1
00:00:06,006 --> 00:00:09,842
‫אם מר לה קוס לא היה חשוד,‬
‫למה הבאת אותו לחקירה?‬

2
00:00:09,843 --> 00:00:11,593
‫זו לא הייתה חקירה.‬

3
00:00:11,594 --> 00:00:14,179
‫בתחילה לא הייתה לנו‬
‫סיבה להאמין שהוא הרוצח.‬

4
00:00:14,180 --> 00:00:19,518
‫ג'וליאן לא פושע, הוא יותר איש מחשבים.‬
‫הוא לא ישרוד שם.‬

5
00:00:19,519 --> 00:00:24,148
‫שלושתנו עבדנו יחד. גלוריה, אני וטרינה.‬

6
00:00:24,149 --> 00:00:25,691
‫שמרנו אחת על השנייה.‬

7
00:00:25,692 --> 00:00:29,194
‫אז את אומרת שדה מרקו‬
‫שכנע את גלוריה להלשין על הקטור מויה?‬

8
00:00:29,195 --> 00:00:31,864
‫יותר מזה. הוא נתן לה אקדח,‬
‫לשתול בחדר של מויה.‬

9
00:00:31,865 --> 00:00:34,033
‫כדי לוודא שהוא לא יחזור.‬

10
00:00:34,034 --> 00:00:38,412
‫החקירה שלנו העלתה 33 אנשים חדשים,‬
‫שייתכן ורלוונטיים לתיק.‬

11
00:00:38,413 --> 00:00:40,664
‫החוקר שלי נמצא ברשימה.‬

12
00:00:40,665 --> 00:00:45,044
‫אין לי שום קשר לתיק שלך.‬
‫-אז אין לך מה לדאוג.‬

13
00:00:45,045 --> 00:00:48,047
‫כל עד נותן לנו את הבסיס לזימון העד הבא.‬

14
00:00:48,048 --> 00:00:51,508
‫ואל יביא לנו את סליי ג'וניור.‬
‫סליי ג'וניור יביא לנו את טרינה.‬

15
00:00:51,509 --> 00:00:53,635
‫ובתקווה, כך נגיע לדה מרקו.‬

16
00:00:53,636 --> 00:00:56,972
‫האם עצר אותך בעבר סוכן די.אי.איי‬
‫בשם ג'יימס דה מרקו?‬

17
00:00:56,973 --> 00:00:58,098
‫השם לא מוכר לי.‬

18
00:00:58,099 --> 00:01:00,726
‫האם לא סיפרת לי, קודם לעדותך היום,‬

19
00:01:00,727 --> 00:01:05,314
‫שגלוריה דייטון הייתה מודיעה סודית‬
‫שעבדה עבור הסוכן דה מרקו בדי.אי.איי?‬

20
00:01:05,315 --> 00:01:08,567
‫סיפרתי לך הרבה דברים‬
‫כי שילמת את שכר הדירה שלי.‬

21
00:01:08,568 --> 00:01:12,946
‫מיקי, אמרת שתדבר על חשוד אחר,‬
‫לא על תאוריית קונספירציה.‬

22
00:01:12,947 --> 00:01:14,573
‫אני עומד למשפט על חיי.‬

23
00:01:14,574 --> 00:01:15,991
‫מי זה פיטר סטרגוס?‬

24
00:01:15,992 --> 00:01:20,329
‫זה שם שמצאתי כשחיפשתי קשר‬
‫בין ניל בישופ לסוכן דה מרקו.‬

25
00:01:20,330 --> 00:01:21,663
‫אני טומן מלכודת.‬

26
00:01:21,664 --> 00:01:22,749
‫וסטרגוס הפיתיון.‬

27
00:01:24,375 --> 00:01:26,627
‫בישופ ודה מרקו הופיעו בבית של סטרגוס.‬

28
00:01:26,628 --> 00:01:30,839
‫ושניהם יחד פורצים לביתו‬
‫של עד הגנה פוטנציאלי.‬

29
00:01:30,840 --> 00:01:34,134
‫פושעים עם תגים הם הכי גרועים.‬

30
00:01:34,135 --> 00:01:37,388
‫אם הוא על הכוונת שלך, כדאי שלא תפספס.‬

31
00:02:27,856 --> 00:02:30,607
‫- יום חמישי, שלושה באוגוסט, 18:06 -‬

32
00:02:30,608 --> 00:02:31,776
‫הגעת מוקדם.‬

33
00:02:32,569 --> 00:02:34,821
‫גם את.‬
‫-לא הצלחתי לישון.‬

34
00:02:35,363 --> 00:02:39,741
‫כל הלילה הייתי ערה וחשבתי על טיעונים‬
‫לרשימת העדים המתוקנת, ואני מוכנה.‬

35
00:02:39,742 --> 00:02:42,578
‫יותר מדי מוכנה, לא? כמה קפה שתית?‬

36
00:02:42,579 --> 00:02:44,080
‫רק כוס קפה פילטר.‬

37
00:02:44,622 --> 00:02:45,582
‫וכוס קפה קר.‬

38
00:02:46,082 --> 00:02:48,584
‫וזה צ'אי לאטה, אז זה לא נחשב.‬

39
00:02:48,585 --> 00:02:50,544
‫והבאתי לך בוריטו לארוחת בוקר.‬

40
00:02:50,545 --> 00:02:53,964
‫וכדאי שתמהר כי באטמן ורובין‬
‫מתחילים להזיל ריר שם.‬

41
00:02:53,965 --> 00:02:56,717
‫אני בסדר. כל מה שנצטרך היום‬
‫נמצא כאן בקופסה.‬

42
00:02:56,718 --> 00:03:00,805
‫תעשי לי טובה ותבדקי הכול שוב.‬
‫-אני תמיד בודקת.‬

43
00:03:01,556 --> 00:03:02,806
‫איחרתי או משהו?‬

44
00:03:02,807 --> 00:03:03,725
‫לא.‬
‫-לא.‬

45
00:03:05,143 --> 00:03:06,935
‫גוסטבו עשה ככל יכולתו.‬

46
00:03:06,936 --> 00:03:10,022
‫בואו נקווה שג'וליאן לא ירד שוב במשקל.‬

47
00:03:10,023 --> 00:03:13,276
‫החלטת איך תשתמש בסרטון שצילמנו?‬

48
00:03:14,569 --> 00:03:16,945
‫לא, עדיין לא. זו פצצת זמן.‬

49
00:03:16,946 --> 00:03:18,363
‫לא נוכל להשתמש בו,‬

50
00:03:18,364 --> 00:03:22,075
‫אלא אם אשכנע את השופטת לחזור בה,‬
‫ולאפשר לדה מרקו להעיד.‬

51
00:03:22,076 --> 00:03:26,663
‫אתה באמת חושב שהשופטת טרנר‬
‫תאשר את דה מרקו, אחרי הבלגן עם טרינה?‬

52
00:03:26,664 --> 00:03:28,498
‫בשביל זה נועדו העדים של היום.‬

53
00:03:28,499 --> 00:03:31,627
‫אם זה לא יעבוד, ניאלץ לדבר שוב עם טרינה.‬

54
00:03:31,628 --> 00:03:35,172
‫דה מרקו בטח איים עליה‬
‫כדי שתיתן עדות שקר, או משהו כזה.‬

55
00:03:35,173 --> 00:03:36,841
‫אולי נוכל להעביר אותה לצידנו.‬

56
00:03:38,134 --> 00:03:39,092
‫בהצלחה עם זה.‬

57
00:03:39,093 --> 00:03:43,764
‫סיסקו, תמצא את טרינה.‬
‫אולי אם נציע לה הגנה, היא תספר לך מה קרה.‬

58
00:03:43,765 --> 00:03:45,140
‫אני אדאג שזה יקרה.‬

59
00:03:45,141 --> 00:03:47,726
‫יש לנו קצת פחות משעה עד המשפט.‬

60
00:03:47,727 --> 00:03:51,022
‫תקראי לי כשיגיע הזמן לזוז.‬
‫-טוב.‬

61
00:03:51,856 --> 00:03:53,107
‫תחסלי אותם, מותק.‬

62
00:04:01,616 --> 00:04:02,617
‫הולר ושות'.‬

63
00:04:04,994 --> 00:04:06,287
‫רגע, מה?‬

64
00:04:07,038 --> 00:04:09,414
‫לא, אחד המתמחים היה אמור לשלוח את זה.‬

65
00:04:09,415 --> 00:04:14,170
‫לא משנה. אני אשלח בעצמי.‬
‫אני אוהבת לשלוח דברים. סליחה.‬

66
00:04:15,755 --> 00:04:17,048
‫אוי, חרא!‬

67
00:04:20,051 --> 00:04:21,010
‫איזה חרא.‬

68
00:04:21,886 --> 00:04:22,845
‫את בסדר?‬

69
00:04:24,514 --> 00:04:27,808
‫אני בכזה הלם מאז שאני פרקליטת משנה,‬

70
00:04:27,809 --> 00:04:30,352
‫שהזנחתי לגמרי את כל שאר הדברים.‬

71
00:04:30,353 --> 00:04:32,521
‫אני טובעת בחשבוניות שמחכות לטיפול.‬

72
00:04:32,522 --> 00:04:36,358
‫ועליי להיות בלשכת השופטת בעוד 51 דקות.‬

73
00:04:36,359 --> 00:04:38,610
‫טוב, אחרי שאוריד אתכם בבית המשפט,‬

74
00:04:38,611 --> 00:04:42,448
‫אשאיר את החליפה של ג'וליאן אצל הפקיד‬
‫ואחזור לטפל בחשבוניות.‬

75
00:04:43,116 --> 00:04:44,116
‫את רצינית?‬

76
00:04:44,117 --> 00:04:45,826
‫כן.‬
‫-אלוהים, איזי.‬

77
00:04:45,827 --> 00:04:49,246
‫תודה רבה. תוכלי לטפל קודם‬
‫בבעל הבית, לפני שיפנו אותנו?‬

78
00:04:49,247 --> 00:04:53,041
‫באמת, עוד שלושה ימים‬
‫ונמצא את הרהיטים שלנו על המדרכה.‬

79
00:04:53,042 --> 00:04:55,628
‫אני אמסור את הצ'ק הזה אישית.‬

80
00:04:56,671 --> 00:04:58,171
‫אני חייבת לך בגדול.‬

81
00:04:58,172 --> 00:04:59,799
‫אל תדאגי, אני מטפלת בזה.‬

82
00:05:00,383 --> 00:05:02,969
‫ואל... זה קטן עלייך.‬

83
00:05:03,803 --> 00:05:05,888
‫אלוהים, אני ממש מקווה.‬

84
00:05:06,639 --> 00:05:08,015
‫יודעת מה אני צריכה?‬

85
00:05:08,016 --> 00:05:09,017
‫עוד קפאין.‬

86
00:05:10,727 --> 00:05:11,602
‫טוב.‬

87
00:05:16,316 --> 00:05:18,735
‫- קאט‬
‫אס.או.אס, את בסביבה? -‬

88
00:05:27,201 --> 00:05:28,536
‫- בית המשפט העליון -‬

89
00:05:29,537 --> 00:05:32,748
‫תזכרי, בישופ הוא עד מפתח.‬
‫חייבים להכניס אותו.‬

90
00:05:32,749 --> 00:05:34,583
‫האחרים הם רק הסחות דעת.‬

91
00:05:34,584 --> 00:05:36,543
‫ותמיד תשבי בצד שמאל של השופט.‬

92
00:05:36,544 --> 00:05:39,755
‫זה כמו תכסיס של ג'דיי, מבינה?‬
‫ככה יש פחות עימותים.‬

93
00:05:39,756 --> 00:05:43,592
‫מיקי, אני לימדתי אותך את הטריק הזה,‬
‫קראתי עליו במגזין "פארייד".‬

94
00:05:43,593 --> 00:05:44,719
‫כן?‬
‫-כן!‬

95
00:05:45,386 --> 00:05:47,596
‫חשבתי שזה היה ליגל. אני מאבד את זה.‬

96
00:05:47,597 --> 00:05:50,098
‫איך הוא מסתדר בדיור המוגן?‬

97
00:05:50,099 --> 00:05:55,270
‫ובכן, הוא שלח לי הודעה הבוקר‬
‫והתחנן ל"צ'יקן וופלס" של רוסקו.‬

98
00:05:55,271 --> 00:05:57,064
‫איך נראה לך שהוא מסתדר?‬

99
00:05:57,065 --> 00:05:59,816
‫אני לא סובלת אותו, הוא כזה מדושן עונג.‬

100
00:05:59,817 --> 00:06:01,903
‫אל תיתני לו להרגיז אותך.‬

101
00:06:02,403 --> 00:06:03,279
‫הולר.‬

102
00:06:05,990 --> 00:06:07,658
‫כן. אני שונא אותו.‬

103
00:06:10,161 --> 00:06:11,495
‫בוקר טוב, פרקליטים.‬

104
00:06:11,496 --> 00:06:13,539
‫יש לנו יום עמוס, אז בואו נתחיל.‬

105
00:06:14,582 --> 00:06:19,336
‫מר פורסיית', אני משערת שעברת‬
‫על רשימת העדים המתוקנת של ההגנה.‬

106
00:06:19,337 --> 00:06:23,340
‫כן, כבודה, אך לקרוא לה רשימה מתוקנת‬
‫זו הטעיה.‬

107
00:06:23,341 --> 00:06:29,346
‫33 שמות חדשים לא הופכים אותה למתוקנת.‬
‫זו רשימה חדשה ובלתי סבירה כלל.‬

108
00:06:29,347 --> 00:06:31,139
‫אם יורשה לי להפריע, כבודה,‬

109
00:06:31,140 --> 00:06:36,144
‫אנו מוכנים להציע פשרה שלדעתי‬
‫תשמח את מר פורסיית'.‬

110
00:06:36,145 --> 00:06:40,066
‫כבודה, ההגנה מחקה מספר שמות מרשימת העדים.‬

111
00:06:45,655 --> 00:06:47,906
‫מחקתם את כל השמות חוץ משלושה.‬

112
00:06:47,907 --> 00:06:52,077
‫איך זה שלפני 48 שעות‬
‫היו כאן 30 שמות שחיוניים להגנה שלך,‬

113
00:06:52,078 --> 00:06:57,040
‫וכעת אתה זקוק רק לסילבסטר פונארו האב,‬
‫לפיטר סטרגוס ולניל בישופ?‬

114
00:06:57,041 --> 00:07:00,836
‫אנחנו צריכים ארבעה, כבודה,‬
‫אבל את פסלת את ג'יימס דה מרקו,‬

115
00:07:00,837 --> 00:07:02,587
‫אז נאלצנו לייעל את ההגנה שלנו.‬

116
00:07:02,588 --> 00:07:06,091
‫כבודה, המדינה ממשיכה להתנגד‬
‫לשלושת השמות האלה.‬

117
00:07:06,092 --> 00:07:11,179
‫סילבסטר פונארו האב הוא עורך דין‬
‫שרישיונו נשלל ואין לו קשר לתיק,‬

118
00:07:11,180 --> 00:07:14,015
‫והוא יכול לתרום רק עדות שמיעה.‬

119
00:07:14,016 --> 00:07:14,933
‫ובכן...‬

120
00:07:14,934 --> 00:07:17,894
‫מר פונארו יעיד על מערכת יחסיו‬
‫עם הקטור מויה,‬

121
00:07:17,895 --> 00:07:21,731
‫שהעניקה לו תובנה ייחודית על הקורבן,‬
‫ועל המניע לרציחתה.‬

122
00:07:21,732 --> 00:07:23,859
‫כפי שאמרתי, עדות שמיעה.‬

123
00:07:23,860 --> 00:07:27,779
‫שמעתי אותך בפעם הראשונה, מר פורסיית'.‬
‫יש לך התנגדות נוספת?‬

124
00:07:27,780 --> 00:07:31,867
‫כן, כבודה. המדינה מתנגדת‬
‫להוספה של פיטר סטרגוס.‬

125
00:07:31,868 --> 00:07:37,080
‫חקרנו את האדם הזה‬
‫ולא מצאנו שום קשר בינו לבין התיק.‬

126
00:07:37,081 --> 00:07:42,335
‫כבודה, ההגנה מתכוונת להציג תאוריה חלופית‬
‫בנוגע לרצח של גלוריה דייטון.‬

127
00:07:42,336 --> 00:07:45,005
‫אנו מאמינים שמר סטרגוס יוכל לספק עדות‬

128
00:07:45,006 --> 00:07:49,426
‫שמקשרת את רצח דייטון לרצח כפול‬
‫שהתרחש מול ביתו לפני עשר שנים.‬

129
00:07:49,427 --> 00:07:52,804
‫לפני עשר שנים? אתם צוחקים עליי!‬

130
00:07:52,805 --> 00:07:57,559
‫כבודה, המדינה מבקשת בתוקף מבית המשפט‬
‫לא לאפשר את מסע החיפוש הזה.‬

131
00:07:57,560 --> 00:07:59,728
‫זה רחוק מלהיות מסע חיפוש,‬

132
00:07:59,729 --> 00:08:03,566
‫ודבר זה יהיה ברור לחלוטין‬
‫כשמר סטרגוס יורשה להעיד.‬

133
00:08:04,984 --> 00:08:07,652
‫עוד משהו, מר פורסיית'?‬
‫-כן, כבודה.‬

134
00:08:07,653 --> 00:08:12,949
‫שוב, החוקר שלי, ניל בישופ, נמצא ברשימה.‬
‫הוא לא עד לפשע.‬

135
00:08:12,950 --> 00:08:17,454
‫זו רק תחבולה של ההגנה שמטרתה היא‬
‫לחשוף את אסטרטגיית התביעה.‬

136
00:08:17,455 --> 00:08:21,166
‫כבודה, עם כל הכבוד למר פורסיית', זה מגוחך.‬

137
00:08:21,167 --> 00:08:25,128
‫התביעה סיימה את טיעוניה,‬
‫כך שהאסטרטגיה שלה ידועה.‬

138
00:08:25,129 --> 00:08:28,840
‫בכל זאת, מר בישופ‬
‫לא יכול לספק עדות רלוונטית.‬

139
00:08:28,841 --> 00:08:33,595
‫כבודה, להגנה יש זכות לחקור‬
‫את הדרך בה התביעה אוספת ומנתחת ראיות,‬

140
00:08:33,596 --> 00:08:35,222
‫כולל הצהרות עדים.‬

141
00:08:35,223 --> 00:08:39,809
‫אין תקדים שמונע מאיתנו‬
‫לזמן את החוקר שלהם למטרה זו.‬

142
00:08:39,810 --> 00:08:42,687
‫יתר על כן, כבודה,‬
‫בתי משפט לערעורים קבעו בעבר‬

143
00:08:42,688 --> 00:08:45,106
‫שסנגורים זכאים למרחב פעולה רחב‬

144
00:08:45,107 --> 00:08:48,276
‫בהצגת התיק שלהם, והמאמץ למנוע מהפרקליט‬

145
00:08:48,277 --> 00:08:51,404
‫לשאול שאלות רלוונטיות‬
‫או להציג תאוריות חלופיות‬

146
00:08:51,405 --> 00:08:53,365
‫מסוכן ועלול להוביל לביטול משפט.‬

147
00:08:53,366 --> 00:08:55,993
‫יש לי פסיקה רלוונטית,‬
‫אם בית המשפט ירצה לראות.‬

148
00:08:57,662 --> 00:09:01,249
‫זה לא נחוץ, מיס קריין.‬
‫בית המשפט מוכן לפסוק.‬

149
00:09:02,041 --> 00:09:07,128
‫אני אקבל את התנגדותו של מר פורסיית'‬
‫לסילבסטר פונארו ולפיטר סטרגוס,‬

150
00:09:07,129 --> 00:09:11,008
‫אלא אם כן ההגנה רוצה‬
‫לטעון מחדש עבור הוספתם?‬

151
00:09:15,346 --> 00:09:18,557
‫עם זאת, אדחה את ההתנגדות לזימון ניל בישופ.‬

152
00:09:18,558 --> 00:09:23,729
‫כפי שההגנה ציינה, יש להם זכות לשאול שאלות‬
‫בנוגע להתנהלות המדינה בתיק זה.‬

153
00:09:25,106 --> 00:09:28,400
‫מובן, כבודה. תודה.‬
‫-טוב. עוד משהו?‬

154
00:09:28,401 --> 00:09:29,317
‫לא, כבודה.‬

155
00:09:29,318 --> 00:09:32,405
‫בסדר גמור. אתם משוחררים. נתראה בבית המשפט.‬

156
00:09:42,748 --> 00:09:47,378
‫- סנגור במבחן -‬

157
00:09:52,508 --> 00:09:54,342
‫- הפינה של גוסטבו‬
‫אופנה לגברים -‬

158
00:09:54,343 --> 00:09:59,265
‫הנה. הג'קט הוצר בעוד כמה ס"מ.‬
‫עכשיו הוא ישב עליך יותר טוב.‬

159
00:10:00,558 --> 00:10:01,475
‫תודה.‬

160
00:10:02,602 --> 00:10:04,353
‫הצלחת לישון אתמול בלילה?‬

161
00:10:06,939 --> 00:10:11,611
‫תראה, ג'וליאן, נכון שהייתה בעיה עם טרינה,‬
‫אבל אני מבטיח לך שהתוכנית עובדת.‬

162
00:10:12,111 --> 00:10:15,447
‫יש לנו ראיה חדשה נגד דה מרקו, והיא גדולה.‬

163
00:10:15,448 --> 00:10:17,950
‫אנחנו חושבים על איך להשתמש בה, טוב?‬

164
00:10:22,121 --> 00:10:22,955
‫הנה.‬

165
00:10:24,957 --> 00:10:28,501
‫הדבר הראשון שאבא שלי לימד אותי היה,‬

166
00:10:28,502 --> 00:10:32,840
‫"לקשור היטב עניבה‬
‫הוא הצעד החשוב הראשון בחיים".‬

167
00:10:33,799 --> 00:10:34,759
‫אוסקר ויילד.‬

168
00:10:36,552 --> 00:10:39,055
‫"נדיבות היא מהות החברות".‬

169
00:10:40,723 --> 00:10:41,807
‫גם של מר ויילד?‬

170
00:10:42,475 --> 00:10:43,976
‫הוא אחד האהובים עליי.‬

171
00:10:45,645 --> 00:10:47,980
‫אבא שלי לא היה חלק מחיי.‬

172
00:10:48,814 --> 00:10:52,151
‫ומסתבר שהוא היה ממש מניאק,‬
‫אז כנראה שלא פספסתי הרבה.‬

173
00:10:53,152 --> 00:10:54,236
‫חוץ מעניין העניבה.‬

174
00:10:58,949 --> 00:10:59,867
‫יותר טוב.‬

175
00:11:02,411 --> 00:11:05,915
‫אני נראה חרא, נכון?‬
‫אני רואה את זה בעיניו של דיוויד.‬

176
00:11:06,832 --> 00:11:08,834
‫הוא מסתכל עליי כאילו אני מת מהלך.‬

177
00:11:09,502 --> 00:11:13,130
‫ירדת במשקל, ג'וליאן, הוא דואג לך.‬

178
00:11:15,007 --> 00:11:18,094
‫החליפה הזאת מתאימה לך יותר. אתה נראה טוב.‬

179
00:11:21,847 --> 00:11:23,349
‫חשבתי על משהו.‬

180
00:11:25,351 --> 00:11:27,687
‫זה יעזור אם אעיד?‬

181
00:11:28,729 --> 00:11:30,398
‫לא, זה...‬

182
00:11:31,774 --> 00:11:34,609
‫זה לא רעיון טוב‬
‫להעלות את הלקוח לדוכן, ג'וליאן,‬

183
00:11:34,610 --> 00:11:35,735
‫במיוחד לא עכשיו.‬

184
00:11:35,736 --> 00:11:42,159
‫התביעה תיכנס לכל פרט בעבודה שלך,‬
‫והמושבעים לא יגיבו בחיוב.‬

185
00:11:45,621 --> 00:11:47,665
‫הלוואי שיכולתי לעשות יותר.‬

186
00:11:48,582 --> 00:11:49,582
‫ולא רק בשבילי.‬

187
00:11:49,583 --> 00:11:54,879
‫כלומר, שחזרתי את הלילה ההוא‬
‫בראש שלי שוב ושוב.‬

188
00:11:54,880 --> 00:11:57,006
‫אולי אם לא היינו רבים,‬

189
00:11:57,007 --> 00:12:00,301
‫אילו יכולתי להרגיע אותה‬
‫או להישאר איתה עוד קצת,‬

190
00:12:00,302 --> 00:12:02,096
‫אולי היא עדיין הייתה בחיים?‬

191
00:12:03,681 --> 00:12:08,351
‫ג'וליאן, תראה, גלוריה הסתבכה‬
‫עם האנשים הלא נכונים, טוב?‬

192
00:12:08,352 --> 00:12:11,187
‫לא יכולנו להציל אותה בשום דרך.‬

193
00:12:11,188 --> 00:12:14,191
‫אנחנו עוזרים לה עכשיו בזה שננצח, טוב?‬

194
00:12:17,278 --> 00:12:18,154
‫טרינה!‬

195
00:12:22,283 --> 00:12:23,784
‫טרינה, את שם?‬

196
00:12:31,208 --> 00:12:32,543
‫טרינה, את כאן?‬

197
00:12:40,968 --> 00:12:42,428
‫מיקי הולר שלח אותי.‬

198
00:12:58,319 --> 00:12:59,153
‫סיסקו?‬

199
00:13:00,112 --> 00:13:01,113
‫היא איננה.‬

200
00:13:01,906 --> 00:13:04,115
‫הדלת לא נעולה והבית מבולגן.‬

201
00:13:04,116 --> 00:13:07,076
‫או שהיא ברחה מהר, או שמישהו ביקר אותה.‬

202
00:13:07,077 --> 00:13:09,370
‫היא מפחדת מדה מרקו אפילו יותר מהקרטל.‬

203
00:13:09,371 --> 00:13:12,332
‫אם הוא הגיע אליה,‬
‫אין משהו שנוכל לעשות כרגע.‬

204
00:13:12,333 --> 00:13:15,252
‫לא, לא נראה לי.‬
‫למה שדה מרקו יפגע בה עכשיו?‬

205
00:13:15,753 --> 00:13:17,129
‫היא עשתה מה שהוא רצה.‬

206
00:13:17,755 --> 00:13:20,925
‫לא, טרינה לא עמדה בזה יותר.‬
‫היא מסתתרת במקום כלשהו.‬

207
00:13:21,509 --> 00:13:22,426
‫איפה?‬

208
00:13:22,968 --> 00:13:25,221
‫אולי יש מקום נוסף שתוכל לחפש בו.‬

209
00:13:36,106 --> 00:13:39,026
‫- בואו נרקוד -‬

210
00:13:42,279 --> 00:13:45,533
‫קאט, מה קרה?‬
‫-קרעתי אתמול רצועה בברך.‬

211
00:13:46,242 --> 00:13:47,784
‫לעזאזל.‬

212
00:13:47,785 --> 00:13:51,663
‫אני בסדר. קיבלתי משכך כאבים,‬
‫אבל אצטרך לעבור ניתוח.‬

213
00:13:51,664 --> 00:13:54,083
‫אני בחוץ עד סוף התוכנית. אולי יותר.‬

214
00:13:56,752 --> 00:13:57,961
‫אני מצטערת, אהובה.‬

215
00:13:57,962 --> 00:14:01,464
‫נשארו רק שלושה פרקים‬
‫והמפיקים זקוקים למחליפה מיידית,‬

216
00:14:01,465 --> 00:14:02,633
‫אז התקשרתי אלייך.‬

217
00:14:04,051 --> 00:14:05,177
‫המלצתי עלייך.‬

218
00:14:07,137 --> 00:14:09,807
‫זה... ואו.‬

219
00:14:12,768 --> 00:14:16,063
‫תודה, אבל את יודעת‬
‫שאני מחוץ לעניינים האלה כבר זמן מה.‬

220
00:14:17,064 --> 00:14:19,817
‫אז עכשיו תוכלי לחזור פנימה.‬

221
00:14:20,401 --> 00:14:24,613
‫תראי, אני לא סומכת על אף אחד אחר.‬
‫את תהיי מעולה, איז.‬

222
00:14:26,407 --> 00:14:27,908
‫אני לא יודעת מה לומר.‬

223
00:14:28,492 --> 00:14:32,913
‫הראיתי למפיקים מה את עושה,‬
‫והם רוצים לפגוש אותך. יש ראיונות מחר.‬

224
00:14:33,539 --> 00:14:36,291
‫אל תדאגי. התפקיד שלך אם את רוצה.‬

225
00:14:36,292 --> 00:14:38,042
‫הריאיון הוא רק עניין רשמי.‬

226
00:14:38,043 --> 00:14:41,630
‫אבל שימי לב, גם נציגים מהרשת יהיו שם.‬

227
00:14:48,262 --> 00:14:49,554
‫באיזו שעה מחר?‬

228
00:14:49,555 --> 00:14:51,514
‫מוצג ז' מטעם ההגנה, כבודה.‬

229
00:14:51,515 --> 00:14:54,309
‫אלה רשומות הטלפון הנייד של גלוריה דייטון,‬

230
00:14:54,310 --> 00:14:57,979
‫שסופקו לנו על ידי התביעה‬
‫במעמד גילוי מסמכים.‬

231
00:14:57,980 --> 00:14:59,815
‫אין התנגדות, כבודה.‬

232
00:15:00,399 --> 00:15:01,483
‫כך נרשם.‬

233
00:15:02,234 --> 00:15:04,903
‫הבלש ויטן, ראית את הרשומות האלה בעבר?‬

234
00:15:04,904 --> 00:15:07,739
‫כן, אני השגתי אותן.‬

235
00:15:07,740 --> 00:15:10,867
‫בראש העמוד הראשון כתוב משהו.‬

236
00:15:10,868 --> 00:15:13,244
‫זה כתב היד שלך?‬
‫-כן.‬

237
00:15:13,245 --> 00:15:17,248
‫תוכל להקריא מה כתוב, בבקשה?‬
‫-24 באוגוסט.‬

238
00:15:17,249 --> 00:15:19,459
‫ולמה כתבת את התאריך הזה?‬

239
00:15:19,460 --> 00:15:22,295
‫זה התאריך שבו קיבלתי את הרשומות‬
‫מחברת הטלפונים.‬

240
00:15:22,296 --> 00:15:23,963
‫24 באוגוסט.‬

241
00:15:23,964 --> 00:15:27,175
‫14 ימים לאחר הרצח של גלוריה דייטון.‬

242
00:15:27,176 --> 00:15:31,387
‫בזמן הזה,‬
‫ג'וליאן לה קוס כבר היה עצור, נכון?‬

243
00:15:31,388 --> 00:15:32,847
‫כן, נכון.‬

244
00:15:32,848 --> 00:15:35,516
‫אז לשם מה ביקשת את הרשומות?‬

245
00:15:35,517 --> 00:15:41,022
‫החקירה לא נפסקת לאחר המעצר.‬
‫בדקתי את כל כיווני החקירה.‬

246
00:15:41,023 --> 00:15:44,525
‫אני מבין. והאם היו שם שיחות‬
‫שקידמו אותך בחקירה?‬

247
00:15:44,526 --> 00:15:45,443
‫כן.‬

248
00:15:45,444 --> 00:15:49,490
‫השיחה מהלקוח שלך, ג'וליאן לה קוס,‬
‫בליל הרצח, למשל.‬

249
00:15:50,658 --> 00:15:51,784
‫מה לעזאזל הוא עושה?‬

250
00:15:53,827 --> 00:15:55,203
‫- אתה תראה. -‬

251
00:15:55,204 --> 00:15:57,915
‫בלש, תוכל לפתוח בעמוד תשע ברשומות הטלפון?‬

252
00:16:04,922 --> 00:16:09,677
‫אתה רואה את המספר המודגש?‬
‫זה שמסתיים ב-6700?‬

253
00:16:10,386 --> 00:16:14,514
‫כן, אזור חיוג 213-632-6700.‬

254
00:16:14,515 --> 00:16:18,644
‫ומתי מיס דייטון חייגה למספר הזה?‬
‫מה התאריך והשעה?‬

255
00:16:19,144 --> 00:16:22,690
‫שלושה באוגוסט, 18:47.‬

256
00:16:23,190 --> 00:16:26,651
‫שלושה באוגוסט. שבוע לפני הרצח שלה.‬

257
00:16:26,652 --> 00:16:32,031
‫הבלש ויטן, אני מציג בפניך‬
‫מה שסומן קודם לכן כמוצג א' של ההגנה.‬

258
00:16:32,032 --> 00:16:33,116
‫התנגדות, כבודה.‬

259
00:16:33,117 --> 00:16:36,703
‫איזה קשר יכול להיות לתמונה הזאת‬
‫לרשומות השיחות?‬

260
00:16:36,704 --> 00:16:41,249
‫כבודה, המוצג הוגש והתקבל.‬
‫אני עומד להראות את הקשר.‬

261
00:16:41,250 --> 00:16:42,876
‫ההתנגדות נדחית.‬

262
00:16:43,919 --> 00:16:47,171
‫עכשיו, בלש, קבענו שהתמונה הזאת צולמה‬

263
00:16:47,172 --> 00:16:49,590
‫כשהוגש צו זימון לגלוריה דייטון,‬

264
00:16:49,591 --> 00:16:52,135
‫בעתירה לצו הבאה של הקטור מויה.‬

265
00:16:52,136 --> 00:16:55,263
‫תוכל להקריא את השעה והתאריך בתמונה?‬

266
00:16:55,264 --> 00:16:58,099
‫18:06, שלושה באוגוסט.‬

267
00:16:58,100 --> 00:17:01,477
‫ומספר הטלפון אליו התקשרה מיס דייטון‬
‫לפי הרשומות,‬

268
00:17:01,478 --> 00:17:04,732
‫מתי היא התקשרה אליו?‬
‫-18:47.‬

269
00:17:05,482 --> 00:17:07,442
‫אז, כדי שיהיה ברור,‬

270
00:17:07,443 --> 00:17:11,446
‫גלוריה דייטון קיבלה את הזימון‬
‫בערב שלושה באוגוסט.‬

271
00:17:11,447 --> 00:17:15,451
‫ו-41 דקות לאחר מכן‬
‫היא מתקשרת למספר הזה, נכון?‬

272
00:17:16,618 --> 00:17:17,452
‫כן, אבל...‬

273
00:17:17,453 --> 00:17:19,537
‫ניסית לגלות למי שייך מספר הטלפון?‬

274
00:17:19,538 --> 00:17:21,749
‫אני לא זוכר.‬
‫-אתה לא זוכר?‬

275
00:17:22,291 --> 00:17:25,126
‫אל תדאג. הטלפון הנייד שלך אצלך?‬
‫-התנגדות.‬

276
00:17:25,127 --> 00:17:26,252
‫מאיזו סיבה?‬

277
00:17:26,253 --> 00:17:28,838
‫מציק לעד, וכחני ולא רלוונטי.‬

278
00:17:28,839 --> 00:17:34,385
‫כל תעלול שהפרקליט מתכנן‬
‫נועד כדי לעשות הצגה.‬

279
00:17:34,386 --> 00:17:35,720
‫הצגה?‬

280
00:17:35,721 --> 00:17:40,266
‫כבודה, למושבעים מגיע לדעת‬
‫למי מיס דייטון התקשרה לאחר קבלת הזימון.‬

281
00:17:40,267 --> 00:17:42,603
‫הדרך הכי טובה לדעת היא להתקשר לשם עכשיו.‬

282
00:17:43,520 --> 00:17:46,022
‫ההתנגדות נדחית. אתה רשאי להמשיך, מר הולר.‬

283
00:17:46,023 --> 00:17:48,025
‫תודה, כבודה. אתה יודע מה?‬

284
00:17:49,318 --> 00:17:50,611
‫נשתמש בטלפון שלי.‬

285
00:17:51,320 --> 00:17:54,156
‫בלש, תוכל לחייג את המספר?‬

286
00:18:13,217 --> 00:18:17,387
‫המנהל לאכיפת הסמים, מחוז לוס אנג'לס.‬
‫לאן אוכל להפנות את שיחתכם?‬

287
00:18:18,055 --> 00:18:20,516
‫הלו? אפשר לעזור לכם? הלו?‬

288
00:18:21,100 --> 00:18:22,309
‫מצטער, טעות במספר.‬

289
00:18:22,810 --> 00:18:23,810
‫סדר!‬

290
00:18:23,811 --> 00:18:28,981
‫אז, בלש, אתה מסכים‬
‫שרגע אחרי שמיס דייטון קיבלה זימון‬

291
00:18:28,982 --> 00:18:31,610
‫היא כנראה התקשרה לדי.אי.איי‬
‫מהטלפון הנייד שלה?‬

292
00:18:32,111 --> 00:18:36,280
‫אין לדעת אם היא זאת שהתקשרה.‬
‫יכול להיות שמישהו אחר התקשר ממנו.‬

293
00:18:36,281 --> 00:18:40,952
‫האם אי פעם בדקת אם למיס דייטון‬
‫יש קשר כלשהו עם הדי.אי.איי,‬

294
00:18:40,953 --> 00:18:42,704
‫כמו להיות מודיעה סודית?‬

295
00:18:43,288 --> 00:18:48,042
‫לא. תראה, לא ידעתי על הזימון באותו הזמן.‬

296
00:18:48,043 --> 00:18:53,589
‫שנית, אם מישהו משמש כמודיע,‬
‫הוא לא מתקשר למספר הראשי של הדי.אי.איי.‬

297
00:18:53,590 --> 00:18:57,844
‫לא הייתה לי סיבה לחשוד בשיחת הטלפון הזאת.‬

298
00:18:57,845 --> 00:19:01,514
‫טוב. רגע. סליחה, בלש, אני קצת מבולבל.‬

299
00:19:01,515 --> 00:19:05,476
‫לפני כן אמרת שאתה לא זוכר‬
‫אם בדקת את השיחה או לא.‬

300
00:19:05,477 --> 00:19:10,022
‫עכשיו אתה אומר שהיית מודע לשיחה,‬
‫פשוט לא חשדת בה?‬

301
00:19:10,023 --> 00:19:13,151
‫לא, אתה מסלף את דבריי.‬
‫-אנסח מחדש.‬

302
00:19:13,152 --> 00:19:18,574
‫האם ידעת שהקורבן התקשרה לדי.אי.איי‬
‫שבוע לפני רציחתה? כן או לא.‬

303
00:19:20,242 --> 00:19:21,076
‫לא.‬

304
00:19:23,745 --> 00:19:28,875
‫בלש, כרגע העדת שלא ידעת‬

305
00:19:28,876 --> 00:19:32,545
‫שגלוריה דייטון קיבלה זימון‬
‫לעתירת צו ההבאה של הקטור מויה.‬

306
00:19:32,546 --> 00:19:34,505
‫אתה זוכר מתי גילית את זה?‬

307
00:19:34,506 --> 00:19:38,301
‫לפני כמה חודשים, ברגע שההגנה סיפקה‬
‫חומרים במסגרת גילוי מסמכים.‬

308
00:19:38,302 --> 00:19:40,678
‫ומה עשית עם המידע הזה?‬

309
00:19:40,679 --> 00:19:44,056
‫בדקתי את זה, כפי שאני בודק כל מידע חדש.‬

310
00:19:44,057 --> 00:19:45,683
‫ולאיזו מסקנה הגעת?‬

311
00:19:45,684 --> 00:19:50,771
‫שזה לא היה קשור לתיק הזה. זה היה מקרי.‬
‫-מקרי?‬

312
00:19:50,772 --> 00:19:55,067
‫אבל, בלש, בדיוק ראינו‬
‫שגלוריה דייטון התקשרה לדי.אי.איי‬

313
00:19:55,068 --> 00:19:57,445
‫מיד לאחר שהוגש לה צו זימון בתיק הזה.‬

314
00:19:57,446 --> 00:19:59,363
‫זה לא נשמע מקרי במיוחד.‬

315
00:19:59,364 --> 00:20:04,535
‫התנגדות. האם הפרקליט מעיד?‬
‫-מתקבלת. שאל שאלה, מר הולר.‬

316
00:20:04,536 --> 00:20:08,623
‫בלש, אם היית יודע ששבוע לפני שהיא נרצחה,‬

317
00:20:08,624 --> 00:20:12,335
‫גלוריה דייטון קיבלה זימון‬
‫ומיד התקשרה לדי.אי.איי,‬

318
00:20:12,336 --> 00:20:14,754
‫האם היית מתעניין בסיבה לכך?‬

319
00:20:14,755 --> 00:20:18,217
‫התנגדות. מוביל להשערה.‬
‫-ההתנגדות מתקבלת.‬

320
00:20:20,636 --> 00:20:22,179
‫אין לי שאלות נוספות, כבודה.‬

321
00:20:24,723 --> 00:20:27,475
‫בסדר גמור. נצא להפסקה קצרה.‬

322
00:20:27,476 --> 00:20:32,022
‫הבלש ויטן, אתה רשאי לרדת,‬
‫ועל המושבעים לזכור את האזהרה שניתנה להם.‬

323
00:20:33,482 --> 00:20:36,109
‫כבודה, אפשר לגשת לדוכן?‬

324
00:20:37,152 --> 00:20:38,070
‫אפשר.‬

325
00:20:51,917 --> 00:20:54,252
‫השופטת טרנר, בהתחשב במה ששמענו זה הרגע,‬

326
00:20:54,253 --> 00:20:58,756
‫אנו מבקשים ממך לשקול מחדש‬
‫ולאפשר לסוכן ג'יימס דה מרקו להעיד.‬

327
00:20:58,757 --> 00:21:02,218
‫זה מעמיד את הרלוונטיות של העדות שלו‬
‫באור חדש לגמרי.‬

328
00:21:02,219 --> 00:21:04,262
‫כבודה, יש כאן רק רמיזות.‬

329
00:21:04,263 --> 00:21:06,931
‫אין לזה בסיס, והסנגור יודע את זה.‬

330
00:21:06,932 --> 00:21:08,391
‫הוא מנסה לבזבז זמן.‬

331
00:21:08,392 --> 00:21:10,519
‫זה לא בזבוז זמן, כבודה.‬

332
00:21:11,103 --> 00:21:13,854
‫תאוריות על מעורבות צד שלישי הן בדיוק כאלה‬

333
00:21:13,855 --> 00:21:18,652
‫שבית הדין לערעורים נוטה לקבל,‬
‫ונוטה לבטל פסיקות שלא מקבלות אותן.‬

334
00:21:26,368 --> 00:21:29,662
‫ברכותיי, מר הולר.‬
‫אני ארשה לסוכן דה מרקו להעיד.‬

335
00:21:29,663 --> 00:21:33,917
‫אבל בעת מתן העדות‬
‫אחזיק אותך ברצועה קצרה מאוד.‬

336
00:21:34,751 --> 00:21:36,169
‫שאלות רלוונטיות בלבד.‬

337
00:21:36,962 --> 00:21:38,130
‫תודה, כבודה.‬

338
00:21:47,931 --> 00:21:48,764
‫מה קרה?‬

339
00:21:48,765 --> 00:21:52,185
‫השופטת אישרה את העדות‬
‫של הסוכן ג'יימס דה מרקו.‬

340
00:21:52,936 --> 00:21:55,563
‫זה טוב, לא?‬
‫-טוב מאוד.‬

341
00:21:55,564 --> 00:21:58,275
‫עכשיו נותר לנו רק לגרום לו להופיע.‬

342
00:21:59,109 --> 00:22:03,821
‫תגידי לסיסקו שיחכה‬
‫בכניסה לבניין הפדרלי כמה שצריך,‬

343
00:22:03,822 --> 00:22:05,948
‫רק שיוודא שדה מרקו יקבל את הזימון.‬

344
00:22:05,949 --> 00:22:08,618
‫תאמין לי, אלה חדשות טובות.‬

345
00:22:10,537 --> 00:22:12,247
‫- סיסקו‬
‫יש זימון לדה מרקו. תגיש לו -‬

346
00:22:31,058 --> 00:22:32,476
‫קנדל רוברטס?‬

347
00:22:33,060 --> 00:22:33,977
‫מי אתה?‬

348
00:22:34,478 --> 00:22:39,191
‫מיקי הולר שלח אותי כדי לבדוק‬
‫אם שמעת מחברה ותיקה, טרינה ראפרטי.‬

349
00:22:39,691 --> 00:22:41,068
‫אנחנו קצת דואגים לה.‬

350
00:22:44,780 --> 00:22:46,864
‫למה אתה חושב שאני אדע איפה היא?‬

351
00:22:46,865 --> 00:22:50,076
‫מיקי אמר שנהגתן לחפות זו על זו בעבר.‬

352
00:22:50,077 --> 00:22:51,744
‫חשבתי שאולי היא יצרה קשר.‬

353
00:22:51,745 --> 00:22:54,789
‫כמו שכבר אמרתי לו, זה היה לפני הרבה זמן,‬

354
00:22:54,790 --> 00:22:57,501
‫והוא הבטיח להשאיר אותי מחוץ לזה, טוב?‬

355
00:22:58,126 --> 00:22:59,378
‫אז אם לא אכפת לך?‬

356
00:23:00,003 --> 00:23:03,632
‫מיס רוברטס, אם תשמעי מטרינה,‬

357
00:23:04,383 --> 00:23:06,968
‫בבקשה תגידי לה שאנחנו כאן כדי לעזור.‬

358
00:23:07,469 --> 00:23:10,764
‫היא עלולה להיות במצב מסוכן.‬
‫היא לא חייבת להתמודד עם זה לבד.‬

359
00:23:29,533 --> 00:23:30,575
‫רוצה לדבר?‬

360
00:23:34,204 --> 00:23:35,247
‫בוא נדבר.‬

361
00:23:57,394 --> 00:24:00,063
‫- תודיעי לי אם פספסתי משהו‬
‫איזי -‬

362
00:24:05,360 --> 00:24:06,277
‫היי, לורנה.‬

363
00:24:06,278 --> 00:24:10,906
‫איזי, סיימת לטפל בחשבוניות? תודה רבה.‬

364
00:24:10,907 --> 00:24:15,536
‫אין בעיה, ראיתי שאת צריכה עזרה.‬
‫-חשבתי שנעשה זאת ביחד, כשאחזור.‬

365
00:24:15,537 --> 00:24:17,288
‫יצאת בכלל להפסקת צהריים?‬

366
00:24:17,289 --> 00:24:19,082
‫זו לא בעיה, לורנה. באמת.‬

367
00:24:20,625 --> 00:24:21,835
‫הכול בסדר?‬

368
00:24:22,836 --> 00:24:24,629
‫כן, לגמרי. אני פשוט...‬

369
00:24:25,714 --> 00:24:27,423
‫אני צריכה חופש מחר, זה בסדר?‬

370
00:24:27,424 --> 00:24:33,763
‫בטח. אבל, איזי, את בטוחה שאת בסדר?‬
‫את יודעת שאת יכולה לספר לי הכול.‬

371
00:24:35,765 --> 00:24:36,641
‫אני יודעת.‬

372
00:24:37,350 --> 00:24:39,853
‫אני רק צריכה לברר לעצמי כמה דברים.‬
‫זה הכול.‬

373
00:24:40,437 --> 00:24:41,980
‫אדבר איתך מאוחר יותר, טוב?‬

374
00:24:43,440 --> 00:24:44,316
‫כן.‬

375
00:25:54,427 --> 00:25:55,720
‫חבר'ה.‬
‫-מה שלומך?‬

376
00:26:04,938 --> 00:26:09,316
‫אני שונאת לנהוג בלינקולן. יש בו‬
‫מלא שטחים מתים והחיישנים צועקים עליי.‬

377
00:26:09,317 --> 00:26:11,235
‫איפה איזי?‬
‫-היא ביקשה יום חופש.‬

378
00:26:11,236 --> 00:26:13,028
‫אל תדאג. אוכל לעשות שלוש עבודות.‬

379
00:26:13,029 --> 00:26:16,407
‫זה לא שלהיות גם פרקליטת המשנה,‬
‫גם מנהלת המשרד‬

380
00:26:16,408 --> 00:26:18,742
‫וגם הנהגת שלך זה מלחיץ או משהו.‬

381
00:26:18,743 --> 00:26:21,287
‫כן, לורנה, אוכל לנהוג בעצמי. זו לא בעיה.‬

382
00:26:21,288 --> 00:26:24,540
‫קמתי שעה מוקדם יותר וויתרתי על טיפול פנים,‬

383
00:26:24,541 --> 00:26:27,334
‫כדי שאוכל להגיע הנה בזמן.‬

384
00:26:27,335 --> 00:26:29,211
‫אז תיכנס למכונית, הולר.‬

385
00:26:29,212 --> 00:26:30,797
‫בסדר. אלוהים.‬

386
00:26:34,175 --> 00:26:35,510
‫מהר!‬

387
00:26:41,725 --> 00:26:43,684
‫איך סיסקו נכנס הנה?‬

388
00:26:43,685 --> 00:26:46,061
‫תזיז את המושב שלך אחורה!‬
‫-איך?‬

389
00:26:46,062 --> 00:26:47,355
‫תמצא את הדבר הזה!‬

390
00:27:00,994 --> 00:27:02,871
‫ההגנה קוראת לוויקטור הנסלי.‬

391
00:27:03,955 --> 00:27:04,956
‫מי הבחור הזה?‬

392
00:27:05,498 --> 00:27:06,665
‫הסוס הטרויאני שלנו.‬

393
00:27:06,666 --> 00:27:09,627
‫מר הנסלי, תוכל לספר לחבר המושבעים‬
‫במה אתה עוסק?‬

394
00:27:09,628 --> 00:27:13,339
‫אני המנהל של מלון רוזוולט בלוס אנג'לס.‬

395
00:27:13,340 --> 00:27:17,051
‫וכמנהל, יש לך גישה לרשומות של המלון, נכון?‬

396
00:27:17,052 --> 00:27:18,719
‫כן.‬
‫-טוב.‬

397
00:27:18,720 --> 00:27:22,306
‫מר הנסלי, כפי שאתה ודאי יודע,‬
‫הלקוח שלי, ג'וליאן לה קוס,‬

398
00:27:22,307 --> 00:27:24,099
‫ניהל אתר של נערות ליווי.‬

399
00:27:24,100 --> 00:27:28,520
‫לפי האתר, בליל עשרה באוגוסט,‬
‫אדם בשם דניאל פרייס‬

400
00:27:28,521 --> 00:27:34,276
‫הזמין פגישה עם הקורבן, גלוריה דייטון,‬
‫בחדר 837 במלון שלך.‬

401
00:27:34,277 --> 00:27:36,487
‫כן, אני מודע לכך.‬

402
00:27:36,488 --> 00:27:39,531
‫גילינו גם שהלקוח שלי התקשר לחדר זה‬

403
00:27:39,532 --> 00:27:43,035
‫בשעה 16:40 בעשרה לאוגוסט‬
‫על מנת לאשר את הפגישה.‬

404
00:27:43,036 --> 00:27:45,496
‫הוא דיבר עם גבר שטען שהוא דניאל פרייס.‬

405
00:27:45,497 --> 00:27:49,333
‫האם אכן דניאל פרייס שהה בחדר באותו זמן?‬

406
00:27:49,334 --> 00:27:52,252
‫לפי הרישומים שלנו, לא.‬
‫-לא?‬

407
00:27:52,253 --> 00:27:54,838
‫לא ב-16:40.‬

408
00:27:54,839 --> 00:28:00,094
‫זוג נשוי, דניאל ולורה פרייס,‬
‫ישנו בחדר בלילה הקודם,‬

409
00:28:00,095 --> 00:28:01,887
‫אך הם עזבו ב-16:15.‬

410
00:28:01,888 --> 00:28:04,932
‫אז לא היה אף אחד בחדר?‬
‫-לא אוכל לומר בוודאות.‬

411
00:28:04,933 --> 00:28:09,061
‫כל מה שאני יכול להגיד לך זה‬
‫שלא היה אורח רשום בחדר באותו הזמן.‬

412
00:28:09,062 --> 00:28:12,648
‫הם עשו צ'ק אאוט מאוחר,‬
‫אז החדר לא היה מוזמן לאותו הלילה.‬

413
00:28:12,649 --> 00:28:17,027
‫אז, מר הנסלי, האם זה אפשרי‬
‫שמישהו אחר נכנס לחדר וקיבל את השיחה הזאת?‬

414
00:28:17,028 --> 00:28:18,821
‫מישהו שטוען שהוא דניאל פרייס?‬

415
00:28:18,822 --> 00:28:20,364
‫הכול אפשרי,‬

416
00:28:20,365 --> 00:28:24,285
‫אבל הדלתות נעולות,‬
‫אז הם יצטרכו למצוא דרך להיכנס.‬

417
00:28:25,912 --> 00:28:28,997
‫בסדר. בוא נשנה כיוון לרגע.‬

418
00:28:28,998 --> 00:28:30,833
‫מר הנסלי, ברגע שגילית‬

419
00:28:30,834 --> 00:28:36,130
‫שגלוריה דייטון הייתה אצלך במלון‬
‫לפני רציחתה, האם ערכת חקירה?‬

420
00:28:36,131 --> 00:28:40,718
‫כן. כשהבנו שלמלון היה תפקיד כלשהו‬

421
00:28:40,719 --> 00:28:43,554
‫במקרה זה, כמובן שבדקנו את זה.‬

422
00:28:43,555 --> 00:28:45,723
‫אני בעצמי עמדתי בראש החקירה.‬

423
00:28:45,724 --> 00:28:49,560
‫והאם הצלחת ליצור ציר זמן‬
‫של האירועים שקרו בליל עשרה באוגוסט?‬

424
00:28:49,561 --> 00:28:54,649
‫כן. מיס דייטון נכנסה למלון ב-21:41.‬

425
00:28:55,150 --> 00:29:00,112
‫היא עלתה במעלית לקומה השמינית,‬
‫כנראה לחדר 837.‬

426
00:29:00,113 --> 00:29:01,989
‫בסדר. ומה קרה אחר כך?‬

427
00:29:01,990 --> 00:29:08,872
‫מיס דייטון חזרה ללובי לאחר כמה דקות,‬
‫ועזבה את המלון בשעה 21:50.‬

428
00:29:11,082 --> 00:29:15,003
‫טוב, אלה זמנים מאוד מדויקים.‬
‫איך אתה יודע את כל זה?‬

429
00:29:15,503 --> 00:29:17,046
‫מצילומי האבטחה שלנו.‬

430
00:29:17,672 --> 00:29:18,840
‫צילומי אבטחה?‬

431
00:29:19,883 --> 00:29:21,049
‫כן.‬

432
00:29:21,050 --> 00:29:23,469
‫במלון יש מערכת אבטחה רחבה,‬

433
00:29:23,470 --> 00:29:28,682
‫ומצלמות שמצלמות סרטון עם חותמת זמן‬
‫בכל האזורים הציבוריים ובמעליות.‬

434
00:29:28,683 --> 00:29:32,395
‫ברגע שהסתכלנו בסרטון,‬
‫יכולנו בקלות ליצור ציר זמן.‬

435
00:29:33,146 --> 00:29:35,355
‫והבאת את הסרטון הזה היום?‬

436
00:29:35,356 --> 00:29:37,942
‫כן. יש לי כמה עותקים.‬

437
00:29:41,154 --> 00:29:44,198
‫האם מישהו מהתביעה הגיע לקחת את הסרטון הזה?‬

438
00:29:44,199 --> 00:29:49,787
‫כן. מר ניל בישופ ממשרד התובע המחוזי.‬

439
00:29:49,788 --> 00:29:52,290
‫הוא אסף את הכול לפני כחודשיים.‬

440
00:29:54,584 --> 00:29:55,585
‫לפני חודשיים?‬

441
00:29:56,920 --> 00:29:58,755
‫כבודה, אפשר לגשת?‬

442
00:30:01,674 --> 00:30:05,844
‫תן לי לנחש, מר הולר.‬
‫לא קיבלת את הסרטון בגילוי מסמכים?‬

443
00:30:05,845 --> 00:30:08,013
‫לא קיבלתי. ולפי העד הזה,‬

444
00:30:08,014 --> 00:30:11,433
‫הסרטון הזה נמצא אצל מר פורסיית'‬
‫במשך יותר מחודשיים.‬

445
00:30:11,434 --> 00:30:13,936
‫לא. זאת הפעם הראשונה שאני שומע עליו.‬

446
00:30:13,937 --> 00:30:16,105
‫חוקר מהמשרד שלך לקח אותו.‬

447
00:30:16,898 --> 00:30:20,526
‫כבודה, כל הצדדים מסכימים‬
‫שהקורבן ביקרה במלון הזה‬

448
00:30:20,527 --> 00:30:23,362
‫בשעות שלפני מותה. זה לא שנוי במחלוקת.‬

449
00:30:23,363 --> 00:30:27,866
‫הסרטון הזה, כפי שהעד מציג אותו,‬
‫הוא לא רלוונטי.‬

450
00:30:27,867 --> 00:30:31,745
‫כבודה, איך נוכל לקבוע אם הוא רלוונטי‬
‫מבלי לראות אותו?‬

451
00:30:31,746 --> 00:30:33,247
‫כמה זמן אתה צריך?‬

452
00:30:33,248 --> 00:30:35,166
‫תספיק לי שעה.‬
‫-בסדר.‬

453
00:30:35,750 --> 00:30:40,003
‫נצא להפסקה של שעה,‬
‫ובמהלכה גם אני אצפה בסרטון.‬

454
00:30:40,004 --> 00:30:42,840
‫מר פורסיית', אני מציעה שתעשה את אותו הדבר.‬

455
00:30:42,841 --> 00:30:44,175
‫תודה, כבודה.‬

456
00:30:46,678 --> 00:30:47,804
‫מה קרה עכשיו?‬

457
00:30:48,346 --> 00:30:49,639
‫דלת המלכודת נפתחה.‬

458
00:30:50,473 --> 00:30:51,516
‫הסוס הטרויאני.‬

459
00:30:53,184 --> 00:30:57,939
‫חיפשנו דרך להכניס את הסרטון לראיות,‬
‫מבלי שמישהו ידע שהוא היה בידינו.‬

460
00:30:58,439 --> 00:30:59,732
‫הוא היה בידינו?‬

461
00:31:02,110 --> 00:31:03,235
‫- איזי‬
‫יש לך דקה? -‬

462
00:31:03,236 --> 00:31:05,821
‫אנחנו לא באמת צריכים‬
‫ללכת לראות את הסרטון, נכון?‬

463
00:31:05,822 --> 00:31:07,573
‫לא, אבל צריך להעמיד פנים.‬

464
00:31:07,574 --> 00:31:09,575
‫קחי את זה ואת המחשב הנייד לחדר.‬

465
00:31:09,576 --> 00:31:12,828
‫רגע, אני? למה? לאן אתה הולך?‬
‫-אגיע ברגע שאוכל.‬

466
00:31:12,829 --> 00:31:14,581
‫כדאי שתביא לי לאטה.‬

467
00:31:19,168 --> 00:31:20,003
‫היי, איזי.‬

468
00:31:21,796 --> 00:31:22,922
‫משהו לא בסדר?‬

469
00:31:24,507 --> 00:31:26,050
‫יש לי וידוי.‬

470
00:31:26,718 --> 00:31:28,636
‫מה?‬
‫-הייתי בריאיון עבודה.‬

471
00:31:32,473 --> 00:31:34,142
‫לא עם טוני וולש, נכון?‬

472
00:31:35,059 --> 00:31:37,061
‫תאמיני לי, הבחור הזה הוא קוץ בתחת.‬

473
00:31:37,687 --> 00:31:40,981
‫קאט קרעה רצועה בברך והם צריכים‬
‫עבורה מחליפה בתוכנית.‬

474
00:31:40,982 --> 00:31:42,191
‫כוריאוגרפית?‬

475
00:31:43,151 --> 00:31:44,652
‫איזי, זה מדהים.‬

476
00:31:45,153 --> 00:31:49,114
‫כלומר, לא מה שקרה לברך שלה,‬
‫אבל זו הזדמנות נהדרת בשבילך.‬

477
00:31:49,115 --> 00:31:50,116
‫כן.‬

478
00:31:50,950 --> 00:31:52,075
‫נכון.‬

479
00:31:52,076 --> 00:31:55,955
‫ריקוד זה... כל מה שחלמתי לעשות.‬

480
00:31:57,290 --> 00:31:59,417
‫ועם זאת, אני אוהבת לעבוד אצלך.‬

481
00:31:59,918 --> 00:32:02,879
‫אני מרגישה שאני משפיעה, מבין?‬
‫אני עוזרת לאנשים.‬

482
00:32:03,463 --> 00:32:04,672
‫כמו שעזרת לי.‬

483
00:32:05,465 --> 00:32:06,341
‫אני פשוט...‬

484
00:32:09,093 --> 00:32:10,053
‫תראי, איזי.‬

485
00:32:12,513 --> 00:32:17,352
‫את כמו משפחה בשבילי, טוב?‬
‫ובמשפחה תומכים זה בזה.‬

486
00:32:18,728 --> 00:32:23,398
‫אני לא רוצה לאבד אותך,‬
‫אבל אני גם יודע שצריך להקשיב ללב.‬

487
00:32:23,399 --> 00:32:27,862
‫ו... אם ריקוד הוא התשוקה שלך,‬
‫את חייבת ללכת על זה.‬

488
00:32:28,446 --> 00:32:30,073
‫זה בדיוק העניין.‬

489
00:32:31,282 --> 00:32:34,035
‫לראות את קאט פצועה ומפוצצת במשככי כאבים...‬

490
00:32:36,120 --> 00:32:37,121
‫אני לא יודעת.‬

491
00:32:38,206 --> 00:32:40,792
‫זה החזיר אותי למקום‬
‫שלא בטוח שאני רוצה להיות בו.‬

492
00:32:41,542 --> 00:32:44,420
‫בסדר. אז מה הלב שלך אומר לך?‬

493
00:32:50,551 --> 00:32:52,387
‫תראה, גם אתה כמו משפחה בשבילי.‬

494
00:32:52,971 --> 00:32:55,348
‫אתה, לורנה, סיסקו.‬

495
00:32:56,683 --> 00:33:01,020
‫אני רוצה לעבוד אצלך, אבל אני לא עורכת דין,‬
‫ולא אוכל להסיע אותך לנצח.‬

496
00:33:04,941 --> 00:33:10,655
‫אז אולי יש לך מזל,‬
‫כי המשרה של מנהלת המשרד התפנתה.‬

497
00:33:11,280 --> 00:33:12,615
‫אולי את המועמדת המושלמת.‬

498
00:33:18,997 --> 00:33:21,456
‫אני מניחה שהקידום מגיע עם העלאה?‬

499
00:33:21,457 --> 00:33:23,166
‫אוי ואבוי! הנה זה בא.‬

500
00:33:23,167 --> 00:33:26,545
‫וימי חופשה שאוכל ללמד בהם פה ושם.‬

501
00:33:26,546 --> 00:33:29,172
‫בסדר. נדבר על זה.‬

502
00:33:29,173 --> 00:33:32,218
‫אני בטוח שנוכל למצוא פתרון. אז עשינו עסק?‬

503
00:33:37,348 --> 00:33:40,601
‫אמרת שהיית בריאיון עבודה.‬
‫הם הציעו לך את העבודה או מה?‬

504
00:33:41,477 --> 00:33:43,061
‫בחייך, מיקי. אתה יודע שכן.‬

505
00:33:43,062 --> 00:33:45,690
‫אז ככה זה, מה? טוב.‬

506
00:33:49,485 --> 00:33:54,865
‫מר הנסלי, תוכל לסמן עבורנו‬
‫את מיס דייטון כשנצפה בסרטון?‬

507
00:33:54,866 --> 00:33:56,075
‫בוודאי.‬

508
00:34:00,705 --> 00:34:02,957
‫זו מיס דייטון נכנסת למלון.‬

509
00:34:04,125 --> 00:34:07,879
‫היא מגיעה למעלית,‬
‫לוחצת על הכפתור כדי לעלות.‬

510
00:34:08,504 --> 00:34:11,798
‫אין לנו מצלמות בקומות החדרים‬
‫בשל שמירה על פרטיות,‬

511
00:34:11,799 --> 00:34:13,925
‫אבל זה בערך חמש דקות מאוחר יותר.‬

512
00:34:13,926 --> 00:34:17,513
‫מיס דייטון חוזרת ללובי‬
‫והולכת ישר לדלפק הקבלה.‬

513
00:34:20,683 --> 00:34:23,143
‫מר הנסלי, בתמונה הזאת,‬

514
00:34:23,144 --> 00:34:26,355
‫תוכל להצביע על אנשי צוות המלון‬
‫שניתן לראות בתמונה?‬

515
00:34:27,398 --> 00:34:30,859
‫צוות הקבלה, כמובן,‬

516
00:34:30,860 --> 00:34:34,279
‫והאיש הזה, צ'רלס,‬
‫הוא חבר בצוות האבטחה שלנו.‬

517
00:34:34,280 --> 00:34:35,823
‫מישהו נוסף שאתה מזהה?‬

518
00:34:37,033 --> 00:34:38,409
‫לא שאני רואה, לא.‬

519
00:34:41,162 --> 00:34:43,790
‫מה לגבי האיש הזה, עם הכובע?‬

520
00:34:44,499 --> 00:34:46,041
‫לא רואים את הפנים שלו.‬

521
00:34:46,042 --> 00:34:49,503
‫מר הנסלי, כנראה שלעולם לא נוכל לראות‬
‫את פניו של איש זה,‬

522
00:34:49,504 --> 00:34:53,340
‫אבל בהתחשב בבגדיו ובמעשיו,‬
‫לדעתך הוא עובד במלון?‬

523
00:34:53,341 --> 00:34:56,718
‫לא. העובדים שלנו לובשים מדים כל הזמן.‬

524
00:34:56,719 --> 00:34:59,846
‫יש לכם קציני אבטחה סמויים שמתחזים לאורחים?‬

525
00:34:59,847 --> 00:35:01,348
‫לא, אין לנו.‬

526
00:35:01,349 --> 00:35:05,519
‫המאבטחים אצלנו מתרכזים במניעה והגנה,‬
‫וכולם לובשים ג'קט עם תג שם.‬

527
00:35:05,520 --> 00:35:08,897
‫אני מבין. אז אם האיש הזה‬
‫הוא לא עובד במלון,‬

528
00:35:08,898 --> 00:35:11,108
‫אז מה הוא עושה כאן, לדעתך?‬

529
00:35:11,109 --> 00:35:13,527
‫התנגדות. מוביל להשערה.‬

530
00:35:13,528 --> 00:35:17,280
‫כבודה, מר הנסלי מנהל את מלון רוזוולט‬
‫כבר 13 שנים.‬

531
00:35:17,281 --> 00:35:21,077
‫הוא עבד בקבלה ובאבטחה‬
‫במשך יותר מעשר שנים לפני כן.‬

532
00:35:21,577 --> 00:35:23,537
‫הוא מכיר את הלובי יותר טוב מכולם.‬

533
00:35:23,538 --> 00:35:28,584
‫לדעתי הוא מוסמך לספק חוות דעת מקצועית‬
‫לגבי מה שהוא רואה בסרטון.‬

534
00:35:29,627 --> 00:35:32,338
‫אני ארשה זאת.‬
‫תענה על השאלה, בבקשה, מר הנסלי.‬

535
00:35:35,174 --> 00:35:38,427
‫לפי חוות דעתי המקצועית,‬
‫אני חושב שהאיש הזה עקב אחריה.‬

536
00:35:39,929 --> 00:35:42,514
‫הוא חיכה לה לפני שהיא הגיעה,‬

537
00:35:42,515 --> 00:35:45,433
‫הוא ידע איפה המצלמות ואיך להסתיר את פניו,‬

538
00:35:45,434 --> 00:35:48,645
‫ואז, כשהיא חוזרת למטה,‬
‫הוא הולך אחריה החוצה.‬

539
00:35:48,646 --> 00:35:52,399
‫אפשר לראות שכשהיא פונה בפתאומיות‬
‫והולכת לקבלה,‬

540
00:35:52,400 --> 00:35:55,153
‫זה מפתיע אותו והוא משנה כיוון.‬

541
00:35:55,736 --> 00:35:57,363
‫הוא איש מסתורין.‬

542
00:35:59,490 --> 00:36:04,619
‫אז אתה אומר לנו‬
‫שמיס דייטון הגיעה למלון שלך‬

543
00:36:04,620 --> 00:36:07,664
‫ואיש המסתורין הזה חיכה לה,‬

544
00:36:07,665 --> 00:36:11,501
‫הלך בעקבותיה החוצה,‬
‫וכעבור כמה שעות היא מתה?‬

545
00:36:11,502 --> 00:36:14,880
‫התנגדות, מחוץ לתחום הידע של העד.‬

546
00:36:14,881 --> 00:36:16,090
‫ההתנגדות מתקבלת.‬

547
00:36:16,924 --> 00:36:18,633
‫אין לי שאלות נוספות, כבודה.‬

548
00:36:18,634 --> 00:36:20,343
‫העד שלך, מר פורסיית'.‬

549
00:36:20,344 --> 00:36:22,096
‫רק שאלה אחת, כבודה.‬

550
00:36:23,347 --> 00:36:26,808
‫מר הנסלי, נניח לרגע בצד‬
‫את חוות הדעת המקצועית שלך,‬

551
00:36:26,809 --> 00:36:31,188
‫העובדה היא שאין לך מושג‬
‫מי האיש הזה או מה הוא עושה.‬

552
00:36:31,189 --> 00:36:32,273
‫האם זה נכון?‬

553
00:36:32,940 --> 00:36:34,567
‫כן, כמובן.‬

554
00:36:36,360 --> 00:36:38,404
‫תודה. אין שאלות נוספות.‬

555
00:36:39,697 --> 00:36:41,240
‫העד יכול לרדת.‬

556
00:36:47,455 --> 00:36:52,083
‫זה הצליח. ראיתי את זה.‬
‫שאביא את הרכב, או שנלך?‬

557
00:36:52,084 --> 00:36:54,336
‫בואי נלך, זה יקל על הברכיים שלי.‬

558
00:36:54,337 --> 00:36:58,256
‫כן. הסתכלת בכלל על הסרטון?‬

559
00:36:58,257 --> 00:37:01,676
‫או שזרקת אותו לערמה‬
‫יחד עם שאר הטעויות המקצועיות שלך?‬

560
00:37:01,677 --> 00:37:03,136
‫זה לא היה רלוונטי.‬

561
00:37:03,137 --> 00:37:04,721
‫אה, זה לא היה רלוונטי.‬

562
00:37:04,722 --> 00:37:08,266
‫אתה יודע מה כן רלוונטי?‬
‫להודיע לי כדי שאוכל להתכונן.‬

563
00:37:08,267 --> 00:37:11,019
‫היית צריך למנוע מהאידיוט הזה להציג את זה.‬

564
00:37:11,020 --> 00:37:15,273
‫הדבר היחידי שמעניין אותי זו רשלנות.‬

565
00:37:15,274 --> 00:37:20,028
‫תראה, לא מעניין אותי אם אתה חושב‬
‫שמשהו רלוונטי או לא.‬

566
00:37:20,029 --> 00:37:21,863
‫לעולם אל תסתיר ממני דבר.‬

567
00:37:21,864 --> 00:37:23,324
‫עכשיו הוא מזיע.‬

568
00:37:24,992 --> 00:37:25,992
‫אני מצטער, ביל.‬

569
00:37:25,993 --> 00:37:27,328
‫מי מהם?‬

570
00:37:45,721 --> 00:37:48,265
‫תן לי דקה לשים את הדברים האלה בצד,‬

571
00:37:48,266 --> 00:37:50,725
‫ואז נוכל להתכונן לעדות של דה מרקו.‬

572
00:37:50,726 --> 00:37:52,852
‫מה נאכל?‬
‫-אלוהים.‬

573
00:37:52,853 --> 00:37:54,646
‫לגמרי שכחתי מזה.‬

574
00:37:54,647 --> 00:37:58,650
‫נצטרך להזמין פיצה,‬
‫ואני לא רוצה לשמוע תלונות.‬

575
00:37:58,651 --> 00:38:01,320
‫תנחשי מי לא יצא הערב לטיול.‬

576
00:38:02,905 --> 00:38:05,199
‫למה תמיד הילדים הם אלה שסובלים?‬

577
00:38:06,284 --> 00:38:09,744
‫מיקי, אני טובעת.‬
‫לא אוכל להמשיך לעשות את זה לבד.‬

578
00:38:09,745 --> 00:38:12,289
‫לורנה, אני...‬
‫-לא, תקשיב לי.‬

579
00:38:12,290 --> 00:38:15,834
‫אנחנו צריכים עזרה.‬
‫ולא מתמחים, אלא עזרה אמיתית.‬

580
00:38:15,835 --> 00:38:18,837
‫לורנה, די.‬
‫-למישהו יש חשק לדין טאי פונג?‬

581
00:38:18,838 --> 00:38:22,257
‫את רואה, תפילותייך נענו.‬
‫תכירי את מנהלת המשרד החדשה שלנו.‬

582
00:38:22,258 --> 00:38:26,345
‫איזי? אלוהים! אני כל כך שמחה בשבילך!‬

583
00:38:27,930 --> 00:38:29,097
‫וגם בשבילי.‬

584
00:38:29,098 --> 00:38:32,392
‫יש שתי עתירות על השולחן שלי.‬
‫צריך להגיש אותן דחוף.‬

585
00:38:32,393 --> 00:38:36,980
‫עכשיו כששתינו מקבלות העלאה‬
‫אנחנו חייבות להזרים קצת כסף פנימה,‬

586
00:38:36,981 --> 00:38:39,983
‫נתקשר לכל הבטלנים ונתחיל לגבות מהם כסף.‬

587
00:38:39,984 --> 00:38:43,695
‫כמו שחשבת, לא הצלחתי להתקרב לדה מרקו.‬

588
00:38:43,696 --> 00:38:45,823
‫הם שלחו במקומו עורך דין.‬

589
00:38:46,407 --> 00:38:48,491
‫הוא קיבל זימון בשמו של דה מרקו?‬

590
00:38:48,492 --> 00:38:52,162
‫כן. אין לדעת אם הוא יופיע או לא.‬

591
00:38:52,163 --> 00:38:53,330
‫מה עם טרינה?‬

592
00:38:53,331 --> 00:38:58,543
‫הצעתי לשכן אותה במחבוא של מועדון הרכיבה,‬
‫אבל היא רוצה להישאר עם קנדל.‬

593
00:38:58,544 --> 00:39:03,256
‫החדשות הרעות הן‬
‫שהיא לא תסתכן עבורנו, או עבור גלורי.‬

594
00:39:03,257 --> 00:39:07,469
‫למעשה, היא לא תעיד שוב,‬
‫עד שיעצרו את דה מרקו.‬

595
00:39:07,470 --> 00:39:10,348
‫מה שאומר שנצטרך דרך אחרת.‬

596
00:39:10,848 --> 00:39:13,559
‫טוב, יש עוד דבר אחד שממש מפריע לי.‬

597
00:39:14,310 --> 00:39:18,773
‫טרינה סוף סוף הודתה‬
‫שדה מרקו לחץ עליה לתת עדות שקר.‬

598
00:39:19,357 --> 00:39:20,441
‫אבל...‬

599
00:39:21,692 --> 00:39:22,859
‫הוא לא היה היחיד.‬

600
00:39:22,860 --> 00:39:26,613
‫חשבתי שאולי זה בישופ,‬
‫אז הראיתי לה תמונה והיא אמרה שזה לא הוא.‬

601
00:39:26,614 --> 00:39:32,786
‫היא אמרה שהבחור הזה לא אמר מילה,‬
‫ושהוא לא נראה בכלל כמו שוטר.‬

602
00:39:32,787 --> 00:39:34,913
‫אז עם מי דה מרקו הסתבך?‬

603
00:39:34,914 --> 00:39:39,334
‫יש הרבה כסף בסמים, זה משחית אנשים.‬
‫-דה מרקו הכי מושחת שיש.‬

604
00:39:39,335 --> 00:39:43,630
‫ולכן צריך להשקיע בהכנה לעדות שלו,‬
‫למקרה שזה באמת יקרה.‬

605
00:39:43,631 --> 00:39:47,259
‫אני מסכים, אבל ננוח קצת קודם.‬
‫היום היה יום טוב.‬

606
00:39:47,968 --> 00:39:48,928
‫יום נהדר.‬

607
00:39:49,595 --> 00:39:50,429
‫אני מסכימה.‬

608
00:39:52,181 --> 00:39:58,729
‫לאיזי, שלימדה אותי ש-24 שעות‬
‫מספיקות כדי להתגעגע למישהי, עמוקות.‬

609
00:40:00,231 --> 00:40:03,943
‫ולאלה שאיבדנו בדרך.‬

610
00:40:06,404 --> 00:40:08,823
‫לחיים.‬
‫-לחיים.‬

611
00:40:17,123 --> 00:40:18,165
‫תתקדמו.‬

612
00:40:23,379 --> 00:40:25,714
‫תתקדמו, רבותיי! תתקדמו!‬

613
00:40:32,054 --> 00:40:33,013
‫תעלה לאוטובוס.‬

614
00:40:35,891 --> 00:40:36,892
‫תעלה לאוטובוס.‬

615
00:40:39,311 --> 00:40:40,354
‫תעלה לאוטובוס.‬

616
00:40:51,907 --> 00:40:52,783
‫רד לקרקע!‬

617
00:40:57,663 --> 00:40:59,415
‫רדו על הברכיים!‬

618
00:41:00,875 --> 00:41:02,084
‫עיניים למטה!‬

619
00:41:23,355 --> 00:41:25,399
‫- מבוסס על הרומנים מאת מייקל קונלי -‬

620
00:43:04,873 --> 00:43:09,169
‫תרגום כתוביות: נירית שינמן‬