08:59,081 --> 00:09:01,333 ‫גיימסמאסטר, פסק זמן! לא הוגן!‬ 134 00:09:01,417 --> 00:09:05,504 ‫עוזר או פוגע, הזבל משפיע על הביצועים שלכם!‬ 135 00:09:12,678 --> 00:09:14,763 ‫אני מצטער, המאמן. פישלתי.‬ 136 00:09:14,847 --> 00:09:17,099 ‫לעולם לא נגיע לגמר עכשיו.‬ 137 00:09:18,934 --> 00:09:24,148 ‫בוטית חכמה אמרה לי פעם שתחרויות‬ ‫הן לעשות כמיטב יכולתך, במיוחד כשהמצב קשה.‬ 138 00:09:25,107 --> 00:09:29,236 ‫טוב, המצב נעשה קשה. אז הינה המיטב שלי!‬ 139 00:09:35,826 --> 00:09:37,077 ‫זה שוויון!‬ 140 00:09:39,455 --> 00:09:41,624 ‫כן! עשינו זאת…‬ 141 00:09:43,375 --> 00:09:45,961 ‫אבל, האם בורגרטרון לא רימה?‬ 142 00:09:46,045 --> 00:09:51,467 ‫לא! אין סיכוי. הגיימסמאסטר אמר, "עוזר‬ ‫או פוגע, הזבל משפיע על הביצועים שלכם!"‬ 143 00:09:51,550 --> 00:09:53,093 ‫נכון, הוד-אגדתך?‬ 144 00:09:54,011 --> 00:09:57,473 ‫אכן, כך אמרתי.‬ 145 00:09:57,556 --> 00:10:00,476 ‫תמרון הגבינה בתרסיס היה חוקי.‬ 146 00:10:04,104 --> 00:10:06,982 ‫הרובוטים האבודים בגמר!‬ 147 00:10:08,275 --> 00:10:10,986 ‫זה מדהים!‬ ‫-ידעתי!‬ 148 00:10:12,863 --> 00:10:14,239 ‫כל הכבוד, חבר.‬ 149 00:10:14,323 --> 00:10:15,574 ‫נוכל לדבר?‬ 150 00:10:21,121 --> 00:10:22,414 ‫תקשיב, ראיתי מספיק.‬ 151 00:10:22,498 --> 00:10:26,335 ‫עשית מספיק כדי להוכיח שאתה ראוי‬ ‫למקום שלך בחוליה הכי אדירה.‬ 152 00:10:26,418 --> 00:10:29,963 ‫תחזור לרכזי הרעב, כמנהיג שלנו.‬ 153 00:10:30,547 --> 00:10:32,216 ‫זה יהיה מדהים.‬ 154 00:10:32,299 --> 00:10:36,261 ‫אבל, ספאד, ניסיתי לחזור,‬ ‫ונראה שחיבלת בניסיונות שלי.‬ 155 00:10:36,345 --> 00:10:40,349 ‫חיבלתי-מה? אני? אין מצב! איך?‬ 156 00:10:40,432 --> 00:10:43,060 ‫טוב, מישהו שחרר את דייב במהלך נשף הבוט‬ 157 00:10:43,143 --> 00:10:47,231 ‫ומישהו הפליל אותי כשספרינקלברי נעלם.‬ ‫ובזירת הפשע נמצאו שמן ומלח.‬ 158 00:10:47,314 --> 00:10:50,401 ‫כאילו שאני הדבר השמנוני‬ ‫והמלוח היחיד בקניון הזה!‬ 159 00:10:50,484 --> 00:10:54,196 ‫בקתת הצלייה, מחוז בייגלה, פאטיו פופקורן.‬ 160 00:10:54,279 --> 00:10:56,365 ‫אני מניח שזה נכון.‬ 161 00:10:56,448 --> 00:10:59,702 ‫תראה, אחי,‬ ‫כשהפרת את הכלל הקדוש, כן, כעסתי.‬ 162 00:10:59,785 --> 00:11:03,330 ‫אבל כבר פיצית על כך.‬ ‫וחוץ מזה, אני מתגעגע אליך.‬ 163 00:11:03,414 --> 00:11:05,916 ‫אולף מתגעגעת אליך. כולנו מתגעגעים אליך!‬ 164 00:11:05,999 --> 00:11:10,045 ‫אז אתה חוזר או מה?‬ 165 00:11:20,347 --> 00:11:23,684 ‫מה? היי! בוטים אבודים? תפסיק עם זה, מוח.‬ 166 00:11:23,767 --> 00:11:26,353 ‫אני נזכר בזמנים הטובים‬ ‫עם החוליה הישנה שלי.‬ 167 00:11:26,437 --> 00:11:29,857 ‫היי! שמעת אותי, אחי?‬ ‫אני רוצה שתחזור ותנהיג את רכזי הרעב!‬ 168 00:11:29,940 --> 00:11:31,608 ‫בבקשה, תחזור, בורגי.‬ 169 00:11:31,692 --> 00:11:34,403 ‫בואו נהיה שוב ארוחה חסכונית.‬ 170 00:11:36,238 --> 00:11:37,573 ‫בסדר. אני בפנים.‬ 171 00:11:38,866 --> 00:11:40,409 ‫אני לא מבינה, המאמן.‬ 172 00:11:40,492 --> 00:11:42,578 ‫למה שתבטח בספאד מאפין?‬ 173 00:11:42,661 --> 00:11:45,956 ‫הוא בטח זה שהרס‬ ‫את נשף הבוט, והאשימו אותנו.‬ 174 00:11:46,039 --> 00:11:51,170 ‫גם אני חשבתי כך. אבל אולי‬ ‫טעיתי לגבי זה. לספאד היה הסבר הגיוני.‬ 175 00:11:51,253 --> 00:11:55,591 ‫אני בטוחה שהיה לו.‬ ‫אבל זה אותו בוט שאולי הפליל אותך ברצח.‬ 176 00:11:55,674 --> 00:11:59,678 ‫אתה כל כך מאוהב ברעיון לחזור‬ ‫לרכזי הרעב, שאתה לא חושב בבהירות.‬ 177 00:11:59,762 --> 00:12:02,765 ‫האם לחזור לחוליות שלנו‬ ‫לא היה כל מה שרצינו?‬ 178 00:12:03,348 --> 00:12:05,392 ‫אני כבר לא כל כך בטוחה.‬ 179 00:12:05,476 --> 00:12:08,645 ‫תראה, הכנתי לך שרשרת למזכרת מאיתנו.‬ 180 00:12:08,729 --> 00:12:12,483 ‫מצאתי את המסטיק מתחת לאסלה‬ ‫ואני לועס אותו כבר שלושה שבועות.‬ 181 00:12:12,566 --> 00:12:14,860 ‫אז, אתה יודע, זה נעשה באהבה.‬ 182 00:12:16,737 --> 00:12:19,740 ‫תודה, אז נתראה.‬ 183 00:12:26,288 --> 00:12:29,500 ‫טוב, עכשיו הינה תוכניות הפעולה שלי…‬ 184 00:12:29,583 --> 00:12:33,921 ‫הצעות לפעולה בהן‬ ‫המנהיג החוזר שלנו אולי ישתמש,‬ 185 00:12:34,004 --> 00:12:37,966 ‫שהן לגמרי לתועלת‬ ‫כל רכזי הרעב, ולא רק לתועלתי.‬ 186 00:12:38,050 --> 00:12:39,551 ‫מגניב.‬ 187 00:12:39,635 --> 00:12:42,346 ‫למה ברוקולונלי‬ ‫לא נמצא באף אחד מההרכבים האלה?‬ 188 00:12:43,055 --> 00:12:47,643 ‫הוא עדיין בחופשה במבנה החניה הדרומי.‬ 189 00:12:47,726 --> 00:12:50,562 ‫אז, אתה מוכן להוביל אותנו לניצחון?‬ 190 00:12:51,438 --> 00:12:53,774 ‫טוב, אני רק רוצה שנהנה, באמת.‬ 191 00:12:54,399 --> 00:12:59,738 ‫כיף מושג רק באמצעות‬ ‫ניצחון וריסוק האויבים שלך.‬ 192 00:13:04,117 --> 00:13:05,244 ‫הגיע הזמן.‬ 193 00:13:05,327 --> 00:13:12,084 ‫האירועים האחרונים יקבעו מי החוליה‬ ‫האדירה בקניון, ואולי מי יגורש לנצח.‬ 194 00:13:12,167 --> 00:13:14,920 ‫שמשחקי הבהלה לזהב ימשיכו!‬ 195 00:13:16,505 --> 00:13:21,760 ‫טוב, זה שבורגרטרון עזב לא אומר שהפסדנו!‬ ‫בואו נזכור חלק מהשיעורים שלו.‬ 196 00:13:21,844 --> 00:13:25,013 ‫כמו כשהאשים את דייב‬ ‫בטלפון שהיה לנו אובססיה לגביו?‬ 197 00:13:25,097 --> 00:13:28,851 ‫או כשחיבל ב"אני, צ'יזבורגר",‬ ‫כי הוא לא קיבל שברוקולונלי במקומו?‬ 198 00:13:28,934 --> 00:13:32,855 ‫טוב, תראו. לבורגרטרון,‬ ‫כמו לחלקנו, אולי יש בעיות,‬ 199 00:13:32,938 --> 00:13:37,568 ‫אבל הוא כל כך התקדם, ומאז שהוא נפל‬ ‫מפתחי האוורור לאבדות ומציאות,‬ 200 00:13:37,651 --> 00:13:41,488 ‫הוא נתן לנו השראה לחוות‬ ‫הרפתקאות שמעולם לא חלמנו שנוכל לחוות.‬ 201 00:13:41,572 --> 00:13:42,990 ‫אז אנו לא עוצרים עכשיו.‬ 202 00:13:43,073 --> 00:13:46,034 ‫זה לא קשור לניצחון, למרות שאני אוהבת לנצח,‬ 203 00:13:46,118 --> 00:13:48,745 ‫אלא להוכיח שאנו יכולים לעשות זאת!‬ 204 00:13:49,413 --> 00:13:51,415 ‫קפיצת בנג'י תרנגול הגומי.‬ 205 00:13:57,462 --> 00:13:58,380 ‫הצלחתי!‬ 206 00:14:02,134 --> 00:14:04,344 ‫שחיית רפש צורנית!‬ 207 00:14:10,809 --> 00:14:11,685 ‫כן!‬ 208 00:14:11,768 --> 00:14:14,021 ‫קרלינג עם סרדינים!‬ 209 00:14:19,902 --> 00:14:22,529 ‫שוויון במקום הראשון! אני לא מאמין!‬ 210 00:14:23,739 --> 00:14:27,034 ‫בוטים אבודים! הרשמתם אותי מאוד.‬ ‫-תודה.‬ 211 00:14:27,117 --> 00:14:32,539 ‫ואנו חייבים להודות שקצת מהנועזות‬ ‫שלנו להתחרות, למרות הסיכון להשפלה,‬ 212 00:14:32,623 --> 00:14:34,124 ‫למדנו מצפייה בך.‬ 213 00:14:35,000 --> 00:14:35,834 ‫תודה?‬ 214 00:14:35,918 --> 00:14:39,296 ‫אני חייב להודות‬ ‫שאני דואג פחות לניצחון ויותר ליהנות.‬ 215 00:14:39,379 --> 00:14:44,760 ‫זה מה שלמדתי כבוט אבוד, כי כמעט‬ ‫לא זכינו בכלום, אבל עדיין נהנינו.‬ 216 00:14:45,302 --> 00:14:49,514 ‫מה אתה עושה? אתה לא מתרועע עם האויב.‬ ‫-האויבים האלה הם החברים שלי.‬ 217 00:14:49,598 --> 00:14:51,141 ‫חזרת לרכזי הרעב.‬ 218 00:14:51,224 --> 00:14:54,019 ‫אל תדבר שוב עם המפסידנים האלה, ברור?‬ 219 00:14:57,105 --> 00:14:59,608 ‫הכול מסתכם בזה.‬ 220 00:14:59,691 --> 00:15:01,526 ‫רכזי הרעב המבריקים והערמומיים‬ 221 00:15:01,610 --> 00:15:04,863 ‫נגד, "איך זה בכלל אפשרי?" הבוטים האבודים,‬ 222 00:15:04,947 --> 00:15:06,531 ‫במסלול המכשולים.‬ 223 00:15:06,615 --> 00:15:07,449 ‫למקומות…‬ 224 00:15:08,825 --> 00:15:11,578 ‫נראה שחציית קו הגמר תלויה בנו,‬ ‫נכון, חבר? מוכן?‬ 225 00:15:11,662 --> 00:15:16,083 ‫אני לא ממש אצן טוב, אני רק רוצה‬ ‫לסיים כדי להוכיח שאני יכול לעשות זאת.‬ 226 00:15:21,296 --> 00:15:23,632 ‫תאכל כדורגל, תפו"א שמנוני!‬ 227 00:15:26,760 --> 00:15:30,138 ‫רוצה לראות את אוסף‬ ‫מקלות האוזניים המשומשים שלי אחרי זה?‬ 228 00:15:30,222 --> 00:15:31,890 ‫חשבתי שלעולם לא תשאל.‬ 229 00:15:40,065 --> 00:15:42,985 ‫די מרשים, עץ.‬ ‫-גם את לא רעה, מיץ.‬ 230 00:15:50,742 --> 00:15:53,412 ‫אוי, לא! אני לא יכול לזוז!‬ 231 00:15:53,495 --> 00:15:55,497 ‫קדימה, אחי. אתה יכול לנצח!‬ 232 00:16:10,303 --> 00:16:12,431 ‫אתה מסיים את המרוץ, חבר.‬ 233 00:16:13,598 --> 00:16:15,976 ‫העברת מוט אחרונה. תפסתי!‬ 234 00:16:18,270 --> 00:16:21,523 ‫כן! עשיתי את זה! ניצחון לספאד מאפין!‬ 235 00:16:23,191 --> 00:16:24,818 ‫לרכזי הרעב. כן.‬ 236 00:16:24,901 --> 00:16:28,196 ‫רגע, אתה יכול לעשות‬ ‫את זה ולדחוף שחקן אחר? זה בסדר?‬ 237 00:16:28,280 --> 00:16:33,285 ‫כן, לפי כלל 319, אתה יכול לבצע‬ ‫העברת מוט של הרגע האחרון, ודחיפה.‬ 238 00:16:33,368 --> 00:16:35,454 ‫נכון, גיימסמאסטר?‬ 239 00:16:35,537 --> 00:16:36,913 ‫הו, 319.‬ 240 00:16:36,997 --> 00:16:40,375 ‫כן. כלומר, זה נכון. זה הכלל.‬ 241 00:16:40,459 --> 00:16:43,336 ‫אם זה לא מוצא חן בעיניך,‬ ‫תחזור לבוטים האבודים.‬ 242 00:16:43,420 --> 00:16:48,592 ‫ומכיוון שהם לא ניצחו, נחש מה?‬ ‫אתה מגורש לצד האפל של הקניון.‬ 243 00:16:49,718 --> 00:16:53,847 ‫פעם חשבתי שלחזור לרכזי הרעב‬ ‫זה הדבר הכי חשוב בחיים.‬ 244 00:16:53,930 --> 00:16:59,394 ‫אבל עכשיו אני מבין שאתה לא בוט טוב.‬ ‫או שאולי אני לא הבוט שפעם הייתי.‬ 245 00:16:59,478 --> 00:17:02,773 ‫אני מעדיף להיות מגורש‬ ‫לצד האפל עם החברים האמיתיים שלי,‬ 246 00:17:02,856 --> 00:17:04,941 ‫מאשר לחלוק איתך את מתחם האוכל.‬ 247 00:17:05,025 --> 00:17:08,737 ‫אבל לפני שהבוטים האבודים ואני נלך,‬ ‫אני רק רוצה… שומר הקניון!‬ 248 00:17:12,491 --> 00:17:17,746 ‫אזעקת שווא, אבל כמו שחשבתי. גיימסמאסטר‬ ‫לא שינה צורה, ואני חושב שאני יודע למה.‬ 249 00:17:17,829 --> 00:17:19,539 ‫כי הוא לא יכול!‬ 250 00:17:20,624 --> 00:17:22,250 ‫ברוקולונלי,‬ 251 00:17:22,334 --> 00:17:24,503 ‫אתה לא אמור להיות בחופשה?‬ 252 00:17:24,586 --> 00:17:27,380 ‫כן, חופשה בתת-מרתף שלוש?‬ 253 00:17:27,464 --> 00:17:29,758 ‫או שזה היה החניון הדרומי?‬ 254 00:17:29,841 --> 00:17:33,762 ‫הסיפור של ספאד‬ ‫לא היה עקבי, וזה גרם לי לחשוד.‬ 255 00:17:33,845 --> 00:17:38,350 ‫ספאד מאפין ארגן את משחקי הבהלה לזהב‬ ‫רק כדי לגרש אותי ואת הרובוטים האבודים!‬ 256 00:17:38,433 --> 00:17:40,185 ‫הלוואי שהייתי בחופשה.‬ 257 00:17:40,268 --> 00:17:43,146 ‫ספאד הכריח אותי להיכנס לזה, וזה מגרד.‬ 258 00:17:44,064 --> 00:17:46,858 ‫ספאד, לא עשית את זה, נכון?‬ 259 00:17:48,026 --> 00:17:51,822 ‫ברור שכן. בורגרטרון‬ ‫לא התאים להנהיג את רכזי הרעב.‬ 260 00:17:51,905 --> 00:17:53,615 ‫זה היה צריך להיות אני.‬ 261 00:17:53,698 --> 00:17:57,369 ‫אבל כולם הניחו‬ ‫מאחר שהוא המבורגר ואני צ'יפס‬ 262 00:17:57,452 --> 00:18:00,831 ‫שהוא המנה העיקרית, ואני התוספת.‬ 263 00:18:00,914 --> 00:18:05,377 ‫צ'יפס יכול להיות גם מנה עיקרית!‬ ‫בורגרטרון היה צריך להיעלם!‬ 264 00:18:07,587 --> 00:18:09,047 ‫על מה אתה מדבר?‬ 265 00:18:09,131 --> 00:18:13,135 ‫אתה חושב שהנפילה‬ ‫לאבדות ומציאות, הייתה תאונה?‬ 266 00:18:13,218 --> 00:18:16,847 ‫שיניתי את המסלול שלך‬ ‫כשהחלקנו דרך פתחי האוורור.‬ 267 00:18:16,930 --> 00:18:18,098 ‫זה היה אני!‬ 268 00:18:21,643 --> 00:18:25,272 ‫חשבתי שאם אגרום לך להיעלם,‬ ‫זה יהיה הסוף, אבל לא.‬ 269 00:18:25,355 --> 00:18:27,649 ‫המשכת לחזור, שוב ושוב.‬ 270 00:18:27,732 --> 00:18:29,776 ‫אתה והחברים המעצבנים שלך.‬ 271 00:18:29,860 --> 00:18:33,613 ‫אז המצאתי את משחקי הבהלה לזהב‬ ‫כדי להיפטר ממך אחת ולתמיד.‬ 272 00:18:33,697 --> 00:18:36,366 ‫וכן, ביקשתי שתחזור‬ ‫כדי שהבוטים האבודים יפסידו,‬ 273 00:18:36,449 --> 00:18:39,828 ‫אבל תמיד התכוונתי להעיף אותך‬ ‫לפני שהיו מגרשים אותם,‬ 274 00:18:39,911 --> 00:18:42,873 ‫כי אני גאון אסטרטגי.‬ 275 00:18:42,956 --> 00:18:45,292 ‫ולמרות שזאת הייתה התוכנית שלי,‬ 276 00:18:45,375 --> 00:18:49,045 ‫לא אני זה שביצעתי את הפשע הנורא ביותר.‬ 277 00:18:49,129 --> 00:18:54,301 ‫אתה הפרת את הכלל הקדוש של הקניון.‬ 278 00:18:54,384 --> 00:18:56,928 ‫שומר הקניון ראה אותך.‬ 279 00:18:58,722 --> 00:19:01,892 ‫למה אתה מסתתר? אתה לא רוצה לשמוע את האמת?‬ 280 00:19:01,975 --> 00:19:02,893 ‫אין מצב!‬ 281 00:19:03,894 --> 00:19:05,395 ‫אחד הרובוטים הקטנים האלה.‬ 282 00:19:05,478 --> 00:19:08,940 ‫אתה בטח העוזר של בוט הצ'יזבורגר.‬ 283 00:19:09,024 --> 00:19:12,819 ‫תגיד לבוס ההמבורגר שלך שאמרתי,‬ ‫"תודה שהחזרת לי את עבודתי." בסדר?‬ 284 00:19:14,571 --> 00:19:19,492 ‫ואל תדאג. לא אספר יותר לאיש שהבוטים‬ ‫קיימים. אף אחד לא האמין לי כשסיפרתי להם.‬ 285 00:19:19,576 --> 00:19:22,329 ‫לא אימא שלי, לא הבוס שלי,‬ ‫או נהג האוטובוס שטעה,‬ 286 00:19:22,412 --> 00:19:27,042 ‫או המשרד הממשלתי שהשארתי לו הודעה קולית.‬ ‫הסוד שלכם בטוח אצלי, בחור קטן.‬ 287 00:19:29,544 --> 00:19:33,506 ‫ספאד, הפרת את הכלל הקדוש‬ ‫של הקניון, בדיוק כמו בורגי.‬ 288 00:19:33,590 --> 00:19:35,467 ‫וזייפת את המשחקים.‬ 289 00:19:35,550 --> 00:19:37,552 ‫הגיע הזמן לצעדים משמעתיים.‬ 290 00:19:37,636 --> 00:19:41,389 ‫שימו אותו על המשאית הבאה החוצה.‬ ‫הוא ייעלם לנצח.‬ 291 00:19:41,473 --> 00:19:45,185 ‫היי, בואו נירגע.‬ ‫למדתי הרבה בתקופה שלי כבוט אבוד.‬ 292 00:19:45,268 --> 00:19:48,021 ‫במיוחד שלכולם מגיעה הזדמנות שנייה.‬ 293 00:19:48,104 --> 00:19:51,524 ‫אבל לספאד מגיע עונש שמתאים לפשעיו,‬ 294 00:19:51,608 --> 00:19:55,153 ‫בזמן שניתן לו הזדמנות‬ ‫לגאולה באמצעות עבודה קשה.‬ 295 00:19:56,279 --> 00:20:01,910 ‫זה נשמע לי כמו גירוש לצד האפל של הקניון.‬ 296 00:20:04,329 --> 00:20:07,040 ‫בוא לשחק איתנו, ספאד.‬ 297 00:20:11,044 --> 00:20:15,590 ‫אני חושבת שאני מדברת בשם כל בוט‬ ‫כשאני אומרת שנרצה שתצטרפו אל החוליות שלכם.‬ 298 00:20:15,674 --> 00:20:19,386 ‫וכשספאד איננו, רכזי הרעב‬ ‫באמת רוצים אותך בחזרה, בורגי.‬ 299 00:20:21,471 --> 00:20:24,683 ‫זה מה שניסינו להשיג במשך כל כך הרבה זמן.‬ 300 00:20:24,766 --> 00:20:28,186 ‫כן, אבל אולי בכך‬ ‫שניסינו כל כך לעשות זאת יחד,‬ 301 00:20:28,270 --> 00:20:30,647 ‫השגנו למעשה משהו אחר.‬ 302 00:20:30,730 --> 00:20:34,276 ‫מסכימה בהחלט. אני חושבת שאולי, ובכן…‬ 303 00:20:34,359 --> 00:20:37,862 ‫תפסיקי לשחק אותה ביישנית.‬ ‫פשוט תגידי מה שכולנו חושבים.‬ 304 00:20:37,946 --> 00:20:41,241 ‫הגיע הזמן לחוליה של קלוגסטופר.‬ 305 00:20:41,324 --> 00:20:43,285 ‫לא בדיוק.‬ 306 00:20:43,368 --> 00:20:47,539 ‫אבל אשמח מאוד אם נוכל להישאר בוטים אבודים.‬ 307 00:20:47,622 --> 00:20:49,958 ‫קיוויתי שתגיד את זה.‬ 308 00:20:50,041 --> 00:20:54,337 ‫אולף, מה דעתך להכיר בנו,‬ ‫הבוטים האבודים, כחוליה רשמית?‬ 309 00:20:55,922 --> 00:20:59,175 ‫בוטים אבודים!‬ 310 00:20:59,968 --> 00:21:01,177 ‫בוטים אבודים!‬ 311 00:21:18,987 --> 00:21:20,155 ‫מי את?‬ 312 00:21:20,238 --> 00:21:24,409 ‫הסוכנת וגנר, מגזר שבע.‬ ‫אנו חוקרים הופעה של טכנולוגיה לא מוכרת.‬ 313 00:21:24,492 --> 00:21:27,829 ‫אני מצטער. זה קשור לחור התולעת שהמצאתי?‬ 314 00:21:27,912 --> 00:21:28,913 ‫כי אם כן,‬ 315 00:21:29,706 --> 00:21:31,875 ‫מסתבר שזה היה חור רגיל.‬ 316 00:21:31,958 --> 00:21:34,377 ‫ההודעה הקולית שלך הגיעה לשולחן שלי.‬ 317 00:21:34,961 --> 00:21:38,506 ‫אז, ספר לי על הרובוטים הקטנים שראית.‬ 318 00:22:07,202 --> 00:22:10,288 ‫תרגום כתוביות: רון סגל ארכא‬