1 00:01:38,431 --> 00:01:41,017 ‫- באקי הנמה -‬ 2 00:01:46,231 --> 00:01:47,607 ‫- חיל האוויר של ארה"ב -‬ 3 00:01:47,690 --> 00:01:49,025 ‫כולכם רואים את זה?‬ 4 00:01:49,526 --> 00:01:51,069 ‫זה מטוס צבאי.‬ 5 00:01:51,152 --> 00:01:52,654 ‫בתוכו…‬ 6 00:01:53,238 --> 00:01:55,073 ‫נמצא מה שעורר מהומה בארה"ב.‬ 7 00:01:55,156 --> 00:01:58,535 ‫אני מניח שניתן לכנותו אדם פרימטיבי.‬ ‫נכון, פרופסור קוואמוטו?‬ 8 00:01:59,119 --> 00:02:00,954 ‫טוב, אני מניח שכן.‬ 9 00:02:01,746 --> 00:02:04,415 ‫הם אומרים שהוא הוקם לתחייה מתקופת היורה.‬ 10 00:02:05,416 --> 00:02:07,085 ‫כן, זה מה שהם טוענים.‬ 11 00:02:08,169 --> 00:02:11,172 ‫הו! זה הוא?‬ 12 00:02:11,256 --> 00:02:12,674 ‫כן, זה הוא!‬ 13 00:02:12,757 --> 00:02:16,678 ‫הוא הגיע, מאובטח על ידי קבוצת חיילים.‬ 14 00:02:16,761 --> 00:02:17,637 ‫זה הוא.‬ 15 00:02:19,514 --> 00:02:20,557 ‫הוא עצום.‬ 16 00:02:20,640 --> 00:02:22,851 ‫בגובה שני מטרים לפחות, אולי יותר.‬ 17 00:02:22,934 --> 00:02:25,186 ‫וואו, יש לו חתיכת מבט חודר.‬ 18 00:02:25,270 --> 00:02:26,938 ‫הוא נראה חשדן.‬ 19 00:02:27,522 --> 00:02:29,440 ‫הוא בודק את הסביבה שלו.‬ 20 00:02:34,028 --> 00:02:35,071 ‫קפטן.‬ 21 00:02:36,489 --> 00:02:38,950 ‫הבחור הזה… הוא חזק.‬ 22 00:02:39,659 --> 00:02:42,287 ‫הוא די ברברי.‬ 23 00:02:42,370 --> 00:02:44,581 ‫הוא משדר תחושה מאוד פרימיטיבית.‬ 24 00:02:45,456 --> 00:02:46,833 ‫את איתנו, גברת איזאווה?‬ 25 00:02:47,417 --> 00:02:50,086 ‫תוכלי לנסות לגרום לו לדבר?‬ 26 00:02:50,170 --> 00:02:52,463 ‫בטח. אני אנסה!‬ 27 00:02:54,174 --> 00:02:55,842 ‫סליחה!‬ ‫-לא!‬ 28 00:02:55,925 --> 00:02:57,468 ‫לא!‬ ‫-שלום…‬ 29 00:03:06,686 --> 00:03:08,354 ‫לא!‬ 30 00:03:11,941 --> 00:03:12,859 ‫מה?‬ 31 00:03:13,568 --> 00:03:14,861 ‫אוי…‬ 32 00:03:16,446 --> 00:03:17,614 ‫לא!‬ 33 00:03:21,868 --> 00:03:24,454 ‫ברברי באופן מעורר רחמים.‬ 34 00:03:31,794 --> 00:03:34,005 ‫ברברי באופן אבסורדי.‬ 35 00:03:36,758 --> 00:03:38,301 ‫כל יפן הייתה עדה לזה.‬ 36 00:03:38,801 --> 00:03:42,639 ‫הברבריות שלו כל כך טבעית,‬ ‫מטפורות לא יעשו עימה צדק.‬ 37 00:03:43,348 --> 00:03:44,182 ‫תפסיקו לצלם!‬ 38 00:03:44,265 --> 00:03:46,893 ‫חלקם ניסו להשתלט על המצב.‬ 39 00:03:46,976 --> 00:03:48,770 ‫חלקם לא יכלו לקבל את זה.‬ 40 00:03:49,812 --> 00:03:54,359 ‫כל אחד הגיב באופן שונה,‬ ‫אבל תשומת הלב שלהם הייתה מרוכזת בדבר אחד.‬ 41 00:03:56,277 --> 00:03:59,697 ‫מה הזכר הזה יעשה עכשיו?‬ 42 00:04:00,907 --> 00:04:02,700 ‫מה יהיה הצעד הבא שלו?‬ 43 00:04:04,994 --> 00:04:07,872 ‫בזמן שכל יפן מחכה בנשימה עצורה…‬ 44 00:04:09,457 --> 00:04:10,291 ‫הזכר הזה…‬ 45 00:04:21,928 --> 00:04:23,012 ‫הלך לישון.‬ 46 00:04:26,891 --> 00:04:29,686 ‫זו רק התיאוריה שלי.‬ 47 00:04:30,395 --> 00:04:32,522 ‫מאה מיליון השנים של הדינוזאורים,‬ 48 00:04:32,605 --> 00:04:35,817 ‫מתקופת היורה ועד תקופת הקרטיקון,‬ 49 00:04:35,900 --> 00:04:37,443 ‫הגיעו לסוף פתאומי‬ 50 00:04:37,527 --> 00:04:40,613 ‫כשמטאור ענק פגע בכדור הארץ.‬ 51 00:04:41,281 --> 00:04:43,866 ‫אני חושב שכולם מכירים את הסיפור עד כה.‬ 52 00:04:44,534 --> 00:04:46,953 ‫אבל כשהמטאור הענק פגע,‬ 53 00:04:47,787 --> 00:04:50,832 ‫מה בדיוק קרה אז?‬ 54 00:04:51,791 --> 00:04:54,460 ‫ענן אבק עצום התפזר ברחבי האטמוספרה,‬ 55 00:04:54,544 --> 00:04:56,587 ‫וחסם את חום השמש.‬ 56 00:04:56,671 --> 00:05:01,259 ‫טמפרטורת כדור הארץ מיד צנחה‬ ‫לטמפרטורה זהה לזו של החלל החיצון,‬ 57 00:05:01,342 --> 00:05:04,846 ‫מינוס 270.4 מעלות צלזיוס.‬ 58 00:05:05,930 --> 00:05:09,142 ‫הכול קפא בכדור הארץ.‬ 59 00:05:09,225 --> 00:05:11,352 ‫הדינוזאורים הענקיים והחרקים,‬ 60 00:05:11,978 --> 00:05:14,105 ‫וגם כל הקרבות.‬ 61 00:05:15,106 --> 00:05:18,609 ‫הפגיעה הסיטה את לוחות קרום כדור הארץ.‬ 62 00:05:18,693 --> 00:05:25,616 ‫כתוצאה מכך, שכבת אבן המלח‬ ‫היציבה בדרך כלל שימרה את הקרב הזה.‬ 63 00:05:26,200 --> 00:05:29,829 ‫באשר לשני היצורים‬ ‫שהתגלו משומרים במלח קודם לכן,‬ 64 00:05:29,912 --> 00:05:33,624 ‫אחד נפגע קשה מכדי להחיותו.‬ 65 00:05:35,585 --> 00:05:38,254 ‫אבל אחד נשאר שלם.‬ 66 00:05:38,338 --> 00:05:41,841 ‫ובאשר לתקרית שהתרחשה מוקדם יותר‬ ‫בנמל התעופה האנדה,‬ 67 00:05:42,550 --> 00:05:46,929 ‫אני מצר על הכתבת שנפלה קורבן.‬ 68 00:05:47,722 --> 00:05:51,934 ‫עם זאת, עליכם להבין שהוא הגיע מכדור הארץ‬ ‫של לפני 200 מיליון שנה,‬ 69 00:05:52,018 --> 00:05:55,021 ‫אשר היה כוכב לכת שונה לחלוטין.‬ 70 00:05:55,104 --> 00:05:58,024 ‫הערכים והעקרונות המוסריים שלנו‬ 71 00:05:58,107 --> 00:06:00,610 ‫הם חסרי משמעות עבורו.‬ 72 00:06:03,237 --> 00:06:05,406 ‫- תענישו את הפיקל -‬ 73 00:06:05,490 --> 00:06:07,158 ‫- תנו לנו את פיקל!! -‬ 74 00:06:08,451 --> 00:06:10,495 ‫אתם רואים מה קורה כאן?‬ 75 00:06:10,578 --> 00:06:14,165 ‫אזרחים רגילים צובאים על השער הראשי‬ ‫של בסיס צבא ארה"ב.‬ 76 00:06:15,249 --> 00:06:17,877 ‫כיוון שמי שנפלה קורבן הייתה‬ ‫כתבת חדשות אהודה,‬ 77 00:06:17,960 --> 00:06:20,421 ‫מספר המפגינים מונה מאות.‬ 78 00:06:20,922 --> 00:06:26,928 ‫צבא ארה"ב לא הגיב‬ ‫בנוגע לאונס על ידי האדם הפרימיטיבי.‬ 79 00:06:27,011 --> 00:06:30,431 ‫בשל כך, זעם המפגינים עולה על גדותיו.‬ 80 00:06:33,059 --> 00:06:34,936 ‫אני יודע שפיקל כאן.‬ 81 00:06:35,895 --> 00:06:37,063 ‫אני נכנס.‬ 82 00:06:41,359 --> 00:06:42,193 ‫לא!‬ 83 00:06:55,873 --> 00:06:58,960 ‫הם בנו את הדבר הזה במשהו כמו חודש,‬ 84 00:07:00,336 --> 00:07:02,213 ‫אבל אני לא בטוח לגבי זה.‬ 85 00:07:02,296 --> 00:07:06,801 ‫צמיג. מגזינים. בריכה. וזה.‬ 86 00:07:08,010 --> 00:07:11,097 ‫זה נראה ברור ופשוט מדי.‬ 87 00:07:12,515 --> 00:07:14,308 ‫מעניין אם הוא בכלל נהנה מזה.‬ 88 00:07:14,809 --> 00:07:17,520 ‫שתוק. צופים בנו.‬ 89 00:07:23,609 --> 00:07:26,487 ‫זה כמעט כמו להתגנב לחדר השינה של אישה.‬ 90 00:07:27,822 --> 00:07:30,992 ‫מה חשבתי לעצמי שהתגנבתי לכאן?‬ 91 00:07:32,326 --> 00:07:34,996 ‫מאז שידור הטלוויזיה הזה…‬ 92 00:07:35,663 --> 00:07:39,750 ‫הדחף הזה התחיל ברגע שראיתי‬ ‫את הברברי המסתורי הזה.‬ 93 00:07:40,835 --> 00:07:43,754 ‫שומר. הוא בא הנה.‬ 94 00:08:05,485 --> 00:08:08,404 ‫אני יכול להסתובב ככה בינתיים.‬ 95 00:08:11,491 --> 00:08:12,783 ‫טיפשים.‬ 96 00:08:16,412 --> 00:08:18,247 ‫מפגינים, התרחקו.‬ 97 00:08:18,748 --> 00:08:20,416 ‫החבר'ה האלה עומדים להתעופף!‬ 98 00:08:25,463 --> 00:08:27,089 ‫- טמוטסו אישיזוקה, (34) מפגין -‬ 99 00:08:27,173 --> 00:08:31,552 ‫היה ממש חם לידו, כמו מנוע או משהו.‬ 100 00:08:33,471 --> 00:08:34,555 ‫ואז פתאום,‬ 101 00:08:34,639 --> 00:08:37,058 ‫החיילים התחילו להכות אחד את השני‬ 102 00:08:37,141 --> 00:08:39,560 ‫מול הבחור בשחור.‬ 103 00:08:40,353 --> 00:08:42,647 ‫הבחור האחרון אפילו לא ניסה לעצור אותם.‬ 104 00:08:42,730 --> 00:08:44,565 ‫הוא התחיל להרביץ לעצמו!‬ 105 00:08:46,025 --> 00:08:48,945 ‫האיש בשחור, הוא פשוט עמד והסתכל.‬ 106 00:08:50,154 --> 00:08:53,658 ‫בסופו של דבר, הוא ניגש לשער.‬ 107 00:08:54,158 --> 00:08:56,327 ‫החיילים המשיכו להכות זה את זה.‬ 108 00:08:57,078 --> 00:08:58,829 ‫זה היה כאילו, אתם יודעים,‬ 109 00:08:58,913 --> 00:09:02,833 ‫כשאחים מופרעים נתפסים בעת מעשה קונדס‬ ‫על ידי האבא הקשוח שלהם,‬ 110 00:09:03,417 --> 00:09:05,920 ‫והם מנסים להאשים אחד את השני.‬ 111 00:09:06,420 --> 00:09:10,841 ‫כאילו שהם הענישו את עצמם‬ ‫לפני שאבא שלהם הספיק להעניש אותם.‬ 112 00:09:11,801 --> 00:09:15,846 ‫למרות שהם דיממו,‬ ‫איבדו שיניים והתחילו להתנפח,‬ 113 00:09:16,472 --> 00:09:19,225 ‫שלושת הגברים לא ניסו להפסיק.‬ 114 00:09:20,184 --> 00:09:21,018 ‫אבל אז…‬ 115 00:09:21,686 --> 00:09:22,520 ‫עצרו!‬ 116 00:09:23,563 --> 00:09:26,065 ‫זה היה כמו פקודה מהנשיא.‬ 117 00:09:26,148 --> 00:09:28,025 ‫הם עצרו מיד.‬ 118 00:09:29,026 --> 00:09:30,861 ‫ואז הוא אמר משהו מוזר.‬ 119 00:09:31,404 --> 00:09:33,364 ‫עשיתם בחירה נכונה.‬ 120 00:09:33,864 --> 00:09:38,077 ‫אם אפילו אחד מכם היה בורח במקום להילחם,‬ 121 00:09:38,160 --> 00:09:40,121 ‫הייתי שוחט אתכם במקום.‬ 122 00:09:41,789 --> 00:09:44,834 ‫אבל אם הייתם תוקפים אותי, גורלכם היה זהה.‬ 123 00:09:45,918 --> 00:09:49,630 ‫אז כמוצא אחרון, החלטתם לפגוע זה בזה,‬ 124 00:09:50,214 --> 00:09:51,882 ‫לפגוע בעצמכם.‬ 125 00:09:52,967 --> 00:09:55,636 ‫זו האפשרות הכי טובה. עשיתם את הדבר הנכון.‬ 126 00:09:57,597 --> 00:09:58,806 ‫אני אסלח לכם.‬ 127 00:09:59,640 --> 00:10:01,684 ‫מה היו הבעות הפנים שלהם אז?‬ 128 00:10:02,268 --> 00:10:03,728 ‫נראה שהוקל להם.‬ 129 00:10:04,270 --> 00:10:06,105 ‫היה ברור לכל מי שצפה‬ 130 00:10:06,188 --> 00:10:08,858 ‫שהם חשו הקלה עמוק בפנים.‬ 131 00:10:08,941 --> 00:10:11,819 ‫אבל הם הוכו נמרצות עד זוב דם.‬ 132 00:10:13,863 --> 00:10:17,575 ‫טוב, הוא פשוט חתך את המנעול.‬ ‫רק עם הידיים שלו.‬ 133 00:10:22,038 --> 00:10:25,082 ‫ואז הוא נכנס, כאילו זה היה הבית שלו.‬ 134 00:10:25,166 --> 00:10:28,461 ‫לא, אף אחד לא עצר אותו.‬ ‫זה היה יותר מדי מסוכן.‬ 135 00:10:30,296 --> 00:10:35,509 ‫כל עוד אתאים את נשימתי לשלו,‬ ‫החייל הזה לא יבחין בי.‬ 136 00:10:36,344 --> 00:10:37,470 ‫הבעיה האמיתית,‬ 137 00:10:38,554 --> 00:10:43,100 ‫היא היכן בבסיס הצבאי הגדול הזה‬ ‫מוסתר האדם הפרימיטיבי.‬ 138 00:10:44,060 --> 00:10:46,187 ‫איפה הוא בבסיס הענק הזה?‬ 139 00:10:51,442 --> 00:10:52,276 ‫היי.‬ 140 00:10:52,360 --> 00:10:53,194 ‫היי.‬ 141 00:10:54,236 --> 00:10:56,364 ‫זה חתיכת כאב ראש.‬ 142 00:10:57,448 --> 00:10:58,491 ‫אתה מתכוון לפיקל?‬ 143 00:10:59,283 --> 00:11:00,910 ‫אני בשמירה עד הבוקר.‬ 144 00:11:00,993 --> 00:11:02,370 ‫אוי, בנאדם. איזה באסה.‬ 145 00:11:02,953 --> 00:11:04,872 ‫כשאסיים, בוא נשתה משהו.‬ 146 00:11:04,955 --> 00:11:06,624 ‫בטח. נתראה.‬ 147 00:11:06,707 --> 00:11:07,541 ‫נתראה.‬ 148 00:11:14,465 --> 00:11:15,591 ‫יש לי מזל.‬ 149 00:11:16,175 --> 00:11:19,387 ‫אם אישאר עם החייל הזה,‬ ‫הוא ייקח אותי לאדם הפרימיטיבי.‬ 150 00:11:24,684 --> 00:11:25,518 ‫זה בטח כאן.‬ 151 00:11:26,852 --> 00:11:27,687 ‫מה?‬ 152 00:11:33,192 --> 00:11:34,026 ‫סליחה.‬ 153 00:11:43,411 --> 00:11:46,122 ‫כאן בטח מוחזק האדם הפרימיטיבי.‬ 154 00:11:46,831 --> 00:11:48,332 ‫בסיס בתוך הבסיס.‬ 155 00:12:06,225 --> 00:12:07,059 ‫זה פתוח.‬ 156 00:12:10,855 --> 00:12:12,815 ‫וגם זה פתוח.‬ 157 00:12:14,608 --> 00:12:17,111 ‫זה כאילו מישהו התגנב לפניי.‬ 158 00:12:22,324 --> 00:12:23,325 ‫מה?‬ 159 00:12:24,118 --> 00:12:25,077 ‫אתה…‬ 160 00:12:29,874 --> 00:12:32,376 ‫קושו שינוגי.‬ 161 00:12:32,460 --> 00:12:33,878 ‫קאיו רטסו.‬ 162 00:12:34,545 --> 00:12:35,713 ‫למה…‬ 163 00:12:36,255 --> 00:12:37,089 ‫אתה כאן?‬ 164 00:12:42,219 --> 00:12:43,512 ‫אז גם אתה, אה?‬ 165 00:12:43,596 --> 00:12:44,472 ‫מה?‬ 166 00:12:44,555 --> 00:12:46,265 ‫באת לראות את פיקל.‬ 167 00:12:49,435 --> 00:12:52,104 ‫רואים מיד את הכוח שלו.‬ 168 00:12:52,188 --> 00:12:56,358 ‫הברבריות שלו נטועה עמוק כל כך,‬ ‫לא אכפת לו שיסתכלו עליו כשהוא מזדווג.‬ 169 00:12:56,984 --> 00:13:01,614 ‫להבת הסקרנות שלך בערה,‬ ‫אז פתאום מצאת את עצמך בבסיס הזה.‬ 170 00:13:03,199 --> 00:13:05,826 ‫אני רוצה לפגוש אותו. אני רוצה לראות אותו.‬ 171 00:13:06,911 --> 00:13:10,122 ‫ואם אפשר, אני רוצה להילחם בו.‬ 172 00:13:11,081 --> 00:13:14,293 ‫נראה ששנינו חושבים אותו הדבר.‬ 173 00:13:14,960 --> 00:13:16,921 ‫אנחנו נשמות תאומות,‬ 174 00:13:17,004 --> 00:13:19,715 ‫ואנחנו אמורים לקבל זה את זה בלחיצת יד חמה.‬ 175 00:13:19,799 --> 00:13:21,133 ‫אבל זה לא יקרה.‬ 176 00:13:22,885 --> 00:13:24,470 ‫אני הגעתי לפה קודם.‬ 177 00:13:26,972 --> 00:13:28,224 ‫יש תלונות?‬ 178 00:13:38,025 --> 00:13:39,902 ‫היי, שינוגי.‬ 179 00:13:40,611 --> 00:13:42,655 ‫אתה לא הראשון שהגיע הנה.‬ 180 00:13:43,280 --> 00:13:44,406 ‫דופו!‬ 181 00:13:51,497 --> 00:13:52,498 ‫ג'ק!‬ 182 00:13:56,502 --> 00:13:58,170 ‫גוקי!‬ 183 00:14:01,090 --> 00:14:03,843 ‫ניסיתי לחכות לזמן המתאים,‬ 184 00:14:03,926 --> 00:14:05,928 ‫אבל מסתבר שלא יכולתי לחכות.‬ 185 00:14:06,512 --> 00:14:08,222 ‫קאטסומי אורוצ'י?‬ 186 00:14:08,305 --> 00:14:09,682 ‫הבנתי.‬ 187 00:14:10,850 --> 00:14:13,686 ‫אז זה מה שקורה פה.‬ 188 00:14:14,436 --> 00:14:16,021 ‫קאיו ג'אקו.‬ 189 00:14:16,105 --> 00:14:18,190 ‫רטסו, מזמן לא התראינו.‬ 190 00:14:19,108 --> 00:14:22,069 ‫זה חתיכת איחוד.‬ 191 00:14:22,820 --> 00:14:24,947 ‫זה נהיה מביך.‬ 192 00:14:25,030 --> 00:14:28,868 ‫הזקנים והצעירים,‬ ‫לבושים בשחור מכף רגל ועד ראש,‬ 193 00:14:28,951 --> 00:14:30,452 ‫כאילו אנחנו משחקים בנינג'ות.‬ 194 00:14:30,536 --> 00:14:34,206 ‫כן, זה די מביך.‬ 195 00:14:35,749 --> 00:14:37,668 ‫ג'אקו, אפילו אתה באת?‬ 196 00:14:37,751 --> 00:14:41,964 ‫מה? אתה לא רציני, "אורוצ'י אוכל אדם".‬ 197 00:14:42,548 --> 00:14:45,759 ‫חינוך חברתי הוא היבט חשוב‬ ‫של אמנויות לחימה.‬ 198 00:14:45,843 --> 00:14:50,681 ‫לימודו הוא משימה חיונית‬ ‫שעוזרת לנוער מבטיח לחיות חיים ראויים.‬ 199 00:14:50,764 --> 00:14:52,558 ‫"נוער מבטיח"?‬ 200 00:14:53,058 --> 00:14:55,477 ‫אתה מדבר על פיקל?‬ 201 00:14:56,103 --> 00:14:58,063 ‫מה? טוב, כן.‬ 202 00:14:58,564 --> 00:15:00,399 ‫כולנו קורצנו מאותו החומר.‬ 203 00:15:00,482 --> 00:15:02,401 ‫כל כך מגרד לנו להילחם.‬ 204 00:15:02,484 --> 00:15:04,111 ‫בגלל זה פרצנו פנימה.‬ 205 00:15:04,695 --> 00:15:07,615 ‫עכשיו זה אמן לחימה אמיתי.‬ 206 00:15:07,698 --> 00:15:10,868 ‫האמת שזה בדיוק מה שאנחנו.‬ 207 00:15:12,202 --> 00:15:13,120 ‫אם ככה…‬ 208 00:15:14,914 --> 00:15:16,373 ‫מי יילחם בפיקל?‬ 209 00:15:16,457 --> 00:15:21,003 ‫אבל קודם כדאי שנראה מה פיקל עושה.‬ 210 00:15:26,258 --> 00:15:27,134 ‫הוא ישן.‬ 211 00:15:27,718 --> 00:15:32,514 ‫תראו אותו כזה נינוח,‬ ‫אפילו עם כל ההמולה כאן.‬ 212 00:15:32,598 --> 00:15:36,518 ‫אתה באמת חושב שהוא נינוח?‬ 213 00:15:37,603 --> 00:15:40,898 ‫מעניין אם הוא בכלל חושב‬ ‫שאנחנו האויבים שלו.‬ 214 00:15:47,988 --> 00:15:49,406 ‫הוא התעורר… וואו!‬ 215 00:16:11,011 --> 00:16:14,264 ‫ברוך הבא, פיקל, לעתיד.‬ 216 00:16:16,016 --> 00:16:18,185 ‫נראה שכולנו כאן.‬ 217 00:16:20,646 --> 00:16:23,440 ‫איזה אספסוף מגוון.‬ 218 00:16:26,652 --> 00:16:30,072 ‫היי, למי אתה קורא אספסוף?‬ 219 00:16:33,033 --> 00:16:35,703 ‫בגלל זה אף אחד לא רוצה להיות בחברתך.‬ 220 00:16:35,786 --> 00:16:38,455 ‫לא אני, לא באקי, אפילו לא אבא שלך.‬ 221 00:16:41,417 --> 00:16:45,963 ‫אתה בא הנה בלי תוכנית ומניח שהכול יסתדר.‬ 222 00:16:46,588 --> 00:16:48,799 ‫אפילו שאתה חש שאתה עומד להפסיד,‬ 223 00:16:48,882 --> 00:16:52,219 ‫אתה לא יכול שלא‬ ‫להעמיד פני גיבור מול אבא שלך.‬ 224 00:16:52,845 --> 00:16:55,014 ‫ואם תימנע מלהיהרג באופן מיידי,‬ 225 00:16:55,097 --> 00:16:57,725 ‫אתה סומך על זה שתקבל עזרה.‬ 226 00:16:58,642 --> 00:17:00,561 ‫הוא ידע בדיוק מה הוא חשב.‬ 227 00:17:00,644 --> 00:17:03,814 ‫הוא ראה מה התחולל בראשו‬ ‫של לוחם הקראטה הצעיר.‬ 228 00:17:04,732 --> 00:17:07,651 ‫נותר לו רק דבר אחד לעשות.‬ 229 00:17:19,580 --> 00:17:22,082 ‫לך תשחק "סבתא סורגת" בפינה.‬ 230 00:17:30,174 --> 00:17:31,008 ‫פנו דרך!‬ 231 00:17:32,426 --> 00:17:33,510 ‫אני נכנס.‬ 232 00:17:33,594 --> 00:17:34,511 ‫אבל…‬ 233 00:17:35,137 --> 00:17:36,013 ‫טיפש.‬ 234 00:17:44,605 --> 00:17:45,522 ‫מה?‬ 235 00:18:00,704 --> 00:18:01,663 ‫אני כאן.‬ 236 00:18:02,372 --> 00:18:03,791 ‫פיקל.‬ 237 00:18:04,541 --> 00:18:09,671 ‫אתה לוחם מכדור הארץ הקדום,‬ ‫אבל אתה קרוי על שם ירק מומלח.‬ 238 00:18:10,964 --> 00:18:13,050 ‫אם אתה לא מבין מה אני אומר,‬ 239 00:18:13,133 --> 00:18:14,885 ‫אז תחוש את הכוונה שלי,‬ 240 00:18:16,220 --> 00:18:21,391 ‫כמו תינוק שלא מבין שפה‬ ‫אבל מבין את אהבת אמו.‬ 241 00:18:21,892 --> 00:18:25,312 ‫דע בלבך את רגשותינו כלפיך.‬ 242 00:18:26,313 --> 00:18:29,817 ‫השמונה שהתאספו כאן, כמוני,‬ 243 00:18:30,609 --> 00:18:32,152 ‫באו להילחם בך.‬ 244 00:18:33,612 --> 00:18:37,449 ‫בתקופה שבה היצורים החזקים ביותר‬ ‫הסתובבו בכדור הארץ,‬ 245 00:18:37,533 --> 00:18:40,035 ‫אתה ניזונת מהיצור החזק ביותר בהיסטוריה.‬ 246 00:18:41,870 --> 00:18:46,416 ‫אם רק רצית לאכול, היו דרכים‬ ‫אחרות שהיית יכול לעשות את זה.‬ 247 00:18:47,501 --> 00:18:49,461 ‫אבל במקום זאת, הלכת עליו.‬ 248 00:18:50,045 --> 00:18:51,463 ‫עוררת את הסקרנות שלי.‬ 249 00:19:27,332 --> 00:19:28,333 ‫ממזר.‬ 250 00:19:28,876 --> 00:19:31,253 ‫הוא גרם לי לעשות מהלך.‬ 251 00:19:36,258 --> 00:19:37,509 ‫הוא קם.‬ 252 00:19:38,343 --> 00:19:40,012 ‫הפעולה הפשוטה הזאת לבדה‬ 253 00:19:40,762 --> 00:19:43,265 ‫כבשה את עיני כל הלוחמים.‬ 254 00:19:44,433 --> 00:19:49,897 ‫בגלל הכניעה לציביליזציה,‬ ‫רבות מיכולותינו הגופניות אבדו.‬ 255 00:19:50,772 --> 00:19:53,567 ‫אבל בגוף ששימר את היכולות האלה במלואן,‬ 256 00:19:53,650 --> 00:19:56,862 ‫אפילו הפעולה הפשוטה ביותר היא יפהפייה.‬ 257 00:19:58,071 --> 00:20:01,658 ‫אחרי שראו את זה, איך הם יכלו פשוט לעזוב?‬ 258 00:20:01,742 --> 00:20:05,537 ‫קנאת הלוחמים הגיעה לשיאה, כש…‬ 259 00:20:05,621 --> 00:20:07,122 ‫עצור!‬ 260 00:20:08,165 --> 00:20:11,126 ‫מר יוג'ירו הנמה. אל תזוז.‬ 261 00:20:12,628 --> 00:20:14,087 ‫צא החוצה.‬ 262 00:20:14,171 --> 00:20:16,798 ‫הבניין מוקף לחלוטין.‬ 263 00:20:25,849 --> 00:20:28,685 ‫צר לי להפריע לך בזמן ששעשעת את עצמך.‬ 264 00:20:28,769 --> 00:20:33,899 ‫אני המפקד הנרי של פלוגה שתיים בגדוד 301.‬ 265 00:20:34,650 --> 00:20:38,654 ‫זו דרך ממש מנומסת לעצור פורץ.‬ 266 00:20:38,737 --> 00:20:40,197 ‫זה לא מעצר!‬ 267 00:20:40,280 --> 00:20:43,575 ‫לצבא ארה"ב אין את היכולת לעצור אותך.‬ 268 00:20:43,659 --> 00:20:46,828 ‫איך ידעת שאני הפורץ?‬ 269 00:20:47,412 --> 00:20:51,833 ‫זו לא הייתה פריצה.‬ ‫פשוט נכנסת דרך השער הקדמי.‬ 270 00:20:52,584 --> 00:20:57,589 ‫לפי העובדה שהשומרים בשער‬ ‫לא יכלו לקרוא לתגבורת,‬ 271 00:20:58,465 --> 00:21:02,844 ‫ידעתי שזה חייב להיות עוג, יוג'ירו הנמה.‬ 272 00:21:03,679 --> 00:21:05,847 ‫יש לך תעוזה לנסות להתחנף אליי.‬ 273 00:21:05,931 --> 00:21:07,599 ‫בתור חייל,‬ 274 00:21:07,683 --> 00:21:10,519 ‫אני מתענג על הכבוד לפגוש אותך.‬ 275 00:21:11,019 --> 00:21:12,771 ‫אז מה אתה רוצה?‬ 276 00:21:13,981 --> 00:21:15,107 ‫בדיוק הגעתי לזה.‬ 277 00:21:15,691 --> 00:21:20,404 ‫פיקל הוא אוצר לאומי לכלל האנושות.‬ 278 00:21:20,487 --> 00:21:22,364 ‫הוא מורשת עולמית חיה.‬ 279 00:21:23,699 --> 00:21:26,118 ‫בבקשה, נסוג עכשיו.‬ 280 00:21:28,704 --> 00:21:29,621 ‫בתנאי אחד.‬ 281 00:21:31,164 --> 00:21:33,125 ‫תן גם לשמונת האחרים לעזוב.‬ 282 00:21:34,251 --> 00:21:36,378 ‫אתה מתכוון שגם הם?‬ 283 00:21:37,045 --> 00:21:41,883 ‫אתה יודע היטב שהחבר'ה האלה‬ ‫לא באו להשמיד או לגנוב כלום.‬ 284 00:21:42,718 --> 00:21:45,387 ‫כמוני, הם רק באו להגיד שלום.‬ 285 00:21:46,179 --> 00:21:48,515 ‫אבל אם אתה לא אוהב את זה, זה בסדר.‬ 286 00:21:49,391 --> 00:21:50,642 ‫לא, לא!‬ 287 00:21:54,062 --> 00:21:56,773 ‫וכך, המסך ירד בשלום‬ 288 00:21:56,857 --> 00:21:59,651 ‫על סאגת הפלישה הלילית המאיימת ביותר בעולם.‬ 289 00:22:00,235 --> 00:22:02,154 ‫המבט שלך מוצא חן בעיניי, בן.‬ 290 00:22:03,196 --> 00:22:07,909 ‫הלוחמים שוחררו עשרה ק"מ מהבסיס הצבאי.‬ 291 00:22:09,161 --> 00:22:10,829 ‫כולם פרט לאחד.‬ 292 00:22:11,455 --> 00:22:14,041 ‫שמונה, אה? ברור שהוא ידע שאני כאן.‬ 293 00:22:16,418 --> 00:22:17,627 ‫היה נעים להכיר אותך.‬ 294 00:23:46,466 --> 00:23:51,138 ‫תרגום כתוביות: שלומית בכר‬