1 00:01:36,554 --> 00:01:41,017 ‫- באקי הנמה -‬ 2 00:01:41,893 --> 00:01:44,521 ‫באקי, זו הייתה הפעם האחרונה.‬ 3 00:01:45,188 --> 00:01:46,856 ‫הוא יודע שאני משקר.‬ 4 00:01:47,357 --> 00:01:49,067 ‫התאפקת.‬ 5 00:01:49,651 --> 00:01:53,780 ‫גם אני התאפקתי בתגובה לעלבון שלך.‬ 6 00:01:53,863 --> 00:01:57,534 ‫אני חייב להראות לו‬ ‫את האני האמיתי שנמצא עמוק בפנים…‬ 7 00:01:58,743 --> 00:02:00,537 ‫קדימה, באקי.‬ 8 00:02:00,620 --> 00:02:03,164 ‫זה מספיק.‬ 9 00:02:03,248 --> 00:02:07,043 ‫תראה לאביך את המיומנות האמיתית שלך.‬ 10 00:02:08,711 --> 00:02:11,506 ‫בוא נעשה את זה באמת.‬ 11 00:02:11,589 --> 00:02:12,799 ‫בסדר?‬ 12 00:02:16,594 --> 00:02:17,804 ‫אה…‬ 13 00:02:21,391 --> 00:02:23,810 ‫אני רואה דרכך, באקי.‬ 14 00:02:25,270 --> 00:02:27,397 ‫תזדרז ותראה לי מה אתה מסוגל לעשות.‬ 15 00:02:27,480 --> 00:02:28,648 ‫קדימה.‬ 16 00:02:28,731 --> 00:02:31,568 ‫זה ברור. בטח שהוא רואה דרכי.‬ 17 00:02:32,652 --> 00:02:34,988 ‫כל ההתקדמות שלי כדי להגיע לנקודה הזאת…‬ 18 00:02:35,572 --> 00:02:38,158 ‫הצמיחה שלי. ההתפתחות שלי.‬ 19 00:02:40,243 --> 00:02:42,829 ‫אני בטוח שהוא ראה את הכול.‬ 20 00:02:44,164 --> 00:02:46,332 ‫בסדר, אבא'לה.‬ 21 00:02:48,751 --> 00:02:49,627 ‫תירגע…‬ 22 00:02:51,212 --> 00:02:52,255 ‫תירגע…‬ 23 00:02:53,798 --> 00:02:55,133 ‫השרירים שלי…‬ 24 00:02:55,925 --> 00:02:58,428 ‫כל המפרקים שלי…‬ 25 00:02:59,971 --> 00:03:01,097 ‫האיברים שלי…‬ 26 00:03:03,224 --> 00:03:05,768 ‫אפילו הלחות בגוף שלי…‬ 27 00:03:08,271 --> 00:03:11,107 ‫רק אז אני יכול לבטא‬ 28 00:03:11,983 --> 00:03:14,152 ‫את המהירות המדהימה הזו.‬ 29 00:03:15,445 --> 00:03:19,115 ‫רק האורגניזם הזה, המורה שלי, מסוגל לייצר‬ 30 00:03:20,200 --> 00:03:22,869 ‫מהירות ראשונית‬ ‫שוות ערך למהירות המרבית שלו!‬ 31 00:03:23,453 --> 00:03:26,748 ‫אני לא יכול לחכות.‬ ‫אני פשוט רוצה לחבק אותך.‬ 32 00:03:28,458 --> 00:03:30,376 ‫אל תפסיק!‬ 33 00:03:31,961 --> 00:03:36,382 ‫תירגע…‬ 34 00:03:37,926 --> 00:03:40,386 ‫רפיון שעלה על כל רפיון.‬ 35 00:03:42,013 --> 00:03:45,892 ‫להמיס אפילו את הנוקשות‬ ‫התת-מודעת של סיבי השריר.‬ 36 00:03:47,060 --> 00:03:51,481 ‫במוחו של הצעיר,‬ ‫סיבי השרירים שלו כבר לא היו סיבים…‬ 37 00:03:52,774 --> 00:03:53,900 ‫אלא הפכו לנוזל.‬ 38 00:03:55,610 --> 00:03:58,613 ‫ואז הוא דמיין את הנוזל מתאדה.‬ 39 00:03:59,989 --> 00:04:03,368 ‫אולטרה רפוי.‬ 40 00:04:06,996 --> 00:04:07,997 ‫עכשיו!‬ 41 00:04:08,623 --> 00:04:13,920 ‫הוא מימש את מהירות ההתחלה המרבית‬ ‫שרק המקק היה מסוגל לה.‬ 42 00:04:18,007 --> 00:04:20,218 ‫איך זה, אבא?‬ 43 00:04:20,301 --> 00:04:25,431 ‫מהלך ה-270 קמ"ש הזה שהבן שלך פיתח,‬ 44 00:04:25,515 --> 00:04:27,642 ‫"תיקול המקק!"‬ 45 00:04:54,210 --> 00:04:58,047 ‫בעטת אינספור פיסות זכוכית, יחף,‬ 46 00:04:58,131 --> 00:05:00,967 ‫אבל אף לא טיפה של דם נשפכה.‬ 47 00:05:01,050 --> 00:05:02,969 ‫זה לא אימון רגיל.‬ 48 00:05:27,285 --> 00:05:28,995 ‫מה זה?‬ 49 00:05:42,008 --> 00:05:43,551 ‫איפה למדת את זה?‬ 50 00:05:44,761 --> 00:05:46,637 ‫להפוך את סיבי השריר שלך לנוזל,‬ 51 00:05:46,721 --> 00:05:49,682 ‫הרפייתם עד שהם הופכים לאדים,‬ 52 00:05:51,142 --> 00:05:54,020 ‫ומתיחתם רגע לאחר מכן.‬ 53 00:05:55,104 --> 00:06:00,068 ‫כוח הנפץ שנוצר עולה על כל הציפיות שלי.‬ 54 00:06:01,736 --> 00:06:05,031 ‫בעבר, מתחרים רבים ואמני לחימה‬ 55 00:06:05,114 --> 00:06:08,576 ‫ניסו לבצע את מהלך ההרפייה המורכב הזה,‬ 56 00:06:08,659 --> 00:06:12,538 ‫אך בפועל לעולם לא הצליחו‬ ‫להרפות עד למצב נוזל.‬ 57 00:06:14,540 --> 00:06:17,794 ‫איפה למדת את המיומנות הזאת?‬ 58 00:06:18,544 --> 00:06:20,380 ‫מי לימד אותך?‬ 59 00:06:22,382 --> 00:06:23,299 ‫מי המורה שלך?‬ 60 00:06:33,059 --> 00:06:33,893 ‫באקי…‬ 61 00:06:35,812 --> 00:06:37,313 ‫יש לך מורה מעולה.‬ 62 00:06:49,075 --> 00:06:50,326 ‫יש אגדה אורבנית.‬ 63 00:06:52,161 --> 00:06:54,205 ‫האגדה של האב והבן החזקים ביותר.‬ 64 00:06:56,124 --> 00:07:00,670 ‫במיקום מסוים מתחת לטוקיו,‬ ‫יש זירת קרבות סודית.‬ 65 00:07:02,213 --> 00:07:06,342 ‫לוחמים, אמני לחימה ומתחרים מתאספים שם‬ 66 00:07:07,427 --> 00:07:10,096 ‫כדי לקבוע מי הוא החזק בין החזקים.‬ 67 00:07:11,305 --> 00:07:13,474 ‫החוקים האולטימטיביים בפשטותם.‬ 68 00:07:13,975 --> 00:07:15,935 ‫לחימה באגרופים חשופים. זה הכול.‬ 69 00:07:16,936 --> 00:07:18,855 ‫מכות למפשעה, אצבעות בעיניים,‬ 70 00:07:19,605 --> 00:07:22,859 ‫ואפילו נשיכות הן חוקיות.‬ 71 00:07:24,152 --> 00:07:27,363 ‫האלוף המכהן בתחרות הקשה הזו הוא,‬ 72 00:07:28,698 --> 00:07:32,410 ‫באופן לא ייאמן, צעיר בן 17.‬ 73 00:07:34,120 --> 00:07:37,707 ‫אבל האיש שמאיים על החזק בין הצעירים הוא,‬ 74 00:07:37,790 --> 00:07:41,127 ‫כן, אביו.‬ 75 00:07:43,963 --> 00:07:46,966 ‫הוא הביס אנשים, שחט מינים אחרים,‬ 76 00:07:48,176 --> 00:07:51,637 ‫התגבר על כלי נשק, השמיד תחמושות,‬ ‫ובסופו של דבר…‬ 77 00:07:52,388 --> 00:07:55,933 ‫כבש את בעלי הכוח,‬ ‫וגרם לכוחות הצבא לפחד ממנו.‬ 78 00:07:56,017 --> 00:07:58,311 ‫הוא גרם לרשויות להתייחס אליו בזהירות.‬ 79 00:07:58,811 --> 00:08:03,441 ‫האיש הזה לקח‬ ‫את פוטנציאל הכוח הטהור לנקודת קיצון.‬ 80 00:08:04,400 --> 00:08:07,153 ‫ככה האגדה האורבנית ממשיכה.‬ 81 00:08:08,946 --> 00:08:11,782 ‫בזמן האחרון,‬ ‫המתיחות בין השניים נהייתה מסוכנת.‬ 82 00:08:12,575 --> 00:08:16,287 ‫גברים צעירים נשאבו למידע המחתרתי הזה.‬ 83 00:08:16,370 --> 00:08:17,705 ‫- רבעון אגדות אורבניות -‬ 84 00:08:20,708 --> 00:08:23,711 ‫אפילו האיש הזה יכול להיות מופתע לפעמים.‬ 85 00:08:24,295 --> 00:08:25,171 ‫מה?‬ 86 00:08:30,259 --> 00:08:32,220 ‫על מה כל המהומה?‬ 87 00:08:32,303 --> 00:08:34,305 ‫זה עוג!‬ 88 00:08:34,388 --> 00:08:35,223 ‫מה?‬ 89 00:08:35,806 --> 00:08:37,642 ‫הנה הוא!‬ ‫-זה באמת הוא?‬ 90 00:08:42,522 --> 00:08:44,732 ‫מה?! מדהים!‬ 91 00:08:45,983 --> 00:08:48,319 ‫לעזאזל, זה מבאס.‬ 92 00:08:56,702 --> 00:08:58,371 ‫ברגע שהוא קם על רגליו…‬ 93 00:08:58,454 --> 00:09:00,623 ‫וואו!‬ 94 00:09:10,841 --> 00:09:13,594 ‫מדהים! היי! הנה הוא!‬ 95 00:09:16,013 --> 00:09:16,973 ‫זה באקי?‬ 96 00:09:17,473 --> 00:09:20,226 ‫באקי!‬ ‫-הא? מה?‬ 97 00:09:20,726 --> 00:09:21,978 ‫איפה אבא שלך?‬ 98 00:09:22,979 --> 00:09:24,397 ‫זה עוג!‬ 99 00:09:24,480 --> 00:09:25,398 ‫מה?‬ 100 00:09:25,982 --> 00:09:27,400 ‫הנה הוא!‬ ‫-הנה הוא!‬ 101 00:09:33,489 --> 00:09:37,660 ‫הכול התחיל בתוכנית חדשות אחת.‬ 102 00:09:38,744 --> 00:09:41,414 ‫בדיוק קיבלנו דיווח חדשותי.‬ 103 00:09:41,998 --> 00:09:44,750 ‫ה"הילטון פארק" בשינג'וקו, טוקיו,‬ 104 00:09:44,834 --> 00:09:48,421 ‫מכותר על ידי היחידה לפיזור הפגנות‬ ‫וכוחות ההגנה של יפן.‬ 105 00:09:49,005 --> 00:09:51,424 ‫למרבה הפלא, הסיבה לכך היא…‬ 106 00:09:53,217 --> 00:09:57,430 ‫כנראה קרב בין שני אנשים, אב ובן.‬ 107 00:09:57,513 --> 00:09:58,514 ‫- אין מעבר -‬ 108 00:09:58,598 --> 00:09:59,682 ‫מר קסוגה.‬ 109 00:09:59,765 --> 00:10:00,933 ‫תסתכלו על זה!‬ 110 00:10:01,017 --> 00:10:04,312 ‫זה בלתי ניתן לזיהוי, אבל זו מכונית.‬ 111 00:10:04,395 --> 00:10:08,316 ‫מה שמדהים ביותר הוא‬ ‫שזו המכונית הבלעדית של ראש הממשלה.‬ 112 00:10:08,399 --> 00:10:09,442 ‫ראש הממשלה?!‬ 113 00:10:10,109 --> 00:10:12,361 ‫הייתה תאונה או תקרית כלשהי?‬ 114 00:10:12,445 --> 00:10:13,446 ‫הם נפלו עליה!‬ 115 00:10:14,071 --> 00:10:17,450 ‫במהלך הקרב שלהם,‬ ‫הם נפלו עליה מהקומה העליונה של המלון.‬ 116 00:10:18,034 --> 00:10:21,078 ‫המלון מכותר, מכונית הושמדה,‬ 117 00:10:21,162 --> 00:10:23,205 ‫וכוחות ההגנה של יפן נפרסו.‬ 118 00:10:24,165 --> 00:10:26,375 ‫הם כנראה אב ובן די מדהימים.‬ 119 00:10:27,168 --> 00:10:28,044 ‫הם הבינו.‬ 120 00:10:29,337 --> 00:10:33,049 ‫הם הבינו את זה פה, ושם, וגם שם.‬ 121 00:10:34,216 --> 00:10:35,968 ‫"אני מכיר את האבא והבן האלה!"‬ 122 00:10:36,052 --> 00:10:37,428 ‫- רבעון אגדה אורבנית -‬ 123 00:10:37,511 --> 00:10:38,971 ‫"השמועה הזאת, האב והבן…"‬ 124 00:10:40,598 --> 00:10:42,350 ‫"הקרב שלהם התחיל!"‬ 125 00:10:44,477 --> 00:10:45,978 ‫"אני עדיין יכול להספיק."‬ 126 00:10:46,062 --> 00:10:47,396 ‫"אני יכול להספיק."‬ 127 00:10:48,689 --> 00:10:49,774 ‫"אני יכול להספיק."‬ 128 00:10:51,150 --> 00:10:52,860 ‫"אם אצא עכשיו, אני אספיק!"‬ 129 00:10:55,446 --> 00:10:56,656 ‫באקי!‬ 130 00:10:57,323 --> 00:10:58,991 ‫החזק ביותר בעולם!‬ 131 00:11:04,455 --> 00:11:07,375 ‫זה לא מופע ראווה, אבל…‬ 132 00:11:13,798 --> 00:11:16,884 ‫זה היה פתאומי ולא צפוי.‬ 133 00:11:16,967 --> 00:11:20,513 ‫הקהל היה עצום מעל כל דמיון,‬ ‫גודלו בלתי נתפס.‬ 134 00:11:20,596 --> 00:11:24,433 ‫מי לעזאזל קרא לאנשים האלה לבוא לכאן?!‬ 135 00:11:25,184 --> 00:11:27,978 ‫אפילו עבור יוג'ירו, בעל האינטלקט החד,‬ 136 00:11:28,062 --> 00:11:30,523 ‫התקרית הזו הייתה מעבר לכל דמיון.‬ 137 00:11:31,649 --> 00:11:34,527 ‫בנוסף, התחנה הקרובה ביותר‬ ‫הייתה מלאה באנשים.‬ 138 00:11:35,319 --> 00:11:38,114 ‫קהל הצופים היה צפוי לגדול.‬ 139 00:11:39,198 --> 00:11:43,619 ‫באופן טבעי, זו לא הייתה הפעם הראשונה‬ ‫שהוא נלחם מול אנשים.‬ 140 00:11:43,703 --> 00:11:47,623 ‫אבל האווירה הזאת הרגישה כל כך זרה.‬ 141 00:12:04,140 --> 00:12:06,976 ‫האב והבן החזקים ביותר מתמודדים זה מול זה!‬ 142 00:12:07,059 --> 00:12:08,561 ‫עד כמה הם חזקים?‬ 143 00:12:09,937 --> 00:12:12,815 ‫היי, בוא נלך מכאן. גמרנו להיום.‬ 144 00:12:13,399 --> 00:12:14,442 ‫אני לא עוצר.‬ 145 00:12:15,401 --> 00:12:16,610 ‫מה?‬ 146 00:12:17,153 --> 00:12:19,321 ‫זו לא הכוונה שלך, אבא?‬ 147 00:12:21,907 --> 00:12:24,702 ‫"אני מתבייש לעשות שטויות מול אנשים."‬ 148 00:12:24,785 --> 00:12:27,580 ‫"למה שלא נדחה את זה בינתיים?"‬ 149 00:12:28,456 --> 00:12:29,582 ‫נכון?‬ 150 00:12:33,669 --> 00:12:36,922 ‫השתגעת, בני?‬ 151 00:12:40,342 --> 00:12:42,720 ‫עיני הקהל התמים‬ 152 00:12:42,803 --> 00:12:47,183 ‫לא הצליחו לראות אף אחת‬ ‫משלוש ההתקפות הרצופות של הצעיר.‬ 153 00:12:48,142 --> 00:12:50,561 ‫אך העין הבלתי מזוינת הצליחה איכשהו לקלוט…‬ 154 00:12:53,147 --> 00:12:57,610 ‫את הרגע לאחר שהאבק שתקיפתו יצרה החל לשקוע.‬ 155 00:12:57,693 --> 00:12:58,611 ‫מה?‬ 156 00:13:00,196 --> 00:13:01,697 ‫מה זה היה?‬ ‫-היה רעש של פיצוץ.‬ 157 00:13:01,781 --> 00:13:03,449 ‫הוא הופיע פתאום באוויר.‬ 158 00:13:03,532 --> 00:13:05,117 ‫ואז היה "בום".‬ 159 00:13:05,201 --> 00:13:06,202 ‫לא ראיתי כלום.‬ 160 00:13:11,624 --> 00:13:14,960 ‫בדיוק כמו הבחור הצעיר, הם עדיין למדו.‬ 161 00:13:15,461 --> 00:13:16,629 ‫מי ייזום?‬ 162 00:13:16,712 --> 00:13:17,963 ‫עוג, בוודאות!‬ 163 00:13:18,047 --> 00:13:19,507 ‫לא, זה יהיה באקי!‬ 164 00:13:19,590 --> 00:13:20,883 ‫זה כבר התחיל.‬ 165 00:13:22,009 --> 00:13:23,719 ‫זה התחיל כבר מזמן.‬ 166 00:13:26,055 --> 00:13:27,765 ‫נכון.‬ 167 00:13:27,848 --> 00:13:30,142 ‫ככה זה עובד בין שני מומחים.‬ 168 00:13:30,226 --> 00:13:32,686 ‫זה התחיל ברגע שהם התעמתו זה עם זה.‬ 169 00:13:33,354 --> 00:13:34,522 ‫הבנתי.‬ 170 00:13:37,608 --> 00:13:40,653 ‫הבנתי. זה מה שלימדתי אותך.‬ 171 00:13:41,987 --> 00:13:45,115 ‫קרב לא יכול להסתיים על ידי צד אחד בלבד.‬ 172 00:13:45,199 --> 00:13:48,577 ‫שני הצדדים חייבים להסכים לפני שזה יקרה.‬ 173 00:13:49,161 --> 00:13:52,164 ‫ברגע שהוטחו אגרופים,‬ ‫לא משנה אם אתה רוצה או לא.‬ 174 00:13:53,082 --> 00:13:55,960 ‫אין ברירה אלא לפעול ולתקוף.‬ 175 00:14:00,381 --> 00:14:04,176 ‫אני לא זוכר את הפעם האחרונה‬ ‫שדיממתי בגלל מישהו אחר.‬ 176 00:14:07,012 --> 00:14:11,517 ‫כשאתה עומד בפני סכנה,‬ ‫עליך להתגבר עליה בעצמך.‬ 177 00:14:13,769 --> 00:14:18,190 ‫מה שעמד מאחורי שלוש הפגיעות הברורות‬ ‫לנקודות החיוניות שלו היה הכבוד שלי.‬ 178 00:14:19,108 --> 00:14:22,027 ‫אבל תסתכלו עליו. הוא לא מזועזע בשום צורה.‬ 179 00:14:22,820 --> 00:14:24,196 ‫פגעתי בו בכלל?‬ 180 00:14:25,030 --> 00:14:26,949 ‫או שהוא פשוט נתן לי לפגוע בו?‬ 181 00:14:29,702 --> 00:14:30,911 ‫בכל מקרה,‬ 182 00:14:32,037 --> 00:14:33,914 ‫אין לי ברירה אלא ללכת על זה.‬ 183 00:14:36,458 --> 00:14:39,670 ‫תירגע. תימס…‬ 184 00:14:41,088 --> 00:14:43,465 ‫להפוך את הראש שלי… למים…‬ 185 00:14:46,260 --> 00:14:48,470 ‫כן, משהו כזה.‬ 186 00:14:54,101 --> 00:14:54,977 ‫מה?‬ 187 00:14:56,061 --> 00:14:59,189 ‫לא יכולתי לזוז! אף לא צעד אחד!‬ 188 00:15:01,066 --> 00:15:04,737 ‫השתמשת באותו מהלך פעמיים נגדי…‬ 189 00:15:08,365 --> 00:15:09,491 ‫"חוצפן."‬ 190 00:15:10,451 --> 00:15:13,537 ‫אני די בטוח ששמעתי את המילה הזאת…‬ 191 00:15:13,621 --> 00:15:14,496 ‫אני חושב.‬ 192 00:15:16,165 --> 00:15:21,879 ‫אף שהוא יפני, קניצ'י סוואי‬ ‫היה ידוע כמומחה יוצא דופן בקונג-פו.‬ 193 00:15:21,962 --> 00:15:25,090 ‫אלה היו מילותיו.‬ 194 00:15:26,800 --> 00:15:29,053 ‫"אם תניף את הזרוע שלך באותה הגמישות‬ 195 00:15:29,136 --> 00:15:31,931 ‫"של הגשה של מגיש כדור בסיס,‬ 196 00:15:32,014 --> 00:15:36,143 ‫"והיא תיפגע בפניו של היריב שלך,‬ ‫היא תגרום לנזק רב."‬ 197 00:15:37,227 --> 00:15:39,688 ‫העיניים והאף ייפגעו בבת אחת,‬ 198 00:15:39,772 --> 00:15:43,734 ‫ועיני היריב שלך יתמלאו דמעות‬ ‫עד כדי כך שלא יוכל לראות."‬ 199 00:16:00,250 --> 00:16:02,127 ‫הוא עף משם?‬ 200 00:16:02,211 --> 00:16:03,754 ‫זה יותר מעשרה מטרים!‬ 201 00:16:08,300 --> 00:16:11,345 ‫מה? הוא מגיע הנה!‬ 202 00:16:30,447 --> 00:16:31,699 ‫עוג.‬ 203 00:16:35,703 --> 00:16:37,204 ‫אתה יודע, עוג…‬ 204 00:16:41,208 --> 00:16:43,293 ‫אני שמח בשבילך, היי.‬ 205 00:16:47,798 --> 00:16:50,217 ‫החלום שלך התגשם.‬ 206 00:17:02,438 --> 00:17:05,858 ‫לא הפסקת לאהוב…‬ 207 00:17:06,692 --> 00:17:08,318 ‫ולערוג…‬ 208 00:17:09,319 --> 00:17:12,614 ‫גידלת וטיפחת…‬ 209 00:17:13,991 --> 00:17:17,953 ‫ועכשיו הגיע היום.‬ 210 00:17:18,746 --> 00:17:20,622 ‫אני קצת מקנא.‬ 211 00:17:22,499 --> 00:17:24,918 ‫בין אם זו הייתה תגובתו הביולוגית לנזק,‬ 212 00:17:25,002 --> 00:17:27,129 ‫או תדהמתו מחוסר האונים שלו,‬ 213 00:17:28,380 --> 00:17:30,466 ‫עם דמעות בלתי פוסקות במורד לחייו,‬ 214 00:17:30,549 --> 00:17:33,969 ‫הבחור הצעיר היה יכול‬ ‫להגיע למסקנה הזאת בשקט.‬ 215 00:17:34,553 --> 00:17:36,638 ‫זה לא היה הזמן לקרב בין אב לבן.‬ 216 00:17:39,266 --> 00:17:40,642 ‫הוא ייאלץ להילחם בו.‬ 217 00:17:52,237 --> 00:17:53,447 ‫הוא קם!‬ 218 00:18:13,634 --> 00:18:16,011 ‫טוב, בוא נעשה את זה.‬ 219 00:18:23,268 --> 00:18:25,521 ‫רגע. הדימום שלו פסק.‬ 220 00:18:28,315 --> 00:18:30,317 ‫כאשר לוחם מדמם בזירה,‬ 221 00:18:31,026 --> 00:18:33,695 ‫נעשה שימוש בעוצרי דימום כעזרה ראשונה.‬ 222 00:18:34,196 --> 00:18:37,825 ‫אבל יש שיטה בטוחה‬ ‫יעילה אף יותר לעצירת הדימום.‬ 223 00:18:38,909 --> 00:18:40,911 ‫זו הנחישות להילחם.‬ 224 00:18:41,995 --> 00:18:46,667 ‫רצון רב להילחם מעודד הפרשת אדרנלין.‬ 225 00:18:47,793 --> 00:18:50,337 ‫אין שום דבר יעיל יותר בעצירת דימום.‬ 226 00:18:51,004 --> 00:18:55,175 ‫יש דוגמאות אמיתיות של עוזרים מחוננים‬ ‫שהתגרו בכוונה בלוחמים שלהם‬ 227 00:18:55,259 --> 00:18:59,221 ‫ועוררו את רוח הלחימה שלהם כדי לעצור דימום.‬ 228 00:19:00,264 --> 00:19:03,225 ‫אז אני רואה שעדיין לא ויתרת.‬ 229 00:19:04,935 --> 00:19:05,811 ‫ויתרתי?‬ 230 00:19:07,604 --> 00:19:08,814 ‫אל תהיה מגוחך.‬ 231 00:19:38,844 --> 00:19:41,013 ‫אני שמח בשבילך.‬ 232 00:19:41,096 --> 00:19:43,515 ‫אני שמח בשבילך, באקי.‬ 233 00:19:44,641 --> 00:19:46,018 ‫תן לו לשחק איתך.‬ 234 00:19:46,810 --> 00:19:49,021 ‫תן לו לשחק איתך כאוות נפשו.‬ 235 00:19:50,230 --> 00:19:51,231 ‫באקי…‬ 236 00:19:57,070 --> 00:20:01,700 ‫אין עוד אבא שישחק עם הילד שלו כל כך הרבה!‬ 237 00:20:17,090 --> 00:20:18,800 ‫אני חייב לך טובה.‬ 238 00:20:18,884 --> 00:20:23,805 ‫התיאום בין כוחות ההגנה של יפן‬ ‫לבין היחידה לפינוי ההפגנות הלך חלק.‬ 239 00:20:24,389 --> 00:20:27,184 ‫אני מאמין שזה ישמור על ביטחונם של האזרחים.‬ 240 00:20:29,937 --> 00:20:31,813 ‫הישג שרק קרוב משפחה מסוגל לו…‬ 241 00:20:32,940 --> 00:20:36,151 ‫עד כה, הוא עושה עבודה מצוינת.‬ 242 00:20:37,611 --> 00:20:40,656 ‫אבל זה ספורט לחימה.‬ 243 00:20:48,413 --> 00:20:49,831 ‫אה, הבנתי.‬ 244 00:20:50,832 --> 00:20:51,833 ‫הוא כאן.‬ 245 00:20:54,419 --> 00:20:55,254 ‫מה?‬ 246 00:20:56,713 --> 00:20:57,798 ‫אם כך…‬ 247 00:21:05,847 --> 00:21:07,140 ‫אני חייב להראות לו.‬ 248 00:21:08,433 --> 00:21:12,104 ‫אני יודע שתהיה מסוגל, עם העיניים שלך.‬ 249 00:21:22,864 --> 00:21:25,367 ‫עם הראייה שלך, אני בטוח שתוכל לראות.‬ 250 00:21:26,535 --> 00:21:28,620 ‫חתיכת…‬ 251 00:21:31,957 --> 00:21:35,877 ‫מתרגל שוקייקן מוכשר יכול להראות…‬ 252 00:21:36,878 --> 00:21:38,630 ‫את החיה שהוא מחקה.‬ 253 00:21:38,714 --> 00:21:40,882 ‫הוא יכול להראות את צורתו.‬ 254 00:21:42,884 --> 00:21:45,512 ‫הצופים ראו בבירור‬ 255 00:21:47,014 --> 00:21:49,349 ‫מראה שהם לא ראו מעולם.‬ 256 00:21:51,435 --> 00:21:55,355 ‫צורתו של היריב הגדול ביותר של הטי-רקס.‬ 257 00:22:00,110 --> 00:22:05,032 ‫זה הבן המסור הארור שלי!‬ 258 00:22:08,035 --> 00:22:09,036 ‫באותו הזמן…‬ 259 00:22:11,580 --> 00:22:15,042 ‫מישהו צפה בקרב בין האב לבן.‬ 260 00:22:16,376 --> 00:22:18,920 ‫מישהו עם ראייה טובה פי כמה מ-6/6.‬ 261 00:23:47,217 --> 00:23:51,138 ‫תרגום כתוביות: שלומית בכר‬