1
00:00:06,027 --> 00:00:07,987
‫- סדרה תיעודית מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:10,823 --> 00:00:12,783
‫השנאה שלי לכסף עמוקה מאוד.‬

3
00:00:12,867 --> 00:00:18,247
‫הבעיה שלי בהקשר הזה, לא הבעיה היחידה שלי,‬

4
00:00:18,330 --> 00:00:20,416
‫היא שאני אוהבת דברים.‬

5
00:00:20,499 --> 00:00:23,753
‫אז אני שונאת כסף, אבל אני אוהבת דברים, כן?‬

6
00:00:23,836 --> 00:00:27,715
‫אני שונאת כסף, אבל אוהבת רהיטים.‬
‫אני שונאת כסף, אבל אוהבת מכוניות.‬

7
00:00:27,798 --> 00:00:29,425
‫אני שונאת כסף, אבל אוהבת בגדים.‬

8
00:00:29,508 --> 00:00:32,302
‫זה בסדר לשנוא כסף, אם את שונאת גם דברים.‬

9
00:00:32,386 --> 00:00:34,722
‫כי אז את הדלאי לאמה, אתה מבין?‬

10
00:00:50,154 --> 00:00:53,407
‫- ברודוויי 140, גבול המגרש‬
‫רשות המעבר עשויה להתבטל -‬

11
00:01:13,344 --> 00:01:15,304
‫היי, פראן.‬
‫-היי, מה נשמע?‬

12
00:01:15,387 --> 00:01:17,264
‫אנחנו מוכנים שתשבי במקום שלך.‬

13
00:01:28,067 --> 00:01:32,613
‫איזו עצה היית נותנת לעצמך‬
‫בת העשרים ומשהו, שרק עברה לניו יורק?‬

14
00:01:32,696 --> 00:01:33,572
‫תביאי כסף.‬

15
00:01:34,740 --> 00:01:35,616
‫בסדר?‬

16
00:01:37,284 --> 00:01:39,245
‫תביאי כסף. זה מה שהייתי אומרת לך.‬

17
00:01:39,328 --> 00:01:42,998
‫עצה למישהי שהגיעה כשאני הגעתי?‬
‫את לא צריכה הרבה כסף.‬

18
00:01:48,254 --> 00:01:49,088
‫הנה.‬

19
00:01:50,214 --> 00:01:51,132
‫בסדר.‬
‫-טוב…‬

20
00:01:51,632 --> 00:01:55,845
‫אני לא רוצה להגיד כלום,‬
‫אבל הכוסות פחות ופחות זהות.‬

21
00:01:55,928 --> 00:01:58,597
‫אבל אני שותה את הקפה, ואז הוא יורד ו…‬

22
00:01:59,265 --> 00:02:00,808
‫אז נצטרך לצלם הכול מחדש.‬

23
00:02:03,060 --> 00:02:04,895
‫- מועצת ההערכה -‬

24
00:02:05,020 --> 00:02:08,857
‫זה באמת נכון שנשים בגילי, כשהיינו ילדות,‬

25
00:02:08,940 --> 00:02:12,153
‫גדלנו במחשבה שלעולם לא נצטרך לחשוב על כסף.‬

26
00:02:12,236 --> 00:02:16,574
‫אני מאמינה שאם הייתי בן,‬

27
00:02:16,657 --> 00:02:22,746
‫אז לא הייתה לי גישה‬
‫כל כך עצלנית להפליא לכסף.‬

28
00:02:22,830 --> 00:02:24,582
‫לא היו מרשים לי,‬

29
00:02:24,665 --> 00:02:28,377
‫אבא שלי היה צועק עליי,‬
‫"השתגעת? אתה לא מבין?"‬

30
00:02:28,460 --> 00:02:30,921
‫הרבה פעמים שאלו אותי,‬

31
00:02:31,005 --> 00:02:33,549
‫"ההורים שלך רצו שתהיי סופרת?". לא.‬

32
00:02:33,632 --> 00:02:35,718
‫"הם ניסו להניא אותך מזה?". לא.‬

33
00:02:35,801 --> 00:02:39,638
‫"באמת? מה הם רצו שתהיי?".‬
‫נשואה. הם רצו שאהיה נשואה.‬

34
00:02:39,722 --> 00:02:42,433
‫הם הניחו שאהיה נשואה ורצו שאהיה נשואה.‬

35
00:02:42,516 --> 00:02:44,602
‫אז הם אף פעם לא אמרו לי כלום‬

36
00:02:44,685 --> 00:02:49,899
‫ולא הינחו אותי בשום דבר,‬
‫מלבד הדברים שיהפכו אותי לרעיה טובה.‬

37
00:02:49,982 --> 00:02:52,443
‫אתה רואה שזה לא הסתדר להם,‬

38
00:02:52,526 --> 00:02:55,362
‫אבל במובן מסוים,‬

39
00:02:55,446 --> 00:02:59,366
‫ממש לא היה מעולה‬
‫להיות ילדה קטנה בשנות החמישים.‬

40
00:02:59,450 --> 00:03:01,410
‫אבל מה שהיה טוב בזה,‬

41
00:03:01,493 --> 00:03:05,247
‫היה העובדה שלא כל כך שמו לב אלינו.‬

42
00:03:05,331 --> 00:03:10,085
‫אני זוכר בבהירות רבה שהחברה הכי טובה שלי,‬

43
00:03:11,086 --> 00:03:15,132
‫ואנחנו קרובות מאוד עד היום,‬
‫היא גרה ברחוב שלי,‬

44
00:03:15,216 --> 00:03:18,677
‫הייתי בבית שלה אחרי הלימודים‬
‫ואבא שלה התקשר ואמר שהוא קיבל העלאה.‬

45
00:03:18,761 --> 00:03:21,597
‫כולם התרגשו מאוד. אמא שלה אפתה עוגה.‬

46
00:03:21,680 --> 00:03:23,140
‫לא ידעתי מה זאת העלאה.‬

47
00:03:23,224 --> 00:03:25,851
‫אז חזרתי הביתה‬
‫ושאלתי את אמא שלי מה זה "העלאה".‬

48
00:03:25,935 --> 00:03:30,147
‫היא אמרה, "כשמרוויחים יותר כסף‬
‫בכל שבוע", או משהו כזה.‬

49
00:03:30,648 --> 00:03:34,693
‫אז אמרתי לה שכך וכך קיבל העלאה‬
‫ועכשיו הוא מרוויח…‬

50
00:03:35,444 --> 00:03:40,032
‫אני זוכרת את הסכום.‬
‫שלוש מאות דולר בשבוע. הרבה יותר מאבא שלי.‬

51
00:03:40,115 --> 00:03:42,201
‫אני מבינה את זה בדיעבד.‬

52
00:03:43,619 --> 00:03:46,872
‫שאלתי, "כמה אבא מרוויח?",‬
‫והיא נתנה לי סטירה.‬

53
00:03:48,207 --> 00:03:52,127
‫היא ממש… "אל תדברי על כסף לעולם.‬

54
00:03:52,211 --> 00:03:57,633
‫זאת גסות רוח.‬
‫ואף פעם אל תשאלי אף אחד כמה הוא מרוויח."‬

55
00:03:57,716 --> 00:04:01,428
‫ומאז לא דיברתי על כסף. ולכן אין לי כסף.‬

56
00:04:01,512 --> 00:04:04,682
‫פעם הייתי במשרד של רואה החשבון שלי,‬

57
00:04:04,765 --> 00:04:09,186
‫ובסוף הוא הסתכל עליי ואמר,‬
‫"אני רוצה להסביר לך משהו.‬

58
00:04:09,270 --> 00:04:12,064
‫את חייבת לדבר איתי על כסף.‬
‫אני רואה החשבון שלך."‬

59
00:04:12,439 --> 00:04:15,776
‫כי כל הזמן אמרתי לו,‬
‫"אני לא חושבת שכדאי שאגיד לך".‬

60
00:04:16,360 --> 00:04:18,444
‫הוא היה שואל כמה אקבל תמורת משהו,‬

61
00:04:18,528 --> 00:04:21,824
‫והייתי עונה, "אני לא חושבת‬
‫שבא לי לדבר איתך על זה".‬

62
00:04:22,324 --> 00:04:26,495
‫כאילו, "מי אתה?"‬
‫עכשיו אנשים מדברים על כסף בלי הפסקה.‬

63
00:04:26,578 --> 00:04:29,123
‫אבל אני עדיין אומרת,‬

64
00:04:29,206 --> 00:04:31,583
‫שאם אני יודעת כמה מישהו מקבל עבור משהו,‬

65
00:04:31,667 --> 00:04:34,628
‫או כמה הדירה של מישהו עולה,‬
‫זה בגלל שהוא אמר לי.‬

66
00:04:34,712 --> 00:04:37,423
‫אנשים עושים את זה כל הזמן. לא הייתי שואלת.‬

67
00:04:37,506 --> 00:04:41,468
‫אבל אנשים מדברים עכשיו בלי הפסקה על כסף,‬

68
00:04:41,552 --> 00:04:46,473
‫כאילו שזה נושא מרתק לשיחה, וזה לא.‬

69
00:04:48,976 --> 00:04:54,398
‫רציתי להגיד שאני משלם 74 אחוזי מס, כן?‬

70
00:04:54,898 --> 00:04:56,650
‫אני רוצה להראות לך מה נשאר.‬

71
00:04:57,985 --> 00:05:00,738
‫מה שאני עושה לא חוקי.‬
‫-לא חוקי.‬

72
00:05:00,821 --> 00:05:05,993
‫לא אכפת לי שיזרקו אותי לכלא.‬
‫לפחות אעשה דיאטה.‬

73
00:05:06,076 --> 00:05:07,786
‫הנה, אני אראה לך מה נשאר לי.‬

74
00:05:09,204 --> 00:05:13,000
‫אני אפסיק כשאגיע ל-74 אחוזים.‬

75
00:05:14,126 --> 00:05:16,086
‫אסור לעשות שטויות,‬

76
00:05:16,628 --> 00:05:18,547
‫כי זה לא הולך לעניים.‬

77
00:05:18,630 --> 00:05:21,592
‫זה הולך לנשק גרעיני, לכל ה…‬

78
00:05:21,675 --> 00:05:23,635
‫אתה מבין שאתה מעצבן הרבה אנשים.‬

79
00:05:23,719 --> 00:05:25,888
‫תקשיב, הכסף שלי. זה לא מעניין אותי.‬

80
00:05:25,971 --> 00:05:28,974
‫כשרק עברתי לניו יורק,‬
‫אבא שלי נתן לי מאתיים דולר.‬

81
00:05:29,058 --> 00:05:30,851
‫זה בטח היה הסכום הכי גדול שהיה לי.‬

82
00:05:30,934 --> 00:05:33,645
‫בטח חשבתי,‬
‫"מאתיים דולר, אני מסודרת לחיים".‬

83
00:05:34,188 --> 00:05:36,148
‫אתה מבין?‬

84
00:05:36,231 --> 00:05:38,108
‫הייתי נהגת מונית.‬

85
00:05:38,192 --> 00:05:41,070
‫הייתי נהגת פרטית של אנשים.‬

86
00:05:41,779 --> 00:05:44,281
‫הייתי מנקה. הייתי רוכלת.‬

87
00:05:44,823 --> 00:05:48,369
‫הייתי מוכרת חגורות ברחוב. הייתי קונה‬

88
00:05:49,453 --> 00:05:53,707
‫את עיתון וילג' ווייס. הייתי עובדת‬
‫לפחות חמישה ימים בשבוע, לפעמים שישה.‬

89
00:05:53,791 --> 00:05:55,292
‫אבל אף פעם לא עבדתי ביום רביעי,‬

90
00:05:55,376 --> 00:05:58,003
‫כי ביום רביעי היה מתפרסם הווילג' ווייס.‬

91
00:05:58,504 --> 00:06:01,507
‫אז הייתי הולכת‬
‫לכיכר שרידן וקונה וילג' ווייס,‬

92
00:06:01,590 --> 00:06:04,927
‫והיה בווילג' ווייס, בעצם בכל העיתונים,‬

93
00:06:05,010 --> 00:06:07,262
‫שם היו מודעות הדרושים.‬

94
00:06:07,346 --> 00:06:08,680
‫ותמיד חשבתי…‬

95
00:06:09,181 --> 00:06:11,100
‫כי תמיד שנאתי את העבודה שלי.‬

96
00:06:11,183 --> 00:06:15,771
‫אז הייתי חושבת, "בשבוע הבא‬
‫אמצא עבודה יותר טובה, שלא אשנא כל כך".‬

97
00:06:16,730 --> 00:06:20,401
‫בשלב כלשהו הבנתי,‬
‫"פראן, את פשוט לא אוהבת לעבוד".‬

98
00:06:20,484 --> 00:06:25,447
‫זה לא רק…‬
‫העבודה הזאת גרועה, כולם יסכימו,‬

99
00:06:25,531 --> 00:06:28,117
‫אבל למען האמת אני לא ממש אוהבת לעבוד,‬

100
00:06:28,200 --> 00:06:32,663
‫אני אוהבת לשכב על הספה ולקרוא,‬
‫וזה לא מקצוע.‬

101
00:06:32,746 --> 00:06:37,960
‫לא משלמים על זה.‬
‫אם היו משלמים, הייתי גרה פה.‬

102
00:06:39,670 --> 00:06:44,216
‫אבל גם נמנעתי מלעבוד‬
‫בעבודה שכל החברות שלי עבדו בה,‬

103
00:06:44,299 --> 00:06:45,884
‫מלצרות.‬

104
00:06:45,968 --> 00:06:49,555
‫כל הבחורות שהכרתי שהיו צריכות לעבוד…‬
‫הכרתי כאלה שלא היו צריכות,‬

105
00:06:49,638 --> 00:06:51,807
‫הן היו מלצריות.‬

106
00:06:52,599 --> 00:06:54,393
‫מאה אחוז מהן, אפשר לומר.‬

107
00:06:54,476 --> 00:06:59,690
‫החברות שלי היו שואלות אותי,‬
‫"למה את מנקה דירות במקום…‬

108
00:06:59,773 --> 00:07:03,735
‫בואי לעבוד איפשה שאני עובדת. תרוויחי יותר.‬

109
00:07:03,819 --> 00:07:07,781
‫העבודה פחות קשה פיזית, זה בטוח."‬

110
00:07:07,865 --> 00:07:13,912
‫ואני הייתי אומרת… אני אנסח את זה ככה.‬

111
00:07:13,996 --> 00:07:18,292
‫האנשים ששכרו מלצריות היו גברים,‬
‫המנהלים היו גברים.‬

112
00:07:18,375 --> 00:07:20,919
‫לא הייתה דרך לקבל משמרת במסעדה‬

113
00:07:21,003 --> 00:07:22,880
‫בלי לשכב עם המנהל, בסדר?‬

114
00:07:22,963 --> 00:07:26,550
‫זה כל הסיפור. לא רומנטיקה, לא דייטים.‬

115
00:07:26,633 --> 00:07:29,928
‫השאלה היא לא אם לפלרטט או לא לפלרטט.‬

116
00:07:30,012 --> 00:07:34,641
‫בשביל פראן הצעירה, למשל, העניין היה לעבוד.‬

117
00:07:34,725 --> 00:07:37,394
‫וככה היה אפשר לעבוד במלצרות.‬

118
00:07:37,478 --> 00:07:41,940
‫הייתה מסעדה שכולם רצו לעבוד בה,‬
‫שהמנהל שלה היה הומו.‬

119
00:07:42,024 --> 00:07:44,860
‫הוא היה הומו. כולן הלכו לשם…‬

120
00:07:46,069 --> 00:07:49,239
‫אבל הוא, כמובן, שכר רק מלצרים,‬
‫שגם היו צריכים לשכב איתו.‬

121
00:07:49,323 --> 00:07:50,616
‫אתה מבין?‬

122
00:07:51,450 --> 00:07:54,870
‫כולם חושבים שניו יורק הייתה פעם זולה.‬

123
00:07:54,953 --> 00:07:58,415
‫היא תמיד הייתה יותר יקרה מכל מקום אחר.‬

124
00:07:58,499 --> 00:07:59,625
‫אם אני אומרת למישהו,‬

125
00:07:59,708 --> 00:08:03,086
‫"ב-1970 גרתי בדירה ברחוב 4 מערב.‬

126
00:08:03,170 --> 00:08:05,631
‫שכר הדירה היה 121.78 דולר לחודש."‬

127
00:08:05,714 --> 00:08:08,258
‫אנשים אומרים, "לא ייאמן!"‬

128
00:08:08,342 --> 00:08:10,385
‫זה היה יקר.‬

129
00:08:10,469 --> 00:08:12,930
‫רוב החברות שלי גרו באיסט וילג'.‬

130
00:08:13,013 --> 00:08:16,808
‫הן היו אומרות לי שאני משוגעת‬
‫כי אני משלמת כל כך הרבה על חדר אחד.‬

131
00:08:16,892 --> 00:08:19,645
‫"אם היית גרה בשכונה שלי, בשדרה סי,‬

132
00:08:19,728 --> 00:08:21,480
‫היית מקבלת ארבעה חדרים."‬

133
00:08:21,563 --> 00:08:23,941
‫ותמיד הייתי עונה, "כן, אבל לא יאנסו אותי".‬

134
00:08:24,733 --> 00:08:28,320
‫בסדר? תמיד חשבתי שזה שווה עוד קצת כסף.‬

135
00:08:28,403 --> 00:08:30,822
‫זה שווה, זה שווה.‬
‫-אתם מבינים?‬

136
00:08:30,906 --> 00:08:33,700
‫אני לא פזרנית, אבל יש דברים שמשלמים עליהם.‬

137
00:08:33,784 --> 00:08:37,704
‫הדירה הייתה יקרה מדי, היא הייתה נוראית.‬

138
00:08:37,788 --> 00:08:39,873
‫היא הייתה יקרה מדי, אבל יותר בטוחה.‬

139
00:08:39,957 --> 00:08:44,962
‫בפעם הראשונה שקיבלתי צ'ק גדול,‬
‫לא היה לי חשבון בנק.‬

140
00:08:45,045 --> 00:08:49,383
‫קיבלתי צ'ק ענקי, מאה אלף דולר,‬
‫ולא ידעתי מה לעשות איתו.‬

141
00:08:50,050 --> 00:08:52,135
‫פשוט… זה מה שהייתי עושה עם צ'קים.‬

142
00:08:52,219 --> 00:08:57,432
‫הייתי מקבלת צ'ק,‬
‫על סכום שיותר קרוב למאה דולר,‬

143
00:08:57,975 --> 00:09:00,602
‫הייתי עוברת את הכביש, נכנסת למעדנייה,‬

144
00:09:01,186 --> 00:09:02,896
‫ואומרת למוכר,‬

145
00:09:02,980 --> 00:09:07,192
‫"אתה יכול לקחת מפה כריך רוסטביף‬
‫ולתת לי עודף?"‬

146
00:09:07,276 --> 00:09:08,318
‫והוא היה מסכים.‬

147
00:09:08,402 --> 00:09:11,863
‫אז דמיינתי את עצמי נכנסת למעדנייה,‬

148
00:09:11,947 --> 00:09:14,825
‫"קח מפה כריך". לא ידעתי מה לעשות איתו.‬

149
00:09:15,325 --> 00:09:19,079
‫אני חייבת לומר שממש פחדתי מהצ'ק הזה.‬

150
00:09:19,871 --> 00:09:22,791
‫לא היה לי מושג עד כמה הסכום גדול,‬

151
00:09:22,874 --> 00:09:26,128
‫חוץ מזה שחשבתי‬
‫שמדובר בכמות בלתי שפויה של כסף.‬

152
00:09:26,211 --> 00:09:30,048
‫אני חושבת שכשהתחלתי‬
‫להרוויח כסף, זה די הפחיד אותי.‬

153
00:09:30,549 --> 00:09:32,467
‫די פחדתי.‬

154
00:09:32,551 --> 00:09:36,972
‫זה נראה לי כמו דבר מדהים, אבל גם…‬

155
00:09:37,055 --> 00:09:41,018
‫אני לא מצליחה להיזכר‬
‫באף תקופה שבה התלהבתי מכסף.‬

156
00:09:41,518 --> 00:09:43,103
‫זה לא היה… לא חשבתי…‬

157
00:09:43,186 --> 00:09:46,189
‫לא חשבתי ככה אף פעם. כסף לא עושה לי את זה.‬

158
00:09:46,273 --> 00:09:49,234
‫אחד מהדברים שצריך‬
‫כדי להרוויח הרבה כסף הוא לאהוב כסף.‬

159
00:09:49,901 --> 00:09:53,238
‫ממש לאהוב כסף. ממש להתעניין בו.‬

160
00:09:53,322 --> 00:09:56,533
‫אני תמיד אומרת את אותו דבר.‬
‫יש רק שני סוגים של אנשים בעולם.‬

161
00:09:56,617 --> 00:09:59,536
‫אלה שחושבים שיש דבר כזה "מספיק כסף",‬

162
00:09:59,620 --> 00:10:01,204
‫ואלה שיש להם כסף.‬

163
00:10:02,164 --> 00:10:03,415
‫פשוט מאוד.‬

164
00:10:03,498 --> 00:10:06,585
‫אז כן, מבחינתי, יש מספיק כסף.‬

165
00:10:06,668 --> 00:10:08,879
‫אין ספק שהיו בחיי תקופות‬
‫שבהן היה מספיק כסף.‬

166
00:10:08,962 --> 00:10:12,466
‫מבחינתי, "מספיק כסף",‬
‫זאת אומרת שיכולת לשלם עבור כל מה שהיה לי.‬

167
00:10:13,383 --> 00:10:14,843
‫פעם ניסיתי לקבל משכנתא,‬

168
00:10:14,926 --> 00:10:19,097
‫ודיברתי עם מישהי ממריל לינץ', סוכנת,‬

169
00:10:19,181 --> 00:10:21,850
‫שהסתכלה על הנתונים שלי‬
‫בזמן שדיברנו בטלפון,‬

170
00:10:21,933 --> 00:10:26,772
‫והיא אמרה, "אפשר לשאול אותך שעה?"‬
‫אז אמרתי, "אם אפשר לשאול אותי שאלה?‬

171
00:10:26,855 --> 00:10:29,691
‫את מסתכלת על דו"חות המס שלי כבר חמש דקות.‬

172
00:10:29,775 --> 00:10:32,527
‫זה כאילו שאת בתוך מגירת הגרביים שלי.‬

173
00:10:32,611 --> 00:10:34,863
‫את יודעת עליי יותר ממני.‬

174
00:10:34,946 --> 00:10:36,740
‫כן, את יכולה לשאול אותי שאלה."‬

175
00:10:36,823 --> 00:10:39,201
‫היא שאלה,‬
‫"למה ההכנסות שלך כל כך לא יציבות?"‬

176
00:10:39,785 --> 00:10:42,996
‫אז אמרתי, "טוב, אני סופרת".‬
‫והיא אמרה, "סופרת? אוי…"‬

177
00:10:45,499 --> 00:10:47,417
‫לכן סופרות לא יכולות לקבל משכנתא.‬

178
00:11:07,145 --> 00:11:10,732
‫יש בניו יורק דירות שעולות‬
‫עשרים מיליון דולר, או אפילו יותר.‬

179
00:11:10,816 --> 00:11:11,942
‫זה לא היה ככה תמיד.‬

180
00:11:12,025 --> 00:11:15,696
‫אם תחשוב על זה,‬
‫איך דירה יכולה לעלות עשרים מיליון דולר?‬

181
00:11:15,779 --> 00:11:17,114
‫מה זה אומר בכלל?‬

182
00:11:17,781 --> 00:11:20,492
‫מה זאת אומרת שדירה עולה עשרים מיליון דולר?‬

183
00:11:20,575 --> 00:11:22,160
‫זה סכום מגוחך!‬

184
00:11:22,244 --> 00:11:25,038
‫אלה סכומים מטומטמים, ואנשים מתרגלים אליהם.‬

185
00:11:25,122 --> 00:11:28,291
‫חשבתי… אחרי שנה של בדיקת דירות,‬

186
00:11:28,375 --> 00:11:33,505
‫שבמהלכה המחירים עלו מדי שעה, בסדר?‬

187
00:11:33,588 --> 00:11:37,843
‫קודם כול, המחירים היו מטומטמים.‬
‫ואז היית הולכת לראות דירה ביום שני.‬

188
00:11:38,343 --> 00:11:41,972
‫היית רואה את אותה דירה ביום רביעי,‬
‫והיא עלתה 50,000 דולר יותר.‬

189
00:11:42,055 --> 00:11:45,684
‫הייתי שואלת, "ראיתי את הדירה ביום שני.‬
‫למה 50,000 יותר?"‬

190
00:11:45,767 --> 00:11:48,270
‫"השוק עלה. כדאי לך לקנות עכשיו."‬

191
00:11:48,770 --> 00:11:51,565
‫"לא אהבתי אותה."‬
‫"זה לא אומר שלא כדאי לך לקנות אותה."‬

192
00:11:51,648 --> 00:11:55,444
‫אחרי כמה דירות,‬

193
00:11:55,527 --> 00:11:59,072
‫המתווכת הייתה שואלת,‬
‫"למה את צריכה דירה כל כך גדולה?"‬

194
00:11:59,156 --> 00:12:01,533
‫"את מארחת הרבה?"‬

195
00:12:01,616 --> 00:12:04,911
‫זה הרעיון הראשון.‬
‫"את בטח עושה הרבה מסיבות."‬

196
00:12:05,412 --> 00:12:09,499
‫"לא. לא. אין אף אחד‬
‫שעושה פחות מסיבות ממני. אף אחד."‬

197
00:12:10,542 --> 00:12:13,962
‫באמת. לאייטולה חומייני‬
‫היו יותר מסיבות מאשר לי.‬

198
00:12:14,045 --> 00:12:18,216
‫"לא, אני לא מארחת.‬
‫לא רק שלא הרבה, בכלל לא."‬

199
00:12:18,300 --> 00:12:23,305
‫"אז בשביל מה את צריכה כל כך הרבה מקום?"‬
‫"יש לי 10,000 ספרים."‬

200
00:12:24,514 --> 00:12:27,058
‫אחרי מספר מסוים של דירות,‬

201
00:12:28,059 --> 00:12:31,104
‫אחרי שכל הזמן אמרתי, "היא יקרה מדי",‬

202
00:12:31,646 --> 00:12:35,317
‫הן היו אומרות, "אין לך כסף‬
‫לדירה מספיק גדולה בשביל הספרים."‬

203
00:12:35,400 --> 00:12:36,359
‫כבר ידעתי את זה.‬

204
00:12:36,860 --> 00:12:38,945
‫אני ידעתי עוד לפני שהתקשרתי. הן לא.‬

205
00:12:39,029 --> 00:12:41,448
‫לקח להן זמן להבין, אבל אני כבר ידעתי.‬

206
00:12:41,531 --> 00:12:45,619
‫אז אחרי שראיתי מאה דירות, נדמה לי,‬

207
00:12:46,203 --> 00:12:49,623
‫הרגשתי, כנראה, שסבלתי מספיק.‬

208
00:12:49,706 --> 00:12:50,874
‫"תנו לי דירה."‬

209
00:12:50,957 --> 00:12:51,917
‫וקניתי דירה,‬

210
00:12:52,000 --> 00:12:55,086
‫במחיר של בערך פי שלושה ממה שיכולתי לשלם.‬

211
00:12:55,170 --> 00:12:56,797
‫הייתי רוצה לזכות בלוטו.‬

212
00:12:57,297 --> 00:13:00,091
‫בעצם, עכשיו אני כבר צריכה לזכות בלוטו.‬

213
00:13:00,175 --> 00:13:04,679
‫זאת אומרת, זה כבר מעבר לסתם רצון,‬

214
00:13:04,763 --> 00:13:08,099
‫עכשיו זה כבר לגמרי צורך.‬

215
00:13:08,183 --> 00:13:10,811
‫את הולכת וקונה טפסים או מה שזה לא יהיה?‬

216
00:13:11,895 --> 00:13:14,606
‫אני ממלאת לוטו כל שבוע,‬

217
00:13:14,689 --> 00:13:19,778
‫ופעם אחת, לפני כמה שנים,‬
‫זכיתי בלוטו ב-1,200 דלר.‬

218
00:13:20,570 --> 00:13:21,404
‫וואו.‬
‫-נכון?‬

219
00:13:21,488 --> 00:13:24,282
‫אם זוכים ביותר מ-600 דולר,‬
‫צריך ללכת למשרדי הלוטו,‬

220
00:13:24,366 --> 00:13:25,784
‫ובתקופה שבה זכיתי,‬

221
00:13:25,867 --> 00:13:31,456
‫המשרדים היו באזור של קזינו גדול אחר,‬
‫הבורסה של ניו יורק.‬

222
00:13:32,791 --> 00:13:35,710
‫אז הגעתי למשרד של הלוטו,‬

223
00:13:35,794 --> 00:13:39,673
‫עמדתי בתור, ואיתי עמדו עוד זוכים בלוטו.‬

224
00:13:39,756 --> 00:13:46,137
‫הבחור שלפניי ניגש לדלפק,‬
‫נותן את הכרטיס שלו,‬

225
00:13:46,221 --> 00:13:49,099
‫והאישה שמאחורי הדלפק אומרת לו,‬

226
00:13:49,182 --> 00:13:53,353
‫"בסדר, אדוני, נשלח לך צ'ק בעוד כשבועיים".‬

227
00:13:53,436 --> 00:13:55,689
‫אז הוא אמר, "לא, אני רוצה אותו עכשיו".‬

228
00:13:56,606 --> 00:13:59,401
‫והיא אמרה,‬
‫"לא, נשלח לך אותו בעוד כשבועיים".‬

229
00:13:59,484 --> 00:14:02,821
‫והוא אמר, "לא, אני לא רוצה שתשלחו לי,‬
‫אני רוצה אותו עכשיו".‬

230
00:14:02,904 --> 00:14:07,158
‫"זה לא עובד ככה. זה עובד אחרת.‬
‫תקבל צ'ק בעוד כשבועיים."‬

231
00:14:07,242 --> 00:14:10,829
‫והוא אמר,‬
‫"את לא מבינה, אני צריך את הכסף עכשיו".‬

232
00:14:10,912 --> 00:14:14,291
‫והיא אמרה, "אתה לא מבין.‬
‫לא תקבל אותו עכשיו. הבא בתור".‬

233
00:14:14,374 --> 00:14:18,503
‫והוא אמר, "את לא מבינה,‬
‫בניתי על הכסף לתשלום שכר דירה.‬

234
00:14:19,337 --> 00:14:20,463
‫מה אני אמור לעשות?"‬

235
00:14:20,964 --> 00:14:25,385
‫אז היא אמרה, "תעשה מה שהיית עושה‬
‫במקרה הבלתי סביר שבו לא היית זוכה בלוטו".‬

236
00:14:29,055 --> 00:14:31,683
‫אז עכשיו אני הוא.‬
‫-כן.‬

237
00:14:31,766 --> 00:14:33,476
‫אני צריכה לזכות בלוטו.‬
‫-כן.‬

238
00:14:34,019 --> 00:14:37,606
‫אם הייתי שואלת את עצמי,‬
‫"כמה את יכולה לשלם עבור דירה?"‬

239
00:14:37,689 --> 00:14:40,901
‫הייתי עונה ששליש ממה ששילמתי עבור הדירה.‬

240
00:14:40,984 --> 00:14:43,653
‫אנשים כל הזמן שאלו מתי המחירים יירדו.‬

241
00:14:43,737 --> 00:14:47,782
‫והייתי עונה, "חכו.‬
‫חכו שאסגור עסקה על הדירה".‬

242
00:14:48,700 --> 00:14:53,455
‫ואז סגרתי עסקה על הדירה,‬
‫והמחירים התחילו לרדת.‬

243
00:14:53,538 --> 00:14:56,666
‫אני החלוצה‬
‫שלפני מחנה החלטות הנדל"ן הגרועות.‬

244
00:14:58,668 --> 00:15:01,212
‫קוראים לי‬
‫"קונה ביוקר, מוכרת בזול" ליבוביץ.‬

245
00:15:02,047 --> 00:15:04,799
‫זאת אומרת, יש…‬

246
00:15:04,883 --> 00:15:09,054
‫אני האדם היחיד שאני מכירה, באמת,‬
‫שגר בניו יורק כל כך הרבה זמן‬

247
00:15:09,137 --> 00:15:12,057
‫ומעולם לא קיבל החלטת נדל"ן נכונה.‬

248
00:15:13,475 --> 00:15:14,517
‫אפילו לא פעם אחת.‬

249
00:15:14,601 --> 00:15:19,731
‫הדבר היחיד שמרגיע אותי בהקשר הזה‬
‫הוא להזכיר לעצמי‬

250
00:15:19,814 --> 00:15:23,109
‫שלא עברתי לניו יורק בגיל 18‬
‫בשביל להיכנס לעסקי הנדל"ן.‬

251
00:15:23,193 --> 00:15:25,362
‫ונדמה לי שהוכחתי שלא אעסוק בהם.‬

252
00:15:25,445 --> 00:15:29,282
‫איזה בחור צעיר אמר לי בשנה שעברה,‬
‫"אני לא מבין,‬

253
00:15:29,366 --> 00:15:32,243
‫כל האנשים בגילך מצאו דירות‬
‫כבר לפני שנים. את שילמת…"‬

254
00:15:32,327 --> 00:15:34,537
‫אמרתי, "כן, כולם חוץ ממני".‬

255
00:15:34,621 --> 00:15:37,207
‫אבל גרת הרבה זמן ברחוב 57.‬
‫-הרבה זמן.‬

256
00:15:37,290 --> 00:15:40,794
‫הדירה ההיא הייתה שלי הרבה זמן, וזה היה…‬

257
00:15:40,877 --> 00:15:42,462
‫גרתי שם…‬
‫-הדירה ב…‬

258
00:15:42,545 --> 00:15:45,006
‫בבניין אוסבורן. גרתי שם 26 שנה.‬
‫-כן.‬

259
00:15:45,090 --> 00:15:50,095
‫כשהיתי צעירה, בערך בת 21,‬
‫הלכתי למסיבה בבניין הזה.‬

260
00:15:51,179 --> 00:15:54,349
‫לא הייתי בו קודם, לא שמעתי עליו.‬

261
00:15:54,432 --> 00:15:56,017
‫הייתי בהלם מהדירה.‬

262
00:15:56,101 --> 00:15:58,478
‫דרך אגב, הדירה שהייתי בה במסיבה‬

263
00:15:58,561 --> 00:16:01,398
‫הייתה אחת משתיים או שלוש כמוה שהיו בבניין.‬

264
00:16:01,481 --> 00:16:04,317
‫הדירה שלי לא הייתה כזאת. היא הייתה פשוט…‬

265
00:16:04,818 --> 00:16:07,278
‫מרהיבה.‬

266
00:16:07,779 --> 00:16:11,533
‫זה בניין יפהפה מהמאה ה-19.‬
‫בניין הדירות העתיק ביותר בניו יורק.‬

267
00:16:11,616 --> 00:16:15,537
‫חשבתי לעצמי,‬
‫"וואו, הייתי רוצה לגור במקום כזה".‬

268
00:16:15,620 --> 00:16:18,289
‫היה סיוט לגור שם. בעיה אחרי בעיה.‬

269
00:16:18,373 --> 00:16:20,750
‫הבניין ממש התפורר מרוב שהוא היה ישן.‬

270
00:16:20,834 --> 00:16:24,921
‫תמיד היו שיפוצים,‬
‫ובעיות ענק שהגיעו אחת אחרי השנייה.‬

271
00:16:25,005 --> 00:16:26,673
‫לא עזבתי את הדירה,‬

272
00:16:26,756 --> 00:16:29,759
‫כי ידעתי שלעולם לא תהיה לי דירה יפה כל כך.‬

273
00:16:29,843 --> 00:16:32,971
‫בסופו של דבר, יום אחד אמרתי לעצמי,‬

274
00:16:33,054 --> 00:16:38,893
‫"פראן, את כמו אישה שנשואה לגבר שמכה אותה,‬

275
00:16:38,977 --> 00:16:42,147
‫והחברות שלה אומרות,‬
‫'הוא מרביץ לך, תעזבי אותו',‬

276
00:16:42,230 --> 00:16:44,149
‫אבל היא אומרת, 'אבל הוא כזה חתיך'."‬

277
00:16:44,232 --> 00:16:47,569
‫הן אומרות, "הוא מכה אותך",‬
‫והיא אומרת, "אבל הוא חתיך".‬

278
00:16:47,652 --> 00:16:50,321
‫בסוף הבנתי שככה אני עם הדירה שלי!‬

279
00:16:50,405 --> 00:16:53,074
‫כל הזמן אמרתי,‬
‫"כן, הוא מכה אותי, אבל הוא חתיך".‬

280
00:16:53,158 --> 00:16:55,452
‫בסוף אמרתי,‬
‫"יודעת מה? הוא מכה אותך. תעזבי".‬

281
00:16:55,952 --> 00:17:01,666
‫אז הבנתי שהתאווה שלי לדירות‬

282
00:17:01,750 --> 00:17:04,836
‫ולריהוט ולדברים כאלה היא כל כך חריפה,‬

283
00:17:04,918 --> 00:17:11,009
‫שאף שאני מודאגת מאוד בגלל שעשיתי את זה,‬

284
00:17:11,967 --> 00:17:16,056
‫אני פחות מודאגת‬
‫מאשר מאושרת על כך שיש לי דירה מצוינת.‬

285
00:17:18,767 --> 00:17:23,021
‫בזכות הדירה אני מרגישה‬
‫הכי אמריקאית שהרגשתי אי פעם.‬

286
00:17:23,521 --> 00:17:25,773
‫אני מרגישה שהצטרפתי לאחיי האמריקאים‬

287
00:17:25,857 --> 00:17:30,737
‫ונכנסתי לחוב פסיכוטי בלי שום סיבה.‬

288
00:17:30,820 --> 00:17:34,657
‫אני לא יכולה להגיד,‬
‫"מה לעשות? הבת שלי חולה מאוד".‬

289
00:17:34,741 --> 00:17:37,744
‫כל אחד יכול להזדהות עם זה.‬
‫מי יזדהה עם דבר כזה?‬

290
00:17:37,827 --> 00:17:41,539
‫"למה שלא תהיה לי דירה בשטח מאתיים דונם?",‬
‫אתה מבין?‬

291
00:17:41,623 --> 00:17:44,667
‫"נמאס לי מזה שאין לי אחת!"‬
‫כי זה בעצם מה שזה.‬

292
00:17:54,344 --> 00:17:56,221
‫זה כאילו שאת בעולם אחר.‬

293
00:17:56,888 --> 00:17:57,722
‫אני בעולם אחר.‬

294
00:18:01,392 --> 00:18:03,937
‫מה הופך תושבת של ניו יורק לתושבת לדוגמה?‬

295
00:18:04,020 --> 00:18:05,522
‫צריך להתנגד לדברים‬

296
00:18:05,605 --> 00:18:10,401
‫שמקודמים על ידי רבים‬
‫מהאנשים שמנהלים את ניו יורק,‬

297
00:18:10,485 --> 00:18:13,113
‫כי צריך להבין למה הם מקדמים אותם.‬

298
00:18:13,196 --> 00:18:17,367
‫הם מקדמים אותם…‬
‫הם תמיד אומרים שככה נכנס כסף לעיר.‬

299
00:18:17,450 --> 00:18:21,621
‫כסף נכנס לעיר?‬
‫בשביל מי? בשביל מי הוא נכנס לעיר?‬

300
00:18:21,704 --> 00:18:24,541
‫הוא לא מגיע אליי. הוא לא מגיע אליך.‬

301
00:18:24,624 --> 00:18:26,668
‫כי אף אחד מהדברים האלה לא שייך לנו.‬

302
00:18:27,252 --> 00:18:29,170
‫הייתה תקופה, בשנות השמונים נדמה לי,‬

303
00:18:29,254 --> 00:18:31,381
‫כשניסו להרוס את מגדל ליוור האוס.‬

304
00:18:31,464 --> 00:18:33,967
‫הייתי במסעדה עם ג'רי רובינס,‬

305
00:18:34,050 --> 00:18:38,972
‫ומישהו ניגש לשולחן שלנו‬
‫וביקש שנחתום על עצומה.‬

306
00:18:39,055 --> 00:18:42,392
‫"אתם מוכנים לחתום על עצומה‬
‫למניעת ההריסה של ליוור האוס?"‬

307
00:18:42,475 --> 00:18:45,395
‫אז חתמתי, ג'רי חתם, והאיש הלך.‬

308
00:18:45,478 --> 00:18:48,398
‫ג'רי הסתכל אליי ואמר,‬
‫"אני די בטוח שחתמתי על עצומה‬

309
00:18:48,481 --> 00:18:50,400
‫נגד הבנייה של ליוור האוס."‬

310
00:18:51,276 --> 00:18:53,570
‫בעיניי, זה הסיפור של ניו יורק.‬

311
00:19:08,168 --> 00:19:11,754
‫אני די בטוחה שכשבנו את ליוור האוס‬
‫בפארק אווניו, אחרי המלחמה,‬

312
00:19:11,838 --> 00:19:15,967
‫היו עדיין הרבה בתים בשדרה, אז הרסו אותם.‬

313
00:19:32,400 --> 00:19:34,569
‫מה שמעולה בתחנת גרנד סנטרל,‬

314
00:19:34,652 --> 00:19:38,781
‫הסיבה שבזכותה היא כל כך יפה,‬
‫היא שאדם אחד בנה אותה.‬

315
00:19:39,449 --> 00:19:43,286
‫ולמרבה המזל, אותו אדם ידע איך בונים בניין.‬

316
00:19:43,369 --> 00:19:48,791
‫בימינו, אין סיכוי שבניין כל כך גדול‬
‫היה נבנה על ידי אדם אחד,‬

317
00:19:48,875 --> 00:19:50,543
‫לא יהיה היגיון אחיד.‬

318
00:19:50,627 --> 00:19:53,129
‫הכסף היה שלו, והוא פשוט שפך שם כסף.‬

319
00:19:58,343 --> 00:20:02,222
‫הדבר המדהים בבניין קרייזלר‬
‫הוא הפרטים, היופי שלו.‬

320
00:20:02,305 --> 00:20:05,266
‫כרגע הוא עומד למכירה, נדמה לי.‬

321
00:20:05,767 --> 00:20:07,268
‫לא שאני עומדת לקנות אותו.‬

322
00:20:08,019 --> 00:20:10,897
‫לדעתי, הגודל שלו מושלם לדירת יחיד.‬

323
00:20:17,737 --> 00:20:19,405
‫גורד השחקים הומצא פה.‬

324
00:20:19,906 --> 00:20:24,118
‫העולם היה התמלא יראה‬
‫למראה גורדי השחקים שלנו.‬

325
00:20:24,202 --> 00:20:25,536
‫בניין האמפייר סטייט.‬

326
00:20:25,620 --> 00:20:28,456
‫כולם אהבו את בניין האמפייר סטייט.‬

327
00:20:29,040 --> 00:20:32,001
‫אבל היו גם אנשים‬
‫שקינאו בבניין האמפייר סטייט.‬

328
00:20:32,877 --> 00:20:35,880
‫אז באזורים מסוימים בעולם,‬

329
00:20:35,964 --> 00:20:38,466
‫למשל במדינות המפרץ,‬

330
00:20:38,549 --> 00:20:44,931
‫בנו בניינים גבוהים ומזוויעים באמצע המדבר,‬

331
00:20:45,014 --> 00:20:48,017
‫ואז אנחנו העתקנו מהם!‬

332
00:20:48,935 --> 00:20:51,562
‫אז עכשיו רחוב 57 נראה…‬

333
00:20:52,063 --> 00:20:56,401
‫הוא לא נראה כמו מדינות המפרץ,‬
‫אבל הבניינים, אתה יודע.‬

334
00:20:56,484 --> 00:21:01,281
‫אני לא באמת מאמינה שיש סיבה אסתטית עמוקה‬

335
00:21:01,364 --> 00:21:03,408
‫לכך שבניין גבוה לא יכול להיות יפה.‬

336
00:21:03,491 --> 00:21:06,369
‫באופן כללי,‬
‫ניו יורק לא הייתה מעולם עיר יפה במיוחד.‬

337
00:21:06,452 --> 00:21:10,206
‫היא מעולם לא הייתה פריז או פירנצה.‬

338
00:21:10,290 --> 00:21:16,671
‫אבל היום זאת עיר…‬

339
00:21:17,171 --> 00:21:20,341
‫במילים אחרות, לפחות היא הייתה מקורית.‬

340
00:21:20,425 --> 00:21:25,430
‫עכשיו רחוב 57 נראה‬
‫כמו אחת ממדינות המפרץ האלה,‬

341
00:21:25,513 --> 00:21:27,473
‫חוץ מזה שזה מקום אמיתי.‬

342
00:21:27,557 --> 00:21:28,599
‫זה רחוב 57.‬

343
00:21:35,440 --> 00:21:38,401
‫במובן מסוים,‬
‫זה מזכיר לי את הבגדים של רלף לורן.‬

344
00:21:38,985 --> 00:21:40,403
‫כשרלף לורן רק התחיל,‬

345
00:21:40,486 --> 00:21:44,615
‫הוא בעצם העתיק את הבגדים של האחים ברוקס.‬

346
00:21:45,867 --> 00:21:49,120
‫האנשים שקנו בגדים של האחים ברוקס‬
‫היו מסוג מסוים.‬

347
00:21:49,203 --> 00:21:50,830
‫בעיקרון, הם היו ווספים.‬

348
00:21:50,913 --> 00:21:53,416
‫ופראן. אבל בעיקרון, ווספים.‬

349
00:21:53,499 --> 00:21:56,419
‫כשרלף לורן התחיל לייצר בגדים,‬

350
00:21:56,502 --> 00:22:00,506
‫הוא העתיק את הבגדים האלה,‬
‫אבל שינה אותם קצת.‬

351
00:22:00,590 --> 00:22:01,924
‫החולצות של האחים ברוקס,‬

352
00:22:02,008 --> 00:22:05,094
‫לפני שהם הרסו את מחלקת החולצות,‬
‫לפני הרבה שנים,‬

353
00:22:05,178 --> 00:22:07,513
‫החולצות של האחים ברוקס לא התאימו לאף אחד.‬

354
00:22:07,597 --> 00:22:10,099
‫זה לא שהן לא התאימו רק לי. לאף אחד.‬

355
00:22:10,183 --> 00:22:12,310
‫הם לא רצו שהבגדים שלהם יתאימו.‬

356
00:22:12,810 --> 00:22:15,063
‫בגדים שמתאימים נועדו לאנשים אחרים.‬

357
00:22:15,146 --> 00:22:16,856
‫היה משהו קצת…‬

358
00:22:19,067 --> 00:22:21,027
‫שאפתני בבגדים שמתאימים.‬

359
00:22:21,110 --> 00:22:23,488
‫רלף לורן, שלא היה אחד מהם,‬

360
00:22:23,571 --> 00:22:26,157
‫לא הבין שבגדים לא אמורים להתאים,‬

361
00:22:26,240 --> 00:22:32,622
‫כלומר הם היו דומים יותר‬
‫לבגדים שהאנשים שלא היו ווספים לבשו.‬

362
00:22:33,539 --> 00:22:37,627
‫בעיניי, הדבר המדהים היה שאחרי זמן מה,‬

363
00:22:37,710 --> 00:22:40,505
‫הווספים שתמיד רצו בגדים של האחים ברוקס‬

364
00:22:40,588 --> 00:22:42,340
‫התחילו לקנות בגדים של רלף לורן.‬

365
00:22:42,840 --> 00:22:46,302
‫האנשים שמהם הוא העתיק‬

366
00:22:46,386 --> 00:22:49,263
‫התחילו לקנות את הבגדים שלו,‬
‫אף שהם ידעו שהם לא הדבר האמיתי.‬

367
00:22:49,347 --> 00:22:53,726
‫אני לא יודעת למה.‬
‫לא הייתי אחת מהווספים האלה ולא מאלה.‬

368
00:22:53,810 --> 00:22:55,812
‫בעיניי זה היה מדהים.‬

369
00:22:55,895 --> 00:22:58,815
‫בעיניי זה בדיוק אותו דבר‬

370
00:22:58,898 --> 00:23:02,235
‫כמו גורדי השחקים שהועתקו על ידי דובאי,‬

371
00:23:02,318 --> 00:23:03,861
‫ועכשיו אנחנו העתקנו מהם בחזרה.‬

372
00:23:10,785 --> 00:23:15,164
‫נולדתי ב-1950.‬
‫בסוף 1950, אני יותר צעירה ממה שאתה חושב.‬

373
00:23:15,832 --> 00:23:20,253
‫תמיד חשבתי שהיה לי מזל,‬
‫במיוחד כי הייתי סופרת.‬

374
00:23:20,336 --> 00:23:22,839
‫היו דברים רעים בשנות החמישים,‬
‫אני לא אומרת שלא,‬

375
00:23:22,922 --> 00:23:25,508
‫היו דברים נוראים בשנות החמישים והשישים.‬

376
00:23:25,591 --> 00:23:32,348
‫אבל ככה יכולתי לראות‬
‫את כל המחצית השנייה של המאה העשרים,‬

377
00:23:32,432 --> 00:23:34,267
‫ותמיד חשבתי שזה מזל גדול,‬

378
00:23:34,350 --> 00:23:37,186
‫ולו מבחינת העונג שבתצפית.‬

379
00:23:37,687 --> 00:23:40,231
‫אני מתכוונת לעונג שאני שואבת מהתצפית.‬

380
00:23:40,314 --> 00:23:44,485
‫יש דברים מסוימים שלא ציפיתי שישתפרו.‬

381
00:23:45,528 --> 00:23:47,989
‫דברים שלא היו עולים בדעתי, בסדר?‬

382
00:23:48,072 --> 00:23:52,076
‫בשנות השבעים אנשים התחילו לדבר‬
‫על זכויות להט"ב. זה נראה לי מגוחך.‬

383
00:23:52,160 --> 00:23:54,912
‫מגוחך. צעירים מודים לי לא פעם.‬

384
00:23:55,413 --> 00:23:57,665
‫"תודה, אני יודע שפעלת למען זכויות להט"ב."‬

385
00:23:57,748 --> 00:24:00,626
‫לא הייתי פעילה. אני תמיד אומרת להם את זה.‬

386
00:24:00,710 --> 00:24:03,671
‫אני אומרת להם שלא הייתי.‬
‫קודם כל, לא הייתי פעילה חברתית.‬

387
00:24:03,754 --> 00:24:06,549
‫דבר שני… לא מה שבאמת נקרא פעילה חברתית.‬

388
00:24:06,632 --> 00:24:08,843
‫אני לא מוכנה להקריב כל כך הרבה.‬

389
00:24:09,343 --> 00:24:11,345
‫אבל גם לא חשבתי שזה יעבוד.‬

390
00:24:11,429 --> 00:24:14,891
‫או תנועת מי-טו. לא הייתי מעלה אותה על דעתי‬
‫גם בעוד מיליון שנה.‬

391
00:24:14,974 --> 00:24:16,100
‫אפילו לא בעוד מיליון שנה.‬

392
00:24:16,184 --> 00:24:20,521
‫החיים כאישה היו אותו דבר‬
‫מאז חווה ועד לפני שמונה חודשים.‬

393
00:24:22,190 --> 00:24:25,902
‫בסדר? זה היה אותו הדבר.‬

394
00:24:25,985 --> 00:24:30,406
‫אתה יכול לדבר עם כל אחת,‬
‫עם כל אישה, שהיא לא…‬

395
00:24:31,032 --> 00:24:35,536
‫אני מניחה שזה השתנה‬
‫אפילו אם את בת 18, אתה מבין?‬

396
00:24:35,620 --> 00:24:37,747
‫כי זה השתנה מאז שהיית בת 12!‬

397
00:24:38,331 --> 00:24:40,791
‫אנשים אומרים,‬
‫"את לא חושבת שתהיה תגובת נגד?"‬

398
00:24:40,875 --> 00:24:42,210
‫מה זאת אומרת "תהיה"?‬

399
00:24:43,211 --> 00:24:47,173
‫כן, ברור שתהיה. בהחלט יש.‬

400
00:24:47,256 --> 00:24:50,426
‫"את לא חושבת שאולי היא משקרת?"‬

401
00:24:50,510 --> 00:24:54,388
‫ואני מרגישה, בעצם,‬
‫שאני מאמינה לכל אישה ואישה.‬

402
00:24:54,472 --> 00:24:55,890
‫תוכיחו לי שהיא משקרת.‬

403
00:24:56,641 --> 00:24:59,352
‫אני בטוחה שיש נשים שמשקרות.‬
‫אני בטוחה, כמובן.‬

404
00:24:59,435 --> 00:25:04,106
‫אבל אתה תצטרך להוכיח לי את זה,‬
‫כי גם אני הייתי אישה צעירה. בסדר?‬

405
00:25:04,190 --> 00:25:08,694
‫כל מי שהייתה בחורה, שהייתה אישה צעירה,‬
‫יודעת מה זה, במה מדובר.‬

406
00:25:08,778 --> 00:25:10,112
‫כמו שאמרתי קודם.‬

407
00:25:10,196 --> 00:25:12,949
‫לא היית יכולה לקבל משמרת מלצרות במסעדה.‬

408
00:25:13,032 --> 00:25:14,575
‫זה העניין. בסדר?‬

409
00:25:14,659 --> 00:25:19,163
‫אתה יודע, אני מאמינה לנשים האלה.‬

410
00:25:19,247 --> 00:25:22,792
‫הרבה מהגברים שנתפסו, במיוחד בהתחלה,‬

411
00:25:22,875 --> 00:25:24,377
‫אני מכירה את כולם!‬

412
00:25:25,086 --> 00:25:26,671
‫הכרתי אותם אישית.‬

413
00:25:26,754 --> 00:25:28,839
‫שמעתי מיליון סיפורים עליהם,‬

414
00:25:28,923 --> 00:25:31,759
‫אבל לא את הסיפורים שבגללם הם נתפסו.‬

415
00:25:31,842 --> 00:25:36,973
‫היו גברים שהואשמו באלימות ובאונס.‬
‫לא שמעתי סיפורים כאלה.‬

416
00:25:37,056 --> 00:25:40,935
‫אלה סיפורים שלא כל כך שומעים, לא כמו…‬

417
00:25:41,018 --> 00:25:45,690
‫כי אפילו גברים טיפשים‬
‫לא מתרברבים בדברים כאלה,‬

418
00:25:45,773 --> 00:25:49,193
‫כי איפשהו, הם יודעים שזה פשע, בסדר?‬

419
00:25:49,277 --> 00:25:52,446
‫יש הבדל בין פשעים לבין עסקי הקולנוע.‬

420
00:25:52,947 --> 00:25:55,199
‫טוב? אפשר לומר, "טוב, ככה זה בקולנוע.‬

421
00:25:55,283 --> 00:25:56,993
‫ככה תמיד היה בעסקי הקולנוע!"‬

422
00:25:57,076 --> 00:26:01,372
‫ומה שאני תמיד חשבתי על זה‬
‫היה "את לא תהיי כוכבת קולנוע".‬

423
00:26:02,456 --> 00:26:05,626
‫אם את רוצה להיות כוכבת‬
‫או למלצר באיזו מסעדה,‬

424
00:26:05,710 --> 00:26:06,877
‫זה מה שאת צריכה לעשות.‬

425
00:26:06,961 --> 00:26:09,797
‫למזלי, לא רציתי להיות כוכבת קולנוע.‬

426
00:26:10,798 --> 00:26:13,009
‫אז אני מאמינה לסיפורים שלהן,‬

427
00:26:13,092 --> 00:26:17,597
‫ועל נשים שכל כך רצו להיות כוכבות קולנוע‬
‫שהן עשו את זה.‬

428
00:26:17,680 --> 00:26:21,976
‫זה לא אותו דבר כמו אונס.‬
‫זה לא בסדר, זה רע, בסדר?‬

429
00:26:22,059 --> 00:26:24,186
‫אז אם מדובר בעסקי הקולנוע זה דבר אחד,‬

430
00:26:24,270 --> 00:26:26,272
‫אבל אם את חדרנית במלון,‬

431
00:26:28,190 --> 00:26:29,317
‫תמורת שישה דולר בשעה,‬

432
00:26:30,568 --> 00:26:33,154
‫והאיש שאחראי…‬

433
00:26:33,237 --> 00:26:36,240
‫לא רק על החיים שלך,‬
‫אלא את בטח גם לא חוקית.‬

434
00:26:36,324 --> 00:26:39,243
‫האיש הזה הוא איש התחזוקה של הקומה.‬

435
00:26:41,037 --> 00:26:42,788
‫שם נמצאת הבעיה.‬

436
00:26:42,872 --> 00:26:44,790
‫לא מי שכוכבת או לא כוכבת,‬

437
00:26:44,874 --> 00:26:46,500
‫דוגמנית או לא דוגמנית.‬

438
00:26:47,168 --> 00:26:50,713
‫כן, הדברים האלה לא בסדר. הם בהחלט לא בסדר.‬

439
00:26:50,796 --> 00:26:54,091
‫לדעתי, אם לא היינו מתחילים עם זה,‬
‫אף אחד לא היה שם לב.‬

440
00:26:54,175 --> 00:26:57,303
‫אנשים שמים לב לזה כי מדובר בכוכבות קולנוע.‬

441
00:26:57,386 --> 00:27:01,349
‫אף אחד לא ישים לב לחדרנית במלון.‬

442
00:27:01,432 --> 00:27:04,435
‫יש כמובן מיליונים רבים של נשים‬
‫בעמדות כאלה,‬

443
00:27:04,518 --> 00:27:07,063
‫והן בעצם בנות ערובה, אתה מבין?‬

444
00:27:07,813 --> 00:27:11,400
‫את לא חייבת להיות כוכבת קולנוע,‬
‫אבל את חייבת להתפרנס.‬

445
00:27:11,484 --> 00:27:13,069
‫זה בעצם הסיפור.‬

446
00:27:25,081 --> 00:27:29,794
‫למען האמת, בכל התקופה המסוכנת הזאת,‬
‫בשנות השבעים,‬

447
00:27:30,419 --> 00:27:32,713
‫לא באמת קרה לי משהו.‬

448
00:27:33,381 --> 00:27:36,300
‫פעם אחת שדדו אותי ברחוב.‬

449
00:27:37,051 --> 00:27:40,596
‫שדדו אותי ברחוב. הייתי בביקמן פלייס.‬

450
00:27:40,680 --> 00:27:42,264
‫כאילו, איפה…‬

451
00:27:42,348 --> 00:27:44,725
‫ניסיתי לשכנע אותו שלא ישדוד אותי,‬

452
00:27:45,434 --> 00:27:48,354
‫ועכשיו אני חושבת שזה היה מטורף.‬

453
00:27:48,437 --> 00:27:50,606
‫היה עליי הרבה כסף. אף פעם לא היה לי.‬

454
00:27:50,690 --> 00:27:53,442
‫היה לי כסף כי לוויתי כסף‬
‫ממישהי שגרה בביקמן פלייס,‬

455
00:27:53,526 --> 00:27:54,527
‫כדי לשלם שכר דירה.‬

456
00:27:54,610 --> 00:27:56,737
‫אף פעם לא היה עליי כסף. גם עכשיו אין עליי.‬

457
00:27:57,988 --> 00:28:02,118
‫הלכתי אליה. היא נתנה לי כסף לשכר דירה.‬

458
00:28:02,201 --> 00:28:06,247
‫יצאתי, ואיזה בחור עצר אותי‬
‫ואמר, "תני לי את הכסף שלך".‬

459
00:28:06,872 --> 00:28:09,834
‫אמרתי לו שאין לי כל כך כסף.‬
‫"תני לי את הכסף שלך!"‬

460
00:28:10,960 --> 00:28:14,338
‫ראיתי שהוא נרקומן, אז אמרתי,‬

461
00:28:14,422 --> 00:28:18,008
‫"תשמע, יש לי המון כסף".‬
‫חשבתי לעצמי, "למה אמרת לו?"‬

462
00:28:18,092 --> 00:28:19,927
‫"יש לי המון כסף, אבל אני צריכה אותו."‬

463
00:28:20,553 --> 00:28:22,471
‫אני בטוחה שהוא חשב לעצמו…‬

464
00:28:22,555 --> 00:28:29,061
‫משום מה דמיינתי שהוא בחר בי‬
‫כי הוא בחר בביקמן פלייס,‬

465
00:28:29,145 --> 00:28:31,147
‫ושהוא חשב שאני גרה שם.‬

466
00:28:31,230 --> 00:28:32,565
‫אז אמרתי, "טוב…‬

467
00:28:33,274 --> 00:28:37,486
‫אולי תיקח מספיק בשביל להסתדר,‬
‫ואני אקח את השאר? אני צריכה…"‬

468
00:28:37,570 --> 00:28:38,863
‫והוא שלף סכין.‬

469
00:28:39,572 --> 00:28:40,906
‫ונתתי לו את הכסף.‬

470
00:28:41,490 --> 00:28:42,825
‫ניסיתי לדבר בהיגיון.‬

471
00:28:42,908 --> 00:28:47,788
‫ניסיתי לשמור כמה שיותר מהכסף,‬
‫כי הכסף אפילו לא היה שלי.‬

472
00:28:47,872 --> 00:28:51,417
‫כשהוא שלף סכין, הפסקתי להתווכח.‬
‫זה הדבר היחיד שקרה לי.‬

473
00:28:51,500 --> 00:28:56,589
‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬