1
00:00:06,006 --> 00:00:07,966
‫- סדרה תיעודית מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:11,469 --> 00:00:12,759
‫טיילתי לא מעט בחיי.‬

3
00:00:12,846 --> 00:00:15,886
‫פעם נהניתי לטייל יותר‬
‫מכפי שאני מתארת לעצמי שאיהנה היום.‬

4
00:00:16,599 --> 00:00:20,099
‫הייתי צעירה יותר, הייתי…‬

5
00:00:21,521 --> 00:00:26,531
‫אני לא יכולה לומר שהייתי שלווה במיוחד,‬

6
00:00:26,609 --> 00:00:28,569
‫אבל בהחלט יותר מאשר היום.‬

7
00:00:29,154 --> 00:00:34,244
‫תמיד הייתי מתעצבנת בקלות,‬
‫אבל עכשיו אני פשוט זועמת בלי הפסקה.‬

8
00:00:34,325 --> 00:00:37,155
‫בעיקרון, אחת מהבעיות ביציאה מהדירה שלך‬

9
00:00:37,245 --> 00:00:39,245
‫היא שיש בחוץ המון אנשים.‬

10
00:00:39,330 --> 00:00:42,580
‫מה שמעולה בדירה שלי,‬
‫חוץ מזה שהיא דירה מעולה,‬

11
00:00:42,667 --> 00:00:45,707
‫זה שאני קובעת אם יש בה עוד אנשים,‬

12
00:00:45,795 --> 00:00:47,755
‫וזה חשוב לי מאוד.‬

13
00:00:47,839 --> 00:00:51,719
‫זה דבר שאי אפשר לעשות בלובי של מלון.‬
‫ניסיתי.‬

14
00:00:52,302 --> 00:00:56,102
‫בסדר? אי אפשר לעשות את זה‬
‫במטוס, בטיסה מסחרית.‬

15
00:00:56,181 --> 00:00:58,981
‫אפשר במטוס פרטי, אבל אין לי.‬

16
00:00:59,059 --> 00:01:02,849
‫כשהייתי במטוסים פרטיים של אנשים,‬
‫תמיד הופתעתי.‬

17
00:01:02,937 --> 00:01:05,767
‫תמיד חשבתי,‬
‫"אם המטוס היה שלי, אתה לא היית פה".‬

18
00:01:06,608 --> 00:01:11,238
‫מה הטעם במטוס פרטי אם יש בו אנשים אחרים?‬

19
00:01:11,321 --> 00:01:14,031
‫כן! אנשים שואלים,‬
‫"לא היית רוצה את החברים שלך שם?"‬

20
00:01:14,115 --> 00:01:16,115
‫לא, לא הייתי רוצה.‬

21
00:01:31,591 --> 00:01:34,551
‫- תחנת רחוב 23, קווים F ו-M,‬
‫תיסגר זמנית -‬

22
00:01:47,649 --> 00:01:51,319
‫- פראן ליבוביץ מדברת בציבור -‬

23
00:01:57,075 --> 00:01:58,365
‫- הקלטה חיה -‬

24
00:02:03,373 --> 00:02:04,253
‫הנה.‬

25
00:02:05,375 --> 00:02:08,745
‫טוב, אנחנו רוצים שפשוט תרגישי בנוח…‬

26
00:02:08,836 --> 00:02:10,706
‫כן. בסט של "הזאב מוול סטריט",‬

27
00:02:10,797 --> 00:02:14,217
‫ראיתי אותך רק כשהתחלתי לפשל באמת.‬

28
00:02:14,300 --> 00:02:15,800
‫ואז נאלצתי לצאת.‬
‫-כן.‬

29
00:02:15,885 --> 00:02:17,675
‫כולם אמרו, "אוי, אלוהים, הנה מרטי".‬

30
00:02:20,723 --> 00:02:22,273
‫- תחבורה בעיר הגדולה -‬

31
00:02:22,350 --> 00:02:25,020
‫בעיניי יש משהו עצוב ביציאה לחלל החיצון,‬

32
00:02:25,103 --> 00:02:26,523
‫כיוון שזה חלק מהעבר.‬

33
00:02:26,604 --> 00:02:29,404
‫זאת אומרת, משהו שנראה כל כך מדהים…‬

34
00:02:29,482 --> 00:02:32,612
‫כשהגענו בפעם הראשונה לחלל… לא לירח,‬

35
00:02:33,111 --> 00:02:35,321
‫כשג'ון גלן שוגר לחלל,‬

36
00:02:36,114 --> 00:02:40,704
‫הביאו לבית הספר שלי טלוויזיה. היינו בהלם,‬

37
00:02:40,785 --> 00:02:44,075
‫כי הטלוויזיה ובית הספר היו עולמות נפרדים.‬

38
00:02:44,164 --> 00:02:48,884
‫בגיל ההוא בכלל לא התעניינתי במיוחד במדע,‬

39
00:02:48,960 --> 00:02:52,090
‫אבל חשבתי,‬
‫"זה דבר נפלא, נראה כמו משהו מדהים".‬

40
00:02:52,172 --> 00:02:55,472
‫העובדה שאנשים הצליחו‬
‫להבין איך לעשות את זה.‬

41
00:02:55,550 --> 00:02:58,220
‫אז חשבתי שזה נפלא.‬

42
00:02:58,303 --> 00:03:01,103
‫חשבתי שזה חשוב.‬

43
00:03:01,181 --> 00:03:06,981
‫אני יודעת שהיום יש עשירים‬
‫שיש להם נאס"א משלהם,‬

44
00:03:07,061 --> 00:03:08,481
‫כי אין לנו את נאס"א,‬

45
00:03:08,563 --> 00:03:14,193
‫עכשיו זה מופרט, ולאילון מאסק יש מין נאס"א,‬

46
00:03:14,277 --> 00:03:17,697
‫לא יודעת, חברת חלליות,‬
‫והם קוראים לזה "תיירות חלל".‬

47
00:03:17,780 --> 00:03:21,200
‫אנשים יוכלו, כאילו, ליהנות.‬
‫-נכון.‬

48
00:03:22,076 --> 00:03:23,076
‫את לא תירשמי?‬

49
00:03:23,161 --> 00:03:26,001
‫אני לא אירשם,‬
‫אבל אני ארשום את התיירים בשמחה.‬

50
00:03:26,706 --> 00:03:31,246
‫אני לא רוצה לטוס לחלל החיצון.‬
‫זה לא מעניין אותי.‬

51
00:03:31,336 --> 00:03:36,666
‫אבל אני חושבת שטוב שהמדינה שלנו‬
‫תחקור את הדברים האלה.‬

52
00:03:37,258 --> 00:03:38,378
‫מכוניות ללא נהג.‬

53
00:03:39,219 --> 00:03:43,599
‫אני חייבת להודות שזה הפתיע אותי.‬
‫מכוניות ללא נהג.‬

54
00:03:43,681 --> 00:03:45,981
‫אף פעם לא חשבתי על זה.‬

55
00:03:46,559 --> 00:03:50,809
‫כשרק התחילו לכתוב על זה,‬
‫שאלתי את עצמי מי רוצה דבר כזה.‬

56
00:03:51,314 --> 00:03:53,234
‫פשוט לא חשבתי על זה אף פעם.‬

57
00:03:53,316 --> 00:03:56,526
‫יש הרבה המצאות‬
‫שאני חושבת עליהן, "נשמע מעניין",‬

58
00:03:56,611 --> 00:03:59,531
‫או שאני מבינה למה שמישהו ירצה אותן,‬
‫למרות שאני לא רוצה.‬

59
00:03:59,614 --> 00:04:02,664
‫אבל מכונית בלי נהג…‬
‫יש לי מכונית, אני נוהגת.‬

60
00:04:02,742 --> 00:04:04,292
‫חשבתי, כאילו,‬

61
00:04:04,369 --> 00:04:08,499
‫לרגע לא חשבתי לעצמי,‬
‫"יהיה מעולה אם המכונית תוכל לנהוג בעצמה".‬

62
00:04:10,416 --> 00:04:13,586
‫יש לי רק עשרים. יש לך עודף?‬
‫-בטח, אין בעיה.‬

63
00:04:14,629 --> 00:04:17,049
‫שואלים אם לא אפחד להיות במכונית בלי נהג,‬

64
00:04:17,130 --> 00:04:19,550
‫ואני נזכרת שלפעמים פחדתי‬
‫גם במכונית עם נהג.‬

65
00:04:26,099 --> 00:04:28,729
‫הייתי מבועתת, אתה יודע.‬

66
00:04:28,810 --> 00:04:33,230
‫בסצנה ההיא בסרט שלך, "שיגעון של לילה",‬
‫כשהמונית יוצאת לדרך.‬

67
00:04:33,314 --> 00:04:37,404
‫זה מבוסס על נסיעה אמיתית במונית,‬
‫עם הפלמנקו,‬

68
00:04:37,485 --> 00:04:38,605
‫עם הפלמנקו, זה קרה לי.‬

69
00:04:38,695 --> 00:04:41,565
‫כשראיתי את הסרט בפעם הראשונה,‬
‫כשהמונית יצאה לדרך…‬

70
00:04:41,656 --> 00:04:43,026
‫גריפין משחק שם, כן?‬

71
00:04:43,116 --> 00:04:44,486
‫אלוהים אדירים.‬

72
00:04:44,575 --> 00:04:49,995
‫לא יכולתי להפסיק לצחוק,‬
‫כי אז התחילו נהגי המוניות המטורפים.‬

73
00:04:50,081 --> 00:04:53,171
‫היו מוניות גם קודם, אבל בשלב כלשהו…‬
‫-לא כאלה.‬

74
00:04:53,251 --> 00:04:54,841
‫לא ידוע למה זה קורה,‬

75
00:04:54,919 --> 00:04:58,759
‫אבל פתאום נהיה קטע כזה,‬
‫שכל נהגי המוניות נהיו לא שפוים.‬

76
00:04:59,257 --> 00:05:02,637
‫כולם נהגו במיליון קמ"ש, ולא הקשיבו לי.‬

77
00:05:02,719 --> 00:05:05,849
‫היה צריך להתחנן, "בבקשה, תאט".‬
‫היה צריך להמציא דברים.‬

78
00:05:05,930 --> 00:05:07,430
‫"כואב לי הגב".‬

79
00:05:07,515 --> 00:05:11,015
‫כשהייתי צעירה הייתי אומרת שאני בהריון.‬
‫הם היו נבהלים.‬

80
00:05:11,102 --> 00:05:14,812
‫עכשיו אני לא יכולה, כמובן,‬
‫אלא אם כן הנהג עיוור לגמרי.‬

81
00:05:14,897 --> 00:05:18,067
‫אז יש המון נהגים נוראים להדהים,‬

82
00:05:18,151 --> 00:05:21,361
‫ואם לוקחים את כל הנהגים הגרועים,‬
‫וגם את השיכורים‬

83
00:05:21,446 --> 00:05:23,816
‫ואת הנהגים המסטולים,‬

84
00:05:23,906 --> 00:05:27,036
‫סביר שמכוניות ללא נהג יהיו יותר בטיחותיות.‬

85
00:05:27,118 --> 00:05:31,038
‫זה לא שלבני אדם יש כזה כושר שיפוט מעולה.‬

86
00:05:31,122 --> 00:05:34,542
‫נמצאת איתנו פראן ליבוביץ.‬
‫הכרך החדש נקרא "מחקרים חברתיים".‬

87
00:05:34,625 --> 00:05:36,415
‫דיברנו בזמן הפסקת הפרסומות‬

88
00:05:36,502 --> 00:05:38,712
‫על משהו אופייני לניו יורק.‬

89
00:05:38,796 --> 00:05:42,756
‫לפני שהיית סופרת‬
‫מפורסמת ומצליחה, היית נהגת מונית.‬

90
00:05:42,842 --> 00:05:44,342
‫היית נהגת מונית טובה?‬

91
00:05:44,427 --> 00:05:48,717
‫אני לא רוצה להשוויץ.‬
‫הייתי נהגת מונית מצוינת… לא, מופלאה.‬

92
00:05:48,806 --> 00:05:51,136
‫לא אהבתי לנהוג במונית, אני מודה.‬

93
00:05:51,225 --> 00:05:53,515
‫חשבתי שהמקצוע לא צבעוני,מעניין או ציורי.‬

94
00:05:53,603 --> 00:05:56,613
‫לא למדתי ממנו כלום,‬
‫ואני מקווה לא לעבוד יותר בעבודה כזאת.‬

95
00:05:56,689 --> 00:06:01,819
‫נהיגה במונית, היום, היא עבודה ממש נוראית.‬
‫אבל העבודה הייתה נוראית.‬

96
00:06:02,737 --> 00:06:06,407
‫בהתחלה, באותו שלב,‬
‫היו כמה היפים שנהגו במוניות,‬

97
00:06:06,491 --> 00:06:09,331
‫אבל בעיקרון, נהגי המוניות בניו יורק‬

98
00:06:09,410 --> 00:06:14,120
‫היו יהודים מהמעמד העובד עם סיגר בפה.‬

99
00:06:14,207 --> 00:06:17,247
‫אז היה מותר לעשן במוניות.‬
‫והם היו מאוד רעים אליי.‬

100
00:06:17,919 --> 00:06:22,219
‫אם אחד מהם עדיין בחיים,‬
‫הם היו מאוד רעים אליי.‬

101
00:06:22,298 --> 00:06:26,838
‫ממש הופתעתי, כי הם נראו‬
‫כמו דודים שלי או משהו כזה.‬

102
00:06:26,969 --> 00:06:28,469
‫אז חשבתי שהם יהיו… אבל…‬

103
00:06:28,554 --> 00:06:31,274
‫עכשיו אני מבינה, אולי גם אז הבנתי,‬

104
00:06:31,349 --> 00:06:33,559
‫שהם ממש דאגו.‬

105
00:06:33,643 --> 00:06:36,903
‫כאילו, "מה? זה מה שיקרה למקצוע שלנו?‬

106
00:06:37,397 --> 00:06:42,357
‫יבואו בנות עם שיער ארוך וכל הדברים האלה?"‬

107
00:06:42,443 --> 00:06:47,033
‫זאת הייתה עבודה כל כך טובה,‬
‫מהבחינה של להרוויח כסף,‬

108
00:06:47,115 --> 00:06:50,115
‫שהחבר'ה האלה היו עובדים שמונה שעות ביום,‬

109
00:06:50,743 --> 00:06:52,123
‫חמישה ימים בשבוע.‬

110
00:06:52,620 --> 00:06:56,080
‫היו להם נשים. היו להם ילדים.‬
‫הנשים לא עבדו.‬

111
00:06:57,166 --> 00:07:00,416
‫בסדר? והם התפרנסו.‬

112
00:07:00,503 --> 00:07:02,553
‫הם חיו לרוב בברוקלין או בקווינס,‬

113
00:07:02,630 --> 00:07:07,840
‫שהיו אז מקומות שונים‬
‫ממה שהם היום, וזאת הייתה עבודה טובה.‬

114
00:07:07,927 --> 00:07:12,307
‫הייתה בדרום שדרת פארק קפטריה בשם בלמור,‬

115
00:07:12,390 --> 00:07:15,230
‫ושם נהגי המוניות נהגו לאכול.‬

116
00:07:15,309 --> 00:07:17,519
‫המקום היה פתוח כל הלילה, 24 שעות,‬

117
00:07:17,603 --> 00:07:21,483
‫ומסיבה כלשהי…‬
‫בטח היה להם הסכם עם השוטרים.‬

118
00:07:21,566 --> 00:07:24,396
‫היה אפשר להחנות מוניות‬
‫מול המסעדה בלי לקבל דו"ח.‬

119
00:07:24,485 --> 00:07:26,815
‫לכן נהגי המוניות אהבו אותה.‬

120
00:07:26,904 --> 00:07:29,744
‫לא כי האוכל שם היה הכי טעים.‬

121
00:07:29,824 --> 00:07:32,164
‫נהגי מוניות ידועים כמומחים לאוכל טעים.‬

122
00:07:32,243 --> 00:07:35,253
‫כשהלכתי לשם, אף אחד לא דיבר איתי.‬

123
00:07:36,038 --> 00:07:39,958
‫בקפטריה בתיכון הייתי מקובלת מאוד,‬

124
00:07:40,042 --> 00:07:42,962
‫אבל בקפטריה של נהגי המוניות‬
‫הייתי ממש לא מקובלת.‬

125
00:07:43,045 --> 00:07:45,205
‫הם לא דיברו איתי.‬
‫אם הייתי שואלת שאלה,‬

126
00:07:45,298 --> 00:07:49,258
‫או מנסה לקבל עצה,‬
‫לפעמים הם אפילו לא היו עונים.‬

127
00:07:49,343 --> 00:07:53,183
‫פעם היו חניונים עם ציי ענק של מוניות,‬

128
00:07:53,264 --> 00:07:56,104
‫והיית הולכת לשם לקחת מונית, מהחניון.‬

129
00:07:56,184 --> 00:07:57,814
‫בחניון הייתה משאבת דלק.‬

130
00:07:57,894 --> 00:08:00,154
‫היה אפשר לתדלק שם.‬
‫לא היינו משלמים על הדלק.‬

131
00:08:00,229 --> 00:08:02,019
‫הם היו רק כותבים כמה דלק היה,‬

132
00:08:02,106 --> 00:08:05,606
‫כדי לוודא שזה מסתדר‬
‫עם רשימת הנסיעות, כמה נסעת.‬

133
00:08:05,693 --> 00:08:07,653
‫כדי שלא… ככה הם חשבו,‬

134
00:08:07,737 --> 00:08:10,907
‫כדי שלא תיקחי את המונית‬
‫ותיסעי לסוף שבוע באיסט המפטון.‬

135
00:08:10,990 --> 00:08:12,870
‫כאילו, אתה יודע…‬

136
00:08:12,950 --> 00:08:14,490
‫היינו חייבים להיבחן,‬

137
00:08:14,577 --> 00:08:18,707
‫לעבור בחינה של נהגי מוניות.‬
‫עכשיו אין סיכוי לדבר כזה.‬

138
00:08:19,415 --> 00:08:22,995
‫אני לא יודעת,‬
‫מזמן לא ניסיתי להתקבל לעבודה הזאת.‬

139
00:08:23,085 --> 00:08:27,715
‫אבל כיוון שכבר קרה שנכנסתי למונית‬

140
00:08:27,798 --> 00:08:31,298
‫ואמרתי "תחנת גרנד סנטרל, בבקשה",‬
‫והנהג שאל "מה?"‬

141
00:08:31,802 --> 00:08:34,892
‫כאילו, תחנת גרנד סנטרל,‬
‫הוא לא יודע איפה זה.‬

142
00:08:34,972 --> 00:08:38,102
‫אז נאלצנו… כשאני אומרת "אנחנו",‬

143
00:08:38,183 --> 00:08:41,693
‫זה נשמע כאילו שמדובר‬
‫בבית הספר למנהל עסקים בהארוורד. אבל לא.‬

144
00:08:41,770 --> 00:08:43,480
‫וזה לא כמו בלונדון,‬

145
00:08:43,563 --> 00:08:47,193
‫שם יש מבחן קשה ומפורסם‬
‫עם שמונה מיליון שאלות,‬

146
00:08:47,276 --> 00:08:50,066
‫אבל היו במבחן כמה דברים.‬

147
00:08:50,154 --> 00:08:51,574
‫צריך להכיר את שדות התעופה,‬

148
00:08:51,656 --> 00:08:55,486
‫ולהכיר כל מיני חנויות ומקומות.‬

149
00:08:55,576 --> 00:08:56,786
‫היום, הם לא מכירים.‬

150
00:08:57,662 --> 00:09:01,672
‫קרנו של המקצוע הזה ירדה.‬

151
00:09:01,749 --> 00:09:02,579
‫טוב.‬

152
00:09:04,585 --> 00:09:06,495
‫גרמרסי פארק דרום מספר 19, בבקשה.‬

153
00:09:07,255 --> 00:09:10,375
‫מוניות הן מקום מאוד לא נעים. בואו נודה.‬

154
00:09:10,466 --> 00:09:13,676
‫מתקינים שם את הדבר הזה, המסך הזה.‬

155
00:09:13,761 --> 00:09:16,811
‫גיליתי שמרגע שמתקינים אותם,‬
‫אני לא טובה בלכבות אותם.‬

156
00:09:16,889 --> 00:09:20,479
‫לא, לא. תקשיבי,‬
‫העלילה של שיחת הטלפון לא עובדת.‬

157
00:09:20,560 --> 00:09:22,770
‫היא רגילה ונדושה, ראיתי אותה מיליון פעם.‬

158
00:09:22,853 --> 00:09:23,983
‫בסדר?‬
‫-סליחה…‬

159
00:09:24,063 --> 00:09:26,573
‫לא, סליחה. זה לא דחוף, לא דחוף בכלל.‬

160
00:09:26,649 --> 00:09:29,189
‫הוא רק השתחרר מהכלא, טוב?‬

161
00:09:29,277 --> 00:09:31,527
‫אבא בקליבלנד.‬
‫-הוא רק השתחרר מהכלא.‬

162
00:09:31,612 --> 00:09:33,162
‫אני גרועה בלכבות אותם.‬

163
00:09:33,239 --> 00:09:35,659
‫אני שמה עליהם אצבע או אגודל מיליון פעמים,‬

164
00:09:35,741 --> 00:09:38,581
‫למרות שאני יודעת שאין דבר יותר מלוכלך מהם.‬

165
00:09:39,954 --> 00:09:43,424
‫סביר שאפשר לאכול שטר של עשרה דולר,‬

166
00:09:43,499 --> 00:09:46,249
‫וזה יהיה יותר נקי‬
‫מאשר לשים אגודל על הדבר הזה,‬

167
00:09:46,335 --> 00:09:50,205
‫שמיליון אנשים ניסו לכבות אותו.‬
‫אני גרועה בזה,‬

168
00:09:50,298 --> 00:09:52,838
‫אין לי מזל בדברים האלה.‬

169
00:09:52,925 --> 00:09:55,595
‫אני יודעת שבמובנים מסוימים‬
‫היה לי המון מזל.‬

170
00:09:55,678 --> 00:09:57,678
‫ובמובנים מסוימים ממש לא היה לי מזל.‬

171
00:09:57,763 --> 00:10:00,063
‫בגילי, מזל כזה כבר לא משתנה.‬

172
00:10:00,141 --> 00:10:04,021
‫זה לא שאתעורר מחר‬
‫ואגלה שהיה לי מזל מעולה בנדל"ן.‬

173
00:10:04,103 --> 00:10:06,943
‫או "את יכולה לכבות את הדבר הזה במונית".‬

174
00:10:07,023 --> 00:10:10,193
‫אני יודעת אין קשר בין הדברים.‬
‫אחד ממש קטן ואחד גדול,‬

175
00:10:10,276 --> 00:10:13,026
‫אבל אלה שני דברים שאני לא מסוגלת לעשות.‬

176
00:10:13,946 --> 00:10:17,326
‫כעת מר סקורסזה ואני נקבל שאלות מהקהל.‬

177
00:10:20,161 --> 00:10:21,661
‫הרבה אנשים.‬
‫-לא רואים כלום.‬

178
00:10:21,746 --> 00:10:24,786
‫אם תצביעו, אני אקרא לכם. את.‬

179
00:10:26,542 --> 00:10:28,462
‫שלום, אני לאורה מברצלונה.‬

180
00:10:28,878 --> 00:10:29,918
‫השאלה שלי היא…‬

181
00:10:30,338 --> 00:10:33,048
‫גם אני…‬

182
00:10:33,591 --> 00:10:35,511
‫קרה לי משהו, יש לי קביים.‬

183
00:10:35,593 --> 00:10:37,143
‫כשעברתי לניו יורק‬

184
00:10:37,219 --> 00:10:39,389
‫דרסה אותי מכונית משטרה.‬

185
00:10:39,930 --> 00:10:43,390
‫ואני תובעת את עיריית ניו יורק,‬
‫כי אנשים אומרים לי,‬

186
00:10:43,476 --> 00:10:46,146
‫"את חייבת לתבוע את העירייה,‬
‫תקבלי המון כסף.‬

187
00:10:46,228 --> 00:10:47,478
‫ניידת משטרה דרסה אותך."‬

188
00:10:47,563 --> 00:10:48,693
‫זאת שאלה?‬

189
00:10:50,066 --> 00:10:51,566
‫כן, זה נמשך ונמשך.‬

190
00:10:52,610 --> 00:10:53,440
‫סיפור יפה.‬

191
00:10:53,527 --> 00:10:54,607
‫השאלה היא…‬

192
00:10:54,695 --> 00:10:55,985
‫את גרה בניו יורק,‬

193
00:10:56,072 --> 00:10:59,582
‫כמה זמן ייקח לי לקבל את הכסף מהעירייה?‬

194
00:10:59,659 --> 00:11:01,579
‫טוב, בסדר, זאת השאלה.‬

195
00:11:02,536 --> 00:11:05,286
‫היא מברצלונה. זה לא חלק מהשאלה.‬

196
00:11:05,790 --> 00:11:09,000
‫היא גרה בניו יורק,‬
‫והיא נדרסה על ידי ניידת משטרה.‬

197
00:11:09,669 --> 00:11:13,669
‫היא תובעת את העירייה, והיא רוצה לדעת‬
‫כמה זמן ייקח לה לקבל את הכסף.‬

198
00:11:19,887 --> 00:11:20,717
‫כן.‬

199
00:11:21,222 --> 00:11:22,642
‫זה מה שכולם שואלים אותי.‬

200
00:11:24,517 --> 00:11:25,347
‫כן.‬

201
00:11:25,434 --> 00:11:27,564
‫טוב, אני אגיד לך משהו.‬

202
00:11:28,062 --> 00:11:30,062
‫בצד השני של הרחוב שלי‬

203
00:11:30,147 --> 00:11:33,937
‫יש משרד עורכי דין,‬
‫מאלה ששומעים כל הזמן פרסומות שלהם.‬

204
00:11:34,026 --> 00:11:37,526
‫סוג המשרדים ששואלים, "האם נשברה לך ציפורן?‬

205
00:11:43,327 --> 00:11:44,617
‫נפלה לך ביצה?"‬

206
00:11:45,329 --> 00:11:46,209
‫כן.‬

207
00:11:46,747 --> 00:11:48,457
‫"ייתכן שחייבים לך כסף."‬

208
00:12:06,559 --> 00:12:12,399
‫- התחנה תיסגר זמנית לצורך שיפוצים -‬

209
00:12:13,858 --> 00:12:16,568
‫יום אחד הייתי בתחנת התחתית שלי,‬

210
00:12:16,652 --> 00:12:19,612
‫והיו שם שלטים שהיא תיסגר, לצורך…‬

211
00:12:21,657 --> 00:12:23,327
‫"שדרוג התחנה".‬

212
00:12:24,577 --> 00:12:26,327
‫שדרוג התחנה.‬

213
00:12:26,412 --> 00:12:29,922
‫אנחנו לא נתקן את הרכבת התחתית הנוראית.‬
‫המסילות מקולקלות.‬

214
00:12:29,999 --> 00:12:33,339
‫הרמזורים מקולקלים. הקרונות מקולקלים.‬
‫הכול מקולקל.‬

215
00:12:33,419 --> 00:12:37,129
‫אין מספיק רכבות,‬
‫הן מתקלקלות, הן ישנות, לא מתקנים אותן.‬

216
00:12:37,882 --> 00:12:40,932
‫אבל התחנה… היא…‬

217
00:12:41,010 --> 00:12:47,020
‫והיו כרזות גדולות‬
‫עם רשימות של כל השדרוגים שהם יעשו.‬

218
00:12:47,933 --> 00:12:50,643
‫התחנה הייתה אמורה להיסגר לחמישה חודשים.‬

219
00:12:51,604 --> 00:12:53,024
‫חמישה חודשים!‬

220
00:12:54,148 --> 00:12:57,778
‫אז הסתכלתי, התחלתי לקרוא כרזה,‬

221
00:12:57,860 --> 00:13:00,110
‫ולידי עמד מישהו,‬

222
00:13:00,196 --> 00:13:04,446
‫שבסוף הקריאה הבנתי‬
‫שאנחנו קוראים בדיוק באותה מהירות.‬

223
00:13:04,533 --> 00:13:07,203
‫אז היו שם כל הדברים שיעשו בתחנה.‬

224
00:13:07,286 --> 00:13:10,996
‫ובסוף הרשימה, ואני לא ממציאה את זה,‬

225
00:13:11,081 --> 00:13:13,131
‫אי אפשר להיות סטיריקנית בתקופה הזאת,‬

226
00:13:13,209 --> 00:13:14,709
‫אפילו ג'ונתן סוויפט לא היה יכול.‬

227
00:13:14,794 --> 00:13:17,844
‫המשפט האחרון ברשימה היה "מיצב אמנותי".‬

228
00:13:18,964 --> 00:13:22,844
‫אז הגעתי לזה בדיוק ברגע‬
‫שהבחור לידי הגיע לזה, כנראה,‬

229
00:13:22,927 --> 00:13:25,807
‫והוא אמר, "מיצב אמנותי? מה זה?"‬

230
00:13:26,639 --> 00:13:27,719
‫אמרתי, "לא יודעת,‬

231
00:13:27,807 --> 00:13:31,597
‫אבל זה לא שהכי משגע אותך ברכבת התחתית?‬

232
00:13:32,102 --> 00:13:35,612
‫אתה לא עומד פה שעות,‬
‫מחכה לרכבת שלא מגיעה, וחושב,‬

233
00:13:35,689 --> 00:13:37,779
‫'יודעים מה הבעיה פה? אין מספיק אמנות'."‬

234
00:13:38,275 --> 00:13:42,815
‫ויליאם וגמן הציב שם פסיפס של כלבים,‬

235
00:13:45,199 --> 00:13:46,989
‫ואני מניחה שאני שילמתי עבורו.‬

236
00:13:47,493 --> 00:13:53,253
‫זאת אומרת, הם חמודים, אבל באמת?‬
‫וזה לקח חמישה חודשים?‬

237
00:13:53,874 --> 00:13:57,464
‫אבל זהו זה. במילים אחרות,‬

238
00:13:58,462 --> 00:14:00,302
‫האריחים השבורים עדיין שם.‬

239
00:14:01,173 --> 00:14:02,883
‫הלכלוך המקורי עדיין שם.‬

240
00:14:03,384 --> 00:14:06,764
‫הבטון השבור ברצפה עדיין שם. לא נגעו בו.‬

241
00:14:06,846 --> 00:14:09,096
‫אז איך זה יכול לקחת חמישה חודשים?‬

242
00:14:09,181 --> 00:14:14,231
‫ואז אתה חושב… תחשוב על הקבלן שלך,‬
‫ששיפץ את הדירה שלך.‬

243
00:14:14,311 --> 00:14:17,361
‫הם בטח עבדו איתו. לכן זה לקח חמישה חודשים.‬

244
00:14:17,439 --> 00:14:22,149
‫אפשר לאהוב פסיפס של כלבים‬
‫ואפשר לא לאהוב אותו, אבל אף אחד…‬

245
00:14:22,236 --> 00:14:26,116
‫אני בטוחה שאפילו ויליאם וגמן יגיד,‬

246
00:14:26,198 --> 00:14:29,698
‫"אתם חושבים שזה חיוני‬
‫לעורק החיים של ניו יורק‬

247
00:14:29,785 --> 00:14:33,075
‫שיהיו לנו כלבים כאלה בתחנת הרכבת התחתית?"‬

248
00:14:33,163 --> 00:14:35,673
‫זה לא חיוני. זה נחמד.‬

249
00:14:36,292 --> 00:14:38,172
‫יש דברים מסוימים שגורמים לך לחשוב,‬

250
00:14:38,669 --> 00:14:42,049
‫"אם נגמור לטפל בכל הדברים החשובים,‬
‫אז בסדר, נעשה את זה."‬

251
00:14:42,548 --> 00:14:44,338
‫אתה מבין? אבל עוד לא גמרנו.‬

252
00:14:44,884 --> 00:14:48,354
‫אנחנו לא מטפלים בשום דבר חשוב.‬
‫לא, נעשה קודם דברים אחרים.‬

253
00:14:48,429 --> 00:14:51,269
‫אולי הם חשבו שזה בשביל הנשמה.‬
‫-הנשמה, כן.‬

254
00:14:51,348 --> 00:14:54,178
‫אבל למי שנוסע בתחתית לא נשארה נשמה.‬

255
00:14:54,894 --> 00:14:56,564
‫הוציאו לנו אותה בכוח.‬

256
00:14:56,645 --> 00:15:00,065
‫צריך נסיעה אחת ברכבת התחתית‬

257
00:15:00,149 --> 00:15:04,029
‫כדי שהדלאי לאמה יהפוך למופרע שמשתולל‬

258
00:15:04,111 --> 00:15:07,281
‫וצורח, "למי אכפת‬
‫מיצירות אמנות בתחנות רכבת?"‬

259
00:15:09,116 --> 00:15:14,076
‫כדי לשמר את רמת הבטיחות‬
‫של רשות התחבורה, שאין שני לה,‬

260
00:15:14,163 --> 00:15:17,883
‫העובדים במערכת עוברים‬
‫הכשרה מושלמת לתפקידיהם.‬

261
00:15:18,626 --> 00:15:21,376
‫במתקני המבחן של רשות התחבורה,‬

262
00:15:21,462 --> 00:15:23,842
‫הם לומדים לנהוג ברחובות העיר,‬

263
00:15:23,923 --> 00:15:28,223
‫גם כשהתנועה כבדה והתנאים קשים.‬

264
00:15:29,178 --> 00:15:33,058
‫כישוריהם נבחנים בקפידה‬
‫על ידי מומחים מיומנים.‬

265
00:15:33,682 --> 00:15:37,562
‫אני חושבת שלמי שבן יותר מ-14‬
‫אין זמן לחכות לאוטובוס.‬

266
00:15:37,645 --> 00:15:41,515
‫אם את בת שמונה או תשע, את אולי חושבת,‬
‫"הנסיעה תיקח לי שעה וחצי,‬

267
00:15:41,607 --> 00:15:45,147
‫אבל אני יכולה לבזבז את הזמן הזה,‬
‫כי יש לי המון זמן לבזבז."‬

268
00:15:45,235 --> 00:15:48,695
‫אבל אם את לא בת תשע, את חושבת,‬
‫"אני ממש מצטערת, אבל אני זקנה מדי.‬

269
00:15:48,781 --> 00:15:50,741
‫אין לי זמן לבזבז על המתנה לאוטובוס!"‬

270
00:15:50,824 --> 00:15:53,664
‫אני אישה כזאת‬
‫שאם אני מתחילה לחכות לאוטובוס…‬

271
00:15:53,744 --> 00:15:56,714
‫הרבה אנשים מחכים, אבל בזמן שאת שם,‬

272
00:15:56,789 --> 00:16:00,789
‫עם מי שהופכים למין קהילה‬
‫של אנשים שמחכים לאוטובוס,‬

273
00:16:02,086 --> 00:16:03,296
‫יש אנשים שמוותרים.‬

274
00:16:04,004 --> 00:16:06,514
‫הם פשוט הולכים. חלק נוסעים במונית.‬

275
00:16:07,925 --> 00:16:11,295
‫אני אישה שחושבת, "אני לא נוטשת את ההשקעה.‬

276
00:16:12,304 --> 00:16:13,974
‫אני מחכה כבר 25 דקות.‬

277
00:16:14,056 --> 00:16:16,426
‫אם אלך, אפסיד 25 דקות.‬

278
00:16:16,517 --> 00:16:19,017
‫בואו נודה באמת, לא אקבל אותן בחזרה לעולם."‬

279
00:16:19,645 --> 00:16:21,475
‫בסופו של דבר, האוטובוס מגיע.‬

280
00:16:22,648 --> 00:16:27,438
‫כשעליתי לאוטובוס שאלתי את הנהג,‬
‫"אתה יכול בבקשה להגיד לי‬

281
00:16:28,862 --> 00:16:31,282
‫מה התחנה הכי קרובה לרחוב 27?"‬

282
00:16:31,824 --> 00:16:33,204
‫הוא אמר, "לא יודע".‬

283
00:16:34,660 --> 00:16:36,580
‫אז אמרתי, "סליחה?‬

284
00:16:38,455 --> 00:16:39,415
‫אתה לא יודע?‬

285
00:16:40,082 --> 00:16:43,462
‫אתה לא יודע מה התחנה הכי קרובה לרחוב 27?"‬

286
00:16:43,544 --> 00:16:47,094
‫אז הוא אמר, "מה ציפית?‬
‫שאלמד בעל פה את כל התחנות?"‬

287
00:16:49,383 --> 00:16:52,553
‫אמרתי, "כן, אני מצפה!‬

288
00:16:52,636 --> 00:16:55,806
‫אני מצפה שתלמד בעל פה את כל התחנות.‬

289
00:16:56,473 --> 00:16:57,643
‫כל אחת ואחת!"‬

290
00:16:58,308 --> 00:17:02,018
‫הוא אמר, "יש הרבה תחנות!"‬
‫אז אמרתי, "אני מצפה שתלמד את כולן.‬

291
00:17:02,104 --> 00:17:03,484
‫אתה נהג אוטובוס!"‬

292
00:17:04,272 --> 00:17:07,612
‫זה לא שאתה משחק את ריצ'רד השלישי,‬
‫אני מבינה,‬

293
00:17:07,693 --> 00:17:11,663
‫יש לך הרבה דברים לזכור. איך אתה יכול‬
‫לזכור גם את זה וגם את כל התחנות?‬

294
00:17:11,739 --> 00:17:14,659
‫אתה נהג אוטובוס! זאת העבודה שלך!‬

295
00:17:14,742 --> 00:17:17,912
‫אתה עושה בעבודה שני דברים.‬
‫אתה נוהג באוטובוס, בסדר?‬

296
00:17:17,994 --> 00:17:20,204
‫גם אני יכולה לעשות את זה. בסדר?‬

297
00:17:20,289 --> 00:17:23,129
‫ואתה צריך ללמוד את התחנות בעל פה,‬
‫ואני יכולה לעשות את זה.‬

298
00:17:23,208 --> 00:17:25,878
‫את ריצ'רד השלישי אני לא יכולה לשחק,‬
‫אבל אני יכולה…‬

299
00:17:25,961 --> 00:17:28,921
‫כמה תחנות יש? זה לא שיש 10,000.‬

300
00:17:29,006 --> 00:17:31,046
‫בכל מסעדה בניו יורק,‬

301
00:17:31,133 --> 00:17:35,143
‫כל מלצר ומלצרית בה לומדים בעל פה‬
‫4,000 מנות מיוחדות.‬

302
00:17:35,220 --> 00:17:38,310
‫לפעמים אני בשוק.‬
‫הם מספרים על מיליון מנות מיוחדות,‬

303
00:17:38,390 --> 00:17:41,850
‫וכשהם מגיעים לסוף,‬
‫אני אפילו לא זוכרת מה היה בהתחלה.‬

304
00:17:41,935 --> 00:17:45,055
‫את מוצאת את עצמך אומרת,‬
‫"מתישהו אמרת 'טרוטה'."‬

305
00:17:45,147 --> 00:17:47,187
‫והם ישר נכנסים לעניינים.‬

306
00:17:47,274 --> 00:17:49,944
‫לדעתי צריך לקחת את כל המלצרים והמלצריות,‬

307
00:17:50,027 --> 00:17:52,907
‫שרובם חושבים שהם ישחקו‬
‫את ריצ'רד השלישי, אבל זה לא נכון,‬

308
00:17:52,988 --> 00:17:55,118
‫ולהפוך אותם לנהגי אוטובוס. בסדר?‬

309
00:17:55,199 --> 00:17:57,909
‫כי הזיכרון שלהם נפלא, זה ברור.‬

310
00:17:57,993 --> 00:18:01,163
‫הם לומדים בעל פה… לא רק את המנות.‬

311
00:18:01,246 --> 00:18:05,786
‫הם לומדים איך מכינים אותן.‬
‫"יש בה כוסברה, ויש בה את זה…"‬

312
00:18:05,876 --> 00:18:09,506
‫ואז מישהו שואל, "כמה כוסברה?"‬
‫אני לא בן אדם כזה,‬

313
00:18:09,588 --> 00:18:13,718
‫אבל יש אנשים בררנים מאוד.‬

314
00:18:14,927 --> 00:18:16,507
‫"איפה קניתם את הכוסברה?"‬

315
00:18:16,595 --> 00:18:19,385
‫אני תמיד חושבת לעצמי,‬
‫"אני לא אוכל איתך יותר".‬

316
00:18:20,140 --> 00:18:23,520
‫אני אפילו לא יודעת מה זה כוסברה.‬

317
00:18:23,602 --> 00:18:26,812
‫זה טעים. טעמתי את זה. טוב. כוסברה? בסדר.‬

318
00:18:27,523 --> 00:18:30,283
‫אבל ככה זה לנסוע באוטובוס.‬

319
00:18:33,070 --> 00:18:34,860
‫טוב, העיר משתנה.‬

320
00:18:34,947 --> 00:18:38,077
‫אחד ההבדלים שאפשר לראות‬
‫הוא שהאורות בבניינים דולקים.‬

321
00:18:38,909 --> 00:18:42,499
‫בתי החולים היו פעם באי רוזוולט?‬

322
00:18:42,579 --> 00:18:43,539
‫כן, בדיוק שם.‬

323
00:18:43,622 --> 00:18:47,252
‫שם היה בית החולים של חולי הטיפוס?‬
‫-כן.‬

324
00:18:47,334 --> 00:18:51,634
‫כן. שחפת, טיפוס, כל זה. שמו אותם שם. כן.‬

325
00:18:51,713 --> 00:18:53,593
‫יום אחד, כל זה יהיה שלך.‬

326
00:18:53,674 --> 00:18:55,474
‫רציתי להגיד… זאת השורה שלי!‬

327
00:18:57,136 --> 00:19:01,556
‫אתה רואה את המטוס?‬
‫-הוא נראה כמו שפירית. תסתכלי.‬

328
00:19:01,640 --> 00:19:02,980
‫אני לא רואה אותו.‬
‫-שם.‬

329
00:19:03,976 --> 00:19:04,806
‫הוא נוחת.‬

330
00:19:05,769 --> 00:19:07,689
‫איפה?‬
‫-בנמל התעופה.‬

331
00:19:07,771 --> 00:19:08,611
‫שזה?‬

332
00:19:10,232 --> 00:19:12,032
‫לה גארדיה כל כך קרוב לרייקרס?‬

333
00:19:12,109 --> 00:19:13,529
‫כן.‬
‫-וואו.‬

334
00:19:13,610 --> 00:19:15,570
‫אבל המטוס לא נוחת ברייקרס.‬

335
00:19:15,654 --> 00:19:17,994
‫אם הוא היה נוחת שם, האסירים היו אומרים,‬

336
00:19:18,073 --> 00:19:20,083
‫"זה מטוס של דלתא, מה דעתך? לא, עזוב."‬

337
00:19:21,410 --> 00:19:22,240
‫אני רואה.‬
‫-כן.‬

338
00:19:22,744 --> 00:19:25,464
‫יש רק מטוס אחד? יש שניים?‬
‫-שניים.‬

339
00:19:25,539 --> 00:19:27,039
‫שניים. באמת מתאים לדלתא.‬

340
00:19:29,626 --> 00:19:32,796
‫"איפה המטוס?"‬
‫"יש רק שניים. לאן את טסה?"‬

341
00:19:32,880 --> 00:19:36,430
‫"את צריכה לחכות,‬
‫הוא צריך לעבור קודם ב-16 ערים אחרות."‬

342
00:19:37,551 --> 00:19:39,301
‫באיזה מקום בחברה‬

343
00:19:39,386 --> 00:19:42,306
‫את הכי פחות אוהבת להיות בחברת אנשים אחרים?‬

344
00:19:42,389 --> 00:19:44,309
‫יש סביבה שעושה לך צמרמורת?‬

345
00:19:44,391 --> 00:19:45,891
‫כן, מטוס.‬
‫-מטוס.‬

346
00:19:45,976 --> 00:19:48,436
‫לא ייאמן שנתנו לכל האנשים האחרים להיכנס.‬

347
00:19:49,021 --> 00:19:52,021
‫למה כל כך נורא במטוס? בגלל הנוסעים האחרים.‬

348
00:19:52,107 --> 00:19:54,317
‫איך הטיסות השתנו במהלך חייך?‬

349
00:19:54,401 --> 00:19:56,531
‫כשרק התחלתי לטוס,‬

350
00:19:56,612 --> 00:19:59,452
‫לא הייתי ילדה, דרך אגב, הייתי מבוגרת,‬

351
00:19:59,531 --> 00:20:01,831
‫טיסה הייתה עניין מאוד יוקרתי.‬
‫-כמובן.‬

352
00:20:01,909 --> 00:20:05,289
‫ממש יוקרתי. אני יודעת שזה נשמע לא אפשרי.‬

353
00:20:05,370 --> 00:20:09,500
‫אבל הסיבה הייתה‬
‫שחברות התעופה היו תחת פיקוח,‬

354
00:20:09,583 --> 00:20:12,793
‫ואחד מהכללים אסר על תחרות מחירים.‬

355
00:20:12,878 --> 00:20:15,208
‫כל כרטיסי הטיסה עלו אותו מחיר.‬

356
00:20:15,297 --> 00:20:17,507
‫טיסה ללוס אנג'לס עלתה אותו דבר בכל החברות,‬

357
00:20:17,591 --> 00:20:21,051
‫אז אם פספסת את הטיסה,‬
‫חברה אחרת הייתה מקבלת את הכרטיס,‬

358
00:20:21,136 --> 00:20:22,046
‫לא הייתה בעיה.‬

359
00:20:22,971 --> 00:20:25,721
‫אז החברות נאלצו להתחרות ברמת השירות.‬

360
00:20:25,807 --> 00:20:28,767
‫בפרסומות של חברות התעופה אמרו דברים כמו,‬

361
00:20:28,852 --> 00:20:33,112
‫"אצלנו יש סטייקים, לובסטרים,‬
‫פיאנו-בר, חשפנית, טרקלין אירוח."‬

362
00:20:33,190 --> 00:20:38,070
‫עכשיו ברצינות, כמה אנשים‬
‫טסו בפאן אם לפני שהחברה פשטה רגל?‬

363
00:20:38,153 --> 00:20:41,663
‫טסתי פעם לחוף המערבי, לסן פרנסיסקו.‬

364
00:20:41,740 --> 00:20:43,410
‫המטוס נקרא "מפרשית בשמיים".‬

365
00:20:43,992 --> 00:20:46,122
‫תפיסה חדשה בעולם התעופה.‬

366
00:20:46,662 --> 00:20:49,082
‫המסע כבר לא מהווה משא.‬

367
00:20:52,834 --> 00:20:55,634
‫זאת האווירה במטוס סילון מדגם "מפרשית".‬

368
00:20:55,712 --> 00:20:57,972
‫האוכל הנפלא מוסיף להנאה.‬

369
00:20:58,048 --> 00:21:01,178
‫האוכל מוכן בארבעה מטבחים שפועלים במקביל,‬

370
00:21:01,260 --> 00:21:03,600
‫ובהם תנורים להכנת מנות בתוך חמש דקות.‬

371
00:21:06,473 --> 00:21:09,393
‫לא מזמן, שלוש שנים בשנות החמישים לחייהן,‬

372
00:21:09,476 --> 00:21:12,266
‫נעצרו במטוס איפשהו בצפון המדינה.‬

373
00:21:13,230 --> 00:21:17,110
‫אחת הייתה עורכת דין,‬
‫אחת רופאה ואחת מתווכת נדל"ן או משהו.‬

374
00:21:17,192 --> 00:21:20,112
‫הן טסו ביחד. אחת מהן רבה עם הדיילת.‬

375
00:21:20,195 --> 00:21:22,855
‫שתי האחרות הצטרפו,‬
‫ובסוף הן הורדו מהמטוס באזיקים.‬

376
00:21:22,948 --> 00:21:24,568
‫חברה שלי אמרה, "זה לא מדהים,‬

377
00:21:24,658 --> 00:21:27,078
‫שנשים בגיל כזה נזרקות ממטוס?"‬

378
00:21:27,160 --> 00:21:30,370
‫אז אמרתי,‬
‫"רק אנשים בגיל כזה נזרקים ממטוסים,‬

379
00:21:30,455 --> 00:21:33,915
‫כי אנחנו היחידים‬
‫שזוכרים את התקופה שהיה כיף לטוס."‬

380
00:21:34,001 --> 00:21:36,551
‫אז כשאומרים לנו "אל תשימי את זה שם",‬

381
00:21:36,628 --> 00:21:38,878
‫אנחנו אומרות,‬
‫"את צוחקת? איפה הלובסטר שלי?"‬

382
00:21:40,632 --> 00:21:44,432
‫ואילו בני העשרים חוו רק טיסות נוראיות.‬

383
00:21:44,511 --> 00:21:47,681
‫אוטובוס מעופף.‬
‫-חוויה איומה ונוראה.‬

384
00:21:48,223 --> 00:21:52,353
‫למה טיסה ללוס אנג'לס צריכה לקחת שש שעות?‬

385
00:21:53,145 --> 00:21:56,855
‫אם היו טיסות קונקורד ללוס אנג'לס,‬
‫לא היינו צריכים לישון שם.‬

386
00:21:57,357 --> 00:22:00,067
‫מבחינתי, זה יעד לאומי חשוב.‬

387
00:22:00,152 --> 00:22:03,782
‫אם הייתי הנשיאה,‬
‫הייתי אומרת שיש לנו יעד לאומי חשוב.‬

388
00:22:03,864 --> 00:22:07,164
‫נאפשר לאנשים לטוס מניו יורק ללוס אנג'לס‬

389
00:22:07,242 --> 00:22:08,372
‫בלי להישאר לישון שם.‬

390
00:22:08,452 --> 00:22:11,622
‫לסיים את הפגישה ולחזור.‬
‫-לחזור ישר, בלי לישון שם.‬

391
00:22:11,705 --> 00:22:15,495
‫פעם הייתי בלובי עם המזוודות‬
‫בשש בבוקר כדי לתפוס טיסה,‬

392
00:22:15,584 --> 00:22:19,764
‫ומישהו מהבניין שלי, שכן…‬

393
00:22:19,838 --> 00:22:22,588
‫יש אנשים שבשש בבוקר הם חוזרים ממכון כושר.‬

394
00:22:23,216 --> 00:22:25,676
‫טוב, בגלל זה יש להם כסף.‬

395
00:22:25,761 --> 00:22:28,141
‫מצד שני, אפשר לקרוא לזה חיים?‬

396
00:22:28,221 --> 00:22:31,021
‫בשש בבוקר הם כבר חוזרים מהמכון!‬

397
00:22:31,099 --> 00:22:34,349
‫אז הוא אמר, "פראן, את טסה לחופשה?"‬

398
00:22:34,436 --> 00:22:36,226
‫וחשבתי לעצמי, "השתגעת לגמרי?"‬

399
00:22:36,897 --> 00:22:39,977
‫אמרתי, "לא. חופשה? לא!"‬

400
00:22:41,234 --> 00:22:42,244
‫"לאן את טסה?"‬

401
00:22:42,319 --> 00:22:45,699
‫לא זוכרת לאן טסתי.‬
‫אמרתי לו שאני טסה להופעה.‬

402
00:22:46,365 --> 00:22:47,485
‫"אני טסה לעבוד."‬

403
00:22:48,200 --> 00:22:50,580
‫אם אתה רואה אותי בלובי עם מזוודות,‬

404
00:22:51,536 --> 00:22:53,866
‫סימן שאני נוסעת להרוויח כסף. בסדר?‬

405
00:22:54,915 --> 00:22:57,455
‫אני לא נוסעת לבזבז כסף. אני מבזבזת פה.‬

406
00:22:58,126 --> 00:22:59,246
‫אני מבזבזת פה.‬

407
00:22:59,336 --> 00:23:02,796
‫אני נוסעת, נכנסת למטוס,‬
‫טסה למקומות, מרוויחה כסף,‬

408
00:23:02,881 --> 00:23:06,551
‫הכסף חוזר, אני נותנת אותו לבניין,‬
‫ואני נשארת בבניין.‬

409
00:23:06,635 --> 00:23:11,555
‫אני מרוויחה את הכסף שאני מרוויחה‬
‫כדי שיהיה לי את הבית הזה.‬

410
00:23:12,140 --> 00:23:14,940
‫אני חייבת לצאת כל הזמן כדי להישאר פה,‬

411
00:23:15,018 --> 00:23:19,358
‫אבל כשמדברים על נסיעות למקומות,‬
‫לא ייאמן שאנשים טסים בשביל הכיף.‬

412
00:23:19,439 --> 00:23:22,819
‫כשאני בשדה תעופה‬
‫ואני רואה אנשים בדרך לחופשה,‬

413
00:23:22,901 --> 00:23:24,821
‫אני חושבת, "כמה קשים החיים שלכם?"‬

414
00:23:25,320 --> 00:23:29,530
‫כמה גרועים החיים הרגילים שלך,‬
‫אם אתה חושב, "יודע מה יהיה כיף?‬

415
00:23:30,075 --> 00:23:36,245
‫בוא ניקח את הילדים, ניסע‬
‫לשדה התעופה עם אלף מזוודות,‬

416
00:23:36,331 --> 00:23:39,461
‫נחכה בתורים, חבורת מטומטמים יצעקו עלינו,‬

417
00:23:39,543 --> 00:23:42,093
‫נצא באיחור, נימעך בצפיפות,‬

418
00:23:42,170 --> 00:23:44,340
‫וכל זה עדיף על החיים עצמם."‬

419
00:23:45,132 --> 00:23:46,972
‫- הזאב מוול סטריט -‬

420
00:23:47,050 --> 00:23:48,010
‫אקשן!‬

421
00:23:48,093 --> 00:23:51,103
‫אישום אחד בגין קשירת קשר‬
‫להונאה בניירות ערך.‬

422
00:23:51,596 --> 00:23:53,216
‫שני אישומים בגין הונאה בניירות ערך.‬

423
00:23:53,723 --> 00:23:56,643
‫אישום אחד בגין קשירת קשר להלבנת הון.‬

424
00:23:57,144 --> 00:24:01,614
‫21 אישומים בגין הלבנת הון.‬
‫אישום אחד בגין שיבוש חקירה.‬

425
00:24:03,150 --> 00:24:05,240
‫גובה הערבות נקבע לעשרה מיליון דולר.‬

426
00:24:15,787 --> 00:24:16,617
‫כן?‬

427
00:24:16,705 --> 00:24:18,995
‫מה דעתך על סיגריות אלקטרוניות?‬

428
00:24:21,501 --> 00:24:26,551
‫טוב, כשצילמנו את הסרט שלך,‬
‫כשלאו נכנס לאולם המשפט,‬

429
00:24:27,257 --> 00:24:28,717
‫הוא עישן סיגריה.‬

430
00:24:29,217 --> 00:24:34,137
‫וחשבתי לעצמי…‬
‫היינו בבית משפט אמיתי, בסדר?‬

431
00:24:34,222 --> 00:24:36,602
‫אני יודעת שלכוכבי קולנוע‬
‫יש הרבה יותר חופש‬

432
00:24:36,683 --> 00:24:38,353
‫מאשר לאנשים שהם לא כוכבי קולנוע,‬

433
00:24:38,435 --> 00:24:41,605
‫אבל חשבתי לעצמי, "מרשים לו‬
‫לעשן סיגריה בבית משפט אמיתי?"‬

434
00:24:41,688 --> 00:24:44,318
‫ואז הוא התקרב והתקרב, ולא הרחתי עשן.‬

435
00:24:44,399 --> 00:24:47,689
‫חשבתי לעצמי, "אם הוא יכול לעשן,‬
‫גם אני יכולה לעשן".‬

436
00:24:48,195 --> 00:24:50,855
‫אז הוא עישן סיגריה אלקטרונית,‬

437
00:24:50,947 --> 00:24:54,327
‫ואז באחת מההפסקות,‬

438
00:24:56,036 --> 00:24:58,326
‫הוא שאל אם אני רוצה אחת,‬

439
00:24:58,413 --> 00:25:00,503
‫אם טעמתי פעם, ואמרתי שלא.‬

440
00:25:00,582 --> 00:25:03,212
‫אז הוא אמר, "אני אתן לך אחת", ונתן לי.‬

441
00:25:03,293 --> 00:25:04,963
‫הוא נתן לי סיגריה, ואמר לי לטעום.‬

442
00:25:05,045 --> 00:25:06,665
‫אמרתי שאני רוצה סיגריה אמיתית.‬

443
00:25:07,172 --> 00:25:10,972
‫הוא ביקש שאטעם אז עשיתי כאילו שטעמתי,‬
‫ואמרתי שזה מעולה.‬

444
00:25:12,302 --> 00:25:15,012
‫אז הוא נתן לי אותה, ושכחתי ממנה.‬

445
00:25:15,931 --> 00:25:19,851
‫ואז הייתי בטיסה, בדרך ללוס אנג'לס,‬

446
00:25:20,727 --> 00:25:23,937
‫והייתי בשלב שבו את חושבת,‬
‫"אני הולכת לרצוח מישהו".‬

447
00:25:25,774 --> 00:25:29,534
‫ואז נזכרתי שיש לי סיגריה לא אמיתית.‬

448
00:25:31,363 --> 00:25:33,573
‫ודרך אגב, לאו אמר לי, "אסור…"‬

449
00:25:33,657 --> 00:25:37,367
‫קודם כול שאלתי‬
‫אם אפשר לעשן סיגריות כאלה במטוס.‬

450
00:25:37,452 --> 00:25:41,042
‫הוא אמר שלא. אז שאלתי,‬
‫"אי אפשר לעשן אותה בטיסה רגילה?"‬

451
00:25:41,122 --> 00:25:43,212
‫הוא אמר שלא, אז שאלתי,‬
‫"איך אתה יודע?‬

452
00:25:43,708 --> 00:25:45,418
‫מישהו אמר לך?"‬

453
00:25:47,295 --> 00:25:49,875
‫אז הוא אמר, "לא, טסתי בטיסה מסחרית,‬

454
00:25:49,965 --> 00:25:51,585
‫ולא נתנו לי לעשן אותה."‬

455
00:25:51,675 --> 00:25:54,335
‫אז חשבתי, "אם לו לא הרשו לעשן אותה,‬

456
00:25:54,427 --> 00:25:56,717
‫אז אני בטוחה‬
‫שאני לא אוכל לעשן אותה במטוס."‬

457
00:25:56,805 --> 00:25:58,465
‫אם כי שאלתי את עצמי למה.‬

458
00:25:59,808 --> 00:26:03,138
‫אז הייתי בטיסה, לא מסחרית,‬
‫אבל היה אסור לעשן.‬

459
00:26:03,228 --> 00:26:06,568
‫אז חשבתי לעצמי,‬
‫"יש לי את הסיגריה שלאו נתן לי".‬

460
00:26:06,648 --> 00:26:12,068
‫אז השתמשתי בה במטוס.‬
‫אז היא באמת מורידה לך את החשק לרצוח מישהו,‬

461
00:26:13,572 --> 00:26:15,532
‫כשאת חושבת, מצד אחד,‬

462
00:26:15,615 --> 00:26:18,485
‫באמת נחמד מצד בעלי המטוס‬
‫לתת לי טרמפ ללוס אנג'לס,‬

463
00:26:18,577 --> 00:26:20,577
‫אבל מצד שני, למה הוא לא מרשה לי לעשן?‬

464
00:26:21,621 --> 00:26:23,871
‫אז אני חושבת‬
‫שהן לא טובות כמו סיגריות אמיתיות,‬

465
00:26:23,957 --> 00:26:25,707
‫אבל הן יותר טובות מלא לעשן.‬

466
00:26:25,792 --> 00:26:27,962
‫ואמנם אסור לעשן אותן במטוס,‬

467
00:26:28,044 --> 00:26:30,764
‫אבל אם תעשי את זה, אף אחד לא ישים לב.‬

468
00:26:31,715 --> 00:26:35,465
‫אז אפשר לעשן אותן במטוס. במיוחד בשירותים.‬

469
00:26:35,552 --> 00:26:37,932
‫אי אפשר לעשן במטוס‬
‫סיגריה אמיתית בשירותים.‬

470
00:26:38,013 --> 00:26:40,433
‫ברגע שמדליקים אותה נדלק משהו בתא הטייס,‬

471
00:26:40,515 --> 00:26:42,055
‫ומישהו בא לצעוק עלייך.‬

472
00:26:46,646 --> 00:26:48,516
‫זה ידוע לי בוודאות.‬

473
00:26:51,610 --> 00:26:53,990
‫אזהרה: העישון פוגע בבריאות.‬

474
00:26:54,487 --> 00:26:59,197
‫פראן ליבוביץ ולאונרדו דיקפריו‬
‫אינם מעודדים שימוש בסיגריות אלקטרוניות,‬

475
00:26:59,284 --> 00:27:02,004
‫ולא יהיו אחראים לנזקים‬
‫במקרה של תאונה שעשויה להתרחש‬

476
00:27:02,078 --> 00:27:04,118
‫בעת שימוש בסיגריות אלקטרוניות.‬

477
00:27:16,217 --> 00:27:20,137
‫את זוכרת נסיעות מהתקופה שבה נהגת במונית?‬

478
00:27:20,639 --> 00:27:21,769
‫ממש לא.‬

479
00:27:21,848 --> 00:27:23,558
‫אני זוכרת‬

480
00:27:24,643 --> 00:27:29,563
‫שהרבה אנשים ניסו לתת לי ג'וינטים בתור טיפ.‬

481
00:27:30,106 --> 00:27:30,936
‫בסדר.‬

482
00:27:31,024 --> 00:27:34,404
‫כאילו, גם צעירים,‬

483
00:27:34,486 --> 00:27:36,856
‫אז הם חשבו שזה דבר נפלא לעשות.‬

484
00:27:36,946 --> 00:27:41,826
‫שש או שבע פעמים, אפשר לומר, אולי יותר,‬

485
00:27:41,910 --> 00:27:44,830
‫אנשים נתנו לי ג'וינט, "הנה, בשבילך".‬

486
00:27:44,913 --> 00:27:46,793
‫תמיד אמרתי אותו דבר. הייתי מחזירה אותו.‬

487
00:27:46,873 --> 00:27:50,503
‫קודם כול,‬
‫הדבר שהכי לא רציתי במונית היה סמים!‬

488
00:27:50,585 --> 00:27:52,245
‫כי שוטר יכול לעצור אותך.‬

489
00:27:52,337 --> 00:27:56,677
‫הייתי גם צועקת על אנשים שעישנו במונית.‬

490
00:27:56,758 --> 00:27:58,798
‫היה מותר לעשן במוניות, דרך אגב.‬

491
00:27:58,885 --> 00:28:01,425
‫כי חשבתי לעצמי, אתה יודע, "אם יעצרו אותנו,‬

492
00:28:01,513 --> 00:28:04,603
‫אני אלך לכלא כי אתה מעשן ג'וינט".‬

493
00:28:05,600 --> 00:28:09,310
‫אז הייתי אומרת, "תשמע,‬
‫אני לא רוצה את זה במכונית.‬

494
00:28:09,396 --> 00:28:12,186
‫ועוד משהו, אני עובדת בזה בשביל הכסף.‬

495
00:28:13,108 --> 00:28:18,448
‫אני נוהגת במונית בשביל כסף.‬
‫זה לא איזה פסטיבל.‬

496
00:28:18,530 --> 00:28:22,870
‫אני עושה את זה בשביל כסף, והבעיה‬
‫היא שאני לא יכולה לקחת ג'וינט למעדנייה,‬

497
00:28:22,951 --> 00:28:24,701
‫ולקנות איתו כריך.‬

498
00:28:24,786 --> 00:28:29,116
‫בעצם, מבחינתי, הנהיגה במונית‬
‫היא מיזם לרכישת כריכים,‬

499
00:28:29,207 --> 00:28:30,707
‫אז תיקח את הג'וינט לעצמך."‬

500
00:28:30,792 --> 00:28:34,632
‫לא רציתי אותם במונית.‬
‫זה היה דבר נפוץ, שאנשים ניסו לעשות.‬

501
00:28:34,713 --> 00:28:38,593
‫אנשים היו אומרים לי כל הזמן‬
‫שיש נהגת מונית, אבל לא ראיתי אותה.‬

502
00:28:38,675 --> 00:28:41,925
‫תמיד חיפשתי אותה בקפטריה,‬
‫כדי שמישהו ידבר איתי!‬

503
00:28:42,011 --> 00:28:43,471
‫אבל לא ראיתי אותה אף פעם.‬

504
00:28:43,555 --> 00:28:47,635
‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬