1
00:01:36,554 --> 00:01:41,017
‫- באקי הנמה -‬

2
00:01:47,941 --> 00:01:51,236
‫התלבושת הזאת לא תעבוד.‬

3
00:01:52,612 --> 00:01:55,156
‫ציפינו לך, מר הנמה.‬

4
00:01:55,782 --> 00:01:59,244
‫יש לנו חדר פרטי מוכן בשבילך.‬
‫מכאן, בבקשה.‬

5
00:02:09,504 --> 00:02:10,672
‫זה מר.‬

6
00:02:10,755 --> 00:02:15,176
‫למה קפה אספרסו חייב להיות כזה מר?‬

7
00:02:16,761 --> 00:02:20,682
‫זה היה מר, ואז התחילה שיחה מרירה עוד יותר.‬

8
00:02:21,391 --> 00:02:23,434
‫למה אתה שואל את זה עכשיו?‬

9
00:02:25,145 --> 00:02:26,020
‫"למה"?‬

10
00:02:27,063 --> 00:02:29,482
‫כי אני ממש רוצה לדעת.‬

11
00:02:30,275 --> 00:02:31,776
‫זה באמת כל כך מוזר?‬

12
00:02:31,860 --> 00:02:34,946
‫זה כל כך מוזר לרצות לדעת‬
‫למה אבא שלי הרג את אמא שלי?‬

13
00:02:35,655 --> 00:02:37,448
‫מעולם לא שאלתי את זה.‬

14
00:02:37,532 --> 00:02:40,952
‫למה? למה הרגת את אמא, אבא?‬

15
00:02:43,288 --> 00:02:48,209
‫יש קווים שלא אמורים לחצות‬
‫עם רמת ההבנה של ילד חוצפן.‬

16
00:02:48,751 --> 00:02:50,712
‫דע את מקומך.‬

17
00:02:51,337 --> 00:02:53,715
‫בתור הבן שלה, זו זכותי לדעת.‬

18
00:03:02,307 --> 00:03:06,978
‫אז, אבא, מה אני צריך לעשות כדי שתגיד לי?‬

19
00:03:10,398 --> 00:03:11,733
‫אז, אבא…‬

20
00:03:14,027 --> 00:03:15,236
‫סליחה.‬

21
00:03:17,906 --> 00:03:21,492
‫מנהל המסעדה,‬
‫מיצואו נונאקה, אשר נתן להם שירות,‬

22
00:03:21,576 --> 00:03:23,786
‫תיאר זאת מאוחר יותר…‬

23
00:03:24,579 --> 00:03:27,749
‫אני לעולם לא אשכח את המחזה.‬

24
00:03:27,832 --> 00:03:30,585
‫מחזה כל כך מבעית, פקפקתי בעיניי.‬

25
00:03:31,252 --> 00:03:33,004
‫אני צריך לעשות את זה?‬

26
00:03:33,087 --> 00:03:35,256
‫חתיכת…‬

27
00:03:35,340 --> 00:03:36,549
‫או יותר…‬

28
00:03:37,926 --> 00:03:39,177
‫ככה?‬

29
00:03:53,358 --> 00:03:54,192
‫רעידת אדמה!‬

30
00:03:54,275 --> 00:03:55,276
‫היא גדולה!‬

31
00:03:57,904 --> 00:03:59,906
‫זה היה מחזה מסתורי.‬

32
00:04:00,406 --> 00:04:04,077
‫הדברים היחידים שלא רעדו היו השניים האלה.‬

33
00:04:21,135 --> 00:04:23,263
‫נכון, אתה חצוף,‬

34
00:04:23,346 --> 00:04:27,141
‫אבל אפילו אתה אמור לדעת‬
‫מה המשמעות של להניח עליי יד.‬

35
00:04:28,226 --> 00:04:29,560
‫להניח עליך יד?‬

36
00:04:32,397 --> 00:04:35,191
‫בחייך, זה היה כלום.‬

37
00:04:36,276 --> 00:04:39,737
‫לא ציפיתי שזה יעבוד עליך.‬

38
00:04:40,321 --> 00:04:44,158
‫כלומר, בשביל עוג המדהים,‬
‫תפיסת טאצ'י-שימה היא שעשוע.‬

39
00:04:45,868 --> 00:04:50,790
‫שמעתי שאתה מכנה את העימות בינינו‬
‫קרב בין אב לבן.‬

40
00:04:52,709 --> 00:04:54,919
‫אתה לא רוצה שאעשה זאת?‬
‫-לא.‬

41
00:04:59,549 --> 00:05:00,842
‫זה בסדר גמור.‬

42
00:05:04,470 --> 00:05:05,346
‫באקי…‬

43
00:05:07,432 --> 00:05:09,350
‫הקשב!‬

44
00:05:14,689 --> 00:05:16,357
‫- משטרה -‬

45
00:05:17,025 --> 00:05:17,900
‫מה?‬

46
00:05:29,454 --> 00:05:32,123
‫הפלקת לי בישבן!‬

47
00:05:35,043 --> 00:05:35,877
‫באקי…‬

48
00:05:38,379 --> 00:05:41,466
‫במשך ארבע שנים הוא השתוקק לעימות עם אביו.‬

49
00:05:43,134 --> 00:05:44,802
‫אבל הצעיר נאבק.‬

50
00:05:45,511 --> 00:05:46,471
‫אבל עם מה?‬

51
00:05:48,431 --> 00:05:51,225
‫הוא רצה לסגת. לברוח.‬

52
00:05:51,309 --> 00:05:52,643
‫להימלט.‬

53
00:05:53,227 --> 00:05:54,896
‫בפקודת אביו,‬

54
00:05:54,979 --> 00:05:57,648
‫הוא לא היה יכול שלא לעמוד דום.‬

55
00:05:58,608 --> 00:06:02,653
‫כשאביו התקרב, הוא לא היה מסוגל שלא לסגת.‬

56
00:06:03,946 --> 00:06:07,784
‫ואז הגיעה המכה העל-אנושית.‬

57
00:06:09,077 --> 00:06:10,411
‫כשהוא עף באוויר…‬

58
00:06:11,412 --> 00:06:12,497
‫כשהוא עף החוצה…‬

59
00:06:13,664 --> 00:06:14,916
‫בעוד הוא הגן על עצמו…‬

60
00:06:16,000 --> 00:06:18,419
‫הוא הגיע להבנה עמוקה בלתי נמנעת.‬

61
00:06:19,504 --> 00:06:21,214
‫הוא ברמה אחרת לגמרי!‬

62
00:06:25,009 --> 00:06:25,927
‫מה?‬

63
00:06:27,512 --> 00:06:29,514
‫זאת לא אשמתך.‬

64
00:06:30,598 --> 00:06:32,433
‫זאת לא אשמתך, אבל…‬

65
00:06:33,309 --> 00:06:37,313
‫זו אשמת היד הזו שתפסה בצוואר של אביך.‬

66
00:06:46,280 --> 00:06:47,573
‫חתיכת ממזר.‬

67
00:06:50,660 --> 00:06:53,121
‫הבחור הצעיר התחיל להבין.‬

68
00:06:53,204 --> 00:06:55,331
‫אביו לא כיוון לנקודות החיוניות שלו.‬

69
00:06:58,167 --> 00:06:59,585
‫אז זה לא היה קרב.‬

70
00:06:59,669 --> 00:07:01,963
‫זו הייתה משמעת.‬

71
00:07:03,548 --> 00:07:06,300
‫נראה שלא חשבת מספיק על מה שעשית.‬

72
00:07:11,055 --> 00:07:12,473
‫אתה חושב שהוא בסדר?‬

73
00:07:17,437 --> 00:07:21,566
‫רבותיי, סליחה שהפרענו לארוחת הערב שלכם.‬

74
00:07:22,567 --> 00:07:25,486
‫כפי שאתם רואים, אני מחנך את…‬

75
00:07:27,280 --> 00:07:28,489
‫הבן החצוף שלי.‬

76
00:07:31,576 --> 00:07:32,493
‫וואו! אין מצב!‬

77
00:07:32,577 --> 00:07:35,580
‫אני מחנך אותו עכשיו.‬

78
00:07:38,458 --> 00:07:42,086
‫הורה וילד. אב ובנו.‬

79
00:07:46,424 --> 00:07:49,760
‫מערכת יחסים שמזמינה סכסוכים שוב ושוב.‬

80
00:07:49,844 --> 00:07:51,929
‫הבן שמנסה להתגבר על אביו.‬

81
00:07:52,013 --> 00:07:54,265
‫האב שלא יאפשר שיתגברו עליו.‬

82
00:07:55,308 --> 00:07:57,226
‫כזו חדווה, נכון?‬

83
00:07:59,437 --> 00:08:01,772
‫כזו חדווה, נכון?‬

84
00:08:02,356 --> 00:08:04,484
‫כזו חדווה, נכון?‬

85
00:08:10,156 --> 00:08:12,074
‫כזו חדווה!‬

86
00:08:15,286 --> 00:08:16,579
‫זה בן אדם!‬

87
00:08:17,246 --> 00:08:21,167
‫מה לעזאזל אתה עושה?!‬

88
00:08:22,001 --> 00:08:23,461
‫רצח-התאבדות?‬

89
00:08:23,544 --> 00:08:26,422
‫לא! הוא בחיים לא יעשה את זה! אני בטוח!‬

90
00:08:27,840 --> 00:08:32,136
‫הוא הטיפוס האחרון שיתאבד.‬

91
00:08:32,970 --> 00:08:36,474
‫באקי, היכון לנחיתה.‬

92
00:08:37,767 --> 00:08:39,936
‫נחיתה?!‬

93
00:08:58,246 --> 00:09:02,625
‫האם זה אפשרי בכלל לנחות על מטרה‬
‫כשקופצים מבניין רב-קומות?‬

94
00:09:03,626 --> 00:09:08,214
‫רב סמל אקיו קאמורה, בן 53,‬
‫מיחידת הצנחנים‬

95
00:09:08,297 --> 00:09:12,134
‫של הבריגדה המוטסת הראשונה‬
‫בכוחות ההגנה הקרקעיים,‬

96
00:09:12,218 --> 00:09:15,846
‫אשר ביצע 345 קפיצות, עם ההצהרה הבאה.‬

97
00:09:16,722 --> 00:09:19,976
‫אתה צריך מרחק, גובה.‬

98
00:09:21,185 --> 00:09:26,899
‫לדוגמה, אם אתה מגיע ליציבה הנכונה‬
‫בגובה 3,000 מטרים,‬

99
00:09:27,692 --> 00:09:31,404
‫אתה יכול לנוע‬
‫בסביבות 1,000 מטרים ב-60 שניות.‬

100
00:09:32,196 --> 00:09:36,909
‫לכן, אם אתה נמצא בגובה של יותר מ-150 מטר‬

101
00:09:36,993 --> 00:09:42,331
‫ואתה מכוון לפגוע במכונית בחניון מתחתיך,‬
‫ייתכן שזה אפשרי.‬

102
00:09:43,708 --> 00:09:47,044
‫היו רק כמה מקרים בעבר‬

103
00:09:47,670 --> 00:09:52,550
‫שבהם אדם ניצל מנפילה מגובה רב‬
‫כשנחת על רכב.‬

104
00:09:53,134 --> 00:09:54,510
‫ועדיין…‬

105
00:09:58,806 --> 00:09:59,932
‫הוא חי.‬

106
00:10:06,772 --> 00:10:09,692
‫מכוניות היוקרה האלה אולי חסרות תועלת,‬

107
00:10:10,693 --> 00:10:13,446
‫אבל הן יוצרות ריפוד די טוב במצבים כאלה.‬

108
00:10:20,828 --> 00:10:24,749
‫בסדר. אכלנו. שתינו את התה שלנו.‬

109
00:10:27,543 --> 00:10:29,170
‫תפסיק להיות כזה תינוק.‬

110
00:10:30,296 --> 00:10:33,215
‫לא יכול להיות שכבר סיימת!‬

111
00:10:36,802 --> 00:10:39,722
‫תקים אותי. אני לא יכול לזוז.‬

112
00:10:40,723 --> 00:10:41,682
‫תקים אותי.‬

113
00:10:52,902 --> 00:10:56,030
‫לחיצת יד שמאל מסמלת את סוף מערכת היחסים.‬

114
00:10:56,113 --> 00:10:59,492
‫למרות זאת, הוא לקח את אדיבותו של אביו‬
‫והפך אותה נגדו‬

115
00:10:59,575 --> 00:11:01,869
‫במתקפת פתע בוטה.‬

116
00:11:02,578 --> 00:11:04,205
‫זה היה מעשה לא הוגן.‬

117
00:11:04,288 --> 00:11:07,792
‫והרגשות שרצו בליבו של הבן…‬

118
00:11:07,875 --> 00:11:11,504
‫האם זו הייתה חרטה?‬
‫מודעות עצמית? אשמה? תחושת הישג?‬

119
00:11:12,838 --> 00:11:16,842
‫לא היה זמן לחשוב‬
‫על מה שהוא הרוויח או הפסיד.‬

120
00:11:18,427 --> 00:11:23,140
‫הדימוי שהופיע בעל כורחו‬
‫במוחו של הבן היה… זה.‬

121
00:11:24,684 --> 00:11:29,480
‫אבן ענקית ונצחית,‬
‫שרוח וגשם מכים בה ללא סוף.‬

122
00:11:31,565 --> 00:11:34,110
‫לפני השטח היה ברק,‬

123
00:11:35,027 --> 00:11:38,447
‫והיא הייתה מכוסה בשכבת גומי בעובי סנטימטר.‬

124
00:11:39,365 --> 00:11:43,285
‫זה מה שכף ידו הכתה בכל כוחו.‬

125
00:11:44,954 --> 00:11:48,040
‫תמונות רבות רצו במוחו במקביל.‬

126
00:11:48,749 --> 00:11:52,378
‫רובן היו קשות וחסרות תקווה.‬

127
00:11:52,878 --> 00:11:57,049
‫חתיכת… ממזר חוצפן!‬

128
00:12:02,138 --> 00:12:04,807
‫תפסו אותו!‬

129
00:12:09,019 --> 00:12:10,104
‫עצור!‬

130
00:12:37,923 --> 00:12:42,595
‫אתה רק ממזר, אבל אתה נמנעת במכוון‬
‫מנקודות חיוניות והכית עם כף יד פתוחה.‬

131
00:12:43,304 --> 00:12:47,183
‫המחיר של רחמים על יוג'ירו…‬

132
00:12:52,354 --> 00:12:53,773
‫זה יעלה לך.‬

133
00:12:55,191 --> 00:12:56,317
‫אתה חושב שאתה רשאי?‬

134
00:12:57,151 --> 00:12:58,611
‫אתה חושב שיש לך זכות…‬

135
00:13:01,197 --> 00:13:03,115
‫לרחם עליי?‬

136
00:13:06,786 --> 00:13:08,496
‫יש לך זכות, חתיכת ממזר?!‬

137
00:13:12,583 --> 00:13:15,127
‫תענה לי!‬

138
00:13:18,964 --> 00:13:22,384
‫זה כואב, בן זונה!‬

139
00:13:24,887 --> 00:13:27,389
‫זה יהיה לילה ארוך.‬

140
00:13:27,973 --> 00:13:30,518
‫נכון, אבא.‬

141
00:13:30,601 --> 00:13:32,394
‫אני לא חייב לענות לך.‬

142
00:13:33,062 --> 00:13:35,439
‫זה לא קרב.‬

143
00:13:38,984 --> 00:13:41,153
‫כל עוד רק שנינו מתעמתים זה עם זה,‬

144
00:13:41,862 --> 00:13:43,906
‫זה לא קרב בין אב לבנו, לא משנה מה.‬

145
00:13:45,908 --> 00:13:48,911
‫אז אני לא אכוון לנקודות חיוניות.‬

146
00:13:48,994 --> 00:13:50,246
‫סחרור אחורי!‬

147
00:13:50,788 --> 00:13:53,415
‫בקרב של אב ובן, אנחנו לא מנסים לעשות נזק…‬

148
00:13:54,250 --> 00:13:55,167
‫מה?‬

149
00:13:56,085 --> 00:13:58,170
‫אתה כזה פרחח חסר היגיון.‬

150
00:14:03,259 --> 00:14:08,180
‫אולי אנחנו לא מכוונים לנקודות חיוניות…‬

151
00:14:09,682 --> 00:14:12,560
‫ואולי אנחנו לא מנסים לעשות נזק…‬

152
00:14:15,521 --> 00:14:18,190
‫אני עדיין נלחם ביוג'ירו הנמה.‬

153
00:14:18,274 --> 00:14:22,570
‫המכה האמיתית הראשונה של אבי‬
‫בארבע השנים האחרונות, כמעט 1,500 ימים.‬

154
00:14:22,653 --> 00:14:24,989
‫אולי הוא נמנע מאזורים חיוניים, אבל…‬

155
00:14:26,615 --> 00:14:29,577
‫באותו רגע, הוא הרגיש חוסר אונים.‬

156
00:14:29,660 --> 00:14:32,872
‫ההבדל בינו לבין אביו, יוג'ירו,‬
‫היה גדול מדי.‬

157
00:14:43,549 --> 00:14:46,468
‫מיד! ברגע זה!‬

158
00:15:01,692 --> 00:15:05,988
‫גם אם המוח שלך הוא ערימה של חרא,‬
‫הגוף שלך מגיב במהירות.‬

159
00:15:08,699 --> 00:15:12,745
‫פעם היו מזלזלים במהלך הזה‬
‫כי נשים וילדים עשו בו שימוש.‬

160
00:15:14,872 --> 00:15:16,874
‫הוא יעשה את זה!‬

161
00:15:19,627 --> 00:15:22,254
‫זה הזמן המושלם לזה.‬

162
00:15:23,047 --> 00:15:27,092
‫הקטלניות שלו נמוכה,‬
‫אבל הכאב שהוא גורם הוא עצום.‬

163
00:15:31,472 --> 00:15:32,431
‫מכת השוט.‬

164
00:15:35,017 --> 00:15:36,644
‫אז תעשה את זה.‬

165
00:15:36,727 --> 00:15:38,771
‫המהלך שבו משתמשים נשים וילדים.‬

166
00:15:39,355 --> 00:15:42,358
‫איך תרגיש מכת שוט מיוג'ירו הנמה?‬

167
00:15:42,858 --> 00:15:44,151
‫איך היא תרגיש?‬

168
00:15:47,905 --> 00:15:51,867
‫המכה שבאקי קיבל‬
‫הייתה שונה מכל מכה שקיבל אי פעם.‬

169
00:15:53,160 --> 00:15:56,872
‫ברגעים המעטים שהוא היה צריך לתקוף את אביו‬

170
00:15:56,956 --> 00:15:59,291
‫הוא היה מסוגל לבלות כעת רק בהכנה עצמית.‬

171
00:16:00,709 --> 00:16:01,710
‫ואז…‬

172
00:16:09,385 --> 00:16:12,805
‫זה כואב…‬

173
00:16:12,888 --> 00:16:14,056
‫זה כואב!‬

174
00:16:14,139 --> 00:16:16,141
‫זה לא חסר תועלת לחלוטין.‬

175
00:16:27,277 --> 00:16:30,197
‫זו הפעם השנייה שאתה עומד בהקשב היום.‬

176
00:16:42,126 --> 00:16:45,462
‫הגוף שלו, שהוא חשב שהוא הקשיח והשחיז,‬

177
00:16:47,339 --> 00:16:50,217
‫ספג בגידה מוחלטת‬
‫בשל חוסר היכולת שלו להתנגד לכאב.‬

178
00:16:51,260 --> 00:16:53,303
‫זה היה כמו שוט פלדה.‬

179
00:16:54,555 --> 00:16:58,058
‫המטרה שלו הייתה‬
‫האיבר הגדול ביותר בגוף האדם, העור.‬

180
00:16:58,726 --> 00:17:00,728
‫אי אפשר להגן עליו לחלוטין.‬

181
00:17:01,311 --> 00:17:03,313
‫לא הייתה לו ברירה אלא להשתמש בזה.‬

182
00:17:03,397 --> 00:17:07,234
‫הגנה עצמית שמשמשת נשים וילדים‬
‫שאביו לימד אותו.‬

183
00:17:07,317 --> 00:17:09,570
‫תרגיש את הכאב, לעזאזל!‬

184
00:17:12,698 --> 00:17:15,784
‫תרגיש את הכאב, לעזאזל!‬

185
00:17:15,868 --> 00:17:19,747
‫תרגיש את הכאב, לעזאזל!‬

186
00:17:20,330 --> 00:17:23,000
‫קשה לסבול את הכאב הזה.‬

187
00:17:23,500 --> 00:17:28,714
‫להגיע לאבדון בו אתה שוכח הכול…‬

188
00:17:40,225 --> 00:17:42,603
‫זה לא היה מפתיע שהצעיר היה בהלם.‬

189
00:17:43,479 --> 00:17:47,024
‫השינוי הפתאומי באביו‬
‫גרם לו להיראות כאילו הוא עורו הופשט.‬

190
00:17:48,192 --> 00:17:50,110
‫זה די פשוט להבנה.‬

191
00:17:51,153 --> 00:17:53,530
‫זה כמו לסטור ליד ימין.‬

192
00:17:53,614 --> 00:17:56,533
‫ואז לסטור ליד שמאל כדי להפחית את הכאב.‬

193
00:17:57,951 --> 00:18:00,120
‫הוא פיזר את הכאב ממכת השוט.‬

194
00:18:01,455 --> 00:18:03,040
‫עיניו בלטו.‬

195
00:18:03,749 --> 00:18:04,875
‫השיניים שלו חרקו.‬

196
00:18:05,876 --> 00:18:08,462
‫אגרופיו היו קפוצים בכל כוחו‬

197
00:18:08,545 --> 00:18:10,798
‫ואז נפתחו באותו כוח רב.‬

198
00:18:10,881 --> 00:18:15,803
‫הוא יישר את זרועותיו בכל כוחו,‬
‫כופף אותן באותו הכוח.‬

199
00:18:15,886 --> 00:18:20,307
‫הוא רקע ברגליו בכל כוחו,‬
‫ואז הרים אותן מעלה בכל כוחו.‬

200
00:18:21,308 --> 00:18:22,810
‫הבטן שלו התכווצה.‬

201
00:18:23,644 --> 00:18:25,312
‫הירכיים שלו נטו.‬

202
00:18:26,063 --> 00:18:27,648
‫החזה שלו התהדק.‬

203
00:18:28,899 --> 00:18:30,400
‫הגב שלו נדרך.‬

204
00:18:31,777 --> 00:18:35,781
‫הוא נמנע מלהרפות כל חלק בגופו.‬

205
00:18:35,864 --> 00:18:37,282
‫במילים אחרות…‬

206
00:18:37,366 --> 00:18:43,080
‫כן, הוא הפעיל כל סיב שריר אפשרי‬
‫בזמן שעמד במקום.‬

207
00:18:44,915 --> 00:18:47,376
‫בזכות הכאב שנגרם מכיווץ כל גופו במקביל,‬

208
00:18:47,459 --> 00:18:49,253
‫הוא פיזר את הכאב מעורו.‬

209
00:18:49,962 --> 00:18:53,423
‫הוא בקושי הצליח לשמור על הבעה ניטרלית.‬

210
00:18:58,053 --> 00:19:02,516
‫זה לא כאב? הכאב הזה?!‬

211
00:19:05,227 --> 00:19:08,730
‫לא לכוון לנקודה חיונית‬
‫זה מהלך טיפשי מפרחח טירון.‬

212
00:19:09,690 --> 00:19:12,651
‫לא משנה כמה אתה טמבל,‬

213
00:19:12,734 --> 00:19:15,696
‫אני בטוח שאתה מבין את זה עכשיו.‬

214
00:19:17,072 --> 00:19:18,615
‫תקוף אותי!‬

215
00:19:21,410 --> 00:19:24,121
‫תקוף אותי כאילו זו נקמת אם!‬

216
00:19:36,175 --> 00:19:38,135
‫אתה לא צריך לבקש פעמיים.‬

217
00:19:39,011 --> 00:19:40,679
‫זו נקמה, אחרי הכול.‬

218
00:19:41,388 --> 00:19:45,225
‫הבחור הצעיר נעמד בתנוחת לחימה‬
‫בפעם הראשונה באותו לילה.‬

219
00:19:46,226 --> 00:19:48,478
‫מכף יד פתוחה לאגרוף…‬

220
00:19:48,562 --> 00:19:50,147
‫מה שהשינוי הזה מסמל.‬

221
00:19:51,273 --> 00:19:53,817
‫הידיים של אבא עדיין פתוחות.‬

222
00:19:55,402 --> 00:19:57,237
‫נקטתי עמדה.‬

223
00:19:58,572 --> 00:20:00,073
‫לא, זה לא זה.‬

224
00:20:00,157 --> 00:20:03,243
‫לא בחרתי לנקוט עמדה מרצוני.‬

225
00:20:04,244 --> 00:20:06,538
‫נאלצתי לנקוט עמדה.‬

226
00:20:09,416 --> 00:20:11,210
‫זו הדרך.‬

227
00:20:11,293 --> 00:20:15,672
‫כמו הטירון שאתה, תקוף אותי בכל הכוח שלך.‬

228
00:20:16,298 --> 00:20:18,217
‫באקי!‬

229
00:20:18,300 --> 00:20:19,176
‫מה?‬

230
00:20:19,760 --> 00:20:22,679
‫תן את כל מה שיש לך, באקי!‬

231
00:20:23,263 --> 00:20:24,348
‫מיטסונארי…‬

232
00:20:25,766 --> 00:20:27,935
‫אל תדאג.‬

233
00:20:28,018 --> 00:20:31,688
‫כל התושבים בסמוך ואורחי המלון‬

234
00:20:31,772 --> 00:20:36,693
‫פונו על ידי הצבא.‬

235
00:20:37,736 --> 00:20:39,446
‫כזה זקן אנרגטי.‬

236
00:20:39,529 --> 00:20:44,952
‫תשמיד את העוג הזה‬
‫ביחד עם כל הבניין!‬

237
00:20:45,702 --> 00:20:47,329
‫אני מעריך את זה.‬

238
00:20:47,412 --> 00:20:49,206
‫אני כבר לא כל כך מתוח.‬

239
00:20:49,790 --> 00:20:52,709
‫בינתיים, אני פשוט אלך על זה.‬

240
00:21:04,554 --> 00:21:05,722
‫לא טוב.‬

241
00:21:06,974 --> 00:21:08,225
‫מדהים!‬

242
00:21:09,518 --> 00:21:13,689
‫ברגע שהמכה השמאלית הישרה שלי‬
‫הייתה מתוחה כמו מוט מוצק…‬

243
00:21:13,772 --> 00:21:17,693
‫הוא תזמן זאת כדי לפגוש את המכה באותו הרגע!‬

244
00:21:19,111 --> 00:21:20,195
‫הוא קלט אותי.‬

245
00:21:20,904 --> 00:21:21,905
‫כמצופה.‬

246
00:21:22,990 --> 00:21:25,867
‫באקי, זאת הייתה הפעם האחרונה.‬

247
00:21:26,576 --> 00:21:28,203
‫הוא יודע שאני משקר.‬

248
00:21:28,704 --> 00:21:30,831
‫התאפקת.‬

249
00:21:30,914 --> 00:21:34,710
‫גם אני התאפקתי בתגובה לעלבון שלך.‬

250
00:21:35,210 --> 00:21:38,880
‫אני חייב להראות לו‬
‫את האני האמיתי שנמצא עמוק בפנים…‬

251
00:21:39,923 --> 00:21:41,216
‫לא אעשה את זה שוב.‬

252
00:21:41,717 --> 00:21:45,387
‫זה בטוח. מה שעומד מולי…‬

253
00:21:45,470 --> 00:21:50,392
‫הוא התגלמות הכוח,‬
‫שמעוטר באינספור הישגי קרב.‬

254
00:21:51,435 --> 00:21:56,523
‫מובן שהוא ראה את כל יכולותיי במבט חטוף.‬

255
00:21:57,232 --> 00:21:58,775
‫בחיי…‬

256
00:22:00,861 --> 00:22:02,654
‫קדימה, באקי.‬

257
00:22:02,738 --> 00:22:05,407
‫זה מספיק.‬

258
00:22:05,490 --> 00:22:09,161
‫תראה לאביך את המיומנות האמיתית שלך.‬

259
00:22:10,912 --> 00:22:13,081
‫בוא נעשה את זה באמת.‬

260
00:22:13,832 --> 00:22:14,916
‫בסדר?‬

261
00:22:18,962 --> 00:22:20,213
‫אה…‬

262
00:23:47,551 --> 00:23:51,138
‫תרגום כתוביות: שלומית בכר‬