1
00:00:06,027 --> 00:00:07,987
‫- סדרה תיעודית מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:11,490 --> 00:00:12,783
‫טיילתי לא מעט בחיי.‬

3
00:00:12,867 --> 00:00:15,911
‫פעם נהניתי לטייל יותר‬
‫מכפי שאני מתארת לעצמי שאיהנה היום.‬

4
00:00:16,620 --> 00:00:20,124
‫הייתי צעירה יותר, הייתי…‬

5
00:00:21,542 --> 00:00:26,547
‫אני לא יכולה לומר שהייתי שלווה במיוחד,‬

6
00:00:26,630 --> 00:00:28,591
‫אבל בהחלט יותר מאשר היום.‬

7
00:00:29,175 --> 00:00:34,263
‫תמיד הייתי מתעצבנת בקלות,‬
‫אבל עכשיו אני פשוט זועמת בלי הפסקה.‬

8
00:00:34,346 --> 00:00:37,183
‫בעיקרון, אחת מהבעיות ביציאה מהדירה שלך‬

9
00:00:37,266 --> 00:00:39,268
‫היא שיש בחוץ המון אנשים.‬

10
00:00:39,351 --> 00:00:42,605
‫מה שמעולה בדירה שלי,‬
‫חוץ מזה שהיא דירה מעולה,‬

11
00:00:42,688 --> 00:00:45,733
‫זה שאני קובעת אם יש בה עוד אנשים,‬

12
00:00:45,816 --> 00:00:47,777
‫וזה חשוב לי מאוד.‬

13
00:00:47,860 --> 00:00:51,739
‫זה דבר שאי אפשר לעשות בלובי של מלון.‬
‫ניסיתי.‬

14
00:00:52,323 --> 00:00:56,118
‫בסדר? אי אפשר לעשות את זה‬
‫במטוס, בטיסה מסחרית.‬

15
00:00:56,202 --> 00:00:58,996
‫אפשר במטוס פרטי, אבל אין לי.‬

16
00:00:59,080 --> 00:01:02,875
‫כשהייתי במטוסים פרטיים של אנשים,‬
‫תמיד הופתעתי.‬

17
00:01:02,958 --> 00:01:05,795
‫תמיד חשבתי,‬
‫"אם המטוס היה שלי, אתה לא היית פה".‬

18
00:01:06,629 --> 00:01:11,258
‫מה הטעם במטוס פרטי אם יש בו אנשים אחרים?‬

19
00:01:11,342 --> 00:01:14,053
‫כן! אנשים שואלים,‬
‫"לא היית רוצה את החברים שלך שם?"‬

20
00:01:14,136 --> 00:01:16,138
‫לא, לא הייתי רוצה.‬

21
00:01:31,612 --> 00:01:34,573
‫- תחנת רחוב 23, קווים F ו-M,‬
‫תיסגר זמנית -‬

22
00:01:47,670 --> 00:01:51,340
‫- פראן ליבוביץ מדברת בציבור -‬

23
00:01:57,096 --> 00:01:58,389
‫- הקלטה חיה -‬

24
00:02:03,394 --> 00:02:04,270
‫הנה.‬

25
00:02:05,396 --> 00:02:08,773
‫טוב, אנחנו רוצים שפשוט תרגישי בנוח…‬

26
00:02:08,857 --> 00:02:10,734
‫כן. בסט של "הזאב מוול סטריט",‬

27
00:02:10,818 --> 00:02:14,238
‫ראיתי אותך רק כשהתחלתי לפשל באמת.‬

28
00:02:14,321 --> 00:02:15,823
‫ואז נאלצתי לצאת.‬
‫-כן.‬

29
00:02:15,906 --> 00:02:17,700
‫כולם אמרו, "אוי, אלוהים, הנה מרטי".‬

30
00:02:20,744 --> 00:02:22,288
‫- תחבורה בעיר הגדולה -‬

31
00:02:22,371 --> 00:02:25,040
‫בעיניי יש משהו עצוב ביציאה לחלל החיצון,‬

32
00:02:25,124 --> 00:02:26,542
‫כיוון שזה חלק מהעבר.‬

33
00:02:26,625 --> 00:02:29,420
‫זאת אומרת, משהו שנראה כל כך מדהים…‬

34
00:02:29,503 --> 00:02:32,631
‫כשהגענו בפעם הראשונה לחלל… לא לירח,‬

35
00:02:33,132 --> 00:02:35,342
‫כשג'ון גלן שוגר לחלל,‬

36
00:02:36,135 --> 00:02:40,723
‫הביאו לבית הספר שלי טלוויזיה. היינו בהלם,‬

37
00:02:40,806 --> 00:02:44,101
‫כי הטלוויזיה ובית הספר היו עולמות נפרדים.‬

38
00:02:44,185 --> 00:02:48,898
‫בגיל ההוא בכלל לא התעניינתי במיוחד במדע,‬

39
00:02:48,981 --> 00:02:52,109
‫אבל חשבתי,‬
‫"זה דבר נפלא, נראה כמו משהו מדהים".‬

40
00:02:52,193 --> 00:02:55,487
‫העובדה שאנשים הצליחו‬
‫להבין איך לעשות את זה.‬

41
00:02:55,571 --> 00:02:58,240
‫אז חשבתי שזה נפלא.‬

42
00:02:58,324 --> 00:03:01,118
‫חשבתי שזה חשוב.‬

43
00:03:01,202 --> 00:03:06,999
‫אני יודעת שהיום יש עשירים‬
‫שיש להם נאס"א משלהם,‬

44
00:03:07,082 --> 00:03:08,500
‫כי אין לנו את נאס"א,‬

45
00:03:08,584 --> 00:03:14,215
‫עכשיו זה מופרט, ולאילון מאסק יש מין נאס"א,‬

46
00:03:14,298 --> 00:03:17,718
‫לא יודעת, חברת חלליות,‬
‫והם קוראים לזה "תיירות חלל".‬

47
00:03:17,801 --> 00:03:21,222
‫אנשים יוכלו, כאילו, ליהנות.‬
‫-נכון.‬

48
00:03:22,097 --> 00:03:23,098
‫את לא תירשמי?‬

49
00:03:23,182 --> 00:03:26,018
‫אני לא אירשם,‬
‫אבל אני ארשום את התיירים בשמחה.‬

50
00:03:26,727 --> 00:03:31,273
‫אני לא רוצה לטוס לחלל החיצון.‬
‫זה לא מעניין אותי.‬

51
00:03:31,357 --> 00:03:36,695
‫אבל אני חושבת שטוב שהמדינה שלנו‬
‫תחקור את הדברים האלה.‬

52
00:03:37,279 --> 00:03:38,405
‫מכוניות ללא נהג.‬

53
00:03:39,240 --> 00:03:43,619
‫אני חייבת להודות שזה הפתיע אותי.‬
‫מכוניות ללא נהג.‬

54
00:03:43,702 --> 00:03:45,996
‫אף פעם לא חשבתי על זה.‬

55
00:03:46,580 --> 00:03:50,834
‫כשרק התחילו לכתוב על זה,‬
‫שאלתי את עצמי מי רוצה דבר כזה.‬

56
00:03:51,335 --> 00:03:53,254
‫פשוט לא חשבתי על זה אף פעם.‬

57
00:03:53,337 --> 00:03:56,548
‫יש הרבה המצאות‬
‫שאני חושבת עליהן, "נשמע מעניין",‬

58
00:03:56,632 --> 00:03:59,551
‫או שאני מבינה למה שמישהו ירצה אותן,‬
‫למרות שאני לא רוצה.‬

59
00:03:59,635 --> 00:04:02,680
‫אבל מכונית בלי נהג…‬
‫יש לי מכונית, אני נוהגת.‬

60
00:04:02,763 --> 00:04:04,306
‫חשבתי, כאילו,‬

61
00:04:04,390 --> 00:04:08,519
‫לרגע לא חשבתי לעצמי,‬
‫"יהיה מעולה אם המכונית תוכל לנהוג בעצמה".‬

62
00:04:10,437 --> 00:04:13,607
‫יש לי רק עשרים. יש לך עודף?‬
‫-בטח, אין בעיה.‬

63
00:04:14,650 --> 00:04:17,069
‫שואלים אם לא אפחד להיות במכונית בלי נהג,‬

64
00:04:17,151 --> 00:04:19,571
‫ואני נזכרת שלפעמים פחדתי‬
‫גם במכונית עם נהג.‬

65
00:04:26,120 --> 00:04:28,747
‫הייתי מבועתת, אתה יודע.‬

66
00:04:28,831 --> 00:04:33,252
‫בסצנה ההיא בסרט שלך, "שיגעון של לילה",‬
‫כשהמונית יוצאת לדרך.‬

67
00:04:33,335 --> 00:04:37,423
‫זה מבוסס על נסיעה אמיתית במונית,‬
‫עם הפלמנקו,‬

68
00:04:37,506 --> 00:04:38,632
‫עם הפלמנקו, זה קרה לי.‬

69
00:04:38,716 --> 00:04:41,593
‫כשראיתי את הסרט בפעם הראשונה,‬
‫כשהמונית יצאה לדרך…‬

70
00:04:41,677 --> 00:04:43,053
‫גריפין משחק שם, כן?‬

71
00:04:43,137 --> 00:04:44,513
‫אלוהים אדירים.‬

72
00:04:44,596 --> 00:04:50,019
‫לא יכולתי להפסיק לצחוק,‬
‫כי אז התחילו נהגי המוניות המטורפים.‬

73
00:04:50,102 --> 00:04:53,188
‫היו מוניות גם קודם, אבל בשלב כלשהו…‬
‫-לא כאלה.‬

74
00:04:53,272 --> 00:04:54,857
‫לא ידוע למה זה קורה,‬

75
00:04:54,940 --> 00:04:58,777
‫אבל פתאום נהיה קטע כזה,‬
‫שכל נהגי המוניות נהיו לא שפוים.‬

76
00:04:59,278 --> 00:05:02,656
‫כולם נהגו במיליון קמ"ש, ולא הקשיבו לי.‬

77
00:05:02,740 --> 00:05:05,868
‫היה צריך להתחנן, "בבקשה, תאט".‬
‫היה צריך להמציא דברים.‬

78
00:05:05,951 --> 00:05:07,453
‫"כואב לי הגב".‬

79
00:05:07,536 --> 00:05:11,040
‫כשהייתי צעירה הייתי אומרת שאני בהריון.‬
‫הם היו נבהלים.‬

80
00:05:11,123 --> 00:05:14,835
‫עכשיו אני לא יכולה, כמובן,‬
‫אלא אם כן הנהג עיוור לגמרי.‬

81
00:05:14,918 --> 00:05:18,088
‫אז יש המון נהגים נוראים להדהים,‬

82
00:05:18,172 --> 00:05:21,383
‫ואם לוקחים את כל הנהגים הגרועים,‬
‫וגם את השיכורים‬

83
00:05:21,467 --> 00:05:23,844
‫ואת הנהגים המסטולים,‬

84
00:05:23,927 --> 00:05:27,056
‫סביר שמכוניות ללא נהג יהיו יותר בטיחותיות.‬

85
00:05:27,139 --> 00:05:31,060
‫זה לא שלבני אדם יש כזה כושר שיפוט מעולה.‬

86
00:05:31,143 --> 00:05:34,563
‫נמצאת איתנו פראן ליבוביץ.‬
‫הכרך החדש נקרא "מחקרים חברתיים".‬

87
00:05:34,646 --> 00:05:36,440
‫דיברנו בזמן הפסקת הפרסומות‬

88
00:05:36,523 --> 00:05:38,734
‫על משהו אופייני לניו יורק.‬

89
00:05:38,817 --> 00:05:42,780
‫לפני שהיית סופרת‬
‫מפורסמת ומצליחה, היית נהגת מונית.‬

90
00:05:42,863 --> 00:05:44,365
‫היית נהגת מונית טובה?‬

91
00:05:44,448 --> 00:05:48,744
‫אני לא רוצה להשוויץ.‬
‫הייתי נהגת מונית מצוינת… לא, מופלאה.‬

92
00:05:48,827 --> 00:05:51,163
‫לא אהבתי לנהוג במונית, אני מודה.‬

93
00:05:51,246 --> 00:05:53,540
‫חשבתי שהמקצוע לא צבעוני,מעניין או ציורי.‬

94
00:05:53,624 --> 00:05:56,627
‫לא למדתי ממנו כלום,‬
‫ואני מקווה לא לעבוד יותר בעבודה כזאת.‬

95
00:05:56,710 --> 00:06:01,840
‫נהיגה במונית, היום, היא עבודה ממש נוראית.‬
‫אבל העבודה הייתה נוראית.‬

96
00:06:02,758 --> 00:06:06,428
‫בהתחלה, באותו שלב,‬
‫היו כמה היפים שנהגו במוניות,‬

97
00:06:06,512 --> 00:06:09,348
‫אבל בעיקרון, נהגי המוניות בניו יורק‬

98
00:06:09,431 --> 00:06:14,144
‫היו יהודים מהמעמד העובד עם סיגר בפה.‬

99
00:06:14,228 --> 00:06:17,272
‫אז היה מותר לעשן במוניות.‬
‫והם היו מאוד רעים אליי.‬

100
00:06:17,940 --> 00:06:22,236
‫אם אחד מהם עדיין בחיים,‬
‫הם היו מאוד רעים אליי.‬

101
00:06:22,319 --> 00:06:26,865
‫ממש הופתעתי, כי הם נראו‬
‫כמו דודים שלי או משהו כזה.‬

102
00:06:26,990 --> 00:06:28,492
‫אז חשבתי שהם יהיו… אבל…‬

103
00:06:28,575 --> 00:06:31,286
‫עכשיו אני מבינה, אולי גם אז הבנתי,‬

104
00:06:31,370 --> 00:06:33,580
‫שהם ממש דאגו.‬

105
00:06:33,664 --> 00:06:36,917
‫כאילו, "מה? זה מה שיקרה למקצוע שלנו?‬

106
00:06:37,418 --> 00:06:42,381
‫יבואו בנות עם שיער ארוך וכל הדברים האלה?"‬

107
00:06:42,464 --> 00:06:47,052
‫זאת הייתה עבודה כל כך טובה,‬
‫מהבחינה של להרוויח כסף,‬

108
00:06:47,136 --> 00:06:50,139
‫שהחבר'ה האלה היו עובדים שמונה שעות ביום,‬

109
00:06:50,764 --> 00:06:52,141
‫חמישה ימים בשבוע.‬

110
00:06:52,641 --> 00:06:56,103
‫היו להם נשים. היו להם ילדים.‬
‫הנשים לא עבדו.‬

111
00:06:57,187 --> 00:07:00,441
‫בסדר? והם התפרנסו.‬

112
00:07:00,524 --> 00:07:02,568
‫הם חיו לרוב בברוקלין או בקווינס,‬

113
00:07:02,651 --> 00:07:07,865
‫שהיו אז מקומות שונים‬
‫ממה שהם היום, וזאת הייתה עבודה טובה.‬

114
00:07:07,948 --> 00:07:12,327
‫הייתה בדרום שדרת פארק קפטריה בשם בלמור,‬

115
00:07:12,411 --> 00:07:15,247
‫ושם נהגי המוניות נהגו לאכול.‬

116
00:07:15,330 --> 00:07:17,541
‫המקום היה פתוח כל הלילה, 24 שעות,‬

117
00:07:17,624 --> 00:07:21,503
‫ומסיבה כלשהי…‬
‫בטח היה להם הסכם עם השוטרים.‬

118
00:07:21,587 --> 00:07:24,423
‫היה אפשר להחנות מוניות‬
‫מול המסעדה בלי לקבל דו"ח.‬

119
00:07:24,506 --> 00:07:26,842
‫לכן נהגי המוניות אהבו אותה.‬

120
00:07:26,925 --> 00:07:29,761
‫לא כי האוכל שם היה הכי טעים.‬

121
00:07:29,845 --> 00:07:32,181
‫נהגי מוניות ידועים כמומחים לאוכל טעים.‬

122
00:07:32,264 --> 00:07:35,267
‫כשהלכתי לשם, אף אחד לא דיבר איתי.‬

123
00:07:36,059 --> 00:07:39,980
‫בקפטריה בתיכון הייתי מקובלת מאוד,‬

124
00:07:40,063 --> 00:07:42,983
‫אבל בקפטריה של נהגי המוניות‬
‫הייתי ממש לא מקובלת.‬

125
00:07:43,066 --> 00:07:45,235
‫הם לא דיברו איתי.‬
‫אם הייתי שואלת שאלה,‬

126
00:07:45,319 --> 00:07:49,281
‫או מנסה לקבל עצה,‬
‫לפעמים הם אפילו לא היו עונים.‬

127
00:07:49,364 --> 00:07:53,202
‫פעם היו חניונים עם ציי ענק של מוניות,‬

128
00:07:53,285 --> 00:07:56,121
‫והיית הולכת לשם לקחת מונית, מהחניון.‬

129
00:07:56,205 --> 00:07:57,831
‫בחניון הייתה משאבת דלק.‬

130
00:07:57,915 --> 00:08:00,167
‫היה אפשר לתדלק שם.‬
‫לא היינו משלמים על הדלק.‬

131
00:08:00,250 --> 00:08:02,044
‫הם היו רק כותבים כמה דלק היה,‬

132
00:08:02,127 --> 00:08:05,631
‫כדי לוודא שזה מסתדר‬
‫עם רשימת הנסיעות, כמה נסעת.‬

133
00:08:05,714 --> 00:08:07,674
‫כדי שלא… ככה הם חשבו,‬

134
00:08:07,758 --> 00:08:10,928
‫כדי שלא תיקחי את המונית‬
‫ותיסעי לסוף שבוע באיסט המפטון.‬

135
00:08:11,011 --> 00:08:12,888
‫כאילו, אתה יודע…‬

136
00:08:12,971 --> 00:08:14,515
‫היינו חייבים להיבחן,‬

137
00:08:14,598 --> 00:08:18,727
‫לעבור בחינה של נהגי מוניות.‬
‫עכשיו אין סיכוי לדבר כזה.‬

138
00:08:19,436 --> 00:08:23,023
‫אני לא יודעת,‬
‫מזמן לא ניסיתי להתקבל לעבודה הזאת.‬

139
00:08:23,106 --> 00:08:27,736
‫אבל כיוון שכבר קרה שנכנסתי למונית‬

140
00:08:27,819 --> 00:08:31,323
‫ואמרתי "תחנת גרנד סנטרל, בבקשה",‬
‫והנהג שאל "מה?"‬

141
00:08:31,823 --> 00:08:34,910
‫כאילו, תחנת גרנד סנטרל,‬
‫הוא לא יודע איפה זה.‬

142
00:08:34,993 --> 00:08:38,121
‫אז נאלצנו… כשאני אומרת "אנחנו",‬

143
00:08:38,204 --> 00:08:41,708
‫זה נשמע כאילו שמדובר‬
‫בבית הספר למנהל עסקים בהארוורד. אבל לא.‬

144
00:08:41,791 --> 00:08:43,502
‫וזה לא כמו בלונדון,‬

145
00:08:43,584 --> 00:08:47,214
‫שם יש מבחן קשה ומפורסם‬
‫עם שמונה מיליון שאלות,‬

146
00:08:47,297 --> 00:08:50,092
‫אבל היו במבחן כמה דברים.‬

147
00:08:50,175 --> 00:08:51,593
‫צריך להכיר את שדות התעופה,‬

148
00:08:51,677 --> 00:08:55,514
‫ולהכיר כל מיני חנויות ומקומות.‬

149
00:08:55,597 --> 00:08:56,807
‫היום, הם לא מכירים.‬

150
00:08:57,683 --> 00:09:01,687
‫קרנו של המקצוע הזה ירדה.‬

151
00:09:01,770 --> 00:09:02,604
‫טוב.‬

152
00:09:04,606 --> 00:09:06,525
‫גרמרסי פארק דרום מספר 19, בבקשה.‬

153
00:09:07,276 --> 00:09:10,404
‫מוניות הן מקום מאוד לא נעים. בואו נודה.‬

154
00:09:10,487 --> 00:09:13,699
‫מתקינים שם את הדבר הזה, המסך הזה.‬

155
00:09:13,782 --> 00:09:16,827
‫גיליתי שמרגע שמתקינים אותם,‬
‫אני לא טובה בלכבות אותם.‬

156
00:09:16,910 --> 00:09:20,497
‫לא, לא. תקשיבי,‬
‫העלילה של שיחת הטלפון לא עובדת.‬

157
00:09:20,581 --> 00:09:22,791
‫היא רגילה ונדושה, ראיתי אותה מיליון פעם.‬

158
00:09:22,874 --> 00:09:24,001
‫בסדר?‬
‫-סליחה…‬

159
00:09:24,084 --> 00:09:26,587
‫לא, סליחה. זה לא דחוף, לא דחוף בכלל.‬

160
00:09:26,670 --> 00:09:29,214
‫הוא רק השתחרר מהכלא, טוב?‬

161
00:09:29,298 --> 00:09:31,550
‫אבא בקליבלנד.‬
‫-הוא רק השתחרר מהכלא.‬

162
00:09:31,633 --> 00:09:33,176
‫אני גרועה בלכבות אותם.‬

163
00:09:33,260 --> 00:09:35,679
‫אני שמה עליהם אצבע או אגודל מיליון פעמים,‬

164
00:09:35,762 --> 00:09:38,599
‫למרות שאני יודעת שאין דבר יותר מלוכלך מהם.‬

165
00:09:39,975 --> 00:09:43,437
‫סביר שאפשר לאכול שטר של עשרה דולר,‬

166
00:09:43,520 --> 00:09:46,273
‫וזה יהיה יותר נקי‬
‫מאשר לשים אגודל על הדבר הזה,‬

167
00:09:46,356 --> 00:09:50,235
‫שמיליון אנשים ניסו לכבות אותו.‬
‫אני גרועה בזה,‬

168
00:09:50,319 --> 00:09:52,863
‫אין לי מזל בדברים האלה.‬

169
00:09:52,946 --> 00:09:55,616
‫אני יודעת שבמובנים מסוימים‬
‫היה לי המון מזל.‬

170
00:09:55,699 --> 00:09:57,701
‫ובמובנים מסוימים ממש לא היה לי מזל.‬

171
00:09:57,784 --> 00:10:00,078
‫בגילי, מזל כזה כבר לא משתנה.‬

172
00:10:00,162 --> 00:10:04,041
‫זה לא שאתעורר מחר‬
‫ואגלה שהיה לי מזל מעולה בנדל"ן.‬

173
00:10:04,124 --> 00:10:06,960
‫או "את יכולה לכבות את הדבר הזה במונית".‬

174
00:10:07,044 --> 00:10:10,213
‫אני יודעת אין קשר בין הדברים.‬
‫אחד ממש קטן ואחד גדול,‬

175
00:10:10,297 --> 00:10:13,050
‫אבל אלה שני דברים שאני לא מסוגלת לעשות.‬

176
00:10:13,967 --> 00:10:17,346
‫כעת מר סקורסזה ואני נקבל שאלות מהקהל.‬

177
00:10:20,182 --> 00:10:21,683
‫הרבה אנשים.‬
‫-לא רואים כלום.‬

178
00:10:21,767 --> 00:10:24,811
‫אם תצביעו, אני אקרא לכם. את.‬

179
00:10:26,563 --> 00:10:28,482
‫שלום, אני לאורה מברצלונה.‬

180
00:10:28,899 --> 00:10:29,941
‫השאלה שלי היא…‬

181
00:10:30,359 --> 00:10:33,070
‫גם אני…‬

182
00:10:33,612 --> 00:10:35,530
‫קרה לי משהו, יש לי קביים.‬

183
00:10:35,614 --> 00:10:37,157
‫כשעברתי לניו יורק‬

184
00:10:37,240 --> 00:10:39,409
‫דרסה אותי מכונית משטרה.‬

185
00:10:39,951 --> 00:10:43,413
‫ואני תובעת את עיריית ניו יורק,‬
‫כי אנשים אומרים לי,‬

186
00:10:43,497 --> 00:10:46,166
‫"את חייבת לתבוע את העירייה,‬
‫תקבלי המון כסף.‬

187
00:10:46,249 --> 00:10:47,501
‫ניידת משטרה דרסה אותך."‬

188
00:10:47,584 --> 00:10:48,710
‫זאת שאלה?‬

189
00:10:50,087 --> 00:10:51,588
‫כן, זה נמשך ונמשך.‬

190
00:10:52,631 --> 00:10:53,465
‫סיפור יפה.‬

191
00:10:53,548 --> 00:10:54,633
‫השאלה היא…‬

192
00:10:54,716 --> 00:10:56,009
‫את גרה בניו יורק,‬

193
00:10:56,093 --> 00:10:59,596
‫כמה זמן ייקח לי לקבל את הכסף מהעירייה?‬

194
00:10:59,680 --> 00:11:01,598
‫טוב, בסדר, זאת השאלה.‬

195
00:11:02,557 --> 00:11:05,310
‫היא מברצלונה. זה לא חלק מהשאלה.‬

196
00:11:05,811 --> 00:11:09,022
‫היא גרה בניו יורק,‬
‫והיא נדרסה על ידי ניידת משטרה.‬

197
00:11:09,690 --> 00:11:13,694
‫היא תובעת את העירייה, והיא רוצה לדעת‬
‫כמה זמן ייקח לה לקבל את הכסף.‬

198
00:11:19,908 --> 00:11:20,742
‫כן.‬

199
00:11:21,243 --> 00:11:22,661
‫זה מה שכולם שואלים אותי.‬

200
00:11:24,538 --> 00:11:25,372
‫כן.‬

201
00:11:25,455 --> 00:11:27,582
‫טוב, אני אגיד לך משהו.‬

202
00:11:28,083 --> 00:11:30,085
‫בצד השני של הרחוב שלי‬

203
00:11:30,168 --> 00:11:33,964
‫יש משרד עורכי דין,‬
‫מאלה ששומעים כל הזמן פרסומות שלהם.‬

204
00:11:34,047 --> 00:11:37,551
‫סוג המשרדים ששואלים, "האם נשברה לך ציפורן?‬

205
00:11:43,348 --> 00:11:44,641
‫נפלה לך ביצה?"‬

206
00:11:45,350 --> 00:11:46,226
‫כן.‬

207
00:11:46,768 --> 00:11:48,478
‫"ייתכן שחייבים לך כסף."‬

208
00:12:06,580 --> 00:12:12,419
‫- התחנה תיסגר זמנית לצורך שיפוצים -‬

209
00:12:13,879 --> 00:12:16,590
‫יום אחד הייתי בתחנת התחתית שלי,‬

210
00:12:16,673 --> 00:12:19,634
‫והיו שם שלטים שהיא תיסגר, לצורך…‬

211
00:12:21,678 --> 00:12:23,346
‫"שדרוג התחנה".‬

212
00:12:24,598 --> 00:12:26,349
‫שדרוג התחנה.‬

213
00:12:26,433 --> 00:12:29,936
‫אנחנו לא נתקן את הרכבת התחתית הנוראית.‬
‫המסילות מקולקלות.‬

214
00:12:30,020 --> 00:12:33,356
‫הרמזורים מקולקלים. הקרונות מקולקלים.‬
‫הכול מקולקל.‬

215
00:12:33,440 --> 00:12:37,152
‫אין מספיק רכבות,‬
‫הן מתקלקלות, הן ישנות, לא מתקנים אותן.‬

216
00:12:37,903 --> 00:12:40,947
‫אבל התחנה… היא…‬

217
00:12:41,031 --> 00:12:47,037
‫והיו כרזות גדולות‬
‫עם רשימות של כל השדרוגים שהם יעשו.‬

218
00:12:47,954 --> 00:12:50,665
‫התחנה הייתה אמורה להיסגר לחמישה חודשים.‬

219
00:12:51,625 --> 00:12:53,043
‫חמישה חודשים!‬

220
00:12:54,169 --> 00:12:57,798
‫אז הסתכלתי, התחלתי לקרוא כרזה,‬

221
00:12:57,881 --> 00:13:00,133
‫ולידי עמד מישהו,‬

222
00:13:00,217 --> 00:13:04,471
‫שבסוף הקריאה הבנתי‬
‫שאנחנו קוראים בדיוק באותה מהירות.‬

223
00:13:04,554 --> 00:13:07,224
‫אז היו שם כל הדברים שיעשו בתחנה.‬

224
00:13:07,307 --> 00:13:11,019
‫ובסוף הרשימה, ואני לא ממציאה את זה,‬

225
00:13:11,102 --> 00:13:13,146
‫אי אפשר להיות סטיריקנית בתקופה הזאת,‬

226
00:13:13,230 --> 00:13:14,731
‫אפילו ג'ונתן סוויפט לא היה יכול.‬

227
00:13:14,815 --> 00:13:17,859
‫המשפט האחרון ברשימה היה "מיצב אמנותי".‬

228
00:13:18,985 --> 00:13:22,864
‫אז הגעתי לזה בדיוק ברגע‬
‫שהבחור לידי הגיע לזה, כנראה,‬

229
00:13:22,948 --> 00:13:25,826
‫והוא אמר, "מיצב אמנותי? מה זה?"‬

230
00:13:26,660 --> 00:13:27,744
‫אמרתי, "לא יודעת,‬

231
00:13:27,828 --> 00:13:31,623
‫אבל זה לא שהכי משגע אותך ברכבת התחתית?‬

232
00:13:32,123 --> 00:13:35,627
‫אתה לא עומד פה שעות,‬
‫מחכה לרכבת שלא מגיעה, וחושב,‬

233
00:13:35,710 --> 00:13:37,796
‫'יודעים מה הבעיה פה? אין מספיק אמנות'."‬

234
00:13:38,296 --> 00:13:42,843
‫ויליאם וגמן הציב שם פסיפס של כלבים,‬

235
00:13:45,220 --> 00:13:47,013
‫ואני מניחה שאני שילמתי עבורו.‬

236
00:13:47,514 --> 00:13:53,270
‫זאת אומרת, הם חמודים, אבל באמת?‬
‫וזה לקח חמישה חודשים?‬

237
00:13:53,895 --> 00:13:57,482
‫אבל זהו זה. במילים אחרות,‬

238
00:13:58,483 --> 00:14:00,318
‫האריחים השבורים עדיין שם.‬

239
00:14:01,194 --> 00:14:02,904
‫הלכלוך המקורי עדיין שם.‬

240
00:14:03,405 --> 00:14:06,783
‫הבטון השבור ברצפה עדיין שם. לא נגעו בו.‬

241
00:14:06,867 --> 00:14:09,119
‫אז איך זה יכול לקחת חמישה חודשים?‬

242
00:14:09,202 --> 00:14:14,249
‫ואז אתה חושב… תחשוב על הקבלן שלך,‬
‫ששיפץ את הדירה שלך.‬

243
00:14:14,332 --> 00:14:17,377
‫הם בטח עבדו איתו. לכן זה לקח חמישה חודשים.‬

244
00:14:17,460 --> 00:14:22,173
‫אפשר לאהוב פסיפס של כלבים‬
‫ואפשר לא לאהוב אותו, אבל אף אחד…‬

245
00:14:22,257 --> 00:14:26,136
‫אני בטוחה שאפילו ויליאם וגמן יגיד,‬

246
00:14:26,219 --> 00:14:29,723
‫"אתם חושבים שזה חיוני‬
‫לעורק החיים של ניו יורק‬

247
00:14:29,806 --> 00:14:33,101
‫שיהיו לנו כלבים כאלה בתחנת הרכבת התחתית?"‬

248
00:14:33,184 --> 00:14:35,687
‫זה לא חיוני. זה נחמד.‬

249
00:14:36,313 --> 00:14:38,189
‫יש דברים מסוימים שגורמים לך לחשוב,‬

250
00:14:38,690 --> 00:14:42,068
‫"אם נגמור לטפל בכל הדברים החשובים,‬
‫אז בסדר, נעשה את זה."‬

251
00:14:42,569 --> 00:14:44,362
‫אתה מבין? אבל עוד לא גמרנו.‬

252
00:14:44,905 --> 00:14:48,366
‫אנחנו לא מטפלים בשום דבר חשוב.‬
‫לא, נעשה קודם דברים אחרים.‬

253
00:14:48,450 --> 00:14:51,286
‫אולי הם חשבו שזה בשביל הנשמה.‬
‫-הנשמה, כן.‬

254
00:14:51,369 --> 00:14:54,205
‫אבל למי שנוסע בתחתית לא נשארה נשמה.‬

255
00:14:54,915 --> 00:14:56,583
‫הוציאו לנו אותה בכוח.‬

256
00:14:56,666 --> 00:15:00,086
‫צריך נסיעה אחת ברכבת התחתית‬

257
00:15:00,170 --> 00:15:04,049
‫כדי שהדלאי לאמה יהפוך למופרע שמשתולל‬

258
00:15:04,132 --> 00:15:07,302
‫וצורח, "למי אכפת‬
‫מיצירות אמנות בתחנות רכבת?"‬

259
00:15:09,137 --> 00:15:14,100
‫כדי לשמר את רמת הבטיחות‬
‫של רשות התחבורה, שאין שני לה,‬

260
00:15:14,184 --> 00:15:17,896
‫העובדים במערכת עוברים‬
‫הכשרה מושלמת לתפקידיהם.‬

261
00:15:18,647 --> 00:15:21,399
‫במתקני המבחן של רשות התחבורה,‬

262
00:15:21,483 --> 00:15:23,860
‫הם לומדים לנהוג ברחובות העיר,‬

263
00:15:23,944 --> 00:15:28,239
‫גם כשהתנועה כבדה והתנאים קשים.‬

264
00:15:29,199 --> 00:15:33,078
‫כישוריהם נבחנים בקפידה‬
‫על ידי מומחים מיומנים.‬

265
00:15:33,703 --> 00:15:37,582
‫אני חושבת שלמי שבן יותר מ-14‬
‫אין זמן לחכות לאוטובוס.‬

266
00:15:37,666 --> 00:15:41,544
‫אם את בת שמונה או תשע, את אולי חושבת,‬
‫"הנסיעה תיקח לי שעה וחצי,‬

267
00:15:41,628 --> 00:15:45,173
‫אבל אני יכולה לבזבז את הזמן הזה,‬
‫כי יש לי המון זמן לבזבז."‬

268
00:15:45,256 --> 00:15:48,718
‫אבל אם את לא בת תשע, את חושבת,‬
‫"אני ממש מצטערת, אבל אני זקנה מדי.‬

269
00:15:48,802 --> 00:15:50,762
‫אין לי זמן לבזבז על המתנה לאוטובוס!"‬

270
00:15:50,845 --> 00:15:53,682
‫אני אישה כזאת‬
‫שאם אני מתחילה לחכות לאוטובוס…‬

271
00:15:53,765 --> 00:15:56,726
‫הרבה אנשים מחכים, אבל בזמן שאת שם,‬

272
00:15:56,810 --> 00:16:00,814
‫עם מי שהופכים למין קהילה‬
‫של אנשים שמחכים לאוטובוס,‬

273
00:16:02,107 --> 00:16:03,316
‫יש אנשים שמוותרים.‬

274
00:16:04,025 --> 00:16:06,528
‫הם פשוט הולכים. חלק נוסעים במונית.‬

275
00:16:07,946 --> 00:16:11,324
‫אני אישה שחושבת, "אני לא נוטשת את ההשקעה.‬

276
00:16:12,325 --> 00:16:13,994
‫אני מחכה כבר 25 דקות.‬

277
00:16:14,077 --> 00:16:16,454
‫אם אלך, אפסיד 25 דקות.‬

278
00:16:16,538 --> 00:16:19,040
‫בואו נודה באמת, לא אקבל אותן בחזרה לעולם."‬

279
00:16:19,666 --> 00:16:21,501
‫בסופו של דבר, האוטובוס מגיע.‬

280
00:16:22,669 --> 00:16:27,465
‫כשעליתי לאוטובוס שאלתי את הנהג,‬
‫"אתה יכול בבקשה להגיד לי‬

281
00:16:28,883 --> 00:16:31,302
‫מה התחנה הכי קרובה לרחוב 27?"‬

282
00:16:31,845 --> 00:16:33,221
‫הוא אמר, "לא יודע".‬

283
00:16:34,681 --> 00:16:36,599
‫אז אמרתי, "סליחה?‬

284
00:16:38,476 --> 00:16:39,436
‫אתה לא יודע?‬

285
00:16:40,103 --> 00:16:43,481
‫אתה לא יודע מה התחנה הכי קרובה לרחוב 27?"‬

286
00:16:43,565 --> 00:16:47,110
‫אז הוא אמר, "מה ציפית?‬
‫שאלמד בעל פה את כל התחנות?"‬

287
00:16:49,404 --> 00:16:52,574
‫אמרתי, "כן, אני מצפה!‬

288
00:16:52,657 --> 00:16:55,827
‫אני מצפה שתלמד בעל פה את כל התחנות.‬

289
00:16:56,494 --> 00:16:57,662
‫כל אחת ואחת!"‬

290
00:16:58,329 --> 00:17:02,042
‫הוא אמר, "יש הרבה תחנות!"‬
‫אז אמרתי, "אני מצפה שתלמד את כולן.‬

291
00:17:02,125 --> 00:17:03,501
‫אתה נהג אוטובוס!"‬

292
00:17:04,293 --> 00:17:07,629
‫זה לא שאתה משחק את ריצ'רד השלישי,‬
‫אני מבינה,‬

293
00:17:07,714 --> 00:17:11,676
‫יש לך הרבה דברים לזכור. איך אתה יכול‬
‫לזכור גם את זה וגם את כל התחנות?‬

294
00:17:11,760 --> 00:17:14,678
‫אתה נהג אוטובוס! זאת העבודה שלך!‬

295
00:17:14,763 --> 00:17:17,932
‫אתה עושה בעבודה שני דברים.‬
‫אתה נוהג באוטובוס, בסדר?‬

296
00:17:18,015 --> 00:17:20,225
‫גם אני יכולה לעשות את זה. בסדר?‬

297
00:17:20,310 --> 00:17:23,146
‫ואתה צריך ללמוד את התחנות בעל פה,‬
‫ואני יכולה לעשות את זה.‬

298
00:17:23,229 --> 00:17:25,898
‫את ריצ'רד השלישי אני לא יכולה לשחק,‬
‫אבל אני יכולה…‬

299
00:17:25,982 --> 00:17:28,943
‫כמה תחנות יש? זה לא שיש 10,000.‬

300
00:17:29,027 --> 00:17:31,071
‫בכל מסעדה בניו יורק,‬

301
00:17:31,154 --> 00:17:35,158
‫כל מלצר ומלצרית בה לומדים בעל פה‬
‫4,000 מנות מיוחדות.‬

302
00:17:35,241 --> 00:17:38,328
‫לפעמים אני בשוק.‬
‫הם מספרים על מיליון מנות מיוחדות,‬

303
00:17:38,411 --> 00:17:41,873
‫וכשהם מגיעים לסוף,‬
‫אני אפילו לא זוכרת מה היה בהתחלה.‬

304
00:17:41,956 --> 00:17:45,085
‫את מוצאת את עצמך אומרת,‬
‫"מתישהו אמרת 'טרוטה'."‬

305
00:17:45,168 --> 00:17:47,212
‫והם ישר נכנסים לעניינים.‬

306
00:17:47,295 --> 00:17:49,964
‫לדעתי צריך לקחת את כל המלצרים והמלצריות,‬

307
00:17:50,048 --> 00:17:52,926
‫שרובם חושבים שהם ישחקו‬
‫את ריצ'רד השלישי, אבל זה לא נכון,‬

308
00:17:53,009 --> 00:17:55,136
‫ולהפוך אותם לנהגי אוטובוס. בסדר?‬

309
00:17:55,220 --> 00:17:57,931
‫כי הזיכרון שלהם נפלא, זה ברור.‬

310
00:17:58,014 --> 00:18:01,184
‫הם לומדים בעל פה… לא רק את המנות.‬

311
00:18:01,267 --> 00:18:05,814
‫הם לומדים איך מכינים אותן.‬
‫"יש בה כוסברה, ויש בה את זה…"‬

312
00:18:05,897 --> 00:18:09,526
‫ואז מישהו שואל, "כמה כוסברה?"‬
‫אני לא בן אדם כזה,‬

313
00:18:09,609 --> 00:18:13,738
‫אבל יש אנשים בררנים מאוד.‬

314
00:18:14,948 --> 00:18:16,533
‫"איפה קניתם את הכוסברה?"‬

315
00:18:16,616 --> 00:18:19,410
‫אני תמיד חושבת לעצמי,‬
‫"אני לא אוכל איתך יותר".‬

316
00:18:20,161 --> 00:18:23,540
‫אני אפילו לא יודעת מה זה כוסברה.‬

317
00:18:23,623 --> 00:18:26,835
‫זה טעים. טעמתי את זה. טוב. כוסברה? בסדר.‬

318
00:18:27,544 --> 00:18:30,296
‫אבל ככה זה לנסוע באוטובוס.‬

319
00:18:33,091 --> 00:18:34,884
‫טוב, העיר משתנה.‬

320
00:18:34,968 --> 00:18:38,096
‫אחד ההבדלים שאפשר לראות‬
‫הוא שהאורות בבניינים דולקים.‬

321
00:18:38,930 --> 00:18:42,517
‫בתי החולים היו פעם באי רוזוולט?‬

322
00:18:42,600 --> 00:18:43,560
‫כן, בדיוק שם.‬

323
00:18:43,643 --> 00:18:47,272
‫שם היה בית החולים של חולי הטיפוס?‬
‫-כן.‬

324
00:18:47,355 --> 00:18:51,651
‫כן. שחפת, טיפוס, כל זה. שמו אותם שם. כן.‬

325
00:18:51,734 --> 00:18:53,611
‫יום אחד, כל זה יהיה שלך.‬

326
00:18:53,695 --> 00:18:55,488
‫רציתי להגיד… זאת השורה שלי!‬

327
00:18:57,157 --> 00:19:01,578
‫אתה רואה את המטוס?‬
‫-הוא נראה כמו שפירית. תסתכלי.‬

328
00:19:01,661 --> 00:19:02,996
‫אני לא רואה אותו.‬
‫-שם.‬

329
00:19:03,997 --> 00:19:04,831
‫הוא נוחת.‬

330
00:19:05,790 --> 00:19:07,709
‫איפה?‬
‫-בנמל התעופה.‬

331
00:19:07,792 --> 00:19:08,626
‫שזה?‬

332
00:19:10,253 --> 00:19:12,046
‫לה גארדיה כל כך קרוב לרייקרס?‬

333
00:19:12,130 --> 00:19:13,548
‫כן.‬
‫-וואו.‬

334
00:19:13,631 --> 00:19:15,592
‫אבל המטוס לא נוחת ברייקרס.‬

335
00:19:15,675 --> 00:19:18,011
‫אם הוא היה נוחת שם, האסירים היו אומרים,‬

336
00:19:18,094 --> 00:19:20,096
‫"זה מטוס של דלתא, מה דעתך? לא, עזוב."‬

337
00:19:21,431 --> 00:19:22,265
‫אני רואה.‬
‫-כן.‬

338
00:19:22,765 --> 00:19:25,476
‫יש רק מטוס אחד? יש שניים?‬
‫-שניים.‬

339
00:19:25,560 --> 00:19:27,061
‫שניים. באמת מתאים לדלתא.‬

340
00:19:29,647 --> 00:19:32,817
‫"איפה המטוס?"‬
‫"יש רק שניים. לאן את טסה?"‬

341
00:19:32,901 --> 00:19:36,446
‫"את צריכה לחכות,‬
‫הוא צריך לעבור קודם ב-16 ערים אחרות."‬

342
00:19:37,572 --> 00:19:39,324
‫באיזה מקום בחברה‬

343
00:19:39,407 --> 00:19:42,327
‫את הכי פחות אוהבת להיות בחברת אנשים אחרים?‬

344
00:19:42,410 --> 00:19:44,329
‫יש סביבה שעושה לך צמרמורת?‬

345
00:19:44,412 --> 00:19:45,914
‫כן, מטוס.‬
‫-מטוס.‬

346
00:19:45,997 --> 00:19:48,458
‫לא ייאמן שנתנו לכל האנשים האחרים להיכנס.‬

347
00:19:49,042 --> 00:19:52,045
‫למה כל כך נורא במטוס? בגלל הנוסעים האחרים.‬

348
00:19:52,128 --> 00:19:54,339
‫איך הטיסות השתנו במהלך חייך?‬

349
00:19:54,422 --> 00:19:56,549
‫כשרק התחלתי לטוס,‬

350
00:19:56,633 --> 00:19:59,469
‫לא הייתי ילדה, דרך אגב, הייתי מבוגרת,‬

351
00:19:59,552 --> 00:20:01,846
‫טיסה הייתה עניין מאוד יוקרתי.‬
‫-כמובן.‬

352
00:20:01,930 --> 00:20:05,308
‫ממש יוקרתי. אני יודעת שזה נשמע לא אפשרי.‬

353
00:20:05,391 --> 00:20:09,520
‫אבל הסיבה הייתה‬
‫שחברות התעופה היו תחת פיקוח,‬

354
00:20:09,604 --> 00:20:12,815
‫ואחד מהכללים אסר על תחרות מחירים.‬

355
00:20:12,899 --> 00:20:15,235
‫כל כרטיסי הטיסה עלו אותו מחיר.‬

356
00:20:15,318 --> 00:20:17,528
‫טיסה ללוס אנג'לס עלתה אותו דבר בכל החברות,‬

357
00:20:17,612 --> 00:20:21,074
‫אז אם פספסת את הטיסה,‬
‫חברה אחרת הייתה מקבלת את הכרטיס,‬

358
00:20:21,157 --> 00:20:22,075
‫לא הייתה בעיה.‬

359
00:20:22,992 --> 00:20:25,745
‫אז החברות נאלצו להתחרות ברמת השירות.‬

360
00:20:25,828 --> 00:20:28,790
‫בפרסומות של חברות התעופה אמרו דברים כמו,‬

361
00:20:28,873 --> 00:20:33,127
‫"אצלנו יש סטייקים, לובסטרים,‬
‫פיאנו-בר, חשפנית, טרקלין אירוח."‬

362
00:20:33,211 --> 00:20:38,091
‫עכשיו ברצינות, כמה אנשים‬
‫טסו בפאן אם לפני שהחברה פשטה רגל?‬

363
00:20:38,174 --> 00:20:41,678
‫טסתי פעם לחוף המערבי, לסן פרנסיסקו.‬

364
00:20:41,761 --> 00:20:43,429
‫המטוס נקרא "מפרשית בשמיים".‬

365
00:20:44,013 --> 00:20:46,140
‫תפיסה חדשה בעולם התעופה.‬

366
00:20:46,683 --> 00:20:49,102
‫המסע כבר לא מהווה משא.‬

367
00:20:52,855 --> 00:20:55,650
‫זאת האווירה במטוס סילון מדגם "מפרשית".‬

368
00:20:55,733 --> 00:20:57,986
‫האוכל הנפלא מוסיף להנאה.‬

369
00:20:58,069 --> 00:21:01,197
‫האוכל מוכן בארבעה מטבחים שפועלים במקביל,‬

370
00:21:01,281 --> 00:21:03,616
‫ובהם תנורים להכנת מנות בתוך חמש דקות.‬

371
00:21:06,494 --> 00:21:09,414
‫לא מזמן, שלוש שנים בשנות החמישים לחייהן,‬

372
00:21:09,497 --> 00:21:12,292
‫נעצרו במטוס איפשהו בצפון המדינה.‬

373
00:21:13,251 --> 00:21:17,130
‫אחת הייתה עורכת דין,‬
‫אחת רופאה ואחת מתווכת נדל"ן או משהו.‬

374
00:21:17,213 --> 00:21:20,133
‫הן טסו ביחד. אחת מהן רבה עם הדיילת.‬

375
00:21:20,216 --> 00:21:22,885
‫שתי האחרות הצטרפו,‬
‫ובסוף הן הורדו מהמטוס באזיקים.‬

376
00:21:22,969 --> 00:21:24,595
‫חברה שלי אמרה, "זה לא מדהים,‬

377
00:21:24,679 --> 00:21:27,098
‫שנשים בגיל כזה נזרקות ממטוס?"‬

378
00:21:27,181 --> 00:21:30,393
‫אז אמרתי,‬
‫"רק אנשים בגיל כזה נזרקים ממטוסים,‬

379
00:21:30,476 --> 00:21:33,938
‫כי אנחנו היחידים‬
‫שזוכרים את התקופה שהיה כיף לטוס."‬

380
00:21:34,022 --> 00:21:36,566
‫אז כשאומרים לנו "אל תשימי את זה שם",‬

381
00:21:36,649 --> 00:21:38,901
‫אנחנו אומרות,‬
‫"את צוחקת? איפה הלובסטר שלי?"‬

382
00:21:40,653 --> 00:21:44,449
‫ואילו בני העשרים חוו רק טיסות נוראיות.‬

383
00:21:44,532 --> 00:21:47,702
‫אוטובוס מעופף.‬
‫-חוויה איומה ונוראה.‬

384
00:21:48,244 --> 00:21:52,373
‫למה טיסה ללוס אנג'לס צריכה לקחת שש שעות?‬

385
00:21:53,166 --> 00:21:56,878
‫אם היו טיסות קונקורד ללוס אנג'לס,‬
‫לא היינו צריכים לישון שם.‬

386
00:21:57,378 --> 00:22:00,089
‫מבחינתי, זה יעד לאומי חשוב.‬

387
00:22:00,173 --> 00:22:03,801
‫אם הייתי הנשיאה,‬
‫הייתי אומרת שיש לנו יעד לאומי חשוב.‬

388
00:22:03,885 --> 00:22:07,180
‫נאפשר לאנשים לטוס מניו יורק ללוס אנג'לס‬

389
00:22:07,263 --> 00:22:08,389
‫בלי להישאר לישון שם.‬

390
00:22:08,473 --> 00:22:11,642
‫לסיים את הפגישה ולחזור.‬
‫-לחזור ישר, בלי לישון שם.‬

391
00:22:11,726 --> 00:22:15,521
‫פעם הייתי בלובי עם המזוודות‬
‫בשש בבוקר כדי לתפוס טיסה,‬

392
00:22:15,605 --> 00:22:19,776
‫ומישהו מהבניין שלי, שכן…‬

393
00:22:19,859 --> 00:22:22,612
‫יש אנשים שבשש בבוקר הם חוזרים ממכון כושר.‬

394
00:22:23,237 --> 00:22:25,698
‫טוב, בגלל זה יש להם כסף.‬

395
00:22:25,782 --> 00:22:28,159
‫מצד שני, אפשר לקרוא לזה חיים?‬

396
00:22:28,242 --> 00:22:31,037
‫בשש בבוקר הם כבר חוזרים מהמכון!‬

397
00:22:31,120 --> 00:22:34,374
‫אז הוא אמר, "פראן, את טסה לחופשה?"‬

398
00:22:34,457 --> 00:22:36,250
‫וחשבתי לעצמי, "השתגעת לגמרי?"‬

399
00:22:36,918 --> 00:22:40,004
‫אמרתי, "לא. חופשה? לא!"‬

400
00:22:41,255 --> 00:22:42,256
‫"לאן את טסה?"‬

401
00:22:42,340 --> 00:22:45,718
‫לא זוכרת לאן טסתי.‬
‫אמרתי לו שאני טסה להופעה.‬

402
00:22:46,386 --> 00:22:47,512
‫"אני טסה לעבוד."‬

403
00:22:48,221 --> 00:22:50,598
‫אם אתה רואה אותי בלובי עם מזוודות,‬

404
00:22:51,557 --> 00:22:53,893
‫סימן שאני נוסעת להרוויח כסף. בסדר?‬

405
00:22:54,936 --> 00:22:57,480
‫אני לא נוסעת לבזבז כסף. אני מבזבזת פה.‬

406
00:22:58,147 --> 00:22:59,273
‫אני מבזבזת פה.‬

407
00:22:59,357 --> 00:23:02,819
‫אני נוסעת, נכנסת למטוס,‬
‫טסה למקומות, מרוויחה כסף,‬

408
00:23:02,902 --> 00:23:06,572
‫הכסף חוזר, אני נותנת אותו לבניין,‬
‫ואני נשארת בבניין.‬

409
00:23:06,656 --> 00:23:11,577
‫אני מרוויחה את הכסף שאני מרוויחה‬
‫כדי שיהיה לי את הבית הזה.‬

410
00:23:12,161 --> 00:23:14,956
‫אני חייבת לצאת כל הזמן כדי להישאר פה,‬

411
00:23:15,039 --> 00:23:19,377
‫אבל כשמדברים על נסיעות למקומות,‬
‫לא ייאמן שאנשים טסים בשביל הכיף.‬

412
00:23:19,460 --> 00:23:22,839
‫כשאני בשדה תעופה‬
‫ואני רואה אנשים בדרך לחופשה,‬

413
00:23:22,922 --> 00:23:24,841
‫אני חושבת, "כמה קשים החיים שלכם?"‬

414
00:23:25,341 --> 00:23:29,554
‫כמה גרועים החיים הרגילים שלך,‬
‫אם אתה חושב, "יודע מה יהיה כיף?‬

415
00:23:30,096 --> 00:23:36,269
‫בוא ניקח את הילדים, ניסע‬
‫לשדה התעופה עם אלף מזוודות,‬

416
00:23:36,352 --> 00:23:39,480
‫נחכה בתורים, חבורת מטומטמים יצעקו עלינו,‬

417
00:23:39,564 --> 00:23:42,108
‫נצא באיחור, נימעך בצפיפות,‬

418
00:23:42,191 --> 00:23:44,360
‫וכל זה עדיף על החיים עצמם."‬

419
00:23:45,153 --> 00:23:46,988
‫- הזאב מוול סטריט -‬

420
00:23:47,071 --> 00:23:48,030
‫אקשן!‬

421
00:23:48,114 --> 00:23:51,117
‫אישום אחד בגין קשירת קשר‬
‫להונאה בניירות ערך.‬

422
00:23:51,617 --> 00:23:53,244
‫שני אישומים בגין הונאה בניירות ערך.‬

423
00:23:53,744 --> 00:23:56,664
‫אישום אחד בגין קשירת קשר להלבנת הון.‬

424
00:23:57,165 --> 00:24:01,627
‫21 אישומים בגין הלבנת הון.‬
‫אישום אחד בגין שיבוש חקירה.‬

425
00:24:03,171 --> 00:24:05,256
‫גובה הערבות נקבע לעשרה מיליון דולר.‬

426
00:24:15,808 --> 00:24:16,642
‫כן?‬

427
00:24:16,726 --> 00:24:19,020
‫מה דעתך על סיגריות אלקטרוניות?‬

428
00:24:21,522 --> 00:24:26,569
‫טוב, כשצילמנו את הסרט שלך,‬
‫כשלאו נכנס לאולם המשפט,‬

429
00:24:27,278 --> 00:24:28,738
‫הוא עישן סיגריה.‬

430
00:24:29,238 --> 00:24:34,160
‫וחשבתי לעצמי…‬
‫היינו בבית משפט אמיתי, בסדר?‬

431
00:24:34,243 --> 00:24:36,621
‫אני יודעת שלכוכבי קולנוע‬
‫יש הרבה יותר חופש‬

432
00:24:36,704 --> 00:24:38,372
‫מאשר לאנשים שהם לא כוכבי קולנוע,‬

433
00:24:38,456 --> 00:24:41,626
‫אבל חשבתי לעצמי, "מרשים לו‬
‫לעשן סיגריה בבית משפט אמיתי?"‬

434
00:24:41,709 --> 00:24:44,337
‫ואז הוא התקרב והתקרב, ולא הרחתי עשן.‬

435
00:24:44,420 --> 00:24:47,715
‫חשבתי לעצמי, "אם הוא יכול לעשן,‬
‫גם אני יכולה לעשן".‬

436
00:24:48,216 --> 00:24:50,885
‫אז הוא עישן סיגריה אלקטרונית,‬

437
00:24:50,968 --> 00:24:54,347
‫ואז באחת מההפסקות,‬

438
00:24:56,057 --> 00:24:58,351
‫הוא שאל אם אני רוצה אחת,‬

439
00:24:58,434 --> 00:25:00,520
‫אם טעמתי פעם, ואמרתי שלא.‬

440
00:25:00,603 --> 00:25:03,231
‫אז הוא אמר, "אני אתן לך אחת", ונתן לי.‬

441
00:25:03,314 --> 00:25:04,982
‫הוא נתן לי סיגריה, ואמר לי לטעום.‬

442
00:25:05,066 --> 00:25:06,692
‫אמרתי שאני רוצה סיגריה אמיתית.‬

443
00:25:07,193 --> 00:25:10,988
‫הוא ביקש שאטעם אז עשיתי כאילו שטעמתי,‬
‫ואמרתי שזה מעולה.‬

444
00:25:12,323 --> 00:25:15,034
‫אז הוא נתן לי אותה, ושכחתי ממנה.‬

445
00:25:15,952 --> 00:25:19,872
‫ואז הייתי בטיסה, בדרך ללוס אנג'לס,‬

446
00:25:20,748 --> 00:25:23,960
‫והייתי בשלב שבו את חושבת,‬
‫"אני הולכת לרצוח מישהו".‬

447
00:25:25,795 --> 00:25:29,549
‫ואז נזכרתי שיש לי סיגריה לא אמיתית.‬

448
00:25:31,384 --> 00:25:33,594
‫ודרך אגב, לאו אמר לי, "אסור…"‬

449
00:25:33,678 --> 00:25:37,390
‫קודם כול שאלתי‬
‫אם אפשר לעשן סיגריות כאלה במטוס.‬

450
00:25:37,473 --> 00:25:41,060
‫הוא אמר שלא. אז שאלתי,‬
‫"אי אפשר לעשן אותה בטיסה רגילה?"‬

451
00:25:41,143 --> 00:25:43,229
‫הוא אמר שלא, אז שאלתי,‬
‫"איך אתה יודע?‬

452
00:25:43,729 --> 00:25:45,439
‫מישהו אמר לך?"‬

453
00:25:47,316 --> 00:25:49,902
‫אז הוא אמר, "לא, טסתי בטיסה מסחרית,‬

454
00:25:49,986 --> 00:25:51,612
‫ולא נתנו לי לעשן אותה."‬

455
00:25:51,696 --> 00:25:54,365
‫אז חשבתי, "אם לו לא הרשו לעשן אותה,‬

456
00:25:54,448 --> 00:25:56,742
‫אז אני בטוחה‬
‫שאני לא אוכל לעשן אותה במטוס."‬

457
00:25:56,826 --> 00:25:58,494
‫אם כי שאלתי את עצמי למה.‬

458
00:25:59,829 --> 00:26:03,165
‫אז הייתי בטיסה, לא מסחרית,‬
‫אבל היה אסור לעשן.‬

459
00:26:03,249 --> 00:26:06,586
‫אז חשבתי לעצמי,‬
‫"יש לי את הסיגריה שלאו נתן לי".‬

460
00:26:06,669 --> 00:26:12,091
‫אז השתמשתי בה במטוס.‬
‫אז היא באמת מורידה לך את החשק לרצוח מישהו,‬

461
00:26:13,593 --> 00:26:15,553
‫כשאת חושבת, מצד אחד,‬

462
00:26:15,636 --> 00:26:18,514
‫באמת נחמד מצד בעלי המטוס‬
‫לתת לי טרמפ ללוס אנג'לס,‬

463
00:26:18,598 --> 00:26:20,600
‫אבל מצד שני, למה הוא לא מרשה לי לעשן?‬

464
00:26:21,642 --> 00:26:23,894
‫אז אני חושבת‬
‫שהן לא טובות כמו סיגריות אמיתיות,‬

465
00:26:23,978 --> 00:26:25,730
‫אבל הן יותר טובות מלא לעשן.‬

466
00:26:25,813 --> 00:26:27,982
‫ואמנם אסור לעשן אותן במטוס,‬

467
00:26:28,065 --> 00:26:30,776
‫אבל אם תעשי את זה, אף אחד לא ישים לב.‬

468
00:26:31,736 --> 00:26:35,489
‫אז אפשר לעשן אותן במטוס. במיוחד בשירותים.‬

469
00:26:35,573 --> 00:26:37,950
‫אי אפשר לעשן במטוס‬
‫סיגריה אמיתית בשירותים.‬

470
00:26:38,034 --> 00:26:40,453
‫ברגע שמדליקים אותה נדלק משהו בתא הטייס,‬

471
00:26:40,536 --> 00:26:42,079
‫ומישהו בא לצעוק עלייך.‬

472
00:26:46,667 --> 00:26:48,544
‫זה ידוע לי בוודאות.‬

473
00:26:51,631 --> 00:26:54,008
‫אזהרה: העישון פוגע בבריאות.‬

474
00:26:54,508 --> 00:26:59,221
‫פראן ליבוביץ ולאונרדו דיקפריו‬
‫אינם מעודדים שימוש בסיגריות אלקטרוניות,‬

475
00:26:59,305 --> 00:27:02,016
‫ולא יהיו אחראים לנזקים‬
‫במקרה של תאונה שעשויה להתרחש‬

476
00:27:02,099 --> 00:27:04,143
‫בעת שימוש בסיגריות אלקטרוניות.‬

477
00:27:16,238 --> 00:27:20,159
‫את זוכרת נסיעות מהתקופה שבה נהגת במונית?‬

478
00:27:20,660 --> 00:27:21,786
‫ממש לא.‬

479
00:27:21,869 --> 00:27:23,579
‫אני זוכרת‬

480
00:27:24,664 --> 00:27:29,585
‫שהרבה אנשים ניסו לתת לי ג'וינטים בתור טיפ.‬

481
00:27:30,127 --> 00:27:30,961
‫בסדר.‬

482
00:27:31,045 --> 00:27:34,423
‫כאילו, גם צעירים,‬

483
00:27:34,507 --> 00:27:36,884
‫אז הם חשבו שזה דבר נפלא לעשות.‬

484
00:27:36,967 --> 00:27:41,847
‫שש או שבע פעמים, אפשר לומר, אולי יותר,‬

485
00:27:41,931 --> 00:27:44,850
‫אנשים נתנו לי ג'וינט, "הנה, בשבילך".‬

486
00:27:44,934 --> 00:27:46,811
‫תמיד אמרתי אותו דבר. הייתי מחזירה אותו.‬

487
00:27:46,894 --> 00:27:50,523
‫קודם כול,‬
‫הדבר שהכי לא רציתי במונית היה סמים!‬

488
00:27:50,606 --> 00:27:52,274
‫כי שוטר יכול לעצור אותך.‬

489
00:27:52,358 --> 00:27:56,696
‫הייתי גם צועקת על אנשים שעישנו במונית.‬

490
00:27:56,779 --> 00:27:58,823
‫היה מותר לעשן במוניות, דרך אגב.‬

491
00:27:58,906 --> 00:28:01,450
‫כי חשבתי לעצמי, אתה יודע, "אם יעצרו אותנו,‬

492
00:28:01,534 --> 00:28:04,620
‫אני אלך לכלא כי אתה מעשן ג'וינט".‬

493
00:28:05,621 --> 00:28:09,333
‫אז הייתי אומרת, "תשמע,‬
‫אני לא רוצה את זה במכונית.‬

494
00:28:09,417 --> 00:28:12,211
‫ועוד משהו, אני עובדת בזה בשביל הכסף.‬

495
00:28:13,129 --> 00:28:18,467
‫אני נוהגת במונית בשביל כסף.‬
‫זה לא איזה פסטיבל.‬

496
00:28:18,551 --> 00:28:22,888
‫אני עושה את זה בשביל כסף, והבעיה‬
‫היא שאני לא יכולה לקחת ג'וינט למעדנייה,‬

497
00:28:22,972 --> 00:28:24,724
‫ולקנות איתו כריך.‬

498
00:28:24,807 --> 00:28:29,145
‫בעצם, מבחינתי, הנהיגה במונית‬
‫היא מיזם לרכישת כריכים,‬

499
00:28:29,228 --> 00:28:30,730
‫אז תיקח את הג'וינט לעצמך."‬

500
00:28:30,813 --> 00:28:34,650
‫לא רציתי אותם במונית.‬
‫זה היה דבר נפוץ, שאנשים ניסו לעשות.‬

501
00:28:34,734 --> 00:28:38,612
‫אנשים היו אומרים לי כל הזמן‬
‫שיש נהגת מונית, אבל לא ראיתי אותה.‬

502
00:28:38,696 --> 00:28:41,949
‫תמיד חיפשתי אותה בקפטריה,‬
‫כדי שמישהו ידבר איתי!‬

503
00:28:42,032 --> 00:28:43,492
‫אבל לא ראיתי אותה אף פעם.‬

504
00:28:43,576 --> 00:28:47,663
‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬