1
00:00:06,006 --> 00:00:07,966
‫- סדרה תיעודית מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:11,928 --> 00:00:13,968
‫לא משנה מי אתה, יש לך רק את חייך.‬

3
00:00:14,055 --> 00:00:17,055
‫אבל בספרים יש מלאנתלפים חיים.‬
‫יש מלאנתלפים דברים.‬

4
00:00:17,142 --> 00:00:20,352
‫בעיניי, זו פשוט דרך להיות עשיר לאין שיעור.‬

5
00:00:20,437 --> 00:00:25,187
‫אולי זו הסיבה שכסף מעולם לא  היה חשוב לי.‬
‫כי ברגע שאתה יכול לקרוא, אתה עשיר מאוד.‬

6
00:00:25,275 --> 00:00:28,235
‫כלומר, כל כך עשיר שאם קוראים כל הזמן,‬

7
00:00:28,319 --> 00:00:30,779
‫אין זמן לחשוב על כסף, דבר זניח,‬

8
00:00:30,864 --> 00:00:32,164
‫בעוד קריאה היא עצומה.‬

9
00:00:35,660 --> 00:00:37,870
‫יש לדעתך תקינות פוליטית שחונקת?‬

10
00:00:37,954 --> 00:00:39,664
‫- פראן ליבוביץ‬
‫דיבור ציבורי -‬

11
00:00:39,748 --> 00:00:42,538
‫היא רוצה לדעת אם יש לדעתי‬
‫תקינות פוליטית שחונקת.‬

12
00:00:43,334 --> 00:00:45,844
‫והתשובה שלי היא שאני נושמת בסדר גמור.‬

13
00:01:25,627 --> 00:01:26,797
‫איפה לשבת?‬

14
00:01:26,878 --> 00:01:30,088
‫נעבור עכשיו משולחן לשולחן, את תבחרי שולחן.‬

15
00:01:30,173 --> 00:01:31,883
‫תראי באיזה הכי נכון לך לשבת.‬

16
00:01:32,926 --> 00:01:35,176
‫תזיז את זה לפה. איך זה?‬
‫-זה בסדר.‬

17
00:01:36,721 --> 00:01:37,891
‫אבל האוכל נוראי.‬

18
00:01:40,141 --> 00:01:45,691
‫- ספריות ציבוריות -‬

19
00:01:45,772 --> 00:01:48,862
‫קריאה זה עניין של טעם.‬
‫זו אמונתי בנוגע לקריאה.‬

20
00:01:48,942 --> 00:01:50,192
‫זה פשוט עניין של טעם.‬

21
00:01:50,276 --> 00:01:55,816
‫אתה יודע,‬
‫אם גדלים בסביבה שבה ספרים זמינים,‬

22
00:01:55,907 --> 00:01:58,987
‫כי הם נמצאים בבית שלך‬
‫או כי מישהו לוקח אותך לספרייה‬

23
00:01:59,077 --> 00:02:01,247
‫או שיש ספרייה בבית הספר שלך או משהו,‬

24
00:02:01,329 --> 00:02:05,879
‫יש אנשים שאולי יאהבו לקרוא,‬
‫פשוט ייכנסו לזה, ויש כאלה שאולי לא.‬

25
00:02:05,959 --> 00:02:08,499
‫אני באמת מאמינה שזה פשוט עניין של טעם.‬

26
00:02:08,586 --> 00:02:13,006
‫אתה יודע, מהרגע שלמדתי לקרוא,‬
‫זה היה לא ייאמן מבחינתי.‬

27
00:02:13,508 --> 00:02:14,878
‫כאילו, העולם הפך…‬

28
00:02:15,552 --> 00:02:18,642
‫והייתי די מאושרת לפני כן.‬
‫הייתה לי ילדות מאושרת למדי.‬

29
00:02:18,721 --> 00:02:24,351
‫אבל קריאה הייתה…‬
‫העולם שלי גדל פי מיליארד, אתה יודע.‬

30
00:02:24,435 --> 00:02:28,305
‫בשביל זה הייתה פעם קריאה, אפשר לומר.‬
‫עכשיו כבר לא.‬

31
00:02:28,398 --> 00:02:34,648
‫עכשיו אנשים כל הזמן אומרים,‬
‫"אין ספרים על אנשים כמוני.‬

32
00:02:34,737 --> 00:02:37,907
‫אני לא רואה את עצמי בספר."‬
‫ אני תמיד חושבת, כאילו…‬

33
00:02:37,991 --> 00:02:41,081
‫"ראית את עצמך בספר הזה?"‬
‫ואני תמיד חושבת, "לא."‬

34
00:02:41,161 --> 00:02:45,251
‫כלומר, ספר לא אמור להיות מראה.‬
‫הוא אמור להיות דלת!‬

35
00:02:46,583 --> 00:02:50,213
‫לדעתי. האמת, מעולם לא עלה בדעתי‬
‫שאני אמורה לראות את עצמי בספר.‬

36
00:02:50,295 --> 00:02:51,585
‫לא חשבתי על זה בכלל.‬

37
00:02:54,090 --> 00:02:56,510
‫אפילו כילדה, זה מעולם לא עלה בדעתי.‬

38
00:02:56,593 --> 00:02:58,893
‫בשנייה שלמדתי לקרוא פשוט אהבתי לקרוא.‬

39
00:02:59,512 --> 00:03:03,222
‫פעם הייתה דמות דמיונית‬
‫שנקראה "הקורא הממוצע".‬

40
00:03:03,308 --> 00:03:04,268
‫- טוני מוריסון -‬

41
00:03:05,268 --> 00:03:08,188
‫אני לא יודעת מה קרה.‬
‫-היא הוחלפה ב"סופר הממוצע".‬

42
00:03:10,356 --> 00:03:11,186
‫את לא חושבת?‬

43
00:03:11,858 --> 00:03:14,778
‫נראה לי שאנשים היו פתוחים יותר לספרים פעם.‬

44
00:03:14,861 --> 00:03:17,661
‫את חושבת שזה נכון? כלומר, באמת?‬

45
00:03:19,741 --> 00:03:22,291
‫כן, אני חושבת שלא היה אכפת להם,‬

46
00:03:22,869 --> 00:03:26,209
‫ואולי הם חיפשו סוג של‬

47
00:03:27,248 --> 00:03:30,128
‫עולם או יקום או דמיון חלופיים.‬

48
00:03:30,210 --> 00:03:35,260
‫אבל אמרת את זה בעבר,‬
‫ואני מניחה שזה יותר נכון משחשבתי.‬

49
00:03:36,257 --> 00:03:42,097
‫קוראים רבים באמת מחפשים‬
‫סוג של העתק של חייהם.‬

50
00:03:42,180 --> 00:03:43,180
‫כן, את עצמם.‬

51
00:03:43,264 --> 00:03:45,814
‫אני חושבת שהקורא, במובן מסוים…‬

52
00:03:45,892 --> 00:03:48,772
‫אני הקוראת של הספרים שאני כותבת.‬

53
00:03:48,853 --> 00:03:52,523
‫נכון, אבל הקוראים האחרים הם לא.‬
‫זה מה שאני מנסה להבהיר לך.‬

54
00:03:53,608 --> 00:03:55,608
‫הקוראים האחרים שלך הם לא את.‬

55
00:03:56,361 --> 00:03:57,401
‫כן, הם כן.‬

56
00:03:58,655 --> 00:04:04,365
‫את אומרת "אנחנו". אמרת לי פעם,‬
‫"פראן, כשאת כותבת, את אומרת 'אתם'."‬

57
00:04:04,911 --> 00:04:07,251
‫נתתי לך משהו שכתבתי. הייתה לך הצעה אחת.‬

58
00:04:07,330 --> 00:04:11,380
‫"את אומרת כאן 'אתם',‬
‫אבל לא כדאי שתגידי 'אתם',‬

59
00:04:11,459 --> 00:04:14,709
‫כדאי שתגידי 'אנחנו'." ושאלתי, "למה?"‬

60
00:04:14,796 --> 00:04:16,916
‫אמרת, "כי זה מזמין את הקורא להיכנס."‬

61
00:04:17,005 --> 00:04:19,835
‫אמרתי, "אבל אני לא רוצה להזמין את הקורא."‬

62
00:04:20,760 --> 00:04:24,350
‫אמרתי, "התכוונתי ל'אתם'."‬

63
00:04:25,682 --> 00:04:27,062
‫אמרתי, "אני לא מארחת!"‬

64
00:04:31,729 --> 00:04:34,069
‫אמרתי, "אני לא מארחת. אני מהתביעה."‬

65
00:04:35,984 --> 00:04:38,654
‫ואת כן מארחת. את רוצה להזמין אותם להיכנס.‬

66
00:04:38,736 --> 00:04:40,196
‫כן.‬
‫-כן.‬

67
00:04:40,280 --> 00:04:44,410
‫אני משתדלת מאוד. בואו! את יודעת? בואו.‬

68
00:04:55,253 --> 00:04:58,343
‫לאחרונה קניתי מילון קיצורים.‬

69
00:04:59,716 --> 00:05:02,176
‫אם אני רואה ספר מסוים, אקנה אותו אם אוכל.‬

70
00:05:02,260 --> 00:05:05,600
‫ומילונים, יש לי עשרות מילונים.‬

71
00:05:06,347 --> 00:05:08,177
‫מעולם לא ראיתי מילון קיצורים.‬

72
00:05:08,266 --> 00:05:12,396
‫אז קניתי אותו לא כי אני מבינה קיצורים,‬
‫אלא כי אין לי כזה.‬

73
00:05:12,478 --> 00:05:15,568
‫לפעמים אתה כאן, וזה נכון גם ב"סטרנד",‬

74
00:05:15,648 --> 00:05:18,858
‫הם קונים ספרים ישנים, והם פורקים אותם…‬

75
00:05:18,943 --> 00:05:21,573
‫הייתי בשתי החנויות,‬
‫גם בחנות הזאת וגם בסטרנד,‬

76
00:05:21,654 --> 00:05:24,414
‫שכשאני שואלת כמה הספר, המוכר אומר,‬

77
00:05:24,490 --> 00:05:27,740
‫"איפה מצאת את זה? את לא אמורה…"‬
‫"זחלתי מתחת לשולחן הזה."‬

78
00:05:27,827 --> 00:05:30,157
‫"את לא אמורה לגשת לשם."‬

79
00:05:30,246 --> 00:05:33,786
‫אבל כשמצאתי את מילון הקיצורים‬
‫והבאתי אותו לקופה,‬

80
00:05:33,875 --> 00:05:36,955
‫האישה אמרה "חשבתי שתקני את זה."‬

81
00:05:37,628 --> 00:05:41,218
‫להיות בחנות ספרים‬
‫זה מאוד שונה מלהזמין ספר.‬

82
00:05:41,966 --> 00:05:46,676
‫אין לי מחשב, אבל אני מבקשת מחברים,‬
‫"תוכל להזמין לי את זה מאמזון?"‬

83
00:05:46,763 --> 00:05:49,353
‫אבל אני חייבת להכיר את הספר, שזה אחרת.‬

84
00:05:49,432 --> 00:05:53,142
‫כשמסתובבים בחנות ספרים, את חושבת לעצמך,‬
‫"מה זה פה? מה זה שם?"‬

85
00:05:53,227 --> 00:05:54,767
‫אתה יודע, מוצאים דברים.‬

86
00:05:54,854 --> 00:05:58,364
‫אני זוכרת שהיו הרבה חנויות ספרים יד שנייה‬
‫בשדרה הרביעית…‬

87
00:05:58,441 --> 00:05:59,861
‫- בשדרה הרביעית ב-1925 -‬

88
00:05:59,942 --> 00:06:02,902
‫והם בטח החזיקו מעמד‬
‫כל עוד האנשים החזיקו מעמד,‬

89
00:06:02,987 --> 00:06:06,027
‫כי הם מעולם לא מכרו לך ספר.‬
‫הם לא היו מוכרים לך ספר.‬

90
00:06:06,115 --> 00:06:08,525
‫אנשים מאובקים שקוראים ספרים מאובקים.‬

91
00:06:08,618 --> 00:06:12,748
‫הם היו יושבים שם. היית נכנס,‬
‫הם היו מרימים מבט, מעוצבנים. אתה יודע?‬

92
00:06:12,830 --> 00:06:17,500
‫היית לוקח ספר. "כמה זה?"‬

93
00:06:19,754 --> 00:06:23,054
‫עכשיו יש רק את הסטרנד בשדרה הרביעית.‬
‫לא נשאר שום דבר אחר.‬

94
00:06:24,884 --> 00:06:28,514
‫הבניין הזה הוא היאחזות מנקודת המבט של… ‬
‫היאחזות בניינית.‬

95
00:06:29,514 --> 00:06:32,394
‫אני יודעת שהציעו לבעלי הבניין הזה,‬

96
00:06:32,475 --> 00:06:35,185
‫שהם בעלי חנות הספרים, סכום עצום של כסף.‬

97
00:06:35,269 --> 00:06:36,649
‫מיליוני דולרים.‬

98
00:06:37,146 --> 00:06:39,516
‫לא מרוויחים מיליוני דולרים ממכירת ספרים,‬

99
00:06:39,607 --> 00:06:42,067
‫אפילו אם התחלת למכור אותם ב-1925.‬

100
00:06:42,151 --> 00:06:43,401
‫והם סירבו למכור.‬

101
00:06:44,779 --> 00:06:47,619
‫בעלות של חנות ספרים‬
‫מעולם לא הייתה הדרך לעושר.‬

102
00:06:47,698 --> 00:06:51,658
‫אז לאנשים היו חנויות ספרים‬
‫כי הם אהבו ספרים, אתה יודע?‬

103
00:06:51,744 --> 00:06:54,664
‫ולכן לכל חנות ספרים הייתה רגישות ייחודית.‬

104
00:06:54,747 --> 00:06:58,997
‫היו כאלה שצריך היה לדעת למצוא.‬
‫לא כי הן היו נגד החוק,‬

105
00:06:59,085 --> 00:07:02,045
‫אלא כי הן היו בקומה החמישית של הבניין.‬

106
00:07:02,130 --> 00:07:06,180
‫מישהו היה אומר, "בקומה החמישית‬
‫של הבניין ההוא ברחוב 12,‬

107
00:07:06,259 --> 00:07:07,839
‫יש חנות ספרים קומוניסטית."‬

108
00:07:08,761 --> 00:07:13,521
‫טוב, כלומר,‬
‫ברור שזה מעולם לא היה עסק רווחי במיוחד,‬

109
00:07:13,599 --> 00:07:15,439
‫ואני מעולם לא הייתי קומוניסטית,‬

110
00:07:15,518 --> 00:07:18,348
‫אבל חשבתי, "באמת?‬
‫אני רוצה לראות את הספרים האלה."‬

111
00:07:18,438 --> 00:07:20,978
‫אז קניתי כמה,‬
‫כי לא היו לי ספרים קומוניסטים.‬

112
00:07:21,065 --> 00:07:23,565
‫חשבתי, "אין לי ספרים קומוניסטים בבית שלי."‬

113
00:07:23,651 --> 00:07:24,901
‫ואז הייתי קוראת אותם.‬

114
00:07:25,611 --> 00:07:28,531
‫זו אחת הסיבות שהקומוניזם כשל.‬
‫לא היו כותבים טובים.‬

115
00:07:37,081 --> 00:07:41,211
‫- מידע הוא אור.‬
‫מידע, כשלעצמו, על כל דבר, הוא אור. -‬

116
00:07:47,967 --> 00:07:51,097
‫- ספרים הם האוצר של העולם -‬

117
00:07:51,179 --> 00:07:55,019
‫- והירושה הראויה לדורות ולמדינות. -‬

118
00:07:55,099 --> 00:07:59,019
‫- היקום עשוי מסיפורים, לא מאטומים. -‬

119
00:08:13,326 --> 00:08:15,576
‫בטוח שלאנשים עדיין יש ספרים. אי אפשר…‬

120
00:08:15,661 --> 00:08:18,371
‫דבר אחד לגבי ספרים,‬
‫אי אפשר למסור אותם יותר.‬

121
00:08:19,582 --> 00:08:21,922
‫נהגתי לעבור על הספרים שלי מדי שנה,‬

122
00:08:22,001 --> 00:08:24,711
‫אלה שלא רציתי. כל אחד היה לוקח אותם.‬

123
00:08:24,795 --> 00:08:28,755
‫כל בית ספר, כל ספרייה בבית ספר.‬

124
00:08:28,841 --> 00:08:32,301
‫עכשיו, אף אחד לא לוקח אותם,‬
‫כי הם תופסים מקום.‬

125
00:08:32,385 --> 00:08:38,725
‫אני לגמרי לא מסוגלת לזרוק ספר.‬

126
00:08:38,808 --> 00:08:43,398
‫אני לא יכולה לזרוק ספר.‬
‫מבחינתי, זה כמו לזרוק בן אדם.‬

127
00:08:43,481 --> 00:08:47,571
‫כלומר, יש הרבה בני אדם שאעדיף לזרוק, אגב.‬

128
00:08:47,652 --> 00:08:51,492
‫כלומר, מבחינתי,‬
‫ספר הוא הדבר הכי קרוב לאדם.‬

129
00:08:51,572 --> 00:08:53,872
‫אז אני לא יכולה לזרוק אותם.‬

130
00:08:53,950 --> 00:08:59,830
‫יצא לי לראות ספר בפח, וזה נורא.‬

131
00:08:59,914 --> 00:09:03,714
‫אפילו אם זה מבקר שכתב עליך דברים איומים,‬
‫אני לא יכול למסור את זה.‬

132
00:09:03,793 --> 00:09:06,963
‫אפילו אם זה זבל‬
‫שלא היה צריך להיות בכלל ספר…‬

133
00:09:07,046 --> 00:09:10,126
‫גם כאלה אני מקבלת, והם נערמים.‬

134
00:09:10,216 --> 00:09:13,886
‫אז כל מי שבא לבקר, הם תמיד מסתכלים,‬
‫ואני תמיד אומרת,‬

135
00:09:13,970 --> 00:09:17,930
‫יש ערימות מסוימות של ספרים.‬
‫"היי, קח אותם. כל מה שתרצה, בבקשה."‬

136
00:09:18,015 --> 00:09:20,685
‫"נראה מעניין."‬
‫אני חושבת, "זה לא, אך קח אותו."‬

137
00:09:20,768 --> 00:09:25,108
‫את קוראת הרבה ספרים‬
‫של סופרים חדשים, צעירים? את קוראת הרבה?‬

138
00:09:25,189 --> 00:09:28,189
‫אני קוראת הרבה. כן.‬
‫רוב הזמן שלי מוקדש לקריאה.‬

139
00:09:28,276 --> 00:09:29,896
‫בעיקרון, אני תולעת ספרים.‬

140
00:09:29,986 --> 00:09:32,606
‫איך את מגיעה לספרים שאת קוראת, בידיעה,‬

141
00:09:32,697 --> 00:09:36,487
‫אפילו אם את מתמקדת בספרים הטובים,‬
‫יש יותר משאת מסוגלת לקרוא.‬

142
00:09:36,576 --> 00:09:39,076
‫תמיד היו לי,‬
‫למרות שזה הולך ונהיה יותר קשה,‬

143
00:09:39,161 --> 00:09:42,751
‫הרבה חברים מבוגרים ממני שאומרים,‬
‫"מה? לא קראת את זה?"‬

144
00:09:43,291 --> 00:09:44,751
‫הם אומרים, ואני קוראת.‬

145
00:09:44,834 --> 00:09:49,464
‫כמו כן, נהגתי לדפדף בחנויות ספרים,‬
‫אבל יש פחות ופחות מאלה.‬

146
00:09:49,547 --> 00:09:53,047
‫זה משהו שאני חושבת עליו כל הזמן,‬
‫ואם מישהו ממליץ על ספר‬

147
00:09:53,134 --> 00:09:56,054
‫ואני חושבת שזו תהיה המלצה טובה,‬
‫אני קונה את הספר.‬

148
00:09:56,137 --> 00:09:57,967
‫אם מישהו ממליץ לי על ספרים,‬

149
00:09:58,055 --> 00:10:00,885
‫ואני לא אוהבת אותם, או ממש לא אוהבת אותם,‬

150
00:10:00,975 --> 00:10:03,095
‫אני נוטרת טינה לאדם שהמליץ עליהם.‬

151
00:10:03,853 --> 00:10:08,153
‫כאילו, פעם צעקתי על מישהו,‬
‫התקשרתי אליו וצעקתי עליו,‬

152
00:10:08,232 --> 00:10:12,322
‫על זה שהוא נתן ציטוט לספר שקניתי,‬
‫כי הבחור נתן לו ציטוט.‬

153
00:10:12,403 --> 00:10:14,413
‫הייתי בחנות. לא שמעתי על הספר הזה.‬

154
00:10:14,488 --> 00:10:16,948
‫ראיתי ציטוט מהבחור הזה, שהוא סופר נפלא.‬

155
00:10:17,033 --> 00:10:18,283
‫קניתי את הספר.‬

156
00:10:18,367 --> 00:10:21,247
‫קראתי את הספר. זה היה ספר נוראי.‬

157
00:10:21,329 --> 00:10:25,999
‫התקשרתי לבחור.‬
‫אמרתי, "השתגעת? בדיוק קראתי את זה."‬

158
00:10:26,083 --> 00:10:28,923
‫הוא אמר, "אני מכיר אותו."‬

159
00:10:29,003 --> 00:10:33,133
‫אמרתי, "בפעם הבאה שתעשה את זה,‬
‫לפני שתעשה את זה, תתקשר אליי.‬

160
00:10:33,215 --> 00:10:37,175
‫תגיד, 'פראן, את תראי ציטוט שלי על ספר,‬
‫אבל זה לא ספר טוב.'"‬

161
00:10:37,261 --> 00:10:42,851
‫יש ספרים, במיוחד ספרים מומלצים מאוד,‬

162
00:10:42,933 --> 00:10:45,523
‫שכולם אומרים, "הבחור גאון".‬

163
00:10:45,603 --> 00:10:48,273
‫ואז אני אקנה את הספר. אני איכנע ללחץ.‬

164
00:10:48,356 --> 00:10:51,476
‫אנשים אומרים, "מה חשבת?‬
‫נכון שזה היה נהדר? קראת אותו?"‬

165
00:10:51,567 --> 00:10:54,107
‫ואז אני מבינה. אני אומרת, "קראתי חלק מזה."‬

166
00:10:54,195 --> 00:10:55,565
‫"מה? שנאת את זה?"‬

167
00:10:55,655 --> 00:11:00,025
‫אמרתי,‬
‫"לא. גרוע מכך. שכחתי שאני קוראת את זה."‬

168
00:11:00,117 --> 00:11:01,487
‫זה הכי גרוע, לדעתי.‬

169
00:11:01,577 --> 00:11:05,747
‫"שכחתי שקראתי את זה",‬
‫זה גרוע בהרבה, לדעתי, מ"סגרתי אותו בזעם."‬

170
00:11:05,831 --> 00:11:08,081
‫לא סגרתי אותו בזעם. שמתי אותו בצד.‬

171
00:11:08,167 --> 00:11:10,917
‫הטלפון צלצל, או שהגיע הזמן לאכול, לא משנה,‬

172
00:11:11,003 --> 00:11:14,133
‫ובמשך הזמן הזה, שכחתי שאני קוראת אותו.‬

173
00:11:16,008 --> 00:11:17,508
‫זה מדור היוחסין?‬

174
00:11:17,593 --> 00:11:18,843
‫זה יוחסין, כן.‬

175
00:11:18,928 --> 00:11:21,718
‫מתי המשפחה שלך הגיעה לכאן?‬
‫כי יש כמה ספרים.‬

176
00:11:21,806 --> 00:11:23,466
‫איטלקים לאמריקה.‬

177
00:11:23,557 --> 00:11:25,977
‫1910. 1909.‬

178
00:11:26,060 --> 00:11:28,730
‫עכשיו שכחתי איפה הם היו. היו להם כמה…‬

179
00:11:28,813 --> 00:11:31,523
‫יש כאן נורווגים. למי אכפת?‬
‫-למי אכפת?‬

180
00:11:32,108 --> 00:11:35,148
‫אנשים בני פחות מארבעים, בוודאות.‬
‫-כן.‬

181
00:11:35,236 --> 00:11:39,236
‫אין להם דברים.‬
‫אין להם ספרים, אין להם תקליטים.‬

182
00:11:39,323 --> 00:11:42,083
‫יש להם את זה במכונה הזאת.‬
‫הכול נמצא במכונה.‬

183
00:11:42,868 --> 00:11:45,828
‫לא. איפה ראיתי את זה?‬

184
00:11:48,249 --> 00:11:51,129
‫משפחות המייפלאואר, 12 כרכים.‬

185
00:11:51,919 --> 00:11:54,259
‫תמיד דמיינתי אותה כמעין סירה קטנה.‬

186
00:11:54,338 --> 00:11:57,928
‫היא הייתה קטנה מאוד.‬
‫-עם כמה אנגלו-סקסים פרוטסטנטים לבנים.‬

187
00:11:58,008 --> 00:12:00,508
‫אבל זאת בטח הסיבה שמשפחתי לא קפצה לסיפון.‬

188
00:12:00,594 --> 00:12:02,104
‫כי הם חשבו, "צפוף מדי!‬

189
00:12:02,805 --> 00:12:05,765
‫בואו נחכה כמה מאות שנים‬

190
00:12:05,850 --> 00:12:08,480
‫ונקנה כרטיסים זולים לאליס איילנד,‬
‫ישר לניו יורק.‬

191
00:12:09,979 --> 00:12:11,229
‫הינה. לא יודעת איך… ‬

192
00:12:11,313 --> 00:12:12,773
‫הינה.‬
‫-מצאת את האיטלקים?‬

193
00:12:12,857 --> 00:12:15,397
‫כן. איטלקים לאמריקה.‬

194
00:12:16,026 --> 00:12:18,606
‫איפה אתה?‬
‫-1893, 1895.‬

195
00:12:19,572 --> 00:12:22,622
‫אתה יודע באיזו שנה הם הגיעו?‬
‫-1910, לדעתי.‬

196
00:12:23,325 --> 00:12:28,655
‫1903, 1904, 05.‬

197
00:12:29,707 --> 00:12:34,747
‫אני חוששת שהגעתם בהיסטוריה עכשווית מדי.‬
‫עדיין לא כתבו את זה.‬

198
00:12:42,803 --> 00:12:45,773
‫סיימתי. אני אוהבת משחקי שולחן, אדוני.‬

199
00:12:48,642 --> 00:12:53,772
‫אם יורשה לי לשאול,‬
‫חשבתי שמחפשים כאן מחלות ומחלות מידבקות.‬

200
00:12:55,733 --> 00:12:59,573
‫למרבה הצער, גברתי, זה הוכח מדעית‬

201
00:12:59,653 --> 00:13:02,663
‫שמחסור באינטליגנציה זה תורשתי,‬

202
00:13:02,740 --> 00:13:05,240
‫ולכן גם מידבק, במובן מסוים.‬

203
00:13:06,160 --> 00:13:09,960
‫אנו מנסים למנוע מאנשים מתחת לממוצע‬
‫להתערבב עם אזרחינו.‬

204
00:13:12,082 --> 00:13:13,382
‫איזה חזון מודרני.‬

205
00:13:15,294 --> 00:13:17,514
‫אתה מכיר את הסרט "המסע אל החלום"?‬
‫-כן.‬

206
00:13:17,588 --> 00:13:18,628
‫חשבתי שהוא ממש טוב…‬

207
00:13:18,714 --> 00:13:20,514
‫- המסע אל החלום‬
‫בימוי ע. קריאלזה -‬

208
00:13:20,591 --> 00:13:22,551
‫כי היה מידע רב שלא ידעתי על מהגרים.‬

209
00:13:22,635 --> 00:13:27,845
‫לא ידעתי‬
‫כמה קפדנית הייתה הכניסה באליס איילנד.‬

210
00:13:27,932 --> 00:13:31,102
‫למרות שידעתי שסבא-רבא שלי,‬

211
00:13:31,185 --> 00:13:33,805
‫כשהוא הגיע לכאן מרוסיה,‬

212
00:13:34,855 --> 00:13:38,395
‫עוכב כי הייתה לו דלקת בלחמית העין.‬

213
00:13:39,318 --> 00:13:45,028
‫טוב, ברור שהוא נדבק בזה על הסירה המקסימה.‬
‫לא המייפלאואר.‬

214
00:13:45,115 --> 00:13:49,405
‫ולא הייתה…  זה מטופל באנטיביוטיקה,‬
‫אבל לא הייתה אז אנטיביוטיקה.‬

215
00:13:49,495 --> 00:13:52,615
‫אז בעיקרון, הם אמרו לו,‬
‫"אתה חייב להישאר בהסגר."‬

216
00:13:52,706 --> 00:13:55,036
‫הם ידעו שזה מידבק.‬

217
00:13:55,125 --> 00:13:58,665
‫"ואם זה ייעלם תוך כך וכך ימים, יופי.‬
‫ואם לא, אתה שט בחזרה."‬

218
00:13:58,754 --> 00:14:00,464
‫כן.‬

219
00:14:00,548 --> 00:14:03,878
‫למרבה המזל, הוא היה בסדר,‬
‫והם נתנו לו להיכנס.‬

220
00:14:03,968 --> 00:14:06,798
‫ואנשים נשלחו חזרה, וחייהם השתנו לחלוטין.‬

221
00:14:06,887 --> 00:14:08,967
‫על דברים כמו דלקת עיניים.‬
‫-כן.‬

222
00:14:09,557 --> 00:14:10,387
‫הבט למטה.‬

223
00:14:11,267 --> 00:14:12,097
‫הבט למעלה.‬

224
00:14:13,018 --> 00:14:13,848
‫למטה.‬

225
00:14:14,478 --> 00:14:15,308
‫למעלה.‬

226
00:14:15,813 --> 00:14:19,233
‫יש גלים שונים של מהגרים‬
‫שעברו בלואר איסט סייד.‬

227
00:14:19,316 --> 00:14:23,026
‫לא רק היהודים. היו, כפי שאתה יודע,‬
‫האיטלקים ורבים אחרים.‬

228
00:14:23,696 --> 00:14:27,366
‫אבל עכשיו יש בלואר איסט סייד‬
‫משהו בשם "מוזיאון שיכוני המהגרים".‬

229
00:14:27,449 --> 00:14:29,699
‫מוזיאון שיכוני המהגרים! מה יש שם?‬

230
00:14:29,785 --> 00:14:32,575
‫מגפת שחפת, למשל? אתה יודע?‬

231
00:14:32,663 --> 00:14:35,173
‫מה אפשר לשים שם? אתה מבין למה אני מתכוונת?‬

232
00:14:35,249 --> 00:14:38,589
‫מוזיאון שיכוני המהגרים.‬
‫אנשים משתוקקים לזה? לא נראה לי.‬

233
00:14:38,669 --> 00:14:42,089
‫פעם האמבטיה הייתה במטבח. כן, נו, בחייך.‬

234
00:14:42,172 --> 00:14:44,682
‫כלומר, בשבילי, זה כאילו…‬

235
00:14:45,593 --> 00:14:48,143
‫לא יודעת. זה נראה מגוחך, למען האמת.‬

236
00:14:48,220 --> 00:14:50,970
‫אני לא מנסה להרתיע אנשים מללכת לשם.‬

237
00:14:51,056 --> 00:14:55,186
‫טוב שצעירים שלא יודעים על שיכוני המהגרים‬
‫ילכו לראות את זה, לא?‬

238
00:14:55,269 --> 00:14:58,609
‫הדרך שבה גדלו המהגרים,‬
‫הסבים והסבתות שלי, ההורים שלי.‬

239
00:14:58,689 --> 00:15:04,489
‫יש כל כך הרבה רומנים וספרים טובים‬
‫על התקופות האלה, שנכתבו על ידי האנשים האלה‬

240
00:15:04,570 --> 00:15:09,580
‫ודרכם היית מקבל תמונה עשירה בהרבה,‬
‫למרות שאין תמונות.‬

241
00:15:09,658 --> 00:15:12,328
‫כנראה שהמוזיאון זה טוב, כי מסתכלים עליו.‬

242
00:15:12,411 --> 00:15:16,581
‫אז להסתכל על משהו זה, כמובן,‬
‫אנשים מרגישים יותר בקלות,‬

243
00:15:16,665 --> 00:15:18,415
‫מאשר כשקוראים משהו.‬

244
00:15:18,918 --> 00:15:21,708
‫אבל מוזיאון שיכוני המהגרים‬
‫הוא לא שיכון מהגרים.‬

245
00:15:26,884 --> 00:15:28,764
‫יש מישהו שלא תקראי את כתביו?‬

246
00:15:29,553 --> 00:15:33,973
‫כלומר, התגלה שהנרי רות שכב עם אחותו,‬

247
00:15:34,058 --> 00:15:35,808
‫וזה היה נורא.‬

248
00:15:36,518 --> 00:15:40,938
‫אך זה לא ימנע ממני לקרוא את כתביו.‬
‫כמובן, אי אפשר לקרוא את כתביו באותו אופן.‬

249
00:15:41,523 --> 00:15:47,113
‫אבל גם לפני כן, הנרי רות ‬
‫לא היה כזה שכותב שירה פסטורלית באופן רגוע.‬

250
00:15:47,196 --> 00:15:53,406
‫אתה יודע, כשאני קוראת כתבים של סופר,‬
‫אפילו סיפורת, אני יודעת‬

251
00:15:53,494 --> 00:15:56,464
‫שזה לא בא משום מקום, מה שאנשים חושבים.‬

252
00:15:56,538 --> 00:15:59,828
‫אז זה לא היה כזה, "הנרי רות,‬
‫חשבתי שהוא כזה בחור מתוק."‬

253
00:15:59,917 --> 00:16:03,417
‫לא חשבתי כך קודם.‬
‫אבל אני חושבת שהוא סופר נהדר.‬

254
00:16:03,504 --> 00:16:05,344
‫לא הייתי מפסיקה לקרוא את כתביו.‬

255
00:16:06,173 --> 00:16:10,263
‫אם הוא היה בחיים, אתה יודע,‬
‫אולי לא הייתי מדברת איתו.‬

256
00:16:10,844 --> 00:16:13,014
‫אבל הוא מת,‬

257
00:16:14,139 --> 00:16:15,929
‫ועדיין כדאי לך לקרוא את כתביו.‬

258
00:16:17,309 --> 00:16:23,649
‫כלומר, אתה יודע,‬
‫ג'יימס לוין הוא אומן נהדר. אומן ממש נהדר,‬

259
00:16:23,732 --> 00:16:26,652
‫אני לא אומרת שאני לא מאמינה להאשמות האלה.‬

260
00:16:26,735 --> 00:16:28,695
‫אז נגיד שהן אמיתיות במאה אחוז…‬

261
00:16:28,779 --> 00:16:34,699
‫טוב, אז,‬
‫הייתה לו עבודה כמנצח במטרופוליטן אופרה.‬

262
00:16:34,785 --> 00:16:37,955
‫כן, צריך לפטר אותו. אני מבינה את זה.‬

263
00:16:38,038 --> 00:16:42,288
‫אבל לא צריך להוציא את ההקלטות מה… למה?‬

264
00:16:42,835 --> 00:16:44,585
‫זה משהו שאני לא מבינה.‬

265
00:16:44,670 --> 00:16:48,090
‫האם הרעיון הוא, "הוא יקבל מזה כסף?"‬

266
00:16:48,173 --> 00:16:51,183
‫כלומר, הן עדיין נהדרות. הוא אומן נהדר.‬

267
00:16:51,260 --> 00:16:55,220
‫אתה יודע, לפטר אנשים מהעבודה שלהם שם הם…‬

268
00:16:55,305 --> 00:16:57,975
‫צריך לעשות את זה‬
‫אם אנשים עושים דברים איומים.‬

269
00:16:58,058 --> 00:17:01,228
‫אתה יודע, במיוחד הדברים שהוא הואשם בהם.‬

270
00:17:01,311 --> 00:17:07,071
‫אבל לא לקרוא ספרים‬
‫או להאזין למוזיקה של אנשים או…‬

271
00:17:07,151 --> 00:17:10,571
‫זה נראה לי ממש חסר טעם.‬

272
00:17:12,071 --> 00:17:17,331
‫אנשים אומרים, "אי אפשר להאזין להקלטות האלה‬
‫בלי לחשוב על זה."‬

273
00:17:17,411 --> 00:17:19,501
‫אני חושבת, "אתם לא, אבל אני יכולה."‬

274
00:17:24,251 --> 00:17:26,841
‫כשהייתי צעירה מאוד,‬
‫בת שבע או שמונה,‬

275
00:17:26,920 --> 00:17:29,010
‫אימא שלי קנתה לי את זה.‬

276
00:17:29,089 --> 00:17:31,589
‫את הספר הזה, שנקרא "Six Little Cooks".‬

277
00:17:32,092 --> 00:17:35,552
‫לא יכולתי להאמין שזה משהו שיהיה שייך לי.‬

278
00:17:36,138 --> 00:17:38,598
‫זה עדיין מבהיל אותי מאוד.‬

279
00:17:38,682 --> 00:17:42,142
‫כי כפי שאתה רואה, זה יפה מאוד. זה יפהפה.‬

280
00:17:42,227 --> 00:17:45,857
‫אבל גם, אתה יודע, זה יצא לאור,‬
‫לדעתי, ב-1900.‬

281
00:17:45,939 --> 00:17:50,739
‫לא האמנתי שיש לי משהו שנראה כל כך חשוב.‬

282
00:17:51,403 --> 00:17:54,283
‫זה כמו ש… זה נראה לי חשוב,‬

283
00:17:54,364 --> 00:17:57,534
‫כי זה נראה‬
‫כמו משהו שיהיה במוזיאון או בספרייה.‬

284
00:17:58,494 --> 00:18:04,464
‫אני אוהבת את הספר הזה,‬
‫ואם משהו יקרה לו זה ישבור לי את הלב.‬

285
00:18:05,209 --> 00:18:08,999
‫זה ספר במצב מצוין שהיה בבעלות ילדה בת שבע.‬

286
00:18:09,088 --> 00:18:12,088
‫עד כדי כך תמיד נזהרתי עם ספרים.‬

287
00:18:12,174 --> 00:18:15,764
‫כלומר, אני זוכרת פעם אחת,‬
‫כשהייתי בערך באותו גיל,‬

288
00:18:15,844 --> 00:18:18,684
‫קראתי ספר של ננסי דרו, והוא נפל לי,‬

289
00:18:18,764 --> 00:18:20,854
‫והרמתי אותו ונישקתי אותו.‬

290
00:18:21,517 --> 00:18:23,477
‫ואימא שלי אמרה, "מה את עושה?"‬

291
00:18:23,560 --> 00:18:26,400
‫ואמרתי, "אם מפילים ספר, חייבים לנשק אותו."‬

292
00:18:27,314 --> 00:18:29,024
‫היא אמרה, "מי אמר לך את זה?"‬

293
00:18:29,566 --> 00:18:31,896
‫זה משהו שאמרו לנו בבית הכנסת.‬

294
00:18:31,985 --> 00:18:36,155
‫שאם מפילים ספר תפילה, איך שלא קוראים לזה,‬
‫צריך לנשק אותו.‬

295
00:18:36,240 --> 00:18:38,120
‫אימא שלי אמרה, "כן. לא כל ספר."‬

296
00:18:42,746 --> 00:18:46,576
‫אחד הדברים הראשונים שכתבת‬
‫היה טור למגזין "אינטרוויו".‬

297
00:18:46,667 --> 00:18:48,627
‫ואחרי שעשית את זה לזמן מה…‬

298
00:18:48,710 --> 00:18:51,170
‫"I Cover the Waterfront" היה שמו של…‬

299
00:18:51,255 --> 00:18:54,965
‫לא, הטור הראשון שהיה לי ב"אינטרוויו"‬
‫נקרא "הטוב שבגרוע",‬

300
00:18:55,050 --> 00:18:56,680
‫וזה היה טור ביקורת סרטים.‬

301
00:18:56,760 --> 00:18:59,560
‫אבל סיקרתי רק, טוב,‬
‫אפילו לא סרטים מליגה ב',‬

302
00:18:59,638 --> 00:19:03,308
‫בעיקר כאלו שנוצרו על ידי חברה בשם‬
‫"אמריקן אינטרנשיונל פיקצ'רס",‬

303
00:19:03,392 --> 00:19:06,772
‫שהתמחתה בסוג מסוים של סרטים,‬
‫שהייתי מאוהבת בו.‬

304
00:19:06,854 --> 00:19:09,404
‫והם הקרינו אותם בניו יורק למפיצים.‬

305
00:19:09,481 --> 00:19:12,781
‫הייתי צופה בהקרנות האלה.‬
‫כתבתי את הטור הזה במשך כשנתיים.‬

306
00:19:12,860 --> 00:19:15,110
‫ואז התחלתי את‬
‫"I Cover the Waterfront",‬

307
00:19:15,195 --> 00:19:17,695
‫שהיה יותר כללי.‬

308
00:19:17,781 --> 00:19:19,741
‫כתבתי על הכול, לא רק סרטים.‬

309
00:19:20,450 --> 00:19:23,000
‫אבל אמרתי לך שיש לי את הספר הזה.‬
‫-איזה ספר?‬

310
00:19:23,078 --> 00:19:25,538
‫כל הדברים שכתבת ל"אינטרוויו" בשנות ה-70.‬

311
00:19:25,622 --> 00:19:28,292
‫ביקורות הסרטים שלי נמצאות שם.‬
‫-זה נכון. כן.‬

312
00:19:28,375 --> 00:19:31,165
‫"הטוב שבגרוע".‬
‫-כן, נכון.‬

313
00:19:31,253 --> 00:19:33,513
‫כל הסרטים ההם של איי-איי-פי, זוכר?‬
‫-כן.‬

314
00:19:33,589 --> 00:19:37,799
‫ומעולם לא הקרינו אותם בניו יורק.‬
‫אולי הקרינו אותם ברחוב 42.‬

315
00:19:37,885 --> 00:19:40,545
‫הקרינו אותם בניו יורק‬
‫לבעלי קולנועי דרייב-אין.‬

316
00:19:41,305 --> 00:19:44,555
‫כי בעיקר בכאלה הקרינו אותם אז.‬

317
00:19:44,641 --> 00:19:46,891
‫היו עושים הקרנות, נגיד בברודוויי 1600.‬

318
00:19:46,977 --> 00:19:49,517
‫זוכר את חדר ההקרנה ההוא?‬
‫-חדר הקרנה נהדר.‬

319
00:19:49,605 --> 00:19:53,315
‫כל כך מלוכלך.‬
‫-הכנסתי את עצמי לרשימה של איי-איי-פי.‬

320
00:19:53,400 --> 00:19:57,200
‫כדי שאוכל לצפות בסרטים האלה.‬
‫ופשוט התחלתי לכתוב בעיקר עליהם.‬

321
00:19:58,822 --> 00:20:01,032
‫כי היה יותר כיף לכתוב עליהם.‬

322
00:20:01,116 --> 00:20:03,696
‫כי לא באמת התעניינתי בלהיות מבקרת.‬

323
00:20:03,785 --> 00:20:06,995
‫רציתי למצוא משהו מצחיק לכתוב עליו.‬

324
00:20:07,080 --> 00:20:09,080
‫הדברים האלה היו… ‬
‫-הם היו מדהימים.‬

325
00:20:09,166 --> 00:20:11,166
‫אבל אתה ביימת את אחד מהסרטים האלה.‬

326
00:20:11,668 --> 00:20:13,418
‫"כנופיית ברתה".‬
‫-כתבתי עליו.‬

327
00:20:13,503 --> 00:20:14,803
‫ראית?‬
‫-לא, לא ראיתי.‬

328
00:20:14,880 --> 00:20:18,010
‫אני בהחלט זוכרת,‬
‫כי כשגיליתי, לאחרונה,‬

329
00:20:18,091 --> 00:20:21,721
‫שביימת את "כנופיית ברתה", אמרתי,‬
‫"בטוח כתבתי עליו. אני זוכרת."‬

330
00:20:21,803 --> 00:20:23,603
‫אבל לא ידעתי שזה אתה ביימת.‬

331
00:20:24,181 --> 00:20:25,021
‫כן?‬

332
00:20:25,098 --> 00:20:26,558
‫תוכלי לדבר קצת על החוויה‬

333
00:20:26,642 --> 00:20:29,062
‫שבכתיבה למגזין "אינטרוויו" ולאנדי וורהול?‬

334
00:20:29,770 --> 00:20:34,020
‫אני לא ממש יודעת מה לומר על זה.‬
‫זה היה לפני זמן רב.‬

335
00:20:34,608 --> 00:20:38,198
‫הייתי צעירה מאוד‬
‫כשהתחלתי לעבוד ב"אינטרוויו". הייתי בת 20.‬

336
00:20:38,737 --> 00:20:44,737
‫וכתבתי ל"אינטרוויו"‬
‫במשך איזה 11 שנים, אני חושבת. די הרבה זמן.‬

337
00:20:44,826 --> 00:20:47,576
‫ומעולם לא הסתדרתי עם אנדי.‬

338
00:20:48,914 --> 00:20:50,424
‫אנדי מעולם לא הסתדר איתי.‬

339
00:20:51,792 --> 00:20:53,592
‫הולך לו טוב בהרבה מאז שהוא מת.‬

340
00:20:58,048 --> 00:21:02,138
‫איך אני יודעת? כי שבועיים לפני מותו‬
‫מכרתי את כל יצירות וורהול שהיו לי.‬

341
00:21:05,347 --> 00:21:08,557
‫מכרתי אותם‬
‫כדי לשלם את דמי תחזוקה של הדירה שלי.‬

342
00:21:10,102 --> 00:21:12,942
‫אז אני עושה החלטות גרועות לא רק בנדל"ן.‬

343
00:21:15,190 --> 00:21:17,940
‫ולמען האמת, אני מאמינה שבגלל זה אנדי מת.‬

344
00:21:20,237 --> 00:21:21,567
‫אתה יודע? הוא בטח חשב,‬

345
00:21:22,489 --> 00:21:23,569
‫"טוב!"‬

346
00:21:24,157 --> 00:21:26,077
‫כמובן שהמחירים עלו ברגע שהוא מת.‬

347
00:21:31,957 --> 00:21:36,627
‫אין דבר שמסמל בעיניי את השינוי בניו יורק‬

348
00:21:36,712 --> 00:21:38,262
‫יותר מהעובדה שמה שהיה פעם‬

349
00:21:38,338 --> 00:21:44,928
‫דוכן עיתונים גדול שעובד כל הלילה,‬
‫24 שעות ביממה, תמיד פתוח, בכיכר קולומבוס ‬

350
00:21:45,012 --> 00:21:46,352
‫הוא כעת השכרת אופניים.‬

351
00:21:50,767 --> 00:21:53,307
‫המראה של ניו יורק השתנה לחלוטין.‬

352
00:21:53,395 --> 00:21:56,895
‫במילים אחרות,‬
‫ניו יורק הייתה מוצפת עיתונים פעם.‬

353
00:21:57,899 --> 00:22:00,149
‫הם היו בביבים, הם היו בפחים. ‬

354
00:22:00,235 --> 00:22:03,235
‫זוכרת את המקום עם העיתונים בטיימס סקוור?‬

355
00:22:03,322 --> 00:22:06,452
‫כל העיר הייתה מוצפת עיתונים,‬
‫כי אנשים זרקו אותם.‬

356
00:22:06,533 --> 00:22:09,163
‫היו מיליארד עיתונים.‬
‫בכל יום אנשים זרקו אותם.‬

357
00:22:09,244 --> 00:22:10,454
‫אז הם היו בביבים.‬

358
00:22:10,537 --> 00:22:12,907
‫כל סלי האשפה היו מלאים בעיתונים.‬

359
00:22:12,998 --> 00:22:16,248
‫בכל מושבי הרכבת התחתית היו עיתונים.‬
‫הם היו על הרצפה.‬

360
00:22:16,335 --> 00:22:19,705
‫לעיתים רחוקות עוד רואים‬
‫אנשים קוראים עיתונים ברכבת התחתית.‬

361
00:22:19,796 --> 00:22:22,006
‫וזה היה פעם… הכול.‬
‫-זה היה הכול.‬

362
00:22:22,090 --> 00:22:25,390
‫וכן רואים‬
‫אנשים קוראים ספרים אמיתיים ברכבת התחתית.‬

363
00:22:25,469 --> 00:22:29,219
‫לא מיליון אנשים,‬
‫אבל רואים כמה שעושים את זה,‬

364
00:22:29,306 --> 00:22:30,966
‫ומדובר בעיקר בצעירים.‬

365
00:22:31,058 --> 00:22:33,638
‫בעיקר, לדעתי, אנשים בשנות העשרים לחייהם.‬

366
00:22:33,727 --> 00:22:37,147
‫ושאלתי את העורך שלי,‬
‫שיש לו ילדים בגיל הזה,‬

367
00:22:37,230 --> 00:22:41,490
‫"הילדים שלך קוראים ספרים בקינדל,‬
‫או איך שלא קוראים לזה?"‬

368
00:22:41,568 --> 00:22:44,488
‫והוא אמר, "לא. הילדים שלי קוראים ספרים."‬

369
00:22:44,571 --> 00:22:47,201
‫הוא אמר, "האנשים שקוראים בעיקר… "‬

370
00:22:47,282 --> 00:22:50,242
‫יש משהו מלבד קינדל. איך שלא קוראים לזה.‬

371
00:22:50,327 --> 00:22:53,707
‫הוא אמר שהאנשים האלה‬
‫הם בעיקר בשנות הארבעים והחמישים שלהם.‬

372
00:22:53,789 --> 00:22:56,629
‫אז, כלומר, לא תמיד ברור לי, אתה יודע…‬

373
00:22:56,708 --> 00:22:58,998
‫אני תמיד מנסה לראות מה אנשים קוראים.‬

374
00:22:59,086 --> 00:23:01,296
‫זה חשוב לי מאוד.‬

375
00:23:01,380 --> 00:23:02,630
‫מה אתם קוראים.‬

376
00:23:03,840 --> 00:23:08,350
‫אבל כל ספר, אפילו אם אני מסתכלת על הספר‬
‫וחושבת, "מי היה קורא את הספר הזה?"‬

377
00:23:08,428 --> 00:23:09,508
‫טוב, יופי. זה ספר.‬

378
00:23:11,014 --> 00:23:12,224
‫קדימה, תקראו.‬

379
00:23:26,905 --> 00:23:28,985
‫היי. אתם קונים ספרים?‬

380
00:23:29,741 --> 00:23:30,951
‫בקיוסק הזה? לא.‬

381
00:23:31,034 --> 00:23:35,124
‫לא. אני בטוחה שלא. אתה חושב שזה הוגן‬
‫להכניס ספר לטיימס סקוור?‬

382
00:23:35,622 --> 00:23:38,582
‫זה לא הוגן כלפי הספרים.‬
‫-כן.‬

383
00:23:39,418 --> 00:23:41,088
‫אין להם באמת בחירה.‬
‫-זה מזיק.‬

384
00:23:41,169 --> 00:23:43,959
‫- תחשוב לפני שאתה מדבר.‬
‫תקרא לפני שאתה חושב. פראן ליבוביץ -‬

385
00:23:44,047 --> 00:23:48,177
‫אם אתה לא מוכר ספרים, וברור שאתה לא,‬
‫למה אתה כאן? אתה מוכר את החולצות?‬

386
00:23:48,260 --> 00:23:51,560
‫אנחנו מוכרים הרבה תיקים. כן מוכרים ספרים.‬
‫-כן.‬

387
00:23:52,431 --> 00:23:55,311
‫זה ספר נהדר. אני כל הזמן קונה אותו לילדים.‬

388
00:23:55,392 --> 00:23:56,312
‫זה ספר ממש טוב.‬

389
00:23:59,062 --> 00:24:02,022
‫גבירותיי ורבותיי, קבלו את פראן ליבוביץ!‬

390
00:24:05,819 --> 00:24:08,529
‫"מטרופוליטן לייף" ו-"סושיאל סטדיז",‬
‫מה בא קודם?‬

391
00:24:08,613 --> 00:24:10,823
‫"מטרופוליטן לייף" ואז "סושיאל סטדיז",‬

392
00:24:10,907 --> 00:24:14,827
‫אוסף מבדר בטירוף של מאמרים משעשעים. שניהם.‬

393
00:24:14,911 --> 00:24:19,251
‫וכמה פעמים הם הופצו מחדש‬
‫בצורה כזו או אחרת?‬

394
00:24:19,833 --> 00:24:22,843
‫בפורמטים שונים,‬
‫כנראה ארבע או חמש פעמים כל אחד מהם.‬

395
00:24:22,919 --> 00:24:25,919
‫עכשיו יש לך ספר ילדים. זה חדש עבורך.‬
‫-נכון.‬

396
00:24:26,006 --> 00:24:28,336
‫את מתכננת לכתוב משהו חדש?‬

397
00:24:28,425 --> 00:24:29,795
‫זה חדש.‬
‫-ספר הפנדה?‬

398
00:24:29,885 --> 00:24:31,635
‫כן,‬
‫-כן, אבל זה לילדים.‬

399
00:24:31,720 --> 00:24:34,510
‫אני כותבת רומן.‬
‫-כתבת רומן כבר לפני שש שנים.‬

400
00:24:34,598 --> 00:24:36,388
‫כשדיברנו לפני שש שנים… ‬
‫-לא.‬

401
00:24:36,475 --> 00:24:40,475
‫הייתי אמורה לכתוב רומן אז,‬
‫אבל לקחתי עשר שנים הפסקה כדי לזעוף.‬

402
00:24:42,189 --> 00:24:44,149
‫עשר שנים הפסקה כדי לזעוף?‬
‫-כן.‬

403
00:24:45,066 --> 00:24:48,646
‫והצלחת להגשים את כל מה שרצית לעשות?‬

404
00:24:48,737 --> 00:24:50,107
‫כמעט סיימתי לזעוף.‬

405
00:24:50,197 --> 00:24:52,907
‫האם את סובלת מ… ‬
‫-כן.‬

406
00:24:52,991 --> 00:24:53,831
‫בסדר.‬

407
00:24:58,747 --> 00:25:02,247
‫בספרייה הציבורית של ניו יורק‬
‫יש מגנט על המקרר, עם ציטוט שלך.‬

408
00:25:02,918 --> 00:25:04,588
‫חצי ציטוט.‬
‫-חצי ציטוט.‬

409
00:25:05,212 --> 00:25:08,172
‫חצי הציטוט הוא, "תחשוב לפני שאתה מדבר.‬

410
00:25:08,256 --> 00:25:10,296
‫תקרא לפני שאתה חושב." מה השאר?‬

411
00:25:10,383 --> 00:25:13,393
‫שאר הציטוט, למיטב זיכרוני, כי הוא ממש ישן…‬

412
00:25:13,470 --> 00:25:17,930
‫זה משהו שכתבתי ל"ניוזוויק" ב-1978 בערך.‬

413
00:25:18,558 --> 00:25:22,978
‫טוב, אז, "ניוזוויק"‬
‫היה עיתון חשוב מאוד ב-1978, אגב.‬

414
00:25:23,063 --> 00:25:26,483
‫והיה להם מדור בעמוד האחורי, בשם "תורי".‬

415
00:25:27,108 --> 00:25:31,028
‫והם היו מזמינים אנשים שונים לכתוב אותו.‬

416
00:25:31,112 --> 00:25:34,122
‫אחרי שהספר הראשון שלי יצא ב-1978,‬
‫הוזמנתי לעשות זאת.‬

417
00:25:34,199 --> 00:25:39,119
‫ההורים שלי לא האמינו. הם אמרו, "הציעו לך?"‬

418
00:25:40,956 --> 00:25:44,626
‫ההורים שלי קנו את "ניוזוויק"‬
‫כי הרבה יהודים לא קנו "טיים".‬

419
00:25:45,835 --> 00:25:51,505
‫כי ה"טיים" היה בבעלותו של הנרי לוס,‬
‫שהיה אנטישמי ידוע.‬

420
00:25:51,591 --> 00:25:55,431
‫הם קנו "לייף", כי איכשהו הם פספסו את זה.‬

421
00:25:55,512 --> 00:25:57,012
‫אבל הם קנו "ניוזוויק".‬

422
00:25:57,097 --> 00:26:00,097
‫בניוזוויק היה את המדור הזה,‬
‫ואמרתי "אני אעשה את זה".‬

423
00:26:00,183 --> 00:26:01,603
‫״מה זאת אומרת? את?"‬

424
00:26:02,352 --> 00:26:04,442
‫זה כאילו שזה היה בלתי נתפס בעיניהם.‬

425
00:26:05,522 --> 00:26:07,232
‫אז כתבתי משהו על בני נוער,‬

426
00:26:07,315 --> 00:26:10,605
‫וזה היה מין כיוון שונה לבני נוער.‬

427
00:26:11,528 --> 00:26:13,818
‫דברים שונים שהם צריכים לעשות.‬

428
00:26:15,031 --> 00:26:17,411
‫ואני חושבת שהציטוט המקורי היה…‬

429
00:26:19,786 --> 00:26:22,456
‫"תחשוב לפני שאתה מדבר.‬
‫תקרא לפני שאתה חושב.‬

430
00:26:22,539 --> 00:26:26,329
‫זה ייתן לך משהו לחשוב עליו‬
‫שלא המצאת בעצמך.‬

431
00:26:26,418 --> 00:26:29,958
‫מהלך חכם בכל גיל,‬
‫אבל בעיקר בגיל 17‬

432
00:26:30,046 --> 00:26:33,296
‫כשאתה הכי בסיכון להגיע למסקנות מעצבנות."‬

433
00:26:35,176 --> 00:26:38,136
‫- לזכרה של טוני מוריסון, באהבה -‬

434
00:26:50,191 --> 00:26:52,821
‫ובכן, המקום שבו אנו נמצאים,‬
‫"מועדון השחקנים",‬

435
00:26:52,902 --> 00:26:56,662
‫נרכש על ידי אדווין בות', שהיה שחקן,‬

436
00:26:56,740 --> 00:26:59,490
‫ושבשלב מסוים פתח את "מועדון השחקנים".‬

437
00:26:59,576 --> 00:27:02,786
‫וכשהוא נפטר,‬
‫הוא הוריש את הבניין למועדון השחקנים.‬

438
00:27:03,622 --> 00:27:05,672
‫אבל אחיו‬

439
00:27:06,791 --> 00:27:08,541
‫היה ג'ון וילקס בות'.‬

440
00:27:09,169 --> 00:27:11,629
‫אז אחיו הרג את אברהם לינקולן.‬

441
00:27:12,547 --> 00:27:15,967
‫ויש מכתב למעלה…‬

442
00:27:16,051 --> 00:27:18,721
‫לא המכתב האמיתי, אלא עותק של המכתב‬

443
00:27:18,803 --> 00:27:21,513
‫שהוא כתב לעיתון.‬

444
00:27:21,598 --> 00:27:24,308
‫הוא ממוען ל"אחיי האזרחים" או משהו כזה,‬

445
00:27:24,392 --> 00:27:26,902
‫כמו מתנצל על אחיו.‬

446
00:27:26,978 --> 00:27:29,768
‫וקראתי את המכתב הזה וחשבתי לעצמי‬

447
00:27:29,856 --> 00:27:32,776
‫שאני מכירה הרבה אנשים שמתלוננים על אחיהם.‬

448
00:27:32,859 --> 00:27:36,029
‫למעשה,‬
‫כמעט כל מי שיש לו אחים מתלונן עליהם.‬

449
00:27:36,112 --> 00:27:38,662
‫אבל חשבתי, כשקראתי את המכתב הזה,‬

450
00:27:39,407 --> 00:27:41,617
‫שזה לא משנה איזה סוג של אחים יש לך… ‬

451
00:27:42,118 --> 00:27:46,618
‫כאילו, אתה יכול לומר לעצמך,‬
‫"כן, אחי לעולם לא מחזיר לי כסף".‬

452
00:27:46,706 --> 00:27:49,416
‫או, "אחותי מרכלת", או, אתה יודע…‬

453
00:27:49,501 --> 00:27:52,301
‫אבל אתה תמיד יכול לומר לעצמך,‬

454
00:27:52,379 --> 00:27:55,089
‫"לפחות אחי לא הרג את אברהם לינקולן."‬

455
00:28:00,053 --> 00:28:04,683
‫אני בטוחה שגם אדווין בות'‬
‫הקשיב לחברים שלו מתלוננים על אחיהם,‬

456
00:28:04,766 --> 00:28:06,306
‫עד שאחיו הרג את לינקולן.‬

457
00:28:06,393 --> 00:28:10,863
‫ואז, אני בטוחה שאחרי זה,‬
‫אם אנשים היו אומרים "אחי שאל… "‬

458
00:28:10,939 --> 00:28:13,779
‫אנשים היו אומרים,‬
‫"שקט. אחיו הרג את לינקולן."‬

459
00:28:13,858 --> 00:28:15,608
‫כאילו, "בואו לא נפתח את זה."‬

460
00:28:15,694 --> 00:28:20,624
‫אז תמיד יש אנשים עם בעיות גרועות משלך.‬

461
00:28:22,659 --> 00:28:23,869
‫טוב.‬
‫-סיימנו?‬

462
00:28:23,952 --> 00:28:24,832
‫כן, אני מבינה.‬

463
00:28:25,537 --> 00:28:28,577
‫קדימה. תמשיך לצלם.‬

464
00:28:30,333 --> 00:28:31,423
‫בבקשה. תמשיכי.‬

465
00:28:32,419 --> 00:28:33,379
‫היא פונה שמאלה.‬

466
00:28:34,462 --> 00:28:36,762
‫כן. זה עוד גשר.‬

467
00:28:39,259 --> 00:28:40,389
‫טוב. הצלחתי.‬

468
00:28:41,219 --> 00:28:44,929
‫ומה לגבי איך שלא קוראים לו,‬
‫שעמד לבנות כביש מהיר שעובר במנהטן?‬

469
00:28:45,014 --> 00:28:48,394
‫רוברט מוזס. שבנה את זה.‬
‫זה היה הרעיון של רוברט מוזס.‬

470
00:28:48,476 --> 00:28:53,186
‫כל זה… ‬
‫-רוברט מוזס היה צריך לדבוק בדגמים.‬

471
00:28:53,273 --> 00:28:57,113
‫מבלי יודעין רוברט מוזס,‬
‫היה הכי טוב בתור מיניאטוריסט.‬

472
00:28:58,236 --> 00:29:00,486
‫הלכתי ליריד העולמי, אך לא ראיתי את זה.‬

473
00:29:01,197 --> 00:29:04,827
‫היריד העולמי היה כה מלא באטרקציות מדהימות‬

474
00:29:04,909 --> 00:29:08,289
‫שלמי היה זמן לזה, מי ידע על זה בכלל?‬

475
00:29:08,371 --> 00:29:10,711
‫אבל אני לא מאמינה שזה עדיין כאן.‬

476
00:29:16,379 --> 00:29:18,049
‫בסדר. כן.‬

477
00:29:53,875 --> 00:29:56,745
‫תרגום כתוביות: זואי רוז‬