1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:07,360 --> 00:00:10,720
‫- ספיישל קומדיה של NETFLIX -‬

3
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

4
00:00:15,640 --> 00:00:17,680
‫דניאל, בוקר טוב.‬
‫-בוקר טוב, מנולו.‬

5
00:00:17,760 --> 00:00:19,480
‫הקפה שלך.‬
‫-והטוסט.‬

6
00:00:19,560 --> 00:00:20,680
‫הנה הקפה שלך.‬

7
00:00:20,760 --> 00:00:21,760
‫תודה, אח שלי.‬

8
00:00:22,360 --> 00:00:23,400
‫וטוסט עם שמן זית.‬

9
00:00:24,160 --> 00:00:25,120
‫בתאבון.‬

10
00:00:25,200 --> 00:00:26,240
‫תודה, מלך.‬

11
00:00:32,600 --> 00:00:33,960
‫- שנאה -‬

12
00:00:35,880 --> 00:00:36,840
‫זין.‬

13
00:00:37,320 --> 00:00:39,520
‫מנולו, תרשום לי. אני מאחר.‬
‫-אל תדאג.‬

14
00:00:39,600 --> 00:00:42,360
‫ברונו, בוא. הולכים.‬

15
00:00:47,880 --> 00:00:48,960
‫זין.‬

16
00:00:50,920 --> 00:00:53,160
‫- שנאה‬
‫דני רובירה -‬

17
00:01:04,640 --> 00:01:06,200
‫יאללה ביי. להתראות.‬

18
00:01:10,840 --> 00:01:11,840
‫כן, המסכה.‬

19
00:01:12,960 --> 00:01:14,280
‫טוב. קדימה.‬

20
00:01:55,960 --> 00:01:58,520
‫אתם לא מתחילים להבין‬

21
00:01:59,520 --> 00:02:02,760
‫כמה אני מתרגש להיות היום פה, במאלגה,‬

22
00:02:02,840 --> 00:02:05,320
‫אחרי ששרדתי והגעתי לגיל 40.‬

23
00:02:23,840 --> 00:02:25,200
‫תראו…‬

24
00:02:25,960 --> 00:02:28,480
‫אחרי מה שעוברים בכימותרפיה,‬

25
00:02:28,560 --> 00:02:30,800
‫טיפונת השיער שאפשר להראות… תראו.‬

26
00:02:34,040 --> 00:02:35,360
‫פסיכי, אה? כמעט…‬

27
00:02:45,280 --> 00:02:47,440
‫זה היה ממש קרוב. מטורף.‬

28
00:02:48,400 --> 00:02:49,720
‫כמעט לא… אה?‬

29
00:02:50,880 --> 00:02:53,240
‫הייתי שנה שלמה במשא ומתן עם פטרוס הקדוש.‬

30
00:02:56,000 --> 00:02:59,760
‫פטרוס אומר לי ״דני, בוא, עלה״,‬
‫ואני כזה ״רד אתה, זה אותו מרחק״.‬

31
00:02:59,840 --> 00:03:01,600
‫״עלה אתה.״ ״רד אתה.״‬

32
00:03:01,680 --> 00:03:04,640
‫״דני, עלה. אני ממש עמוס השנה.‬
‫בבקשה תעלה אתה.״‬

33
00:03:04,720 --> 00:03:06,160
‫ואני כזה ״לא״…‬

34
00:03:07,120 --> 00:03:09,160
‫״דני, אם לא תעלה, ינשור לך השיער.״‬

35
00:03:09,240 --> 00:03:10,600
‫אמרתי ״סבבה. סגור״.‬

36
00:03:12,200 --> 00:03:13,680
‫לא מתתי מתוך עצלנות.‬

37
00:03:20,320 --> 00:03:22,560
‫טוב…תודה רבה שבאתם.‬

38
00:03:22,640 --> 00:03:26,040
‫אני מניח שיש מין מטרה לערב הזה, כאן באולם.‬

39
00:03:26,120 --> 00:03:28,960
‫כולכם באתם הנה היום כדי לצחוק, לא?‬

40
00:03:29,040 --> 00:03:30,600
‫ואני, בתור קומיקאי,‬

41
00:03:30,680 --> 00:03:32,920
‫באתי לספק לכם את הצחוקים שאתם מחפשים.‬

42
00:03:33,000 --> 00:03:35,200
‫זה מה שמוסכם בינינו.‬

43
00:03:35,280 --> 00:03:38,640
‫וכמו שאתם רואים, זה ערב קצת מיוחד,‬
‫כי הפעם יש פה מצלמות.‬

44
00:03:38,720 --> 00:03:40,040
‫ההופעה מוקלטת.‬

45
00:03:40,120 --> 00:03:42,800
‫זה יהיה ספיישל בנטפליקס שישודר‬

46
00:03:42,880 --> 00:03:44,880
‫ביותר מ־1,700 מדינות.‬

47
00:03:46,480 --> 00:03:48,440
‫כמה מדינות יש? בהמון מדינות.‬

48
00:03:50,280 --> 00:03:51,400
‫המון מדינות.‬

49
00:03:53,920 --> 00:03:55,880
‫אבל תקלטו קטע.‬

50
00:03:55,960 --> 00:03:58,800
‫אנחנו נמצאים ברגע, בשנים האחרונות, שבו…‬

51
00:03:58,880 --> 00:04:01,480
‫כל הקומיקאים בתקופה קשה, כי…‬

52
00:04:01,560 --> 00:04:04,080
‫אנשים היום נעלבים מכל מיני דברים.‬

53
00:04:04,160 --> 00:04:06,360
‫כל דבר קטן מעליב אותם.‬

54
00:04:06,440 --> 00:04:08,680
‫בגלל שאנשים יצפו בזה בכל העולם,‬

55
00:04:08,760 --> 00:04:11,360
‫זה מוקדש למי שעלול להיעלב ממשהו‬

56
00:04:11,440 --> 00:04:13,920
‫שאני אגיד כאן הערב. בסדר?‬

57
00:04:14,000 --> 00:04:16,200
‫אז לאנשים האלה, שעלולים להיעלב,‬

58
00:04:16,280 --> 00:04:17,840
‫אני רוצה לומר את הדבר הבא:‬

59
00:04:19,160 --> 00:04:21,720
‫עברנו מגפה כלל־עולמית.‬

60
00:04:21,800 --> 00:04:23,120
‫אנחנו עדיין באמצע שלה.‬

61
00:04:23,600 --> 00:04:26,680
‫הכריזו על מצב חירום בספרד.‬

62
00:04:26,760 --> 00:04:28,360
‫הכניסו את כולנו לסגר.‬

63
00:04:28,440 --> 00:04:31,720
‫כעבור יומיים, אבחנו אצלי סרטן.‬

64
00:04:32,800 --> 00:04:34,880
‫שמונה טיפולי כימו.‬

65
00:04:34,960 --> 00:04:36,320
‫פעם ב־15 ימים.‬

66
00:04:36,400 --> 00:04:38,720
‫שש שעות החדירו לי חרא לגוף.‬

67
00:04:38,800 --> 00:04:40,520
‫ליטר וחצי של רעל.‬

68
00:04:41,240 --> 00:04:45,360
‫הייתי חוזר הביתה כאילו דרס אותי טווינגו.‬
‫לא טנדר, כי הוא היה הורג אותי.‬

69
00:04:48,440 --> 00:04:49,720
‫נשר לי השיער.‬

70
00:04:50,440 --> 00:04:52,440
‫ירדתי במשקל. הקאתי.‬

71
00:04:52,520 --> 00:04:55,320
‫שמונה־עשר טיפולי הקרנה.‬

72
00:04:55,400 --> 00:04:58,040
‫בחזה ובגרון היה לי ריח של עוף מטוגן.‬

73
00:04:58,120 --> 00:04:59,040
‫אני טבעוני.‬

74
00:05:03,440 --> 00:05:07,080
‫ואחרי כל זה,‬
‫נסעתי ליוון לעשות סרט על פליטים,‬

75
00:05:07,160 --> 00:05:10,400
‫הוריקנים, שריפות, תאונות ימיות.‬

76
00:05:10,480 --> 00:05:12,000
‫חטפתי דלקת אוזניים איומה.‬

77
00:05:12,080 --> 00:05:15,320
‫חזרתי למדריד, לחגוג יום הולדת,‬

78
00:05:15,400 --> 00:05:16,880
‫והכניסו אותי לסגר בהרים.‬

79
00:05:16,960 --> 00:05:18,840
‫ביליתי את יום ההולדת לבדי.‬

80
00:05:21,360 --> 00:05:22,680
‫ועכשיו אתם באים,‬

81
00:05:23,600 --> 00:05:25,680
‫ונעלבים לי מאיזו בדיחה?‬

82
00:05:25,760 --> 00:05:26,640
‫תקשיבו טוב:‬

83
00:05:26,720 --> 00:05:31,120
‫את יכולים ללקק לי ת׳ביצים, מלפנים ומאחור.‬

84
00:05:39,680 --> 00:05:40,560
‫בכל אופן…‬

85
00:05:42,000 --> 00:05:43,040
‫חם פה, אה?‬

86
00:05:43,760 --> 00:05:44,600
‫אז…‬

87
00:05:45,600 --> 00:05:49,960
‫אני מתחיל… בקיצור,‬
‫יש מצב שמישהו כבר מתחיל להיעלב.‬

88
00:05:50,040 --> 00:05:53,600
‫יש בטח הרבה אנשים,‬
‫אנשים מאוכזבים, שאומרים…‬

89
00:05:53,680 --> 00:05:55,000
‫״בחייך, דני…‬

90
00:05:55,480 --> 00:05:57,720
‫לא נהיית טבעוני, גבר?‬

91
00:05:58,640 --> 00:05:59,640
‫ומה זה?‬

92
00:06:00,200 --> 00:06:01,040
‫מה זה?״‬

93
00:06:02,680 --> 00:06:03,680
‫זה עור מלאכותי.‬

94
00:06:05,440 --> 00:06:09,480
‫כו, הרגתי מלאכותי ופשטתי לו את העור.‬
‫אז מבחינה אתית…‬

95
00:06:10,200 --> 00:06:11,320
‫כן, נהייתי טבעוני.‬

96
00:06:11,400 --> 00:06:13,120
‫נו, בבקשה. נהייתי טבעוני.‬

97
00:06:13,200 --> 00:06:17,600
‫אנשים אומרים לי ״דני,‬
‫למה לך לסבול בהתנדבות?״‬

98
00:06:17,680 --> 00:06:19,760
‫טוב, מה אני יודע? כל אחד והקטע שלו.‬

99
00:06:19,840 --> 00:06:22,080
‫יש אנשים שממשיכים להיות אוהדי מאלגה.‬

100
00:06:25,320 --> 00:06:27,080
‫כל אחד בוחר את הסבל שלו.‬

101
00:06:27,920 --> 00:06:31,160
‫כן, נהייתי טבעוני, וזה מדהים,‬
‫כי ברגע שאתה נהיה טבעוני,‬

102
00:06:31,240 --> 00:06:33,920
‫המון אנשים חוששים לבריאות שלך פתאום.‬

103
00:06:34,000 --> 00:06:37,800
‫כן, אנשים שעברו הסמכה כתזונאים,‬
‫ולמדו חמש שנים.‬

104
00:06:37,880 --> 00:06:39,000
‫בעיקר הם.‬

105
00:06:39,080 --> 00:06:41,680
‫ניגש אליי אחד שמן כזה ואמר לי,‬

106
00:06:41,760 --> 00:06:46,200
‫״דני, מאיפה אתה מקבל חלבונים, גבר?״‬

107
00:06:46,840 --> 00:06:51,520
‫אמרתי, ״כמו שאתה עושה כשאתה יוצא לרחוב‬
‫בלי דפיברילטור, אני משתדל לשרוד, חבר״.‬

108
00:06:53,040 --> 00:06:55,880
‫ואז נתתי לו נשיקה ואמרתי לו‬
‫״נדבר מחר, אבא״. טוב…‬

109
00:07:01,160 --> 00:07:05,280
‫בתור התחלה אני רוצה לדבר איתכם‬
‫על רעיון שלא הרבה אנשים מכירים:‬

110
00:07:05,360 --> 00:07:07,680
‫הרעיון של הצחוק המקורי.‬

111
00:07:07,760 --> 00:07:10,440
‫הצחוק המקורי הוא הצחוק שכל אחד נולד איתו.‬

112
00:07:10,520 --> 00:07:11,640
‫כל אחד והצחוק שלו.‬

113
00:07:11,720 --> 00:07:14,520
‫יכול להיות שבמהלך חייכם החלטתם לשנות אותו.‬

114
00:07:14,600 --> 00:07:18,000
‫אולי הייתה לך חברה טובה‬
‫שאהבת את הצחוק שלה וחיקית אותו,‬

115
00:07:18,080 --> 00:07:19,720
‫או שאולי הצחוק המקורי שלך‬

116
00:07:19,800 --> 00:07:22,280
‫לא כל כך אסתטי, ואתה מתבייש בו.‬

117
00:07:22,360 --> 00:07:23,880
‫אני מניח שאם, נניח,‬

118
00:07:23,960 --> 00:07:26,040
‫אתה במקצועך שגריר,‬

119
00:07:26,120 --> 00:07:27,320
‫דיפלומט או משהו כזה,‬

120
00:07:27,400 --> 00:07:30,320
‫שמשתתף באירועים חשובים,‬
‫והצחוק המקורי שלך הוא כזה…‬

121
00:07:31,160 --> 00:07:32,120
‫אז אני מבין…‬

122
00:07:33,800 --> 00:07:35,040
‫למה שתרצה לשנות אותו.‬

123
00:07:35,120 --> 00:07:38,800
‫ובכל זאת, אני מעריץ אנשים‬
‫שנשארים עם הצחוק המקורי שלהם.‬

124
00:07:39,760 --> 00:07:42,240
‫לפני כמה שנים, הייתי במסיבה,‬

125
00:07:42,320 --> 00:07:45,440
‫והיה שם איזה אחד…‬
‫אמרתי לו משהו שהצחיק אותו מאוד,‬

126
00:07:45,520 --> 00:07:48,280
‫והוא תקע את הצחוק המקורי‬
‫הכי מדהים ששמעתי בחיי.‬

127
00:07:48,360 --> 00:07:51,280
‫לא יודע מה אמרתי.‬
‫פתאום הסתכלתי עליו והוא עשה ככה:‬

128
00:07:53,200 --> 00:07:54,960
‫ואני כזה, ״איזה צחוק מקסים״!‬

129
00:07:55,920 --> 00:07:57,960
‫טוב, כל הערב סיפרתי לו בדיחות,‬

130
00:07:58,040 --> 00:08:00,600
‫תקעתי נאדים, נפלתי לרצפה,‬
‫עשיתי כל דבר אפשרי‬

131
00:08:00,680 --> 00:08:04,440
‫כדי שהוא לא יפסיק לצחוק.‬
‫איזה צחוק יפהפה וספונטני.‬

132
00:08:04,520 --> 00:08:06,040
‫תקשיבו. הוא עשה ככה…‬

133
00:08:06,680 --> 00:08:08,120
‫עם אגרופים קפוצים.‬

134
00:08:09,200 --> 00:08:13,600
‫כמו כשאתה הולך במרכז העיר, ומנסים‬
‫למכור לך רוזמרין, ואתה כזה ״לא, לא״…‬

135
00:08:16,960 --> 00:08:19,560
‫הצחוק יצא לו מאיזה מקום קמאי,‬

136
00:08:19,640 --> 00:08:20,680
‫מאבות אבותיו.‬

137
00:08:22,120 --> 00:08:25,600
‫כאילו האבות הקדמונים של פצ׳מאמה‬
‫צוחקים דרכך.‬

138
00:08:26,120 --> 00:08:29,040
‫והוא זרק את הראש אחורה‬
‫כאילו אין לו עמוד שדרה,‬

139
00:08:29,120 --> 00:08:31,640
‫כמו סוכריות PEZ. זוכרים אותן?‬

140
00:08:32,520 --> 00:08:36,080
‫לא ידעתי אם לשלוף לו סוכריה מתוך הגרון.‬

141
00:08:37,280 --> 00:08:38,640
‫איזה יופי.‬

142
00:08:38,720 --> 00:08:40,880
‫והצחוק המקורי הוא לא ייחודי.‬

143
00:08:40,960 --> 00:08:43,640
‫איפשהו בצד השני של העולם,‬
‫יש מישהו שצוחק כמוך.‬

144
00:08:43,720 --> 00:08:44,920
‫כן, זה קורה.‬

145
00:08:45,400 --> 00:08:47,400
‫אתם יודעים מי עוד צוחק ככה?‬

146
00:08:47,480 --> 00:08:48,320
‫מסי.‬

147
00:08:51,160 --> 00:08:52,760
‫אתם יודעים מי זה מסי, לא?‬

148
00:08:53,400 --> 00:08:56,240
‫אני לא מבין הרבה בכדורגל,‬
‫מתעניין בזה פחות ופחות,‬

149
00:08:56,320 --> 00:09:01,160
‫אבל כולנו מסכימים שמסי‬
‫הוא הכדורגלן הכי טוב בעולם, לא?‬

150
00:09:01,240 --> 00:09:02,960
‫גם אם חוזרים אחורה בהיסטוריה.‬

151
00:09:03,040 --> 00:09:04,320
‫כדורגלן מהמם.‬

152
00:09:04,400 --> 00:09:07,200
‫ראיתי אותו פעם משחק כדורגל,‬

153
00:09:07,280 --> 00:09:09,440
‫במציאות, בברצלונה. בקאמפ נואו.‬

154
00:09:10,800 --> 00:09:13,520
‫אפשר להגיד ״קאמפ נואו״ או ״נואו קאמפ״.‬

155
00:09:15,240 --> 00:09:16,200
‫זה משהו ש…‬

156
00:09:16,680 --> 00:09:19,120
‫רק אסור להגיד ״קאמפ קאמפ״ או ״נואו נואו״.‬

157
00:09:21,600 --> 00:09:24,040
‫ראיתי אותו פעם משחק במציאות, והוא מדהים.‬

158
00:09:24,120 --> 00:09:27,040
‫השכל לא מסוגל להבין את צורת המשחק שלו.‬

159
00:09:27,120 --> 00:09:29,680
‫הוא פשוט סרט מצויר. הוא מדהים.‬

160
00:09:29,760 --> 00:09:34,320
‫עכשיו, אתם לא חושבים שמסי,‬
‫בכל מה שלא קשור לכדורגל…‬

161
00:09:43,880 --> 00:09:46,480
‫שאולי הוא לא העיפרון הכי מחודד בקלמר?‬

162
00:09:50,120 --> 00:09:54,480
‫כמו שאומר חבר שלי, הקומיקאי תומאס גרסייה:‬
‫״לא כל הברווזים שלו עומדים בטור״.‬

163
00:09:58,000 --> 00:10:02,240
‫אני חושב שגם‬
‫שבהקשרים מסוימים בעולם הכדורגל,‬

164
00:10:02,320 --> 00:10:03,880
‫בטח קשה לו.‬

165
00:10:03,960 --> 00:10:05,000
‫לדוגמה,‬

166
00:10:05,080 --> 00:10:08,240
‫בטורנירים כמו ״גביע המלך״,‬
‫הצ׳מפיונס ליג…‬

167
00:10:08,320 --> 00:10:10,400
‫אלה טורנירים עם הדחה, נכון?‬

168
00:10:10,480 --> 00:10:14,000
‫קבוצות משחקות אחת נגד השנייה,‬
‫ומעפילות משלב לשלב.‬

169
00:10:14,080 --> 00:10:17,560
‫אני מסביר בגלל שאנחנו במאלגה,‬
‫ובחיים לא נעפיל לטורניר כזה.‬

170
00:10:22,680 --> 00:10:24,600
‫בטח היו לו המון רגעים כאלה.‬

171
00:10:24,680 --> 00:10:26,280
‫אתם יודעים איך זה, נכון?‬

172
00:10:26,360 --> 00:10:28,440
‫יש שני משחקים,‬

173
00:10:28,520 --> 00:10:32,440
‫והקבוצה שכבשה יותר שערים בשני המשחקים האלה‬
‫מעפילה לשלב הבא.‬

174
00:10:32,520 --> 00:10:33,880
‫במקרה של תיקו,‬

175
00:10:33,960 --> 00:10:37,560
‫מעפילה לשלב הבא הקבוצה‬
‫שכבשה יותר שערים במגרש של היריבה,‬

176
00:10:37,640 --> 00:10:40,240
‫כי זה אמור להיות קשה יותר.‬
‫טוב, פחות או יותר.‬

177
00:10:40,320 --> 00:10:42,640
‫אז תארו לכם. זה בטח קרה למסי המון.‬

178
00:10:42,720 --> 00:10:45,200
‫נעשה כאילו, טוב? אני ממציא.‬

179
00:10:45,280 --> 00:10:47,720
‫חצי גמר גביע המלך.‬

180
00:10:47,800 --> 00:10:49,000
‫בארסה נגד מאלגה.‬

181
00:10:49,080 --> 00:10:50,240
‫נניח.‬

182
00:10:58,000 --> 00:11:02,560
‫המשחק הראשון ברוסלדה,‬
‫המגרש הביתי שלנו. טוב?‬

183
00:11:02,640 --> 00:11:05,400
‫״רוסלדה״ או ״לדרוסה״.‬
‫אפשר להגיד ככה או ככה.‬

184
00:11:08,080 --> 00:11:09,040
‫וברוסלדה,‬

185
00:11:09,800 --> 00:11:11,200
‫יש תיקו 3:3.‬

186
00:11:12,720 --> 00:11:14,920
‫תיקו שלוש, כאן במאלגה.‬

187
00:11:15,000 --> 00:11:17,040
‫ובקאמפ נואו, או בנואו קאמפ,‬

188
00:11:17,120 --> 00:11:19,040
‫יש תיקו 1:1.‬

189
00:11:20,080 --> 00:11:23,080
‫השופט שורק,‬
‫ושימו לב, בכל משחק של בארסה,‬

190
00:11:23,160 --> 00:11:27,280
‫כל פעם שהשופט שורק, יש מצלמה אחת‬
‫שישר מתמקדת במסי, איפה שהוא לא יהיה.‬

191
00:11:27,360 --> 00:11:28,840
‫בדרך כלל, הוא במרכז השדה,‬

192
00:11:28,920 --> 00:11:31,120
‫אבל במצבים כאלה, הוא נראה ככה, המסכן…‬

193
00:11:37,080 --> 00:11:39,600
‫כאילו צלחת מעופפת‬
‫השאירה אותו שם באותו רגע,‬

194
00:11:39,680 --> 00:11:41,160
‫והוא לא מבין כלום.‬

195
00:11:41,240 --> 00:11:43,880
‫אני צופה מהבית ומרחם על הבנאדם.‬

196
00:11:43,960 --> 00:11:47,720
‫״שמישהו בבקשה יגיד לו משהו,‬
‫יסביר לו מה קורה!״‬

197
00:11:48,800 --> 00:11:51,720
‫ועכשיו קשה לו עוד יותר,‬
‫כי החבר הכי טוב שלו לא שם.‬

198
00:11:51,800 --> 00:11:56,120
‫כי עכשיו הוא משחק ביפן.‬
‫אינייסטה היה החבר הכי טוב שלו.‬

199
00:11:56,200 --> 00:12:00,480
‫קחו ת׳סלולרי של מסי, תקלידו ״א׳״,‬
‫וישר ״אנדרסיטו״. החבר הכי טוב שלו.‬

200
00:12:00,560 --> 00:12:02,560
‫תסתכלו, בסרטונים ישנים,‬

201
00:12:02,640 --> 00:12:04,200
‫במשחקים מפעם,‬

202
00:12:04,280 --> 00:12:06,360
‫תמיד הראשון שניגש למסי,‬

203
00:12:06,440 --> 00:12:09,040
‫כביכול כדי לתת לו חיבוק, זה אינייסטה.‬

204
00:12:09,120 --> 00:12:12,120
‫אבל בעצם, הוא לוחש לו באוזן,‬
‫״העפלנו לשלב הבא, מסי!״‬

205
00:12:12,200 --> 00:12:13,040
‫והוא כזה…‬

206
00:12:19,560 --> 00:12:21,240
‫הוא כזה מתוק בעיניי.‬

207
00:12:22,480 --> 00:12:23,880
‫מסי ממש מתוק בעיניי.‬

208
00:12:23,960 --> 00:12:27,360
‫מסי הוא מסוג האנשים שבמצבי לחץ קיצוניים,‬

209
00:12:27,440 --> 00:12:30,280
‫למשל בגמר הצ׳מפיונס ליג,‬

210
00:12:30,360 --> 00:12:34,240
‫כשכל העולם צופה, ורק מחכה שמסי יכבוש שער,‬

211
00:12:34,320 --> 00:12:36,880
‫בדקה 80, 1:1…‬

212
00:12:36,960 --> 00:12:40,280
‫מסי הוא מסוג האנשים‬
‫שיוצאים לו משפטים כאלה במצב כזה:‬

213
00:12:40,360 --> 00:12:43,240
‫מישהו נפצע, ובזמן שמטפלים בו,‬
‫מסי ניגש לקווים,‬

214
00:12:44,480 --> 00:12:46,440
‫ואומר משפט כזה:‬

215
00:12:51,160 --> 00:12:52,640
‫״איזה מים טעימים!״‬

216
00:12:54,480 --> 00:12:58,240
‫חוזר למגרש וכובש שער במספרת מקו האמצע.‬
‫כזה הוא מסי.‬

217
00:13:00,800 --> 00:13:02,160
‫יש לו פוביה מאפודים.‬

218
00:13:02,800 --> 00:13:05,520
‫זה משהו שנודע לי לאחרונה. פוביה מאפודים.‬

219
00:13:06,000 --> 00:13:10,800
‫בגלל שלפני כמה שנים, הסתובבה באינטרנט‬
‫תמונה שאנשים דיברו עליה הרבה…‬

220
00:13:10,880 --> 00:13:13,400
‫לפני כמה שנים הסתובבה התמונה הזאת.‬

221
00:13:17,280 --> 00:13:20,160
‫אנשים אמרו ״תראו,‬
‫הוא לא יודע איך לובשים אפוד״.‬

222
00:13:20,240 --> 00:13:23,120
‫רואים בבירור שהוא עושה שטויות.‬

223
00:13:23,200 --> 00:13:25,200
‫כמו כשבועטים לשער ומחטיאים…‬

224
00:13:25,280 --> 00:13:28,800
‫לא נראה לי שהוא באמת‬
‫מתעקש לדחוף את הראש לשם.‬

225
00:13:28,880 --> 00:13:30,600
‫הוא יודע שאין שם… נכון?‬

226
00:13:30,680 --> 00:13:33,560
‫אבל אתם יודעים איך זה אנשים.‬
‫״חה חה, מסי…״‬

227
00:13:33,640 --> 00:13:35,600
‫לא משנה. בקיצור, זה מה שהיה.‬

228
00:13:37,360 --> 00:13:39,200
‫אחרי שבועיים־שלושה, בערך,‬

229
00:13:41,040 --> 00:13:44,720
‫התפרסמה עוד תמונה באינטרנט. התמונה הזאת.‬

230
00:13:52,200 --> 00:13:53,560
‫פה כתוב UNICEF, כאילו…‬

231
00:13:57,520 --> 00:13:58,680
‫עכשיו תבינו,‬

232
00:14:00,080 --> 00:14:02,480
‫נוצרו המון ממים מהתמונה הזאת.‬

233
00:14:02,560 --> 00:14:05,880
‫אני לא מראה אותם כי הם לא שלי,‬
‫אבל הם ממש מצחיקים בעיניי.‬

234
00:14:05,960 --> 00:14:09,920
‫הכי אהבתי שהראו את מסי‬
‫בסלסילת האופניים של אליוט,‬

235
00:14:10,000 --> 00:14:11,400
‫בדרך לירח.‬

236
00:14:15,880 --> 00:14:19,680
‫טוב, אז תפסו אותו באמצע שהוא לובש‬
‫את האפוד, זה הכול. בחיי, אנשים…‬

237
00:14:20,720 --> 00:14:21,560
‫טוב.‬

238
00:14:22,200 --> 00:14:23,640
‫אחרי שלושה־ארבעה שבועות…‬

239
00:14:27,240 --> 00:14:28,200
‫התפרסמה זאת.‬

240
00:14:39,040 --> 00:14:41,160
‫על זאת אני כבר לא יכול להגן.‬

241
00:14:42,760 --> 00:14:45,400
‫זאת עושה לי חשק להתקשר לאימא שלו ולהגיד,‬

242
00:14:45,480 --> 00:14:48,360
‫״כשילדת, מאיפה רצה הילד לצאת? מאיפה?״‬

243
00:14:50,800 --> 00:14:51,640
‫טוב.‬

244
00:14:52,480 --> 00:14:55,680
‫אבל בלי קשר לבדיחה המשעשעת על לאו מסי,‬

245
00:14:56,480 --> 00:14:59,400
‫מרתקת אותי דמותו של לאו מסי, כי…‬

246
00:14:59,480 --> 00:15:03,400
‫זה מרתק, לא? שבאדם אחד‬
‫יכולה להיות עוצמה רבה כל כך,‬

247
00:15:03,480 --> 00:15:05,920
‫וגם פגיעות עצומה, לא?‬

248
00:15:07,120 --> 00:15:10,720
‫המון אנשים… כל העולם אומר שמסי הוא אלוהים,‬

249
00:15:10,800 --> 00:15:14,400
‫אבל אם ארגנטינה מודחת‬
‫בשלבים המוקדמים של המונדיאל,‬

250
00:15:14,480 --> 00:15:15,920
‫אנשים רוצים להרוג אותו.‬

251
00:15:16,000 --> 00:15:17,680
‫ממש רוצים להרוג אותו.‬

252
00:15:17,760 --> 00:15:20,560
‫אני אומר ״תשמעו,‬
‫הוא רק עושה את העבודה שלו.‬

253
00:15:20,640 --> 00:15:23,160
‫כמו כולנו, הוא עושה כמיטב יכולתו.‬

254
00:15:23,240 --> 00:15:25,520
‫אבל בגלל שהוא כזאת דמות ציבורית…‬

255
00:15:25,600 --> 00:15:27,800
‫ולא רק מסי. זה יכול להיות כל כדורגלן'‬

256
00:15:27,880 --> 00:15:29,480
‫או כל ספורטאי,‬

257
00:15:29,560 --> 00:15:32,840
‫או כל אומן. כל שחקן, כל מוזיקאי,‬

258
00:15:32,920 --> 00:15:35,520
‫כל עיתונאי, אפילו כל קומיקאי.‬

259
00:15:35,600 --> 00:15:38,680
‫אנחנו בקו האש.‬
‫בגלל שאנחנו דמויות ציבוריות,‬

260
00:15:38,760 --> 00:15:41,080
‫תלוי במה שאנחנו עושים, אם זה טוב או רע,‬

261
00:15:41,160 --> 00:15:46,200
‫אנחנו בסכנת לינץ׳ מצד המון זועם.‬

262
00:15:46,280 --> 00:15:47,800
‫כאילו… וואו!‬

263
00:15:47,880 --> 00:15:49,120
‫מסובך, לא?‬

264
00:15:50,200 --> 00:15:52,040
‫ואני לא רוצה לדבר יותר ״עליהם״.‬

265
00:15:52,120 --> 00:15:55,320
‫הייתי רוצה שנחזור קצת לפרספקטיבה של החברה,‬

266
00:15:55,400 --> 00:15:59,120
‫למקור של כל השנאה הזאת.‬
‫אתם לא רואים? אתם לא מרגישים?‬

267
00:15:59,760 --> 00:16:01,680
‫אתם לא חושבים שהחברה היא…‬

268
00:16:02,160 --> 00:16:03,320
‫נוטפת שנאה?‬

269
00:16:03,400 --> 00:16:06,080
‫וזה התחיל הרבה לפני המגפה.‬

270
00:16:06,160 --> 00:16:09,840
‫אני נותן את המונולוג הזה כבר כמה שנים, ו…‬

271
00:16:09,920 --> 00:16:13,960
‫לא הרגשתם,‬
‫עוד לפני הקורונה, שכולם עצבניים?‬

272
00:16:14,040 --> 00:16:15,640
‫אנשים עצבניים, גבר.‬

273
00:16:15,720 --> 00:16:17,320
‫כל הזמן בעצבים.‬

274
00:16:17,400 --> 00:16:19,120
‫כשמישהו מפשל, במקום לעזור לו,‬

275
00:16:19,200 --> 00:16:22,160
‫אנחנו ישר מאשימים אותו, שלא יאשימו אותנו.‬

276
00:16:22,240 --> 00:16:24,800
‫תרבות מסריחה של ״תפסתי אותך״.‬

277
00:16:24,880 --> 00:16:25,720
‫לא הרגשתם?‬

278
00:16:25,800 --> 00:16:29,120
‫אני מבין שיש לזה המון גורמים.‬

279
00:16:29,200 --> 00:16:32,800
‫השנאה שקיימת בחברה היא עניין מורכב.‬

280
00:16:32,880 --> 00:16:35,320
‫אני מבין שיש אנשים שאין להם עבודה,‬

281
00:16:35,400 --> 00:16:38,800
‫או שעובדים בעבודה מחורבנת,‬
‫או שלא גומרים את החודש.‬

282
00:16:38,880 --> 00:16:42,000
‫כשצריך להדק את החגורה,‬
‫זה לא תורם לאופי נינוח.‬

283
00:16:42,080 --> 00:16:44,560
‫כן, זאת יכולה להיות סיבה כבדת משקל.‬

284
00:16:44,640 --> 00:16:49,640
‫אני מבין שאנחנו חיים בחברה‬
‫שמונהגת ע״י פוליטיקאים חסרי אחריות‬

285
00:16:49,720 --> 00:16:52,440
‫שמתנהלים כאילו הם בחצר בית הספר.‬

286
00:16:52,520 --> 00:16:54,440
‫אני יכול להבין שזה מעצבן.‬

287
00:16:54,520 --> 00:16:58,120
‫אני מבין שאנחנו מוקפים בעיתונות סנסציונית‬

288
00:16:58,200 --> 00:17:01,200
‫שרק מרגיזות אותנו כל הזמן. בטח שאני מבין.‬

289
00:17:01,280 --> 00:17:04,480
‫הרשתות החברתיות.‬
‫הרשתות החברתיות ממש מעצבנות.‬

290
00:17:04,560 --> 00:17:06,960
‫לא יודע מה איתכם, אבל אינסטגרם…‬

291
00:17:07,040 --> 00:17:09,800
‫יש לי אינסטגרם,‬
‫ויש לי הרגשה שכולם באינסטגרם‬

292
00:17:09,880 --> 00:17:11,600
‫הרבה יותר מאושרים ממני.‬

293
00:17:12,600 --> 00:17:15,880
‫אני רואה תמונת פרופיל של שכן שלי ואומר,‬
‫״זה השכן שלי״?‬

294
00:17:15,960 --> 00:17:17,120
‫הבנאדם הוא אפס!‬

295
00:17:18,240 --> 00:17:21,160
‫אבל כשאני רואה אותו באינסטגרם,‬
‫אני מקנא בו!‬

296
00:17:23,200 --> 00:17:24,480
‫זה קורה.‬

297
00:17:24,560 --> 00:17:28,400
‫ורבים מכם בטח חושבים‬
‫על גורמים אחרים שפספסתי,‬

298
00:17:28,480 --> 00:17:31,960
‫אבל יש גורם אחד שאני רוצה לדבר עליו,‬
‫ואני חושב שזה גורם‬

299
00:17:32,040 --> 00:17:34,400
‫שאף אחד לא לוקח בחשבון, בגלל שאנחנו…‬

300
00:17:35,360 --> 00:17:36,440
‫וזה הלחץ.‬

301
00:17:37,480 --> 00:17:38,320
‫הלחץ.‬

302
00:17:39,520 --> 00:17:40,960
‫אנשים לא מבינים.‬

303
00:17:41,040 --> 00:17:43,040
‫בגלל שהלחץ הוא בלתי נראה.‬

304
00:17:43,120 --> 00:17:44,840
‫כמו ה־Wi-Fi, לא רואים אותו.‬

305
00:17:45,800 --> 00:17:46,920
‫אבל הוא עולה ביוקר.‬

306
00:17:48,840 --> 00:17:50,880
‫תחשבו על זה רגע, ברוגע.‬

307
00:17:50,960 --> 00:17:51,920
‫לחץ.‬

308
00:17:52,680 --> 00:17:53,600
‫לחץ.‬

309
00:17:55,400 --> 00:17:56,680
‫השורש הריבועי של תשע…‬

310
00:17:58,680 --> 00:18:00,480
‫זה שלוש. (נשמע כמו ״לחץ״)‬

311
00:18:00,560 --> 00:18:03,760
‫אנשי ספר עכשיו אומרים, ״מה הוא אמר״?‬

312
00:18:04,600 --> 00:18:05,800
‫״לא הבנתי.״‬

313
00:18:08,360 --> 00:18:10,720
‫אספר לכם איך חייתי עם הלחץ‬

314
00:18:10,800 --> 00:18:13,440
‫עד היום, עד גיל 40.‬

315
00:18:14,040 --> 00:18:16,440
‫עזבתי את מאלגה בגיל 17, 18.‬

316
00:18:17,360 --> 00:18:19,720
‫בגיל כזה, אין לך לחץ, כי אתה לא שם זין.‬

317
00:18:19,800 --> 00:18:21,480
‫לא ידעתי מה זה לחץ.‬

318
00:18:21,560 --> 00:18:25,000
‫עזבתי את מאלגה…‬
‫במאלגה, באמת, חייתי בלי לחץ.‬

319
00:18:25,080 --> 00:18:29,040
‫אבל בגיל 18, או 17, עברתי לגור בגרנדה.‬

320
00:18:29,120 --> 00:18:33,560
‫גם היא עיר אנדלוסית, עוד יותר קטנה.‬
‫גרנדה… מה עוד יש לספר עליה?‬

321
00:18:33,640 --> 00:18:34,840
‫הבוהמה,‬

322
00:18:35,440 --> 00:18:38,440
‫התרבות, האומנות, המוזיקה, המוזה…‬

323
00:18:38,520 --> 00:18:41,800
‫זאת עיר שאפשר בה להגיע לכל מקום ברגל,‬

324
00:18:41,880 --> 00:18:43,320
‫כי הכול קרוב.‬

325
00:18:46,000 --> 00:18:48,240
‫אז כשהייתי בגרנדה… שום לחץ.‬

326
00:18:48,320 --> 00:18:49,240
‫אבל…‬

327
00:18:51,280 --> 00:18:53,760
‫לפני… לא יודע, 13 או 14 שנה,‬

328
00:18:53,840 --> 00:18:54,920
‫עברתי לגור במדריד,‬

329
00:18:55,000 --> 00:18:59,240
‫כי רציתי להיות קומיקאי,‬
‫וזה המקום שבו עושים את זה.‬

330
00:18:59,320 --> 00:19:03,360
‫אז נסעתי למדריד ואמרתי,‬
‫״לא אאבד את המהות האנדלוסית שלי,‬

331
00:19:03,440 --> 00:19:06,200
‫את הפלואו שלי,‬
‫את הווייב הרגוע שלי. יודעים?‬

332
00:19:06,800 --> 00:19:08,880
‫הגעתי למדריד, עם הרוגע שלי,‬

333
00:19:09,600 --> 00:19:12,160
‫מצאתי דירה, התמקמתי…‬
‫טוב, הכנסתי את הארגזים.‬

334
00:19:12,240 --> 00:19:14,960
‫לא התמקמתי עדיין,‬
‫רק הכנסתי את הארגזים, ואמרתי:‬

335
00:19:15,040 --> 00:19:18,160
‫״אצא לסיבוב קטן.‬
‫לא צריך לחץ על היום הראשון.״‬

336
00:19:18,240 --> 00:19:21,240
‫ושמעתי על פארק רטירו.‬
‫אמרתי, ״אקפוץ לרטירו״.‬

337
00:19:21,320 --> 00:19:24,280
‫״רטירו המפורסם. זה בטח לא מקום גרוע.״‬

338
00:19:24,360 --> 00:19:26,880
‫״נלך לרטירו.״ אני כבר לא מגיע לשם.‬

339
00:19:29,480 --> 00:19:30,680
‫אני כבר לא מגיע לשם.‬

340
00:19:30,760 --> 00:19:34,280
‫חשבתי שאפשר לטייל שם ברוגע,‬
‫לקבל קצת השראה…‬

341
00:19:34,360 --> 00:19:36,800
‫לא. צריך מראה אחורית בשביל לטייל שם.‬

342
00:19:37,560 --> 00:19:40,280
‫פתאום רוכב אופניים, אצן, ברווז…‬
‫מה זה החרא הזה?‬

343
00:19:40,360 --> 00:19:43,160
‫יצאתי משם ואמרתי,‬
‫״זאת צנטריפוגה אנושית״!‬

344
00:19:43,240 --> 00:19:47,240
‫אבל מתברר שזה לא הרטירו, זאת מדריד כולה!‬

345
00:19:47,320 --> 00:19:51,560
‫מדריד כולה. כל השכונות.‬
‫אוסרה, מלסניה, לגאספי…‬

346
00:19:51,640 --> 00:19:54,200
‫איזו שכונה שלא תהיה. המוני הולכי הרגל…‬

347
00:19:54,280 --> 00:19:57,200
‫הולכי הרגל! איך הם הולכים!‬
‫אתה רואה אותו ואומר,‬

348
00:19:57,280 --> 00:20:01,280
‫״הוא בדרך לנטרל פצצה.‬
‫אבל גם ההוא, בכיוון השני! מה קורה?״‬

349
00:20:01,360 --> 00:20:04,160
‫פעם הסתכלתי על מישהו שצעד ומיהר מאוד.‬

350
00:20:04,240 --> 00:20:06,320
‫הסתכלתי עליו, לראות לאן הוא הולך.‬

351
00:20:06,400 --> 00:20:08,080
‫והוא נתקע בקיר והיה ככה…‬

352
00:20:08,640 --> 00:20:11,080
‫אמרתי… כולכם רובוטים!‬

353
00:20:11,160 --> 00:20:13,800
‫יש משהו שאני לא יודע?‬

354
00:20:14,400 --> 00:20:16,280
‫מין אפוקליפסת זומבים?‬

355
00:20:16,360 --> 00:20:18,040
‫משהו שלא שמעתי בחדשות?‬

356
00:20:18,120 --> 00:20:20,080
‫זה כאילו יש צלפים על הגגות,‬

357
00:20:20,160 --> 00:20:24,400
‫שצועקים ״מי שיעמוד ליותר מ־20 שניות,‬
‫אני מפוצץ לו ת׳ראש״!‬

358
00:20:24,480 --> 00:20:25,640
‫נו באמת…‬

359
00:20:31,960 --> 00:20:33,200
‫ולנהוג במדריד?‬

360
00:20:34,760 --> 00:20:35,920
‫אוי, לנהוג במדריד…‬

361
00:20:36,920 --> 00:20:40,000
‫לא ידעתי מה זה לנהוג במדריד.‬
‫הוצאתי רישיון בגרנדה.‬

362
00:20:41,720 --> 00:20:44,200
‫שמונה שנים לא שילבתי להילוך רביעי.‬

363
00:20:45,920 --> 00:20:48,200
‫באימא שלי, איזו מהירות!‬

364
00:20:48,280 --> 00:20:50,560
‫אילו חילופי נתיבים הזויים!‬

365
00:20:51,520 --> 00:20:56,480
‫כנראה עולה שם 20 אירו להשתמש באיתות,‬
‫והם מנסים לחסוך. קמצנים מניאקים.‬

366
00:20:56,560 --> 00:21:01,120
‫כשאתה נוהג במדריד, אתה צריך לנחש‬
‫מה יעשה הנהג שלפניך, וזה שמאחוריך.‬

367
00:21:01,200 --> 00:21:04,280
‫״מספיק קשה לי לנחש מה אני בעצמי אעשה!״‬

368
00:21:08,040 --> 00:21:11,120
‫אבל מה שהכי מפחיד אותי במדריד‬
‫זה לא המכוניות שנוסעות,‬

369
00:21:11,200 --> 00:21:12,520
‫זה המכוניות שעומדות.‬

370
00:21:13,680 --> 00:21:15,880
‫מכוניות שעומדות מכניסות אותי לפאניקה.‬

371
00:21:16,920 --> 00:21:18,760
‫כשאני במדריד, ואני נוהג,‬

372
00:21:19,320 --> 00:21:22,640
‫ויש רמזור אדום…‬
‫״רק שלא אהיה הראשון!״‬

373
00:21:22,720 --> 00:21:24,800
‫בום, אני הראשון. יא אללה, איזה מתח!‬

374
00:21:25,560 --> 00:21:29,800
‫אני שם, בחור פרובינציאלי,‬
‫משתדל לא למשוך תשומת לב.‬

375
00:21:29,880 --> 00:21:33,080
‫שברתי ארבעה הגאים מרוב לחץ.‬

376
00:21:33,160 --> 00:21:34,360
‫״תהיה ערני. זה בסדר.‬

377
00:21:34,440 --> 00:21:37,320
‫לא אני. זה לא יהיה בגללי. קדימה.״‬

378
00:21:37,400 --> 00:21:40,120
‫פתאום ראיתי את הבלונדה מ״גריז״,‬
‫עם שתי המטפחות,‬

379
00:21:40,200 --> 00:21:42,680
‫״היכונו!״ ואני כזה…‬

380
00:21:42,760 --> 00:21:46,000
‫ופתאום אני שומע את הצופר מאחוריי… ביפ!‬

381
00:21:46,080 --> 00:21:48,560
‫מביט אחורה. מביט קדימה. הרמזור עדיין אדום.‬

382
00:21:48,640 --> 00:21:50,320
‫״הוא נסע לעתיד, הבנזונה!״‬

383
00:21:51,120 --> 00:21:56,000
‫״הוא כופף את הציר הקרטזיאני,‬
‫את הזמן־חלל… הוא מרטי מקפליי!״‬

384
00:22:02,520 --> 00:22:03,600
‫ולצאת לדייטים?‬

385
00:22:04,160 --> 00:22:05,840
‫לצאת לדייטים?‬

386
00:22:05,920 --> 00:22:08,960
‫זה כבר לא רק במדריד. זה קורה בכל העולם.‬

387
00:22:09,640 --> 00:22:12,760
‫מה קורה עם הדייטים?‬
‫מה החיפזון הזה בדייטים?‬

388
00:22:13,320 --> 00:22:15,880
‫תראו, אני לא בדיוק קשיש. אני בן 40, אבל…‬

389
00:22:15,960 --> 00:22:18,400
‫אני ממש לא בנוי לזה.‬

390
00:22:20,440 --> 00:22:22,560
‫שאלתי חבר, ״איך יוצאים לדייטים היום?‬

391
00:22:22,640 --> 00:22:26,520
‫היום כבר לא יוצאים לכוס בירה?‬
‫מה, נפגשים…?״‬

392
00:22:26,600 --> 00:22:27,800
‫״לא, מה פתאום.״‬

393
00:22:28,600 --> 00:22:30,960
‫״היום זה באפליקציות.״‬
‫אמרתי ״מה״?‬

394
00:22:31,520 --> 00:22:33,160
‫״כן, באפליקציות.״‬

395
00:22:33,640 --> 00:22:35,720
‫״באפליקציות?״‬
‫״כן.״‬

396
00:22:36,280 --> 00:22:38,520
‫״יוצאים לדייטים מהבית.״‬
‫״ברצינות?״‬

397
00:22:38,600 --> 00:22:39,440
‫״כן.״‬

398
00:22:40,240 --> 00:22:42,560
‫״אתמול הייתה לי התאמה בזמן הקקי.״‬
‫״מה?״‬

399
00:22:42,640 --> 00:22:43,760
‫״כן.״‬

400
00:22:45,320 --> 00:22:46,480
‫זה יכול לקרות.‬

401
00:22:46,560 --> 00:22:49,680
‫היא כזה, ״תראו איזה חתיך, יש התאמה״,‬
‫ובינתיים הוא…‬

402
00:22:51,640 --> 00:22:52,800
‫ואני…‬

403
00:22:55,080 --> 00:22:56,840
‫״אילו אפליקציות אלה?״‬

404
00:22:56,920 --> 00:22:58,960
‫הוא כזה, ״יש המון״.‬

405
00:22:59,520 --> 00:23:02,360
‫״תראה, יש גרינדר, טינדר, וינדר, פרינדר,‬

406
00:23:02,440 --> 00:23:07,360
‫צ׳צ׳קס, פורצ׳יס, פנקיל, בונדיס, ברנדיס,‬
‫טרוצקיס, פרוסטיס,‬

407
00:23:07,440 --> 00:23:10,240
‫צ׳יסקיס, טחרינגיס, ואדוֹפּטה אוּן טיוֹ.״‬

408
00:23:10,320 --> 00:23:11,200
‫אני כזה…‬

409
00:23:20,080 --> 00:23:22,200
‫״יש לך דף ועיפרון, שארשום לי?״‬

410
00:23:23,480 --> 00:23:26,920
‫ואתה רואה אנשים מנסים להשתמש באפליקציות,‬
‫ואתה לא מבין כלום.‬

411
00:23:27,000 --> 00:23:29,080
‫זה נראה כמו משחק וידאו.‬

412
00:23:29,160 --> 00:23:33,840
‫״בוא, תראה. כן, כן, כן, לא, לא, לא…״‬

413
00:23:33,920 --> 00:23:36,360
‫ניסיתי, כמובן. נפגשתי עם מישהי.‬

414
00:23:36,440 --> 00:23:38,680
‫אני מגיע ואומר ״היי, אני דני״.‬

415
00:23:38,760 --> 00:23:41,600
‫״לא מעניין. תן ת׳זין שלך.‬
‫בום בום! יאללה, הביתה.״‬

416
00:23:41,680 --> 00:23:44,760
‫הגעתי הביתה, עמדתי בסלון בחושך,‬

417
00:23:44,840 --> 00:23:47,040
‫עמדתי ככה רגע, ואמרתי…‬

418
00:23:49,280 --> 00:23:51,120
‫״אני לא יודע אם זיינתי או לא!״‬

419
00:23:54,360 --> 00:23:56,480
‫לא נשאר שום זכר.‬

420
00:23:56,560 --> 00:23:58,320
‫זה קורה ממש מהר.‬

421
00:24:01,560 --> 00:24:03,000
‫תראו, לצאת לדייטים היום…‬

422
00:24:03,800 --> 00:24:05,560
‫זה כמו לראות סדרות בנטפליקס.‬

423
00:24:06,520 --> 00:24:08,440
‫שזה טוב ויפה, אבל…‬

424
00:24:09,680 --> 00:24:10,920
‫זה מהיר נורא.‬

425
00:24:11,560 --> 00:24:14,080
‫זה קרה לכולנו. נכון?‬

426
00:24:14,160 --> 00:24:17,080
‫יום שלישי, תשע או תשע וחצי בערב,‬
‫אתה חוזר מהעבודה,‬

427
00:24:17,160 --> 00:24:21,440
‫מכין לעצמך ארוחת ערב קלה,‬
‫ואומר ״אראה פרק בנטפליקס״. נכון?‬

428
00:24:21,520 --> 00:24:23,520
‫לא חשוב איזו סדרה ואיזו עונה.‬

429
00:24:23,600 --> 00:24:26,560
‫מה שאתם אוהבים לראות, לא משנה.‬

430
00:24:26,640 --> 00:24:29,680
‫אתה שם את הפרק שלך, מניח את השלט בצד,‬

431
00:24:29,760 --> 00:24:31,960
‫וזה מתחיל, כי עשית ״פליי״,‬

432
00:24:32,040 --> 00:24:33,440
‫אז זה מתחיל.‬

433
00:24:33,520 --> 00:24:35,800
‫איזה יופי. וזאת סדרה מצוינת, כן?‬

434
00:24:35,880 --> 00:24:38,320
‫אני הרי לא אלכלך על נטפליקס. מצוינת.‬

435
00:24:39,400 --> 00:24:40,480
‫ו…‬

436
00:24:40,560 --> 00:24:43,960
‫״אוי, איזו שחקנית טובה…‬
‫לזה לא ציפיתי. אוי…״‬

437
00:24:44,040 --> 00:24:46,040
‫״כמה השקיעו בפעלולים…״‬

438
00:24:46,120 --> 00:24:49,560
‫ונגמר הפרק.‬
‫״טוב. לצחצח שיניים וללכת לישון.״‬

439
00:24:49,640 --> 00:24:52,760
‫ואיך שאתה קם, בזווית העין,‬
‫אתה רואה ״הפרק הבא״.‬

440
00:24:52,840 --> 00:24:56,240
‫״נותרו 6, 5, 4…״‬
‫״איפה השלט?!״‬

441
00:24:56,320 --> 00:24:58,800
‫3, 2, 1… בום! אתה חייב לצפות.‬

442
00:24:59,600 --> 00:25:02,000
‫אתה חייב לצפות. אתה מהופנט.‬

443
00:25:02,080 --> 00:25:05,680
‫ראיתי את ״בית הנייר״, כל העונות,‬
‫בלילה אחד. אל תשאלו איך.‬

444
00:25:05,760 --> 00:25:07,720
‫ראיתי את כל נטפליקס.‬

445
00:25:07,800 --> 00:25:10,440
‫פוטרתי מהעבודה. איבדתי קשר עם המשפחה.‬

446
00:25:10,520 --> 00:25:13,200
‫אני בעונה השנייה של ״פרמסיה דה גוארדיה״.‬

447
00:25:15,600 --> 00:25:17,480
‫ואני לא זוכר כלום!‬

448
00:25:20,920 --> 00:25:22,520
‫אני לא זוכר כלום.‬

449
00:25:25,760 --> 00:25:27,680
‫ככה לא נהנים מדברים.‬

450
00:25:28,160 --> 00:25:30,600
‫ואני לא מדבר על דייטים בתקופת ההורים שלי.‬

451
00:25:30,680 --> 00:25:34,000
‫לא יודע, אבל לפחות כמו שהיה לפני 20 שנה.‬

452
00:25:34,080 --> 00:25:35,280
‫משהו קצת יותר…‬

453
00:25:35,360 --> 00:25:37,120
‫תראו, לצאת לדייטים, קודם,‬

454
00:25:37,200 --> 00:25:39,800
‫היה כמו לראות סדרה בערוץ מסחרי.‬

455
00:25:42,080 --> 00:25:44,880
‫גם זה טוב ויפה, אבל הקצב הוא אחר.‬

456
00:25:45,800 --> 00:25:47,000
‫אותה סיטואציה.‬

457
00:25:47,080 --> 00:25:50,800
‫שלישי בערב. תשע וחצי.‬
‫אתה חוזר מהעבודה, מכין ארוחת ערב,‬

458
00:25:50,880 --> 00:25:54,440
‫ואתה אומר… ב־9:20, אתה אומר:‬

459
00:25:54,520 --> 00:25:56,080
‫״אני…‬

460
00:25:56,160 --> 00:25:57,880
‫אדליק בתשע וחצי,‬

461
00:25:58,600 --> 00:26:01,080
‫כי כבר כל השבוע מפרסמים‬

462
00:26:03,760 --> 00:26:05,920
‫שהתוכנית תשודר בתשע וחצי.״‬

463
00:26:07,280 --> 00:26:10,720
‫ואתה כבר הולך לסלון, בסביבות 21:25,‬

464
00:26:12,440 --> 00:26:16,200
‫ליתר ביטחון, למקרה שהשידור יתחיל קצת קודם.‬

465
00:26:16,880 --> 00:26:18,600
‫ואתה מתיישב שם, עם האוכל שלך,‬

466
00:26:19,960 --> 00:26:21,000
‫ב־21:25,‬

467
00:26:22,160 --> 00:26:24,080
‫תשע וחצי… ״עכשיו.״‬

468
00:26:27,480 --> 00:26:28,640
‫ב־21:40…‬

469
00:26:32,360 --> 00:26:33,680
‫ב־21:45, אתה…‬

470
00:26:34,720 --> 00:26:37,040
‫״אולי האיש שצריך ללחוץ על הכפתור…״‬

471
00:26:40,280 --> 00:26:41,760
‫לך תדע…‬

472
00:26:43,200 --> 00:26:46,640
‫ב־21:55… לא יודע איך אתם,‬
‫אבל אני מסוג האנשים המשוגעים…‬

473
00:26:46,720 --> 00:26:49,800
‫כשאני יושב לראות סרט או סדרה, ולאכול,‬

474
00:26:49,880 --> 00:26:53,840
‫אני אוהב להתחיל לאכול ברגע שמתחיל ה…‬

475
00:26:53,920 --> 00:26:55,120
‫שניהם בבת אחת, נכון?‬

476
00:26:55,960 --> 00:26:59,480
‫ואני יושב ואומר ״נו… האוכל יתקרר לי״.‬

477
00:27:00,960 --> 00:27:02,480
‫״הסלט יתקרר.״‬

478
00:27:04,640 --> 00:27:06,320
‫ובשעה עשר ורבע,‬

479
00:27:07,800 --> 00:27:09,600
‫מתחיל הפרק. יופי.‬

480
00:27:09,680 --> 00:27:10,880
‫מצוין. ואתה כזה…‬

481
00:27:12,040 --> 00:27:13,800
‫״אה, יופי…‬

482
00:27:13,880 --> 00:27:16,200
‫שני השחקנים האלה תמיד מופיעים יחד.‬

483
00:27:16,280 --> 00:27:18,800
‫איזה יופי של הפקה. תראה…״‬

484
00:27:19,280 --> 00:27:20,200
‫ואז קריין אומר,‬

485
00:27:20,280 --> 00:27:23,120
‫״יוצאים לפרסומות. נחזור במֶרְץ.״‬

486
00:27:23,200 --> 00:27:25,120
‫״טוב, אמשיך בחיי.‬

487
00:27:25,200 --> 00:27:27,840
‫אלך, אוציא תואר, אשתזף בקיץ,‬

488
00:27:27,920 --> 00:27:30,000
‫ואז אצפה בהמשך הפרק. בחייכם!״‬

489
00:27:33,880 --> 00:27:36,240
‫לא חייבים לדהור, אבל גם לא לזחול! לא?‬

490
00:27:37,320 --> 00:27:41,520
‫אני מוכרח להודות שבסופו של דבר,‬
‫נכנעתי ללחץ של מדריד.‬

491
00:27:41,600 --> 00:27:42,640
‫אבל…‬

492
00:27:42,720 --> 00:27:44,520
‫לפני תשע שנים בערך,‬

493
00:27:44,600 --> 00:27:46,200
‫נכנסה לחיים שלי מישהי‬

494
00:27:47,160 --> 00:27:52,760
‫ששינתה לחלוטין את תפיסת העולם שלי,‬
‫את הקצב שלי,‬

495
00:27:52,840 --> 00:27:54,400
‫וזאת הכלבה הראשונה שלי.‬

496
00:27:54,480 --> 00:27:56,720
‫הכלבלבה שלי, קרפאפה. טוב?‬

497
00:27:56,800 --> 00:27:59,280
‫היא בחיים עד היום. אנחנו חולקים דירה.‬

498
00:27:59,360 --> 00:28:00,560
‫היא גברת מבוגרת.‬

499
00:28:00,640 --> 00:28:03,760
‫היא כל הזמן יושבת.‬
‫אני לא יודע איך… היא לא זזה.‬

500
00:28:03,840 --> 00:28:05,040
‫אני מביט, והיא שם.‬

501
00:28:06,760 --> 00:28:09,760
‫אני נכנס לחדר, והיא שם.‬
‫אני אף פעם לא רואה אותה זזה.‬

502
00:28:12,880 --> 00:28:16,080
‫היא דמות מצוירת שזזה מחדר לחדר,‬
‫כמו גוקו שמשגר את עצמו.‬

503
00:28:16,160 --> 00:28:17,960
‫אף פעם לא ראיתי אותה הולכת.‬

504
00:28:18,040 --> 00:28:19,760
‫אבל כשאני נכנס לחדר, היא שם. ‬

505
00:28:21,000 --> 00:28:22,760
‫בלי קשר לזה…‬

506
00:28:27,320 --> 00:28:29,560
‫אספר לכם משהו שקרה לי איתה,‬

507
00:28:29,640 --> 00:28:32,240
‫משהו ששינה אותי לגמרי… רגע. לא.‬

508
00:28:32,320 --> 00:28:36,240
‫אל תדאגו. לא אעשה לכם את הקטע הנדוש,‬
‫״הכלבה שלי סופר־מיוחדת״…‬

509
00:28:36,320 --> 00:28:39,200
‫לא. נראה לי שקצת נמאס לנו…‬

510
00:28:39,280 --> 00:28:42,400
‫לפחות לי קצת נמאס מאנשים שיש להם כלב,‬
‫שכל הזמן אומרים,‬

511
00:28:42,480 --> 00:28:44,000
‫״הכלב שלי״…‬

512
00:28:44,080 --> 00:28:45,760
‫טוב, נראה.‬

513
00:28:45,840 --> 00:28:47,720
‫למי כאן יש כלב? תצביעו.‬

514
00:28:47,800 --> 00:28:49,760
‫תצביעו. בחיי, המון בעלי כלבים.‬

515
00:28:49,840 --> 00:28:52,760
‫יופי. ככה חשבתי.‬
‫ברגע שנכנסתי הנה, חשבתי…‬

516
00:28:53,520 --> 00:28:55,160
‫זה בסדר, אני רגיל.‬

517
00:28:55,920 --> 00:28:57,600
‫תסלחו לי, בסדר?‬

518
00:28:57,680 --> 00:28:59,440
‫בעלי כלבים, בעיניי…‬

519
00:29:00,440 --> 00:29:01,400
‫אתם נראים לי…‬

520
00:29:03,400 --> 00:29:04,760
‫כמו כת מזורגגת.‬

521
00:29:09,200 --> 00:29:10,200
‫בלתי נסבלים.‬

522
00:29:10,280 --> 00:29:13,320
‫אני משתדל לא ללכת לאותם הפארקים,‬
‫באותן השעות,‬

523
00:29:13,400 --> 00:29:16,600
‫ולדבר עם אותם האנשים, כי אני על סף…‬

524
00:29:16,680 --> 00:29:19,320
‫לראות מישהו עם כלב ולהכניס לו אגרוף.‬

525
00:29:20,320 --> 00:29:24,200
‫כי יש קטע שקורה, לא יודע אם בחו״ל,‬
‫אבל יש קטע שקורה פה, בספרד.‬

526
00:29:26,760 --> 00:29:30,120
‫משהו כמו 5 אחוזים מהכלבים בספרד,‬

527
00:29:30,200 --> 00:29:33,720
‫אפשר לומר שהם כלבים‬
‫מרשימים, מלכותיים. נכון?‬

528
00:29:33,800 --> 00:29:35,680
‫בעלי יופי אובייקטיבי מובהק.‬

529
00:29:35,760 --> 00:29:40,040
‫מעט מאוד אנשים יכולים להגיד‬
‫״תראו איזה יפה הכלב שלי״.‬

530
00:29:40,120 --> 00:29:41,480
‫ואתה אומר ״בסדר״. אבל…‬

531
00:29:41,560 --> 00:29:43,960
‫תשעים וחמישה אחוזים מבעלי הכלבים…‬

532
00:29:46,080 --> 00:29:48,680
‫מה שיש לנו זה כלבי אשפתות לא ברורים.‬

533
00:29:51,440 --> 00:29:55,640
‫תמיד חסרה להם עין, או רגל,‬
‫או הולכים באלכסון…‬

534
00:29:55,720 --> 00:29:59,200
‫אומרים לי, ״ראית כמה יפה הכלב שלי?״‬
‫״שמע, אפשר לשבת להתווכח,‬

535
00:29:59,280 --> 00:30:00,440
‫אבל אין לי זמן.״‬

536
00:30:01,360 --> 00:30:04,560
‫אז כשאין לך את הטיעון של היופי,‬

537
00:30:04,640 --> 00:30:06,480
‫שכמעט לאף אחד מאיתנו אין אותו,‬

538
00:30:07,680 --> 00:30:10,560
‫מהו הטיעון? על מה אפשר להשוויץ בכלב?‬

539
00:30:10,640 --> 00:30:13,280
‫במדינה הזאת, כדי להשוויץ, אתה אומר:‬

540
00:30:14,120 --> 00:30:16,960
‫״איזה חכם הכלב שלי״.‬

541
00:30:18,880 --> 00:30:23,080
‫לכל אחד יש את הכלב הכי חכם בעולם.‬

542
00:30:23,760 --> 00:30:27,400
‫כן… הגיעו לי עד לכאן, הכלבים החכמים.‬

543
00:30:27,480 --> 00:30:30,240
‫כאילו האוניברסיטאות של ספרד מלאות בכלבים.‬

544
00:30:32,520 --> 00:30:35,240
‫השכנה שלי במדריד, אישה מקסימה,‬

545
00:30:35,880 --> 00:30:37,360
‫בת שישים ומשהו,‬

546
00:30:37,440 --> 00:30:40,360
‫ויש לה כלב.‬
‫ובגלל שהיא יודעת שאני בעניין של כלבים,‬

547
00:30:40,440 --> 00:30:43,520
‫היא חושבת שמעניינים אותי‬
‫הסיפורים שלה על הכלב שלה.‬

548
00:30:43,600 --> 00:30:46,920
‫אגיד לכם: אם הכלב שלכם בריא ומאושר,‬

549
00:30:47,000 --> 00:30:50,320
‫לא מעניין אותי הכלב שלכם.‬
‫תקשיבו מה שאני אומר לכם.‬

550
00:30:51,480 --> 00:30:55,080
‫לא מזמן היא אמרה לי, ״דני״…‬
‫הפתיעה אותי במדרגות.‬

551
00:30:55,160 --> 00:30:58,120
‫אמרה לי ״דני… כמה שהוא חכם, הכלב!‬

552
00:30:59,000 --> 00:31:00,800
‫שמע. אספר לך.‬

553
00:31:00,880 --> 00:31:03,360
‫אני קמה מוקדם בבוקר,‬

554
00:31:03,440 --> 00:31:04,840
‫ויוצאת עם הכלב.‬

555
00:31:04,920 --> 00:31:08,000
‫הוא עושה מה שעושה, אנחנו חוזרים,‬
‫אני נותנת לו לאכול,‬

556
00:31:08,080 --> 00:31:09,560
‫אני שותה קפה, אוכלת טוסט,‬

557
00:31:10,080 --> 00:31:11,320
‫וטסה החוצה.״‬

558
00:31:11,880 --> 00:31:13,880
‫זה משהו שאנשים מבוגרים עושים הרבה.‬

559
00:31:13,960 --> 00:31:16,120
‫אנשים מבוגרים לא יוצאים לרחוב.‬

560
00:31:16,720 --> 00:31:18,280
‫הם ״טסים החוצה״.‬

561
00:31:19,640 --> 00:31:21,680
‫מאז שהייתי קטן, אני שומע את זה.‬

562
00:31:21,760 --> 00:31:25,240
‫כל בוקר פחדתי שאיזה זקן ייפול עליי מהחלון.‬

563
00:31:26,600 --> 00:31:29,520
‫אתם מגיעים לגיל מסוים‬
‫ומחליטים ״לטוס לרחוב״.‬

564
00:31:30,000 --> 00:31:31,560
‫היא אומרת, ״אני טסה החוצה,‬

565
00:31:32,920 --> 00:31:35,720
‫עושה את הסידורים שלי,‬
‫וחוזרת הביתה בסביבות שלוש.‬

566
00:31:35,800 --> 00:31:37,760
‫תקשיב לי טוב, דני.‬

567
00:31:37,840 --> 00:31:40,560
‫אני גרה בקומה ראשונה.״‬
‫״אני יודע, אנחנו שכנים.״‬

568
00:31:42,240 --> 00:31:43,480
‫״אני עולה במדרגות.‬

569
00:31:43,560 --> 00:31:45,200
‫אני לא משמיעה קול, דני.‬

570
00:31:45,280 --> 00:31:46,320
‫לא משמיעה קול.‬

571
00:31:48,440 --> 00:31:49,640
‫אני נינג׳ה.‬

572
00:31:54,640 --> 00:31:56,600
‫הייתי במאצומוטו חמש שנים,‬

573
00:31:58,640 --> 00:32:01,000
‫ונערכתי לכל תרחיש.‬

574
00:32:02,800 --> 00:32:05,920
‫בכפר היו קוראים לי ׳ארוזה בוואקום׳.״‬

575
00:32:08,080 --> 00:32:09,240
‫היא אומרת, ״אני״…‬

576
00:32:10,320 --> 00:32:13,080
‫עם החצאית עד הנה, והסליפ, הגרביונים…‬

577
00:32:14,240 --> 00:32:16,280
‫״דני, אני מוציאה את המפתח…‬

578
00:32:16,360 --> 00:32:18,360
‫אין לי אפילו צרור. זה לא עושה רעש.‬

579
00:32:19,400 --> 00:32:21,000
‫ואני מתקרבת לדלת.״‬

580
00:32:27,280 --> 00:32:28,800
‫״אני מכניסה את המפתח,‬

581
00:32:30,800 --> 00:32:33,600
‫הדלת נפתחת טיפונת. לא מרעישה, הדלת.‬

582
00:32:34,720 --> 00:32:36,040
‫שימנתי את הציר.‬

583
00:32:38,680 --> 00:32:39,880
‫דלת הנינג׳ה.״‬

584
00:32:41,960 --> 00:32:42,800
‫היא אומרת,‬

585
00:32:43,800 --> 00:32:45,040
‫״אני פותחת חריץ בדלת,‬

586
00:32:45,120 --> 00:32:48,760
‫ובשנייה שאני פותחת קצת, ממש חריץ,‬

587
00:32:48,840 --> 00:32:51,440
‫האף שלו כבר מרחרח, כי הוא יודע שזאת אני!״‬

588
00:32:51,520 --> 00:32:52,960
‫אני אומר ״בן אלף זונות״…‬

589
00:32:53,560 --> 00:32:55,520
‫״בן אלף זונות… תראי.‬

590
00:32:56,920 --> 00:32:59,360
‫שכנה, בואי, אני אגיד לך משהו:‬

591
00:32:59,840 --> 00:33:01,120
‫את הלכת בשמונה בבוקר.‬

592
00:33:01,200 --> 00:33:03,480
‫הכלב נרדם במיטה שלו בסלון.‬

593
00:33:04,120 --> 00:33:07,120
‫בשמונה וחצי, הכלב את האלטע זאכן,‬
‫התעורר, חשב שזו את,‬

594
00:33:07,200 --> 00:33:10,320
‫ניגש לדלת, ראה שזאת לא את,‬
‫חזר למיטה ונרדם.‬

595
00:33:10,880 --> 00:33:13,800
‫מישהו צלצל בדלת של השכן.‬
‫הכלב חשב שזאת את,‬

596
00:33:13,880 --> 00:33:17,520
‫ניגש לדלת, ראה שזאת לא את,‬
‫חזר למיטה בסלון ונרדם.‬

597
00:33:17,600 --> 00:33:19,560
‫הכלב הפליץ מתוך שינה, חשב שזו את,‬

598
00:33:19,640 --> 00:33:23,440
‫ניגש לדלת, ראה שזאת לא את,‬
‫חזר למיטה ונרדם.‬

599
00:33:23,520 --> 00:33:25,240
‫הכלב, עד שהגעת,‬

600
00:33:25,320 --> 00:33:29,080
‫ניגש לדלת 737 פעמים כדי לבדוק אם זאת את.‬

601
00:33:29,160 --> 00:33:31,920
‫את ראית את הפעם האחרונה, יא מטומטמת!‬

602
00:33:33,040 --> 00:33:37,080
‫בינתיים,‬
‫הכלב עשה עלייה שלמה לרגל ביום אחד.״‬

603
00:33:45,960 --> 00:33:47,720
‫״אוי, דני, כמה שהוא חכם.״‬

604
00:33:48,520 --> 00:33:52,480
‫״כן, אבל כשהוא אוכל חרא של נרקומן בפארק,‬
‫את זה את לא מספרת, נכון?‬

605
00:33:53,480 --> 00:33:55,200
‫את זה את שומרת לעצמך.״‬

606
00:33:57,440 --> 00:34:01,080
‫היא אומרת, ״אתמול, נזפתי בו…״‬
‫היא אף פעם לא אומרת למה.‬

607
00:34:01,160 --> 00:34:03,200
‫אולי הוא אכל צעיף באורך מטר וחצי.‬

608
00:34:04,600 --> 00:34:06,040
‫״דני, כמה שהוא חכם.‬

609
00:34:06,120 --> 00:34:07,280
‫נזפתי בו,‬

610
00:34:07,360 --> 00:34:08,840
‫ואמרתי לו ׳לא׳!‬

611
00:34:09,960 --> 00:34:11,480
‫׳ככה לא עושים׳!‬

612
00:34:11,560 --> 00:34:14,280
‫שמע, דני. הוא מסתכל עליי,‬

613
00:34:15,400 --> 00:34:16,680
‫ועושה כזה פרצוף…״‬

614
00:34:16,760 --> 00:34:19,080
‫ופה בא המשפט השנוא עליי בעולם,‬

615
00:34:19,160 --> 00:34:20,520
‫וזה כשמישהו אומר…‬

616
00:34:22,240 --> 00:34:24,080
‫״הוא נראה כאילו הוא עומד לדבר!״‬

617
00:34:26,480 --> 00:34:28,880
‫״נראה כאילו הוא עומד לדבר? הוא כלב!‬

618
00:34:28,960 --> 00:34:30,800
‫כלב בחיים לא מדבר!‬

619
00:34:31,480 --> 00:34:37,840
‫ועוד דבר: אם פעם כלב ידבר, ואני אהיה שם,‬
‫אני אעיף לו בעיטה ואעיף אותו מהחלון.״‬

620
00:34:39,000 --> 00:34:40,200
‫״סכיזופרנית!״‬

621
00:34:42,680 --> 00:34:45,240
‫נשבר הזין מכלבים חכמים ומכלבים…‬

622
00:34:47,920 --> 00:34:50,360
‫סליחה, אבל אני מעדיף להגיד את האמת.‬

623
00:34:50,440 --> 00:34:52,520
‫אתם יודעים איך אני. מצטער.‬

624
00:34:53,120 --> 00:34:56,200
‫עם אנשים שיש להם כלב,‬
‫אני לא אשב אפילו לשתות קפה.‬

625
00:34:57,440 --> 00:34:58,440
‫מצטער.‬

626
00:35:04,680 --> 00:35:06,080
‫ואלה שיש להם חתולים…‬

627
00:35:18,520 --> 00:35:19,400
‫טוב.‬

628
00:35:20,520 --> 00:35:21,960
‫למי פה יש חתול? לא לפחד.‬

629
00:35:22,040 --> 00:35:25,600
‫אני לא יכול להעיף לכם כאפה, בגלל הקורונה.‬
‫נו, למי יש חתול?‬

630
00:35:25,680 --> 00:35:28,720
‫הרבה אנשים. פחות מבעלי הכלבים, אבל בסדר.‬

631
00:35:28,800 --> 00:35:31,000
‫יש פה מישהו שיש לו גם וגם?‬

632
00:35:31,880 --> 00:35:33,040
‫אתה? מה יש לך?‬

633
00:35:34,040 --> 00:35:36,760
‫שלושה כלבים ושני חתולים.‬
‫רק חזיר בר חסר לך.‬

634
00:35:39,640 --> 00:35:41,400
‫טוב, מי שיש לו גם וגם,‬

635
00:35:41,480 --> 00:35:44,400
‫לא כלול בדבר שאני עומד להגיד. הוא משוחרר.‬

636
00:35:44,480 --> 00:35:46,320
‫מי שיש לו רק חתולים,‬

637
00:35:47,480 --> 00:35:48,760
‫תסלחו לי, אבל…‬

638
00:35:49,280 --> 00:35:50,280
‫אני חושב שיש לכם…‬

639
00:35:56,960 --> 00:35:59,240
‫תסביך נחיתות…‬

640
00:36:01,400 --> 00:36:02,360
‫אכזרי.‬

641
00:36:03,200 --> 00:36:07,360
‫כי אנשים שיש להם חתולים‬
‫מקדישים את כל חייהם, זמנם ומרצם‬

642
00:36:07,440 --> 00:36:10,120
‫בניסיון לשכנע את הזולת,‬

643
00:36:10,200 --> 00:36:12,160
‫למרות שאף אחד לא שאל אותם,‬

644
00:36:14,320 --> 00:36:15,520
‫שלגדל חתול‬

645
00:36:16,560 --> 00:36:19,120
‫זה יותר טוב מלגדל כלב.‬

646
00:36:20,120 --> 00:36:24,320
‫שחתול זה יותר טוב מכלב.‬

647
00:36:27,160 --> 00:36:30,600
‫ואני אומר, ״תקדישו את חייכם‬
‫ואת המרץ שלכם למה שבא לכם.‬

648
00:36:30,680 --> 00:36:36,200
‫מה שמטריף אותי זה ש־95% מהטיעון שלכם‬
‫הוא הדבר הבא:‬

649
00:36:36,680 --> 00:36:38,040
‫״החתול שלי…‬

650
00:36:38,120 --> 00:36:39,200
‫החתול שלי הוא…‬

651
00:36:40,720 --> 00:36:42,160
‫אני נכנס הביתה,‬

652
00:36:42,760 --> 00:36:44,280
‫והחתול בא לקבל את פניי.‬

653
00:36:44,880 --> 00:36:45,920
‫לקבל ליטוף.‬

654
00:36:46,640 --> 00:36:47,720
‫הוא נותן לי כפה.‬

655
00:36:48,320 --> 00:36:50,960
‫אני זורק לו כדור צמר,‬
‫והוא רץ ומביא לי אותו.‬

656
00:36:51,040 --> 00:36:52,360
‫הוא ממש…‬

657
00:36:52,920 --> 00:36:54,280
‫כמעט כאילו הוא לא חתול.‬

658
00:36:55,960 --> 00:36:58,200
‫״הוא ממש כמו כלב.״‬
‫מה זה השטויות האלה?‬

659
00:36:59,760 --> 00:37:01,400
‫מה שאתה רוצה זה כלב!‬

660
00:37:05,080 --> 00:37:05,920
‫באמת.‬

661
00:37:07,200 --> 00:37:11,000
‫תסלחו לי, אבל אם יש לכם כלב או חתול, ‬

662
00:37:11,840 --> 00:37:14,560
‫אם תראו אותי ברחוב, אל תעצרו אותי.‬
‫לא כדאי לכם.‬

663
00:37:22,440 --> 00:37:23,720
‫ואם יש לכם ילדים…‬

664
00:37:33,960 --> 00:37:35,760
‫מה קורה לכם כשאתם נהיים הורים?‬

665
00:37:36,560 --> 00:37:39,600
‫למה אתם נהיים מטומטמים כשאתם נהיים הורים?‬

666
00:37:40,760 --> 00:37:42,520
‫לדוגמה אתן, הנשים.‬

667
00:37:43,080 --> 00:37:47,520
‫מה קורה לכן? ברגע שאתן נהיות אמהות,‬
‫או יודעות שאתן עומדות להיות אמהות,‬

668
00:37:48,520 --> 00:37:50,360
‫קורסת לכן מערכת ההפעלה.‬

669
00:37:51,320 --> 00:37:54,680
‫לא, באמת.‬
‫אני לא יודע אם זאת התוכנה או החומרה,‬

670
00:37:55,160 --> 00:37:58,120
‫כי מעולם לא ידעתי להבדיל ביניהן,‬

671
00:37:59,360 --> 00:38:02,280
‫אבל יש לכן קריסות מערכת.‬

672
00:38:05,280 --> 00:38:07,000
‫למשל, יחידות מידה.‬

673
00:38:07,080 --> 00:38:09,560
‫הן מתחילות לרקוד לכן.‬

674
00:38:10,120 --> 00:38:11,240
‫הן מתבלבלות לכן.‬

675
00:38:12,640 --> 00:38:16,520
‫לא מזמן התקשרה אליי חברה‬
‫שלא דיברתי איתה מיליון שנה,‬

676
00:38:16,600 --> 00:38:18,080
‫לא שמעתי ממנה, ו…‬

677
00:38:18,160 --> 00:38:21,960
‫דיברנו בטלפון. ״היי, מה שלומך?‬
‫כמה טוב לשמוע ממך!״‬

678
00:38:22,040 --> 00:38:24,400
‫והיא אומרת לי, ״נהייתי אימא״.‬

679
00:38:24,480 --> 00:38:26,400
‫״איזה יופי! בן כמה הילד?״‬

680
00:38:26,480 --> 00:38:28,120
‫היא כזה, ״192 שבועות״.‬

681
00:38:36,440 --> 00:38:40,520
‫התבלבלתי. לא ידעתי אם לקנות לילד‬
‫צעצוע או קופסת סיגרים.‬

682
00:38:40,600 --> 00:38:43,640
‫הייתי כזה… ״אני צריך להוציא מחשבון עכשיו?״‬

683
00:38:51,720 --> 00:38:55,160
‫ואם הקופאי בסופר‬
‫היה מעביר את המוצרים ואומר לך,‬

684
00:38:55,240 --> 00:38:56,840
‫״זה יוצא 1,532 אגורות״,‬

685
00:38:56,920 --> 00:38:58,360
‫זה היה מעצבן אותך או לא?‬

686
00:38:59,560 --> 00:39:02,560
‫יש יחידות מידה גדולות יותר,‬
‫שעושות לנו חיים קלים.‬

687
00:39:02,640 --> 00:39:04,520
‫אל תעשי לנו את זה, בבקשה.‬

688
00:39:12,120 --> 00:39:15,080
‫מה זה השיגעון הזה שתוקף אתכם, בתור הורים,‬

689
00:39:15,160 --> 00:39:18,760
‫כשהילד שלכם לומד לעשות משהו לפני הזמן?‬

690
00:39:18,840 --> 00:39:20,160
‫למה? כדי להשוויץ.‬

691
00:39:20,760 --> 00:39:24,000
‫״הילד שלי התחיל ללכת בגיל תשעה חודשים.״‬
‫בשביל מה?‬

692
00:39:24,080 --> 00:39:26,960
‫למה להלחיץ ילדים אחרים? הורים אחרים?‬

693
00:39:27,040 --> 00:39:30,600
‫וכל דבר שהילד שלכם עושה הוא מיוחד.‬
‫הכול מיוחד.‬

694
00:39:32,080 --> 00:39:34,560
‫״תראו איך הוא עושה קקי על הפרקט!״‬

695
00:39:35,800 --> 00:39:37,160
‫״יוצא מן הכלל, לא?״‬

696
00:39:37,240 --> 00:39:40,240
‫״כן, כי הילד בן שמונה.‬
‫זה באמת יוצא מן הכלל בעיניי.״‬

697
00:39:42,920 --> 00:39:44,280
‫מה זה השיגעון הזה?‬

698
00:39:44,360 --> 00:39:45,480
‫אל תלחיצו אותם.‬

699
00:39:45,560 --> 00:39:48,160
‫שילמדו לעשות דברים מתי שצריך.‬

700
00:39:48,240 --> 00:39:51,000
‫חודשיים לפני, חודשיים אחרי…‬
‫העיקר לא לדאוג.‬

701
00:39:51,080 --> 00:39:51,960
‫לא יודע.‬

702
00:39:52,600 --> 00:39:54,880
‫הדבר היחיד שהצלחתי לעשות, כשהייתי קטן,‬

703
00:39:54,960 --> 00:39:56,840
‫חמישה חודשים לפני הזמן,‬

704
00:39:56,920 --> 00:39:59,680
‫זה לאכול עוגיות של חג המולד‬
‫כבר באוגוסט. זהו.‬

705
00:40:05,840 --> 00:40:06,680
‫יש לי חברה…‬

706
00:40:08,120 --> 00:40:12,400
‫יש לי חברה ממאלגה. ביאה.‬
‫החברה הכי טובה שלי, מילדות.‬

707
00:40:12,480 --> 00:40:14,760
‫אישה מדהימה,‬

708
00:40:14,840 --> 00:40:18,000
‫אישה טובת לב, נדיבה, יפהפייה.‬

709
00:40:18,080 --> 00:40:20,440
‫גאונה. היא רופאה. דוקטורית.‬

710
00:40:20,520 --> 00:40:22,520
‫איך שלא תקראו לזה.‬

711
00:40:22,600 --> 00:40:25,160
‫היא עילוי, ראשונה בכיתה, אין כמוה.‬

712
00:40:25,720 --> 00:40:26,800
‫אשת חיל.‬

713
00:40:27,640 --> 00:40:32,680
‫ויש לה שני ילדים. וכשנולד לה הילד הראשון,‬
‫היא רצתה שאהיה הסנדק. זה שימח אותי מאוד.‬

714
00:40:32,760 --> 00:40:36,920
‫אז בכל פעם שאני מגיע למאלגה,‬
‫אני משתדל למצוא זמן לבקר אצלם.‬

715
00:40:37,760 --> 00:40:38,600
‫בערך…‬

716
00:40:39,680 --> 00:40:42,280
‫חצי שנה אחרי שהתינוק נולד,‬

717
00:40:42,360 --> 00:40:43,520
‫הגעתי אליה.‬

718
00:40:43,600 --> 00:40:46,480
‫״שלום, ביאה.״‬
‫״שלום, דני. מה שלומך?״‬

719
00:40:46,560 --> 00:40:48,480
‫ואני אומר לה, ״איפה פאקיטו״?‬

720
00:40:48,560 --> 00:40:49,560
‫״יצא לקניות.״‬

721
00:40:49,640 --> 00:40:51,000
‫פאקיטו זה הבעל, כן?‬

722
00:40:56,120 --> 00:40:57,320
‫״ואיפה ניקו?״ זה…‬

723
00:40:57,400 --> 00:40:59,120
‫״ניקו שם, ב…״‬

724
00:40:59,200 --> 00:41:01,760
‫עריסה, או… איפה שהילד שוכב.‬

725
00:41:02,520 --> 00:41:04,440
‫״הוא שם. הרגע התעורר.״‬

726
00:41:04,520 --> 00:41:08,320
‫אני מתקרב… אני לא יודע איך אתם,‬
‫אבל אני מדבר לילדים בקול רגיל.‬

727
00:41:08,400 --> 00:41:12,120
‫סבבה? אין לי סמכות מוסרית להגיד,‬
‫כי אני לא אבא, למיטב ידיעתי,‬

728
00:41:12,200 --> 00:41:14,640
‫אבל אני מדבר לילדים בקול רגיל. יש לי קטע.‬

729
00:41:14,720 --> 00:41:16,680
‫אני חושב שילד, גם אם הוא קטן…‬

730
00:41:16,760 --> 00:41:18,920
‫ילדים הם חכמים יותר משאנחנו חושבים.‬

731
00:41:19,560 --> 00:41:24,120
‫נראה לי שילד ששוכב בעריסה,‬
‫או איך שלא קוראים לזה,‬

732
00:41:24,200 --> 00:41:27,960
‫כל מה שהתינוק רואה‬
‫זה דמויות חולפות לו מול הפנים,‬

733
00:41:29,240 --> 00:41:30,680
‫ועושות דברים כמו…‬

734
00:41:35,000 --> 00:41:36,680
‫ונראה לי שהילד חושב,‬

735
00:41:36,760 --> 00:41:39,120
‫״נפלתי על הזוג הכי מפגר בכל מאלגה״.‬

736
00:41:48,880 --> 00:41:52,120
‫״או זה, או שהם בני דודים. אלה האפשרויות.״‬

737
00:41:54,160 --> 00:41:56,200
‫כן, אני מדבר אליהם בקול רגיל.‬

738
00:41:56,280 --> 00:42:00,080
‫אני גם לא אומר לכם לגשת לילד‬
‫ולדבר איתו על מדדי המניות,‬

739
00:42:00,160 --> 00:42:02,000
‫אבל… לא יודע, אני מדבר רגיל.‬

740
00:42:02,640 --> 00:42:04,720
‫חברה שלי ביאה כאן. אני ניגש.‬

741
00:42:04,800 --> 00:42:06,520
‫״מה המצב, ניקו?‬

742
00:42:06,600 --> 00:42:08,240
‫איך הולך, גבר?‬

743
00:42:08,320 --> 00:42:10,440
‫איזה חתיך אתה. התגעגעתי אליך.״‬

744
00:42:10,520 --> 00:42:11,880
‫ופתאום אני שומע,‬

745
00:42:11,960 --> 00:42:15,000
‫״ראית כמה גדלתי, סנדק?״‬

746
00:42:25,640 --> 00:42:29,240
‫״הגרביים שהבאת לי כבר לא עולים עליי.״‬

747
00:42:34,560 --> 00:42:36,880
‫״ביאה?״‬
‫רופאה, כן? ״ביאה?״‬

748
00:42:38,160 --> 00:42:40,480
‫״לא, זה אני, בן הסנדקות שלך.״‬

749
00:42:45,240 --> 00:42:46,920
‫״אני כאן,‬

750
00:42:47,000 --> 00:42:49,400
‫בעריסה. אני כבר גדול.‬

751
00:42:49,480 --> 00:42:51,080
‫ראית כמה גדלתי?״‬

752
00:42:56,080 --> 00:42:59,160
‫לפחות תכסי את הפה שלך, בשם אלוהים!‬

753
00:42:59,640 --> 00:43:02,760
‫מתי בדיוק נהייתם לי פיתומים?‬

754
00:43:02,840 --> 00:43:05,520
‫אני לא מבין. תנו לילד שידבר כשצריך,‬

755
00:43:05,600 --> 00:43:08,160
‫אבל אל תדברו במקומו! זה מקריפ אותי!‬

756
00:43:09,560 --> 00:43:13,800
‫רוצים לדבר בשם הילד, הכול בשביל הילד…‬
‫הוא בן חצי שנה. ״תראה כמה הוא גדל.״‬

757
00:43:13,880 --> 00:43:15,600
‫מה האובססיה הזאת לגדילה?‬

758
00:43:17,800 --> 00:43:20,720
‫בגיל תשעה חודשים.‬
‫״תראה איך הוא גדל״. ״כן.״‬

759
00:43:20,800 --> 00:43:22,600
‫בגיל שנה וחצי: ״פרץ גדילה.״‬

760
00:43:22,680 --> 00:43:26,600
‫בגיל שנתיים: ״תראה, הוא ענקי.״‬
‫״הוא נורמלי, ביאה. הוא ילד.‬

761
00:43:26,680 --> 00:43:28,640
‫זה נורמלי שהוא גדל!‬

762
00:43:30,520 --> 00:43:32,160
‫אין בזה שום דבר יוצא דופן.‬

763
00:43:32,240 --> 00:43:35,360
‫היה יוצא דופן אם בגיל חצי שנה‬
‫הוא היה בגודל כזה,‬

764
00:43:36,360 --> 00:43:38,200
‫ובגיל שנה, בגודל כזה,‬

765
00:43:39,240 --> 00:43:40,840
‫ובגיל שנה וחצי, בגודל כזה,‬

766
00:43:40,920 --> 00:43:45,280
‫ובגיל שנתיים, הייתי בא והיית אומרת לי,‬
‫׳לא תאמין, הוא נכנס לי בחזרה לכוס׳.‬

767
00:43:45,360 --> 00:43:46,400
‫אלוהים!‬

768
00:43:46,480 --> 00:43:48,880
‫זה יוצא דופן! תזעיקו חוקרי עב״מים!‬

769
00:43:48,960 --> 00:43:50,480
‫תזעיקו את החדשות!‬

770
00:43:51,920 --> 00:43:53,760
‫אבל בינתיים,‬

771
00:43:53,840 --> 00:43:56,920
‫עד שלא תכניסי את הילד לטרריום‬
‫כמו איגואנה מזורגגת,‬

772
00:43:57,000 --> 00:44:01,680
‫הילד ימשיך לגדול לפי אמות המידה‬
‫הפיזיולוגיות והתזונתיות המקובלות‬

773
00:44:01,760 --> 00:44:04,120
‫של ילד שגדל בתנאים נאותים בעולם הראשון.ץ‬

774
00:44:05,240 --> 00:44:06,840
‫בחיי, איזו אובססיה!‬

775
00:44:07,560 --> 00:44:10,920
‫אפשר לחשוב שאנחנו רוצים לאכול אותם.‬
‫הם ילדים, לא חזירים.‬

776
00:44:16,080 --> 00:44:18,480
‫קצת סטיתי מהנושא. סליחה.‬

777
00:44:19,440 --> 00:44:21,800
‫פשוט, לפעמים, דברים כאלה…‬

778
00:44:21,880 --> 00:44:22,800
‫סליחה.‬

779
00:44:29,840 --> 00:44:31,440
‫איזה מים טעימים!‬

780
00:44:33,720 --> 00:44:35,760
‫טוב. סליחה. בכל אופן…‬

781
00:44:37,280 --> 00:44:40,520
‫שלא אאבד את חוט המחשבה.‬
‫קרפאפה, זוכרים אותה?‬

782
00:44:41,280 --> 00:44:45,080
‫אספר לכם מה קרה עם קרפאפה,‬
‫שעזר לי להיפטר מהלחץ במדריד. סבבה?‬

783
00:44:45,160 --> 00:44:47,400
‫במקום להשוויץ בה,‬

784
00:44:47,480 --> 00:44:50,160
‫אראה לכם תמונה שלה, שתראו איך היא נראית,‬

785
00:44:50,240 --> 00:44:53,520
‫ואספר לכם את הסיפור‬
‫בצורה הכי אובייקטיבית שאפשר,‬

786
00:44:53,600 --> 00:44:55,320
‫ואז נעבור לנושא אחר.‬

787
00:44:55,400 --> 00:44:58,480
‫לא פנטזיה, לא קסם, לא גנדלף,‬
‫לא החלילן מהמלין. בסדר?‬

788
00:44:59,080 --> 00:44:59,920
‫זאת קרפאפה.‬

789
00:45:01,720 --> 00:45:02,560
‫סבבה?‬

790
00:45:13,640 --> 00:45:15,600
‫נראית כאילו היא עומדת לדבר, לא?‬

791
00:45:26,600 --> 00:45:28,200
‫היא עם הפנים למצלמה, כן?‬

792
00:45:29,320 --> 00:45:32,280
‫אנשים מאחור שואלים, ״זה תחת או מרפק״?‬

793
00:45:34,920 --> 00:45:36,600
‫היא כלבה מופלאה.‬

794
00:45:36,680 --> 00:45:40,000
‫העניין שלי איתה הוא‬
‫שיש לה נטייה להשמנה,‬

795
00:45:40,080 --> 00:45:42,800
‫אז אני כל הזמן מטייל איתה,‬
‫מקפיד על תזונה…‬

796
00:45:42,880 --> 00:45:46,360
‫לא מזמן לקחתי אותה לווטרינרית‬
‫שמטפלת בה כל החיים,‬

797
00:45:46,440 --> 00:45:48,160
‫שבדקה לה את האוזניים וכל זה,,‬

798
00:45:48,240 --> 00:45:50,520
‫והווטרינרית שקלה אותה,‬

799
00:45:51,160 --> 00:45:52,040
‫ואמרה לי ״דני,‬

800
00:45:53,000 --> 00:45:54,880
‫מה זה העובי הזה?״‬

801
00:46:05,600 --> 00:46:08,000
‫אמרתי ״כן, באמת יש פה עובי רציני״…‬

802
00:46:09,560 --> 00:46:13,440
‫חשבתי שאולי היא מדברת‬
‫על הזין שלי ולא על הכלבה.‬

803
00:46:13,520 --> 00:46:16,080
‫כמה שהתאמצתי שהכלבה תרזה… תארו לכם!‬

804
00:46:16,160 --> 00:46:17,600
‫״זה? לא, זה יחלוף.‬

805
00:46:17,680 --> 00:46:19,800
‫ברגע שאלך יחף בכנסייה, זה יעבור לי.״‬

806
00:46:24,040 --> 00:46:27,320
‫אתם צוחקים כאילו כל החיים‬
‫הסתובבתם יחפים בקתדרלה.‬

807
00:46:30,320 --> 00:46:31,920
‫בכל אופן, קרפאפה נכנסה לחיי‬

808
00:46:32,000 --> 00:46:34,760
‫בתקופה שבה גרתי לבד,‬

809
00:46:34,840 --> 00:46:38,000
‫כשהייתה לי הרבה עבודה, והרבה לחץ.‬

810
00:46:38,080 --> 00:46:39,640
‫לא ידעתי מה זה לגדל כלב.‬

811
00:46:39,720 --> 00:46:44,000
‫היום אני יודע.‬
‫אם אפשר לתת עצה לגידול חיית מחמד בבית,‬

812
00:46:44,080 --> 00:46:46,880
‫כלב, חתול… טפלו בהם, לטפו אותם,‬

813
00:46:46,960 --> 00:46:50,280
‫טפחו אותם, תזינו אותם, קחו לווטרינר…‬
‫הכול.‬

814
00:46:50,360 --> 00:46:52,320
‫טפלו בהם כמו שצריך. באמת.‬

815
00:46:52,400 --> 00:46:56,000
‫זה לגדל בבית יצור חי שיש לו רגשות,‬
‫לא פאשיסט.‬

816
00:46:56,080 --> 00:46:58,360
‫אז צריך להיות טוב אליו.‬

817
00:46:58,960 --> 00:47:01,320
‫אני זוכר שזה היה יום שלישי.‬

818
00:47:02,280 --> 00:47:03,800
‫קמתי בבוקר…‬

819
00:47:04,400 --> 00:47:06,600
‫קמתי בבוקר, יצאתי איתה, שתעשה צרכים,‬

820
00:47:06,680 --> 00:47:09,480
‫עלינו, אכלנו ארוחת בוקר, והלכתי לעבודה.‬

821
00:47:09,560 --> 00:47:11,600
‫בארבע חזרתי, והייתה לי חצי שעה‬

822
00:47:11,680 --> 00:47:13,240
‫לצאת איתה שתעשה צרכים,‬

823
00:47:13,320 --> 00:47:15,720
‫ולנסוע לצד השני של מדריד. סבבה?‬

824
00:47:15,800 --> 00:47:17,720
‫אני יוצא עם הכלבה, כולי לחוץ,‬

825
00:47:17,800 --> 00:47:20,680
‫וכמובן, כשהכלבה יודעת שאתה בלחץ,‬
‫היא נחסמת.‬

826
00:47:20,760 --> 00:47:23,120
‫״בחייך, תעשי קקי! פיפי! נו!‬

827
00:47:23,200 --> 00:47:24,760
‫אני מאחר!״‬

828
00:47:24,840 --> 00:47:28,120
‫בסוף עשתה פיפי, עשתה קקי,‬
‫וחזרנו הביתה, דרך הפארק.‬

829
00:47:28,200 --> 00:47:29,920
‫אני ממהר, אין לי זמן,‬

830
00:47:30,000 --> 00:47:31,560
‫ופתאום הכלבה נעצרת.‬

831
00:47:31,640 --> 00:47:34,200
‫״נו כבר, בואי, קרפאפה!״‬

832
00:47:34,280 --> 00:47:36,800
‫ואני מסתכל לראות למה הכלבה נעצרה.‬

833
00:47:36,880 --> 00:47:38,840
‫וכשאני מסתכל, אני רואה שהיא נעצרה‬

834
00:47:38,920 --> 00:47:41,920
‫בגלל שהיא בסך הכול רצתה לעצור לרגע.‬

835
00:47:43,000 --> 00:47:44,080
‫בגלל שמה שהיא רצתה‬

836
00:47:45,280 --> 00:47:46,360
‫זה להריח פרח.‬

837
00:47:48,880 --> 00:47:50,480
‫כשראיתי את המראה הזה,‬

838
00:47:52,280 --> 00:47:54,480
‫אני חושב שזה היה הרגע שבו הבנתי הכול.‬

839
00:47:55,080 --> 00:47:56,640
‫ברגע הזה אמרתי ״רגע.‬

840
00:47:57,880 --> 00:47:59,320
‫הרגע הזה הוא החיים.‬

841
00:48:00,440 --> 00:48:03,480
‫אולי צריך בחיים, מדי פעם,‬

842
00:48:03,560 --> 00:48:04,720
‫לעצור לרגע,‬

843
00:48:05,800 --> 00:48:06,800
‫ולהריח פרח.״‬

844
00:48:07,920 --> 00:48:08,920
‫הוצאתי את הטלפון,‬

845
00:48:10,200 --> 00:48:14,640
‫ביטלתי את שתי הפגישות שהיו לי,‬
‫דחיתי אותן עד למחרת, כיביתי את הנייד,‬

846
00:48:14,720 --> 00:48:16,200
‫הכנסתי אותו לכיס,‬

847
00:48:16,280 --> 00:48:18,800
‫שחררתי את הכלבה בפארק,‬
‫ואמרתי לה, ״קרפאפה…‬

848
00:48:19,600 --> 00:48:22,280
‫היום הזה הוא בשבילך ובשבילי.‬

849
00:48:22,360 --> 00:48:24,080
‫היום הזה הוא בשבילנו.״‬

850
00:48:25,560 --> 00:48:26,480
‫בהחלט.‬

851
00:48:27,200 --> 00:48:28,120
‫כך היה.‬

852
00:48:35,920 --> 00:48:37,800
‫היום ההוא שינה הכול מבחינתי.‬

853
00:48:37,880 --> 00:48:39,880
‫גם מבחינתה. איזה כיף היה לה!‬

854
00:48:39,960 --> 00:48:41,280
‫איזה כיף היה לה!‬

855
00:48:41,360 --> 00:48:43,720
‫היא התחבאה בשיחים,‬

856
00:48:43,800 --> 00:48:45,440
‫עשתה פיפי איפה שבא לה,‬

857
00:48:45,520 --> 00:48:48,240
‫הריחה כל מה שבא לה, שיחקה עם ילדים,‬

858
00:48:48,320 --> 00:48:50,400
‫הותקפה פעמיים־שלוש…‬

859
00:48:50,480 --> 00:48:51,640
‫איזה כיף היה.‬

860
00:48:55,720 --> 00:48:57,240
‫ומאז,‬

861
00:48:57,320 --> 00:48:59,840
‫מאז, החיים שלי קשורים קשר הדוק‬

862
00:49:00,520 --> 00:49:03,720
‫לכלבים בפרט, ולבעלי חיים בכלל.‬

863
00:49:03,800 --> 00:49:07,000
‫אני חי עם שלושה כלבים,‬
‫לפעמים בקיץ אפילו חמישה או שישה,‬

864
00:49:07,080 --> 00:49:10,680
‫וגם, באימוץ וירטואלי,‬
‫אימצתי חמור, שימפנזה, גורילה, אורנגוטן…‬

865
00:49:10,760 --> 00:49:12,520
‫״…וסימון ומואיז הקטן!״‬

866
00:49:12,600 --> 00:49:14,080
‫סליחה, התפזרתי.‬

867
00:49:14,920 --> 00:49:15,920
‫אבל טוב…‬

868
00:49:17,440 --> 00:49:22,040
‫גם לא תשמעו ממני את הנאום הנדוש‬
‫על זה שכלבים טובים יותר מבני אדם.‬

869
00:49:22,120 --> 00:49:25,360
‫לא. זה נראה לי פשטני מדי.‬

870
00:49:25,440 --> 00:49:28,080
‫מה שכן, אחרי שאני חי איתם כל השנים,‬

871
00:49:28,160 --> 00:49:30,400
‫יש דברים קטנים שבהם‬
‫הם עדיפים על פנינו.‬

872
00:49:30,480 --> 00:49:31,800
‫יש דברים מסוימים, לא?‬

873
00:49:31,880 --> 00:49:33,680
‫אגיד לכם כמה מהם.‬

874
00:49:33,760 --> 00:49:35,720
‫לכלבים אין כיסים.‬

875
00:49:35,800 --> 00:49:36,960
‫זה יתרון.‬

876
00:49:37,040 --> 00:49:40,200
‫כי הם חיים בלי חשבון. אין להם רכוש.‬

877
00:49:41,560 --> 00:49:43,480
‫לפני הטיול, ״תשים לי קולר?״‬

878
00:49:43,560 --> 00:49:44,760
‫״וואלה יופי.״‬

879
00:49:45,680 --> 00:49:48,400
‫״תשים לי רתמה? גם כן יופי.״‬

880
00:49:48,880 --> 00:49:51,160
‫״תלביש לי את המעיל הוורוד עם הנוצצים?‬

881
00:49:51,240 --> 00:49:53,480
‫יא מניאק. טוב ,בסדר.״‬

882
00:49:54,080 --> 00:49:55,480
‫וגם, שמתי לב…‬

883
00:49:55,560 --> 00:49:59,560
‫שמתי לב שברגע שאני סוגר את הדלת,‬
‫היא מסתכלת עליי, כאילו אומרת…‬

884
00:49:59,640 --> 00:50:02,120
‫״אם נשארו לך המפתחות בפנים,‬
‫זה לא משנה לי.״‬

885
00:50:03,520 --> 00:50:06,600
‫או כשהולכים לווטרינרית,‬
‫שהכול כל כך יקר אצלה.‬

886
00:50:06,680 --> 00:50:09,200
‫היא אומרת, ״זה יעלה לך 300 אירו״.‬

887
00:50:09,280 --> 00:50:10,960
‫אני מסתכל, והם שלושתם…‬

888
00:50:11,440 --> 00:50:12,600
‫״אין לי…״‬

889
00:50:13,440 --> 00:50:14,480
‫והשני…‬

890
00:50:19,400 --> 00:50:20,760
‫״הארנק שלי בבית.״‬

891
00:50:22,680 --> 00:50:24,160
‫ויש עוד דבר‬

892
00:50:24,240 --> 00:50:27,080
‫שבו, לדעתי, כלבים יותר טובים מאיתנו.‬

893
00:50:27,160 --> 00:50:30,920
‫כלבים וגם חתולים במקרה הזה.‬
‫טוב, כלבים, חתולים, כלבות וחתולות.‬

894
00:50:31,000 --> 00:50:32,760
‫כלבים.ות וחתולים.ות. סבבה?‬

895
00:50:33,400 --> 00:50:36,120
‫ורבים מכם בטח כבר חשבו על זה פעם,‬

896
00:50:36,200 --> 00:50:37,800
‫בגלל שזה משהו קלאסי.‬

897
00:50:37,880 --> 00:50:40,000
‫אני מקווה שאין קטינים באולם.‬

898
00:50:40,520 --> 00:50:43,520
‫יש תכונה מסוימת אצל כלבים וחתולים:‬

899
00:50:44,160 --> 00:50:45,160
‫הם מסוגלים‬

900
00:50:45,720 --> 00:50:46,600
‫ללקק לעצמם‬

901
00:50:47,360 --> 00:50:48,480
‫את האברים.‬

902
00:50:53,080 --> 00:50:54,120
‫מישהו עשה ״איח״…‬

903
00:50:56,440 --> 00:50:57,640
‫״בטוח?״‬

904
00:51:00,200 --> 00:51:02,240
‫הכלב שלי בויו מומחה בזה.‬

905
00:51:02,320 --> 00:51:04,040
‫זה הכלב השני שאימצתי.‬

906
00:51:04,120 --> 00:51:07,880
‫הוא כל היום מלקק שם, ועוד, ועוד…‬

907
00:51:07,960 --> 00:51:10,280
‫אני מסתכל עליו בשילוב של שנאה וקנאה.‬

908
00:51:11,920 --> 00:51:14,240
‫״מספיק כבר, בויו!״ והוא ממשיך…‬

909
00:51:14,320 --> 00:51:18,400
‫הוא כנראה מתנקם בי, כי סירסתי אותו,‬
‫אז הוא כזה, ״אני אמרק את הבולבול!״‬

910
00:51:18,480 --> 00:51:19,360
‫״אבל…״‬

911
00:51:20,480 --> 00:51:22,240
‫ועוד, ועוד…‬

912
00:51:23,880 --> 00:51:26,240
‫הוא יכול להמשיך ככה 20 דקות!‬

913
00:51:26,320 --> 00:51:29,960
‫וכשנהיה לו חם בגב, הוא עובר לתחת.‬
‫״אוי נו באמת!״‬

914
00:51:30,440 --> 00:51:32,080
‫אתם… אני שואל את עצמי,‬

915
00:51:32,160 --> 00:51:34,880
‫״איך הוא לא מתבייש, ככה מול כולם?״‬

916
00:51:34,960 --> 00:51:38,040
‫איזה מתבייש? ממתי כלב מתבייש?‬

917
00:51:39,040 --> 00:51:42,160
‫חיה שמסוגלת‬
‫להסתכל לך בעיניים כשהיא מחרבנת.‬

918
00:51:45,720 --> 00:51:49,160
‫מתי לאחרונה חירבנתם והסתכלתם למישהו‬
‫בעיניים? אתם לא זוכרים!‬

919
00:51:49,240 --> 00:51:50,800
‫בגלל שהם טובים מאיתנו.‬

920
00:51:51,680 --> 00:51:53,240
‫אשאל אתכם שאלה רטורית:‬

921
00:51:54,320 --> 00:51:57,320
‫אילו יכולתם ללקק לעצמכם,‬
‫הייתם עושים את זה?‬

922
00:52:00,160 --> 00:52:01,280
‫אני רק שם את זה פה.‬

923
00:52:02,400 --> 00:52:04,480
‫אתן לכם להרהר בזה.‬

924
00:52:04,560 --> 00:52:08,880
‫אני מבין שאתם לא רוצים לענות עכשיו,‬
‫אבל אולי מחר, בארוחת הבוקר, עם אימא…‬

925
00:52:08,960 --> 00:52:11,800
‫זה מין נושא קלאסי לשיחה.‬
‫״היי, אימא, את חושבת ש…״‬

926
00:52:13,000 --> 00:52:15,120
‫ואשאל אתכם עוד שאלה:‬

927
00:52:15,600 --> 00:52:18,400
‫השאלה השנייה מיועדת רק לבנים, לגברים,‬

928
00:52:18,480 --> 00:52:20,720
‫שהשיבו בחיוב על השאלה הראשונה.‬

929
00:52:21,560 --> 00:52:24,480
‫סבבה? לבנים שכן היו עושים את זה…‬

930
00:52:24,560 --> 00:52:26,000
‫תקשיבו טוב, כן?‬

931
00:52:28,520 --> 00:52:31,480
‫רואים לכם רק חצי פנים,‬
‫אבל החצי הזה נראה שובב.‬

932
00:52:33,360 --> 00:52:34,840
‫אתה בטח אחד מהם.‬

933
00:52:37,040 --> 00:52:39,320
‫אילו יכולתם ללקק לעצמכם,‬

934
00:52:39,400 --> 00:52:41,480
‫והייתם עושים את זה, השאלה היא:‬

935
00:52:45,560 --> 00:52:47,240
‫הייתם אומרים ״אני תכף גומר״?‬

936
00:52:51,320 --> 00:52:52,920
‫אתם לא צריכים לענות.‬

937
00:52:53,000 --> 00:52:54,880
‫זאת שאלה אישית מאוד,‬

938
00:52:54,960 --> 00:52:57,480
‫אבל אני אוהב לגרום לכם לחשוב קצת.‬

939
00:52:58,560 --> 00:53:00,520
‫אגיד לכם מה אני הייתי עושה.‬

940
00:53:01,120 --> 00:53:02,840
‫לא אכפת לי. אין לי מה להפסיד.‬

941
00:53:03,480 --> 00:53:07,080
‫קודם אמרתי ״פאק יו״ לפטרוס הקדוש.‬
‫מה אכפת לי? כלום לא מזיז לי.‬

942
00:53:07,760 --> 00:53:10,160
‫אז אילו יכולתי, הייתי עושה את זה?‬

943
00:53:10,240 --> 00:53:12,000
‫כמובן!‬

944
00:53:13,480 --> 00:53:18,240
‫אני עושה את זה מאז 19…‬
‫אני מנסה לעשות את זה מאז 1991.‬

945
00:53:19,320 --> 00:53:22,840
‫ואני לא מצליח, ולא בגלל שאני לא מנסה,‬
‫אלא בגלל חוסר גמישות.‬

946
00:53:24,400 --> 00:53:28,160
‫אני חושב שחוליות עמוד השדרה‬
‫נחשבות מדי ולא בצדק.‬

947
00:53:28,680 --> 00:53:30,760
‫אף פעם לא ראיתי חילזון עצוב.‬

948
00:53:31,840 --> 00:53:32,880
‫עכשיו…‬

949
00:53:34,160 --> 00:53:35,600
‫לגבי השאלה השנייה,‬

950
00:53:36,520 --> 00:53:38,400
‫אילו יכולתי, ועשיתי את זה…‬

951
00:53:41,000 --> 00:53:42,080
‫הייתי מודיע לעצמי?‬

952
00:53:51,040 --> 00:53:51,880
‫לא.‬

953
00:53:55,040 --> 00:53:58,640
‫הייתי שותק כמו כלבה!‬

954
00:53:58,720 --> 00:54:02,760
‫הייתי יוצר מעגל קסמים סגור.‬

955
00:54:02,840 --> 00:54:04,640
‫אני נותן,‬

956
00:54:04,720 --> 00:54:06,240
‫אני מקבל…‬

957
00:54:07,040 --> 00:54:11,600
‫בתור טבעוני, קצת חלבון לא היה מזיק לי.‬

958
00:54:13,840 --> 00:54:16,600
‫וכשהייתי גומר… נשיקה ולישון.‬

959
00:54:16,680 --> 00:54:18,240
‫מה, ברור!‬

960
00:54:20,040 --> 00:54:21,920
‫בטח שכן! מה?‬

961
00:54:22,000 --> 00:54:24,000
‫ראש פתוח!‬

962
00:54:25,400 --> 00:54:26,800
‫זה שלכם!‬

963
00:54:31,480 --> 00:54:34,400
‫אל תאחלו לאחרים‬
‫מה שלא הייתם מאחלים לעצמכם.‬

964
00:54:35,680 --> 00:54:37,880
‫תהיו נוצרים טובים.‬

965
00:54:42,800 --> 00:54:44,000
‫תסלחו לי.‬

966
00:54:44,080 --> 00:54:46,160
‫תסלחו לי שאני כזה מקושקש היום.‬

967
00:54:46,240 --> 00:54:48,800
‫אני אומר היום דברים שלא ציפיתם לשמוע ממני.‬

968
00:54:48,880 --> 00:54:50,800
‫אולי חלקכם מאוכזבים, אבל…‬

969
00:54:51,440 --> 00:54:52,840
‫אבל זה מה יש, אז…‬

970
00:54:54,360 --> 00:54:57,760
‫גם אני שונא המון דברים.‬
‫אני יודע שזה לא יפה, אבל…‬

971
00:54:57,840 --> 00:55:00,160
‫כולם שונאים דברים. אני שונא…‬

972
00:55:01,720 --> 00:55:05,440
‫אני שונא לעמוד בתור.‬
‫זה משהו ש… אני פשוט לא יכול.‬

973
00:55:05,520 --> 00:55:08,080
‫אני שונא שהשכן מתחיל לשפץ בשמונה בבוקר.‬

974
00:55:08,160 --> 00:55:10,200
‫זה מטריף אותי. בא לי לחנוק אותו.‬

975
00:55:10,280 --> 00:55:12,760
‫אני שונא שהטוסט שלי מתקרר.‬

976
00:55:12,840 --> 00:55:15,480
‫אני שונא להתקלח,‬
‫ואיך שאני יוצא מהמקלחת,‬

977
00:55:15,560 --> 00:55:18,080
‫בא לי לעשות קקי. אני אומר ״לעזאזל, גבר״…‬

978
00:55:23,360 --> 00:55:26,040
‫אבל יש משהו עוד יותר גרוע, בתור בנאדם:‬

979
00:55:26,120 --> 00:55:29,440
‫לא לשנוא מצבים, אלא לשנוא אנשים.‬

980
00:55:30,040 --> 00:55:31,440
‫אני שונא אנשים.‬

981
00:55:32,040 --> 00:55:35,960
‫אבל עוד יותר גרוע: אני שונא אנשים,‬
‫שכשאני מודה בזה…‬

982
00:55:36,040 --> 00:55:38,360
‫אלה אנשים שאף אחד לא שונא.‬

983
00:55:38,440 --> 00:55:40,880
‫אבל אני לא יכול איתם. מצטער. אני מודה.‬

984
00:55:40,960 --> 00:55:42,080
‫אני פה…‬

985
00:55:42,960 --> 00:55:44,920
‫רוצה שתדעו מי אני.‬

986
00:55:45,560 --> 00:55:47,080
‫אני שונא את רפאל נדאל.‬

987
00:55:48,240 --> 00:55:49,960
‫שונא אותו בכל הכוח.‬

988
00:55:50,040 --> 00:55:53,440
‫לא רק עכשיו. מאז שהיה קטן ולקח מחבט ליד.‬
‫אני לא יכול איתו!‬

989
00:55:53,520 --> 00:55:54,760
‫רפאל נדאל!‬

990
00:55:54,840 --> 00:55:57,720
‫״הספורטאי הספרדי הגדול בהיסטוריה!״‬

991
00:55:57,800 --> 00:56:00,080
‫ילדים אוהבים אותו, אמהות…‬

992
00:56:00,160 --> 00:56:03,160
‫מודל לחיקוי, חתיך, מכובד, ישר, מחונך.‬

993
00:56:03,240 --> 00:56:05,280
‫עשרים תארי גרנד סלאם!‬

994
00:56:05,360 --> 00:56:09,480
‫מה הוא צריך כל כך הרבה תארי גרנד סלאם?‬
‫תן גרנד סלאם אחד למישהו שאין לו!‬

995
00:56:11,760 --> 00:56:13,040
‫באימא שלי!‬

996
00:56:13,120 --> 00:56:15,720
‫לפני כמה שנים, בצרפת,‬

997
00:56:15,800 --> 00:56:20,800
‫הייתה עליו ביקורת, כי אמרו שהוא השתמש‬
‫בסמים באיזה טורניר, רולאן גארוס או משהו.‬

998
00:56:20,880 --> 00:56:23,760
‫אז כמובן, עד שהגיע המשפט, תארו לכם…‬

999
00:56:24,400 --> 00:56:26,680
‫כמה הוא סבל, המסכן. הכפישו את שמו…‬

1000
00:56:26,760 --> 00:56:27,880
‫בסוף הגיע המשפט,‬

1001
00:56:27,960 --> 00:56:30,640
‫וכמובן, רפאל נדאל ניצח בו,‬
‫כי הוא לא לקח סמים,‬

1002
00:56:30,720 --> 00:56:33,680
‫ונאלצו לשלם לו פיצויים כבדים,‬

1003
00:56:33,760 --> 00:56:36,640
‫על פגיעה בכבודו ובתדמית שלו.‬

1004
00:56:36,720 --> 00:56:40,160
‫אתם יודעים מה הוא עשה עם הכסף?‬
‫עם הבוחטה שהוא קיבל? יודעים?‬

1005
00:56:40,840 --> 00:56:42,680
‫הוא תרם אותו לעמותה בצרפת.‬

1006
00:56:42,760 --> 00:56:45,160
‫זה לא מעשה שדורש כאפה לפרצוף?‬

1007
00:56:46,760 --> 00:56:49,720
‫לעזאזל רפאל נדאל.‬
‫מיורקה מוצפת, והנה הוא…‬

1008
00:56:49,800 --> 00:56:52,920
‫הנה הוא, גורף את המים.‬
‫אין אנשים במיורקה!‬

1009
00:56:53,000 --> 00:56:54,920
‫אין אף אחד במיורקה, רק אתה.‬

1010
00:56:55,400 --> 00:56:57,120
‫עם עשרים תארי גרנד סלאם בבית.‬

1011
00:57:00,280 --> 00:57:02,240
‫שונא את מריל סטריפ. שונא אותה.‬

1012
00:57:02,320 --> 00:57:04,400
‫מריל סטריפ פייטר 2. שונא אותה.‬

1013
00:57:05,680 --> 00:57:09,800
‫השחקנית הכי טובה בהיסטוריה.‬
‫כל מה שהיא עושה אמיתי. אורגני.‬

1014
00:57:09,880 --> 00:57:12,480
‫הכול, כל הסרטים שלה.‬

1015
00:57:12,560 --> 00:57:15,280
‫ובנוסף היא אקטיביסטית, פמיניסטית, מסורה…‬

1016
00:57:15,800 --> 00:57:17,760
‫כל סרט שלה מועמד לאוסקר.‬

1017
00:57:17,840 --> 00:57:21,000
‫די כבר! די להיות כזאת טובה!‬

1018
00:57:21,080 --> 00:57:22,360
‫גועל נפש!‬

1019
00:57:23,960 --> 00:57:26,000
‫ואנג׳לינה ג׳ולי?‬

1020
00:57:27,240 --> 00:57:29,880
‫היא לא רק שחקנית מעולה, היא גם מהממת.‬

1021
00:57:29,960 --> 00:57:32,320
‫מה פתאום היא נראית ככה בגילה?‬

1022
00:57:35,400 --> 00:57:37,960
‫וגם יש לה מנת משכל מטורפת,‬

1023
00:57:38,040 --> 00:57:42,840
‫והיא מסתובבת ואוספת ילדים מהרחוב.‬
‫״בואו אליי הביתה.״‬

1024
00:57:43,600 --> 00:57:46,080
‫ילדים בכל הצבעים. רק כחול חסר לה.‬

1025
00:57:53,640 --> 00:57:54,880
‫אני שונא את ברונקאנו!‬

1026
00:57:58,640 --> 00:58:00,320
‫אני שונא את ויסנטה דל בוסקה!‬

1027
00:58:01,280 --> 00:58:02,600
‫אני שונא את קלרה לאגו!‬

1028
00:58:03,360 --> 00:58:04,920
‫אני שונא את סרחיו דאלמה!‬

1029
00:58:06,680 --> 00:58:09,280
‫אני שונא את אנטוניו בנדרס המניאק!‬

1030
00:58:16,440 --> 00:58:17,480
‫די כבר!‬

1031
00:58:21,600 --> 00:58:24,200
‫לא מזמן ראיתי אותו,‬
‫והוא מבוגר ממני ב־20 שנה,‬

1032
00:58:24,280 --> 00:58:26,200
‫והוא נראה כמו אחי הקטן. בן זונה!‬

1033
00:58:30,680 --> 00:58:34,280
‫אבל אם יש מישהו שעליו בא לי להשפיך…‬

1034
00:58:36,880 --> 00:58:38,000
‫או לשפוך…‬

1035
00:58:42,720 --> 00:58:44,360
‫לא…‬

1036
00:58:45,560 --> 00:58:47,120
‫אפשר להגיד ככה או ככה.‬

1037
00:58:48,240 --> 00:58:52,240
‫כן, תלוי אם רוצים להגיד נכון או לא נכון.‬

1038
00:58:56,520 --> 00:58:59,080
‫טוב. אם יש מישהו שעליו‬

1039
00:58:59,800 --> 00:59:01,080
‫הייתי משפיך,‬

1040
00:59:02,080 --> 00:59:03,120
‫או שופך…‬

1041
00:59:05,560 --> 00:59:08,240
‫את כל השנאה והבוז שלי, אין לי ספק.‬

1042
00:59:09,200 --> 00:59:10,160
‫האיש הזה הוא…‬

1043
00:59:10,640 --> 00:59:11,960
‫יו ג׳קמן.‬

1044
00:59:14,320 --> 00:59:17,360
‫אני לא יכול איתו.‬
‫הוא אויב־העל שלי. הנמסיס שלי.‬

1045
00:59:18,640 --> 00:59:19,920
‫זה יו ג׳קמן.‬

1046
00:59:23,720 --> 00:59:24,640
‫הנה הוא.‬

1047
00:59:25,800 --> 00:59:27,800
‫שחקן אוסטרלי בין־לאומי,‬

1048
00:59:27,880 --> 00:59:29,240
‫הוליווד, תהילה…‬

1049
00:59:30,480 --> 00:59:32,480
‫בהמון מגזינים, המון שנים,‬

1050
00:59:32,560 --> 00:59:35,720
‫הוא נחשב לגבר הכי מושך, הכי חתיך בעולם.‬

1051
00:59:35,800 --> 00:59:36,640
‫תראו אותו.‬

1052
00:59:37,400 --> 00:59:38,880
‫איזה פרצוף סימטרי.‬

1053
00:59:40,480 --> 00:59:42,360
‫תווי פנים כמו של אפולו.‬

1054
00:59:44,000 --> 00:59:47,360
‫גוף מסותת כמו של האלים באולימפוס.‬

1055
00:59:47,440 --> 00:59:51,680
‫נקבוביות נוטפות תסמונת סטנדל.‬

1056
00:59:54,200 --> 00:59:56,160
‫אפילו החולצה שלו מגוהצת, הבנזונה.‬

1057
00:59:58,760 --> 01:00:01,400
‫ויום אחד התחשק לי להגיד שהוא לא כזה חתיך.‬

1058
01:00:01,480 --> 01:00:03,440
‫״הוא לא כזה חתיך!״‬

1059
01:00:04,480 --> 01:00:06,160
‫והתחלתי להשוות את עצמי אליו.‬

1060
01:00:09,960 --> 01:00:11,280
‫ואז התחלתי לשנוא אותו.‬

1061
01:00:12,840 --> 01:00:15,360
‫איך אומר הפתגם?‬
‫״השוואות מובילות לשנאה״.‬

1062
01:00:17,200 --> 01:00:18,160
‫וככה הכול התחיל.‬

1063
01:00:22,960 --> 01:00:25,360
‫תצחקו כמה שבא לכם. זה מאחוריי.‬

1064
01:00:26,000 --> 01:00:27,440
‫שנים של טיפול.‬

1065
01:00:27,520 --> 01:00:29,360
‫אני יודע שעל פניו זה מפתיע:‬

1066
01:00:29,440 --> 01:00:32,440
‫״שניהם בני אנוש,‬
‫איך ייתכן שהם שונים כל כך?״‬

1067
01:00:33,160 --> 01:00:36,240
‫״הם מורכבים מאותם החלקים!״‬
‫אולי צריך לרדת לפרטים.‬

1068
01:00:36,320 --> 01:00:37,960
‫אל תדאגו, אנתח לכם את זה.‬

1069
01:00:38,040 --> 01:00:40,920
‫אתם תראו מה ההבדל.‬
‫יש לי קטע… יש לי הרבה קטעים.‬

1070
01:00:41,640 --> 01:00:43,400
‫אבל אנחנו נהיה פה ארבע שעות.‬

1071
01:00:43,480 --> 01:00:46,160
‫לדוגמה, העיניים שלי. העין שלי.‬

1072
01:00:50,040 --> 01:00:51,760
‫אני מקווה שיעשו לזה כתוביות.‬

1073
01:00:53,520 --> 01:00:54,480
‫העיניים שלי.‬

1074
01:00:54,960 --> 01:00:58,920
‫הקטע עם העיניים שלי…‬
‫העיניים שלי קטנות מאוד.‬

1075
01:00:59,000 --> 01:01:01,040
‫קטנות וקרובות זו לזו. נכון?‬

1076
01:01:01,120 --> 01:01:02,440
‫קטנות וקרובות.‬

1077
01:01:02,520 --> 01:01:04,160
‫הן כל כך קרובות,‬

1078
01:01:04,240 --> 01:01:07,040
‫שאם הן היו קצת יותר קרובות, הייתם אומרים:‬

1079
01:01:07,120 --> 01:01:08,280
‫״הוא לא בסדר.״‬

1080
01:01:16,520 --> 01:01:18,560
‫אני לא יכול לראות סרטים בתלת־ממד‬

1081
01:01:18,640 --> 01:01:21,760
‫בגלל שהמשקפיים רחבים מדי.‬
‫הם לא יושבים על העיניים שלי.‬

1082
01:01:21,840 --> 01:01:24,680
‫אני לא רואה את העומק.‬
‫לא שווה לי לקנות כרטיס.‬

1083
01:01:26,880 --> 01:01:28,960
‫אני לא יכול להשמין, גברת.‬

1084
01:01:29,040 --> 01:01:32,520
‫אם אני משמין, הפרצוף שלי משמין,‬
‫אבל העיניים נשארות קרובות.‬

1085
01:01:32,600 --> 01:01:34,440
‫הפרצוף הולך ומתרחק ממני.‬

1086
01:01:35,280 --> 01:01:38,760
‫הפרצוף שלי נראה כמו שני חורים‬
‫בכפתור של ליצן.‬

1087
01:01:41,520 --> 01:01:42,640
‫והאף שלי?‬

1088
01:01:42,720 --> 01:01:43,840
‫מה לגבי האף שלי?‬

1089
01:01:44,520 --> 01:01:47,960
‫אנשים לא שמים לב, כי במדינה הזאת,‬
‫יש אנשים עם אפים בולטים.‬

1090
01:01:48,040 --> 01:01:49,600
‫אבל תיזהרו מהאף שלי.‬

1091
01:01:49,680 --> 01:01:52,520
‫תיזהרו, כי מרפק של ילד דבוק לי לפרצוף.‬

1092
01:01:54,360 --> 01:01:55,760
‫תיזהרו מהאף שלי.‬

1093
01:01:56,400 --> 01:01:58,920
‫אני מוביל מלאי של אופטיקאי בשלוש נגלות.‬

1094
01:02:05,640 --> 01:02:08,200
‫בחיים לא נפלו לי המשקפיים.‬

1095
01:02:08,880 --> 01:02:10,440
‫בחיים לא נפלו לי המשקפיים.‬

1096
01:02:10,520 --> 01:02:14,280
‫וחטפתי אגרופים. מילדות.‬
‫ותמיד מאותו הצד. לכן הוא עקום.‬

1097
01:02:15,360 --> 01:02:16,720
‫אני זוכר שכשהייתי קטן,‬

1098
01:02:16,800 --> 01:02:19,920
‫כאן במאלגה, הייתי חבר במועדון שחייה,‬

1099
01:02:20,480 --> 01:02:23,480
‫ובקיץ, היינו שוחים בים, בחוף מיסריקורדיה.‬

1100
01:02:24,280 --> 01:02:26,520
‫וכמובן, הצטיינתי בשחיית גב.‬

1101
01:02:27,920 --> 01:02:31,240
‫אבל עברתי לחתירה,‬
‫כי כששחיתי גב, החברים שלי משני הצדדים…‬

1102
01:02:34,040 --> 01:02:35,720
‫״די כבר, תפסיקו!״‬

1103
01:02:36,920 --> 01:02:39,240
‫״בואו נשחה עד המצוף ובחזרה.״‬

1104
01:02:39,320 --> 01:02:40,360
‫אף פעם לא שחיתי.‬

1105
01:02:40,440 --> 01:02:43,760
‫בגלל האף העקום, הייתי שוחה במעגלים,‬
‫כמו גידם שחותר בסירה.‬

1106
01:02:46,960 --> 01:02:49,080
‫וגם יש לו שפיץ.‬

1107
01:02:49,160 --> 01:02:51,240
‫אם תסתכלו מקרוב, יש שפיץ.‬

1108
01:02:51,320 --> 01:02:55,120
‫״אז מה? זה שום דבר.״‬
‫זה לא שום דבר. זה לא.‬

1109
01:02:56,400 --> 01:02:57,480
‫״אבל גבר…״‬

1110
01:02:59,200 --> 01:03:00,920
‫כבר היו מקרים ש…‬

1111
01:03:06,080 --> 01:03:09,520
‫ליקקתי למישהי ונהיה לה ניתוח קיסרי.‬
‫היא התקשרה למוקד חירום…‬

1112
01:03:13,760 --> 01:03:17,160
‫ולא בחרתי בתמונה הכי גרועה שלי.‬
‫זאת תמונת סטודיו.‬

1113
01:03:17,240 --> 01:03:19,720
‫התמונה הזאת ייצגה אותי הרבה שנים.‬

1114
01:03:19,800 --> 01:03:23,000
‫חודשיים־שלושה אחרי שהתמונה הזאת‬
‫הופצה באינטרנט,‬

1115
01:03:23,080 --> 01:03:25,320
‫שמתי לב למשהו. ״רגע…״‬

1116
01:03:29,840 --> 01:03:31,600
‫״חסרה לי אוזן!״‬

1117
01:03:36,960 --> 01:03:40,000
‫״איך זה ייתכן, אם אני עם הפנים לצלם?״‬

1118
01:03:40,920 --> 01:03:43,000
‫כאילו הסתכלתי הצדה, וצעקו לי ״דני״,‬

1119
01:03:43,080 --> 01:03:46,280
‫הסתובבתי והצטלמתי,‬
‫אבל שאר הגוף שלי לא הגיע!‬

1120
01:03:47,800 --> 01:03:49,240
‫אני נכד של פיקאסו?‬

1121
01:03:52,200 --> 01:03:54,400
‫טוב, אז הוא יותר חתיך ממני. מה לעשות?‬

1122
01:03:54,480 --> 01:03:55,480
‫יו ג׳קמן אחת,‬

1123
01:03:55,960 --> 01:03:57,120
‫דני רובירה אפס.‬

1124
01:03:57,600 --> 01:03:59,440
‫אבל זה עוד לא הסוף.‬

1125
01:03:59,520 --> 01:04:01,440
‫לא. פה התחיל הקרב.‬

1126
01:04:01,520 --> 01:04:03,760
‫פה התחיל קרב עקוב מדם.‬

1127
01:04:03,840 --> 01:04:06,880
‫כל יום חיפשתי תחום שבו אוכל לנצח אותו,‬

1128
01:04:06,960 --> 01:04:09,600
‫במשך שנים… הוא לא ידע שזה קורה, כן?‬

1129
01:04:10,160 --> 01:04:11,080
‫זה ביני לביני.‬

1130
01:04:11,600 --> 01:04:14,760
‫הייתי חייב לנצח אותו במשהו.‬
‫אני סופר־תחרותי. אמרתי…‬

1131
01:04:15,760 --> 01:04:17,520
‫בעניין הכלבים! לא?‬

1132
01:04:17,600 --> 01:04:20,480
‫אני כאן בספרד, עוזר לכלבים,‬

1133
01:04:20,560 --> 01:04:23,160
‫שיאמצו אותם, שלא ינטשו אותם,‬
‫שלא יתעללו בהם,‬

1134
01:04:23,240 --> 01:04:24,280
‫לתקן את החוקים…‬

1135
01:04:24,360 --> 01:04:26,720
‫״אין מצב שגם הוא…״‬

1136
01:04:27,320 --> 01:04:28,200
‫תראו.‬

1137
01:04:34,000 --> 01:04:36,040
‫בתור התחלה, זאת תמונת פפראצי.‬

1138
01:04:36,120 --> 01:04:38,600
‫אין אף תמונת פפראצי מכוערת שלו.‬

1139
01:04:38,680 --> 01:04:40,760
‫ותראו איך הוא יוצא. כולו מתוקתק.‬

1140
01:04:40,840 --> 01:04:43,640
‫בחתונה של אחותי לא נראיתי ככה.‬

1141
01:04:44,200 --> 01:04:46,240
‫ותראו את הכלבים שלו.‬

1142
01:04:46,880 --> 01:04:49,640
‫יש להם סוודר, למקרה שיהיה גשום או קר.‬

1143
01:04:50,120 --> 01:04:51,720
‫ערדליים. תראו.‬

1144
01:04:51,800 --> 01:04:53,960
‫תראו את זה, הלבן.‬

1145
01:04:54,880 --> 01:04:55,800
‫הוא רופא מנתח.‬

1146
01:04:58,960 --> 01:05:00,520
‫לפני רגע הוציא כיס מרה.‬

1147
01:05:03,040 --> 01:05:04,400
‫או סירס חבר.‬

1148
01:05:10,680 --> 01:05:12,040
‫ותראו אותו.‬

1149
01:05:15,600 --> 01:05:18,520
‫אין לי אף תמונת פפראצי טובה, דרך אגב.‬

1150
01:05:20,040 --> 01:05:21,240
‫תראו איך יצאתי.‬

1151
01:05:21,320 --> 01:05:24,160
‫מהמותניים ומעלה, חורפי.‬
‫מהמותניים ומטה, קיצי.‬

1152
01:05:25,520 --> 01:05:29,040
‫צילמו אותי עם שקית חרא ביד.‬

1153
01:05:29,120 --> 01:05:31,400
‫זאת שקית חרא. מלאה בחרא.‬

1154
01:05:32,040 --> 01:05:33,440
‫שני מטר מהפח.‬

1155
01:05:33,520 --> 01:05:37,040
‫בא לי להגיד לפפראצי,‬
‫״היה הורג אותך לחכות רגע?״‬

1156
01:05:38,120 --> 01:05:39,600
‫כשזה לא זוהר, זה לא זוהר.‬

1157
01:05:41,080 --> 01:05:42,200
‫אלה שני הכלבים שלי.‬

1158
01:05:42,280 --> 01:05:44,920
‫השלישי עוד לא היה אז.‬

1159
01:05:45,000 --> 01:05:47,400
‫הקטן החום זה בויו, זה שמלקק לעצמו.‬

1160
01:05:49,760 --> 01:05:51,640
‫והקופיפה השחורה זאת קרפאפה.‬

1161
01:05:54,040 --> 01:05:55,760
‫היא עם הפנים למצלמה, נראה לי.‬

1162
01:05:58,080 --> 01:05:59,680
‫או זה, או שהיא הולכת אחורה.‬

1163
01:06:01,920 --> 01:06:05,280
‫ברקע היה מישהו מהמאה ה־16,‬
‫אבל לא ברגע שזה צולם.‬

1164
01:06:07,200 --> 01:06:08,280
‫יו ג׳קמן שתיים,‬

1165
01:06:08,880 --> 01:06:10,040
‫דני רובירה אפס.‬

1166
01:06:10,680 --> 01:06:13,160
‫״במשהו, גבר… במשהו אני חייב לנצח אותו.״‬

1167
01:06:13,240 --> 01:06:15,800
‫וחשבתי, ״טוב, פה הפער בינינו קטן״.‬

1168
01:06:15,880 --> 01:06:18,880
‫טוב. אני בן 40. גיל טוב.‬

1169
01:06:18,960 --> 01:06:21,360
‫אני יחסית רזה, עושה ספורט…‬

1170
01:06:21,440 --> 01:06:23,200
‫טוב, אני פחות או יותר…‬

1171
01:06:23,280 --> 01:06:24,400
‫אני בכושר, לא?‬

1172
01:06:25,000 --> 01:06:27,600
‫והוא… תמיד היה די שרירי, אבל תשמעו…‬

1173
01:06:27,680 --> 01:06:29,920
‫הוא עוד מעט בן 60, לא?‬

1174
01:06:30,560 --> 01:06:32,440
‫כמו אנטוניו בנדרס המניאק.‬

1175
01:06:33,920 --> 01:06:34,760
‫אמרתי, ״טוב…‬

1176
01:06:35,560 --> 01:06:37,280
‫פה אנחנו בסוג של תיקו, לא?‬

1177
01:06:37,360 --> 01:06:39,960
‫הוא יורד קצת, ואני עולה קצת… לא?‬

1178
01:06:40,040 --> 01:06:42,320
‫ותלוי בזווית… לא?״‬

1179
01:06:44,480 --> 01:06:46,200
‫זאת תמונה מלפני שלוש שנים.‬

1180
01:06:53,280 --> 01:06:54,720
‫כן, גברת. אני חושב כמוך.‬

1181
01:06:56,080 --> 01:06:57,800
‫גם אני הייתי מזדיין איתו.‬

1182
01:07:05,120 --> 01:07:07,000
‫האנשים האלה יפים מכל הכיוונים.‬

1183
01:07:07,080 --> 01:07:08,240
‫הכול בו יפה. השיער…‬

1184
01:07:08,320 --> 01:07:11,040
‫יש אנשים שהשיער שלהם…‬
‫מה שהוא לא יעשה, זה יפה.‬

1185
01:07:11,120 --> 01:07:13,280
‫בום! חטף מכות? השיער שלו נראה טוב.‬

1186
01:07:13,360 --> 01:07:15,920
‫הוצאת לו את הראש מהתנור?‬
‫השיער שלו נראה טוב.‬

1187
01:07:16,000 --> 01:07:18,480
‫הוא ממצמץ בגלל השמש, אבל הוא נראה טוב.‬

1188
01:07:18,560 --> 01:07:20,280
‫כמה שהוא חתיך!‬

1189
01:07:20,360 --> 01:07:21,520
‫וזה?‬

1190
01:07:23,440 --> 01:07:24,840
‫קוביות בבטן…‬

1191
01:07:31,520 --> 01:07:32,440
‫ואז הדבר הזה.‬

1192
01:07:44,120 --> 01:07:46,320
‫גם אני ממצמץ בגלל השמש, כן?‬

1193
01:07:48,520 --> 01:07:50,920
‫אבל כנראה מדובר בשעה אחרת ביום.‬

1194
01:07:52,880 --> 01:07:57,440
‫גם אני יצאתי מהמים בשיער רטוב,‬
‫אבל אני נראה כמו…‬

1195
01:07:57,520 --> 01:07:59,120
‫רומאי מונגולואיד.‬

1196
01:08:03,240 --> 01:08:06,200
‫אין לי שיניים גדולות, אבל פה אני בונה.‬

1197
01:08:06,280 --> 01:08:07,680
‫״שלום לכם, אני בונה.״‬

1198
01:08:08,240 --> 01:08:11,440
‫תתקעו לי מטקה בתחת ואני בונה.‬

1199
01:08:15,520 --> 01:08:17,200
‫הכתפיים שרופות.‬

1200
01:08:17,760 --> 01:08:22,120
‫בא לי להגיד לצלם, ״תעשה לי קצת פוטושופ.‬
‫שרוף את כולי, או תשאיר את כולי לבן.‬

1201
01:08:22,200 --> 01:08:24,720
‫אני נראה כמו גלידת תות־וניל.״‬

1202
01:08:26,360 --> 01:08:30,200
‫כפוף כמו הגיבן מנוטרדם כשהוא בורח מהשריפה.‬

1203
01:08:30,280 --> 01:08:32,240
‫״אני רץ לטבול את הביצים במים!״‬

1204
01:08:35,480 --> 01:08:39,040
‫בגד ים שקניתי בסופר ב־8 אירו,‬
‫עם גומי בלוי.‬

1205
01:08:45,680 --> 01:08:47,840
‫ואיך נעלמה לי כתף?‬

1206
01:08:59,800 --> 01:09:01,120
‫יו ג׳קמן שלוש,‬

1207
01:09:02,880 --> 01:09:04,040
‫דני רובירה אפס.‬

1208
01:09:05,960 --> 01:09:08,040
‫״המשחק עוד לא נגמר, גבר.‬

1209
01:09:09,600 --> 01:09:11,560
‫כבר היו קאמבקים גדולים מאלה, לא?‬

1210
01:09:14,080 --> 01:09:15,320
‫אבל כעבור כמה חודשים,‬

1211
01:09:16,360 --> 01:09:17,240
‫הגעתי לזה:‬

1212
01:09:19,600 --> 01:09:24,160
‫יו ג׳קמן הנחה את טקס האוסקר בשנת 2009.‬

1213
01:09:24,240 --> 01:09:25,360
‫צפיתי בו.‬

1214
01:09:25,960 --> 01:09:27,520
‫הטקס הכי טוב…‬

1215
01:09:28,200 --> 01:09:32,640
‫טקס האוסקר הכי טוב.‬
‫לא היה עוד מנחה כמוהו.‬

1216
01:09:32,720 --> 01:09:34,960
‫טוב, מה שהטיפוס הזה עשה…‬

1217
01:09:35,040 --> 01:09:37,240
‫איך הוא הנחה! איזו קלאסה!‬

1218
01:09:37,320 --> 01:09:39,280
‫איזו קומדיה משובחת!‬

1219
01:09:39,360 --> 01:09:41,400
‫איך שהוא רקד! מטר תשעים גובה…‬

1220
01:09:41,480 --> 01:09:43,880
‫איך שהוא שר! איך שהוא ריגש!‬

1221
01:09:43,960 --> 01:09:47,920
‫כשנגמר הטקס… זה היה מושלם.‬

1222
01:09:48,000 --> 01:09:50,640
‫כל העולם לרגליו, משתחווה.‬

1223
01:09:51,320 --> 01:09:52,640
‫אף ביקורת שלילית.‬

1224
01:09:53,560 --> 01:09:54,600
‫מושלם.‬

1225
01:09:59,080 --> 01:10:01,680
‫הנחיתי את טקס פרסי הגויה‬
‫שלוש שנים ברציפות.‬

1226
01:10:02,840 --> 01:10:06,200
‫פעם ראשונה, שנייה, ואז שלישית,‬
‫כדי שיהיו ברצף.‬

1227
01:10:10,880 --> 01:10:12,720
‫ולא חטפתי כאלה ביקורות…‬

1228
01:10:14,560 --> 01:10:17,160
‫בחיים שלי.‬

1229
01:10:17,240 --> 01:10:19,320
‫למחרת, באימא שלי…‬

1230
01:10:21,040 --> 01:10:23,920
‫באתי הנה, למאלגה, להיות עם ההורים שלי.‬

1231
01:10:27,280 --> 01:10:30,560
‫בטלוויזיה, ברדיו, במגזינים,‬

1232
01:10:30,640 --> 01:10:34,760
‫המבקרים, ברשתות החברתיות,‬
‫בתרמומיקס, בטלטקסט…‬

1233
01:10:35,240 --> 01:10:37,560
‫קמתי בבוקר…‬
‫״מה הרעש, אימא? יורד ברד?״‬

1234
01:10:37,640 --> 01:10:40,600
‫״לא, דני. זאת הביקורת‬
‫שמוטחת בבית. לך לישון.״‬

1235
01:10:40,680 --> 01:10:41,960
‫נו באמת!‬

1236
01:10:42,040 --> 01:10:45,840
‫שלוש ומשהו שעות כל טקס.‬
‫שלושה טקסים זה עשר שעות וקצת.‬

1237
01:10:45,920 --> 01:10:48,200
‫משהו? ביקורת אחת טובה?‬

1238
01:10:52,600 --> 01:10:54,120
‫אפילו האלגוריתמים‬

1239
01:10:54,840 --> 01:10:56,000
‫נגדי.‬

1240
01:10:57,480 --> 01:11:00,840
‫כשמקלידים ״דני רובירה גויה״ בגוגל,‬

1241
01:11:00,920 --> 01:11:02,480
‫ומקליקים על ״תמונות״,‬

1242
01:11:02,560 --> 01:11:04,280
‫התמונה הראשונה שעולה היא זאת.‬

1243
01:11:09,960 --> 01:11:11,040
‫יו ג׳קמן ארבע,‬

1244
01:11:12,760 --> 01:11:13,920
‫דני רובירה אפס.‬

1245
01:11:15,040 --> 01:11:16,520
‫וכשאתה בפיגור 4:0…‬

1246
01:11:18,520 --> 01:11:20,080
‫זה כבר כמעט ברור:‬

1247
01:11:21,920 --> 01:11:23,120
‫החמישי בדרך.‬

1248
01:11:24,680 --> 01:11:27,760
‫החמישי מכאיב הכי הרבה,‬
‫כי הוא הגול האחרון. זה החמישי.‬

1249
01:11:28,600 --> 01:11:29,480
‫וזה…‬

1250
01:11:30,920 --> 01:11:32,280
‫זה הכי מכאיב לי.‬

1251
01:11:37,680 --> 01:11:39,800
‫יו ג׳קמן הוא…‬

1252
01:11:40,400 --> 01:11:41,560
‫וולברין.‬

1253
01:11:43,880 --> 01:11:47,440
‫דמות הקומיקס הכי טובה בהיסטוריה.‬

1254
01:11:48,520 --> 01:11:51,840
‫המניאק המוטנט הבנזונה.‬

1255
01:11:53,680 --> 01:11:55,280
‫וולברין!‬

1256
01:11:57,000 --> 01:11:58,960
‫הטפרים.‬

1257
01:12:00,240 --> 01:12:02,160
‫הפרומונים.‬

1258
01:12:03,680 --> 01:12:05,280
‫הזאב.‬

1259
01:12:07,200 --> 01:12:08,840
‫איזה חיה רעה!‬

1260
01:12:40,920 --> 01:12:41,920
‫כמה חבל.‬

1261
01:12:45,760 --> 01:12:46,760
‫כמה חבל.‬

1262
01:12:48,920 --> 01:12:50,680
‫אין שאלות נוספות, כבודו.‬

1263
01:12:51,240 --> 01:12:52,440
‫טוב, בעצם יש.‬

1264
01:12:52,520 --> 01:12:54,880
‫יש עוד שאלה אחת. שאלה אחרונה.‬

1265
01:12:54,960 --> 01:12:56,120
‫אני שואל. סבבה?‬

1266
01:12:56,880 --> 01:12:58,640
‫אפשר לענות. שאלה פשוטה.‬

1267
01:12:58,720 --> 01:13:00,040
‫אודה לכם אם תענו.‬

1268
01:13:02,360 --> 01:13:03,360
‫צחקתם?‬

1269
01:13:03,440 --> 01:13:04,560
‫כן!‬

1270
01:13:06,280 --> 01:13:07,280
‫אז זהו.‬

1271
01:13:32,920 --> 01:13:34,600
‫תודה רבה.‬

1272
01:13:35,320 --> 01:13:39,120
‫שיהיה ברור,‬
‫מחיאות הכפיים האלה הן דו־כיווניות.‬

1273
01:13:39,200 --> 01:13:41,880
‫מחיאות הכפיים הן גם בשבילכם. כי היום…‬

1274
01:13:41,960 --> 01:13:45,320
‫השגנו ביחד את המטרה שלשמה התכנסנו.‬

1275
01:13:45,400 --> 01:13:49,960
‫אתם באתם הנה כדי לצחוק,‬
‫ואני באתי הנה כדי להצחיק אתכם.‬

1276
01:13:50,040 --> 01:13:52,200
‫והשגנו את המטרה. כולנו ניצחנו,‬

1277
01:13:52,280 --> 01:13:53,560
‫וגם הצחוק ניצח.‬

1278
01:13:54,280 --> 01:13:58,080
‫וממש לא משנה, תאמינו לי. ממש לא משנה‬

1279
01:13:59,040 --> 01:14:00,760
‫למה צחקתם.‬

1280
01:14:00,840 --> 01:14:05,600
‫לא משנה אם הדברים שאמרתי פה‬
‫היו שקר או אמת.‬

1281
01:14:06,080 --> 01:14:07,080
‫לא משנה‬

1282
01:14:07,160 --> 01:14:11,000
‫לא משנה אם צדקתי או טעיתי בדברים שאמרתי.‬

1283
01:14:11,080 --> 01:14:14,920
‫לא משנה בכלל אם את מסכימים או לא מסכימים.‬

1284
01:14:15,920 --> 01:14:20,240
‫אתם צחקתם, והצחוק הוא קסם.‬
‫הוא מעל לכל דבר.‬

1285
01:14:20,320 --> 01:14:21,560
‫נכון?‬

1286
01:14:22,520 --> 01:14:23,960
‫באמת חשבתם‬

1287
01:14:24,040 --> 01:14:25,880
‫שיש לי יכולת כזאת לשנוא,‬

1288
01:14:25,960 --> 01:14:28,320
‫כמו זאת שהגנתי עליה לכל אורך המופע?‬

1289
01:14:30,520 --> 01:14:32,720
‫תודה שאתם רואים אותי ככה,‬

1290
01:14:32,800 --> 01:14:35,040
‫אבל אני חייב להודות שהייתי כזה.‬

1291
01:14:35,760 --> 01:14:37,000
‫שנאתי המון.‬

1292
01:14:37,080 --> 01:14:39,320
‫אפילו לא מזמן.‬

1293
01:14:40,520 --> 01:14:42,280
‫אבל הגעתי למסקנה,‬

1294
01:14:42,360 --> 01:14:43,440
‫לא מזמן:‬

1295
01:14:43,520 --> 01:14:46,120
‫השנאה לא עוזרת בכלום.‬

1296
01:14:46,760 --> 01:14:48,480
‫לשנוא זה בזבוז זמן.‬

1297
01:14:48,560 --> 01:14:50,240
‫זה בזבוז אנרגיה.‬

1298
01:14:50,320 --> 01:14:52,520
‫כששונאים חוטפים אולקוס,‬

1299
01:14:52,600 --> 01:14:54,960
‫לחץ, אפילו מחלות.‬

1300
01:14:56,160 --> 01:15:00,120
‫באמת האמנתם שכל האנשים‬
‫שנקבתי בשמות שלהם הערב…‬

1301
01:15:00,200 --> 01:15:01,920
‫חשבתם שאני שונא‬

1302
01:15:02,000 --> 01:15:04,680
‫את סרחיו דאלמה? או את רפאל נדאל?‬

1303
01:15:04,760 --> 01:15:08,400
‫או את יו ג׳קמן, או אנטוניו בנדרס,‬
‫ברונקאנו, קלרה לאגו,‬

1304
01:15:08,480 --> 01:15:10,920
‫או ויסנטה דל בוסקה? באמת האמנתם?‬

1305
01:15:13,000 --> 01:15:15,320
‫צריך עוד מאה אולמות כמו זה‬

1306
01:15:16,600 --> 01:15:19,280
‫כדי להכיל את כל ההערצה שיש לי אליהם.‬

1307
01:15:20,080 --> 01:15:21,680
‫אפילו אגלה לכם סוד:‬

1308
01:15:21,760 --> 01:15:25,720
‫כשהתחלתי לכתוב את המופע הזה,‬
‫עוד לפני שידעתי איך הוא יצֵא,‬

1309
01:15:25,800 --> 01:15:27,720
‫משום מה החלטתי לקחת עט ומחברת,‬

1310
01:15:27,800 --> 01:15:31,320
‫ולרשום את השמות של כל האנשים שאני מעריץ.‬

1311
01:15:32,360 --> 01:15:34,480
‫מכל התחומים.‬

1312
01:15:34,560 --> 01:15:38,040
‫שחקנים, שחקניות, זמרים, מדענים, משוררים…‬

1313
01:15:38,120 --> 01:15:40,320
‫אפילו אנשים לא מוכרים, מהשכונה שלי.‬

1314
01:15:40,400 --> 01:15:42,480
‫רשימה שכמעט אין לה סוף.‬

1315
01:15:42,560 --> 01:15:46,680
‫לא היה מקום לכולם. אבל כשסיימתי את הרשימה,‬
‫אתם יודעים איך קראתי לה?‬

1316
01:15:46,760 --> 01:15:49,720
‫״רשימת כוכבי השביט של האלי״.‬

1317
01:15:51,200 --> 01:15:53,120
‫״ואיזה מזל״, חשבתי לעצמי,‬

1318
01:15:53,880 --> 01:15:55,400
‫שאנחנו יכולים לחיות‬

1319
01:15:56,040 --> 01:15:58,200
‫מוקפים בכל כוכבי השביט האלה.״‬

1320
01:15:58,280 --> 01:16:02,320
‫כי בסופו של דבר,‬
‫הנוכחות שלהם משפרת את חיינו.‬

1321
01:16:02,400 --> 01:16:05,600
‫הם משמחים אותנו,‬
‫נותנים לנו השראה, מבדרים אותנו,‬

1322
01:16:05,680 --> 01:16:07,360
‫עוזרים לנו להשתפר.‬

1323
01:16:08,080 --> 01:16:09,160
‫לכן מצער אותי מאוד‬

1324
01:16:09,720 --> 01:16:11,720
‫כשאני רואה אנשים מרימים אבנים‬

1325
01:16:12,560 --> 01:16:14,400
‫ומשליכים אותן על כוכבי שביט.‬

1326
01:16:15,840 --> 01:16:19,520
‫בהתחלה זה נראה לי מגוחך.‬
‫״זה כוכב שביט. אתה לא תפגע בו.״ אבל…‬

1327
01:16:19,600 --> 01:16:20,840
‫לפעמים זה קורה.‬

1328
01:16:21,440 --> 01:16:24,120
‫לפעמים זה קורה, ואולי, יום אחד,‬

1329
01:16:24,200 --> 01:16:28,040
‫תפגע בכוכב שביט, ואז תהיה המטומטם הראשון‬
‫שהפיל כוכב שביט לרצפה.‬

1330
01:16:29,120 --> 01:16:31,520
‫ולא צריך לנסות להיות כמוהם,‬

1331
01:16:31,600 --> 01:16:33,600
‫בגלל שהם חד־פעמיים.‬

1332
01:16:34,200 --> 01:16:36,880
‫זה רק יתסכל אותנו. זה בלתי אפשרי.‬

1333
01:16:36,960 --> 01:16:38,640
‫הלוואי שבאחד הימים‬

1334
01:16:39,200 --> 01:16:41,320
‫נזכה להיות מי שאנחנו.‬

1335
01:16:41,920 --> 01:16:43,240
‫זה יהיה ניצחון אמיתי.‬

1336
01:16:43,320 --> 01:16:46,640
‫ועד אז, אם נצליח או לא, אנחנו נירגע.‬

1337
01:16:47,120 --> 01:16:48,280
‫נירגע.‬

1338
01:16:48,360 --> 01:16:50,960
‫נפסיק להתחרות אחד בשני.‬

1339
01:16:51,040 --> 01:16:53,960
‫תתחרו בעצמכם,‬
‫כדי להשתפר טיפה לעומת אתמול.‬

1340
01:16:54,040 --> 01:16:56,400
‫ואם יש לכם יום רע, אין דבר. תרשו לעצמכם.‬

1341
01:16:57,000 --> 01:16:59,880
‫ואם, במקרה,‬
‫אתם הטובים ביותר בתחום מסוים…‬

1342
01:16:59,960 --> 01:17:01,560
‫שאפו. אני מסיר את הכובע.‬

1343
01:17:01,640 --> 01:17:04,520
‫אבל אם אתם במקום 1,534 בתחום הזה,‬
‫עדיין שאפו,‬

1344
01:17:04,600 --> 01:17:06,880
‫כי ככה יהיו לכם חיים רגועים הרבה יותר.‬

1345
01:17:06,960 --> 01:17:08,440
‫כמה קנאה וכמה שנאה.‬

1346
01:17:08,520 --> 01:17:12,080
‫הקנאה היא סוג של הערצה מעוותת.‬

1347
01:17:12,160 --> 01:17:14,680
‫קחו את הקנאה שלכם, את השנאה, את הפחד,‬

1348
01:17:14,760 --> 01:17:17,480
‫קחו את כל החרא שלכם ושימו אותו פה,‬
‫ותתעלו אותו,‬

1349
01:17:17,560 --> 01:17:20,360
‫ותעשו ממנו משהו ראוי.‬

1350
01:17:21,480 --> 01:17:24,840
‫כי שנאה זה לפחדנים, חבר׳ה.‬
‫אתם יודעים מה עושים אמיצים?‬

1351
01:17:24,920 --> 01:17:27,240
‫אומרים ״אני אוהב אותך״. זה אומץ.‬

1352
01:17:27,320 --> 01:17:31,160
‫אז קומו, לכו הביתה,‬
‫תתפסו בצווארון את אימא, או את אבא,‬

1353
01:17:31,240 --> 01:17:34,800
‫ותגידו שאתם אוהבים אותם.‬
‫תגידו את זה לאחים שלכם, לחברים שלכם,‬

1354
01:17:34,880 --> 01:17:36,480
‫לכלבים, לשותפים לדירה.‬

1355
01:17:36,560 --> 01:17:39,760
‫תגידו ״אני אוהב אותך״,‬
‫כי זה הדבר הכי אמיץ שאפשר להגיד.‬

1356
01:17:39,840 --> 01:17:42,760
‫אני רוצה בחיים שלי‬
‫אנשים שאומרים ״אני אוהב אותך״.‬

1357
01:17:42,840 --> 01:17:46,600
‫לכן אני רוצה להקדיש את המופע הזה‬
‫לאדם החשוב ביותר בחיים שלי:‬

1358
01:17:46,680 --> 01:17:49,560
‫איפה שלא תהיה, אתה ההשראה שלי. זה בשבילך.‬

1359
01:17:49,640 --> 01:17:51,000
‫אוהב אותך, מסי!‬

1360
01:18:12,440 --> 01:18:14,240
‫תודה רבה, מאלגה!‬

1361
01:18:57,200 --> 01:18:58,640
‫תודה רבה.‬

1362
01:19:11,840 --> 01:19:12,680
‫רק…‬

1363
01:19:13,280 --> 01:19:15,080
‫תודה מקרב לב. אבל…‬

1364
01:19:15,680 --> 01:19:17,160
‫רק עוד דבר אחד.‬

1365
01:19:17,240 --> 01:19:19,480
‫לפני שנלך, אני רוצה להודות לכם,‬

1366
01:19:19,560 --> 01:19:22,080
‫לכל מי שהחליט והתאמץ להגיע היום לאולם.‬

1367
01:19:22,160 --> 01:19:25,560
‫אני תמיד אומר לכם את זה,‬
‫אבל בתקופה הנוכחית הרבה יותר,‬

1368
01:19:25,640 --> 01:19:27,920
‫כי בסופו של דבר התברר‬

1369
01:19:28,000 --> 01:19:29,640
‫שאולמות התיאטרון והקולנוע,‬

1370
01:19:29,720 --> 01:19:34,640
‫המקומות שבהם נהנים מתרבות,‬
‫הם המקומות הכי בטוחים בעולם כרגע.‬

1371
01:19:34,720 --> 01:19:38,320
‫אז תודה רבה לכם על האומץ ועל המאמץ.‬

1372
01:19:38,400 --> 01:19:41,040
‫ואני תמיד אוהב, כשאנשים באים להופעה שלי,‬

1373
01:19:41,120 --> 01:19:43,840
‫אני תמיד אוהב לתת להם‬
‫עוד משהו אחרון חביב, כדי…‬

1374
01:19:43,920 --> 01:19:46,760
‫כדי שתכירו אותי טוב יותר.‬
‫יש לי מתנהבשבילכם.‬

1375
01:19:46,840 --> 01:19:48,520
‫הלוואי שהיא תעזור לכם בחיים.‬

1376
01:19:48,600 --> 01:19:50,240
‫אולי, כאן במאלגה,‬

1377
01:19:50,320 --> 01:19:52,360
‫אנשים יודעים את זה קצת יותר.‬

1378
01:19:52,440 --> 01:19:54,160
‫אאסוף את האבזרים שלי בינתיים.‬

1379
01:20:00,280 --> 01:20:01,680
‫כי תכף ייגמר הזמן.‬

1380
01:20:04,960 --> 01:20:06,600
‫התחלתי בתור מספר סיפורים.‬

1381
01:20:07,120 --> 01:20:10,600
‫התחלתי כמספר סיפורים בבית תה, קרוב לכאן.‬

1382
01:20:11,120 --> 01:20:13,360
‫בכיכר לוס מרטירס, בבית התה ״אל ארן״.‬

1383
01:20:13,440 --> 01:20:16,480
‫הרבה שנים הייתי מספר סיפורים‬
‫לפני שנהייתי קומיקאי.‬

1384
01:20:16,560 --> 01:20:18,760
‫ידעתי לספר… לא יודע…‬

1385
01:20:19,240 --> 01:20:22,800
‫חמש־מאות סיפורים שונים בשלב מסוים,‬
‫וכולם היו מיוחדים מאוד.‬

1386
01:20:22,880 --> 01:20:25,120
‫אבל אני זוכר שפעם, בא לי סיפור,‬

1387
01:20:25,200 --> 01:20:26,640
‫קצרצר, קטנטן,‬

1388
01:20:26,720 --> 01:20:29,360
‫שמאוד נגע ללבי.‬

1389
01:20:29,440 --> 01:20:31,080
‫ושמרתי אותו לעצמי,‬

1390
01:20:31,160 --> 01:20:33,880
‫והוא ליווה אותי לכל מקום.‬

1391
01:20:33,960 --> 01:20:39,440
‫בתור בחור צעיר, כמו שאומרים פה במאלגה,‬
‫שמרתי אותו קרוב לחזה.‬

1392
01:20:39,520 --> 01:20:41,560
‫לא סיפרתי אותו הרבה.‬

1393
01:20:41,640 --> 01:20:45,560
‫סיפרתי אותו במצבים מיוחדים מאוד,‬
‫לאנשים מיוחדים מאוד.‬

1394
01:20:45,640 --> 01:20:48,080
‫אבל הבנאדם גדל, וככל שהוא גדל, הוא לומד.‬

1395
01:20:48,160 --> 01:20:49,960
‫אלה דברים שהולכים יד ביד.‬

1396
01:20:50,440 --> 01:20:53,400
‫ונודע לי משהו, בגלל שקראתי…‬

1397
01:20:54,120 --> 01:20:55,440
‫קראתי משהו שמישהו אמר…‬

1398
01:20:56,360 --> 01:20:57,440
‫״מישהו״… גנדי.‬

1399
01:21:03,240 --> 01:21:04,400
‫והמשפט אומר,‬

1400
01:21:05,280 --> 01:21:08,440
‫״את מה שלא נותנים, מאבדים״.‬

1401
01:21:09,200 --> 01:21:12,120
‫אז אני רוצה לתת לכם את הסיפור הקטן הזה,‬

1402
01:21:12,200 --> 01:21:16,920
‫ולא רק לתת,‬
‫אלא לבקש שתספרו אותו איפה שלא תהיו.‬

1403
01:21:17,000 --> 01:21:19,480
‫אוסיף גם שזה סיפור מלפני תקופת הקורונה.‬

1404
01:21:19,560 --> 01:21:22,560
‫אולי זה לא הרגע הנכון לסיפור הזה,‬
‫אבל תדמיינו…‬

1405
01:21:22,640 --> 01:21:24,680
‫שהסיפור הזה יסופר גם בעוד שנים,‬

1406
01:21:24,760 --> 01:21:26,560
‫אז קחו אותו במתנה, ותיהנו.‬

1407
01:21:27,360 --> 01:21:28,720
‫והסיפור הזה הולך ככה:‬

1408
01:21:31,240 --> 01:21:32,760
‫״בכפר קטן אחד,‬

1409
01:21:34,440 --> 01:21:35,800
‫כל התושבים‬

1410
01:21:35,880 --> 01:21:38,680
‫קמו בבוקר עם סוכר על השפתיים.‬

1411
01:21:39,360 --> 01:21:40,400
‫אבל בבוקר ההוא,‬

1412
01:21:41,120 --> 01:21:42,720
‫הבחינו בזה רק‬

1413
01:21:43,320 --> 01:21:45,960
‫אלה שרצו להתנשק.״‬

1414
01:21:46,640 --> 01:21:48,600
‫ובכן, חברים וחברות, צאו לרחוב,‬

1415
01:21:48,680 --> 01:21:51,160
‫וחפשו את הסוכר ואת המתיקות בכל פינה.‬

1416
01:21:51,240 --> 01:21:52,720
‫ואל תהיו מרירים,‬

1417
01:21:53,400 --> 01:21:54,360
‫כי החיים יפים.‬

1418
01:21:56,400 --> 01:21:58,200
‫תרגום כתוביות: יניב אידלשטיין ‬