1
00:00:06,006 --> 00:00:07,966
‫- סדרה תיעודית מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:10,802 --> 00:00:12,762
‫השנאה שלי לכסף עמוקה מאוד.‬

3
00:00:12,846 --> 00:00:18,226
‫הבעיה שלי בהקשר הזה, לא הבעיה היחידה שלי,‬

4
00:00:18,309 --> 00:00:20,399
‫היא שאני אוהבת דברים.‬

5
00:00:20,478 --> 00:00:23,728
‫אז אני שונאת כסף, אבל אני אוהבת דברים, כן?‬

6
00:00:23,815 --> 00:00:27,685
‫אני שונאת כסף, אבל אוהבת רהיטים.‬
‫אני שונאת כסף, אבל אוהבת מכוניות.‬

7
00:00:27,777 --> 00:00:29,397
‫אני שונאת כסף, אבל אוהבת בגדים.‬

8
00:00:29,487 --> 00:00:32,277
‫זה בסדר לשנוא כסף, אם את שונאת גם דברים.‬

9
00:00:32,365 --> 00:00:34,695
‫כי אז את הדלאי לאמה, אתה מבין?‬

10
00:00:50,133 --> 00:00:53,393
‫- ברודוויי 140, גבול המגרש‬
‫רשות המעבר עשויה להתבטל -‬

11
00:01:13,323 --> 00:01:15,283
‫היי, פראן.‬
‫-היי, מה נשמע?‬

12
00:01:15,366 --> 00:01:17,236
‫אנחנו מוכנים שתשבי במקום שלך.‬

13
00:01:28,046 --> 00:01:32,586
‫איזו עצה היית נותנת לעצמך‬
‫בת העשרים ומשהו, שרק עברה לניו יורק?‬

14
00:01:32,675 --> 00:01:33,545
‫תביאי כסף.‬

15
00:01:34,719 --> 00:01:35,599
‫בסדר?‬

16
00:01:37,263 --> 00:01:39,223
‫תביאי כסף. זה מה שהייתי אומרת לך.‬

17
00:01:39,307 --> 00:01:42,977
‫עצה למישהי שהגיעה כשאני הגעתי?‬
‫את לא צריכה הרבה כסף.‬

18
00:01:48,233 --> 00:01:49,073
‫הנה.‬

19
00:01:50,193 --> 00:01:51,113
‫בסדר.‬
‫-טוב…‬

20
00:01:51,611 --> 00:01:55,821
‫אני לא רוצה להגיד כלום,‬
‫אבל הכוסות פחות ופחות זהות.‬

21
00:01:55,907 --> 00:01:58,577
‫אבל אני שותה את הקפה, ואז הוא יורד ו…‬

22
00:01:59,244 --> 00:02:00,794
‫אז נצטרך לצלם הכול מחדש.‬

23
00:02:03,039 --> 00:02:04,869
‫- מועצת ההערכה -‬

24
00:02:04,999 --> 00:02:08,839
‫זה באמת נכון שנשים בגילי, כשהיינו ילדות,‬

25
00:02:08,919 --> 00:02:12,129
‫גדלנו במחשבה שלעולם לא נצטרך לחשוב על כסף.‬

26
00:02:12,215 --> 00:02:16,545
‫אני מאמינה שאם הייתי בן,‬

27
00:02:16,636 --> 00:02:22,726
‫אז לא הייתה לי גישה‬
‫כל כך עצלנית להפליא לכסף.‬

28
00:02:22,809 --> 00:02:24,559
‫לא היו מרשים לי,‬

29
00:02:24,644 --> 00:02:28,364
‫אבא שלי היה צועק עליי,‬
‫"השתגעת? אתה לא מבין?"‬

30
00:02:28,439 --> 00:02:30,899
‫הרבה פעמים שאלו אותי,‬

31
00:02:30,984 --> 00:02:33,534
‫"ההורים שלך רצו שתהיי סופרת?". לא.‬

32
00:02:33,611 --> 00:02:35,701
‫"הם ניסו להניא אותך מזה?". לא.‬

33
00:02:35,780 --> 00:02:39,620
‫"באמת? מה הם רצו שתהיי?".‬
‫נשואה. הם רצו שאהיה נשואה.‬

34
00:02:39,701 --> 00:02:42,411
‫הם הניחו שאהיה נשואה ורצו שאהיה נשואה.‬

35
00:02:42,495 --> 00:02:44,575
‫אז הם אף פעם לא אמרו לי כלום‬

36
00:02:44,664 --> 00:02:49,884
‫ולא הינחו אותי בשום דבר,‬
‫מלבד הדברים שיהפכו אותי לרעיה טובה.‬

37
00:02:49,961 --> 00:02:52,421
‫אתה רואה שזה לא הסתדר להם,‬

38
00:02:52,505 --> 00:02:55,335
‫אבל במובן מסוים,‬

39
00:02:55,425 --> 00:02:59,345
‫ממש לא היה מעולה‬
‫להיות ילדה קטנה בשנות החמישים.‬

40
00:02:59,429 --> 00:03:01,389
‫אבל מה שהיה טוב בזה,‬

41
00:03:01,472 --> 00:03:05,232
‫היה העובדה שלא כל כך שמו לב אלינו.‬

42
00:03:05,310 --> 00:03:10,060
‫אני זוכר בבהירות רבה שהחברה הכי טובה שלי,‬

43
00:03:11,065 --> 00:03:15,105
‫ואנחנו קרובות מאוד עד היום,‬
‫היא גרה ברחוב שלי,‬

44
00:03:15,195 --> 00:03:18,655
‫הייתי בבית שלה אחרי הלימודים‬
‫ואבא שלה התקשר ואמר שהוא קיבל העלאה.‬

45
00:03:18,740 --> 00:03:21,580
‫כולם התרגשו מאוד. אמא שלה אפתה עוגה.‬

46
00:03:21,659 --> 00:03:23,119
‫לא ידעתי מה זאת העלאה.‬

47
00:03:23,203 --> 00:03:25,833
‫אז חזרתי הביתה‬
‫ושאלתי את אמא שלי מה זה "העלאה".‬

48
00:03:25,914 --> 00:03:30,134
‫היא אמרה, "כשמרוויחים יותר כסף‬
‫בכל שבוע", או משהו כזה.‬

49
00:03:30,627 --> 00:03:34,667
‫אז אמרתי לה שכך וכך קיבל העלאה‬
‫ועכשיו הוא מרוויח…‬

50
00:03:35,423 --> 00:03:40,013
‫אני זוכרת את הסכום.‬
‫שלוש מאות דולר בשבוע. הרבה יותר מאבא שלי.‬

51
00:03:40,094 --> 00:03:42,184
‫אני מבינה את זה בדיעבד.‬

52
00:03:43,598 --> 00:03:46,848
‫שאלתי, "כמה אבא מרוויח?",‬
‫והיא נתנה לי סטירה.‬

53
00:03:48,186 --> 00:03:52,106
‫היא ממש… "אל תדברי על כסף לעולם.‬

54
00:03:52,190 --> 00:03:57,610
‫זאת גסות רוח.‬
‫ואף פעם אל תשאלי אף אחד כמה הוא מרוויח."‬

55
00:03:57,695 --> 00:04:01,405
‫ומאז לא דיברתי על כסף. ולכן אין לי כסף.‬

56
00:04:01,491 --> 00:04:04,661
‫פעם הייתי במשרד של רואה החשבון שלי,‬

57
00:04:04,744 --> 00:04:09,174
‫ובסוף הוא הסתכל עליי ואמר,‬
‫"אני רוצה להסביר לך משהו.‬

58
00:04:09,249 --> 00:04:12,039
‫את חייבת לדבר איתי על כסף.‬
‫אני רואה החשבון שלך."‬

59
00:04:12,418 --> 00:04:15,758
‫כי כל הזמן אמרתי לו,‬
‫"אני לא חושבת שכדאי שאגיד לך".‬

60
00:04:16,339 --> 00:04:18,419
‫הוא היה שואל כמה אקבל תמורת משהו,‬

61
00:04:18,507 --> 00:04:21,797
‫והייתי עונה, "אני לא חושבת‬
‫שבא לי לדבר איתך על זה".‬

62
00:04:22,303 --> 00:04:26,473
‫כאילו, "מי אתה?"‬
‫עכשיו אנשים מדברים על כסף בלי הפסקה.‬

63
00:04:26,557 --> 00:04:29,097
‫אבל אני עדיין אומרת,‬

64
00:04:29,185 --> 00:04:31,555
‫שאם אני יודעת כמה מישהו מקבל עבור משהו,‬

65
00:04:31,646 --> 00:04:34,606
‫או כמה הדירה של מישהו עולה,‬
‫זה בגלל שהוא אמר לי.‬

66
00:04:34,691 --> 00:04:37,401
‫אנשים עושים את זה כל הזמן. לא הייתי שואלת.‬

67
00:04:37,485 --> 00:04:41,445
‫אבל אנשים מדברים עכשיו בלי הפסקה על כסף,‬

68
00:04:41,531 --> 00:04:46,451
‫כאילו שזה נושא מרתק לשיחה, וזה לא.‬

69
00:04:48,955 --> 00:04:54,375
‫רציתי להגיד שאני משלם 74 אחוזי מס, כן?‬

70
00:04:54,877 --> 00:04:56,627
‫אני רוצה להראות לך מה נשאר.‬

71
00:04:57,964 --> 00:05:00,724
‫מה שאני עושה לא חוקי.‬
‫-לא חוקי.‬

72
00:05:00,800 --> 00:05:05,970
‫לא אכפת לי שיזרקו אותי לכלא.‬
‫לפחות אעשה דיאטה.‬

73
00:05:06,055 --> 00:05:07,765
‫הנה, אני אראה לך מה נשאר לי.‬

74
00:05:09,183 --> 00:05:12,983
‫אני אפסיק כשאגיע ל-74 אחוזים.‬

75
00:05:14,105 --> 00:05:16,065
‫אסור לעשות שטויות,‬

76
00:05:16,607 --> 00:05:18,527
‫כי זה לא הולך לעניים.‬

77
00:05:18,609 --> 00:05:21,569
‫זה הולך לנשק גרעיני, לכל ה…‬

78
00:05:21,654 --> 00:05:23,614
‫אתה מבין שאתה מעצבן הרבה אנשים.‬

79
00:05:23,698 --> 00:05:25,868
‫תקשיב, הכסף שלי. זה לא מעניין אותי.‬

80
00:05:25,950 --> 00:05:28,950
‫כשרק עברתי לניו יורק,‬
‫אבא שלי נתן לי מאתיים דולר.‬

81
00:05:29,037 --> 00:05:30,827
‫זה בטח היה הסכום הכי גדול שהיה לי.‬

82
00:05:30,913 --> 00:05:33,623
‫בטח חשבתי,‬
‫"מאתיים דולר, אני מסודרת לחיים".‬

83
00:05:34,167 --> 00:05:36,127
‫אתה מבין?‬

84
00:05:36,210 --> 00:05:38,090
‫הייתי נהגת מונית.‬

85
00:05:38,171 --> 00:05:41,051
‫הייתי נהגת פרטית של אנשים.‬

86
00:05:41,758 --> 00:05:44,258
‫הייתי מנקה. הייתי רוכלת.‬

87
00:05:44,802 --> 00:05:48,352
‫הייתי מוכרת חגורות ברחוב. הייתי קונה‬

88
00:05:49,432 --> 00:05:53,692
‫את עיתון וילג' ווייס. הייתי עובדת‬
‫לפחות חמישה ימים בשבוע, לפעמים שישה.‬

89
00:05:53,770 --> 00:05:55,270
‫אבל אף פעם לא עבדתי ביום רביעי,‬

90
00:05:55,355 --> 00:05:57,975
‫כי ביום רביעי היה מתפרסם הווילג' ווייס.‬

91
00:05:58,483 --> 00:06:01,493
‫אז הייתי הולכת‬
‫לכיכר שרידן וקונה וילג' ווייס,‬

92
00:06:01,569 --> 00:06:04,909
‫והיה בווילג' ווייס, בעצם בכל העיתונים,‬

93
00:06:04,989 --> 00:06:07,239
‫שם היו מודעות הדרושים.‬

94
00:06:07,325 --> 00:06:08,655
‫ותמיד חשבתי…‬

95
00:06:09,160 --> 00:06:11,080
‫כי תמיד שנאתי את העבודה שלי.‬

96
00:06:11,162 --> 00:06:15,752
‫אז הייתי חושבת, "בשבוע הבא‬
‫אמצא עבודה יותר טובה, שלא אשנא כל כך".‬

97
00:06:16,709 --> 00:06:20,379
‫בשלב כלשהו הבנתי,‬
‫"פראן, את פשוט לא אוהבת לעבוד".‬

98
00:06:20,463 --> 00:06:25,433
‫זה לא רק…‬
‫העבודה הזאת גרועה, כולם יסכימו,‬

99
00:06:25,510 --> 00:06:28,100
‫אבל למען האמת אני לא ממש אוהבת לעבוד,‬

100
00:06:28,179 --> 00:06:32,639
‫אני אוהבת לשכב על הספה ולקרוא,‬
‫וזה לא מקצוע.‬

101
00:06:32,725 --> 00:06:37,935
‫לא משלמים על זה.‬
‫אם היו משלמים, הייתי גרה פה.‬

102
00:06:39,649 --> 00:06:44,199
‫אבל גם נמנעתי מלעבוד‬
‫בעבודה שכל החברות שלי עבדו בה,‬

103
00:06:44,278 --> 00:06:45,858
‫מלצרות.‬

104
00:06:45,947 --> 00:06:49,527
‫כל הבחורות שהכרתי שהיו צריכות לעבוד…‬
‫הכרתי כאלה שלא היו צריכות,‬

105
00:06:49,617 --> 00:06:51,787
‫הן היו מלצריות.‬

106
00:06:52,578 --> 00:06:54,368
‫מאה אחוז מהן, אפשר לומר.‬

107
00:06:54,455 --> 00:06:59,665
‫החברות שלי היו שואלות אותי,‬
‫"למה את מנקה דירות במקום…‬

108
00:06:59,752 --> 00:07:03,712
‫בואי לעבוד איפשה שאני עובדת. תרוויחי יותר.‬

109
00:07:03,798 --> 00:07:07,758
‫העבודה פחות קשה פיזית, זה בטוח."‬

110
00:07:07,844 --> 00:07:13,894
‫ואני הייתי אומרת… אני אנסח את זה ככה.‬

111
00:07:13,975 --> 00:07:18,265
‫האנשים ששכרו מלצריות היו גברים,‬
‫המנהלים היו גברים.‬

112
00:07:18,354 --> 00:07:20,904
‫לא הייתה דרך לקבל משמרת במסעדה‬

113
00:07:20,982 --> 00:07:22,862
‫בלי לשכב עם המנהל, בסדר?‬

114
00:07:22,942 --> 00:07:26,532
‫זה כל הסיפור. לא רומנטיקה, לא דייטים.‬

115
00:07:26,612 --> 00:07:29,912
‫השאלה היא לא אם לפלרטט או לא לפלרטט.‬

116
00:07:29,991 --> 00:07:34,621
‫בשביל פראן הצעירה, למשל, העניין היה לעבוד.‬

117
00:07:34,704 --> 00:07:37,374
‫וככה היה אפשר לעבוד במלצרות.‬

118
00:07:37,457 --> 00:07:41,917
‫הייתה מסעדה שכולם רצו לעבוד בה,‬
‫שהמנהל שלה היה הומו.‬

119
00:07:42,003 --> 00:07:44,843
‫הוא היה הומו. כולן הלכו לשם…‬

120
00:07:46,048 --> 00:07:49,218
‫אבל הוא, כמובן, שכר רק מלצרים,‬
‫שגם היו צריכים לשכב איתו.‬

121
00:07:49,302 --> 00:07:50,602
‫אתה מבין?‬

122
00:07:51,429 --> 00:07:54,849
‫כולם חושבים שניו יורק הייתה פעם זולה.‬

123
00:07:54,932 --> 00:07:58,392
‫היא תמיד הייתה יותר יקרה מכל מקום אחר.‬

124
00:07:58,478 --> 00:07:59,598
‫אם אני אומרת למישהו,‬

125
00:07:59,687 --> 00:08:03,067
‫"ב-1970 גרתי בדירה ברחוב 4 מערב.‬

126
00:08:03,149 --> 00:08:05,609
‫שכר הדירה היה 121.78 דולר לחודש."‬

127
00:08:05,693 --> 00:08:08,243
‫אנשים אומרים, "לא ייאמן!"‬

128
00:08:08,321 --> 00:08:10,361
‫זה היה יקר.‬

129
00:08:10,448 --> 00:08:12,908
‫רוב החברות שלי גרו באיסט וילג'.‬

130
00:08:12,992 --> 00:08:16,792
‫הן היו אומרות לי שאני משוגעת‬
‫כי אני משלמת כל כך הרבה על חדר אחד.‬

131
00:08:16,871 --> 00:08:19,621
‫"אם היית גרה בשכונה שלי, בשדרה סי,‬

132
00:08:19,707 --> 00:08:21,457
‫היית מקבלת ארבעה חדרים."‬

133
00:08:21,542 --> 00:08:23,922
‫ותמיד הייתי עונה, "כן, אבל לא יאנסו אותי".‬

134
00:08:24,712 --> 00:08:28,302
‫בסדר? תמיד חשבתי שזה שווה עוד קצת כסף.‬

135
00:08:28,382 --> 00:08:30,802
‫זה שווה, זה שווה.‬
‫-אתם מבינים?‬

136
00:08:30,885 --> 00:08:33,675
‫אני לא פזרנית, אבל יש דברים שמשלמים עליהם.‬

137
00:08:33,763 --> 00:08:37,683
‫הדירה הייתה יקרה מדי, היא הייתה נוראית.‬

138
00:08:37,767 --> 00:08:39,847
‫היא הייתה יקרה מדי, אבל יותר בטוחה.‬

139
00:08:39,936 --> 00:08:44,936
‫בפעם הראשונה שקיבלתי צ'ק גדול,‬
‫לא היה לי חשבון בנק.‬

140
00:08:45,024 --> 00:08:49,364
‫קיבלתי צ'ק ענקי, מאה אלף דולר,‬
‫ולא ידעתי מה לעשות איתו.‬

141
00:08:50,029 --> 00:08:52,109
‫פשוט… זה מה שהייתי עושה עם צ'קים.‬

142
00:08:52,198 --> 00:08:57,408
‫הייתי מקבלת צ'ק,‬
‫על סכום שיותר קרוב למאה דולר,‬

143
00:08:57,954 --> 00:09:00,584
‫הייתי עוברת את הכביש, נכנסת למעדנייה,‬

144
00:09:01,165 --> 00:09:02,875
‫ואומרת למוכר,‬

145
00:09:02,959 --> 00:09:07,169
‫"אתה יכול לקחת מפה כריך רוסטביף‬
‫ולתת לי עודף?"‬

146
00:09:07,255 --> 00:09:08,295
‫והוא היה מסכים.‬

147
00:09:08,381 --> 00:09:11,841
‫אז דמיינתי את עצמי נכנסת למעדנייה,‬

148
00:09:11,926 --> 00:09:14,796
‫"קח מפה כריך". לא ידעתי מה לעשות איתו.‬

149
00:09:15,304 --> 00:09:19,064
‫אני חייבת לומר שממש פחדתי מהצ'ק הזה.‬

150
00:09:19,850 --> 00:09:22,770
‫לא היה לי מושג עד כמה הסכום גדול,‬

151
00:09:22,853 --> 00:09:26,113
‫חוץ מזה שחשבתי‬
‫שמדובר בכמות בלתי שפויה של כסף.‬

152
00:09:26,190 --> 00:09:30,030
‫אני חושבת שכשהתחלתי‬
‫להרוויח כסף, זה די הפחיד אותי.‬

153
00:09:30,528 --> 00:09:32,448
‫די פחדתי.‬

154
00:09:32,530 --> 00:09:36,950
‫זה נראה לי כמו דבר מדהים, אבל גם…‬

155
00:09:37,034 --> 00:09:41,004
‫אני לא מצליחה להיזכר‬
‫באף תקופה שבה התלהבתי מכסף.‬

156
00:09:41,497 --> 00:09:43,077
‫זה לא היה… לא חשבתי…‬

157
00:09:43,165 --> 00:09:46,165
‫לא חשבתי ככה אף פעם. כסף לא עושה לי את זה.‬

158
00:09:46,252 --> 00:09:49,212
‫אחד מהדברים שצריך‬
‫כדי להרוויח הרבה כסף הוא לאהוב כסף.‬

159
00:09:49,880 --> 00:09:53,220
‫ממש לאהוב כסף. ממש להתעניין בו.‬

160
00:09:53,301 --> 00:09:56,511
‫אני תמיד אומרת את אותו דבר.‬
‫יש רק שני סוגים של אנשים בעולם.‬

161
00:09:56,596 --> 00:09:59,516
‫אלה שחושבים שיש דבר כזה "מספיק כסף",‬

162
00:09:59,599 --> 00:10:01,179
‫ואלה שיש להם כסף.‬

163
00:10:02,143 --> 00:10:03,393
‫פשוט מאוד.‬

164
00:10:03,477 --> 00:10:06,557
‫אז כן, מבחינתי, יש מספיק כסף.‬

165
00:10:06,647 --> 00:10:08,857
‫אין ספק שהיו בחיי תקופות‬
‫שבהן היה מספיק כסף.‬

166
00:10:08,941 --> 00:10:12,451
‫מבחינתי, "מספיק כסף",‬
‫זאת אומרת שיכולת לשלם עבור כל מה שהיה לי.‬

167
00:10:13,362 --> 00:10:14,822
‫פעם ניסיתי לקבל משכנתא,‬

168
00:10:14,905 --> 00:10:19,075
‫ודיברתי עם מישהי ממריל לינץ', סוכנת,‬

169
00:10:19,160 --> 00:10:21,830
‫שהסתכלה על הנתונים שלי‬
‫בזמן שדיברנו בטלפון,‬

170
00:10:21,912 --> 00:10:26,752
‫והיא אמרה, "אפשר לשאול אותך שעה?"‬
‫אז אמרתי, "אם אפשר לשאול אותי שאלה?‬

171
00:10:26,834 --> 00:10:29,674
‫את מסתכלת על דו"חות המס שלי כבר חמש דקות.‬

172
00:10:29,754 --> 00:10:32,514
‫זה כאילו שאת בתוך מגירת הגרביים שלי.‬

173
00:10:32,590 --> 00:10:34,840
‫את יודעת עליי יותר ממני.‬

174
00:10:34,925 --> 00:10:36,715
‫כן, את יכולה לשאול אותי שאלה."‬

175
00:10:36,802 --> 00:10:39,182
‫היא שאלה,‬
‫"למה ההכנסות שלך כל כך לא יציבות?"‬

176
00:10:39,764 --> 00:10:42,984
‫אז אמרתי, "טוב, אני סופרת".‬
‫והיא אמרה, "סופרת? אוי…"‬

177
00:10:45,478 --> 00:10:47,398
‫לכן סופרות לא יכולות לקבל משכנתא.‬

178
00:11:07,124 --> 00:11:10,714
‫יש בניו יורק דירות שעולות‬
‫עשרים מיליון דולר, או אפילו יותר.‬

179
00:11:10,795 --> 00:11:11,915
‫זה לא היה ככה תמיד.‬

180
00:11:12,004 --> 00:11:15,684
‫אם תחשוב על זה,‬
‫איך דירה יכולה לעלות עשרים מיליון דולר?‬

181
00:11:15,758 --> 00:11:17,088
‫מה זה אומר בכלל?‬

182
00:11:17,760 --> 00:11:20,470
‫מה זאת אומרת שדירה עולה עשרים מיליון דולר?‬

183
00:11:20,554 --> 00:11:22,144
‫זה סכום מגוחך!‬

184
00:11:22,223 --> 00:11:25,023
‫אלה סכומים מטומטמים, ואנשים מתרגלים אליהם.‬

185
00:11:25,101 --> 00:11:28,271
‫חשבתי… אחרי שנה של בדיקת דירות,‬

186
00:11:28,354 --> 00:11:33,484
‫שבמהלכה המחירים עלו מדי שעה, בסדר?‬

187
00:11:33,567 --> 00:11:37,817
‫קודם כול, המחירים היו מטומטמים.‬
‫ואז היית הולכת לראות דירה ביום שני.‬

188
00:11:38,322 --> 00:11:41,952
‫היית רואה את אותה דירה ביום רביעי,‬
‫והיא עלתה 50,000 דולר יותר.‬

189
00:11:42,034 --> 00:11:45,664
‫הייתי שואלת, "ראיתי את הדירה ביום שני.‬
‫למה 50,000 יותר?"‬

190
00:11:45,746 --> 00:11:48,246
‫"השוק עלה. כדאי לך לקנות עכשיו."‬

191
00:11:48,749 --> 00:11:51,539
‫"לא אהבתי אותה."‬
‫"זה לא אומר שלא כדאי לך לקנות אותה."‬

192
00:11:51,627 --> 00:11:55,417
‫אחרי כמה דירות,‬

193
00:11:55,506 --> 00:11:59,046
‫המתווכת הייתה שואלת,‬
‫"למה את צריכה דירה כל כך גדולה?"‬

194
00:11:59,135 --> 00:12:01,505
‫"את מארחת הרבה?"‬

195
00:12:01,595 --> 00:12:04,885
‫זה הרעיון הראשון.‬
‫"את בטח עושה הרבה מסיבות."‬

196
00:12:05,391 --> 00:12:09,481
‫"לא. לא. אין אף אחד‬
‫שעושה פחות מסיבות ממני. אף אחד."‬

197
00:12:10,521 --> 00:12:13,941
‫באמת. לאייטולה חומייני‬
‫היו יותר מסיבות מאשר לי.‬

198
00:12:14,024 --> 00:12:18,204
‫"לא, אני לא מארחת.‬
‫לא רק שלא הרבה, בכלל לא."‬

199
00:12:18,279 --> 00:12:23,279
‫"אז בשביל מה את צריכה כל כך הרבה מקום?"‬
‫"יש לי 10,000 ספרים."‬

200
00:12:24,493 --> 00:12:27,043
‫אחרי מספר מסוים של דירות,‬

201
00:12:28,038 --> 00:12:31,078
‫אחרי שכל הזמן אמרתי, "היא יקרה מדי",‬

202
00:12:31,625 --> 00:12:35,295
‫הן היו אומרות, "אין לך כסף‬
‫לדירה מספיק גדולה בשביל הספרים."‬

203
00:12:35,379 --> 00:12:36,339
‫כבר ידעתי את זה.‬

204
00:12:36,839 --> 00:12:38,919
‫אני ידעתי עוד לפני שהתקשרתי. הן לא.‬

205
00:12:39,008 --> 00:12:41,428
‫לקח להן זמן להבין, אבל אני כבר ידעתי.‬

206
00:12:41,510 --> 00:12:45,600
‫אז אחרי שראיתי מאה דירות, נדמה לי,‬

207
00:12:46,182 --> 00:12:49,602
‫הרגשתי, כנראה, שסבלתי מספיק.‬

208
00:12:49,685 --> 00:12:50,845
‫"תנו לי דירה."‬

209
00:12:50,936 --> 00:12:51,896
‫וקניתי דירה,‬

210
00:12:51,979 --> 00:12:55,069
‫במחיר של בערך פי שלושה ממה שיכולתי לשלם.‬

211
00:12:55,149 --> 00:12:56,779
‫הייתי רוצה לזכות בלוטו.‬

212
00:12:57,276 --> 00:13:00,066
‫בעצם, עכשיו אני כבר צריכה לזכות בלוטו.‬

213
00:13:00,154 --> 00:13:04,664
‫זאת אומרת, זה כבר מעבר לסתם רצון,‬

214
00:13:04,742 --> 00:13:08,082
‫עכשיו זה כבר לגמרי צורך.‬

215
00:13:08,162 --> 00:13:10,792
‫את הולכת וקונה טפסים או מה שזה לא יהיה?‬

216
00:13:11,874 --> 00:13:14,594
‫אני ממלאת לוטו כל שבוע,‬

217
00:13:14,668 --> 00:13:19,758
‫ופעם אחת, לפני כמה שנים,‬
‫זכיתי בלוטו ב-1,200 דלר.‬

218
00:13:20,549 --> 00:13:21,379
‫וואו.‬
‫-נכון?‬

219
00:13:21,467 --> 00:13:24,257
‫אם זוכים ביותר מ-600 דולר,‬
‫צריך ללכת למשרדי הלוטו,‬

220
00:13:24,345 --> 00:13:25,755
‫ובתקופה שבה זכיתי,‬

221
00:13:25,846 --> 00:13:31,436
‫המשרדים היו באזור של קזינו גדול אחר,‬
‫הבורסה של ניו יורק.‬

222
00:13:32,770 --> 00:13:35,690
‫אז הגעתי למשרד של הלוטו,‬

223
00:13:35,773 --> 00:13:39,653
‫עמדתי בתור, ואיתי עמדו עוד זוכים בלוטו.‬

224
00:13:39,735 --> 00:13:46,115
‫הבחור שלפניי ניגש לדלפק,‬
‫נותן את הכרטיס שלו,‬

225
00:13:46,200 --> 00:13:49,080
‫והאישה שמאחורי הדלפק אומרת לו,‬

226
00:13:49,161 --> 00:13:53,331
‫"בסדר, אדוני, נשלח לך צ'ק בעוד כשבועיים".‬

227
00:13:53,415 --> 00:13:55,665
‫אז הוא אמר, "לא, אני רוצה אותו עכשיו".‬

228
00:13:56,585 --> 00:13:59,375
‫והיא אמרה,‬
‫"לא, נשלח לך אותו בעוד כשבועיים".‬

229
00:13:59,463 --> 00:14:02,803
‫והוא אמר, "לא, אני לא רוצה שתשלחו לי,‬
‫אני רוצה אותו עכשיו".‬

230
00:14:02,883 --> 00:14:07,143
‫"זה לא עובד ככה. זה עובד אחרת.‬
‫תקבל צ'ק בעוד כשבועיים."‬

231
00:14:07,221 --> 00:14:10,811
‫והוא אמר,‬
‫"את לא מבינה, אני צריך את הכסף עכשיו".‬

232
00:14:10,891 --> 00:14:14,271
‫והיא אמרה, "אתה לא מבין.‬
‫לא תקבל אותו עכשיו. הבא בתור".‬

233
00:14:14,353 --> 00:14:18,483
‫והוא אמר, "את לא מבינה,‬
‫בניתי על הכסף לתשלום שכר דירה.‬

234
00:14:19,316 --> 00:14:20,436
‫מה אני אמור לעשות?"‬

235
00:14:20,943 --> 00:14:25,363
‫אז היא אמרה, "תעשה מה שהיית עושה‬
‫במקרה הבלתי סביר שבו לא היית זוכה בלוטו".‬

236
00:14:29,034 --> 00:14:31,664
‫אז עכשיו אני הוא.‬
‫-כן.‬

237
00:14:31,745 --> 00:14:33,455
‫אני צריכה לזכות בלוטו.‬
‫-כן.‬

238
00:14:33,998 --> 00:14:37,588
‫אם הייתי שואלת את עצמי,‬
‫"כמה את יכולה לשלם עבור דירה?"‬

239
00:14:37,668 --> 00:14:40,878
‫הייתי עונה ששליש ממה ששילמתי עבור הדירה.‬

240
00:14:40,963 --> 00:14:43,633
‫אנשים כל הזמן שאלו מתי המחירים יירדו.‬

241
00:14:43,716 --> 00:14:47,756
‫והייתי עונה, "חכו.‬
‫חכו שאסגור עסקה על הדירה".‬

242
00:14:48,679 --> 00:14:53,429
‫ואז סגרתי עסקה על הדירה,‬
‫והמחירים התחילו לרדת.‬

243
00:14:53,517 --> 00:14:56,647
‫אני החלוצה‬
‫שלפני מחנה החלטות הנדל"ן הגרועות.‬

244
00:14:58,647 --> 00:15:01,187
‫קוראים לי‬
‫"קונה ביוקר, מוכרת בזול" ליבוביץ.‬

245
00:15:02,026 --> 00:15:04,776
‫זאת אומרת, יש…‬

246
00:15:04,862 --> 00:15:09,032
‫אני האדם היחיד שאני מכירה, באמת,‬
‫שגר בניו יורק כל כך הרבה זמן‬

247
00:15:09,116 --> 00:15:12,036
‫ומעולם לא קיבל החלטת נדל"ן נכונה.‬

248
00:15:13,454 --> 00:15:14,504
‫אפילו לא פעם אחת.‬

249
00:15:14,580 --> 00:15:19,710
‫הדבר היחיד שמרגיע אותי בהקשר הזה‬
‫הוא להזכיר לעצמי‬

250
00:15:19,793 --> 00:15:23,093
‫שלא עברתי לניו יורק בגיל 18‬
‫בשביל להיכנס לעסקי הנדל"ן.‬

251
00:15:23,172 --> 00:15:25,342
‫ונדמה לי שהוכחתי שלא אעסוק בהם.‬

252
00:15:25,424 --> 00:15:29,264
‫איזה בחור צעיר אמר לי בשנה שעברה,‬
‫"אני לא מבין,‬

253
00:15:29,345 --> 00:15:32,215
‫כל האנשים בגילך מצאו דירות‬
‫כבר לפני שנים. את שילמת…"‬

254
00:15:32,306 --> 00:15:34,516
‫אמרתי, "כן, כולם חוץ ממני".‬

255
00:15:34,600 --> 00:15:37,190
‫אבל גרת הרבה זמן ברחוב 57.‬
‫-הרבה זמן.‬

256
00:15:37,269 --> 00:15:40,769
‫הדירה ההיא הייתה שלי הרבה זמן, וזה היה…‬

257
00:15:40,856 --> 00:15:42,436
‫גרתי שם…‬
‫-הדירה ב…‬

258
00:15:42,524 --> 00:15:44,994
‫בבניין אוסבורן. גרתי שם 26 שנה.‬
‫-כן.‬

259
00:15:45,069 --> 00:15:50,069
‫כשהיתי צעירה, בערך בת 21,‬
‫הלכתי למסיבה בבניין הזה.‬

260
00:15:51,158 --> 00:15:54,328
‫לא הייתי בו קודם, לא שמעתי עליו.‬

261
00:15:54,411 --> 00:15:56,001
‫הייתי בהלם מהדירה.‬

262
00:15:56,080 --> 00:15:58,460
‫דרך אגב, הדירה שהייתי בה במסיבה‬

263
00:15:58,540 --> 00:16:01,380
‫הייתה אחת משתיים או שלוש כמוה שהיו בבניין.‬

264
00:16:01,460 --> 00:16:04,300
‫הדירה שלי לא הייתה כזאת. היא הייתה פשוט…‬

265
00:16:04,797 --> 00:16:07,257
‫מרהיבה.‬

266
00:16:07,758 --> 00:16:11,508
‫זה בניין יפהפה מהמאה ה-19.‬
‫בניין הדירות העתיק ביותר בניו יורק.‬

267
00:16:11,595 --> 00:16:15,515
‫חשבתי לעצמי,‬
‫"וואו, הייתי רוצה לגור במקום כזה".‬

268
00:16:15,599 --> 00:16:18,269
‫היה סיוט לגור שם. בעיה אחרי בעיה.‬

269
00:16:18,352 --> 00:16:20,732
‫הבניין ממש התפורר מרוב שהוא היה ישן.‬

270
00:16:20,813 --> 00:16:24,903
‫תמיד היו שיפוצים,‬
‫ובעיות ענק שהגיעו אחת אחרי השנייה.‬

271
00:16:24,984 --> 00:16:26,654
‫לא עזבתי את הדירה,‬

272
00:16:26,735 --> 00:16:29,735
‫כי ידעתי שלעולם לא תהיה לי דירה יפה כל כך.‬

273
00:16:29,822 --> 00:16:32,952
‫בסופו של דבר, יום אחד אמרתי לעצמי,‬

274
00:16:33,033 --> 00:16:38,873
‫"פראן, את כמו אישה שנשואה לגבר שמכה אותה,‬

275
00:16:38,956 --> 00:16:42,126
‫והחברות שלה אומרות,‬
‫'הוא מרביץ לך, תעזבי אותו',‬

276
00:16:42,209 --> 00:16:44,129
‫אבל היא אומרת, 'אבל הוא כזה חתיך'."‬

277
00:16:44,211 --> 00:16:47,551
‫הן אומרות, "הוא מכה אותך",‬
‫והיא אומרת, "אבל הוא חתיך".‬

278
00:16:47,631 --> 00:16:50,301
‫בסוף הבנתי שככה אני עם הדירה שלי!‬

279
00:16:50,384 --> 00:16:53,054
‫כל הזמן אמרתי,‬
‫"כן, הוא מכה אותי, אבל הוא חתיך".‬

280
00:16:53,137 --> 00:16:55,427
‫בסוף אמרתי,‬
‫"יודעת מה? הוא מכה אותך. תעזבי".‬

281
00:16:55,931 --> 00:17:01,651
‫אז הבנתי שהתאווה שלי לדירות‬

282
00:17:01,729 --> 00:17:04,819
‫ולריהוט ולדברים כאלה היא כל כך חריפה,‬

283
00:17:04,897 --> 00:17:10,987
‫שאף שאני מודאגת מאוד בגלל שעשיתי את זה,‬

284
00:17:11,946 --> 00:17:16,036
‫אני פחות מודאגת‬
‫מאשר מאושרת על כך שיש לי דירה מצוינת.‬

285
00:17:18,746 --> 00:17:22,996
‫בזכות הדירה אני מרגישה‬
‫הכי אמריקאית שהרגשתי אי פעם.‬

286
00:17:23,500 --> 00:17:25,750
‫אני מרגישה שהצטרפתי לאחיי האמריקאים‬

287
00:17:25,836 --> 00:17:30,716
‫ונכנסתי לחוב פסיכוטי בלי שום סיבה.‬

288
00:17:30,799 --> 00:17:34,639
‫אני לא יכולה להגיד,‬
‫"מה לעשות? הבת שלי חולה מאוד".‬

289
00:17:34,720 --> 00:17:37,720
‫כל אחד יכול להזדהות עם זה.‬
‫מי יזדהה עם דבר כזה?‬

290
00:17:37,806 --> 00:17:41,516
‫"למה שלא תהיה לי דירה בשטח מאתיים דונם?",‬
‫אתה מבין?‬

291
00:17:41,602 --> 00:17:44,652
‫"נמאס לי מזה שאין לי אחת!"‬
‫כי זה בעצם מה שזה.‬

292
00:17:54,323 --> 00:17:56,203
‫זה כאילו שאת בעולם אחר.‬

293
00:17:56,867 --> 00:17:57,697
‫אני בעולם אחר.‬

294
00:18:01,371 --> 00:18:03,921
‫מה הופך תושבת של ניו יורק לתושבת לדוגמה?‬

295
00:18:03,999 --> 00:18:05,499
‫צריך להתנגד לדברים‬

296
00:18:05,584 --> 00:18:10,384
‫שמקודמים על ידי רבים‬
‫מהאנשים שמנהלים את ניו יורק,‬

297
00:18:10,464 --> 00:18:13,094
‫כי צריך להבין למה הם מקדמים אותם.‬

298
00:18:13,175 --> 00:18:17,345
‫הם מקדמים אותם…‬
‫הם תמיד אומרים שככה נכנס כסף לעיר.‬

299
00:18:17,429 --> 00:18:21,599
‫כסף נכנס לעיר?‬
‫בשביל מי? בשביל מי הוא נכנס לעיר?‬

300
00:18:21,683 --> 00:18:24,523
‫הוא לא מגיע אליי. הוא לא מגיע אליך.‬

301
00:18:24,603 --> 00:18:26,653
‫כי אף אחד מהדברים האלה לא שייך לנו.‬

302
00:18:27,231 --> 00:18:29,151
‫הייתה תקופה, בשנות השמונים נדמה לי,‬

303
00:18:29,233 --> 00:18:31,363
‫כשניסו להרוס את מגדל ליוור האוס.‬

304
00:18:31,443 --> 00:18:33,953
‫הייתי במסעדה עם ג'רי רובינס,‬

305
00:18:34,029 --> 00:18:38,949
‫ומישהו ניגש לשולחן שלנו‬
‫וביקש שנחתום על עצומה.‬

306
00:18:39,034 --> 00:18:42,374
‫"אתם מוכנים לחתום על עצומה‬
‫למניעת ההריסה של ליוור האוס?"‬

307
00:18:42,454 --> 00:18:45,374
‫אז חתמתי, ג'רי חתם, והאיש הלך.‬

308
00:18:45,457 --> 00:18:48,377
‫ג'רי הסתכל אליי ואמר,‬
‫"אני די בטוח שחתמתי על עצומה‬

309
00:18:48,460 --> 00:18:50,380
‫נגד הבנייה של ליוור האוס."‬

310
00:18:51,255 --> 00:18:53,545
‫בעיניי, זה הסיפור של ניו יורק.‬

311
00:19:08,147 --> 00:19:11,727
‫אני די בטוחה שכשבנו את ליוור האוס‬
‫בפארק אווניו, אחרי המלחמה,‬

312
00:19:11,817 --> 00:19:15,947
‫היו עדיין הרבה בתים בשדרה, אז הרסו אותם.‬

313
00:19:32,379 --> 00:19:34,549
‫מה שמעולה בתחנת גרנד סנטרל,‬

314
00:19:34,631 --> 00:19:38,761
‫הסיבה שבזכותה היא כל כך יפה,‬
‫היא שאדם אחד בנה אותה.‬

315
00:19:39,428 --> 00:19:43,268
‫ולמרבה המזל, אותו אדם ידע איך בונים בניין.‬

316
00:19:43,348 --> 00:19:48,768
‫בימינו, אין סיכוי שבניין כל כך גדול‬
‫היה נבנה על ידי אדם אחד,‬

317
00:19:48,854 --> 00:19:50,524
‫לא יהיה היגיון אחיד.‬

318
00:19:50,606 --> 00:19:53,106
‫הכסף היה שלו, והוא פשוט שפך שם כסף.‬

319
00:19:58,322 --> 00:20:02,202
‫הדבר המדהים בבניין קרייזלר‬
‫הוא הפרטים, היופי שלו.‬

320
00:20:02,284 --> 00:20:05,254
‫כרגע הוא עומד למכירה, נדמה לי.‬

321
00:20:05,746 --> 00:20:07,246
‫לא שאני עומדת לקנות אותו.‬

322
00:20:07,998 --> 00:20:10,878
‫לדעתי, הגודל שלו מושלם לדירת יחיד.‬

323
00:20:17,716 --> 00:20:19,376
‫גורד השחקים הומצא פה.‬

324
00:20:19,885 --> 00:20:24,095
‫העולם היה התמלא יראה‬
‫למראה גורדי השחקים שלנו.‬

325
00:20:24,181 --> 00:20:25,521
‫בניין האמפייר סטייט.‬

326
00:20:25,599 --> 00:20:28,439
‫כולם אהבו את בניין האמפייר סטייט.‬

327
00:20:29,019 --> 00:20:31,979
‫אבל היו גם אנשים‬
‫שקינאו בבניין האמפייר סטייט.‬

328
00:20:32,856 --> 00:20:35,856
‫אז באזורים מסוימים בעולם,‬

329
00:20:35,943 --> 00:20:38,453
‫למשל במדינות המפרץ,‬

330
00:20:38,528 --> 00:20:44,908
‫בנו בניינים גבוהים ומזוויעים באמצע המדבר,‬

331
00:20:44,993 --> 00:20:48,003
‫ואז אנחנו העתקנו מהם!‬

332
00:20:48,914 --> 00:20:51,544
‫אז עכשיו רחוב 57 נראה…‬

333
00:20:52,042 --> 00:20:56,382
‫הוא לא נראה כמו מדינות המפרץ,‬
‫אבל הבניינים, אתה יודע.‬

334
00:20:56,463 --> 00:21:01,263
‫אני לא באמת מאמינה שיש סיבה אסתטית עמוקה‬

335
00:21:01,343 --> 00:21:03,393
‫לכך שבניין גבוה לא יכול להיות יפה.‬

336
00:21:03,470 --> 00:21:06,350
‫באופן כללי,‬
‫ניו יורק לא הייתה מעולם עיר יפה במיוחד.‬

337
00:21:06,431 --> 00:21:10,191
‫היא מעולם לא הייתה פריז או פירנצה.‬

338
00:21:10,269 --> 00:21:16,649
‫אבל היום זאת עיר…‬

339
00:21:17,150 --> 00:21:20,320
‫במילים אחרות, לפחות היא הייתה מקורית.‬

340
00:21:20,404 --> 00:21:25,414
‫עכשיו רחוב 57 נראה‬
‫כמו אחת ממדינות המפרץ האלה,‬

341
00:21:25,492 --> 00:21:27,452
‫חוץ מזה שזה מקום אמיתי.‬

342
00:21:27,536 --> 00:21:28,576
‫זה רחוב 57.‬

343
00:21:35,419 --> 00:21:38,379
‫במובן מסוים,‬
‫זה מזכיר לי את הבגדים של רלף לורן.‬

344
00:21:38,964 --> 00:21:40,384
‫כשרלף לורן רק התחיל,‬

345
00:21:40,465 --> 00:21:44,585
‫הוא בעצם העתיק את הבגדים של האחים ברוקס.‬

346
00:21:45,846 --> 00:21:49,096
‫האנשים שקנו בגדים של האחים ברוקס‬
‫היו מסוג מסוים.‬

347
00:21:49,182 --> 00:21:50,812
‫בעיקרון, הם היו ווספים.‬

348
00:21:50,892 --> 00:21:53,402
‫ופראן. אבל בעיקרון, ווספים.‬

349
00:21:53,478 --> 00:21:56,398
‫כשרלף לורן התחיל לייצר בגדים,‬

350
00:21:56,481 --> 00:22:00,491
‫הוא העתיק את הבגדים האלה,‬
‫אבל שינה אותם קצת.‬

351
00:22:00,569 --> 00:22:01,899
‫החולצות של האחים ברוקס,‬

352
00:22:01,987 --> 00:22:05,067
‫לפני שהם הרסו את מחלקת החולצות,‬
‫לפני הרבה שנים,‬

353
00:22:05,157 --> 00:22:07,487
‫החולצות של האחים ברוקס לא התאימו לאף אחד.‬

354
00:22:07,576 --> 00:22:10,076
‫זה לא שהן לא התאימו רק לי. לאף אחד.‬

355
00:22:10,162 --> 00:22:12,292
‫הם לא רצו שהבגדים שלהם יתאימו.‬

356
00:22:12,789 --> 00:22:15,039
‫בגדים שמתאימים נועדו לאנשים אחרים.‬

357
00:22:15,125 --> 00:22:16,835
‫היה משהו קצת…‬

358
00:22:19,046 --> 00:22:21,006
‫שאפתני בבגדים שמתאימים.‬

359
00:22:21,089 --> 00:22:23,469
‫רלף לורן, שלא היה אחד מהם,‬

360
00:22:23,550 --> 00:22:26,140
‫לא הבין שבגדים לא אמורים להתאים,‬

361
00:22:26,219 --> 00:22:32,599
‫כלומר הם היו דומים יותר‬
‫לבגדים שהאנשים שלא היו ווספים לבשו.‬

362
00:22:33,518 --> 00:22:37,608
‫בעיניי, הדבר המדהים היה שאחרי זמן מה,‬

363
00:22:37,689 --> 00:22:40,479
‫הווספים שתמיד רצו בגדים של האחים ברוקס‬

364
00:22:40,567 --> 00:22:42,317
‫התחילו לקנות בגדים של רלף לורן.‬

365
00:22:42,819 --> 00:22:46,279
‫האנשים שמהם הוא העתיק‬

366
00:22:46,365 --> 00:22:49,235
‫התחילו לקנות את הבגדים שלו,‬
‫אף שהם ידעו שהם לא הדבר האמיתי.‬

367
00:22:49,326 --> 00:22:53,706
‫אני לא יודעת למה.‬
‫לא הייתי אחת מהווספים האלה ולא מאלה.‬

368
00:22:53,789 --> 00:22:55,789
‫בעיניי זה היה מדהים.‬

369
00:22:55,874 --> 00:22:58,794
‫בעיניי זה בדיוק אותו דבר‬

370
00:22:58,877 --> 00:23:02,207
‫כמו גורדי השחקים שהועתקו על ידי דובאי,‬

371
00:23:02,297 --> 00:23:03,837
‫ועכשיו אנחנו העתקנו מהם בחזרה.‬

372
00:23:10,764 --> 00:23:15,144
‫נולדתי ב-1950.‬
‫בסוף 1950, אני יותר צעירה ממה שאתה חושב.‬

373
00:23:15,811 --> 00:23:20,231
‫תמיד חשבתי שהיה לי מזל,‬
‫במיוחד כי הייתי סופרת.‬

374
00:23:20,315 --> 00:23:22,815
‫היו דברים רעים בשנות החמישים,‬
‫אני לא אומרת שלא,‬

375
00:23:22,901 --> 00:23:25,491
‫היו דברים נוראים בשנות החמישים והשישים.‬

376
00:23:25,570 --> 00:23:32,330
‫אבל ככה יכולתי לראות‬
‫את כל המחצית השנייה של המאה העשרים,‬

377
00:23:32,411 --> 00:23:34,251
‫ותמיד חשבתי שזה מזל גדול,‬

378
00:23:34,329 --> 00:23:37,169
‫ולו מבחינת העונג שבתצפית.‬

379
00:23:37,666 --> 00:23:40,206
‫אני מתכוונת לעונג שאני שואבת מהתצפית.‬

380
00:23:40,293 --> 00:23:44,463
‫יש דברים מסוימים שלא ציפיתי שישתפרו.‬

381
00:23:45,507 --> 00:23:47,967
‫דברים שלא היו עולים בדעתי, בסדר?‬

382
00:23:48,051 --> 00:23:52,061
‫בשנות השבעים אנשים התחילו לדבר‬
‫על זכויות להט"ב. זה נראה לי מגוחך.‬

383
00:23:52,139 --> 00:23:54,889
‫מגוחך. צעירים מודים לי לא פעם.‬

384
00:23:55,392 --> 00:23:57,642
‫"תודה, אני יודע שפעלת למען זכויות להט"ב."‬

385
00:23:57,727 --> 00:24:00,607
‫לא הייתי פעילה. אני תמיד אומרת להם את זה.‬

386
00:24:00,689 --> 00:24:03,649
‫אני אומרת להם שלא הייתי.‬
‫קודם כל, לא הייתי פעילה חברתית.‬

387
00:24:03,733 --> 00:24:06,533
‫דבר שני… לא מה שבאמת נקרא פעילה חברתית.‬

388
00:24:06,611 --> 00:24:08,821
‫אני לא מוכנה להקריב כל כך הרבה.‬

389
00:24:09,322 --> 00:24:11,322
‫אבל גם לא חשבתי שזה יעבוד.‬

390
00:24:11,408 --> 00:24:14,868
‫או תנועת מי-טו. לא הייתי מעלה אותה על דעתי‬
‫גם בעוד מיליון שנה.‬

391
00:24:14,953 --> 00:24:16,083
‫אפילו לא בעוד מיליון שנה.‬

392
00:24:16,163 --> 00:24:20,503
‫החיים כאישה היו אותו דבר‬
‫מאז חווה ועד לפני שמונה חודשים.‬

393
00:24:22,169 --> 00:24:25,879
‫בסדר? זה היה אותו הדבר.‬

394
00:24:25,964 --> 00:24:30,394
‫אתה יכול לדבר עם כל אחת,‬
‫עם כל אישה, שהיא לא…‬

395
00:24:31,011 --> 00:24:35,521
‫אני מניחה שזה השתנה‬
‫אפילו אם את בת 18, אתה מבין?‬

396
00:24:35,599 --> 00:24:37,729
‫כי זה השתנה מאז שהיית בת 12!‬

397
00:24:38,310 --> 00:24:40,770
‫אנשים אומרים,‬
‫"את לא חושבת שתהיה תגובת נגד?"‬

398
00:24:40,854 --> 00:24:42,194
‫מה זאת אומרת "תהיה"?‬

399
00:24:43,190 --> 00:24:47,150
‫כן, ברור שתהיה. בהחלט יש.‬

400
00:24:47,235 --> 00:24:50,405
‫"את לא חושבת שאולי היא משקרת?"‬

401
00:24:50,489 --> 00:24:54,369
‫ואני מרגישה, בעצם,‬
‫שאני מאמינה לכל אישה ואישה.‬

402
00:24:54,451 --> 00:24:55,871
‫תוכיחו לי שהיא משקרת.‬

403
00:24:56,620 --> 00:24:59,330
‫אני בטוחה שיש נשים שמשקרות.‬
‫אני בטוחה, כמובן.‬

404
00:24:59,414 --> 00:25:04,094
‫אבל אתה תצטרך להוכיח לי את זה,‬
‫כי גם אני הייתי אישה צעירה. בסדר?‬

405
00:25:04,169 --> 00:25:08,669
‫כל מי שהייתה בחורה, שהייתה אישה צעירה,‬
‫יודעת מה זה, במה מדובר.‬

406
00:25:08,757 --> 00:25:10,087
‫כמו שאמרתי קודם.‬

407
00:25:10,175 --> 00:25:12,925
‫לא היית יכולה לקבל משמרת מלצרות במסעדה.‬

408
00:25:13,011 --> 00:25:14,551
‫זה העניין. בסדר?‬

409
00:25:14,638 --> 00:25:19,138
‫אתה יודע, אני מאמינה לנשים האלה.‬

410
00:25:19,226 --> 00:25:22,766
‫הרבה מהגברים שנתפסו, במיוחד בהתחלה,‬

411
00:25:22,854 --> 00:25:24,364
‫אני מכירה את כולם!‬

412
00:25:25,065 --> 00:25:26,645
‫הכרתי אותם אישית.‬

413
00:25:26,733 --> 00:25:28,823
‫שמעתי מיליון סיפורים עליהם,‬

414
00:25:28,902 --> 00:25:31,742
‫אבל לא את הסיפורים שבגללם הם נתפסו.‬

415
00:25:31,821 --> 00:25:36,951
‫היו גברים שהואשמו באלימות ובאונס.‬
‫לא שמעתי סיפורים כאלה.‬

416
00:25:37,035 --> 00:25:40,905
‫אלה סיפורים שלא כל כך שומעים, לא כמו…‬

417
00:25:40,997 --> 00:25:45,667
‫כי אפילו גברים טיפשים‬
‫לא מתרברבים בדברים כאלה,‬

418
00:25:45,752 --> 00:25:49,172
‫כי איפשהו, הם יודעים שזה פשע, בסדר?‬

419
00:25:49,256 --> 00:25:52,426
‫יש הבדל בין פשעים לבין עסקי הקולנוע.‬

420
00:25:52,926 --> 00:25:55,176
‫טוב? אפשר לומר, "טוב, ככה זה בקולנוע.‬

421
00:25:55,262 --> 00:25:56,972
‫ככה תמיד היה בעסקי הקולנוע!"‬

422
00:25:57,055 --> 00:26:01,345
‫ומה שאני תמיד חשבתי על זה‬
‫היה "את לא תהיי כוכבת קולנוע".‬

423
00:26:02,435 --> 00:26:05,605
‫אם את רוצה להיות כוכבת‬
‫או למלצר באיזו מסעדה,‬

424
00:26:05,689 --> 00:26:06,859
‫זה מה שאת צריכה לעשות.‬

425
00:26:06,940 --> 00:26:09,780
‫למזלי, לא רציתי להיות כוכבת קולנוע.‬

426
00:26:10,777 --> 00:26:12,987
‫אז אני מאמינה לסיפורים שלהן,‬

427
00:26:13,071 --> 00:26:17,581
‫ועל נשים שכל כך רצו להיות כוכבות קולנוע‬
‫שהן עשו את זה.‬

428
00:26:17,659 --> 00:26:21,959
‫זה לא אותו דבר כמו אונס.‬
‫זה לא בסדר, זה רע, בסדר?‬

429
00:26:22,038 --> 00:26:24,168
‫אז אם מדובר בעסקי הקולנוע זה דבר אחד,‬

430
00:26:24,249 --> 00:26:26,249
‫אבל אם את חדרנית במלון,‬

431
00:26:28,169 --> 00:26:29,299
‫תמורת שישה דולר בשעה,‬

432
00:26:30,547 --> 00:26:33,127
‫והאיש שאחראי…‬

433
00:26:33,216 --> 00:26:36,216
‫לא רק על החיים שלך,‬
‫אלא את בטח גם לא חוקית.‬

434
00:26:36,303 --> 00:26:39,223
‫האיש הזה הוא איש התחזוקה של הקומה.‬

435
00:26:41,016 --> 00:26:42,766
‫שם נמצאת הבעיה.‬

436
00:26:42,851 --> 00:26:44,771
‫לא מי שכוכבת או לא כוכבת,‬

437
00:26:44,853 --> 00:26:46,483
‫דוגמנית או לא דוגמנית.‬

438
00:26:47,147 --> 00:26:50,687
‫כן, הדברים האלה לא בסדר. הם בהחלט לא בסדר.‬

439
00:26:50,775 --> 00:26:54,065
‫לדעתי, אם לא היינו מתחילים עם זה,‬
‫אף אחד לא היה שם לב.‬

440
00:26:54,154 --> 00:26:57,284
‫אנשים שמים לב לזה כי מדובר בכוכבות קולנוע.‬

441
00:26:57,365 --> 00:27:01,325
‫אף אחד לא ישים לב לחדרנית במלון.‬

442
00:27:01,411 --> 00:27:04,411
‫יש כמובן מיליונים רבים של נשים‬
‫בעמדות כאלה,‬

443
00:27:04,497 --> 00:27:07,037
‫והן בעצם בנות ערובה, אתה מבין?‬

444
00:27:07,792 --> 00:27:11,382
‫את לא חייבת להיות כוכבת קולנוע,‬
‫אבל את חייבת להתפרנס.‬

445
00:27:11,463 --> 00:27:13,053
‫זה בעצם הסיפור.‬

446
00:27:25,060 --> 00:27:29,770
‫למען האמת, בכל התקופה המסוכנת הזאת,‬
‫בשנות השבעים,‬

447
00:27:30,398 --> 00:27:32,688
‫לא באמת קרה לי משהו.‬

448
00:27:33,360 --> 00:27:36,280
‫פעם אחת שדדו אותי ברחוב.‬

449
00:27:37,030 --> 00:27:40,580
‫שדדו אותי ברחוב. הייתי בביקמן פלייס.‬

450
00:27:40,659 --> 00:27:42,239
‫כאילו, איפה…‬

451
00:27:42,327 --> 00:27:44,697
‫ניסיתי לשכנע אותו שלא ישדוד אותי,‬

452
00:27:45,413 --> 00:27:48,333
‫ועכשיו אני חושבת שזה היה מטורף.‬

453
00:27:48,416 --> 00:27:50,586
‫היה עליי הרבה כסף. אף פעם לא היה לי.‬

454
00:27:50,669 --> 00:27:53,419
‫היה לי כסף כי לוויתי כסף‬
‫ממישהי שגרה בביקמן פלייס,‬

455
00:27:53,505 --> 00:27:54,505
‫כדי לשלם שכר דירה.‬

456
00:27:54,589 --> 00:27:56,719
‫אף פעם לא היה עליי כסף. גם עכשיו אין עליי.‬

457
00:27:57,967 --> 00:28:02,097
‫הלכתי אליה. היא נתנה לי כסף לשכר דירה.‬

458
00:28:02,180 --> 00:28:06,230
‫יצאתי, ואיזה בחור עצר אותי‬
‫ואמר, "תני לי את הכסף שלך".‬

459
00:28:06,851 --> 00:28:09,811
‫אמרתי לו שאין לי כל כך כסף.‬
‫"תני לי את הכסף שלך!"‬

460
00:28:10,939 --> 00:28:14,319
‫ראיתי שהוא נרקומן, אז אמרתי,‬

461
00:28:14,401 --> 00:28:17,991
‫"תשמע, יש לי המון כסף".‬
‫חשבתי לעצמי, "למה אמרת לו?"‬

462
00:28:18,071 --> 00:28:19,911
‫"יש לי המון כסף, אבל אני צריכה אותו."‬

463
00:28:20,532 --> 00:28:22,452
‫אני בטוחה שהוא חשב לעצמו…‬

464
00:28:22,534 --> 00:28:29,044
‫משום מה דמיינתי שהוא בחר בי‬
‫כי הוא בחר בביקמן פלייס,‬

465
00:28:29,124 --> 00:28:31,134
‫ושהוא חשב שאני גרה שם.‬

466
00:28:31,209 --> 00:28:32,539
‫אז אמרתי, "טוב…‬

467
00:28:33,253 --> 00:28:37,473
‫אולי תיקח מספיק בשביל להסתדר,‬
‫ואני אקח את השאר? אני צריכה…"‬

468
00:28:37,549 --> 00:28:38,839
‫והוא שלף סכין.‬

469
00:28:39,551 --> 00:28:40,891
‫ונתתי לו את הכסף.‬

470
00:28:41,469 --> 00:28:42,799
‫ניסיתי לדבר בהיגיון.‬

471
00:28:42,887 --> 00:28:47,767
‫ניסיתי לשמור כמה שיותר מהכסף,‬
‫כי הכסף אפילו לא היה שלי.‬

472
00:28:47,851 --> 00:28:51,401
‫כשהוא שלף סכין, הפסקתי להתווכח.‬
‫זה הדבר היחיד שקרה לי.‬

473
00:28:51,479 --> 00:28:56,569
‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬