1
00:00:06,027 --> 00:00:07,987
‫- סדרה תיעודית מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:11,949 --> 00:00:13,993
‫לא משנה מי אתה, יש לך רק את חייך.‬

3
00:00:14,076 --> 00:00:17,079
‫אבל בספרים יש מלאנתלפים חיים.‬
‫יש מלאנתלפים דברים.‬

4
00:00:17,163 --> 00:00:20,374
‫בעיניי, זו פשוט דרך להיות עשיר לאין שיעור.‬

5
00:00:20,458 --> 00:00:25,212
‫אולי זו הסיבה שכסף מעולם לא  היה חשוב לי.‬
‫כי ברגע שאתה יכול לקרוא, אתה עשיר מאוד.‬

6
00:00:25,296 --> 00:00:28,257
‫כלומר, כל כך עשיר שאם קוראים כל הזמן,‬

7
00:00:28,340 --> 00:00:30,801
‫אין זמן לחשוב על כסף, דבר זניח,‬

8
00:00:30,885 --> 00:00:32,177
‫בעוד קריאה היא עצומה.‬

9
00:00:35,681 --> 00:00:37,892
‫יש לדעתך תקינות פוליטית שחונקת?‬

10
00:00:37,975 --> 00:00:39,685
‫- פראן ליבוביץ‬
‫דיבור ציבורי -‬

11
00:00:39,769 --> 00:00:42,563
‫היא רוצה לדעת אם יש לדעתי‬
‫תקינות פוליטית שחונקת.‬

12
00:00:43,355 --> 00:00:45,858
‫והתשובה שלי היא שאני נושמת בסדר גמור.‬

13
00:01:25,648 --> 00:01:26,816
‫איפה לשבת?‬

14
00:01:26,899 --> 00:01:30,111
‫נעבור עכשיו משולחן לשולחן, את תבחרי שולחן.‬

15
00:01:30,194 --> 00:01:31,904
‫תראי באיזה הכי נכון לך לשבת.‬

16
00:01:32,947 --> 00:01:35,199
‫תזיז את זה לפה. איך זה?‬
‫-זה בסדר.‬

17
00:01:36,742 --> 00:01:37,910
‫אבל האוכל נוראי.‬

18
00:01:40,162 --> 00:01:45,709
‫- ספריות ציבוריות -‬

19
00:01:45,793 --> 00:01:48,879
‫קריאה זה עניין של טעם.‬
‫זו אמונתי בנוגע לקריאה.‬

20
00:01:48,963 --> 00:01:50,214
‫זה פשוט עניין של טעם.‬

21
00:01:50,297 --> 00:01:55,845
‫אתה יודע,‬
‫אם גדלים בסביבה שבה ספרים זמינים,‬

22
00:01:55,928 --> 00:01:59,014
‫כי הם נמצאים בבית שלך‬
‫או כי מישהו לוקח אותך לספרייה‬

23
00:01:59,098 --> 00:02:01,267
‫או שיש ספרייה בבית הספר שלך או משהו,‬

24
00:02:01,350 --> 00:02:05,896
‫יש אנשים שאולי יאהבו לקרוא,‬
‫פשוט ייכנסו לזה, ויש כאלה שאולי לא.‬

25
00:02:05,980 --> 00:02:08,523
‫אני באמת מאמינה שזה פשוט עניין של טעם.‬

26
00:02:08,607 --> 00:02:13,028
‫אתה יודע, מהרגע שלמדתי לקרוא,‬
‫זה היה לא ייאמן מבחינתי.‬

27
00:02:13,529 --> 00:02:14,905
‫כאילו, העולם הפך…‬

28
00:02:15,573 --> 00:02:18,659
‫והייתי די מאושרת לפני כן.‬
‫הייתה לי ילדות מאושרת למדי.‬

29
00:02:18,742 --> 00:02:24,373
‫אבל קריאה הייתה…‬
‫העולם שלי גדל פי מיליארד, אתה יודע.‬

30
00:02:24,456 --> 00:02:28,335
‫בשביל זה הייתה פעם קריאה, אפשר לומר.‬
‫עכשיו כבר לא.‬

31
00:02:28,419 --> 00:02:34,675
‫עכשיו אנשים כל הזמן אומרים,‬
‫"אין ספרים על אנשים כמוני.‬

32
00:02:34,758 --> 00:02:37,928
‫אני לא רואה את עצמי בספר."‬
‫ אני תמיד חושבת, כאילו…‬

33
00:02:38,012 --> 00:02:41,098
‫"ראית את עצמך בספר הזה?"‬
‫ואני תמיד חושבת, "לא."‬

34
00:02:41,182 --> 00:02:45,269
‫כלומר, ספר לא אמור להיות מראה.‬
‫הוא אמור להיות דלת!‬

35
00:02:46,604 --> 00:02:50,232
‫לדעתי. האמת, מעולם לא עלה בדעתי‬
‫שאני אמורה לראות את עצמי בספר.‬

36
00:02:50,316 --> 00:02:51,609
‫לא חשבתי על זה בכלל.‬

37
00:02:54,111 --> 00:02:56,530
‫אפילו כילדה, זה מעולם לא עלה בדעתי.‬

38
00:02:56,614 --> 00:02:58,908
‫בשנייה שלמדתי לקרוא פשוט אהבתי לקרוא.‬

39
00:02:59,533 --> 00:03:03,245
‫פעם הייתה דמות דמיונית‬
‫שנקראה "הקורא הממוצע".‬

40
00:03:03,329 --> 00:03:04,288
‫- טוני מוריסון -‬

41
00:03:05,289 --> 00:03:08,209
‫אני לא יודעת מה קרה.‬
‫-היא הוחלפה ב"סופר הממוצע".‬

42
00:03:10,377 --> 00:03:11,212
‫את לא חושבת?‬

43
00:03:11,879 --> 00:03:14,798
‫נראה לי שאנשים היו פתוחים יותר לספרים פעם.‬

44
00:03:14,882 --> 00:03:17,676
‫את חושבת שזה נכון? כלומר, באמת?‬

45
00:03:19,762 --> 00:03:22,306
‫כן, אני חושבת שלא היה אכפת להם,‬

46
00:03:22,890 --> 00:03:26,227
‫ואולי הם חיפשו סוג של‬

47
00:03:27,269 --> 00:03:30,147
‫עולם או יקום או דמיון חלופיים.‬

48
00:03:30,231 --> 00:03:35,277
‫אבל אמרת את זה בעבר,‬
‫ואני מניחה שזה יותר נכון משחשבתי.‬

49
00:03:36,278 --> 00:03:42,117
‫קוראים רבים באמת מחפשים‬
‫סוג של העתק של חייהם.‬

50
00:03:42,201 --> 00:03:43,202
‫כן, את עצמם.‬

51
00:03:43,285 --> 00:03:45,829
‫אני חושבת שהקורא, במובן מסוים…‬

52
00:03:45,913 --> 00:03:48,791
‫אני הקוראת של הספרים שאני כותבת.‬

53
00:03:48,874 --> 00:03:52,544
‫נכון, אבל הקוראים האחרים הם לא.‬
‫זה מה שאני מנסה להבהיר לך.‬

54
00:03:53,629 --> 00:03:55,631
‫הקוראים האחרים שלך הם לא את.‬

55
00:03:56,382 --> 00:03:57,424
‫כן, הם כן.‬

56
00:03:58,676 --> 00:04:04,390
‫את אומרת "אנחנו". אמרת לי פעם,‬
‫"פראן, כשאת כותבת, את אומרת 'אתם'."‬

57
00:04:04,932 --> 00:04:07,268
‫נתתי לך משהו שכתבתי. הייתה לך הצעה אחת.‬

58
00:04:07,351 --> 00:04:11,397
‫"את אומרת כאן 'אתם',‬
‫אבל לא כדאי שתגידי 'אתם',‬

59
00:04:11,480 --> 00:04:14,733
‫כדאי שתגידי 'אנחנו'." ושאלתי, "למה?"‬

60
00:04:14,817 --> 00:04:16,944
‫אמרת, "כי זה מזמין את הקורא להיכנס."‬

61
00:04:17,026 --> 00:04:19,862
‫אמרתי, "אבל אני לא רוצה להזמין את הקורא."‬

62
00:04:20,781 --> 00:04:24,368
‫אמרתי, "התכוונתי ל'אתם'."‬

63
00:04:25,703 --> 00:04:27,079
‫אמרתי, "אני לא מארחת!"‬

64
00:04:31,750 --> 00:04:34,086
‫אמרתי, "אני לא מארחת. אני מהתביעה."‬

65
00:04:36,005 --> 00:04:38,674
‫ואת כן מארחת. את רוצה להזמין אותם להיכנס.‬

66
00:04:38,757 --> 00:04:40,217
‫כן.‬
‫-כן.‬

67
00:04:40,301 --> 00:04:44,430
‫אני משתדלת מאוד. בואו! את יודעת? בואו.‬

68
00:04:55,274 --> 00:04:58,360
‫לאחרונה קניתי מילון קיצורים.‬

69
00:04:59,737 --> 00:05:02,197
‫אם אני רואה ספר מסוים, אקנה אותו אם אוכל.‬

70
00:05:02,281 --> 00:05:05,617
‫ומילונים, יש לי עשרות מילונים.‬

71
00:05:06,368 --> 00:05:08,203
‫מעולם לא ראיתי מילון קיצורים.‬

72
00:05:08,287 --> 00:05:12,416
‫אז קניתי אותו לא כי אני מבינה קיצורים,‬
‫אלא כי אין לי כזה.‬

73
00:05:12,499 --> 00:05:15,586
‫לפעמים אתה כאן, וזה נכון גם ב"סטרנד",‬

74
00:05:15,669 --> 00:05:18,881
‫הם קונים ספרים ישנים, והם פורקים אותם…‬

75
00:05:18,964 --> 00:05:21,592
‫הייתי בשתי החנויות,‬
‫גם בחנות הזאת וגם בסטרנד,‬

76
00:05:21,675 --> 00:05:24,428
‫שכשאני שואלת כמה הספר, המוכר אומר,‬

77
00:05:24,511 --> 00:05:27,765
‫"איפה מצאת את זה? את לא אמורה…"‬
‫"זחלתי מתחת לשולחן הזה."‬

78
00:05:27,848 --> 00:05:30,184
‫"את לא אמורה לגשת לשם."‬

79
00:05:30,267 --> 00:05:33,812
‫אבל כשמצאתי את מילון הקיצורים‬
‫והבאתי אותו לקופה,‬

80
00:05:33,896 --> 00:05:36,982
‫האישה אמרה "חשבתי שתקני את זה."‬

81
00:05:37,649 --> 00:05:41,236
‫להיות בחנות ספרים‬
‫זה מאוד שונה מלהזמין ספר.‬

82
00:05:41,987 --> 00:05:46,700
‫אין לי מחשב, אבל אני מבקשת מחברים,‬
‫"תוכל להזמין לי את זה מאמזון?"‬

83
00:05:46,784 --> 00:05:49,370
‫אבל אני חייבת להכיר את הספר, שזה אחרת.‬

84
00:05:49,453 --> 00:05:53,165
‫כשמסתובבים בחנות ספרים, את חושבת לעצמך,‬
‫"מה זה פה? מה זה שם?"‬

85
00:05:53,248 --> 00:05:54,792
‫אתה יודע, מוצאים דברים.‬

86
00:05:54,875 --> 00:05:58,379
‫אני זוכרת שהיו הרבה חנויות ספרים יד שנייה‬
‫בשדרה הרביעית…‬

87
00:05:58,462 --> 00:05:59,880
‫- בשדרה הרביעית ב-1925 -‬

88
00:05:59,963 --> 00:06:02,925
‫והם בטח החזיקו מעמד‬
‫כל עוד האנשים החזיקו מעמד,‬

89
00:06:03,008 --> 00:06:06,053
‫כי הם מעולם לא מכרו לך ספר.‬
‫הם לא היו מוכרים לך ספר.‬

90
00:06:06,136 --> 00:06:08,555
‫אנשים מאובקים שקוראים ספרים מאובקים.‬

91
00:06:08,639 --> 00:06:12,768
‫הם היו יושבים שם. היית נכנס,‬
‫הם היו מרימים מבט, מעוצבנים. אתה יודע?‬

92
00:06:12,851 --> 00:06:17,523
‫היית לוקח ספר. "כמה זה?"‬

93
00:06:19,775 --> 00:06:23,070
‫עכשיו יש רק את הסטרנד בשדרה הרביעית.‬
‫לא נשאר שום דבר אחר.‬

94
00:06:24,905 --> 00:06:28,534
‫הבניין הזה הוא היאחזות מנקודת המבט של… ‬
‫היאחזות בניינית.‬

95
00:06:29,535 --> 00:06:32,413
‫אני יודעת שהציעו לבעלי הבניין הזה,‬

96
00:06:32,496 --> 00:06:35,207
‫שהם בעלי חנות הספרים, סכום עצום של כסף.‬

97
00:06:35,290 --> 00:06:36,667
‫מיליוני דולרים.‬

98
00:06:37,167 --> 00:06:39,545
‫לא מרוויחים מיליוני דולרים ממכירת ספרים,‬

99
00:06:39,628 --> 00:06:42,089
‫אפילו אם התחלת למכור אותם ב-1925.‬

100
00:06:42,172 --> 00:06:43,424
‫והם סירבו למכור.‬

101
00:06:44,800 --> 00:06:47,636
‫בעלות של חנות ספרים‬
‫מעולם לא הייתה הדרך לעושר.‬

102
00:06:47,719 --> 00:06:51,682
‫אז לאנשים היו חנויות ספרים‬
‫כי הם אהבו ספרים, אתה יודע?‬

103
00:06:51,765 --> 00:06:54,685
‫ולכן לכל חנות ספרים הייתה רגישות ייחודית.‬

104
00:06:54,768 --> 00:06:59,022
‫היו כאלה שצריך היה לדעת למצוא.‬
‫לא כי הן היו נגד החוק,‬

105
00:06:59,106 --> 00:07:02,067
‫אלא כי הן היו בקומה החמישית של הבניין.‬

106
00:07:02,151 --> 00:07:06,196
‫מישהו היה אומר, "בקומה החמישית‬
‫של הבניין ההוא ברחוב 12,‬

107
00:07:06,280 --> 00:07:07,865
‫יש חנות ספרים קומוניסטית."‬

108
00:07:08,782 --> 00:07:13,537
‫טוב, כלומר,‬
‫ברור שזה מעולם לא היה עסק רווחי במיוחד,‬

109
00:07:13,620 --> 00:07:15,456
‫ואני מעולם לא הייתי קומוניסטית,‬

110
00:07:15,539 --> 00:07:18,375
‫אבל חשבתי, "באמת?‬
‫אני רוצה לראות את הספרים האלה."‬

111
00:07:18,459 --> 00:07:21,003
‫אז קניתי כמה,‬
‫כי לא היו לי ספרים קומוניסטים.‬

112
00:07:21,086 --> 00:07:23,589
‫חשבתי, "אין לי ספרים קומוניסטים בבית שלי."‬

113
00:07:23,672 --> 00:07:24,923
‫ואז הייתי קוראת אותם.‬

114
00:07:25,632 --> 00:07:28,552
‫זו אחת הסיבות שהקומוניזם כשל.‬
‫לא היו כותבים טובים.‬

115
00:07:37,102 --> 00:07:41,231
‫- מידע הוא אור.‬
‫מידע, כשלעצמו, על כל דבר, הוא אור. -‬

116
00:07:47,988 --> 00:07:51,116
‫- ספרים הם האוצר של העולם -‬

117
00:07:51,200 --> 00:07:55,037
‫- והירושה הראויה לדורות ולמדינות. -‬

118
00:07:55,120 --> 00:07:59,041
‫- היקום עשוי מסיפורים, לא מאטומים. -‬

119
00:08:13,347 --> 00:08:15,599
‫בטוח שלאנשים עדיין יש ספרים. אי אפשר…‬

120
00:08:15,682 --> 00:08:18,393
‫דבר אחד לגבי ספרים,‬
‫אי אפשר למסור אותם יותר.‬

121
00:08:19,603 --> 00:08:21,939
‫נהגתי לעבור על הספרים שלי מדי שנה,‬

122
00:08:22,022 --> 00:08:24,733
‫אלה שלא רציתי. כל אחד היה לוקח אותם.‬

123
00:08:24,816 --> 00:08:28,779
‫כל בית ספר, כל ספרייה בבית ספר.‬

124
00:08:28,862 --> 00:08:32,324
‫עכשיו, אף אחד לא לוקח אותם,‬
‫כי הם תופסים מקום.‬

125
00:08:32,406 --> 00:08:38,747
‫אני לגמרי לא מסוגלת לזרוק ספר.‬

126
00:08:38,829 --> 00:08:43,418
‫אני לא יכולה לזרוק ספר.‬
‫מבחינתי, זה כמו לזרוק בן אדם.‬

127
00:08:43,502 --> 00:08:47,589
‫כלומר, יש הרבה בני אדם שאעדיף לזרוק, אגב.‬

128
00:08:47,673 --> 00:08:51,510
‫כלומר, מבחינתי,‬
‫ספר הוא הדבר הכי קרוב לאדם.‬

129
00:08:51,593 --> 00:08:53,887
‫אז אני לא יכולה לזרוק אותם.‬

130
00:08:53,971 --> 00:08:59,851
‫יצא לי לראות ספר בפח, וזה נורא.‬

131
00:08:59,935 --> 00:09:03,730
‫אפילו אם זה מבקר שכתב עליך דברים איומים,‬
‫אני לא יכול למסור את זה.‬

132
00:09:03,814 --> 00:09:06,984
‫אפילו אם זה זבל‬
‫שלא היה צריך להיות בכלל ספר…‬

133
00:09:07,067 --> 00:09:10,153
‫גם כאלה אני מקבלת, והם נערמים.‬

134
00:09:10,237 --> 00:09:13,907
‫אז כל מי שבא לבקר, הם תמיד מסתכלים,‬
‫ואני תמיד אומרת,‬

135
00:09:13,991 --> 00:09:17,953
‫יש ערימות מסוימות של ספרים.‬
‫"היי, קח אותם. כל מה שתרצה, בבקשה."‬

136
00:09:18,036 --> 00:09:20,706
‫"נראה מעניין."‬
‫אני חושבת, "זה לא, אך קח אותו."‬

137
00:09:20,789 --> 00:09:25,127
‫את קוראת הרבה ספרים‬
‫של סופרים חדשים, צעירים? את קוראת הרבה?‬

138
00:09:25,210 --> 00:09:28,213
‫אני קוראת הרבה. כן.‬
‫רוב הזמן שלי מוקדש לקריאה.‬

139
00:09:28,297 --> 00:09:29,923
‫בעיקרון, אני תולעת ספרים.‬

140
00:09:30,007 --> 00:09:32,634
‫איך את מגיעה לספרים שאת קוראת, בידיעה,‬

141
00:09:32,718 --> 00:09:36,513
‫אפילו אם את מתמקדת בספרים הטובים,‬
‫יש יותר משאת מסוגלת לקרוא.‬

142
00:09:36,597 --> 00:09:39,099
‫תמיד היו לי,‬
‫למרות שזה הולך ונהיה יותר קשה,‬

143
00:09:39,182 --> 00:09:42,769
‫הרבה חברים מבוגרים ממני שאומרים,‬
‫"מה? לא קראת את זה?"‬

144
00:09:43,312 --> 00:09:44,771
‫הם אומרים, ואני קוראת.‬

145
00:09:44,855 --> 00:09:49,484
‫כמו כן, נהגתי לדפדף בחנויות ספרים,‬
‫אבל יש פחות ופחות מאלה.‬

146
00:09:49,568 --> 00:09:53,071
‫זה משהו שאני חושבת עליו כל הזמן,‬
‫ואם מישהו ממליץ על ספר‬

147
00:09:53,155 --> 00:09:56,074
‫ואני חושבת שזו תהיה המלצה טובה,‬
‫אני קונה את הספר.‬

148
00:09:56,158 --> 00:09:57,993
‫אם מישהו ממליץ לי על ספרים,‬

149
00:09:58,076 --> 00:10:00,912
‫ואני לא אוהבת אותם, או ממש לא אוהבת אותם,‬

150
00:10:00,996 --> 00:10:03,123
‫אני נוטרת טינה לאדם שהמליץ עליהם.‬

151
00:10:03,874 --> 00:10:08,170
‫כאילו, פעם צעקתי על מישהו,‬
‫התקשרתי אליו וצעקתי עליו,‬

152
00:10:08,253 --> 00:10:12,341
‫על זה שהוא נתן ציטוט לספר שקניתי,‬
‫כי הבחור נתן לו ציטוט.‬

153
00:10:12,424 --> 00:10:14,426
‫הייתי בחנות. לא שמעתי על הספר הזה.‬

154
00:10:14,509 --> 00:10:16,970
‫ראיתי ציטוט מהבחור הזה, שהוא סופר נפלא.‬

155
00:10:17,054 --> 00:10:18,305
‫קניתי את הספר.‬

156
00:10:18,388 --> 00:10:21,266
‫קראתי את הספר. זה היה ספר נוראי.‬

157
00:10:21,350 --> 00:10:26,021
‫התקשרתי לבחור.‬
‫אמרתי, "השתגעת? בדיוק קראתי את זה."‬

158
00:10:26,104 --> 00:10:28,940
‫הוא אמר, "אני מכיר אותו."‬

159
00:10:29,024 --> 00:10:33,153
‫אמרתי, "בפעם הבאה שתעשה את זה,‬
‫לפני שתעשה את זה, תתקשר אליי.‬

160
00:10:33,236 --> 00:10:37,199
‫תגיד, 'פראן, את תראי ציטוט שלי על ספר,‬
‫אבל זה לא ספר טוב.'"‬

161
00:10:37,282 --> 00:10:42,871
‫יש ספרים, במיוחד ספרים מומלצים מאוד,‬

162
00:10:42,954 --> 00:10:45,540
‫שכולם אומרים, "הבחור גאון".‬

163
00:10:45,624 --> 00:10:48,293
‫ואז אני אקנה את הספר. אני איכנע ללחץ.‬

164
00:10:48,377 --> 00:10:51,505
‫אנשים אומרים, "מה חשבת?‬
‫נכון שזה היה נהדר? קראת אותו?"‬

165
00:10:51,588 --> 00:10:54,132
‫ואז אני מבינה. אני אומרת, "קראתי חלק מזה."‬

166
00:10:54,216 --> 00:10:55,592
‫"מה? שנאת את זה?"‬

167
00:10:55,676 --> 00:11:00,055
‫אמרתי,‬
‫"לא. גרוע מכך. שכחתי שאני קוראת את זה."‬

168
00:11:00,138 --> 00:11:01,515
‫זה הכי גרוע, לדעתי.‬

169
00:11:01,598 --> 00:11:05,769
‫"שכחתי שקראתי את זה",‬
‫זה גרוע בהרבה, לדעתי, מ"סגרתי אותו בזעם."‬

170
00:11:05,852 --> 00:11:08,105
‫לא סגרתי אותו בזעם. שמתי אותו בצד.‬

171
00:11:08,188 --> 00:11:10,941
‫הטלפון צלצל, או שהגיע הזמן לאכול, לא משנה,‬

172
00:11:11,024 --> 00:11:14,152
‫ובמשך הזמן הזה, שכחתי שאני קוראת אותו.‬

173
00:11:16,029 --> 00:11:17,531
‫זה מדור היוחסין?‬

174
00:11:17,614 --> 00:11:18,865
‫זה יוחסין, כן.‬

175
00:11:18,949 --> 00:11:21,743
‫מתי המשפחה שלך הגיעה לכאן?‬
‫כי יש כמה ספרים.‬

176
00:11:21,827 --> 00:11:23,495
‫איטלקים לאמריקה.‬

177
00:11:23,578 --> 00:11:25,997
‫1910. 1909.‬

178
00:11:26,081 --> 00:11:28,750
‫עכשיו שכחתי איפה הם היו. היו להם כמה…‬

179
00:11:28,834 --> 00:11:31,545
‫יש כאן נורווגים. למי אכפת?‬
‫-למי אכפת?‬

180
00:11:32,129 --> 00:11:35,173
‫אנשים בני פחות מארבעים, בוודאות.‬
‫-כן.‬

181
00:11:35,257 --> 00:11:39,261
‫אין להם דברים.‬
‫אין להם ספרים, אין להם תקליטים.‬

182
00:11:39,344 --> 00:11:42,097
‫יש להם את זה במכונה הזאת.‬
‫הכול נמצא במכונה.‬

183
00:11:42,889 --> 00:11:45,851
‫לא. איפה ראיתי את זה?‬

184
00:11:48,270 --> 00:11:51,148
‫משפחות המייפלאואר, 12 כרכים.‬

185
00:11:51,940 --> 00:11:54,276
‫תמיד דמיינתי אותה כמעין סירה קטנה.‬

186
00:11:54,359 --> 00:11:57,946
‫היא הייתה קטנה מאוד.‬
‫-עם כמה אנגלו-סקסים פרוטסטנטים לבנים.‬

187
00:11:58,029 --> 00:12:00,532
‫אבל זאת בטח הסיבה שמשפחתי לא קפצה לסיפון.‬

188
00:12:00,615 --> 00:12:02,117
‫כי הם חשבו, "צפוף מדי!‬

189
00:12:02,826 --> 00:12:05,787
‫בואו נחכה כמה מאות שנים‬

190
00:12:05,871 --> 00:12:08,498
‫ונקנה כרטיסים זולים לאליס איילנד,‬
‫ישר לניו יורק.‬

191
00:12:10,000 --> 00:12:11,251
‫הינה. לא יודעת איך… ‬

192
00:12:11,334 --> 00:12:12,794
‫הינה.‬
‫-מצאת את האיטלקים?‬

193
00:12:12,878 --> 00:12:15,422
‫כן. איטלקים לאמריקה.‬

194
00:12:16,047 --> 00:12:18,633
‫איפה אתה?‬
‫-1893, 1895.‬

195
00:12:19,593 --> 00:12:22,637
‫אתה יודע באיזו שנה הם הגיעו?‬
‫-1910, לדעתי.‬

196
00:12:23,346 --> 00:12:28,685
‫1903, 1904, 05.‬

197
00:12:29,728 --> 00:12:34,775
‫אני חוששת שהגעתם בהיסטוריה עכשווית מדי.‬
‫עדיין לא כתבו את זה.‬

198
00:12:42,824 --> 00:12:45,786
‫סיימתי. אני אוהבת משחקי שולחן, אדוני.‬

199
00:12:48,663 --> 00:12:53,794
‫אם יורשה לי לשאול,‬
‫חשבתי שמחפשים כאן מחלות ומחלות מידבקות.‬

200
00:12:55,754 --> 00:12:59,591
‫למרבה הצער, גברתי, זה הוכח מדעית‬

201
00:12:59,674 --> 00:13:02,677
‫שמחסור באינטליגנציה זה תורשתי,‬

202
00:13:02,761 --> 00:13:05,263
‫ולכן גם מידבק, במובן מסוים.‬

203
00:13:06,181 --> 00:13:09,976
‫אנו מנסים למנוע מאנשים מתחת לממוצע‬
‫להתערבב עם אזרחינו.‬

204
00:13:12,103 --> 00:13:13,396
‫איזה חזון מודרני.‬

205
00:13:15,315 --> 00:13:17,526
‫אתה מכיר את הסרט "המסע אל החלום"?‬
‫-כן.‬

206
00:13:17,609 --> 00:13:18,652
‫חשבתי שהוא ממש טוב…‬

207
00:13:18,735 --> 00:13:20,529
‫- המסע אל החלום‬
‫בימוי ע. קריאלזה -‬

208
00:13:20,612 --> 00:13:22,572
‫כי היה מידע רב שלא ידעתי על מהגרים.‬

209
00:13:22,656 --> 00:13:27,869
‫לא ידעתי‬
‫כמה קפדנית הייתה הכניסה באליס איילנד.‬

210
00:13:27,953 --> 00:13:31,122
‫למרות שידעתי שסבא-רבא שלי,‬

211
00:13:31,206 --> 00:13:33,834
‫כשהוא הגיע לכאן מרוסיה,‬

212
00:13:34,876 --> 00:13:38,421
‫עוכב כי הייתה לו דלקת בלחמית העין.‬

213
00:13:39,339 --> 00:13:45,053
‫טוב, ברור שהוא נדבק בזה על הסירה המקסימה.‬
‫לא המייפלאואר.‬

214
00:13:45,136 --> 00:13:49,432
‫ולא הייתה…  זה מטופל באנטיביוטיקה,‬
‫אבל לא הייתה אז אנטיביוטיקה.‬

215
00:13:49,516 --> 00:13:52,644
‫אז בעיקרון, הם אמרו לו,‬
‫"אתה חייב להישאר בהסגר."‬

216
00:13:52,727 --> 00:13:55,063
‫הם ידעו שזה מידבק.‬

217
00:13:55,146 --> 00:13:58,692
‫"ואם זה ייעלם תוך כך וכך ימים, יופי.‬
‫ואם לא, אתה שט בחזרה."‬

218
00:13:58,775 --> 00:14:00,485
‫כן.‬

219
00:14:00,569 --> 00:14:03,905
‫למרבה המזל, הוא היה בסדר,‬
‫והם נתנו לו להיכנס.‬

220
00:14:03,989 --> 00:14:06,825
‫ואנשים נשלחו חזרה, וחייהם השתנו לחלוטין.‬

221
00:14:06,908 --> 00:14:08,994
‫על דברים כמו דלקת עיניים.‬
‫-כן.‬

222
00:14:09,578 --> 00:14:10,412
‫הבט למטה.‬

223
00:14:11,288 --> 00:14:12,122
‫הבט למעלה.‬

224
00:14:13,039 --> 00:14:13,874
‫למטה.‬

225
00:14:14,499 --> 00:14:15,333
‫למעלה.‬

226
00:14:15,834 --> 00:14:19,254
‫יש גלים שונים של מהגרים‬
‫שעברו בלואר איסט סייד.‬

227
00:14:19,337 --> 00:14:23,049
‫לא רק היהודים. היו, כפי שאתה יודע,‬
‫האיטלקים ורבים אחרים.‬

228
00:14:23,717 --> 00:14:27,387
‫אבל עכשיו יש בלואר איסט סייד‬
‫משהו בשם "מוזיאון שיכוני המהגרים".‬

229
00:14:27,470 --> 00:14:29,723
‫מוזיאון שיכוני המהגרים! מה יש שם?‬

230
00:14:29,806 --> 00:14:32,601
‫מגפת שחפת, למשל? אתה יודע?‬

231
00:14:32,684 --> 00:14:35,186
‫מה אפשר לשים שם? אתה מבין למה אני מתכוונת?‬

232
00:14:35,270 --> 00:14:38,607
‫מוזיאון שיכוני המהגרים.‬
‫אנשים משתוקקים לזה? לא נראה לי.‬

233
00:14:38,690 --> 00:14:42,110
‫פעם האמבטיה הייתה במטבח. כן, נו, בחייך.‬

234
00:14:42,193 --> 00:14:44,696
‫כלומר, בשבילי, זה כאילו…‬

235
00:14:45,614 --> 00:14:48,158
‫לא יודעת. זה נראה מגוחך, למען האמת.‬

236
00:14:48,241 --> 00:14:50,994
‫אני לא מנסה להרתיע אנשים מללכת לשם.‬

237
00:14:51,077 --> 00:14:55,206
‫טוב שצעירים שלא יודעים על שיכוני המהגרים‬
‫ילכו לראות את זה, לא?‬

238
00:14:55,290 --> 00:14:58,627
‫הדרך שבה גדלו המהגרים,‬
‫הסבים והסבתות שלי, ההורים שלי.‬

239
00:14:58,710 --> 00:15:04,507
‫יש כל כך הרבה רומנים וספרים טובים‬
‫על התקופות האלה, שנכתבו על ידי האנשים האלה‬

240
00:15:04,591 --> 00:15:09,596
‫ודרכם היית מקבל תמונה עשירה בהרבה,‬
‫למרות שאין תמונות.‬

241
00:15:09,679 --> 00:15:12,349
‫כנראה שהמוזיאון זה טוב, כי מסתכלים עליו.‬

242
00:15:12,432 --> 00:15:16,603
‫אז להסתכל על משהו זה, כמובן,‬
‫אנשים מרגישים יותר בקלות,‬

243
00:15:16,686 --> 00:15:18,438
‫מאשר כשקוראים משהו.‬

244
00:15:18,939 --> 00:15:21,733
‫אבל מוזיאון שיכוני המהגרים‬
‫הוא לא שיכון מהגרים.‬

245
00:15:26,905 --> 00:15:28,782
‫יש מישהו שלא תקראי את כתביו?‬

246
00:15:29,574 --> 00:15:33,995
‫כלומר, התגלה שהנרי רות שכב עם אחותו,‬

247
00:15:34,079 --> 00:15:35,830
‫וזה היה נורא.‬

248
00:15:36,539 --> 00:15:40,961
‫אך זה לא ימנע ממני לקרוא את כתביו.‬
‫כמובן, אי אפשר לקרוא את כתביו באותו אופן.‬

249
00:15:41,544 --> 00:15:47,133
‫אבל גם לפני כן, הנרי רות ‬
‫לא היה כזה שכותב שירה פסטורלית באופן רגוע.‬

250
00:15:47,217 --> 00:15:53,431
‫אתה יודע, כשאני קוראת כתבים של סופר,‬
‫אפילו סיפורת, אני יודעת‬

251
00:15:53,515 --> 00:15:56,476
‫שזה לא בא משום מקום, מה שאנשים חושבים.‬

252
00:15:56,559 --> 00:15:59,854
‫אז זה לא היה כזה, "הנרי רות,‬
‫חשבתי שהוא כזה בחור מתוק."‬

253
00:15:59,938 --> 00:16:03,441
‫לא חשבתי כך קודם.‬
‫אבל אני חושבת שהוא סופר נהדר.‬

254
00:16:03,525 --> 00:16:05,360
‫לא הייתי מפסיקה לקרוא את כתביו.‬

255
00:16:06,194 --> 00:16:10,281
‫אם הוא היה בחיים, אתה יודע,‬
‫אולי לא הייתי מדברת איתו.‬

256
00:16:10,865 --> 00:16:13,034
‫אבל הוא מת,‬

257
00:16:14,160 --> 00:16:15,954
‫ועדיין כדאי לך לקרוא את כתביו.‬

258
00:16:17,330 --> 00:16:23,670
‫כלומר, אתה יודע,‬
‫ג'יימס לוין הוא אומן נהדר. אומן ממש נהדר,‬

259
00:16:23,753 --> 00:16:26,673
‫אני לא אומרת שאני לא מאמינה להאשמות האלה.‬

260
00:16:26,756 --> 00:16:28,717
‫אז נגיד שהן אמיתיות במאה אחוז…‬

261
00:16:28,800 --> 00:16:34,723
‫טוב, אז,‬
‫הייתה לו עבודה כמנצח במטרופוליטן אופרה.‬

262
00:16:34,806 --> 00:16:37,976
‫כן, צריך לפטר אותו. אני מבינה את זה.‬

263
00:16:38,059 --> 00:16:42,313
‫אבל לא צריך להוציא את ההקלטות מה… למה?‬

264
00:16:42,856 --> 00:16:44,607
‫זה משהו שאני לא מבינה.‬

265
00:16:44,691 --> 00:16:48,111
‫האם הרעיון הוא, "הוא יקבל מזה כסף?"‬

266
00:16:48,194 --> 00:16:51,197
‫כלומר, הן עדיין נהדרות. הוא אומן נהדר.‬

267
00:16:51,281 --> 00:16:55,243
‫אתה יודע, לפטר אנשים מהעבודה שלהם שם הם…‬

268
00:16:55,326 --> 00:16:57,996
‫צריך לעשות את זה‬
‫אם אנשים עושים דברים איומים.‬

269
00:16:58,079 --> 00:17:01,249
‫אתה יודע, במיוחד הדברים שהוא הואשם בהם.‬

270
00:17:01,332 --> 00:17:07,088
‫אבל לא לקרוא ספרים‬
‫או להאזין למוזיקה של אנשים או…‬

271
00:17:07,172 --> 00:17:10,591
‫זה נראה לי ממש חסר טעם.‬

272
00:17:12,092 --> 00:17:17,348
‫אנשים אומרים, "אי אפשר להאזין להקלטות האלה‬
‫בלי לחשוב על זה."‬

273
00:17:17,432 --> 00:17:19,517
‫אני חושבת, "אתם לא, אבל אני יכולה."‬

274
00:17:24,272 --> 00:17:26,858
‫כשהייתי צעירה מאוד,‬
‫בת שבע או שמונה,‬

275
00:17:26,941 --> 00:17:29,027
‫אימא שלי קנתה לי את זה.‬

276
00:17:29,110 --> 00:17:31,613
‫את הספר הזה, שנקרא "Six Little Cooks".‬

277
00:17:32,113 --> 00:17:35,575
‫לא יכולתי להאמין שזה משהו שיהיה שייך לי.‬

278
00:17:36,159 --> 00:17:38,620
‫זה עדיין מבהיל אותי מאוד.‬

279
00:17:38,703 --> 00:17:42,165
‫כי כפי שאתה רואה, זה יפה מאוד. זה יפהפה.‬

280
00:17:42,248 --> 00:17:45,877
‫אבל גם, אתה יודע, זה יצא לאור,‬
‫לדעתי, ב-1900.‬

281
00:17:45,960 --> 00:17:50,757
‫לא האמנתי שיש לי משהו שנראה כל כך חשוב.‬

282
00:17:51,424 --> 00:17:54,302
‫זה כמו ש… זה נראה לי חשוב,‬

283
00:17:54,385 --> 00:17:57,555
‫כי זה נראה‬
‫כמו משהו שיהיה במוזיאון או בספרייה.‬

284
00:17:58,515 --> 00:18:04,479
‫אני אוהבת את הספר הזה,‬
‫ואם משהו יקרה לו זה ישבור לי את הלב.‬

285
00:18:05,230 --> 00:18:09,025
‫זה ספר במצב מצוין שהיה בבעלות ילדה בת שבע.‬

286
00:18:09,109 --> 00:18:12,112
‫עד כדי כך תמיד נזהרתי עם ספרים.‬

287
00:18:12,195 --> 00:18:15,782
‫כלומר, אני זוכרת פעם אחת,‬
‫כשהייתי בערך באותו גיל,‬

288
00:18:15,865 --> 00:18:18,701
‫קראתי ספר של ננסי דרו, והוא נפל לי,‬

289
00:18:18,785 --> 00:18:20,870
‫והרמתי אותו ונישקתי אותו.‬

290
00:18:21,538 --> 00:18:23,498
‫ואימא שלי אמרה, "מה את עושה?"‬

291
00:18:23,581 --> 00:18:26,417
‫ואמרתי, "אם מפילים ספר, חייבים לנשק אותו."‬

292
00:18:27,335 --> 00:18:29,045
‫היא אמרה, "מי אמר לך את זה?"‬

293
00:18:29,587 --> 00:18:31,923
‫זה משהו שאמרו לנו בבית הכנסת.‬

294
00:18:32,006 --> 00:18:36,177
‫שאם מפילים ספר תפילה, איך שלא קוראים לזה,‬
‫צריך לנשק אותו.‬

295
00:18:36,261 --> 00:18:38,138
‫אימא שלי אמרה, "כן. לא כל ספר."‬

296
00:18:42,767 --> 00:18:46,604
‫אחד הדברים הראשונים שכתבת‬
‫היה טור למגזין "אינטרוויו".‬

297
00:18:46,688 --> 00:18:48,648
‫ואחרי שעשית את זה לזמן מה…‬

298
00:18:48,731 --> 00:18:51,192
‫"I Cover the Waterfront" היה שמו של…‬

299
00:18:51,276 --> 00:18:54,988
‫לא, הטור הראשון שהיה לי ב"אינטרוויו"‬
‫נקרא "הטוב שבגרוע",‬

300
00:18:55,071 --> 00:18:56,698
‫וזה היה טור ביקורת סרטים.‬

301
00:18:56,781 --> 00:18:59,576
‫אבל סיקרתי רק, טוב,‬
‫אפילו לא סרטים מליגה ב',‬

302
00:18:59,659 --> 00:19:03,329
‫בעיקר כאלו שנוצרו על ידי חברה בשם‬
‫"אמריקן אינטרנשיונל פיקצ'רס",‬

303
00:19:03,413 --> 00:19:06,791
‫שהתמחתה בסוג מסוים של סרטים,‬
‫שהייתי מאוהבת בו.‬

304
00:19:06,875 --> 00:19:09,419
‫והם הקרינו אותם בניו יורק למפיצים.‬

305
00:19:09,502 --> 00:19:12,797
‫הייתי צופה בהקרנות האלה.‬
‫כתבתי את הטור הזה במשך כשנתיים.‬

306
00:19:12,881 --> 00:19:15,133
‫ואז התחלתי את‬
‫"I Cover the Waterfront",‬

307
00:19:15,216 --> 00:19:17,719
‫שהיה יותר כללי.‬

308
00:19:17,802 --> 00:19:19,762
‫כתבתי על הכול, לא רק סרטים.‬

309
00:19:20,471 --> 00:19:23,016
‫אבל אמרתי לך שיש לי את הספר הזה.‬
‫-איזה ספר?‬

310
00:19:23,099 --> 00:19:25,560
‫כל הדברים שכתבת ל"אינטרוויו" בשנות ה-70.‬

311
00:19:25,643 --> 00:19:28,313
‫ביקורות הסרטים שלי נמצאות שם.‬
‫-זה נכון. כן.‬

312
00:19:28,396 --> 00:19:31,191
‫"הטוב שבגרוע".‬
‫-כן, נכון.‬

313
00:19:31,274 --> 00:19:33,526
‫כל הסרטים ההם של איי-איי-פי, זוכר?‬
‫-כן.‬

314
00:19:33,610 --> 00:19:37,822
‫ומעולם לא הקרינו אותם בניו יורק.‬
‫אולי הקרינו אותם ברחוב 42.‬

315
00:19:37,906 --> 00:19:40,575
‫הקרינו אותם בניו יורק‬
‫לבעלי קולנועי דרייב-אין.‬

316
00:19:41,326 --> 00:19:44,579
‫כי בעיקר בכאלה הקרינו אותם אז.‬

317
00:19:44,662 --> 00:19:46,915
‫היו עושים הקרנות, נגיד בברודוויי 1600.‬

318
00:19:46,998 --> 00:19:49,542
‫זוכר את חדר ההקרנה ההוא?‬
‫-חדר הקרנה נהדר.‬

319
00:19:49,626 --> 00:19:53,338
‫כל כך מלוכלך.‬
‫-הכנסתי את עצמי לרשימה של איי-איי-פי.‬

320
00:19:53,421 --> 00:19:57,217
‫כדי שאוכל לצפות בסרטים האלה.‬
‫ופשוט התחלתי לכתוב בעיקר עליהם.‬

321
00:19:58,843 --> 00:20:01,054
‫כי היה יותר כיף לכתוב עליהם.‬

322
00:20:01,137 --> 00:20:03,723
‫כי לא באמת התעניינתי בלהיות מבקרת.‬

323
00:20:03,806 --> 00:20:07,018
‫רציתי למצוא משהו מצחיק לכתוב עליו.‬

324
00:20:07,101 --> 00:20:09,103
‫הדברים האלה היו… ‬
‫-הם היו מדהימים.‬

325
00:20:09,187 --> 00:20:11,189
‫אבל אתה ביימת את אחד מהסרטים האלה.‬

326
00:20:11,689 --> 00:20:13,441
‫"כנופיית ברתה".‬
‫-כתבתי עליו.‬

327
00:20:13,524 --> 00:20:14,817
‫ראית?‬
‫-לא, לא ראיתי.‬

328
00:20:14,901 --> 00:20:18,029
‫אני בהחלט זוכרת,‬
‫כי כשגיליתי, לאחרונה,‬

329
00:20:18,112 --> 00:20:21,741
‫שביימת את "כנופיית ברתה", אמרתי,‬
‫"בטוח כתבתי עליו. אני זוכרת."‬

330
00:20:21,824 --> 00:20:23,618
‫אבל לא ידעתי שזה אתה ביימת.‬

331
00:20:24,202 --> 00:20:25,036
‫כן?‬

332
00:20:25,119 --> 00:20:26,579
‫תוכלי לדבר קצת על החוויה‬

333
00:20:26,663 --> 00:20:29,082
‫שבכתיבה למגזין "אינטרוויו" ולאנדי וורהול?‬

334
00:20:29,791 --> 00:20:34,045
‫אני לא ממש יודעת מה לומר על זה.‬
‫זה היה לפני זמן רב.‬

335
00:20:34,629 --> 00:20:38,216
‫הייתי צעירה מאוד‬
‫כשהתחלתי לעבוד ב"אינטרוויו". הייתי בת 20.‬

336
00:20:38,758 --> 00:20:44,764
‫וכתבתי ל"אינטרוויו"‬
‫במשך איזה 11 שנים, אני חושבת. די הרבה זמן.‬

337
00:20:44,847 --> 00:20:47,600
‫ומעולם לא הסתדרתי עם אנדי.‬

338
00:20:48,935 --> 00:20:50,436
‫אנדי מעולם לא הסתדר איתי.‬

339
00:20:51,813 --> 00:20:53,606
‫הולך לו טוב בהרבה מאז שהוא מת.‬

340
00:20:58,069 --> 00:21:02,156
‫איך אני יודעת? כי שבועיים לפני מותו‬
‫מכרתי את כל יצירות וורהול שהיו לי.‬

341
00:21:05,368 --> 00:21:08,579
‫מכרתי אותם‬
‫כדי לשלם את דמי תחזוקה של הדירה שלי.‬

342
00:21:10,123 --> 00:21:12,959
‫אז אני עושה החלטות גרועות לא רק בנדל"ן.‬

343
00:21:15,211 --> 00:21:17,964
‫ולמען האמת, אני מאמינה שבגלל זה אנדי מת.‬

344
00:21:20,258 --> 00:21:21,592
‫אתה יודע? הוא בטח חשב,‬

345
00:21:22,510 --> 00:21:23,594
‫"טוב!"‬

346
00:21:24,178 --> 00:21:26,097
‫כמובן שהמחירים עלו ברגע שהוא מת.‬

347
00:21:31,978 --> 00:21:36,649
‫אין דבר שמסמל בעיניי את השינוי בניו יורק‬

348
00:21:36,733 --> 00:21:38,276
‫יותר מהעובדה שמה שהיה פעם‬

349
00:21:38,359 --> 00:21:44,949
‫דוכן עיתונים גדול שעובד כל הלילה,‬
‫24 שעות ביממה, תמיד פתוח, בכיכר קולומבוס ‬

350
00:21:45,033 --> 00:21:46,367
‫הוא כעת השכרת אופניים.‬

351
00:21:50,788 --> 00:21:53,333
‫המראה של ניו יורק השתנה לחלוטין.‬

352
00:21:53,416 --> 00:21:56,919
‫במילים אחרות,‬
‫ניו יורק הייתה מוצפת עיתונים פעם.‬

353
00:21:57,920 --> 00:22:00,173
‫הם היו בביבים, הם היו בפחים. ‬

354
00:22:00,256 --> 00:22:03,259
‫זוכרת את המקום עם העיתונים בטיימס סקוור?‬

355
00:22:03,343 --> 00:22:06,471
‫כל העיר הייתה מוצפת עיתונים,‬
‫כי אנשים זרקו אותם.‬

356
00:22:06,554 --> 00:22:09,182
‫היו מיליארד עיתונים.‬
‫בכל יום אנשים זרקו אותם.‬

357
00:22:09,265 --> 00:22:10,475
‫אז הם היו בביבים.‬

358
00:22:10,558 --> 00:22:12,935
‫כל סלי האשפה היו מלאים בעיתונים.‬

359
00:22:13,019 --> 00:22:16,272
‫בכל מושבי הרכבת התחתית היו עיתונים.‬
‫הם היו על הרצפה.‬

360
00:22:16,356 --> 00:22:19,734
‫לעיתים רחוקות עוד רואים‬
‫אנשים קוראים עיתונים ברכבת התחתית.‬

361
00:22:19,817 --> 00:22:22,028
‫וזה היה פעם… הכול.‬
‫-זה היה הכול.‬

362
00:22:22,111 --> 00:22:25,406
‫וכן רואים‬
‫אנשים קוראים ספרים אמיתיים ברכבת התחתית.‬

363
00:22:25,490 --> 00:22:29,243
‫לא מיליון אנשים,‬
‫אבל רואים כמה שעושים את זה,‬

364
00:22:29,327 --> 00:22:30,995
‫ומדובר בעיקר בצעירים.‬

365
00:22:31,079 --> 00:22:33,664
‫בעיקר, לדעתי, אנשים בשנות העשרים לחייהם.‬

366
00:22:33,748 --> 00:22:37,168
‫ושאלתי את העורך שלי,‬
‫שיש לו ילדים בגיל הזה,‬

367
00:22:37,251 --> 00:22:41,506
‫"הילדים שלך קוראים ספרים בקינדל,‬
‫או איך שלא קוראים לזה?"‬

368
00:22:41,589 --> 00:22:44,509
‫והוא אמר, "לא. הילדים שלי קוראים ספרים."‬

369
00:22:44,592 --> 00:22:47,220
‫הוא אמר, "האנשים שקוראים בעיקר… "‬

370
00:22:47,303 --> 00:22:50,264
‫יש משהו מלבד קינדל. איך שלא קוראים לזה.‬

371
00:22:50,348 --> 00:22:53,726
‫הוא אמר שהאנשים האלה‬
‫הם בעיקר בשנות הארבעים והחמישים שלהם.‬

372
00:22:53,810 --> 00:22:56,646
‫אז, כלומר, לא תמיד ברור לי, אתה יודע…‬

373
00:22:56,729 --> 00:22:59,023
‫אני תמיד מנסה לראות מה אנשים קוראים.‬

374
00:22:59,107 --> 00:23:01,317
‫זה חשוב לי מאוד.‬

375
00:23:01,401 --> 00:23:02,652
‫מה אתם קוראים.‬

376
00:23:03,861 --> 00:23:08,366
‫אבל כל ספר, אפילו אם אני מסתכלת על הספר‬
‫וחושבת, "מי היה קורא את הספר הזה?"‬

377
00:23:08,449 --> 00:23:09,534
‫טוב, יופי. זה ספר.‬

378
00:23:11,035 --> 00:23:12,245
‫קדימה, תקראו.‬

379
00:23:26,926 --> 00:23:29,011
‫היי. אתם קונים ספרים?‬

380
00:23:29,762 --> 00:23:30,972
‫בקיוסק הזה? לא.‬

381
00:23:31,055 --> 00:23:35,143
‫לא. אני בטוחה שלא. אתה חושב שזה הוגן‬
‫להכניס ספר לטיימס סקוור?‬

382
00:23:35,643 --> 00:23:38,604
‫זה לא הוגן כלפי הספרים.‬
‫-כן.‬

383
00:23:39,439 --> 00:23:41,107
‫אין להם באמת בחירה.‬
‫-זה מזיק.‬

384
00:23:41,190 --> 00:23:43,985
‫- תחשוב לפני שאתה מדבר.‬
‫תקרא לפני שאתה חושב. פראן ליבוביץ -‬

385
00:23:44,068 --> 00:23:48,197
‫אם אתה לא מוכר ספרים, וברור שאתה לא,‬
‫למה אתה כאן? אתה מוכר את החולצות?‬

386
00:23:48,281 --> 00:23:51,576
‫אנחנו מוכרים הרבה תיקים. כן מוכרים ספרים.‬
‫-כן.‬

387
00:23:52,452 --> 00:23:55,329
‫זה ספר נהדר. אני כל הזמן קונה אותו לילדים.‬

388
00:23:55,413 --> 00:23:56,330
‫זה ספר ממש טוב.‬

389
00:23:59,083 --> 00:24:02,044
‫גבירותיי ורבותיי, קבלו את פראן ליבוביץ!‬

390
00:24:05,840 --> 00:24:08,551
‫"מטרופוליטן לייף" ו-"סושיאל סטדיז",‬
‫מה בא קודם?‬

391
00:24:08,634 --> 00:24:10,845
‫"מטרופוליטן לייף" ואז "סושיאל סטדיז",‬

392
00:24:10,928 --> 00:24:14,849
‫אוסף מבדר בטירוף של מאמרים משעשעים. שניהם.‬

393
00:24:14,932 --> 00:24:19,270
‫וכמה פעמים הם הופצו מחדש‬
‫בצורה כזו או אחרת?‬

394
00:24:19,854 --> 00:24:22,857
‫בפורמטים שונים,‬
‫כנראה ארבע או חמש פעמים כל אחד מהם.‬

395
00:24:22,940 --> 00:24:25,943
‫עכשיו יש לך ספר ילדים. זה חדש עבורך.‬
‫-נכון.‬

396
00:24:26,027 --> 00:24:28,362
‫את מתכננת לכתוב משהו חדש?‬

397
00:24:28,446 --> 00:24:29,822
‫זה חדש.‬
‫-ספר הפנדה?‬

398
00:24:29,906 --> 00:24:31,657
‫כן,‬
‫-כן, אבל זה לילדים.‬

399
00:24:31,741 --> 00:24:34,535
‫אני כותבת רומן.‬
‫-כתבת רומן כבר לפני שש שנים.‬

400
00:24:34,619 --> 00:24:36,412
‫כשדיברנו לפני שש שנים… ‬
‫-לא.‬

401
00:24:36,496 --> 00:24:40,500
‫הייתי אמורה לכתוב רומן אז,‬
‫אבל לקחתי עשר שנים הפסקה כדי לזעוף.‬

402
00:24:42,210 --> 00:24:44,170
‫עשר שנים הפסקה כדי לזעוף?‬
‫-כן.‬

403
00:24:45,087 --> 00:24:48,674
‫והצלחת להגשים את כל מה שרצית לעשות?‬

404
00:24:48,758 --> 00:24:50,134
‫כמעט סיימתי לזעוף.‬

405
00:24:50,218 --> 00:24:52,929
‫האם את סובלת מ… ‬
‫-כן.‬

406
00:24:53,012 --> 00:24:53,846
‫בסדר.‬

407
00:24:58,768 --> 00:25:02,271
‫בספרייה הציבורית של ניו יורק‬
‫יש מגנט על המקרר, עם ציטוט שלך.‬

408
00:25:02,939 --> 00:25:04,607
‫חצי ציטוט.‬
‫-חצי ציטוט.‬

409
00:25:05,233 --> 00:25:08,194
‫חצי הציטוט הוא, "תחשוב לפני שאתה מדבר.‬

410
00:25:08,277 --> 00:25:10,321
‫תקרא לפני שאתה חושב." מה השאר?‬

411
00:25:10,404 --> 00:25:13,407
‫שאר הציטוט, למיטב זיכרוני, כי הוא ממש ישן…‬

412
00:25:13,491 --> 00:25:17,954
‫זה משהו שכתבתי ל"ניוזוויק" ב-1978 בערך.‬

413
00:25:18,579 --> 00:25:23,000
‫טוב, אז, "ניוזוויק"‬
‫היה עיתון חשוב מאוד ב-1978, אגב.‬

414
00:25:23,084 --> 00:25:26,504
‫והיה להם מדור בעמוד האחורי, בשם "תורי".‬

415
00:25:27,129 --> 00:25:31,050
‫והם היו מזמינים אנשים שונים לכתוב אותו.‬

416
00:25:31,133 --> 00:25:34,136
‫אחרי שהספר הראשון שלי יצא ב-1978,‬
‫הוזמנתי לעשות זאת.‬

417
00:25:34,220 --> 00:25:39,141
‫ההורים שלי לא האמינו. הם אמרו, "הציעו לך?"‬

418
00:25:40,977 --> 00:25:44,647
‫ההורים שלי קנו את "ניוזוויק"‬
‫כי הרבה יהודים לא קנו "טיים".‬

419
00:25:45,856 --> 00:25:51,529
‫כי ה"טיים" היה בבעלותו של הנרי לוס,‬
‫שהיה אנטישמי ידוע.‬

420
00:25:51,612 --> 00:25:55,449
‫הם קנו "לייף", כי איכשהו הם פספסו את זה.‬

421
00:25:55,533 --> 00:25:57,034
‫אבל הם קנו "ניוזוויק".‬

422
00:25:57,118 --> 00:26:00,121
‫בניוזוויק היה את המדור הזה,‬
‫ואמרתי "אני אעשה את זה".‬

423
00:26:00,204 --> 00:26:01,622
‫״מה זאת אומרת? את?"‬

424
00:26:02,373 --> 00:26:04,458
‫זה כאילו שזה היה בלתי נתפס בעיניהם.‬

425
00:26:05,543 --> 00:26:07,253
‫אז כתבתי משהו על בני נוער,‬

426
00:26:07,336 --> 00:26:10,631
‫וזה היה מין כיוון שונה לבני נוער.‬

427
00:26:11,549 --> 00:26:13,843
‫דברים שונים שהם צריכים לעשות.‬

428
00:26:15,052 --> 00:26:17,430
‫ואני חושבת שהציטוט המקורי היה…‬

429
00:26:19,807 --> 00:26:22,476
‫"תחשוב לפני שאתה מדבר.‬
‫תקרא לפני שאתה חושב.‬

430
00:26:22,560 --> 00:26:26,355
‫זה ייתן לך משהו לחשוב עליו‬
‫שלא המצאת בעצמך.‬

431
00:26:26,439 --> 00:26:29,984
‫מהלך חכם בכל גיל,‬
‫אבל בעיקר בגיל 17‬

432
00:26:30,067 --> 00:26:33,321
‫כשאתה הכי בסיכון להגיע למסקנות מעצבנות."‬

433
00:26:35,197 --> 00:26:38,159
‫- לזכרה של טוני מוריסון, באהבה -‬

434
00:26:50,212 --> 00:26:52,840
‫ובכן, המקום שבו אנו נמצאים,‬
‫"מועדון השחקנים",‬

435
00:26:52,923 --> 00:26:56,677
‫נרכש על ידי אדווין בות', שהיה שחקן,‬

436
00:26:56,761 --> 00:26:59,513
‫ושבשלב מסוים פתח את "מועדון השחקנים".‬

437
00:26:59,597 --> 00:27:02,808
‫וכשהוא נפטר,‬
‫הוא הוריש את הבניין למועדון השחקנים.‬

438
00:27:03,643 --> 00:27:05,686
‫אבל אחיו‬

439
00:27:06,812 --> 00:27:08,564
‫היה ג'ון וילקס בות'.‬

440
00:27:09,190 --> 00:27:11,651
‫אז אחיו הרג את אברהם לינקולן.‬

441
00:27:12,568 --> 00:27:15,988
‫ויש מכתב למעלה…‬

442
00:27:16,072 --> 00:27:18,741
‫לא המכתב האמיתי, אלא עותק של המכתב‬

443
00:27:18,824 --> 00:27:21,535
‫שהוא כתב לעיתון.‬

444
00:27:21,619 --> 00:27:24,330
‫הוא ממוען ל"אחיי האזרחים" או משהו כזה,‬

445
00:27:24,413 --> 00:27:26,916
‫כמו מתנצל על אחיו.‬

446
00:27:26,999 --> 00:27:29,794
‫וקראתי את המכתב הזה וחשבתי לעצמי‬

447
00:27:29,877 --> 00:27:32,797
‫שאני מכירה הרבה אנשים שמתלוננים על אחיהם.‬

448
00:27:32,880 --> 00:27:36,050
‫למעשה,‬
‫כמעט כל מי שיש לו אחים מתלונן עליהם.‬

449
00:27:36,133 --> 00:27:38,678
‫אבל חשבתי, כשקראתי את המכתב הזה,‬

450
00:27:39,428 --> 00:27:41,639
‫שזה לא משנה איזה סוג של אחים יש לך… ‬

451
00:27:42,139 --> 00:27:46,644
‫כאילו, אתה יכול לומר לעצמך,‬
‫"כן, אחי לעולם לא מחזיר לי כסף".‬

452
00:27:46,727 --> 00:27:49,438
‫או, "אחותי מרכלת", או, אתה יודע…‬

453
00:27:49,522 --> 00:27:52,316
‫אבל אתה תמיד יכול לומר לעצמך,‬

454
00:27:52,400 --> 00:27:55,111
‫"לפחות אחי לא הרג את אברהם לינקולן."‬

455
00:28:00,074 --> 00:28:04,704
‫אני בטוחה שגם אדווין בות'‬
‫הקשיב לחברים שלו מתלוננים על אחיהם,‬

456
00:28:04,787 --> 00:28:06,330
‫עד שאחיו הרג את לינקולן.‬

457
00:28:06,414 --> 00:28:10,876
‫ואז, אני בטוחה שאחרי זה,‬
‫אם אנשים היו אומרים "אחי שאל… "‬

458
00:28:10,960 --> 00:28:13,796
‫אנשים היו אומרים,‬
‫"שקט. אחיו הרג את לינקולן."‬

459
00:28:13,879 --> 00:28:15,631
‫כאילו, "בואו לא נפתח את זה."‬

460
00:28:15,715 --> 00:28:20,636
‫אז תמיד יש אנשים עם בעיות גרועות משלך.‬

461
00:28:22,680 --> 00:28:23,889
‫טוב.‬
‫-סיימנו?‬

462
00:28:23,973 --> 00:28:24,849
‫כן, אני מבינה.‬

463
00:28:25,558 --> 00:28:28,602
‫קדימה. תמשיך לצלם.‬

464
00:28:30,354 --> 00:28:31,439
‫בבקשה. תמשיכי.‬

465
00:28:32,440 --> 00:28:33,399
‫היא פונה שמאלה.‬

466
00:28:34,483 --> 00:28:36,777
‫כן. זה עוד גשר.‬

467
00:28:39,280 --> 00:28:40,406
‫טוב. הצלחתי.‬

468
00:28:41,240 --> 00:28:44,952
‫ומה לגבי איך שלא קוראים לו,‬
‫שעמד לבנות כביש מהיר שעובר במנהטן?‬

469
00:28:45,035 --> 00:28:48,414
‫רוברט מוזס. שבנה את זה.‬
‫זה היה הרעיון של רוברט מוזס.‬

470
00:28:48,497 --> 00:28:53,210
‫כל זה… ‬
‫-רוברט מוזס היה צריך לדבוק בדגמים.‬

471
00:28:53,294 --> 00:28:57,131
‫מבלי יודעין רוברט מוזס,‬
‫היה הכי טוב בתור מיניאטוריסט.‬

472
00:28:58,257 --> 00:29:00,509
‫הלכתי ליריד העולמי, אך לא ראיתי את זה.‬

473
00:29:01,218 --> 00:29:04,847
‫היריד העולמי היה כה מלא באטרקציות מדהימות‬

474
00:29:04,930 --> 00:29:08,309
‫שלמי היה זמן לזה, מי ידע על זה בכלל?‬

475
00:29:08,392 --> 00:29:10,728
‫אבל אני לא מאמינה שזה עדיין כאן.‬

476
00:29:16,400 --> 00:29:18,068
‫בסדר. כן.‬

477
00:29:53,896 --> 00:29:56,774
‫תרגום כתוביות: זואי רוז‬