1
00:01:36,554 --> 00:01:41,017
‫- באקי הנמה -‬

2
00:01:46,606 --> 00:01:50,276
‫בקרוב? אתה מתכוון לקרב שלך עם באקי?‬

3
00:01:54,614 --> 00:01:56,032
‫זה לא קרב.‬

4
00:01:57,367 --> 00:01:58,618
‫זו קטטה בין אב לבן.‬

5
00:01:59,119 --> 00:02:02,413
‫עוג, אתה לא מבין?‬

6
00:02:02,914 --> 00:02:06,793
‫באקי מנסה לגרום לך לבשל בשבילו.‬

7
00:02:08,294 --> 00:02:12,006
‫ביליתי הרבה זמן בשדה הקרב.‬
‫בישול הוא לא בעיה.‬

8
00:02:12,090 --> 00:02:13,299
‫אתה יודע לבשל?!‬

9
00:02:18,638 --> 00:02:23,810
‫אבא או בן… אין שום חוק שקובע מי אמור לבשל.‬

10
00:02:23,893 --> 00:02:27,313
‫אב ובן צריכים להיות חביבים זה לזה.‬

11
00:02:27,981 --> 00:02:30,316
‫אין סיבה שזה לא יהיה מהנה.‬

12
00:02:30,400 --> 00:02:31,818
‫רק ש…‬

13
00:02:31,901 --> 00:02:35,321
‫זה יוצא דופן לשמוע דברים כאלה ממך.‬

14
00:02:36,072 --> 00:02:39,242
‫יוג'ירו, יכול להיות ש…‬

15
00:02:47,083 --> 00:02:52,839
‫לא התכוונת להגיד "התרככת", נכון?‬

16
00:02:53,423 --> 00:02:56,718
‫התכוונתי לומר שנעשית עוד יותר חד.‬

17
00:02:57,427 --> 00:02:59,846
‫- חלב מיוחד לקפה‬
‫וולוויק מים מינרליים -‬

18
00:03:00,513 --> 00:03:01,848
‫אתה יודע…‬

19
00:03:04,100 --> 00:03:06,102
‫אני מקבל קידום.‬

20
00:03:11,816 --> 00:03:14,068
‫למרות שזה קרב בין אב לבן,‬

21
00:03:14,152 --> 00:03:17,071
‫אין דרך להימנע מצרות, נכון?‬

22
00:03:17,572 --> 00:03:20,491
‫זה מאוד נועז מצדך.‬

23
00:03:21,784 --> 00:03:22,994
‫מצדי?‬

24
00:03:23,077 --> 00:03:26,998
‫לא הייתי מכנה את יוג'ירו הנמה נועז.‬

25
00:03:28,666 --> 00:03:31,085
‫אבא שלי… הוא לא נועז?‬

26
00:03:33,588 --> 00:03:37,508
‫לא היית מכנה רעידת אדמה,‬
‫רעם או טייפון נועזים, נכון?‬

27
00:03:38,134 --> 00:03:42,013
‫השוואה לאיתני הטבע, אבא שלי היה מתגאה.‬

28
00:03:42,597 --> 00:03:46,017
‫אבל אתה מתכוון לאתגר את אבא שלך כבר מחר?‬

29
00:03:46,100 --> 00:03:49,520
‫לא. אני לא אתגר אותו.‬

30
00:03:50,605 --> 00:03:53,900
‫פשוט, אתה יודע, אין לדעת מה אבא שלי יעשה.‬

31
00:03:53,983 --> 00:03:55,026
‫- חוסן -‬

32
00:03:55,693 --> 00:03:58,780
‫ויש דברים שאפילו אני לא אתפשר עליהם.‬

33
00:03:58,863 --> 00:04:02,784
‫אב ובן לא תמיד תמיד מסכימים על הכול.‬

34
00:04:02,867 --> 00:04:07,538
‫באקי, מבחינתי, קרב האב והבן‬
‫של משפחת הנמה הוא המאורע החשוב ביותר,‬

35
00:04:07,622 --> 00:04:11,542
‫חשוב יותר מכל דבר אחר בעולם הזה.‬

36
00:04:12,126 --> 00:04:17,465
‫גם אם אצטרך לגייס את כל המשטרה, היחידות‬
‫לפיזור מהומות ואת כוחות ההגנה של יפן,‬

37
00:04:17,548 --> 00:04:19,550
‫לא אתן שיעצרו את הקרב הזה.‬

38
00:04:20,134 --> 00:04:21,094
‫אתה טועה.‬

39
00:04:21,177 --> 00:04:22,387
‫מה?‬

40
00:04:22,470 --> 00:04:27,141
‫אתה באמת חושב שיש צבא כלשהו‬
‫שיכול לעצור את יוג'ירו הנמה?‬

41
00:04:29,644 --> 00:04:30,812
‫אבל אני אעצור אותו.‬

42
00:04:32,397 --> 00:04:34,899
‫אתה תעצור אותו במו ידייך?‬

43
00:04:35,400 --> 00:04:39,862
‫כן. אני קרוב משפחה שלו, אחרי הכול.‬

44
00:04:42,782 --> 00:04:46,327
‫מיטסונארי, אני רוצה את עזרתך כשזה יקרה.‬

45
00:04:47,161 --> 00:04:50,915
‫בבקשה תגן על האזרחים‬
‫כך שלא יהיו מעורבים בזה.‬

46
00:04:53,501 --> 00:04:54,836
‫מובן.‬

47
00:04:55,420 --> 00:04:58,131
‫אני לא ארשה בשום אופן לעצור את הקרב הזה!‬

48
00:04:58,214 --> 00:05:00,258
‫אמרתי לך, לא לזה התכוונתי.‬

49
00:05:01,050 --> 00:05:02,343
‫- בר או דה וי 1980 -‬

50
00:05:02,427 --> 00:05:05,305
‫אתה מאוהב? במי?‬

51
00:05:10,059 --> 00:05:12,729
‫הבן שלי, באקי.‬

52
00:05:12,812 --> 00:05:14,480
‫באמת?‬

53
00:05:14,564 --> 00:05:16,232
‫חיכיתי ליום הזה.‬

54
00:05:16,899 --> 00:05:21,321
‫הזרע שטיפחתי בקפידה גדל‬

55
00:05:21,404 --> 00:05:23,740
‫וסוף סוף חשף בפניי את ניביו.‬

56
00:05:23,823 --> 00:05:26,492
‫אה, התכוונת לזה.‬

57
00:05:27,076 --> 00:05:28,244
‫שמתי לב…‬

58
00:05:37,587 --> 00:05:40,089
‫אני חושב רק על הבן שלי.‬

59
00:05:40,840 --> 00:05:45,762
‫לא משנה מה אני עושה,‬
‫הוא תמיד אוחז בחלק מליבי.‬

60
00:05:49,557 --> 00:05:51,267
‫אתה צודק לגבי זה.‬

61
00:05:51,351 --> 00:05:53,353
‫זאת בהחלט אהבה.‬

62
00:05:58,941 --> 00:06:00,860
‫יש חלום שאני חולם לעיתים קרובות.‬

63
00:06:00,943 --> 00:06:01,778
‫באמת?‬

64
00:06:02,362 --> 00:06:05,782
‫חלום שבו אני לא יכול לשים עליו אצבע.‬

65
00:06:06,866 --> 00:06:08,534
‫אתה חושב שזה יתגשם?‬

66
00:06:13,247 --> 00:06:15,541
‫אין סיכוי שזה יתגשם.‬

67
00:06:16,084 --> 00:06:17,627
‫לכן זה נקרא חלום.‬

68
00:06:19,003 --> 00:06:21,047
‫אתה באמת נראה מבסוט, עוג.‬

69
00:06:21,631 --> 00:06:23,633
‫אני קצת מקנא.‬

70
00:06:24,133 --> 00:06:26,803
‫- אייקי ג'ו ג'יטסו בסגנון שיבוקאווה -‬

71
00:06:27,929 --> 00:06:29,806
‫אני לא הייתי מקנא.‬

72
00:06:31,891 --> 00:06:33,101
‫חשבתי ככה.‬

73
00:06:33,184 --> 00:06:37,313
‫אם יוג'ירו הנמה הוא היריב,‬
‫אני לא אהיה מסוגל לעשות את זה.‬

74
00:06:37,897 --> 00:06:40,566
‫אפילו לא היית הולך למקום הקרב?‬

75
00:06:41,150 --> 00:06:45,071
‫אתה מבין,‬
‫אני התגלמות ההגנה עצמית האולטימטיבית.‬

76
00:06:45,655 --> 00:06:46,823
‫זה בטוח.‬

77
00:06:47,407 --> 00:06:48,574
‫באקי…‬

78
00:06:50,660 --> 00:06:53,579
‫אתה מבין, באקי? זה פשוט לא אפשרי.‬

79
00:06:55,706 --> 00:07:00,586
‫תראה איזו שליטה יש לך‬
‫בסט הכישורים המדהים שרכשת.‬

80
00:07:01,462 --> 00:07:04,590
‫אתה צריך לוותר על קרב האב-בן הזה.‬

81
00:07:04,674 --> 00:07:07,093
‫יוג'ירו הנמה היה פעם‬

82
00:07:07,176 --> 00:07:10,596
‫המטרה של כל מי שהיה מיומן באומנויות לחימה.‬

83
00:07:10,680 --> 00:07:15,101
‫אבל עד מהרה, אף אחד לא אתגר אותו יותר.‬

84
00:07:16,686 --> 00:07:18,729
‫הוא נעשה הרבה יותר מדי חזק.‬

85
00:07:18,813 --> 00:07:21,107
‫הוא אפילו הפסיק להיות המטרה.‬

86
00:07:21,691 --> 00:07:25,611
‫אין כל בושה בבריחה מיוג'ירו.‬

87
00:07:26,195 --> 00:07:28,406
‫תברח ממנו בגלוי.‬

88
00:07:28,489 --> 00:07:31,617
‫אין נפש חיה שתלעג לך.‬

89
00:07:33,286 --> 00:07:36,372
‫מר שיבוקאווה, גם אתה טועה.‬

90
00:07:36,456 --> 00:07:37,623
‫מה?‬

91
00:07:38,207 --> 00:07:41,377
‫הרעיון הטקטי הזה‬
‫של הימנעות מקרב שאי אפשר לנצח בו…‬

92
00:07:41,961 --> 00:07:44,714
‫זה לא דו קרב. זה לא עימות.‬

93
00:07:45,381 --> 00:07:49,385
‫זו אפילו לא השוואה בין כוחות או תחרות.‬

94
00:07:50,178 --> 00:07:53,389
‫זה בין אב ובנו, זה הכול.‬

95
00:07:53,973 --> 00:07:56,684
‫אתה לא עושה את זה בגלל הסיכוי לנצח.‬

96
00:07:56,767 --> 00:07:59,145
‫אתה לא מתחמק מזה בגלל שאתה עלול להפסיד.‬

97
00:07:59,729 --> 00:08:03,649
‫אולי זה לעולם לא יקרה,‬
‫או שזה יקרה כבר מחר.‬

98
00:08:03,733 --> 00:08:07,153
‫למעשה, זה לא משהו שאפשר לתכנן.‬

99
00:08:07,737 --> 00:08:09,489
‫אה, סליחה…‬

100
00:08:10,490 --> 00:08:15,161
‫באקי, בדרכי שלי,‬

101
00:08:15,244 --> 00:08:18,289
‫אני מבין היטב את מה שהבנתי לא נכון.‬

102
00:08:20,791 --> 00:08:25,171
‫מר שיבוקאווה, לכל הבנים בעולם‬

103
00:08:26,088 --> 00:08:28,674
‫יש זכות להתנגד לאבותיהם.‬

104
00:08:29,550 --> 00:08:32,762
‫וזו חובתם של אבותיהם לקבל זאת.‬

105
00:08:34,096 --> 00:08:38,976
‫אני מאמין שככה אבות ובנים צריכים להיות.‬

106
00:08:43,564 --> 00:08:47,193
‫זה לא ממש חיזיון… יותר כמו אמונה.‬

107
00:09:00,998 --> 00:09:02,458
‫כן, זה טוב.‬

108
00:09:02,959 --> 00:09:07,713
‫הרבה צנון דייקון מגורר עם דג צלוי.‬
‫מלפפונים כבושים קלות.‬

109
00:09:07,797 --> 00:09:11,884
‫שורשי אצות, אורז ומרק מיסו. וסטייק באמצע.‬

110
00:09:18,808 --> 00:09:20,893
‫הוא בא! ידעתי!‬

111
00:09:26,607 --> 00:09:28,818
‫למי אכפת מה הסיבה.‬

112
00:09:30,236 --> 00:09:33,990
‫רק העובדה שאבא שלי כאן, זה מספיק טוב.‬

113
00:09:35,783 --> 00:09:37,410
‫משהו קרה כאן?‬

114
00:09:37,994 --> 00:09:41,914
‫אני מתנצל, אבל אני לא מורשה לדבר בעמדתי.‬

115
00:09:42,498 --> 00:09:43,374
‫הבנתי…‬

116
00:09:44,750 --> 00:09:45,918
‫בוא נאכל…‬

117
00:09:49,088 --> 00:09:50,673
‫אבא השתחווה?!‬

118
00:09:52,049 --> 00:09:54,176
‫הוא השתחווה בהערכה לאוכל?‬

119
00:09:54,760 --> 00:09:57,680
‫לא ידעתי שהוא עושה את זה.‬

120
00:10:01,517 --> 00:10:06,772
‫אני בכלל… מכיר את הבחור הזה באמת?‬

121
00:10:09,275 --> 00:10:10,693
‫"תודה על האוכל הזה."‬

122
00:10:11,402 --> 00:10:13,696
‫למה הוא השתחווה בכלל?‬

123
00:10:14,780 --> 00:10:17,867
‫להורים שלו? לדברים החיים שהפכו למאכל הזה?‬

124
00:10:17,950 --> 00:10:22,079
‫לכל האנשים המעורבים בתהליך?‬
‫או לכל הדברים האלה?‬

125
00:10:22,163 --> 00:10:24,248
‫או אולי לאף אחד מהם?‬

126
00:10:26,834 --> 00:10:31,339
‫או אליי? אל תגיד לי שזה היה אליי?!‬

127
00:10:33,507 --> 00:10:34,842
‫לא טוב.‬

128
00:10:35,926 --> 00:10:37,053
‫מה?‬

129
00:10:37,803 --> 00:10:40,097
‫אל תדחוף אוכל לפה ברישול.‬

130
00:10:41,515 --> 00:10:45,603
‫שים לב למה שלפניך, למה שאתה אוכל.‬

131
00:10:46,187 --> 00:10:51,108
‫זו האחריות, החובה המוטלת‬
‫על אלה שצורכים חיים.‬

132
00:10:51,192 --> 00:10:53,361
‫אה… טוב.‬

133
00:10:55,988 --> 00:10:58,366
‫איזו אמירה מופתית.‬

134
00:10:59,075 --> 00:11:01,869
‫אין אפילו מקום לטיעון נגד.‬

135
00:11:04,705 --> 00:11:06,707
‫חשבתי הרבה על האיש הזה.‬

136
00:11:07,708 --> 00:11:09,460
‫שנאתי בו הרבה דברים.‬

137
00:11:10,461 --> 00:11:12,838
‫התחזקתי כדי להתגבר עליו.‬

138
00:11:12,922 --> 00:11:16,425
‫השגתי צמיחה אמיתית‬
‫בדרכי להכיר אותו טוב יותר.‬

139
00:11:16,967 --> 00:11:18,594
‫אבל תראה אותי עכשיו.‬

140
00:11:18,678 --> 00:11:21,972
‫עכשיו, אחרי כל זה, אני בהלם מעצמי.‬

141
00:11:23,307 --> 00:11:26,894
‫מה לכל הרוחות אני בכלל יודע על האיש הזה?‬

142
00:11:30,231 --> 00:11:33,651
‫אני אוכל הרבה שורשי אצות לאחרונה.‬

143
00:11:35,820 --> 00:11:37,446
‫זה בריא.‬

144
00:11:37,530 --> 00:11:39,907
‫זה מגיע ארוז, אז יש בזה עוד דברים,‬

145
00:11:40,700 --> 00:11:41,909
‫אבל זה בריא.‬

146
00:11:44,495 --> 00:11:49,417
‫חומרים משמרים, צבעי מאכל,‬
‫חיטוי וכימיקלים שונים.‬

147
00:11:50,000 --> 00:11:51,919
‫איך זה יכול להיות בריא?‬

148
00:11:52,503 --> 00:11:55,923
‫עם זאת, לאכול רק מאכלים בריאים,‬

149
00:11:56,507 --> 00:11:58,426
‫גם זה לא נשמע לי כל כך טוב.‬

150
00:11:59,009 --> 00:12:01,429
‫תאכל גם רעל וגם אוכל מזין.‬

151
00:12:02,054 --> 00:12:06,642
‫תיהנה מהטעם של שניהם‬
‫ותהפוך אותם לבשר ודם.‬

152
00:12:06,726 --> 00:12:08,436
‫הגישה הזאת חיונית לאוכל.‬

153
00:12:09,770 --> 00:12:12,523
‫אלוהים אדירים. אני עומד לבכות.‬

154
00:12:12,606 --> 00:12:15,443
‫אבא שלי מחנך אותי כמו שצריך.‬

155
00:12:16,193 --> 00:12:19,447
‫לעזאזל. אילו בגידות נפלאות.‬

156
00:12:20,364 --> 00:12:23,617
‫לא ידעתי שאבא שלי מחזיק צ'ופסטיקס‬
‫בצורה כזו מרהיבה.‬

157
00:12:23,701 --> 00:12:25,953
‫שהוא משתמש בהם באופן כה יפהפה.‬

158
00:12:26,662 --> 00:12:28,956
‫כל פיסות הנימוס שחסרות לי,‬

159
00:12:29,039 --> 00:12:31,959
‫אבא שלי שולט בהן בחוכמה.‬

160
00:12:34,253 --> 00:12:38,048
‫לא ידעתי שככה אמורים לאכול דגים.‬

161
00:12:39,383 --> 00:12:40,760
‫אני כל כך גאה.‬

162
00:12:40,843 --> 00:12:44,054
‫זו הפעם הראשונה‬
‫שאני באמת כל כך גאה באבא שלי.‬

163
00:12:44,138 --> 00:12:44,972
‫לכן…‬

164
00:12:45,848 --> 00:12:47,433
‫אני רוצה להגיד את זה!‬

165
00:12:48,058 --> 00:12:51,312
‫"אבא, אתה יכול לשטוף כלים היום?"‬

166
00:13:01,322 --> 00:13:03,741
‫הוא שוב משתחווה.‬

167
00:13:04,784 --> 00:13:05,993
‫אין ספק בכך.‬

168
00:13:06,076 --> 00:13:09,747
‫אבא מביע תודה בתחילתה ובסיומה של הארוחה.‬

169
00:13:10,456 --> 00:13:12,792
‫הנימוס שלו הרבה יותר טוב משלי.‬

170
00:13:14,335 --> 00:13:15,544
‫אני אגיד את זה.‬

171
00:13:16,045 --> 00:13:19,215
‫לא לישות החזקה ביותר בעולם, יוג'ירו הנמה.‬

172
00:13:20,424 --> 00:13:22,802
‫לאבי, יוג'ירו הנמה,‬

173
00:13:22,885 --> 00:13:26,055
‫לא, לאבא שלי.‬

174
00:13:26,138 --> 00:13:30,601
‫טוב, אני אשאל באגביות את אבא שלי.‬

175
00:13:35,397 --> 00:13:36,232
‫אבא.‬

176
00:13:36,315 --> 00:13:37,274
‫אמרתי את זה!‬

177
00:13:38,359 --> 00:13:39,902
‫סליחה, אבל…‬

178
00:13:40,486 --> 00:13:42,279
‫אין סיבה להצטער!‬

179
00:13:43,030 --> 00:13:44,365
‫…היום…‬

180
00:13:44,865 --> 00:13:46,784
‫למה לא בכל יום ארור?!‬

181
00:13:47,368 --> 00:13:49,078
‫…אתה יכול לשטוף כלים?‬

182
00:13:49,161 --> 00:13:50,412
‫אמרתי את זה!‬

183
00:13:50,996 --> 00:13:53,499
‫אני יודע שאתה גם די עסוק, אבל…‬

184
00:13:54,792 --> 00:13:56,961
‫הוא לא עונה. למה הוא שותק?!‬

185
00:13:57,503 --> 00:13:58,796
‫אתה יכול לעשות…‬

186
00:14:02,383 --> 00:14:05,052
‫אגרוף… כעונש?‬

187
00:14:05,678 --> 00:14:06,804
‫אבן-נייר-ומספריים.‬

188
00:14:06,887 --> 00:14:08,472
‫מה? אבן…‬

189
00:14:09,640 --> 00:14:13,561
‫אם תנצח באבן-נייר-ומספריים, אני אעשה כלים.‬

190
00:14:13,644 --> 00:14:15,604
‫אה… כן, אדוני.‬

191
00:14:16,105 --> 00:14:17,898
‫למה אתה כזה מנומס?!‬

192
00:14:21,277 --> 00:14:23,362
‫אחת, שתיים, שלוש.‬

193
00:14:26,156 --> 00:14:27,616
‫ניצחתי!‬

194
00:14:27,700 --> 00:14:30,077
‫אני אראה את אבא שלי שוטף כלים!‬

195
00:14:34,290 --> 00:14:37,585
‫מה? אה, אבא…‬

196
00:14:52,308 --> 00:14:53,183
‫רואה?‬

197
00:14:53,851 --> 00:14:55,060
‫ברצינות?‬

198
00:14:56,562 --> 00:14:58,105
‫זכור את זה.‬

199
00:14:58,188 --> 00:15:01,942
‫יש מספריים שיכולים לחתוך סלעים בעולם הזה.‬

200
00:15:05,362 --> 00:15:08,324
‫"רואה?" איזה קשקוש.‬

201
00:15:12,036 --> 00:15:14,246
‫- משטרה -‬

202
00:15:15,080 --> 00:15:16,123
‫הכול כרגיל.‬

203
00:15:16,707 --> 00:15:19,251
‫כן, אני מניח שזה כרגיל.‬

204
00:15:21,837 --> 00:15:24,006
‫מה? אין מצב!‬

205
00:15:26,884 --> 00:15:27,760
‫מנוולים.‬

206
00:15:29,345 --> 00:15:32,264
‫למה אתם משוטטים סביב בית של מישהו?‬

207
00:15:40,356 --> 00:15:43,275
‫היי, אתם מתכוונים לעצור אותי?‬

208
00:15:57,665 --> 00:15:59,041
‫לא ייאמן.‬

209
00:15:59,959 --> 00:16:02,878
‫אני מרגיש רע שאתה זה שתמיד מזמין אותי.‬

210
00:16:03,420 --> 00:16:07,049
‫אני רוצה להזמין אותך לצאת מחר.‬
‫אל תקבע שום דבר.‬

211
00:16:10,302 --> 00:16:12,346
‫מה ללבוש?‬

212
00:16:18,268 --> 00:16:19,311
‫בחיי…‬

213
00:16:21,271 --> 00:16:24,692
‫התלבושת הזאת לא מתאימה.‬

214
00:16:25,567 --> 00:16:28,195
‫למעשה, זה ממש מגוחך.‬

215
00:16:28,904 --> 00:16:30,072
‫כל זה.‬

216
00:16:31,615 --> 00:16:34,201
‫ציפינו לך, מר הנמה.‬

217
00:16:34,785 --> 00:16:37,329
‫יש לנו חדר פרטי מוכן בשבילך.‬

218
00:16:37,413 --> 00:16:38,455
‫מכאן, בבקשה.‬

219
00:16:43,794 --> 00:16:46,714
‫זה המחיר למנה אחת בלבד?‬

220
00:16:50,300 --> 00:16:52,219
‫כל הקיר הוא חלון.‬

221
00:16:53,345 --> 00:16:55,723
‫זה מוצא חן בעיניך?‬

222
00:16:55,806 --> 00:16:58,225
‫האם אבא שלי משתמש בחדר הזה לעתים קרובות?‬

223
00:16:58,809 --> 00:17:00,936
‫כן. הוא בא לכאן לעתים קרובות.‬

224
00:17:01,520 --> 00:17:03,731
‫אילו דברים הוא אוכל כאן?‬

225
00:17:04,314 --> 00:17:06,483
‫הוא אוכל הרבה מהכול.‬

226
00:17:07,151 --> 00:17:09,820
‫אבל במקום חיות מבויתות כמו בקר או עוף,‬

227
00:17:09,903 --> 00:17:14,491
‫הוא מעדיף בשר ציד,‬
‫כמו בשר צבי, ברווז בר, חזיר בר ו…‬

228
00:17:15,367 --> 00:17:17,995
‫מר הנמה! מתי הגעת?‬

229
00:17:18,662 --> 00:17:19,747
‫אבא…‬

230
00:17:21,582 --> 00:17:24,877
‫אדוני המנהל, זה מידע אישי.‬

231
00:17:25,377 --> 00:17:28,255
‫אוי ואבוי! לא התכוונתי למילה מזה.‬

232
00:17:28,839 --> 00:17:30,758
‫אבא לובש ז'קט חליפה?‬

233
00:17:31,341 --> 00:17:34,136
‫שמעתי שהוא בנך האהוב.‬

234
00:17:34,219 --> 00:17:36,513
‫הנחתי שכיוון שאתם קרובי משפחה…‬

235
00:17:36,597 --> 00:17:39,016
‫ותראה את המראה המביש של הבן שלי.‬

236
00:17:39,600 --> 00:17:41,310
‫הנה הוא מתחיל! ידעתי.‬

237
00:17:41,393 --> 00:17:42,519
‫אני מצטער.‬

238
00:17:42,603 --> 00:17:45,272
‫כשהולכים לסעוד במלון יוקרה,‬

239
00:17:45,355 --> 00:17:49,234
‫חייבים ללבוש ז'קט חליפה,‬
‫לא משנה איזה מטבח זה.‬

240
00:17:49,318 --> 00:17:52,279
‫איך יכול להיות‬
‫שגבר אמיתי בן 18 לא יודע את זה?‬

241
00:17:52,988 --> 00:17:56,283
‫סליחה. אף אחד לא לימד אותי את זה.‬

242
00:17:56,867 --> 00:17:58,285
‫אתה מתחצף?‬

243
00:18:04,083 --> 00:18:05,542
‫ועוד איך.‬

244
00:18:07,377 --> 00:18:10,464
‫ברכות הולמות. נאום הולם.‬

245
00:18:10,547 --> 00:18:14,301
‫לבוש הולם. תקשורת הולמת. נימוסים הולמים.‬

246
00:18:15,385 --> 00:18:17,805
‫אף אחד לא לימד אותי את כל הדברים אלה.‬

247
00:18:19,264 --> 00:18:22,059
‫תתחזק. תהיה חזק.‬

248
00:18:22,726 --> 00:18:25,145
‫זה המסר היחיד שאבא שלי, יוג'ירו הנמה,‬

249
00:18:25,229 --> 00:18:29,066
‫שלח ללא הרף לבנו, באקי.‬

250
00:18:29,858 --> 00:18:31,318
‫צייתי לזה.‬

251
00:18:33,403 --> 00:18:36,323
‫אני חזק. זה הדבר היחיד שעשיתי‬
‫כפי שלימדת אותי.‬

252
00:18:37,199 --> 00:18:40,077
‫קדימה, תבחן אותי.‬
‫אפשר אפילו לעשות את זה כאן.‬

253
00:18:40,661 --> 00:18:42,079
‫מר… מר הנמה…‬

254
00:18:46,250 --> 00:18:47,334
‫שב.‬

255
00:18:52,172 --> 00:18:55,926
‫אז תרצו משקה קל לפני ארוחת הערב?‬

256
00:18:56,009 --> 00:18:56,844
‫כן.‬

257
00:18:57,427 --> 00:18:59,096
‫מיץ תפוזים סחוט, בבקשה.‬

258
00:18:59,680 --> 00:19:02,182
‫שרי יבש בכוס גדולה, בבקשה.‬

259
00:19:10,149 --> 00:19:12,109
‫זה אפריטיף טיפוסי.‬

260
00:19:12,985 --> 00:19:13,861
‫תטעם.‬

261
00:19:18,699 --> 00:19:20,284
‫זה טוב.‬

262
00:19:20,367 --> 00:19:21,201
‫כן.‬

263
00:19:22,035 --> 00:19:25,706
‫וככה החלה סעודת האב ובן שלנו.‬

264
00:19:26,707 --> 00:19:28,375
‫זה היה פשוט לא מציאותי.‬

265
00:19:28,458 --> 00:19:30,127
‫לסעוד עם אבא שלי…‬

266
00:19:30,836 --> 00:19:32,462
‫החוויה הייתה חדשה למדי.‬

267
00:19:32,963 --> 00:19:36,091
‫תרשו לי לספר לכם על המתאבן.‬

268
00:19:36,175 --> 00:19:39,344
‫מדובר בכמהין שחורות טחונות מתובלות במלח גס‬

269
00:19:39,428 --> 00:19:43,515
‫בתוספת ממרח העשוי מזיתים שלמים.‬

270
00:19:43,599 --> 00:19:47,895
‫הן משולבות עם טופו מסונן‬
‫ושמנת טרייה בהתאם לחך היפני.‬

271
00:19:47,978 --> 00:19:50,147
‫זאת אחת מהמלצות השף.‬

272
00:19:50,230 --> 00:19:51,440
‫בתיאבון.‬

273
00:19:52,482 --> 00:19:54,943
‫תשתמש בסכו"ם מבחוץ.‬

274
00:19:55,027 --> 00:19:56,904
‫למנה הזאת, כף תהיה הכי מתאימה.‬

275
00:19:56,987 --> 00:19:58,572
‫אה… טוב.‬

276
00:20:02,951 --> 00:20:04,411
‫זה מעולה!‬

277
00:20:04,995 --> 00:20:07,414
‫זה מדהים. זה טעים.‬

278
00:20:08,999 --> 00:20:10,667
‫אז ככה מניחים את הכף.‬

279
00:20:13,420 --> 00:20:17,174
‫אני יכול להבין מרק בשר, ירקות או פירות ים…‬

280
00:20:17,716 --> 00:20:19,676
‫אבל מרק צבי ים?‬

281
00:20:23,013 --> 00:20:24,681
‫זה מעדן.‬

282
00:20:25,515 --> 00:20:29,728
‫מיותר לציין שהזמן חלף במהרה‬
‫במהלך סעודת האב והבן שלנו.‬

283
00:20:31,063 --> 00:20:34,024
‫רק אכלנו במסעדה, אז זה היה טבעי.‬

284
00:20:36,777 --> 00:20:39,696
‫תרצו משהו מתוק?‬

285
00:20:40,280 --> 00:20:41,531
‫לא, תודה.‬

286
00:20:41,615 --> 00:20:43,951
‫אני אקח אספרסו בספל גדול.‬

287
00:20:44,534 --> 00:20:45,619
‫אותו הדבר.‬

288
00:20:45,702 --> 00:20:46,870
‫בהחלט.‬

289
00:20:48,038 --> 00:20:50,916
‫אפילו כאן,‬
‫ההתנהגות של אבא שלי הייתה מדהימה.‬

290
00:20:51,667 --> 00:20:55,462
‫הייתי ממש גאה לראות‬
‫כמה מורגל הוא היה למקומות כאלה.‬

291
00:21:00,300 --> 00:21:01,510
‫זה מר.‬

292
00:21:01,593 --> 00:21:05,973
‫למה קפה אספרסו חייב להיות כזה מר?‬

293
00:21:07,432 --> 00:21:11,478
‫זה היה מר, ואז…‬
‫התחילה שיחה מרירה עוד יותר.‬

294
00:21:12,145 --> 00:21:14,231
‫למה אתה שואל את זה עכשיו?‬

295
00:21:15,941 --> 00:21:16,900
‫"למה?"‬

296
00:21:17,776 --> 00:21:20,153
‫כי אני ממש רוצה לדעת.‬

297
00:21:21,071 --> 00:21:22,489
‫זה באמת כל כך מוזר?‬

298
00:21:22,572 --> 00:21:25,742
‫זה כל כך מוזר לרצות לדעת‬
‫למה אבא שלי הרג את אמא שלי?‬

299
00:21:26,410 --> 00:21:28,245
‫מעולם לא שאלתי את זה.‬

300
00:21:28,328 --> 00:21:31,748
‫למה? למה הרגת את אמא, אבא?‬

301
00:21:34,084 --> 00:21:39,256
‫יש דברים שלא מדברים עליהם‬
‫עם רמת הבנה של ילד חוצפן.‬

302
00:21:39,339 --> 00:21:41,258
‫דע את מקומך!‬

303
00:21:42,092 --> 00:21:44,511
‫בתור הבן שלה, זו זכותי לדעת.‬

304
00:21:53,103 --> 00:21:57,774
‫אז אבא, מה אני צריך לעשות כדי שתספר לי?‬

305
00:22:00,986 --> 00:22:02,529
‫אז, אבא…‬

306
00:22:04,740 --> 00:22:06,033
‫סליחה.‬

307
00:22:09,453 --> 00:22:11,038
‫זה מה שאני צריך לעשות?‬

308
00:22:11,121 --> 00:22:13,290
‫חתיכת…‬

309
00:22:13,874 --> 00:22:15,042
‫או אולי…‬

310
00:22:16,418 --> 00:22:17,627
‫ככה!‬

311
00:23:47,426 --> 00:23:51,138
‫תרגום כתוביות: שלומית בכר‬