1 00:00:02,000 --> 00:00:07,000 Downloaded from YTS.MX 2 00:00:08,000 --> 00:00:13,000 Official YIFY movies site: YTS.MX 3 00:00:30,833 --> 00:00:34,791 ‫- NETFLIX מציגה -‬ 4 00:02:51,583 --> 00:02:53,458 ‫פשוט איבדתי את העשתונות.‬ 5 00:02:57,250 --> 00:03:00,666 ‫איך אתה חושב שהבת שלך הרגישה‬ ‫אחרי שהיא ראתה אותך ככה?‬ 6 00:03:06,291 --> 00:03:08,875 ‫דייגו, אולי אתה צריך לחשוב על העובדה‬ 7 00:03:09,708 --> 00:03:11,458 ‫שהחלטות מסוימות התקבלו‬ 8 00:03:11,541 --> 00:03:15,041 ‫מכיוון שההתנהגות שלך עלולה‬ ‫להשפיע על הבת שלך מבחינה רגשית.‬ 9 00:03:15,125 --> 00:03:18,041 ‫מאז הגירושין, אתה שב וחוזר למצבים כאלה.‬ 10 00:03:18,125 --> 00:03:21,958 ‫אבל עם הבחור הזה‬ ‫לא היה לוקח את הקמח, מה שאמרתי לו…‬ 11 00:03:23,541 --> 00:03:24,750 ‫אני עבדתי.‬ 12 00:03:24,833 --> 00:03:27,166 ‫כלומר, הוא לא הפסיק להזיז אותו.‬ 13 00:03:27,666 --> 00:03:28,791 ‫כלומר…‬ 14 00:03:29,875 --> 00:03:33,375 ‫זה כמו שתשים את הטלפון שלך כאן‬ ‫ואני אקח אותו ואזיז אותו הנה.‬ 15 00:03:33,458 --> 00:03:35,416 ‫ואז אתה תשים אותו כאן.‬ 16 00:03:35,500 --> 00:03:36,750 ‫אני אחזיר אותו לפה.‬ 17 00:03:36,833 --> 00:03:40,375 ‫אתה רוצה אותו כאן, כי כאן הוא צריך להיות.‬ 18 00:03:40,458 --> 00:03:42,208 ‫אני אחזיר אותו לפה.‬ 19 00:03:42,291 --> 00:03:47,791 ‫ואז אולי גם אתה תתעצבן, נכון?‬ 20 00:03:50,833 --> 00:03:53,958 ‫אז אתה אומר לי שההתנהגות שלך,‬ 21 00:03:54,041 --> 00:03:56,041 ‫העובדה שפוטרת מהעבודה שלך,‬ 22 00:03:56,125 --> 00:03:59,875 ‫זה הכול בגלל האדם הזה שהזיז את הקמח שלך?‬ 23 00:04:01,166 --> 00:04:04,166 ‫אתה מבין על כמה כוח אתה מוותר‬ ‫כשאתה מגיב ככה?‬ 24 00:04:12,041 --> 00:04:15,416 ‫אולי הייתי קצת מתוח לפני כן?‬ 25 00:04:15,500 --> 00:04:21,125 ‫כלומר, גרושתי תמיד‬ ‫מתייחסת אליי כאל אידיוט.‬ 26 00:04:21,833 --> 00:04:25,333 ‫היא חושבת שאני אבא לא טוב.‬ 27 00:04:27,791 --> 00:04:31,083 ‫היא לא צריכה לחשוב שאני אבא לא טוב.‬ 28 00:04:33,333 --> 00:04:34,208 ‫אבל תשמע,‬ 29 00:04:35,291 --> 00:04:38,291 ‫יש לנו מעט מאוד שליטה על מה שגרושתך חושבת.‬ 30 00:04:40,333 --> 00:04:42,125 ‫זה יכול להועיל מאוד,‬ 31 00:04:42,208 --> 00:04:45,541 ‫דייגו, לעבוד על‬ ‫לא לחשוב דברים כאלה על עצמך.‬ 32 00:05:23,041 --> 00:05:24,750 ‫אתם מסתכלים טוב?‬ 33 00:05:26,000 --> 00:05:27,000 ‫שום דבר מזה…‬ 34 00:05:27,833 --> 00:05:30,333 ‫כן, שום דבר מזה‬ 35 00:05:31,250 --> 00:05:33,500 ‫לא היה אפשרי קודם.‬ 36 00:05:34,541 --> 00:05:35,666 ‫אבל עכשיו…‬ 37 00:05:36,625 --> 00:05:37,458 ‫עכשיו‬ 38 00:05:38,708 --> 00:05:39,541 ‫זה אפשרי.‬ 39 00:05:44,708 --> 00:05:45,708 ‫כן, הלו?‬ 40 00:05:46,333 --> 00:05:49,625 ‫סיפרתי לך שהייתי במסיבה אתמול בלילה, נכון?‬ 41 00:05:49,708 --> 00:05:53,375 ‫והם זרקו אותי לבריכה עם הבגדים!‬ 42 00:05:53,458 --> 00:05:54,666 ‫והטלפון שלי?‬ 43 00:05:55,166 --> 00:05:56,208 ‫ללא נזק.‬ 44 00:05:56,291 --> 00:05:57,666 ‫הוא עדיין עובד!‬ 45 00:06:00,083 --> 00:06:01,541 ‫דגם Z6 החדש.‬ 46 00:06:02,041 --> 00:06:04,458 ‫מדהים זה כלום!‬ 47 00:06:07,375 --> 00:06:09,791 ‫בחייך. בוא נתייחס לזה ברצינות.‬ 48 00:06:09,875 --> 00:06:13,625 ‫אתה מבין מה זו רצינות?‬ ‫אם אתה אומר משהו, אתה חייב לעשות את זה.‬ 49 00:06:13,708 --> 00:06:16,833 ‫השליח לא הגיע. אז איך הלחם יגיע למאפייה?‬ 50 00:06:16,916 --> 00:06:19,541 ‫הלחם היה אמור להיות מוכן. לא הכנת אותו.‬ 51 00:06:19,625 --> 00:06:24,291 ‫הוא לא היה מגיע לשם גם ככה.‬ ‫-אבל הלחם גם ככה לא היה מוכן.‬ 52 00:06:24,375 --> 00:06:26,166 ‫לך תזדיין!‬ ‫-היא לא מבינה.‬ 53 00:06:26,250 --> 00:06:28,541 ‫נראה לך שאני מחליט אם להכין אותו או לא?‬ 54 00:06:28,625 --> 00:06:31,750 ‫את חושבת שאנו מחליטים?‬ ‫אנחנו הכפילים הארורים.‬ 55 00:06:31,833 --> 00:06:32,958 ‫לך תזדיין, שמוק!‬ 56 00:06:33,041 --> 00:06:35,500 ‫סוזנה, תירגעי.‬ 57 00:06:36,291 --> 00:06:38,250 ‫בבקשה, ארמנדו. אנחנו מקשיבים.‬ 58 00:06:38,333 --> 00:06:40,416 ‫לכי לפפואה גינאה אם את לא מאמינה.‬ 59 00:06:40,500 --> 00:06:43,125 ‫לכי ותראי. הם חופשיים שם.‬ 60 00:06:43,208 --> 00:06:46,083 ‫כאן, אנחנו רק הכפילים שלהם.‬ 61 00:06:47,125 --> 00:06:49,750 ‫הזהויות האמיתיות שלנו נמצאות שם.‬ 62 00:06:49,833 --> 00:06:50,916 ‫אבל זה בסדר.‬ 63 00:06:51,000 --> 00:06:53,458 ‫מה שחשוב זה לקבל את זה.‬ 64 00:06:53,541 --> 00:06:56,833 ‫אז ארמנדו, אתה אומר לנו‬ ‫שאתה לא מרגיש חופשי.‬ 65 00:06:56,916 --> 00:06:59,250 ‫אבל אנחנו לא מכריחים אותך לעשות דבר.‬ 66 00:06:59,333 --> 00:07:00,416 ‫ברור שלא.‬ 67 00:07:00,500 --> 00:07:03,416 ‫זה שבי הרבה יותר מעודן.‬ 68 00:07:03,500 --> 00:07:06,291 ‫אני לא מחליט אם להכין את הלחם או לא.‬ 69 00:07:06,791 --> 00:07:07,833 ‫גם אתה כפיל.‬ 70 00:07:07,916 --> 00:07:12,166 ‫אתה חושב שאתה מחליט‬ ‫אם להיות פסיכיאטר או לא?‬ 71 00:07:12,750 --> 00:07:16,458 ‫מה שאני אומר ברור?‬ ‫-קלרה, אנו נעריך דיוק בזמנים.‬ 72 00:07:16,541 --> 00:07:17,375 ‫לך תזדיין!‬ 73 00:07:17,458 --> 00:07:20,250 ‫כן, אבל הייתי צריכה לקחת את הזקנה לרופא.‬ 74 00:07:20,333 --> 00:07:21,750 ‫לא, אני לא סיימתי.‬ 75 00:07:21,833 --> 00:07:24,041 ‫רק שנייה, ארמנדו. סליחה.‬ 76 00:07:24,125 --> 00:07:26,708 ‫קלרה, אני לא חושב שהייתה לך משמרת היום.‬ 77 00:07:26,791 --> 00:07:28,000 ‫גם אני לא חשבתי.‬ 78 00:07:28,083 --> 00:07:32,541 ‫אבל הם מתקשרים ברגע האחרון,‬ ‫כאילו שאין לי משהו יותר טוב לעשות.‬ 79 00:07:32,625 --> 00:07:35,708 ‫אכפת לך לא לאכול בזמן הטיפול הקבוצתי?‬ 80 00:07:36,500 --> 00:07:37,333 ‫סיימתי.‬ 81 00:07:38,125 --> 00:07:39,083 ‫בסדר.‬ 82 00:07:40,750 --> 00:07:42,500 ‫ויתרתי על ארוחת צהריים כדי לא לאחר.‬ 83 00:07:42,583 --> 00:07:45,208 ‫לא, אבל באמת לא סיימתי.‬ ‫-לך תזדיין!‬ 84 00:07:46,166 --> 00:07:48,083 ‫פריס, למה אתה מסתכל עליי ככה?‬ 85 00:07:48,583 --> 00:07:50,916 ‫אתה יודע שאני מסיימת כאן מחר.‬ 86 00:07:51,666 --> 00:07:53,083 ‫אני חוזרת לחיים שלי.‬ 87 00:07:53,583 --> 00:07:56,041 ‫יש לי גם הצגת תיאטרון שמתחילה.‬ 88 00:07:56,125 --> 00:07:57,666 ‫כן. גם בגלל…‬ 89 00:08:00,291 --> 00:08:01,666 ‫אז מי זה הבחור הזה?‬ 90 00:08:02,666 --> 00:08:04,750 ‫מה אתה עושה? מאונן בפארק?‬ 91 00:08:36,416 --> 00:08:38,875 ‫איך היה במעון היום?‬ 92 00:08:40,041 --> 00:08:41,041 ‫בסדר.‬ 93 00:08:41,791 --> 00:08:45,208 ‫הם משאירים לך מספיק זמן לחפש עבודה,‬ 94 00:08:45,291 --> 00:08:47,375 ‫או שאתה צריך להיות שם כל היום?‬ 95 00:08:47,458 --> 00:08:49,708 ‫אני אמצא עבודה. אין סיבה למהר.‬ 96 00:08:49,791 --> 00:08:51,500 ‫תן לי להתאושש, לא?‬ 97 00:08:51,583 --> 00:08:53,000 ‫כן, להתאושש.‬ 98 00:08:54,958 --> 00:08:55,833 ‫דייגו.‬ 99 00:08:57,875 --> 00:09:00,541 ‫אתה יודע על פינגיווינים, נכון?‬ 100 00:09:01,250 --> 00:09:06,666 ‫פינגווינים יכולים לשגר את הצואה שלהם‬ 101 00:09:06,750 --> 00:09:11,250 ‫בכוח גדול פי עשרה מבני אדם.‬ 102 00:09:12,833 --> 00:09:14,375 ‫כמו יריית אקדח!‬ 103 00:09:15,750 --> 00:09:17,666 ‫אבל הם לא עושים את זה בכוונה.‬ 104 00:09:18,166 --> 00:09:21,000 ‫הטבע דאג לכול.‬ 105 00:09:21,083 --> 00:09:27,208 ‫כדי לשמור על הקן שלהם נקי,‬ ‫הם יורים אותו רחוק. הם מתיזים אותו.‬ 106 00:09:28,583 --> 00:09:32,208 ‫תאר לעצמך שכלב ים קטן חלף מאחוריו.‬ 107 00:09:32,916 --> 00:09:35,125 ‫הוא ימצא את עצמו מכוסה בחרא.‬ 108 00:09:35,208 --> 00:09:37,625 ‫כלב הים הקטן יתרגז.‬ 109 00:09:37,708 --> 00:09:39,416 ‫אבל זו תהיה טעות.‬ 110 00:09:39,500 --> 00:09:44,125 ‫זו תהיה טעות להתרגז‬ ‫כי זה טבעו של הפינגווין.‬ 111 00:09:44,625 --> 00:09:46,916 ‫הפינגווין לעולם לא ישתנה.‬ 112 00:09:49,208 --> 00:09:52,291 ‫אני הפינגווין. הפינגווין הוא אני.‬ 113 00:09:53,791 --> 00:09:58,291 ‫ואין לי שום כוונה להשתנות.‬ ‫-ומה? אתה חושב שאני נהנה מזה?‬ 114 00:09:59,583 --> 00:10:04,750 ‫תקשיב, אלא אם הם זוג,‬ ‫שני גברים לא יכולים לגור יחד.‬ 115 00:10:04,833 --> 00:10:07,000 ‫הם כמו שני אסירים.‬ 116 00:10:07,083 --> 00:10:10,916 ‫עכשיו, מחר, אתה תלך לחפש עבודה,‬ 117 00:10:11,000 --> 00:10:14,791 ‫ואז תעשה מאמץ לא לאבד את העשתונות בעבודה.‬ 118 00:10:15,375 --> 00:10:19,500 ‫החבר'ה האלה היו מניאקים כי הדבר היחיד‬ 119 00:10:20,500 --> 00:10:22,291 ‫שהם רצו לעשות היה לפטר אותי.‬ 120 00:10:22,375 --> 00:10:26,625 ‫כן, בטח! במקרה,‬ ‫אלה תמיד האנשים האחרים שהיו מניאקים.‬ 121 00:10:27,125 --> 00:10:30,375 ‫אבל אתה המניאק האמיתי.‬ 122 00:10:30,916 --> 00:10:35,416 ‫יש לך בת, ואתה מתחרפן ומאבד עבודות…‬ 123 00:10:37,250 --> 00:10:38,875 ‫והכול מתמוטט.‬ 124 00:10:47,333 --> 00:10:48,208 ‫שלום.‬ 125 00:10:49,750 --> 00:10:50,666 ‫שלום, יקירתי.‬ 126 00:10:51,166 --> 00:10:53,916 ‫אתה יודע שיש לך חצי שעה?‬ ‫-כן, אני יודע.‬ 127 00:10:55,458 --> 00:10:56,333 ‫היי.‬ 128 00:10:57,250 --> 00:10:58,125 ‫שבי כאן.‬ 129 00:11:09,375 --> 00:11:10,708 ‫מה שלומך?‬ 130 00:11:11,875 --> 00:11:12,875 ‫בסדר?‬ 131 00:11:16,541 --> 00:11:18,833 ‫הבאתי לך משהו.‬ 132 00:11:19,416 --> 00:11:20,375 ‫שני מיצים.‬ 133 00:11:21,166 --> 00:11:24,500 ‫משמש, האהוב עלייך.‬ 134 00:11:24,583 --> 00:11:26,083 ‫זה אורגני,‬ 135 00:11:26,958 --> 00:11:29,000 ‫אז גם אימא שלך תהיה מרוצה.‬ 136 00:11:41,916 --> 00:11:44,666 ‫ואיך הולך בבית הספר?‬ 137 00:11:48,375 --> 00:11:49,375 ‫בסדר.‬ 138 00:11:51,833 --> 00:11:52,666 ‫יופי.‬ 139 00:11:58,333 --> 00:11:59,291 ‫אבא, אתה…‬ 140 00:12:00,041 --> 00:12:01,583 ‫ירדת במשקל.‬ 141 00:12:04,000 --> 00:12:05,208 ‫קצת, כן, אבל…‬ 142 00:12:06,666 --> 00:12:07,541 ‫אבל אני…‬ 143 00:12:08,708 --> 00:12:10,083 ‫רגוע. אני בסדר.‬ 144 00:12:11,916 --> 00:12:14,166 ‫את תראי עכשיו, לאט לאט,‬ 145 00:12:14,750 --> 00:12:16,833 ‫אני אחזיר הכול לקדמותו.‬ 146 00:12:16,916 --> 00:12:17,916 ‫הכול.‬ 147 00:12:23,541 --> 00:12:25,000 ‫בית המשפט של רומא,‬ 148 00:12:25,916 --> 00:12:29,625 ‫אחרי בחינה מחדש‬ ‫של התיק של גברת קלרה פגאני,‬ 149 00:12:30,208 --> 00:12:34,125 ‫מאשר שישה חודשים נוספים‬ ‫של נוכחות במעון היום‬ 150 00:12:34,208 --> 00:12:36,458 ‫שהוקצה לה בעבר.‬ 151 00:12:38,041 --> 00:12:39,250 ‫תגידי משהו!‬ ‫-לא.‬ 152 00:12:39,333 --> 00:12:40,583 ‫תגידי משהו!‬ 153 00:12:40,666 --> 00:12:42,500 ‫זה פריס המניאק הזה.‬ 154 00:12:42,583 --> 00:12:46,041 ‫מאחר וזה גזר דין חלופי לכליאה,‬ 155 00:12:46,125 --> 00:12:48,875 ‫אני מזכירה לך שהנוכחות חובה,‬ 156 00:12:48,958 --> 00:12:51,083 ‫עם מאסר על תנאי.‬ 157 00:12:53,750 --> 00:12:57,000 ‫השישה במאי נקבע כתאריך לבחינת התיק.‬ 158 00:12:57,875 --> 00:12:59,750 ‫אבל לא עשיתי כלום!‬ 159 00:12:59,833 --> 00:13:01,041 ‫תשתקי.‬ ‫-לא עשיתי כלום.‬ 160 00:13:01,125 --> 00:13:02,083 ‫תשתקי.‬ 161 00:13:02,166 --> 00:13:04,333 ‫לא.‬ 162 00:13:07,166 --> 00:13:08,666 ‫כבוד השופטת?‬ ‫-מה?‬ 163 00:13:08,750 --> 00:13:10,958 ‫אני יכולה לדבר איתך על גזר הדין?‬ 164 00:13:11,041 --> 00:13:14,958 ‫צריך להתייחס לזה כאל תאונה.‬ ‫-אסור לנו לבוא במגע ישיר.‬ 165 00:13:15,041 --> 00:13:16,041 ‫תקשיבי.‬ ‫-זוזי.‬ 166 00:13:16,125 --> 00:13:18,500 ‫אלה החיים שלי! עם מי אני צריכה לדבר?‬ 167 00:13:18,583 --> 00:13:21,750 ‫למה את לא מקשיבה לי?‬ ‫בבקשה. כולכם משתפים פעולה בזה?‬ 168 00:13:39,958 --> 00:13:40,791 ‫היי, פריס!‬ 169 00:13:41,291 --> 00:13:43,208 ‫פריס, אתה מנסה לדפוק אותי?‬ 170 00:13:43,291 --> 00:13:46,333 ‫כתבת עליי דוח מחורבן‬ ‫ולא ציינת את זה אתמול?‬ 171 00:13:46,416 --> 00:13:47,708 ‫אני שחקנית.‬ 172 00:13:47,791 --> 00:13:51,500 ‫אני מתחילה בהצגה חדשה שבוע הבא.‬ ‫יש סיבוב הופעות!‬ 173 00:13:52,000 --> 00:13:55,666 ‫אתה תדבר עם המפיק? אתם מטריפים אותי כאן!‬ 174 00:13:55,750 --> 00:13:57,125 ‫תירגעי.‬ ‫-מטריפים!‬ 175 00:13:57,208 --> 00:14:00,500 ‫את כאן כי למעשים שלך יש השלכות.‬ 176 00:14:00,583 --> 00:14:03,583 ‫זו הייתה תאונה. לא התכוונתי לשרוף אותו.‬ 177 00:14:03,666 --> 00:14:05,333 ‫תאונה. זה נגמר רע.‬ 178 00:14:05,416 --> 00:14:07,083 ‫מזל רע!‬ ‫-את לא משתפת פעולה.‬ 179 00:14:07,166 --> 00:14:08,791 ‫לא עוקבת אחר התוכנית.‬ ‫-שישה חודשים.‬ 180 00:14:08,875 --> 00:14:10,583 ‫תקועה פה.‬ ‫-לא עושה צעד ראשון.‬ 181 00:14:10,666 --> 00:14:14,000 ‫את לא מזהה את הבעיה.‬ ‫-אני נורמלית! אוקיי? נורמלית!‬ 182 00:14:14,083 --> 00:14:17,208 ‫יש לך מזל ששלחתי את הדוח‬ 183 00:14:17,291 --> 00:14:22,041 ‫לפני שהנורמליות הזו שלך הציעה‬ ‫שתארבי לשופטת במגרש חנייה!‬ 184 00:14:22,125 --> 00:14:25,500 ‫מתי ארבתי לשופטת?‬ ‫עכשיו אסור לי אפילו לדבר עם מישהו?‬ 185 00:14:25,583 --> 00:14:28,666 ‫אסור אפילו לדבר.‬ ‫-קלרה, לאן לעזאזל את הולכת?‬ 186 00:14:35,291 --> 00:14:37,541 ‫טוב, אז יש לך בעיה.‬ 187 00:14:38,666 --> 00:14:39,583 ‫את מסכימה?‬ 188 00:14:41,583 --> 00:14:44,333 ‫את לא פה בשביל הכיף. זה לא צירוף מקרים.‬ 189 00:14:45,666 --> 00:14:47,875 ‫תכניסי את זה לראש שלך, אחת ולתמיד.‬ 190 00:14:56,875 --> 00:14:58,416 ‫עכשיו תדחפי. חזק.‬ 191 00:14:59,541 --> 00:15:01,125 ‫זה כואב.‬ 192 00:15:02,750 --> 00:15:05,625 ‫היא אמרה שזה כואב.‬ ‫-הבאת את צילומי הרנטגן?‬ 193 00:15:06,708 --> 00:15:07,708 ‫לא.‬ 194 00:15:08,416 --> 00:15:11,333 ‫בן הדוד שלך ג'קומו בטח גנב אותם.‬ 195 00:15:13,291 --> 00:15:16,333 ‫אני אבקש אותם ממנו‬ ‫כדי שנוכל להביא אותם בפעם הבאה.‬ 196 00:15:16,416 --> 00:15:18,000 ‫בסדר.‬ ‫-אני אשים לי תזכורת.‬ 197 00:15:18,083 --> 00:15:21,291 ‫אנה היא הנכדה הטובה היחידה שיש לי.‬ 198 00:15:22,208 --> 00:15:24,125 ‫תשכח מכל השאר.‬ 199 00:15:25,541 --> 00:15:26,541 ‫קדימה. תשחי.‬ 200 00:15:28,458 --> 00:15:29,666 ‫תדחפי חזק.‬ 201 00:15:31,250 --> 00:15:32,166 ‫לאט לאט.‬ 202 00:15:32,875 --> 00:15:33,875 ‫לאט לאט.‬ 203 00:15:37,541 --> 00:15:38,875 ‫לך תזדיין!‬ 204 00:15:39,625 --> 00:15:40,583 ‫סליחה.‬ 205 00:15:42,750 --> 00:15:45,500 ‫אני מבינה אותם, כי הוא היה בן חמש…‬ 206 00:15:45,583 --> 00:15:47,291 ‫דחוף את זה לתחת שלך, שמוק!‬ 207 00:15:48,083 --> 00:15:51,625 ‫הנכד שלי היה בן חמש,‬ ‫וזה לא צריך להיות ככה, אבל…‬ 208 00:15:52,625 --> 00:15:54,083 ‫לא לראות אותו יותר…‬ 209 00:15:54,166 --> 00:15:55,708 ‫דחוף את זה לתחת שלך, שמוק!‬ 210 00:15:58,958 --> 00:16:00,166 ‫אני מתגעגעת אליו.‬ 211 00:16:00,250 --> 00:16:02,750 ‫זה ממש מצער אותי שאני לא יכולה לראות אותו.‬ 212 00:16:03,750 --> 00:16:07,750 ‫וחוץ מלצער אותך,‬ ‫איך עוד זה גורם לך להרגיש?‬ 213 00:16:08,583 --> 00:16:09,750 ‫אני מתביישת.‬ 214 00:16:11,708 --> 00:16:12,625 ‫מאוד.‬ 215 00:16:12,708 --> 00:16:17,000 ‫סוזנה, אם תנסי להתמקד‬ ‫בעובדה שזו המחלה שלך,‬ 216 00:16:17,083 --> 00:16:20,750 ‫ולא משהו שאת עושה בכוונה,‬ ‫זה לא עוזר לך להרגיש יותר טוב?‬ 217 00:16:20,833 --> 00:16:23,958 ‫אבל איך היא תעשה את זה?‬ ‫הם מתייחסים אליה כאל מצורעת.‬ 218 00:16:26,125 --> 00:16:28,041 ‫מתי ראית את הנכד שלך בפעם האחרונה?‬ 219 00:16:30,083 --> 00:16:30,958 ‫חודשים?‬ 220 00:16:32,708 --> 00:16:33,541 ‫שנים!‬ 221 00:16:34,875 --> 00:16:38,416 ‫זה ממש מכעיס אותך, קלרה?‬ ‫-ברור. חמש שנים!‬ 222 00:16:38,916 --> 00:16:42,291 ‫יש לה מחלה, ובמקום לעזור, הם מפחדים?‬ 223 00:16:42,375 --> 00:16:44,041 ‫אבל לא, אולי זה לא פחד.‬ 224 00:16:44,125 --> 00:16:48,666 ‫אולי הם רוצים להגן על הילד‬ ‫ממשהו שאולי הוא לא יבין?‬ 225 00:16:48,750 --> 00:16:52,083 ‫סוזנה, זכותך להגיד לכולם שיזדיינו.‬ ‫תגידי להם.‬ 226 00:16:52,166 --> 00:16:55,291 ‫לא, זה לא פתרון יאה. ממש לא.‬ 227 00:16:55,375 --> 00:16:56,458 ‫סליחה על ההפרעה.‬ 228 00:16:57,041 --> 00:17:01,250 ‫התכוונתי להזמין את הזקנים‬ ‫ממועדון הבאצ'י לארוחת צהריים.‬ 229 00:17:01,333 --> 00:17:03,166 ‫תוכלו להכין לנו מנת פסטה?‬ 230 00:17:05,625 --> 00:17:07,291 ‫דייגו, אתה שף, נכון?‬ 231 00:17:08,666 --> 00:17:11,458 ‫אתה חושב שזה אפשרי?‬ ‫-תוכל להתמודד עם זה?‬ 232 00:17:21,833 --> 00:17:23,625 ‫בטח שנוכל, פריס.‬ 233 00:17:23,708 --> 00:17:26,166 ‫נהדר! אני אתקשר אליהם. אנחנו נהיה עשרה.‬ 234 00:17:26,250 --> 00:17:29,250 ‫אני חושב שכל מה שצריך‬ ‫כדי להכין קרבונרה נמצא במטבח.‬ 235 00:17:29,333 --> 00:17:32,375 ‫זה יהיה נהדר. בסדר? נתראה אחר כך. תודה.‬ 236 00:17:42,833 --> 00:17:46,250 ‫סליחה. אכפת לך? בבקשה.‬ 237 00:17:47,666 --> 00:17:51,875 ‫לא, אני לא יכול לעבוד ככה. אני צריך מרחב.‬ 238 00:17:53,375 --> 00:17:56,875 ‫יש לי חוקים נוקשים. אני לא יכול לעבוד ככה.‬ 239 00:17:56,958 --> 00:18:00,083 ‫תראי, אמרתי לו רצועות,‬ ‫הוא חתך לקוביות. קוביות!‬ 240 00:18:00,166 --> 00:18:03,000 ‫רצועות קצרות, לא קוביות. הן רצועות קצרות.‬ 241 00:18:03,083 --> 00:18:05,166 ‫תסתכל טוב לפני שאתה מתלונן!‬ 242 00:18:05,250 --> 00:18:07,000 ‫תשפוך! קדימה! זה יותר טוב.‬ 243 00:18:07,583 --> 00:18:08,500 ‫לך תזדיין!‬ 244 00:18:10,500 --> 00:18:12,958 ‫אני מאשר.‬ ‫-תשאיר בזה קצת מים, בבקשה.‬ 245 00:18:13,041 --> 00:18:16,375 ‫עשרה אזרחים ותיקים בטווח גילאים של 78-86.‬ 246 00:18:17,000 --> 00:18:17,833 ‫אוקיי.‬ 247 00:18:18,958 --> 00:18:20,791 ‫בואו נכבה את זה עכשיו.‬ ‫-חכי!‬ 248 00:18:20,875 --> 00:18:24,000 ‫את יכולה בבקשה לא לגעת בכול?‬ ‫כמה פסטה הוספת?‬ 249 00:18:24,083 --> 00:18:25,416 ‫שמונה מאות.‬ 250 00:18:26,041 --> 00:18:29,291 ‫אמרתי לך לא יותר מ-600!‬ 251 00:18:30,083 --> 00:18:32,958 ‫ברור שזה יותר מדי.‬ ‫-לא, זה בסדר.‬ 252 00:18:33,041 --> 00:18:35,833 ‫תראו את השף!‬ 253 00:18:40,000 --> 00:18:41,416 ‫יש יותר מדי. תראה.‬ 254 00:18:42,875 --> 00:18:43,833 ‫זין בתחת!‬ 255 00:18:43,916 --> 00:18:46,541 ‫סליחה. כבר אמרתי לשניים מהם ללכת להזדיין.‬ 256 00:18:46,625 --> 00:18:49,708 ‫סוזנה, הם שני זקנים ממועדון הבאצ'י.‬ ‫תירגעי.‬ 257 00:19:03,125 --> 00:19:05,291 ‫זה דוחה.‬ ‫-איך זה דוחה?‬ 258 00:19:05,375 --> 00:19:09,333 ‫זה דוחה. אין מספיק רוטב לכל הפסטה. דוחה.‬ 259 00:19:10,083 --> 00:19:12,208 ‫זוז.‬ ‫-זה דוחה.‬ 260 00:19:12,291 --> 00:19:16,458 ‫אתם צריכים לעזוב אותי בשקט, אוקיי?‬ ‫אני לא יכול לעבוד ככה.‬ 261 00:19:20,000 --> 00:19:21,083 ‫זה מעדן.‬ 262 00:19:21,833 --> 00:19:23,000 ‫זה דוחה!‬ 263 00:19:23,083 --> 00:19:25,333 ‫לא, זה מעדן.‬ ‫-זה דוחה.‬ 264 00:19:25,416 --> 00:19:27,041 ‫זה מה שאתה עושה, משתגע.‬ 265 00:19:27,125 --> 00:19:30,583 ‫אתה חושב שאתה לא מסוגל,‬ ‫אבל הכנת קרבונרה ארורה!‬ 266 00:19:30,666 --> 00:19:33,458 ‫תטעם, צ'יפ.‬ ‫-אכלתי קרקר קודם.‬ 267 00:19:33,541 --> 00:19:34,416 ‫כפיל?‬ 268 00:19:35,458 --> 00:19:37,083 ‫ג'ינה, בואי.‬ 269 00:19:38,125 --> 00:19:40,000 ‫נכון? תגידי לו.‬ 270 00:19:40,625 --> 00:19:41,625 ‫זה מעדן.‬ 271 00:19:42,708 --> 00:19:44,291 ‫זה ממש טוב.‬ 272 00:19:52,458 --> 00:19:54,541 ‫אנחנו מגישים פסטה מתוך פח האשפה.‬ 273 00:19:54,625 --> 00:19:56,833 ‫מה את עושה?‬ ‫-אנחנו צריכים להגיש משהו.‬ 274 00:19:56,916 --> 00:19:58,333 ‫אבל מה את עושה?‬ 275 00:19:59,375 --> 00:20:01,791 ‫אז תגישי את זה.‬ 276 00:20:01,875 --> 00:20:03,875 ‫מה לעזאזל? מה אתה עושה?‬ 277 00:20:04,708 --> 00:20:07,291 ‫אתה רוצה לעשות לי כוויה? אתה חולה.‬ 278 00:20:07,375 --> 00:20:08,625 ‫לא, אני לא!‬ 279 00:20:12,625 --> 00:20:14,833 ‫צ'יפ, זה סוד מדינה.‬ ‫-כן.‬ 280 00:20:15,375 --> 00:20:16,875 ‫ג'ינה, בואי. תעזרי לי.‬ 281 00:20:16,958 --> 00:20:18,208 ‫קחי שתיים.‬ 282 00:20:19,750 --> 00:20:21,875 ‫קח את זה. שתיים!‬ 283 00:20:23,041 --> 00:20:24,708 ‫תיקח גם את זאת. קדימה.‬ 284 00:20:35,250 --> 00:20:37,291 ‫תודה.‬ ‫-ברכות!‬ 285 00:20:41,583 --> 00:20:43,250 ‫קלרה, בואי הנה. גם דייגו.‬ 286 00:20:44,208 --> 00:20:45,166 ‫בואו.‬ 287 00:20:50,625 --> 00:20:51,750 ‫זה נהדר.‬ ‫-כן?‬ 288 00:20:52,375 --> 00:20:54,125 ‫אנחנו נעשה את זה כל יום.‬ 289 00:20:55,583 --> 00:20:56,625 ‫מה זאת אומרת?‬ 290 00:20:56,708 --> 00:20:59,750 ‫זאת אומרת שאף אחד בחוץ‬ ‫לא מקבל תשלום כדי להבין אתכם,‬ 291 00:20:59,833 --> 00:21:03,416 ‫להקשיב לכם, להבין את הטראומות,‬ ‫את הסיבות למה ואיך.‬ 292 00:21:03,500 --> 00:21:07,875 ‫אז עכשיו העולם החיצון יבוא הנה‬ ‫כדי שתהיה לכם הזדמנות‬ 293 00:21:07,958 --> 00:21:10,500 ‫להוכיח שאתם מסוגלים לתקשר.‬ 294 00:21:10,583 --> 00:21:14,458 ‫אנחנו משעים את הכנת הלחם‬ ‫ופותחים לציבור הרחב.‬ 295 00:21:14,541 --> 00:21:15,750 ‫מסעדה?‬ 296 00:21:16,375 --> 00:21:18,083 ‫הם רוצים שנפתח מסעדה.‬ 297 00:21:18,166 --> 00:21:19,875 ‫בדיוק. משהו פשוט מאוד.‬ 298 00:21:19,958 --> 00:21:23,666 ‫כבר יש לנו שף,‬ ‫אלא אם אתה לא מרגיש שאתה מוכן.‬ 299 00:21:25,041 --> 00:21:29,166 ‫וקלרה, מאחר שאת טוענת‬ ‫שאת לא צריכה להיות כאן,‬ 300 00:21:29,250 --> 00:21:31,583 ‫נראה שאת הכי מתאימה לנהל אותה.‬ 301 00:21:31,666 --> 00:21:32,666 ‫למה אני?‬ 302 00:21:33,291 --> 00:21:34,916 ‫אני לא רוצה לנהל את הקבוצה.‬ 303 00:21:35,000 --> 00:21:37,583 ‫סליחה. זה ברור לי שנועדתי לעשות משהו אחר.‬ 304 00:21:37,666 --> 00:21:40,416 ‫למה אתה לא מסוגל להבין?‬ ‫-רוצה לצאת מכאן?‬ 305 00:21:41,875 --> 00:21:42,916 ‫תשכנעי אותי.‬ 306 00:21:44,458 --> 00:21:48,416 ‫דייגו, אולי מחר תוכל להכין לנו‬ ‫ריזוטו נחמד, או מנה עיקרית?‬ 307 00:21:53,166 --> 00:21:56,541 ‫אבל אני מכין מנה אחת ביום. טוב? רק אחת.‬ 308 00:21:56,625 --> 00:22:01,333 ‫לא ריזוטו ומנה עיקרית… מה,‬ ‫אני אמור להכין להם גם קינוח?‬ 309 00:22:01,416 --> 00:22:02,916 ‫בסדר. אני מבינה.‬ 310 00:22:03,000 --> 00:22:05,375 ‫ואת עובדת לפי החוקים שלי, טוב?‬ ‫-הבנתי.‬ 311 00:22:05,458 --> 00:22:08,416 ‫נעשה את זה בדרך שלי.‬ ‫-בסדר. למה אתה מתעצבן עליי?‬ 312 00:22:08,500 --> 00:22:11,208 ‫כי בכנות, זה נראה לי מטורף, אוקיי?‬ 313 00:22:11,291 --> 00:22:13,916 ‫זה נראה לי אידיוטי.‬ ‫-יכולת להגיד לו לא.‬ 314 00:22:14,000 --> 00:22:16,083 ‫אבל אמרת כן.‬ ‫-אמרתי לא.‬ 315 00:22:16,166 --> 00:22:18,708 ‫מה יכולתי להגיד, שאני לא מסוגל?‬ 316 00:22:18,791 --> 00:22:22,541 ‫אני לא יודעת. אבל אל תתעצבן עליי.‬ 317 00:22:23,041 --> 00:22:25,333 ‫תפני כאן. זה כאן.‬ 318 00:22:26,708 --> 00:22:27,583 ‫כאן?‬ ‫-כאן.‬ 319 00:22:28,416 --> 00:22:29,291 ‫אוקיי.‬ 320 00:22:34,041 --> 00:22:35,041 ‫זה שם.‬ 321 00:22:39,208 --> 00:22:40,666 ‫אתה ממש מחופף.‬ 322 00:22:45,291 --> 00:22:46,666 ‫תראו מי שמדברת!‬ 323 00:22:46,750 --> 00:22:50,583 ‫תראו מי שמדברת, זאת שמציתה בתים!‬ 324 00:22:55,208 --> 00:22:56,583 ‫זה מה שהם אומרים?‬ 325 00:22:57,916 --> 00:23:00,583 ‫מה?‬ ‫-שאני מציתה בתים?‬ 326 00:23:03,500 --> 00:23:07,583 ‫טוב, אבל אני גם השמדתי בית מלון.‬ 327 00:23:07,666 --> 00:23:10,583 ‫אני לא נעלב אם אנשים אומרים לי את זה.‬ 328 00:23:10,666 --> 00:23:12,208 ‫צא החוצה! קדימה. לך הביתה!‬ 329 00:23:12,750 --> 00:23:13,833 ‫לך!‬ 330 00:23:13,916 --> 00:23:16,541 ‫אני אשחרר את חגורת הבטיחות.‬ ‫-לך!‬ 331 00:23:16,625 --> 00:23:17,833 ‫אני אקח את התיק שלי…‬ 332 00:23:19,708 --> 00:23:20,583 ‫ואלך.‬ 333 00:23:20,666 --> 00:23:21,875 ‫בעלי היה חולה.‬ 334 00:23:25,041 --> 00:23:26,041 ‫היה לו גידול.‬ 335 00:23:30,750 --> 00:23:33,291 ‫ישבתי איתו ימים ולילות.‬ 336 00:23:34,375 --> 00:23:35,375 ‫ימים ולילות.‬ 337 00:23:38,625 --> 00:23:40,583 ‫נרדמתי פעם אחת, רק פעם אחת,‬ 338 00:23:41,708 --> 00:23:44,125 ‫והייתה לי סיגריה בוערת,‬ 339 00:23:45,791 --> 00:23:47,500 ‫והווילונות עלו באש.‬ 340 00:23:48,791 --> 00:23:49,875 ‫לא התכוונתי.‬ 341 00:23:52,500 --> 00:23:55,166 ‫זו הייתה תאונה. רק תאונה ארורה.‬ 342 00:23:57,791 --> 00:23:58,791 ‫לעזאזל.‬ 343 00:23:59,791 --> 00:24:01,375 ‫מה עם בעלך?‬ 344 00:24:02,000 --> 00:24:03,291 ‫הוא מת?‬ 345 00:24:04,916 --> 00:24:07,750 ‫לא. בעלי היה בסדר.‬ 346 00:24:09,208 --> 00:24:11,666 ‫אבל אחרי כל מה שעשיתי בשבילו,‬ 347 00:24:12,583 --> 00:24:13,625 ‫אחרי הכימותרפיה,‬ 348 00:24:14,625 --> 00:24:15,666 ‫בתי החולים,‬ 349 00:24:16,875 --> 00:24:18,416 ‫אחרי כל הסבל,‬ 350 00:24:19,916 --> 00:24:20,916 ‫הוא החלים.‬ 351 00:24:22,250 --> 00:24:24,291 ‫ועזב אותי, פשוט ככה.‬ 352 00:24:25,666 --> 00:24:26,500 ‫הבנת?‬ 353 00:24:27,916 --> 00:24:29,291 ‫הייתי לחוצה.‬ 354 00:24:30,000 --> 00:24:31,000 ‫הייתי נסערת.‬ 355 00:24:31,875 --> 00:24:33,291 ‫והוא פשוט עזב אותי.‬ 356 00:24:34,333 --> 00:24:36,666 ‫ואנשים אומרים שהצתתי את הבית, נכון?‬ 357 00:24:41,416 --> 00:24:45,125 ‫לאנשים לא אכפת.‬ 358 00:24:45,833 --> 00:24:49,875 ‫ובסוף מישהו נשאר לבד. לגמרי לבד.‬ 359 00:24:49,958 --> 00:24:51,166 ‫אני יודע.‬ 360 00:24:55,875 --> 00:24:57,833 ‫כמו שאמרת היום,‬ 361 00:24:59,125 --> 00:25:02,000 ‫כשמישהו חולה, אנשים מפחדים.‬ 362 00:25:02,750 --> 00:25:03,875 ‫ככה זה.‬ 363 00:25:14,583 --> 00:25:15,416 ‫תודה‬ 364 00:25:16,458 --> 00:25:17,541 ‫על הטרמפ.‬ 365 00:25:25,875 --> 00:25:26,958 ‫אני יכולה להיכנס?‬ 366 00:25:27,750 --> 00:25:28,833 ‫יש לי פיפי.‬ 367 00:25:34,250 --> 00:25:35,666 ‫מה זאת אומרת?‬ 368 00:25:36,625 --> 00:25:38,291 ‫זאת אומרת, אני יכולה להיכנס?‬ 369 00:25:43,500 --> 00:25:44,916 ‫את רוצה להיכנס?‬ 370 00:25:48,291 --> 00:25:49,208 ‫את רוצה…‬ 371 00:25:50,500 --> 00:25:52,416 ‫את רוצה…‬ ‫-מה?‬ 372 00:25:52,500 --> 00:25:56,125 ‫את הולכת עם הגבר הראשון שעובר ליידך?‬ 373 00:25:56,208 --> 00:25:58,083 ‫לא. באמת יש לי פיפי.‬ 374 00:26:01,000 --> 00:26:04,375 ‫לאן את הולכת? את לא יכולה להיכנס.‬ ‫לאן את הולכת?‬ 375 00:26:04,958 --> 00:26:06,208 ‫מה את עושה?‬ 376 00:26:06,708 --> 00:26:07,791 ‫מה אתה חושב?‬ 377 00:26:07,875 --> 00:26:10,166 ‫כולם כאן מכירים אותי!‬ 378 00:26:12,083 --> 00:26:14,583 ‫אבל את מטורפת!‬ 379 00:26:25,208 --> 00:26:26,250 ‫- ברכותינו! -‬ 380 00:26:26,333 --> 00:26:29,500 ‫-אנו שמחים להודיע לך‬ ‫שבקשתך התקבלה -‬ 381 00:26:29,583 --> 00:26:32,583 ‫- והמסעדה שלך תופיע כעת באתר שלנו -‬ 382 00:26:35,833 --> 00:26:38,291 ‫"בגבולות הדמיון,‬ 383 00:26:38,916 --> 00:26:40,791 ‫היכן שטירוף פוגש גאונות,‬ 384 00:26:40,875 --> 00:26:43,791 ‫תוכלו לחוות את הדברים‬ ‫המפתיעים והטעימים ביותר‬ 385 00:26:43,875 --> 00:26:45,833 ‫שהחך שלכם אי פעם טעם."‬ 386 00:26:46,375 --> 00:26:47,875 ‫יש לי בעיות משלי.‬ 387 00:26:48,833 --> 00:26:53,541 ‫יש לי חייזרים, ואם לא אזהר,‬ ‫הם ייקחו את אימא שלי.‬ 388 00:26:53,625 --> 00:26:55,125 ‫אבל אני לא מספר לך את זה.‬ 389 00:26:55,208 --> 00:26:58,666 ‫"…טירוף בתפריט הנועז‬ ‫שמציע שף שמגיע לו כוכב.‬ 390 00:26:58,750 --> 00:27:01,083 ‫טירוף באופן בו המנות מוצגות.‬ 391 00:27:01,166 --> 00:27:04,416 ‫טירוף במופעי הג'אז‬ ‫שעד השעות הקטנות של הלילה,‬ 392 00:27:04,500 --> 00:27:07,250 ‫ילוו כוס אחת אחרונה‬ ‫של שיקויו המתוק של בכחוס."‬ 393 00:27:07,333 --> 00:27:09,208 ‫המקרר כל כך מבולגן.‬ 394 00:27:09,833 --> 00:27:14,500 ‫אז ירקות ירוקים נמצאים למטה,‬ ‫ירקות שורש באמצע,‬ 395 00:27:14,583 --> 00:27:17,875 ‫וכרובית ודומותיה למעלה, מסיבות ברורות.‬ 396 00:27:17,958 --> 00:27:19,791 ‫"טירוף בשירות…"‬ 397 00:27:19,875 --> 00:27:22,375 ‫אני אטפל באספקת הנוזלים. עבור.‬ 398 00:27:22,458 --> 00:27:25,041 ‫"…שיותירו אתכם חסרי מילים.‬ 399 00:27:28,291 --> 00:27:31,666 ‫הפנינה הקטנה הזו ממוקמת במקום סודי ומבודד‬ 400 00:27:31,750 --> 00:27:34,666 ‫שכתובתו מתגלה רק לאחר ביצוע הזמנה,‬ 401 00:27:34,750 --> 00:27:36,833 ‫כדי להבטיח ללקוחותיה‬ 402 00:27:36,916 --> 00:27:39,416 ‫חשאיות ואקסקלוסיביות מירביות."‬ 403 00:27:39,916 --> 00:27:41,500 ‫מה זה?‬ 404 00:27:42,000 --> 00:27:44,916 ‫לא, זה… זה רק… זה מרגיע אותי.‬ 405 00:27:45,000 --> 00:27:49,791 ‫כן?‬ ‫-כי אלה הזהויות האמיתיות והחופשיות שלנו.‬ 406 00:27:49,875 --> 00:27:51,916 ‫זה מרגיע אותך?‬ ‫-כן.‬ 407 00:27:52,000 --> 00:27:53,791 ‫זה בגלל שאתה מטורף!‬ 408 00:27:53,875 --> 00:27:56,958 ‫לא.‬ ‫-כי זה מלחיץ אנשים.‬ 409 00:27:57,041 --> 00:27:59,791 ‫זו האמת. האמת שלי.‬ ‫-הם מוטרדים!‬ 410 00:27:59,875 --> 00:28:03,458 ‫ככה אני מבטא את האמת.‬ ‫-איזו אמת? תיפטר מהחרא הזה!‬ 411 00:28:03,541 --> 00:28:04,958 ‫לא, זו האמת שלי!‬ 412 00:28:05,041 --> 00:28:08,625 ‫זו לא האמת של אף אחד. תיפטר מזה!‬ ‫-שלא תעזי!‬ 413 00:28:08,708 --> 00:28:10,833 ‫יש חלק ממני בתוכך!‬ 414 00:28:10,916 --> 00:28:12,583 ‫אני לא חושבת.‬ ‫-בתוכך…‬ 415 00:28:12,666 --> 00:28:17,083 ‫כפיל, תיפטר מהחרא הזה!‬ ‫-קוראים לי ארמנדו!‬ 416 00:28:38,583 --> 00:28:39,500 ‫תשאיר את זה.‬ 417 00:28:41,291 --> 00:28:44,000 ‫"…כי אולי היה לכם יום רע,‬ 418 00:28:44,625 --> 00:28:47,083 ‫אולי אתם שונאים את הקולגות שלכם,‬ 419 00:28:47,166 --> 00:28:50,000 ‫או מרגישים כמו האנשים‬ ‫הכי פחות חשובים בעולם,‬ 420 00:28:50,791 --> 00:28:53,375 ‫אבל ברגע שכף רגלכם תדרוך במונרו,‬ 421 00:28:54,291 --> 00:28:56,916 ‫זה הקסם של המקום‬ ‫שיחזיר את האמון שלכם בעולם,‬ 422 00:28:57,416 --> 00:28:59,666 ‫יפתיע אתכם באופיו המזמין,‬ 423 00:28:59,750 --> 00:29:04,625 ‫בחומו, ובקסמה עוצר הנשימה של בעלת המקום."‬ 424 00:29:10,916 --> 00:29:12,000 ‫את אוהבת את זה?‬ 425 00:29:14,750 --> 00:29:16,250 ‫מאוד. תודה.‬ 426 00:29:18,000 --> 00:29:19,125 ‫אני אשים לך את זה.‬ 427 00:29:28,291 --> 00:29:29,500 ‫סליחה, אבא.‬ 428 00:29:35,083 --> 00:29:36,083 ‫זאת אימא.‬ 429 00:29:37,416 --> 00:29:39,000 ‫של מי הטלפון הזה?‬ 430 00:29:42,791 --> 00:29:44,583 ‫שלי. זו הייתה מתנה.‬ 431 00:29:46,083 --> 00:29:50,208 ‫מתוקה, את צעירה מדי בשביל שיהיה לך טלפון.‬ 432 00:29:54,333 --> 00:29:55,958 ‫מי נתן לך אותו? אימא?‬ 433 00:30:01,708 --> 00:30:02,708 ‫גם היא.‬ 434 00:30:03,416 --> 00:30:04,833 ‫הם בחרו אותו ביחד.‬ 435 00:30:12,625 --> 00:30:13,541 ‫תסלחי לי.‬ 436 00:30:14,208 --> 00:30:16,458 ‫סליחה. את עובדת סוציאלית, נכון?‬ 437 00:30:17,083 --> 00:30:20,125 ‫אז תגידי לי,‬ ‫את חושבת שזה נורמלי מבחינה סוציאלית‬ 438 00:30:20,208 --> 00:30:23,416 ‫שלילדה בת 10 יהיה טלפון נייד כזה?‬ 439 00:30:23,500 --> 00:30:26,416 ‫לאשתך יש משמורת מלאה על הילדה. היא מחליטה.‬ 440 00:30:26,500 --> 00:30:30,583 ‫לא, אבל היא לא זו שקנתה אותו.‬ ‫זה היה האידיוט.‬ 441 00:30:30,666 --> 00:30:32,416 ‫והיא הבת שלי.‬ 442 00:30:32,500 --> 00:30:37,208 ‫הוא לא אמור להחליט אם לתת לה טלפון נייד.‬ 443 00:30:37,291 --> 00:30:38,541 ‫נכון?‬ ‫-כן, אבל תירגע.‬ 444 00:30:38,625 --> 00:30:41,375 ‫תירגע.‬ ‫-זה אני, אולי עם אימא שלה.‬ 445 00:30:41,458 --> 00:30:42,958 ‫תירגע.‬ ‫-אבל לא הוא!‬ 446 00:30:43,041 --> 00:30:45,208 ‫תירגע.‬ ‫-לא הוא. הוא אפס!‬ 447 00:30:45,291 --> 00:30:46,583 ‫הוא אפס!‬ 448 00:30:58,333 --> 00:30:59,250 ‫מתוקה…‬ 449 00:31:00,250 --> 00:31:01,625 ‫אני מצטער, מתוקה. תראי…‬ 450 00:31:02,583 --> 00:31:06,708 ‫פגעתי בזה. לא עשיתי את בכוונה.‬ 451 00:31:07,791 --> 00:31:09,500 ‫פגעתי בזה.‬ 452 00:31:23,208 --> 00:31:26,916 ‫דייגו, אני לא עומדת בזה יותר.‬ 453 00:31:27,000 --> 00:31:29,291 ‫פריס אומר שאני יוצרת אווירה עוינת.‬ 454 00:31:29,375 --> 00:31:32,458 ‫אני. אתה חושב שאני יוצרת אווירה עוינת?‬ 455 00:31:32,541 --> 00:31:33,916 ‫מה קרה?‬ ‫-דייגו!‬ 456 00:31:36,375 --> 00:31:39,166 ‫זה היית אתה. פרצת לבית ושברת הכול.‬ 457 00:31:39,250 --> 00:31:41,583 ‫אמרת שכבר אין לך מפתח לבית!‬ 458 00:31:41,666 --> 00:31:44,166 ‫את לא יכולה להיות פה.‬ ‫-עזוב אותי. אני אדווח עליך!‬ 459 00:31:44,250 --> 00:31:47,416 ‫לא תראה את ביאנקה‬ ‫יותר לעולם! זו השגת גבול!‬ 460 00:31:47,500 --> 00:31:49,083 ‫לא עשיתי כלום.‬ ‫-לא תראה אותה!‬ 461 00:31:49,166 --> 00:31:51,416 ‫נעלת את הדלת שלוש פעמים ארורות.‬ 462 00:31:51,500 --> 00:31:55,041 ‫אפילו אם ניסית לביים פריצה, שמתי לב לזה!‬ 463 00:31:55,125 --> 00:31:57,500 ‫את בטח נעלת אותה‬ ‫עם שלושה סיבובים של המפתח,‬ 464 00:31:57,583 --> 00:31:59,375 ‫כי ככה זה צריך להיעשות.‬ 465 00:31:59,458 --> 00:32:02,416 ‫מעניין איך רק הדברים של דמיאנו נשברו!‬ 466 00:32:02,500 --> 00:32:05,333 ‫אז הוא עבר לגור בבית שלנו באופן קבוע?‬ 467 00:32:05,416 --> 00:32:07,458 ‫הוא גר בבית שלנו עם ביאנקה?‬ 468 00:32:07,541 --> 00:32:09,416 ‫זה לא עניינך.‬ ‫-תגידי את זה.‬ 469 00:32:09,500 --> 00:32:11,416 ‫אני אחזור על זה. לא תראה את ביאנקה.‬ 470 00:32:11,500 --> 00:32:13,666 ‫אפילו לא עם שירותי הרווחה!‬ ‫-אל תגידי את זה!‬ 471 00:32:13,750 --> 00:32:16,625 ‫לא תראה אותה!‬ ‫-אל תגידי את זה!‬ 472 00:32:16,708 --> 00:32:19,083 ‫אני אומרת את זה.‬ ‫-אל תגידי את זה.‬ 473 00:32:19,166 --> 00:32:20,291 ‫מה קורה פה?‬ 474 00:32:20,375 --> 00:32:22,416 ‫קלרה, בבקשה. לא עכשיו.‬ 475 00:32:22,500 --> 00:32:25,583 ‫המטורף הזה פרץ לבית שלי‬ ‫ושבר הכול הבוקר.‬ 476 00:32:25,666 --> 00:32:26,583 ‫תפסיקי.‬ ‫-זה מה.‬ 477 00:32:26,666 --> 00:32:29,208 ‫אני לא חושבת. דייגו ישן אצלי אתמול בלילה.‬ 478 00:32:29,291 --> 00:32:30,666 ‫התעוררנו ב…‬ 479 00:32:31,250 --> 00:32:35,791 ‫באיזו שעה זה היה, מותק? 11?‬ ‫אז לא, לא יכול להיות שזה היה דייגו.‬ 480 00:32:36,291 --> 00:32:38,041 ‫אלוהים, אולי אלה היו גנבים?‬ 481 00:32:38,125 --> 00:32:39,958 ‫בטוחה שהם לא לקחו כלום?‬ 482 00:32:40,041 --> 00:32:42,625 ‫הוא אמר לי שכבר אין לו את המפתחות,‬ 483 00:32:42,708 --> 00:32:45,291 ‫ואני ממש אכעס אם כן.‬ 484 00:32:46,250 --> 00:32:47,500 ‫ישנת איתה?‬ 485 00:32:50,416 --> 00:32:51,833 ‫לא אמרת לה?‬ 486 00:32:53,166 --> 00:32:54,291 ‫תסלחי לי. מי את?‬ 487 00:32:55,916 --> 00:32:57,333 ‫קלרה.‬ ‫-קלרה.‬ 488 00:32:57,416 --> 00:32:59,916 ‫ואת בטח דיאנה. אפשר לקרוא לך ככה?‬ 489 00:33:00,000 --> 00:33:01,375 ‫הם מזדיינים חזק!‬ 490 00:33:01,458 --> 00:33:03,208 ‫סוזנה.‬ ‫-סליחה.‬ 491 00:33:03,291 --> 00:33:04,208 ‫זונה!‬ 492 00:33:06,125 --> 00:33:07,791 ‫תסלחי לה. יש לה טורט.‬ 493 00:33:08,666 --> 00:33:11,458 ‫הם עירבו אותי בתהליך השיקום הזה.‬ 494 00:33:11,541 --> 00:33:15,083 ‫אני מגיעה הנה פעם בשבוע‬ ‫כדי ליצור סוג של המשכיות‬ 495 00:33:15,166 --> 00:33:18,000 ‫בין חיי היומיום והחיים במעון.‬ 496 00:33:18,083 --> 00:33:19,083 ‫נכון, יקירי?‬ 497 00:33:23,416 --> 00:33:26,833 ‫כנראה שאני זו שנעלה את הדלת. אולי.‬ 498 00:33:27,333 --> 00:33:29,500 ‫זו תקופה ממש לחוצה.‬ 499 00:33:30,916 --> 00:33:32,000 ‫אני הולכת.‬ 500 00:33:33,083 --> 00:33:35,083 ‫אני שמחה שאתה בסדר.‬ 501 00:33:36,875 --> 00:33:37,791 ‫אני מצטערת.‬ 502 00:33:39,500 --> 00:33:41,166 ‫ביי, דיאנה.‬ ‫-ביי.‬ 503 00:33:43,166 --> 00:33:44,500 ‫פרצת לה לבית?‬ 504 00:33:44,583 --> 00:33:47,875 ‫את שקרנית מקצוענית.‬ ‫-לא. אל תגיד את המילה הזאת.‬ 505 00:33:47,958 --> 00:33:50,416 ‫זה לא זה. רק שעכשיו היא חושבת שהשתנית‬ 506 00:33:50,500 --> 00:33:52,625 ‫ושאתה עם בחורה מגניבה ונחמדה.‬ 507 00:33:52,708 --> 00:33:56,208 ‫היא לא התנצלה בפניי פעם אחת במשך 10 שנים.‬ 508 00:33:57,125 --> 00:33:58,125 ‫לשירותך.‬ 509 00:34:02,791 --> 00:34:06,375 ‫אבל כולם שם משעממים. וזקנים.‬ 510 00:34:06,458 --> 00:34:09,250 ‫אני יודעת. אבל את‬ ‫צריכה לחשוב על הצד החיובי.‬ 511 00:34:11,666 --> 00:34:13,208 ‫הנה עשרת האסימונים שלך.‬ 512 00:34:14,125 --> 00:34:16,125 ‫מה? הצד החיובי?‬ 513 00:34:16,208 --> 00:34:19,000 ‫אני מתכוונת שהיום, את ואני‬ 514 00:34:19,625 --> 00:34:20,875 ‫נעשה חיים.‬ 515 00:34:34,666 --> 00:34:36,291 ‫קוואק!‬ 516 00:34:36,375 --> 00:34:38,375 ‫קוואק!‬ ‫-קוואק!‬ 517 00:34:57,625 --> 00:35:02,958 ‫את שולטת בכול עם הדוושה.‬ ‫תלחצי כדי להאיץ, תשחררי כדי להאט.‬ 518 00:35:03,041 --> 00:35:05,166 ‫אבל אני מפחדת!‬ 519 00:35:05,250 --> 00:35:09,875 ‫לא צריך לפחד. תחשבי על האיש בבית האבות.‬ ‫תכווני אליו. באנג!‬ 520 00:35:09,958 --> 00:35:12,666 ‫ואת נוסעת ישר אליו!‬ 521 00:35:14,416 --> 00:35:15,375 ‫באנג!‬ 522 00:35:27,500 --> 00:35:28,375 ‫היי!‬ 523 00:35:31,666 --> 00:35:34,750 ‫אדליידה, אני הולכת להביא‬ ‫עוד אסימונים מהקופה, בסדר?‬ 524 00:35:34,833 --> 00:35:36,041 ‫אני כבר חוזרת.‬ 525 00:35:38,625 --> 00:35:39,791 ‫אני כבר חוזרת!‬ 526 00:35:42,833 --> 00:35:43,916 ‫אנה?‬ 527 00:35:48,333 --> 00:35:49,583 ‫לאן היא הלכה?‬ 528 00:35:57,750 --> 00:35:58,708 ‫אנה?‬ 529 00:36:00,208 --> 00:36:02,416 ‫אפשר לקבל עוד 10 אסימונים, בבקשה?‬ 530 00:36:24,416 --> 00:36:25,250 ‫אדליידה?‬ 531 00:36:27,250 --> 00:36:28,500 ‫זין!‬ 532 00:36:28,583 --> 00:36:29,500 ‫אדליידה?‬ 533 00:36:30,041 --> 00:36:32,333 ‫עצור! אדליידה! היי!‬ 534 00:36:33,291 --> 00:36:34,750 ‫אדליידה, מה קרה?‬ 535 00:36:34,833 --> 00:36:35,958 ‫תעזרו לי!‬ 536 00:36:36,541 --> 00:36:37,375 ‫מה קרה?‬ 537 00:36:38,250 --> 00:36:40,500 ‫הרופאים אמרו שצריך לנוח.‬ 538 00:36:40,583 --> 00:36:43,291 ‫זה רק שבר קטן בפרק כף היד. אוקיי?‬ 539 00:36:44,916 --> 00:36:47,375 ‫עשית לה בדיקה מלאה?‬ 540 00:36:47,458 --> 00:36:48,458 ‫בוקר טוב.‬ 541 00:36:49,041 --> 00:36:51,666 ‫שלום. דה פסקליס.‬ ‫-בוקר טוב.‬ 542 00:36:51,750 --> 00:36:54,458 ‫מנהל בית האבות שהגברת מתגוררת בו.‬ 543 00:36:55,291 --> 00:36:57,125 ‫מה קרה?‬ ‫-כלום.‬ 544 00:36:57,750 --> 00:36:59,833 ‫כמו שאמרתי כבר כמה פעמים,‬ 545 00:36:59,916 --> 00:37:04,083 ‫הגברת ואני ישבנו על ספסל בשלווה,‬ 546 00:37:04,166 --> 00:37:06,625 ‫כשפתאום, היא נפלה.‬ 547 00:37:06,708 --> 00:37:10,625 ‫עכשיו, אני לא יודעת אם היא נפגעה בראש,‬ ‫אז הייתי עושה בדיקת CT,‬ 548 00:37:10,708 --> 00:37:13,583 ‫רק כדי להיות בטוחים‬ ‫שהיא לא תחזור לבית האבות‬ 549 00:37:13,666 --> 00:37:15,625 ‫ווריד במוח שלה יתפוצץ‬ 550 00:37:15,708 --> 00:37:18,291 ‫והיא תמות, פשוט ככה, בגלל איזו שטות!‬ 551 00:37:19,625 --> 00:37:20,541 ‫אדליידה,‬ 552 00:37:21,416 --> 00:37:23,666 ‫נפלת כשקמת מספסל?‬ 553 00:37:26,833 --> 00:37:29,500 ‫זה היה יום ממש נהדר.‬ 554 00:37:29,583 --> 00:37:31,625 ‫כל כך נהניתי.‬ 555 00:37:34,625 --> 00:37:37,125 ‫בוא איתי כדי לחתום על מסמכי השחרור שלה.‬ 556 00:37:38,458 --> 00:37:43,166 ‫אני לא מבין איך סומכים‬ ‫על מישהי כזאת עם אישה מבוגרת.‬ 557 00:37:43,250 --> 00:37:44,916 ‫וזו הייתה השופטת…‬ ‫-קלרה.‬ 558 00:37:45,416 --> 00:37:48,875 ‫את כל הזמן מכניסה את עצמך‬ ‫למצבים שקשה להסביר אותם.‬ 559 00:37:49,416 --> 00:37:51,875 ‫בבקשה תורידי את הדבר הזה, הצמיד.‬ 560 00:38:01,458 --> 00:38:02,333 ‫היי.‬ 561 00:38:03,333 --> 00:38:04,166 ‫היי.‬ 562 00:38:05,375 --> 00:38:08,416 ‫היי, את יודעת שסוזנה‬ ‫מסתובבת ואומרת לכולם,‬ 563 00:38:08,500 --> 00:38:11,333 ‫"הם מזדיינים חזק!"‬ 564 00:38:12,333 --> 00:38:16,416 ‫כלומר, כולם חושבים שאת ואני ביחד.‬ ‫הבנת? כולם.‬ 565 00:38:18,125 --> 00:38:18,958 ‫אז מה?‬ 566 00:38:19,458 --> 00:38:22,791 ‫אז אפילו פריס שמע על זה.‬ 567 00:38:23,958 --> 00:38:27,083 ‫מה אכפת לי מה פריס שמע?‬ ‫-עוד שני כדורי בשר.‬ 568 00:38:27,166 --> 00:38:29,208 ‫הם מזדיינים חזק! סליחה.‬ 569 00:38:29,291 --> 00:38:31,500 ‫היא אמרה לארבעה אנשים שיזדיינו מפה!‬ 570 00:38:31,583 --> 00:38:33,583 ‫תגידו משהו!‬ ‫-זה לא בכוונה.‬ 571 00:38:33,666 --> 00:38:36,791 ‫זה לא בכוונה, אבל את עושה את זה.‬ ‫אז תזדייני גם את.‬ 572 00:38:36,875 --> 00:38:38,625 ‫היא ככה כל היום.‬ 573 00:38:38,708 --> 00:38:41,916 ‫היא מסתובבת ואומרת,‬ ‫"הם מזדיינים חזק!" לכל המעון.‬ 574 00:38:42,541 --> 00:38:46,458 ‫זה נורמלי שזה יטריד אותי, נכון?‬ 575 00:38:46,541 --> 00:38:47,875 ‫אם ישמעו את זה…‬ 576 00:38:49,333 --> 00:38:51,375 ‫זה נורמלי שאתה עושה בלגן כזה גדול,‬ 577 00:38:51,458 --> 00:38:53,458 ‫אני מצילה אותך, ואתה לא רוצה שאנשים ידעו?‬ 578 00:38:53,541 --> 00:38:56,291 ‫את מטורפת?‬ ‫-מה אמרת?‬ 579 00:38:56,375 --> 00:38:57,500 ‫את מטו…‬ 580 00:38:57,583 --> 00:38:59,416 ‫תירגעי.‬ ‫-אמרת "מטורפת"?‬ 581 00:38:59,500 --> 00:39:00,666 ‫כן.‬ 582 00:39:01,250 --> 00:39:02,541 ‫אני לא מטורפת!‬ 583 00:39:03,333 --> 00:39:06,333 ‫אני לא מטורפת!‬ 584 00:39:06,833 --> 00:39:07,791 ‫הבנת?‬ 585 00:39:07,875 --> 00:39:10,750 ‫אני לא מטורפת! אני עייפה!‬ 586 00:39:11,333 --> 00:39:13,500 ‫היה לי יום קשה!‬ 587 00:39:13,583 --> 00:39:14,875 ‫אני עייפה.‬ 588 00:39:15,583 --> 00:39:20,291 ‫למישהי היה יום קשה.‬ ‫לא! נגיד לה שהיא מטורפת!‬ 589 00:39:20,375 --> 00:39:21,625 ‫בואו נגיד לה!‬ 590 00:39:33,166 --> 00:39:35,041 ‫היה לי יום קשה.‬ 591 00:40:54,833 --> 00:40:55,750 ‫בחייך.‬ 592 00:40:56,583 --> 00:40:58,833 ‫אני לא חושב שאת מטורפת.‬ 593 00:41:00,791 --> 00:41:04,208 ‫לא במובן הקליני, בכל אופן.‬ 594 00:41:06,333 --> 00:41:07,750 ‫אה, זה מצחיק אותך.‬ 595 00:41:07,833 --> 00:41:09,041 ‫קצת.‬ 596 00:41:09,125 --> 00:41:12,166 ‫אמר האיש שהשיג גבול.‬ 597 00:41:12,250 --> 00:41:14,000 ‫לא.‬ 598 00:41:14,083 --> 00:41:16,833 ‫כן.‬ ‫-לא.‬ 599 00:41:16,916 --> 00:41:18,958 ‫זה הבית שלי!‬ 600 00:41:19,041 --> 00:41:22,166 ‫הוא נמצא בבית שלי.‬ 601 00:41:22,666 --> 00:41:26,958 ‫והוא ישן במיטה שלי, משתמש בשידה שלי,‬ 602 00:41:27,041 --> 00:41:31,791 ‫ומתעורר בכל יום עם הבת שלי במקומי.‬ 603 00:41:31,875 --> 00:41:32,875 ‫טוב, אתה צודק.‬ 604 00:41:32,958 --> 00:41:37,375 ‫ואני זה שמשיג גבול?‬ ‫-תירגע. אתה צודק.‬ 605 00:41:39,250 --> 00:41:40,375 ‫זה מחרפן אותי.‬ 606 00:41:47,416 --> 00:41:51,375 ‫אני מפחד שביאנקה‬ 607 00:41:52,750 --> 00:41:54,791 ‫תשכח ממני.‬ 608 00:41:59,500 --> 00:42:03,375 ‫אימא שלי, כשהייתי בן ארבע,‬ 609 00:42:03,458 --> 00:42:05,250 ‫עזבה אותי.‬ 610 00:42:05,333 --> 00:42:09,583 ‫היא פשוט קמה ועזבה בן לילה,‬ ‫מעולם לא נראתה שוב.‬ 611 00:42:10,083 --> 00:42:13,791 ‫ואני אפילו לא זוכר את הפנים של אימא שלי.‬ 612 00:42:13,875 --> 00:42:16,208 ‫יש לי 300 תמונות מזוינות של אבא שלי,‬ 613 00:42:16,291 --> 00:42:21,208 ‫אבל לעזאזל, אפילו לא אחת של אימא שלי.‬ 614 00:42:25,458 --> 00:42:27,458 ‫אני כן זוכר דבר אחד.‬ 615 00:42:28,625 --> 00:42:30,625 ‫שהיא תמיד הייתה שרה…‬ 616 00:42:41,250 --> 00:42:42,166 ‫מרלין.‬ 617 00:42:46,166 --> 00:42:48,166 ‫מרלין?‬ ‫-מרלין מונרו.‬ 618 00:42:49,333 --> 00:42:50,250 ‫את זה.‬ 619 00:42:53,375 --> 00:42:58,166 ‫הבנת? אני לא רוצה שאותו הדבר יקרה לביאנקה,‬ 620 00:42:59,250 --> 00:43:02,000 ‫שהיא תשכח איך אני נראה.‬ 621 00:43:13,541 --> 00:43:15,583 ‫לעזאזל, יורד גשם.‬ ‫-כן.‬ 622 00:43:17,541 --> 00:43:18,583 ‫בוא נלך לשם.‬ 623 00:43:25,083 --> 00:43:26,458 ‫לכל הרוחות!‬ 624 00:43:27,916 --> 00:43:29,333 ‫את סחוטה.‬ 625 00:43:32,083 --> 00:43:33,375 ‫יורד גשם זלעפות.‬ 626 00:43:37,666 --> 00:43:39,458 ‫הטלפון שלך מצלצל.‬ 627 00:43:40,500 --> 00:43:41,500 ‫כן.‬ 628 00:43:47,000 --> 00:43:47,833 ‫שלום.‬ 629 00:43:49,458 --> 00:43:50,458 ‫ערב טוב.‬ 630 00:43:51,333 --> 00:43:52,208 ‫כן.‬ 631 00:43:54,291 --> 00:43:57,958 ‫לא, אני מצטערת. אנחנו מלאים‬ ‫בששת השבועות הקרובים.‬ 632 00:43:59,041 --> 00:43:59,875 ‫כן.‬ 633 00:44:00,916 --> 00:44:01,750 ‫לא.‬ 634 00:44:02,416 --> 00:44:05,708 ‫בטח! תתקשר שוב.‬ 635 00:44:06,208 --> 00:44:07,833 ‫אנחנו נחכה. ערב טוב.‬ 636 00:44:11,541 --> 00:44:12,458 ‫כלום.‬ 637 00:44:13,833 --> 00:44:17,250 ‫מה מלא בששת השבועות הקרובים?‬ 638 00:44:17,333 --> 00:44:18,291 ‫כלום.‬ 639 00:44:19,583 --> 00:44:23,333 ‫את עובדת עליי? הייתי פה. שמעתי אותך.‬ 640 00:44:24,750 --> 00:44:27,375 ‫זה שום דבר. כתבתי כמה ביקורות ב…‬ 641 00:44:28,125 --> 00:44:29,750 ‫במה?‬ ‫-פתחתי אתר.‬ 642 00:44:29,833 --> 00:44:34,291 ‫פרופיל באינטרנט, למסעדה שלא קיימת‬ 643 00:44:34,375 --> 00:44:36,666 ‫אבל שתהיה כמו שלנו אם כן.‬ 644 00:44:37,333 --> 00:44:41,041 ‫אז את ממציאה שקרים על סדנת הבישול?‬ 645 00:44:41,125 --> 00:44:43,041 ‫זה נשמע רע כשאתה אומר את זה ככה.‬ 646 00:44:44,041 --> 00:44:44,916 ‫חכה.‬ 647 00:44:45,583 --> 00:44:47,458 ‫הנה. תקרא את זה.‬ 648 00:44:47,541 --> 00:44:50,250 ‫"מונרו מרגישה כמו בווילג' בניו יורק,‬ 649 00:44:50,333 --> 00:44:54,250 ‫אבל עם מיקום נוח קרוב לבית.‬ ‫רמה גבוהה."‬ 650 00:44:55,250 --> 00:44:57,583 ‫את כתבת את זה?‬ ‫-לא, אני לא כתבתי את זה.‬ 651 00:44:57,666 --> 00:45:01,833 ‫מישהו שמעולם לא היה שם כתב את זה,‬ ‫אבל אחרי שקרא את הביקורות שלי.‬ 652 00:45:01,916 --> 00:45:02,791 ‫הבנת?‬ 653 00:45:03,541 --> 00:45:04,375 ‫לא.‬ 654 00:45:05,333 --> 00:45:08,250 ‫בעיקרון, אנשים כותבים את הביקורות האלה‬ 655 00:45:08,333 --> 00:45:10,333 ‫מבלי שאפילו היו במסעדה.‬ 656 00:45:10,416 --> 00:45:14,083 ‫ואז הם מפציצים אותי בטלפונים‬ ‫כדי לעשות הזמנות,‬ 657 00:45:14,166 --> 00:45:16,000 ‫אבל אני אומרת שאנחנו מלאים.‬ 658 00:45:17,208 --> 00:45:19,000 ‫אבל מותר לך לעשות את זה?‬ ‫-בטח.‬ 659 00:45:19,083 --> 00:45:20,583 ‫לא.‬ ‫-כן.‬ 660 00:45:20,666 --> 00:45:23,375 ‫לא, את לא יכולה לעשות את זה.‬ ‫-בטח שכן.‬ 661 00:45:23,458 --> 00:45:27,833 ‫הוא ביקש מאיתנו לנהל מסעדה.‬ ‫זה לא שהוא אמר לנו לא לפנטז.‬ 662 00:45:28,458 --> 00:45:30,458 ‫חוץ מזה, זה גורם לי להרגיש טוב.‬ 663 00:45:40,416 --> 00:45:41,833 ‫תיכנס, זה פתוח.‬ 664 00:45:44,208 --> 00:45:45,125 ‫אפשר?‬ 665 00:45:52,250 --> 00:45:53,166 ‫תיכנס.‬ 666 00:45:55,041 --> 00:45:55,958 ‫כן.‬ 667 00:46:04,625 --> 00:46:05,833 ‫תיכנס.‬ ‫-היי.‬ 668 00:46:07,250 --> 00:46:08,541 ‫בוא, שב.‬ 669 00:46:15,666 --> 00:46:17,875 ‫קיבלנו יותר מאלף אימיילים.‬ 670 00:46:18,875 --> 00:46:20,125 ‫איזה אימיילים?‬ 671 00:46:20,750 --> 00:46:22,625 ‫למסעדה, מונרו.‬ 672 00:46:22,708 --> 00:46:25,333 ‫אז אל תגידי "קיבלנו" בבקשה.‬ 673 00:46:25,416 --> 00:46:26,250 ‫אוקיי.‬ 674 00:46:26,958 --> 00:46:30,708 ‫בכל אופן, עברנו מהמקום האחרון‬ ‫למקום ה-1500. בשלושה ימים.‬ 675 00:46:38,083 --> 00:46:39,541 ‫למה מונרו?‬ 676 00:46:40,041 --> 00:46:41,583 ‫זה מה שאני צריכה להביא.‬ 677 00:46:41,666 --> 00:46:45,041 ‫אז בעיקרון, הייתה לי‬ ‫דודה שנייה רוסייה, כן?‬ 678 00:46:45,125 --> 00:46:48,208 ‫בשלב מסוים, היא פתחה מסעדה ברוסיה,‬ 679 00:46:48,291 --> 00:46:50,833 ‫רעיון גאוני, שבה היא הייתה מופיעה.‬ 680 00:46:50,916 --> 00:46:52,291 ‫היא הייתה זהה למרלין.‬ 681 00:46:52,375 --> 00:46:56,500 ‫עם שילוב אבסורדי של גנים,‬ ‫איכשהו אני זהה לדודה שלי.‬ 682 00:46:57,958 --> 00:47:00,666 ‫באודישנים אומרים לי,‬ ‫את כמו שתי טיפות מים למרלין.‬ 683 00:47:00,750 --> 00:47:02,500 ‫אז אמרתי, נקרא לה "מונרו".‬ 684 00:47:02,583 --> 00:47:06,166 ‫האמת שמרלין הייתה‬ ‫בלונדינית עם עיניים כחולות.‬ 685 00:47:06,250 --> 00:47:08,666 ‫לא, היא הייתה ברונטית שהפכה לבלונדינית,‬ 686 00:47:08,750 --> 00:47:10,666 ‫עשתה ניתוח אף והרמה של קו השיער.‬ 687 00:47:10,750 --> 00:47:13,958 ‫היא הייתה בלונדינית עם עיניים כחולות.‬ ‫-לא, תחשוב על זה.‬ 688 00:47:14,041 --> 00:47:17,375 ‫לא ממש רואים בתמונות.‬ ‫היו לה עיניים שחורות.‬ 689 00:47:17,458 --> 00:47:19,625 ‫ואז ציירו לה את נקודת החן, הפגם.‬ 690 00:47:19,708 --> 00:47:22,666 ‫בסרטים, אפשר לראות…‬ ‫-הם יצרו מיתוס. זה הכול מזויף.‬ 691 00:47:22,750 --> 00:47:23,833 ‫תצפי בסרטים.‬ 692 00:47:32,166 --> 00:47:33,666 ‫את צריכה להתגלח?‬ 693 00:47:35,583 --> 00:47:38,416 ‫לא, אני מכינה מנות לצילום.‬ 694 00:47:38,500 --> 00:47:40,791 ‫עם קצף גילוח?‬ ‫-כן.‬ 695 00:47:46,916 --> 00:47:48,416 ‫באמת?‬ 696 00:47:49,000 --> 00:47:51,000 ‫הכוונה שזה מזויף.‬ 697 00:47:52,458 --> 00:47:53,500 ‫ברצינות?‬ 698 00:47:55,958 --> 00:47:57,541 ‫זה מטורף.‬ 699 00:47:57,625 --> 00:47:59,083 ‫ראיתי חבר אומן‬ 700 00:47:59,791 --> 00:48:01,333 ‫עושה את זה.‬ 701 00:48:01,416 --> 00:48:04,875 ‫לא הייתי מוסיף‬ ‫את פירות היער האלה, את יודעת.‬ 702 00:48:17,000 --> 00:48:18,375 ‫יפהפה.‬ 703 00:48:19,541 --> 00:48:21,875 ‫זו לא טובה כמו זו.‬ 704 00:48:21,958 --> 00:48:23,375 ‫איזו?‬ ‫-זו.‬ 705 00:48:24,541 --> 00:48:26,333 ‫כי קצת ריק כאן.‬ 706 00:48:26,416 --> 00:48:30,291 ‫זה קצת יותר מדי לבן.‬ ‫-צריך משהו כמו…‬ 707 00:48:30,375 --> 00:48:32,125 ‫במה נשתמש?‬ ‫-מה זה?‬ 708 00:48:32,208 --> 00:48:33,666 ‫לא, זה כמו לקה.‬ 709 00:48:33,750 --> 00:48:36,708 ‫לא, אנחנו צריכים מוס סלמון, נכון?‬ 710 00:48:36,791 --> 00:48:38,833 ‫מוס סלמון. איך נעשה את זה?‬ 711 00:48:38,916 --> 00:48:40,375 ‫נשתמש בכף הרגל שלך.‬ 712 00:48:41,583 --> 00:48:43,041 ‫לא.‬ ‫-כן.‬ 713 00:48:43,125 --> 00:48:44,583 ‫לא, לא אעשה זאת.‬ ‫-כן.‬ 714 00:48:44,666 --> 00:48:46,708 ‫נשים את הביצה עליה.‬ ‫-אין סיכוי.‬ 715 00:48:46,791 --> 00:48:48,416 ‫נשתמש ברגל שלך.‬ ‫-תשתמש בשלך.‬ 716 00:48:48,500 --> 00:48:49,916 ‫לא, שלי שעירה.‬ ‫-לא!‬ 717 00:48:50,000 --> 00:48:52,583 ‫בבקשה שימי את כף הרגל שלך על הצלחת.‬ 718 00:48:53,458 --> 00:48:55,166 ‫איך לשים אותה?‬ 719 00:48:55,250 --> 00:48:59,416 ‫תשעיני אותה לכיוון האור. ככה. אל תזוזי.‬ 720 00:48:59,500 --> 00:49:00,583 ‫ככה?‬ ‫-כן.‬ 721 00:49:00,666 --> 00:49:02,541 ‫זה דוחה.‬ ‫-אל תזוזי.‬ 722 00:49:04,125 --> 00:49:05,500 ‫דוחה.‬ ‫-אל תזוזי.‬ 723 00:49:06,583 --> 00:49:07,416 ‫אוקיי.‬ 724 00:49:07,500 --> 00:49:09,166 ‫תצלם.‬ ‫-אל תזוזי.‬ 725 00:49:09,250 --> 00:49:11,041 ‫נו, מהר.‬ ‫-אל תזוזי.‬ 726 00:49:11,125 --> 00:49:13,083 ‫ככה?‬ ‫-כן, אל תזוזי.‬ 727 00:49:13,166 --> 00:49:14,333 ‫הנה.‬ ‫-בוא נראה.‬ 728 00:49:15,875 --> 00:49:17,000 ‫וואו.‬ 729 00:49:18,166 --> 00:49:19,333 ‫זה מטורף, נכון?‬ 730 00:49:19,416 --> 00:49:21,041 ‫כן.‬ ‫-זה מטורף.‬ 731 00:49:22,583 --> 00:49:23,791 ‫בוא נשתמש בזאת.‬ 732 00:49:31,333 --> 00:49:33,125 ‫ואז בזאת.‬ 733 00:49:39,500 --> 00:49:41,750 ‫אבל איך אתה רואה אותי?‬ 734 00:49:41,833 --> 00:49:43,750 ‫לא אתה באופן אישי.‬ 735 00:49:43,833 --> 00:49:45,958 ‫גבר, במובן המופשט, באופן כללי,‬ 736 00:49:46,041 --> 00:49:48,833 ‫בתור אישה, איך אני נראית לך, ומה אתה חושב?‬ 737 00:49:48,916 --> 00:49:50,250 ‫לא יודע.‬ 738 00:49:50,958 --> 00:49:51,833 ‫כלומר…‬ 739 00:49:52,750 --> 00:49:58,208 ‫כמו מישהי שנראית רזה,‬ ‫אבל בעצם, אם מסתכלים מקרוב,‬ 740 00:49:59,041 --> 00:50:01,958 ‫יש לך תחת גדול, נכון?‬ 741 00:50:06,208 --> 00:50:09,125 ‫אבל מה בדיוק את עושה?‬ 742 00:50:09,208 --> 00:50:10,625 ‫- השחקנית הראשית הטובה ביותר -‬ 743 00:50:11,291 --> 00:50:12,583 ‫קצת מכל דבר.‬ 744 00:50:13,791 --> 00:50:17,500 ‫פרסומות, קולנוע, טלוויזיה.‬ 745 00:50:21,458 --> 00:50:24,041 ‫אבל אף פעם לא ראיתי אותך.‬ 746 00:50:32,083 --> 00:50:34,833 ‫אראה לך את הדבר האחרון שעשיתי. בוא הנה.‬ 747 00:50:39,083 --> 00:50:40,125 ‫חכה.‬ 748 00:50:43,083 --> 00:50:45,125 ‫אתם מסתכלים טוב?‬ 749 00:50:45,208 --> 00:50:46,208 ‫שום דבר מזה…‬ 750 00:50:47,125 --> 00:50:48,000 ‫כן.‬ 751 00:50:48,625 --> 00:50:52,875 ‫שום דבר מזה לא היה אפשרי קודם.‬ 752 00:50:54,208 --> 00:50:55,208 ‫רק עכשיו…‬ 753 00:50:56,125 --> 00:50:56,958 ‫עכשיו…‬ 754 00:50:57,833 --> 00:50:58,666 ‫זה אפשרי.‬ 755 00:50:59,750 --> 00:51:03,458 ‫צילמתי את זה עם במאית קוריאנית,‬ 756 00:51:03,541 --> 00:51:06,208 ‫בסטודיו שנבנה מחדש בגרמניה,‬ 757 00:51:06,291 --> 00:51:07,750 ‫במזרח ברלין.‬ 758 00:51:07,833 --> 00:51:09,166 ‫זה נהדר.‬ 759 00:51:09,750 --> 00:51:12,458 ‫אבל גם את זה אף פעם לא ראיתי.‬ 760 00:51:13,875 --> 00:51:15,250 ‫זה הגיוני.‬ 761 00:51:15,333 --> 00:51:19,625 ‫כי זה לשוק האסייתי.‬ ‫לא יכול להיות שראית את זה.‬ 762 00:51:22,708 --> 00:51:25,750 ‫את יכולה לנגן את זה שוב, בבקשה?‬ ‫-בטח.‬ 763 00:51:27,500 --> 00:51:29,000 ‫לא, יקירתי.‬ 764 00:51:29,083 --> 00:51:30,666 ‫כן!‬ ‫-לא.‬ 765 00:51:30,750 --> 00:51:31,708 ‫תראה.‬ 766 00:51:32,458 --> 00:51:35,625 ‫כתוב שזה מקום מפואר,‬ ‫עם מלצרים במדים שחורים.‬ 767 00:51:35,708 --> 00:51:37,125 ‫היא נקראת "מונרו", נכון?‬ 768 00:51:39,750 --> 00:51:42,708 ‫כן, אני עובד שם, בטח.‬ 769 00:51:42,791 --> 00:51:45,250 ‫תראה. יש אפילו תמונה שלך.‬ 770 00:51:46,458 --> 00:51:47,333 ‫רואה?‬ 771 00:51:52,041 --> 00:51:55,375 ‫"השף הוא אחד המקרים הנדירים בסצנה הרומאית,‬ 772 00:51:55,458 --> 00:51:58,125 ‫של שילוב של תוכן עם רמה וסגנון."‬ 773 00:51:58,875 --> 00:51:59,916 ‫מי הוא השף?‬ 774 00:52:01,166 --> 00:52:04,625 ‫אני. אני השף.‬ 775 00:52:05,875 --> 00:52:09,750 ‫זה ממש מגניב! למה שלא תיקח אותי מתישהו?‬ 776 00:52:10,333 --> 00:52:11,166 ‫טוב,‬ 777 00:52:12,458 --> 00:52:13,291 ‫זה…‬ 778 00:52:16,000 --> 00:52:21,208 ‫ביאנקה אמרה שהיא‬ ‫רוצה לבוא למקום העבודה שלי.‬ 779 00:52:22,375 --> 00:52:24,666 ‫מה אני אעשה? אני אביא אותה הנה?‬ 780 00:52:28,000 --> 00:52:28,833 ‫לא.‬ 781 00:52:29,541 --> 00:52:31,625 ‫ברור שאתה לא יכול להביא אותה הנה.‬ 782 00:52:35,333 --> 00:52:39,458 ‫תמציא לה איזה משהו.‬ ‫ואז אני אוסיף אותך בפוטושופ. תראה לה.‬ 783 00:52:39,541 --> 00:52:42,041 ‫תראה איזה נחמדה האחת הזאת.‬ ‫-אני לא יכול.‬ 784 00:52:42,125 --> 00:52:43,875 ‫אני לא כמוך.‬ 785 00:52:43,958 --> 00:52:47,333 ‫אני לא יכול להמציא לה משהו‬ ‫ולהסתכל לה בעיניים.‬ 786 00:52:47,416 --> 00:52:49,875 ‫אני מרגיש מחורבן. ככה אני מרגיש.‬ 787 00:52:51,500 --> 00:52:52,666 ‫טוב.‬ 788 00:52:53,458 --> 00:52:55,625 ‫תעשה מה שאתה רוצה.‬ ‫אני לא יכולה לעזור.‬ 789 00:52:55,708 --> 00:52:59,791 ‫לפעמים אנחנו צריכים לעשות‬ ‫דברים שאנחנו לא רוצים כדי לפתור מצבים.‬ 790 00:53:22,333 --> 00:53:26,083 ‫מה אם נפתח אותה באמת?‬ 791 00:53:26,166 --> 00:53:27,125 ‫מה?‬ 792 00:53:28,791 --> 00:53:29,875 ‫את מונרו.‬ 793 00:53:35,583 --> 00:53:36,708 ‫מה זאת אומרת?‬ 794 00:53:36,791 --> 00:53:39,375 ‫נכניס את הכתובת באתר ונפתח.‬ 795 00:53:39,458 --> 00:53:42,291 ‫נפתח את מונרו, כדי שביאנקה תוכל לבוא הנה.‬ 796 00:53:42,375 --> 00:53:44,041 ‫אי אפשר.‬ ‫-כן, אפשר.‬ 797 00:53:44,125 --> 00:53:46,833 ‫לא, אי אפשר. לא, מונרו לא קיימת.‬ 798 00:53:46,916 --> 00:53:48,875 ‫אם נוסיף את הכתובת, היא תהיה קיימת.‬ 799 00:53:48,958 --> 00:53:52,583 ‫לא רק שהיא לא קיימת, מונרו היא שלי.‬ 800 00:53:52,666 --> 00:53:57,166 ‫ביאנקה תוכל להתגאות‬ ‫במשהו שאני עושה. את מבינה?‬ 801 00:53:57,250 --> 00:54:00,208 ‫אבל במה? המקום הזה דוחה.‬ 802 00:54:00,291 --> 00:54:04,041 ‫מונרו לא קיימת. היא לא פתוחה. סוף פסוק!‬ 803 00:54:04,916 --> 00:54:07,291 ‫אני ארורה שסיפרתי לך על האתר.‬ 804 00:54:07,375 --> 00:54:12,375 ‫בטח, כי את מדברת ומדברת,‬ ‫אבל כשמגיע הזמן לעשות משהו,‬ 805 00:54:12,458 --> 00:54:13,708 ‫את עושה במכנסיים.‬ 806 00:54:14,708 --> 00:54:17,708 ‫את רק יודעת להמציא את הקשקושים האלה!‬ 807 00:54:18,416 --> 00:54:20,750 ‫כי את שקרנית.‬ 808 00:54:20,833 --> 00:54:22,791 ‫את שקרנית!‬ ‫-מה אתה רוצה?‬ 809 00:54:22,875 --> 00:54:24,291 ‫מה את רוצה?‬ ‫-מה אתה רוצה?‬ 810 00:54:24,375 --> 00:54:27,750 ‫אתה זה שעושה במכנסיים‬ ‫כי ייקחו ממך את הבת שלך!‬ 811 00:54:27,833 --> 00:54:29,708 ‫אתה. לא אני!‬ ‫-לכי תזדייני.‬ 812 00:54:29,791 --> 00:54:32,041 ‫לכי תזדייני!‬ 813 00:54:36,125 --> 00:54:37,375 ‫תאסוף את התפריטים.‬ 814 00:54:44,166 --> 00:54:45,958 ‫מה לעזאזל אתה עושה?‬ 815 00:54:54,291 --> 00:54:55,166 ‫יפה.‬ 816 00:54:55,916 --> 00:54:56,958 ‫כל הכבוד.‬ 817 00:54:57,500 --> 00:54:59,416 ‫תמיד קר רוח, רגוע ושקול.‬ 818 00:55:10,541 --> 00:55:13,958 ‫למה להשתמש בסחבה? זה לא יעבוד.‬ ‫-לפחות אני עושה משהו.‬ 819 00:55:14,041 --> 00:55:17,208 ‫אבל אין פה פלייר, או משהו כזה?‬ 820 00:55:17,291 --> 00:55:19,291 ‫כן, במגירה הזאת, נראה לי.‬ 821 00:55:20,625 --> 00:55:22,791 ‫אם פריס יגלה, נדפקנו.‬ 822 00:55:23,666 --> 00:55:25,833 ‫אתה אידיוט!‬ 823 00:55:27,125 --> 00:55:29,208 ‫תני לי לנסות.‬ ‫-בטח, אדון שרברב.‬ 824 00:55:30,125 --> 00:55:33,083 ‫קדימה!‬ ‫-זה השסתום.‬ 825 00:56:44,333 --> 00:56:45,708 ‫ציור הקיר נהרס!‬ 826 00:56:45,791 --> 00:56:47,625 ‫לא, הוא רק דהה קצת.‬ ‫-ארמנדו…‬ 827 00:56:47,708 --> 00:56:49,375 ‫לך תזדיין!‬ ‫-הם באים.‬ 828 00:56:49,458 --> 00:56:52,708 ‫כן, 20 ס"מ של מים והנתזים.‬ ‫-בסדר.‬ 829 00:56:52,791 --> 00:56:53,916 ‫לך תזדיין!‬ 830 00:56:54,000 --> 00:56:55,791 ‫בואו ננסה ל…‬ ‫-לך תזדיין!‬ 831 00:56:55,875 --> 00:56:58,708 ‫אני יודע שאת שמחה.‬ ‫-לא, אני לא שמחה.‬ 832 00:56:58,791 --> 00:57:02,583 ‫בסדר! בואו ננסה להירגע!‬ ‫-זה לא משמח אותי.‬ 833 00:57:05,125 --> 00:57:09,250 ‫זה חלק מהחיים. צריך להתמודד עם תסכולים.‬ 834 00:57:10,916 --> 00:57:13,000 ‫ג'ינה, את יכולה להפסיק בבקשה?‬ 835 00:57:22,625 --> 00:57:25,250 ‫בסדר. בואו ננסה להיות בשקט.‬ 836 00:57:26,666 --> 00:57:29,000 ‫וננסה להקשיב לאיך שאנחנו מרגישים בפנים.‬ 837 00:57:35,333 --> 00:57:37,208 ‫צ'יפ, בבקשה.‬ 838 00:57:37,291 --> 00:57:38,583 ‫איבדתי את העבודה שלי.‬ 839 00:57:39,083 --> 00:57:42,208 ‫וזה גורם לי להרבה חרדה.‬ 840 00:57:44,208 --> 00:57:46,291 ‫קלרה, זה מצחיק אותך?‬ 841 00:57:46,875 --> 00:57:50,583 ‫טוב, "איבדתי את העבודה שלי",‬ ‫לארבעה ימים עד שהכול יתייבש.‬ 842 00:57:50,666 --> 00:57:52,958 ‫נוכל לנוח. הייתי אומרת שזו הקלה.‬ 843 00:57:53,041 --> 00:57:54,083 ‫תראו אותך.‬ 844 00:57:55,375 --> 00:57:57,333 ‫את פה כבר שלוש שנים.‬ 845 00:57:57,416 --> 00:58:00,375 ‫את לא מסוגלת אפילו לשבת במעגל.‬ 846 00:58:01,916 --> 00:58:03,500 ‫מה זה קשור?‬ 847 00:58:04,083 --> 00:58:06,041 ‫מה זה משנה?‬ ‫-זה משנה.‬ 848 00:58:06,125 --> 00:58:07,583 ‫הם מזדיינים חזק!‬ 849 00:58:09,750 --> 00:58:12,000 ‫דייגו, אתה נראה מתוח, כועס.‬ 850 00:58:12,666 --> 00:58:14,458 ‫בוא לא ניכנס לזה.‬ 851 00:58:16,041 --> 00:58:18,958 ‫אבל אתה מבין שאם פשוט נתעלם מזה,‬ 852 00:58:19,041 --> 00:58:23,666 ‫לא נבין שלכולם כאן יש מה להפסיד.‬ 853 00:58:25,166 --> 00:58:26,000 ‫לא.‬ 854 00:58:27,875 --> 00:58:31,333 ‫יש אנשים שאין להם מה להפסיד‬ 855 00:58:31,833 --> 00:58:34,750 ‫כי אין להם כלום.‬ 856 00:58:34,833 --> 00:58:35,708 ‫כלום.‬ 857 00:58:35,791 --> 00:58:40,000 ‫אבל הוא טועה.‬ ‫לכולם בסדנה הזו יש משהו חשוב.‬ 858 00:58:41,000 --> 00:58:41,833 ‫כמו מה?‬ 859 00:58:42,625 --> 00:58:43,916 ‫לדוגמה, הם עצמם,‬ 860 00:58:44,000 --> 00:58:48,208 ‫ההזדמנות לעשות משהו שונה,‬ ‫משהו אישי, משהו שאפשר לחלוק.‬ 861 00:58:50,041 --> 00:58:51,458 ‫הכול, בעיקרון.‬ 862 00:59:08,208 --> 00:59:11,458 ‫אתה יכול לשנות את הווליום‬ ‫בבקשה ל-15 או 19?‬ 863 00:59:11,541 --> 00:59:12,875 ‫במקום 17…‬ 864 00:59:19,708 --> 00:59:20,708 ‫תודה.‬ 865 00:59:26,208 --> 00:59:27,125 ‫מי זה?‬ 866 00:59:28,083 --> 00:59:30,166 ‫לא יודע. אני לא הולך.‬ 867 00:59:35,083 --> 00:59:35,958 ‫מי זה?‬ 868 00:59:38,666 --> 00:59:39,791 ‫מי זה?‬ 869 00:59:39,875 --> 00:59:40,916 ‫קלרה.‬ 870 00:59:45,333 --> 00:59:46,458 ‫מה את רוצה?‬ 871 00:59:46,958 --> 00:59:49,041 ‫תפתח.‬ ‫-למה?‬ 872 00:59:52,375 --> 00:59:55,166 ‫אני פותח.‬ 873 01:00:08,375 --> 01:00:10,541 ‫חכי. לא לשם.‬ 874 01:00:10,625 --> 01:00:12,041 ‫חכי שנייה.‬ 875 01:00:15,000 --> 01:00:16,875 ‫שלום.‬ ‫-שלום.‬ 876 01:00:18,125 --> 01:00:19,708 ‫אתה גר עם אבא שלך?‬ 877 01:00:20,500 --> 01:00:22,708 ‫זה זמני.‬ 878 01:00:34,666 --> 01:00:38,416 ‫לא מפסיקים להתקשר אליי.‬ ‫אחד התקשר אליי שלוש פעמים ביום.‬ 879 01:00:38,500 --> 01:00:43,041 ‫אמרתי שאנחנו מלאים עד חג המולד,‬ ‫והוא ביקש הזמנה לחג המולד.‬ 880 01:00:43,125 --> 01:00:44,375 ‫אתה מאמין?‬ 881 01:00:45,458 --> 01:00:46,625 ‫אז?‬ 882 01:00:52,375 --> 01:00:53,208 ‫אז…‬ 883 01:00:53,958 --> 01:00:56,083 ‫אז כן?‬ 884 01:01:01,750 --> 01:01:02,583 ‫אנחנו פותחים?‬ 885 01:01:04,500 --> 01:01:06,541 ‫אנחנו עושים טעות גדולה.‬ 886 01:01:07,041 --> 01:01:09,416 ‫היי. את סומכת עליי?‬ ‫-לא.‬ 887 01:01:09,500 --> 01:01:11,958 ‫בסדר. את סומכת על עצמך?‬ ‫-מה אתה שואל?‬ 888 01:01:12,041 --> 01:01:14,708 ‫לא, אני לא סומכת על עצמי.‬ ‫-רע מאוד. את צריכה.‬ 889 01:01:14,791 --> 01:01:17,083 ‫חשבתי על זה שיש לנו רק שלוש בעיות.‬ 890 01:01:17,166 --> 01:01:19,916 ‫אחת, איך נבטא את זה?‬ ‫-מונרו.‬ 891 01:01:20,000 --> 01:01:21,375 ‫היא נקראת מונרו.‬ 892 01:01:23,166 --> 01:01:26,791 ‫אוקיי. שתיים, אני מכין רק מנה אחת ביום.‬ 893 01:01:26,875 --> 01:01:27,958 ‫לא שתיים. אחת.‬ 894 01:01:28,041 --> 01:01:30,583 ‫שלוש, מה נעשה עם כל האחרים, שהם קצת…‬ 895 01:01:30,666 --> 01:01:33,333 ‫כלום. לא צריך להגיד להם כלום.‬ 896 01:01:34,000 --> 01:01:37,041 ‫הם לא צריכים לדעת.‬ ‫-אבל אנשים הם מניאקים.‬ 897 01:01:37,125 --> 01:01:38,791 ‫יתייחסו אליהם בצורה איומה.‬ 898 01:01:40,541 --> 01:01:41,583 ‫נכון.‬ 899 01:01:41,666 --> 01:01:44,041 ‫אני רוצה להתחיל עם הקרבונרה…‬ 900 01:01:44,125 --> 01:01:47,750 ‫האם הרגשתם פעם כל כך המומים‬ ‫מחוסר תקשורת?‬ 901 01:01:47,833 --> 01:01:50,041 ‫כן, חוסר תקשורת.‬ 902 01:01:50,541 --> 01:01:54,041 ‫הדבר הנורא שאוחז בנו‬ ‫וגורם לנו להרגיש כל כך לבד?‬ 903 01:01:54,125 --> 01:01:55,250 ‫- סגור עקב שיטפון -‬ 904 01:01:55,833 --> 01:01:58,708 ‫שגורם לסבל של אחרים להפחיד אותנו?‬ 905 01:01:58,791 --> 01:02:00,708 ‫כן, כי זאת האמת.‬ 906 01:02:01,458 --> 01:02:05,958 ‫סבלם של אחרים כל כך מפחיד,‬ ‫ואין לנו מושג למה.‬ 907 01:02:07,541 --> 01:02:10,083 ‫אולי בעזרת הדחקה,‬ ‫אנו חושבים שזה לא משפיע עלינו?‬ 908 01:02:10,166 --> 01:02:11,958 ‫שננסה להפעיל אותו?‬ 909 01:02:19,625 --> 01:02:20,583 ‫מגניב, אה?‬ 910 01:02:23,875 --> 01:02:27,125 ‫צ'יפ? היי, במה אתה בוהה?‬ 911 01:02:27,208 --> 01:02:28,916 ‫זה רק בשביל לחדש קצת.‬ 912 01:02:31,666 --> 01:02:34,666 ‫התנהגות חשודה במסעדה. אני חוזר…‬ 913 01:02:34,750 --> 01:02:37,583 ‫אני לא יודעת למה, אבל אני חושבת שזה יפהפה.‬ 914 01:02:37,666 --> 01:02:39,458 ‫כלומר, יש לזה קטע.‬ 915 01:02:40,041 --> 01:02:42,666 ‫זה משדר משהו עמוק. לך תזדיין, שמוק!‬ 916 01:02:42,750 --> 01:02:43,583 ‫ארמנדו.‬ 917 01:02:44,125 --> 01:02:45,125 ‫תודה.‬ 918 01:02:46,250 --> 01:02:48,416 ‫למה שלא תצבע את זה מחדש?‬ 919 01:02:48,500 --> 01:02:51,083 ‫ככה תוכל להראות את הכישרון שלך.‬ 920 01:02:51,583 --> 01:02:53,416 ‫אבל הפעם תשתמש בקצת צבע.‬ 921 01:02:54,291 --> 01:02:55,166 ‫לך תזדיין!‬ 922 01:03:00,166 --> 01:03:03,041 ‫מהרעיון הזה מגיעה החוויה הקולקטיבית החדשה‬ 923 01:03:03,125 --> 01:03:04,208 ‫שמציעה "מונרו",‬ 924 01:03:04,291 --> 01:03:07,625 ‫שבה מופעי האומנות העכשווית‬ ‫שוברי השגרה‬ 925 01:03:07,708 --> 01:03:11,708 ‫מלווים בטעמים המעודנים‬ ‫המוגשים באופן תדיר על ידי השף שלנו.‬ 926 01:03:11,791 --> 01:03:14,375 ‫בכל ערב, מנה אחת מיוחדת במינה.‬ 927 01:03:16,291 --> 01:03:18,750 ‫האומנות של ג'ינה מתמקדת בחוסר תקשורת‬ 928 01:03:18,833 --> 01:03:22,291 ‫ובבדידות התהומית המשפיעה על האדם…‬ 929 01:03:23,250 --> 01:03:24,750 ‫אני מסדר.‬ 930 01:03:25,250 --> 01:03:28,333 ‫…ולא נשכח את האמנות הפיגורטיבית‬ ‫בציורי הקיר של הכפיל,‬ 931 01:03:28,416 --> 01:03:31,791 ‫אשר מחדירה בנו תחושת ספק‬ ‫שאולי זהותנו האמיתית נמצאת במקום אחר,‬ 932 01:03:31,875 --> 01:03:33,458 ‫משוחררת ושמחה יותר.‬ 933 01:03:34,625 --> 01:03:36,750 ‫דיאלוג שאנו חושקים ומנועים ממנו בו זמנית‬ 934 01:03:36,833 --> 01:03:39,250 ‫מוצג בפנינו בכל ערב ע"י האמן שלנו, צ'יפ.‬ 935 01:03:39,833 --> 01:03:42,833 ‫ואם יתמזל מזלכם וסוזנה תשרת אתכם,‬ 936 01:03:43,333 --> 01:03:47,458 ‫הופעתה תגרום לכם להרהר‬ ‫באלימות בחברה בימינו…‬ 937 01:03:47,541 --> 01:03:52,875 ‫אתה יודע שאם נפרסם את הכתובת,‬ ‫אנשים באמת יבואו הנה, נכון?‬ 938 01:03:54,291 --> 01:03:57,166 ‫זו הסיבה שאנחנו עושים את זה.‬ 939 01:03:59,250 --> 01:04:00,166 ‫אוקיי.‬ 940 01:04:02,875 --> 01:04:03,875 ‫תעשה את זה אתה.‬ 941 01:04:05,750 --> 01:04:07,750 ‫…אז במקום להפחיד את עצמכם,‬ 942 01:04:07,833 --> 01:04:12,666 ‫לשם שינוי, תנו לאחר, לזר, למטורף,‬ 943 01:04:12,750 --> 01:04:15,041 ‫לעורר אתכם בחוויה חד פעמית…‬ 944 01:04:15,125 --> 01:04:16,000 ‫אל תדאגי.‬ 945 01:04:16,083 --> 01:04:17,625 ‫…כי ייתכן שהמטורף‬ 946 01:04:18,750 --> 01:04:22,291 ‫הרבה יותר קרוב אליכם משדמיינתם.‬ 947 01:04:25,625 --> 01:04:29,083 ‫המשימה הושלמה.‬ ‫-טוב. אני אכבה את האור.‬ 948 01:04:33,208 --> 01:04:34,500 ‫לזיין אותו בתחת!‬ 949 01:04:36,125 --> 01:04:39,500 ‫תדליקי את האור, עבור. האם שומעת?‬ 950 01:04:40,000 --> 01:04:40,916 ‫תודה.‬ 951 01:05:10,875 --> 01:05:14,875 ‫המצב יצא משליטה.‬ ‫אני חוזר, המצב יצא משליטה.‬ 952 01:05:14,958 --> 01:05:18,666 ‫אני אמשיך בתור סוכן חשאי,‬ ‫אבל אצטרך תגבורת.‬ 953 01:05:55,000 --> 01:05:55,875 ‫היי.‬ 954 01:05:57,458 --> 01:05:58,916 ‫מה קרה הערב?‬ 955 01:06:01,875 --> 01:06:02,958 ‫אני לא יודעת.‬ 956 01:06:04,500 --> 01:06:06,125 ‫אני לא יודעת אם אני מסוגלת.‬ 957 01:06:07,708 --> 01:06:11,041 ‫אני יכולה להישאר במטבח להיום?‬ 958 01:06:11,125 --> 01:06:11,958 ‫לא.‬ 959 01:06:13,083 --> 01:06:14,708 ‫זה ממש משפיל.‬ 960 01:06:17,166 --> 01:06:18,000 ‫סוזנה.‬ 961 01:06:18,500 --> 01:06:22,125 ‫סוזנה תשמרי על ראש מורם, תהיי גאה.‬ ‫את חייבת להישאר רגועה.‬ 962 01:06:22,208 --> 01:06:24,875 ‫אני מבטיחה שהלילה אף אחד לא יתנגד.‬ 963 01:06:25,375 --> 01:06:26,625 ‫פשוט תיהני.‬ 964 01:06:28,625 --> 01:06:29,875 ‫קדימה. לכי על זה.‬ 965 01:06:47,333 --> 01:06:49,458 ‫אני אומר קרבונרה לכולם.‬ 966 01:06:53,750 --> 01:06:55,833 ‫מה אנחנו אמורים להגיד?‬ 967 01:06:58,666 --> 01:07:00,666 ‫אתם אמורים להזמין משקאות.‬ 968 01:07:01,291 --> 01:07:02,125 ‫אה, נכון.‬ 969 01:07:02,708 --> 01:07:03,541 ‫נכון.‬ 970 01:07:04,250 --> 01:07:06,833 ‫חמש בירות.‬ ‫-לך תזדיין, ממזר! לך תזדיין!‬ 971 01:07:08,375 --> 01:07:09,541 ‫סליחה.‬ 972 01:07:10,250 --> 01:07:11,166 ‫חמש בירות.‬ 973 01:07:15,625 --> 01:07:16,750 ‫הם מדהימים.‬ 974 01:07:17,416 --> 01:07:18,916 ‫אתם עובדים עלינו!‬ 975 01:07:19,416 --> 01:07:21,708 ‫מי יודע כמה דברים אתם לא מספרים לנו!‬ 976 01:07:21,791 --> 01:07:24,875 ‫זה חלק מהמופע.‬ ‫-כמה דברים!‬ 977 01:07:24,958 --> 01:07:27,833 ‫אני יודע שמשהו קורה ולא סיפרתם לנו.‬ 978 01:07:27,916 --> 01:07:30,791 ‫מה קורה?‬ ‫-ראיתי הכול!‬ 979 01:07:30,875 --> 01:07:32,541 ‫על מה אתה מדבר? השתגעת.‬ 980 01:07:32,625 --> 01:07:34,833 ‫תירגע.‬ ‫-מה קורה?‬ 981 01:07:34,916 --> 01:07:37,958 ‫הוא לא שם מלח במים. דייגו התעצבן.‬ 982 01:07:38,041 --> 01:07:39,708 ‫אבל הוא לא. יש קנוניה.‬ 983 01:07:39,791 --> 01:07:43,083 ‫יש משהו שאתם לא מספרים לנו,‬ ‫ואני אגיד לפריס!‬ 984 01:07:43,166 --> 01:07:46,000 ‫שלא תעז אפילו להתקרב לפריס. הבנת?‬ 985 01:07:46,083 --> 01:07:47,083 ‫תירגע.‬ 986 01:07:47,166 --> 01:07:48,083 ‫לא, תירגע!‬ 987 01:07:49,708 --> 01:07:51,708 ‫תפסיק!‬ ‫-אני רוצה את אימא שלי!‬ 988 01:07:51,791 --> 01:07:54,416 ‫ראיתי הכול. קראתי הכול!‬ 989 01:07:54,500 --> 01:07:56,708 ‫יש אתר באינטרנט.‬ 990 01:07:56,791 --> 01:07:58,583 ‫אתם זוממים משהו.‬ ‫-אימא!‬ 991 01:07:58,666 --> 01:08:02,375 ‫אימא'לה! אני רוצה את אימא!‬ ‫אל תהרוג אותי. אני רוצה את אימא.‬ 992 01:08:02,458 --> 01:08:04,708 ‫תירגע. תן לי את זה.‬ ‫-תסתכל עליי.‬ 993 01:08:04,791 --> 01:08:06,208 ‫אני רוצה את אימא!‬ ‫-תסתכל עליי.‬ 994 01:08:06,291 --> 01:08:08,000 ‫תירגע.‬ ‫-תסתכל עליי.‬ 995 01:08:08,875 --> 01:08:10,958 ‫תסתכל עליי.‬ ‫-תודה.‬ 996 01:08:12,458 --> 01:08:14,500 ‫אבל יצאת מדעתך!‬ 997 01:08:14,583 --> 01:08:16,333 ‫הוא מאיים עליי!‬ ‫-זה לא נכון!‬ 998 01:08:16,416 --> 01:08:18,291 ‫הוא מאיים עליי!‬ ‫-אני לא!‬ 999 01:08:18,375 --> 01:08:20,833 ‫לא יצאתי מדעתי. יש קנוניה.‬ 1000 01:08:20,916 --> 01:08:22,500 ‫אני צלול.‬ 1001 01:08:22,583 --> 01:08:26,416 ‫צלול? החזקת סכין!‬ ‫-פריס פה!‬ 1002 01:08:26,500 --> 01:08:28,083 ‫חרא!‬ ‫-הוא שמע את הצרחות!‬ 1003 01:08:28,166 --> 01:08:31,208 ‫תקראי לפריס. הוא מאיים עליי בסכין.‬ ‫כולכם עדים!‬ 1004 01:08:31,291 --> 01:08:33,500 ‫אני עד.‬ ‫-זה לא נכון.‬ 1005 01:08:33,583 --> 01:08:35,083 ‫סוזנה, אל תזוזי.‬ 1006 01:08:35,166 --> 01:08:38,291 ‫מספיק!‬ 1007 01:08:38,375 --> 01:08:40,000 ‫יש קנוניה.‬ ‫-כן.‬ 1008 01:08:40,083 --> 01:08:43,333 ‫אין קנוניה!‬ 1009 01:08:43,416 --> 01:08:45,875 ‫רק עשינו קצת יחסי ציבור.‬ 1010 01:08:45,958 --> 01:08:48,333 ‫אוקיי?‬ ‫-כן.‬ 1011 01:08:48,416 --> 01:08:50,541 ‫נכון. קצת יחסי ציבור.‬ 1012 01:08:52,958 --> 01:08:53,916 ‫כדי…‬ 1013 01:08:56,083 --> 01:08:57,833 ‫כדי להרוויח קצת כסף‬ 1014 01:08:58,333 --> 01:09:01,250 ‫כדי לנסוע לפפואה גינאה…‬ 1015 01:09:03,333 --> 01:09:04,375 ‫ולהיות חופשיים.‬ 1016 01:09:05,583 --> 01:09:06,416 ‫זהו זה.‬ 1017 01:09:09,291 --> 01:09:12,041 ‫להיות חופשיים?‬ ‫-להיות חופשיים, כן.‬ 1018 01:09:12,125 --> 01:09:13,041 ‫נכון?‬ 1019 01:09:13,125 --> 01:09:15,041 ‫כן.‬ ‫-בבקשה.‬ 1020 01:09:15,125 --> 01:09:17,833 ‫בטוח?‬ ‫-כן.‬ 1021 01:09:17,916 --> 01:09:20,333 ‫זהו זה. דייגו אומר את האמת.‬ 1022 01:09:20,916 --> 01:09:22,708 ‫אז, מספיק לעכשיו.‬ 1023 01:09:23,291 --> 01:09:27,583 ‫עכשיו, חבורת המשוגעים הזאת‬ ‫הולכת להילחם בכולם‬ 1024 01:09:28,541 --> 01:09:29,750 ‫בעזרת עבודת צוות.‬ 1025 01:09:29,833 --> 01:09:32,666 ‫בסדר? אנחנו צוות.‬ 1026 01:09:33,250 --> 01:09:37,708 ‫עכשיו, יש המון אנשים בחוץ,‬ ‫ואנחנו צריכים לעשות הצגה טובה הערב.‬ 1027 01:09:37,791 --> 01:09:39,708 ‫זה מה שפריס צריך לראות.‬ 1028 01:09:39,791 --> 01:09:43,333 ‫אותנו עושים הצגה טובה. זהו זה.‬ 1029 01:09:43,416 --> 01:09:45,291 ‫אז עכשיו…‬ 1030 01:09:46,083 --> 01:09:48,666 ‫הפסטה. היא לא מומלחת והיא קרה.‬ 1031 01:09:48,750 --> 01:09:52,375 ‫אוקיי, תוסיף מלח מלמעלה, נכון?‬ ‫או תכין מחדש. הם יחכו עשר דקות.‬ 1032 01:09:52,458 --> 01:09:53,583 ‫אי אפשר.‬ ‫-למה?‬ 1033 01:09:53,666 --> 01:09:55,583 ‫אין עוד פסטה. נגמר.‬ 1034 01:09:55,666 --> 01:09:59,291 ‫לא ציפינו לכל האנשים האלה.‬ ‫-יש לי עוד 20 הזמנות.‬ 1035 01:09:59,375 --> 01:10:01,583 ‫לך תקנה עוד.‬ ‫-אני?‬ 1036 01:10:01,666 --> 01:10:02,791 ‫כן, קדימה.‬ ‫-עכשיו?‬ 1037 01:10:02,875 --> 01:10:04,083 ‫כן.‬ ‫-בלי תגבורת?‬ 1038 01:10:04,166 --> 01:10:05,125 ‫כן.‬ 1039 01:10:05,208 --> 01:10:08,250 ‫ארמנדו, תכין לי מירפואה מהתותים.‬ 1040 01:10:08,750 --> 01:10:11,666 ‫מה?‬ ‫-חתיכות קטנות.‬ 1041 01:10:12,958 --> 01:10:15,833 ‫זה מה שאני עושה‬ ‫כשאני שוכחת את המלח, מפזרת מלמעלה.‬ 1042 01:10:15,916 --> 01:10:17,583 ‫זה לא מלח. זה סוכר.‬ 1043 01:10:17,666 --> 01:10:21,291 ‫הם מתחילים מהסוף. הם מתחילים בקינוח.‬ 1044 01:10:21,375 --> 01:10:24,958 ‫אוקיי. ג'ינה, לכי לחדר האוכל,‬ ‫הוא לא מאויש, ותנהלי את המצב.‬ 1045 01:10:25,041 --> 01:10:26,625 ‫לכי. אל תדאגי.‬ 1046 01:10:28,875 --> 01:10:30,416 ‫אוקיי.‬ ‫-ואז מה?‬ 1047 01:10:30,500 --> 01:10:32,416 ‫תוסיף קצת, תוריד את העלים.‬ 1048 01:10:32,500 --> 01:10:33,583 ‫הנה, מושלם.‬ 1049 01:10:40,333 --> 01:10:41,875 ‫קצפת!‬ 1050 01:10:42,708 --> 01:10:43,958 ‫קפה.‬ 1051 01:10:44,041 --> 01:10:44,916 ‫קצפת.‬ 1052 01:10:46,791 --> 01:10:48,333 ‫הוא עושה את עבודתו.‬ 1053 01:10:49,958 --> 01:10:54,000 ‫הנה, תות ו… עוגייה.‬ 1054 01:10:54,083 --> 01:10:54,916 ‫בבקשה.‬ 1055 01:10:55,000 --> 01:10:56,250 ‫מי טועם?‬ 1056 01:10:56,333 --> 01:10:58,083 ‫זה הולך ישר החוצה. אין זמן.‬ 1057 01:10:58,166 --> 01:11:02,791 ‫סוזנה, את תצאי לשם‬ ‫ותגידי שזה ערב אקסקלוסיבי,‬ 1058 01:11:02,875 --> 01:11:05,625 ‫כי אנחנו מציגים ארוחת ערב הפוכה.‬ 1059 01:11:05,708 --> 01:11:08,041 ‫לא עם פרצוף כזה. בטוחה, רגועה.‬ 1060 01:11:08,125 --> 01:11:10,666 ‫כי אם את תאמיני בזה, גם הם יאמינו. בסדר?‬ 1061 01:11:10,750 --> 01:11:11,875 ‫ארוחה הפוכה.‬ 1062 01:11:13,458 --> 01:11:15,208 ‫קדימה!‬ 1063 01:11:17,791 --> 01:11:22,125 ‫קדימה. אנחנו מסוגלים לעשות את זה.‬ ‫-אנחנו מסוגלים, כן!‬ 1064 01:11:24,875 --> 01:11:26,375 ‫היי.‬ ‫-מה?‬ 1065 01:11:27,416 --> 01:11:28,375 ‫כל הכבוד.‬ 1066 01:11:39,625 --> 01:11:42,166 ‫את יכולה להסביר מה קורה כאן?‬ 1067 01:11:42,708 --> 01:11:43,583 ‫שיווק.‬ 1068 01:11:44,291 --> 01:11:46,458 ‫העולם החיצון נכנס פנימה,‬ 1069 01:11:47,375 --> 01:11:49,041 ‫ואנחנו מתמודדים עם זה, נכון?‬ 1070 01:11:56,083 --> 01:11:58,458 ‫ארוחת ערב הפוכה.‬ 1071 01:12:00,750 --> 01:12:02,250 ‫אני יכול להגיד לך משהו?‬ 1072 01:12:02,333 --> 01:12:04,708 ‫כן.‬ ‫-ממש מדהים. כל הכבוד.‬ 1073 01:12:05,333 --> 01:12:07,333 ‫תודה.‬ ‫-תודה.‬ 1074 01:12:09,208 --> 01:12:10,250 ‫להתראות.‬ 1075 01:12:13,416 --> 01:12:16,625 ‫נתנו לי מחמאות כל הערב. כולם.‬ 1076 01:12:17,125 --> 01:12:18,875 ‫גם לי. אבל למה?‬ 1077 01:12:21,000 --> 01:12:21,833 ‫אני לא יודעת.‬ 1078 01:12:22,375 --> 01:12:23,208 ‫היי.‬ 1079 01:12:25,208 --> 01:12:26,166 ‫מה קורה?‬ 1080 01:12:30,666 --> 01:12:31,541 ‫היי.‬ 1081 01:12:35,708 --> 01:12:37,833 ‫אתה מבין שעשינו את זה?‬ 1082 01:12:41,000 --> 01:12:42,416 ‫עשינו את זה!‬ 1083 01:13:05,958 --> 01:13:07,125 ‫לאן אנחנו הולכים?‬ 1084 01:13:08,083 --> 01:13:09,166 ‫תדבר בשקט.‬ 1085 01:13:10,458 --> 01:13:11,750 ‫הנה.‬ 1086 01:13:12,791 --> 01:13:14,083 ‫הנה.‬ ‫-את בטוחה?‬ 1087 01:13:18,583 --> 01:13:19,541 ‫תעשה כמוני.‬ 1088 01:13:23,916 --> 01:13:26,083 ‫קודם הרגל. קדימה!‬ 1089 01:13:26,166 --> 01:13:27,416 ‫אני חושב‬ 1090 01:13:28,916 --> 01:13:30,208 ‫שזה לא חוקי.‬ 1091 01:13:30,291 --> 01:13:31,500 ‫ברור שזה חוקי.‬ 1092 01:13:31,583 --> 01:13:34,416 ‫ברור שזה לא חוקי.‬ ‫-בוא כבר!‬ 1093 01:13:34,500 --> 01:13:37,000 ‫עשיתי את זה אלף פעם ונתפסתי רק פעם אחת.‬ 1094 01:13:37,083 --> 01:13:38,041 ‫מה את אומרת.‬ 1095 01:13:39,708 --> 01:13:40,791 ‫וואו.‬ 1096 01:13:43,333 --> 01:13:45,333 ‫זה עצום!‬ 1097 01:13:52,208 --> 01:13:54,500 ‫שמונה עשרה, תשע עשרה,‬ 1098 01:13:55,458 --> 01:13:56,500 ‫עשרים!‬ 1099 01:13:57,958 --> 01:13:59,375 ‫אני אמצא אותך!‬ 1100 01:14:02,375 --> 01:14:04,291 ‫לא!‬ 1101 01:14:05,083 --> 01:14:07,083 ‫לא!‬ 1102 01:14:11,375 --> 01:14:12,333 ‫לא!‬ 1103 01:14:14,125 --> 01:14:15,541 ‫אני כל כך טוב!‬ 1104 01:14:16,041 --> 01:14:16,875 ‫תפסיק.‬ 1105 01:14:18,541 --> 01:14:19,750 ‫אני מותשת.‬ 1106 01:14:24,125 --> 01:14:25,166 ‫בכל אופן…‬ 1107 01:14:27,916 --> 01:14:29,333 ‫את גאונה.‬ 1108 01:14:30,208 --> 01:14:31,041 ‫למה?‬ 1109 01:14:31,708 --> 01:14:35,833 ‫כי חשבת על הרעיון המטורף הזה,‬ 1110 01:14:35,916 --> 01:14:37,750 ‫ותראה מה עשית איתו.‬ 1111 01:14:37,833 --> 01:14:40,625 ‫ותראי מה גרמת לי לעשות.‬ 1112 01:14:40,708 --> 01:14:42,250 ‫כלומר, את מבינה?‬ 1113 01:14:42,333 --> 01:14:43,375 ‫אבל…‬ 1114 01:14:46,083 --> 01:14:48,208 ‫זה לא היה הרעיון שלי. אני…‬ 1115 01:14:49,375 --> 01:14:52,666 ‫קראתי במגזין על מישהו שעשה את זה בלונדון.‬ 1116 01:14:53,208 --> 01:14:54,833 ‫באמת?‬ ‫-כן.‬ 1117 01:14:56,958 --> 01:14:59,083 ‫אבל את…‬ 1118 01:15:00,541 --> 01:15:02,291 ‫עשית את זה ממש טוב.‬ 1119 01:15:03,041 --> 01:15:06,458 ‫ובנוסף, מה שקרה עם בעלי‬ ‫זה לא בדיוק מה שסיפרתי לך.‬ 1120 01:15:09,166 --> 01:15:10,000 ‫לא?‬ 1121 01:15:10,083 --> 01:15:12,416 ‫לא, כי הוא עבד בפיננסים,‬ 1122 01:15:12,500 --> 01:15:15,666 ‫והוא אף פעם לא היה בבית, ו…‬ 1123 01:15:16,375 --> 01:15:18,083 ‫הוא לא התייחס אליי.‬ 1124 01:15:18,166 --> 01:15:19,291 ‫ואז, אני…‬ 1125 01:15:22,041 --> 01:15:26,333 ‫הייתי ממציאה הרבה דברים,‬ ‫כמו אודישנים שמעולם לא עשיתי‬ 1126 01:15:26,416 --> 01:15:28,916 ‫או מופעי תיאטרון שמעולם לא קרו.‬ 1127 01:15:29,833 --> 01:15:33,583 ‫אבל ראיתי את הכרזות בבית שלך.‬ 1128 01:15:35,541 --> 01:15:36,375 ‫הכול מזויף.‬ 1129 01:15:39,333 --> 01:15:40,166 ‫המצאת אותם?‬ 1130 01:15:45,458 --> 01:15:47,458 ‫הכול? הכול מזויף?‬ ‫-הכול.‬ 1131 01:15:51,208 --> 01:15:55,583 ‫ואז יום אחד, הוא בא לראות אותי בתיאטרון.‬ 1132 01:15:59,416 --> 01:16:01,041 ‫ברור שלא הייתי שם.‬ 1133 01:16:02,333 --> 01:16:06,958 ‫אז כשהוא הגיע הביתה, עשיתי כזאת סצנה…‬ 1134 01:16:09,125 --> 01:16:11,416 ‫אמרתי שהוא ניהל רומן עם קולגה,‬ 1135 01:16:11,500 --> 01:16:13,416 ‫אבל ידעתי שזה לא נכון.‬ 1136 01:16:13,500 --> 01:16:14,750 ‫ידעתי, אבל…‬ 1137 01:16:17,583 --> 01:16:20,750 ‫רק רציתי שהוא יראה אותי לרגע. רק לרגע.‬ 1138 01:16:25,208 --> 01:16:29,208 ‫זה נורא כשאנשים לא רואים אותך.‬ ‫-איום ונורא.‬ 1139 01:16:30,625 --> 01:16:33,916 ‫ואז הוא אמר לי שהוא עוזב אותי.‬ 1140 01:16:34,583 --> 01:16:35,916 ‫ואני אמרתי לו…‬ 1141 01:16:38,375 --> 01:16:41,416 ‫איך זה עלה לי בראש,‬ ‫אני לא יודעת, אבל אמרתי,‬ 1142 01:16:41,500 --> 01:16:45,625 ‫"אם תעזוב אותי,‬ ‫אני אצית את הווילונות. בספירה לשלוש.‬ 1143 01:16:45,708 --> 01:16:47,291 ‫אחת, שתיים, שלוש."‬ 1144 01:16:47,375 --> 01:16:50,916 ‫הוא הסתכל עליי עם פרצוף כזה,‬ ‫"קדימה, תעשי את זה".‬ 1145 01:16:51,000 --> 01:16:53,083 ‫אז מה הייתי אמורה לעשות?‬ 1146 01:16:53,166 --> 01:16:56,291 ‫כי אם לא הייתי עושה את זה,‬ ‫אז לא הייתי אמינה.‬ 1147 01:16:56,375 --> 01:16:59,416 ‫אז נאלצתי להצית את הווילונות באש.‬ ‫-כמובן.‬ 1148 01:16:59,500 --> 01:17:01,041 ‫אתה מבין?‬ ‫-בטח.‬ 1149 01:17:01,125 --> 01:17:02,041 ‫אבל אז,‬ 1150 01:17:02,958 --> 01:17:06,375 ‫לא רק הווילונות נשרפו אלא כל הבית,‬ 1151 01:17:06,458 --> 01:17:08,333 ‫והבית של השכנים.‬ 1152 01:17:08,416 --> 01:17:11,166 ‫השכנים לא היו בבית, אבל הכלב שלהם כן.‬ 1153 01:17:11,916 --> 01:17:14,250 ‫והוא מת. הוא נשרף למוות.‬ 1154 01:17:14,333 --> 01:17:15,375 ‫וואו.‬ 1155 01:17:16,875 --> 01:17:18,291 ‫זאת אני.‬ 1156 01:17:19,291 --> 01:17:21,083 ‫אני מעפנה.‬ 1157 01:17:22,583 --> 01:17:24,291 ‫אני איומה.‬ 1158 01:17:24,375 --> 01:17:25,708 ‫לא, את לא.‬ 1159 01:17:25,791 --> 01:17:27,458 ‫ועכשיו הקסם נגמר.‬ 1160 01:17:29,000 --> 01:17:31,291 ‫אתה תלך ותשאיר אותי לבד.‬ 1161 01:17:37,791 --> 01:17:41,625 ‫הם חושבים שהם צודקים רק כי הם רבים יותר.‬ 1162 01:17:44,625 --> 01:17:45,750 ‫מי?‬ 1163 01:17:47,916 --> 01:17:49,291 ‫אנשים "נורמלים".‬ 1164 01:17:58,875 --> 01:17:59,875 ‫בואי נעשה משהו.‬ 1165 01:18:02,250 --> 01:18:05,000 ‫את ואני, את יודעת מה אנחנו נעשה?‬ 1166 01:18:06,416 --> 01:18:07,583 ‫נעשה את המיטב.‬ 1167 01:18:08,375 --> 01:18:10,083 ‫את תפסיקי‬ 1168 01:18:11,000 --> 01:18:13,000 ‫להמציא שטויות.‬ 1169 01:18:13,083 --> 01:18:14,083 ‫כן, תקשיבי.‬ 1170 01:18:15,041 --> 01:18:17,333 ‫אני אפסיק להתחרפן.‬ 1171 01:18:20,250 --> 01:18:21,500 ‫רק בינינו.‬ 1172 01:18:23,041 --> 01:18:24,166 ‫בואי נעשה את המיטב.‬ 1173 01:18:24,833 --> 01:18:25,916 ‫בואי ננסה, אוקיי?‬ 1174 01:18:27,666 --> 01:18:30,166 ‫חוץ מזה, אנחנו יודעים‬ 1175 01:18:31,208 --> 01:18:32,750 ‫איפה אנחנו עומדים, נכון?‬ 1176 01:18:43,375 --> 01:18:46,416 ‫מה דעתך ללכת לקנות מאפה?‬ 1177 01:18:52,208 --> 01:18:53,583 ‫מאפה?‬ ‫-בא לך?‬ 1178 01:19:04,625 --> 01:19:05,458 ‫הלו?‬ 1179 01:19:06,416 --> 01:19:07,458 ‫לשמונה?‬ 1180 01:19:08,208 --> 01:19:09,041 ‫שם?‬ 1181 01:19:10,375 --> 01:19:12,291 ‫מושלם. תודה. להתראות.‬ 1182 01:19:16,791 --> 01:19:17,625 ‫הלו?‬ 1183 01:19:18,625 --> 01:19:21,333 ‫יום הולדת? כן. כמה אנשים?‬ 1184 01:19:30,791 --> 01:19:31,958 ‫לפחות שעתיים.‬ 1185 01:19:32,916 --> 01:19:35,583 ‫אני ממש מצטערת.‬ ‫לך תזדיין, ממזר מטונף שכמוך!‬ 1186 01:19:36,083 --> 01:19:37,500 ‫כן, אנחנו נחכה.‬ 1187 01:19:37,583 --> 01:19:40,166 ‫אני אוסיף אתכם לרשימה. שם?‬ ‫-עמנואל.‬ 1188 01:19:47,916 --> 01:19:50,250 ‫ג'ינה! כפיל!‬ 1189 01:19:50,333 --> 01:19:54,083 ‫מה חשבת לעצמך?‬ ‫אתה בא הנה ומראה לי כמה אתה מאושר!‬ 1190 01:19:54,166 --> 01:19:55,541 ‫אתה בא הנה!‬ ‫-קום!‬ 1191 01:19:55,625 --> 01:19:57,083 ‫הוא הזהות האמיתית שלי!‬ 1192 01:19:57,166 --> 01:19:58,500 ‫חלק מההופעה.‬ ‫-הוא מחופף.‬ 1193 01:19:58,583 --> 01:20:01,500 ‫הוא הזהות האמיתית שלי!‬ ‫-זה חלק מההופעה. מדהים.‬ 1194 01:20:01,583 --> 01:20:03,250 ‫כפיל. מדהים!‬ 1195 01:20:03,333 --> 01:20:04,625 ‫הוא…‬ ‫-מדהים!‬ 1196 01:20:04,708 --> 01:20:07,750 ‫כל כך טוב. צ'יפ!‬ ‫הוא בכלל לא דומה לך.‬ 1197 01:20:08,333 --> 01:20:11,541 ‫עכשיו אני מפחד.‬ ‫יש יותר מדי אנשים. אני מפחד.‬ 1198 01:20:12,416 --> 01:20:13,916 ‫זה בסדר. זה נורמלי.‬ 1199 01:20:14,416 --> 01:20:17,416 ‫זה הוגן. זה המגע הראשון שלך‬ ‫עם העולם החיצון.‬ 1200 01:20:17,500 --> 01:20:20,333 ‫אין לך ממה לפחד. שום דבר לא מאיים עליך.‬ 1201 01:20:20,416 --> 01:20:22,750 ‫זו הזדמנות, צ'יפ. הזדמנות.‬ 1202 01:20:26,166 --> 01:20:27,541 ‫אלוהים!‬ ‫-נותני חסות.‬ 1203 01:20:28,583 --> 01:20:31,375 ‫שלחו לנו מלא דברים, אתם קולטים?‬ 1204 01:20:31,458 --> 01:20:32,750 ‫נהדר, בוס.‬ 1205 01:20:33,541 --> 01:20:36,750 ‫אהבתי את הכינוי "בוס".‬ ‫קדימה. הכול בחוץ. לך תביא את זה.‬ 1206 01:20:41,291 --> 01:20:45,083 ‫אנחנו בין מאה המסעדות הטובות בעיר‬ ‫מתוך 13,500.‬ 1207 01:20:48,458 --> 01:20:51,000 ‫מתוך 13,501 ליתר דיוק.‬ 1208 01:20:52,166 --> 01:20:53,375 ‫אתה מאמין?‬ 1209 01:21:11,625 --> 01:21:14,708 ‫זה הדיווח שהגיע מאנשים באזור.‬ 1210 01:21:14,791 --> 01:21:17,125 ‫אלה הזקנים ממועדון הבאצ'י מתלוננים.‬ 1211 01:21:17,208 --> 01:21:21,833 ‫גברתי, את מבינה שאין לך‬ ‫רישיון אפילו להשמיע מוזיקה חיה?‬ 1212 01:21:22,625 --> 01:21:24,875 ‫למה אנחנו לא יכולים להשמיע מוזיקה חיה?‬ 1213 01:21:24,958 --> 01:21:26,291 ‫יש לכם רישיון?‬ 1214 01:21:37,375 --> 01:21:38,208 ‫היי.‬ 1215 01:21:40,791 --> 01:21:41,833 ‫תראה.‬ 1216 01:21:43,208 --> 01:21:46,916 ‫אמרתי לך שאני אטפל בזה?‬ ‫הנה. טיפלתי בזה.‬ 1217 01:21:48,458 --> 01:21:50,791 ‫ביאנקה באה היום.‬ 1218 01:21:50,875 --> 01:21:53,375 ‫…נחמם את האווירה עם קצת מוזיקת סווינג.‬ 1219 01:21:53,458 --> 01:21:54,708 ‫זה טוב, נכון?‬ 1220 01:21:55,208 --> 01:21:57,166 ‫אבל תראה קצת התלהבות.‬ 1221 01:21:58,583 --> 01:21:59,583 ‫התפריט להיום?‬ 1222 01:22:02,083 --> 01:22:03,166 ‫פסטה ברוטב עגבניות.‬ 1223 01:22:04,041 --> 01:22:05,291 ‫פסטה עם רוטב עגבניות?‬ 1224 01:22:09,375 --> 01:22:10,666 ‫זה יהיה מעדן.‬ 1225 01:22:30,208 --> 01:22:31,041 ‫היי.‬ 1226 01:22:32,916 --> 01:22:34,666 ‫הכנתי את המנה האהובה עלייך.‬ 1227 01:22:35,541 --> 01:22:38,333 ‫מקסים כאן.‬ ‫-תודה. זה השולחן.‬ 1228 01:22:45,250 --> 01:22:46,458 ‫אני כבר חוזר.‬ 1229 01:23:14,791 --> 01:23:15,791 ‫תודה.‬ 1230 01:23:35,041 --> 01:23:36,125 ‫זה טעים!‬ 1231 01:23:42,541 --> 01:23:44,625 ‫תיהנו מארוחת הערב, חברים. תכף נשוב.‬ 1232 01:24:04,416 --> 01:24:05,958 ‫ערב טוב לכולם.‬ 1233 01:24:06,958 --> 01:24:10,625 ‫הערב, אני אקדיש שיר לחבר שלי‬ 1234 01:24:11,250 --> 01:24:12,666 ‫כי…‬ 1235 01:24:13,958 --> 01:24:15,375 ‫טוב, הוא יודע למה.‬ 1236 01:24:31,125 --> 01:24:34,833 ‫הם באמת לוקחים אותה מכאן. זה סימן.‬ 1237 01:25:18,625 --> 01:25:20,458 ‫מה את עושה? למה הפסקת?‬ 1238 01:25:20,541 --> 01:25:22,541 ‫יש לי התקף חרדה.‬ ‫-אבל…‬ 1239 01:25:24,458 --> 01:25:28,041 ‫תראי, מה שעשית היה ממש נחמד. תמשיכי.‬ 1240 01:25:28,125 --> 01:25:30,291 ‫לא.‬ ‫-אם לא, אז אני אמשיך.‬ 1241 01:25:30,375 --> 01:25:32,291 ‫זה הרבה יותר גרוע, אני אומר לך.‬ 1242 01:25:46,083 --> 01:25:49,208 ‫בואי. תשירי.‬ ‫-לא. אל תחשוב על זה אפילו.‬ 1243 01:25:49,291 --> 01:25:50,833 ‫אל תשאירי אותי לבד.‬ ‫-אני לא שרה.‬ 1244 01:25:50,916 --> 01:25:54,583 ‫בואי. איך זה ממשיך?‬ ‫-לא, בבקשה.‬ 1245 01:25:54,666 --> 01:25:55,750 ‫"אני לא שואפת."‬ 1246 01:25:55,833 --> 01:25:57,125 ‫אני…‬ ‫-…לא שואפת.‬ 1247 01:26:36,416 --> 01:26:37,541 ‫אמרתי לך!‬ 1248 01:26:39,708 --> 01:26:41,416 ‫זו הייתה בדיחה. תסלחו לי.‬ 1249 01:26:45,083 --> 01:26:46,125 ‫לך תזדיין!‬ 1250 01:26:55,125 --> 01:26:56,375 ‫אתה שר מחורבן.‬ 1251 01:26:56,458 --> 01:26:58,333 ‫תראו מי שמדברת!‬ 1252 01:27:00,083 --> 01:27:02,375 ‫ומה את לובשת בכלל?‬ 1253 01:27:03,125 --> 01:27:05,041 ‫עם הפאה!‬ 1254 01:27:06,583 --> 01:27:07,625 ‫למה?‬ 1255 01:27:08,875 --> 01:27:10,875 ‫ממש השתדלתי.‬ 1256 01:27:29,583 --> 01:27:31,458 ‫שרתי את השיר שלך.‬ 1257 01:27:31,541 --> 01:27:35,000 ‫לא, אני שרתי אותו!‬ ‫-גם אני שרתי.‬ 1258 01:27:35,083 --> 01:27:37,666 ‫טוב, אם לא הייתי עולה…‬ 1259 01:27:37,750 --> 01:27:40,666 ‫אני שרתי יותר.‬ ‫-אבל גם אני שרתי.‬ 1260 01:27:52,541 --> 01:27:54,625 ‫אלוהים, אני מצטערת. חשבתי…‬ ‫-לא.‬ 1261 01:27:55,541 --> 01:27:56,625 ‫אל תדאגי.‬ 1262 01:28:00,375 --> 01:28:01,666 ‫לא, זה רק…‬ 1263 01:28:03,791 --> 01:28:05,041 ‫זה לא…‬ 1264 01:28:06,750 --> 01:28:08,500 ‫זה לא נראה לי הולם.‬ 1265 01:28:09,166 --> 01:28:11,000 ‫לא, נכון. האמת שזה לא…‬ 1266 01:28:12,916 --> 01:28:16,833 ‫סליחה, למה זה לא נראה הולם?‬ ‫אני חושבת שזה ממש הולם.‬ 1267 01:28:19,666 --> 01:28:23,875 ‫עם כל הבעיות שיש לי,‬ 1268 01:28:23,958 --> 01:28:25,958 ‫אם אוסיף גם אותך…‬ 1269 01:28:29,458 --> 01:28:31,166 ‫אז אני אהיה בעיה?‬ 1270 01:28:32,500 --> 01:28:36,041 ‫אני מתכוון, אם אני אהיה עם…‬ 1271 01:28:36,125 --> 01:28:37,458 ‫מישהי כמוך,‬ 1272 01:28:37,541 --> 01:28:41,416 ‫ייקחו ממני את ביאנקה,‬ ‫ולעולם לא אראה אותה שוב.‬ 1273 01:28:44,750 --> 01:28:48,208 ‫אולי אחרי סקירה מחדש של השופט.‬ 1274 01:29:02,041 --> 01:29:02,875 ‫לעזאזל!‬ 1275 01:29:03,750 --> 01:29:04,708 ‫לעזאזל!‬ 1276 01:29:06,625 --> 01:29:07,583 ‫אוי, לעזאזל.‬ 1277 01:29:11,833 --> 01:29:13,083 ‫לעזאזל!‬ 1278 01:29:13,166 --> 01:29:15,291 ‫אני יכול לדבר עם המנהל?‬ 1279 01:29:18,916 --> 01:29:21,916 ‫עיממתי את האורות ואנשים התחילו לרקוד.‬ 1280 01:29:22,000 --> 01:29:23,500 ‫יש לנו בעיה.‬ 1281 01:29:26,500 --> 01:29:27,375 ‫גם שם.‬ 1282 01:29:28,166 --> 01:29:29,000 ‫ושם.‬ 1283 01:29:30,208 --> 01:29:31,083 ‫שלושה.‬ 1284 01:29:32,500 --> 01:29:34,291 ‫שלום. מה קורה פה?‬ 1285 01:29:34,375 --> 01:29:36,416 ‫ערב טוב, גברתי. אני לא יודע אם את מודעת,‬ 1286 01:29:36,500 --> 01:29:39,125 ‫אבל צריך רישיון‬ ‫כדי להשמיע מוזיקה חיה במסעדה.‬ 1287 01:29:39,208 --> 01:29:40,208 ‫אפשר לראות אותו?‬ 1288 01:29:40,291 --> 01:29:43,083 ‫אני מבינה. אתה חושב‬ ‫שאנחנו משמיעים מוזיקה בלי רישיון?‬ 1289 01:29:43,166 --> 01:29:44,833 ‫אני בטוח שיש. אני רוצה לראותו.‬ 1290 01:29:44,916 --> 01:29:47,458 ‫ברור שיש לנו רישיון. אני אומרת לך שיש לנו.‬ 1291 01:29:47,541 --> 01:29:49,916 ‫אני צריך לבדוק אותו, אז תביאי אותו בבקשה.‬ 1292 01:29:50,000 --> 01:29:54,375 ‫סלח לי. יש לנו רישיון.‬ ‫בואי נראה להם. יש לנו.‬ 1293 01:29:55,458 --> 01:29:58,458 ‫לא, אבל זה מעצבן אותי שלא סומכים עליי.‬ 1294 01:29:58,541 --> 01:30:01,666 ‫כי אני מקצוענית, ויש לי אותו כאן!‬ 1295 01:30:02,250 --> 01:30:04,125 ‫הנה.‬ ‫-מה עשית?‬ 1296 01:30:06,291 --> 01:30:10,333 ‫דפקתי את האף כשפתחתי דלת.‬ 1297 01:30:11,750 --> 01:30:12,583 ‫הנה זה.‬ 1298 01:30:16,500 --> 01:30:17,958 ‫את מנסה לעבוד עלינו, גברתי?‬ 1299 01:30:19,208 --> 01:30:20,041 ‫מה, סליחה?‬ 1300 01:30:20,125 --> 01:30:22,791 ‫המסמך הזה מזויף. מאיפה השגת אותו?‬ 1301 01:30:22,875 --> 01:30:23,791 ‫איך זה מזויף?‬ 1302 01:30:24,333 --> 01:30:25,166 ‫זה מזויף.‬ 1303 01:30:25,750 --> 01:30:27,041 ‫אי אפשר לנגן פה מוזיקה.‬ 1304 01:30:27,125 --> 01:30:29,708 ‫חבר'ה, תגידו להם להפסיק.‬ ‫תנו לי תעודות זהות.‬ 1305 01:30:29,791 --> 01:30:32,750 ‫שניכם, קחו ת"ז בצד הזה של החדר.‬ ‫אתם, קחו מאלה.‬ 1306 01:30:32,833 --> 01:30:33,958 ‫עכשיו נראה.‬ 1307 01:30:34,750 --> 01:30:36,250 ‫אל תתנו להם תעודות זהות.‬ 1308 01:30:36,333 --> 01:30:38,958 ‫תהווי דוגמה טובה ותהיי הראשונה שתיתן ת"ז.‬ 1309 01:30:39,041 --> 01:30:41,500 ‫אל תתנו את תעודות הזהות שלכם!‬ ‫-תני לי ת"ז עכשיו!‬ 1310 01:30:41,583 --> 01:30:43,166 ‫יש שרפה!‬ 1311 01:30:43,250 --> 01:30:45,083 ‫יש שרפה!‬ 1312 01:30:45,166 --> 01:30:46,250 ‫אש!‬ 1313 01:30:46,333 --> 01:30:48,416 ‫כולם החוצה!‬ 1314 01:30:48,500 --> 01:30:49,833 ‫תעצרו אותם ביציאה!‬ 1315 01:30:49,916 --> 01:30:52,833 ‫היא דיברה!‬ ‫-יש שרפה!‬ 1316 01:30:58,333 --> 01:31:00,166 ‫החוצה! כולם החוצה!‬ 1317 01:31:00,250 --> 01:31:02,083 ‫לך תזדיין, שמוק!‬ ‫-איך את מעזה?‬ 1318 01:31:02,166 --> 01:31:05,458 ‫אני פקיד ציבור.‬ ‫-דחוף את זה לתחת שלך, פקיד ציבור!‬ 1319 01:31:05,541 --> 01:31:07,000 ‫כולנו חופשיים!‬ 1320 01:31:07,083 --> 01:31:08,708 ‫ביאנקה!‬ ‫-חופשיים!‬ 1321 01:31:10,500 --> 01:31:11,833 ‫ביאנקה!‬ ‫-מה קורה?‬ 1322 01:31:11,916 --> 01:31:14,416 ‫אבא, מה עשית?‬ ‫-כלום. נשרטתי.‬ 1323 01:31:14,500 --> 01:31:16,041 ‫בואו. בואו מכאן.‬ 1324 01:31:16,666 --> 01:31:18,500 ‫בואו מכאן.‬ ‫-חופשיים!‬ 1325 01:31:19,375 --> 01:31:22,458 ‫אבא, לא ידעתי שאתה שר. זה היה ממש מגניב.‬ 1326 01:31:24,541 --> 01:31:25,708 ‫קדימה. בואי נלך.‬ 1327 01:31:33,833 --> 01:31:35,875 ‫חופשיים! כולנו חופשיים!‬ 1328 01:33:08,500 --> 01:33:09,958 ‫כמה הקנס?‬ 1329 01:33:10,833 --> 01:33:12,500 ‫אז עכשיו זה מעניין אותך?‬ 1330 01:33:17,791 --> 01:33:19,375 ‫תשע עשרה אלף אירו.‬ ‫-טוב.‬ 1331 01:33:20,458 --> 01:33:22,708 ‫בשביל שיר אחד, זה קצת מוגזם.‬ 1332 01:33:22,791 --> 01:33:24,333 ‫זייפת רישיון.‬ 1333 01:33:24,916 --> 01:33:28,375 ‫תקפת מילולית את השוטרים. למעשה, הרבצת להם.‬ 1334 01:33:38,208 --> 01:33:40,375 ‫היה בחור צעיר, בן 17.‬ 1335 01:33:40,458 --> 01:33:42,833 ‫הוא השתמש בהרואין, בעיקר עישן את זה.‬ 1336 01:33:45,125 --> 01:33:47,708 ‫אבל התשוקה שלו הייתה כדורים, כימיקלים.‬ 1337 01:33:47,791 --> 01:33:50,458 ‫היו סנואו בולס, EVA.‬ 1338 01:33:50,958 --> 01:33:52,875 ‫ו-LSD.‬ 1339 01:33:53,375 --> 01:33:57,125 ‫חומצה ליסרגית מקנה‬ ‫יכולות חישה פנטסטיות ומיוחדות,‬ 1340 01:33:57,208 --> 01:33:59,458 ‫אבל זה מגיע עם מחיר די כבד.‬ 1341 01:34:00,083 --> 01:34:02,541 ‫יש חזיונות מבעיתים, אימה.‬ 1342 01:34:03,750 --> 01:34:05,958 ‫יום אחד, אחד מחבריו הבודדים התקשר.‬ 1343 01:34:06,041 --> 01:34:09,083 ‫הוא בא לבקר אותו, והאח הקטן של חבר שלו‬ 1344 01:34:10,375 --> 01:34:13,208 ‫בדיוק קנה קטנוע חדש.‬ 1345 01:34:13,833 --> 01:34:15,583 ‫עם קסדה יפה.‬ 1346 01:34:15,666 --> 01:34:18,875 ‫מהסוג הצבעוני‬ ‫שמכסה את כל הפנים. יקרה מאוד.‬ 1347 01:34:20,541 --> 01:34:22,208 ‫הוא ביקש לשאול את הקסדה.‬ 1348 01:34:22,291 --> 01:34:25,208 ‫החבר סירב. הוא פחד עליה. היא הייתה חדשה.‬ 1349 01:34:25,291 --> 01:34:27,625 ‫ואז איכשהו, במהלך משחק,‬ 1350 01:34:27,708 --> 01:34:31,750 ‫הוא הצליח לקשור‬ ‫את החבר ואת אחיו הקטן גב אל גב.‬ 1351 01:34:31,833 --> 01:34:33,250 ‫ברגע שהם לא יכלו לזוז,‬ 1352 01:34:33,333 --> 01:34:35,916 ‫הוא לקח את הקסדה ואת הארנק שלו ועזב.‬ 1353 01:34:37,250 --> 01:34:38,458 ‫הוא מכר את הקסדה,‬ 1354 01:34:38,541 --> 01:34:42,791 ‫קנה כמות מגוחכת של סמים,‬ ‫ולקח אותם כאילו אין מחר.‬ 1355 01:34:44,250 --> 01:34:48,000 ‫הוא רוצה לענות למגישי העזרה הראשונה‬ ‫שמכניסים אותו לאמבולנס‬ 1356 01:34:48,083 --> 01:34:50,041 ‫אבל הוא לא מוצא את המילים.‬ 1357 01:34:50,125 --> 01:34:51,958 ‫הוא בהכרה, אבל לא יכול לדבר.‬ 1358 01:34:54,625 --> 01:34:55,916 ‫והוא מפחד.‬ 1359 01:34:58,250 --> 01:35:00,375 ‫את יודעת מה הבנתי ברגע הזה?‬ 1360 01:35:02,125 --> 01:35:05,041 ‫שאפילו שהתרגזתי, לא הבנתי על מי,‬ 1361 01:35:05,541 --> 01:35:10,125 ‫ורציתי להשמיד הכול,‬ ‫אני זה שבאמת נדפק מזה.‬ 1362 01:35:11,416 --> 01:35:16,791 ‫הבנתי שאם אשקיע‬ ‫שביב מהאנרגיה שלי במשהו אחר,‬ 1363 01:35:18,041 --> 01:35:20,666 ‫אולי אני אעשה משהו מועיל בחיים.‬ 1364 01:35:22,541 --> 01:35:25,166 ‫אז באותו הרגע, החלטתי ועשיתי את זה.‬ 1365 01:35:31,708 --> 01:35:35,916 ‫בין מאה המסעדות הטובות.‬ ‫את מבינה מה עשית כאן?‬ 1366 01:35:37,875 --> 01:35:40,541 ‫זה מדהים. וגרמת לכולם לעבוד.‬ 1367 01:35:40,625 --> 01:35:43,666 ‫והם לא התביישו. האמת שהם היו גאים.‬ 1368 01:35:47,416 --> 01:35:49,250 ‫ואז הרסת הכול.‬ 1369 01:35:50,791 --> 01:35:53,166 ‫אני לא מצליח להבין למה.‬ 1370 01:35:54,291 --> 01:35:56,666 ‫את תמיד רוצה להראות את הצד הכי גרוע שלך.‬ 1371 01:36:13,166 --> 01:36:14,041 ‫הנה.‬ 1372 01:36:15,125 --> 01:36:18,375 ‫מה זה?‬ ‫-העברה למוסד מגורים.‬ 1373 01:36:18,458 --> 01:36:19,541 ‫מה זאת אומרת?‬ 1374 01:36:20,125 --> 01:36:21,541 ‫את עוברת מוסד.‬ 1375 01:36:22,041 --> 01:36:24,541 ‫מה המשמעות של "מגורים"?‬ ‫אני צריכה לישון שם?‬ 1376 01:36:24,625 --> 01:36:26,416 ‫כן.‬ ‫-לא.‬ 1377 01:36:26,500 --> 01:36:29,625 ‫אני לא רוצה ללכת. לא.‬ ‫-אני מצטער. את סיימת כאן.‬ 1378 01:36:29,708 --> 01:36:31,750 ‫לצערי, זה לא תלוי בי.‬ ‫-לא.‬ 1379 01:36:42,000 --> 01:36:44,625 ‫גם דייגו בא?‬ ‫-לא, הוא נשאר פה.‬ 1380 01:36:44,708 --> 01:36:48,000 ‫אנו ננקוט בצעדים,‬ ‫אבל הוא ימשיך בתוכנית כאן.‬ 1381 01:36:58,250 --> 01:36:59,958 ‫את יודעת למה אני מחבב אותך?‬ 1382 01:37:01,750 --> 01:37:03,875 ‫כי הילד הקטן ההוא‬ 1383 01:37:04,875 --> 01:37:05,958 ‫עדיין כאן.‬ 1384 01:37:07,875 --> 01:37:09,375 ‫אני נאבק בו בכל יום.‬ 1385 01:37:11,541 --> 01:37:12,791 ‫בהצלחה, קלרה.‬ 1386 01:37:21,333 --> 01:37:22,333 ‫סליחה.‬ 1387 01:37:23,041 --> 01:37:24,000 ‫שלום.‬ 1388 01:37:34,375 --> 01:37:35,291 ‫אנה?‬ 1389 01:37:36,583 --> 01:37:37,916 ‫הייתי ערה.‬ 1390 01:37:38,500 --> 01:37:39,333 ‫בטח.‬ 1391 01:37:41,083 --> 01:37:43,541 ‫גם אני הייתי נרדמת עם כל זה.‬ 1392 01:37:46,666 --> 01:37:48,166 ‫בכל אופן…‬ 1393 01:37:50,541 --> 01:37:53,333 ‫קפצתי כדי לאחל לך חג מולד שמח.‬ 1394 01:37:54,333 --> 01:37:55,291 ‫תיהני.‬ 1395 01:37:56,208 --> 01:37:57,541 ‫אני אראה אותך מחר?‬ 1396 01:37:58,458 --> 01:37:59,708 ‫לא, לא מחר.‬ 1397 01:38:03,041 --> 01:38:06,000 ‫אני אגיע פחות בשבועות הקרובים.‬ 1398 01:38:07,708 --> 01:38:09,291 ‫את עצובה. מה קרה?‬ 1399 01:38:12,125 --> 01:38:14,208 ‫את נראית נורא.‬ 1400 01:38:17,916 --> 01:38:18,750 ‫טוב,‬ 1401 01:38:20,958 --> 01:38:23,083 ‫אני לא רק נראית נורא.‬ 1402 01:38:24,208 --> 01:38:25,166 ‫האמת שאני…‬ 1403 01:38:26,166 --> 01:38:27,250 ‫לא בסדר.‬ 1404 01:38:29,583 --> 01:38:32,333 ‫אני עושה דברים לא הגיוניים.‬ 1405 01:38:32,416 --> 01:38:34,500 ‫אני משקרת המון בלי סיבה.‬ 1406 01:38:37,000 --> 01:38:38,250 ‫נמאס לי מעצמי.‬ 1407 01:38:39,166 --> 01:38:40,166 ‫זהו זה.‬ 1408 01:38:42,125 --> 01:38:43,583 ‫אולי את צודקת…‬ 1409 01:38:46,916 --> 01:38:50,375 ‫אבל את הדבר הכי טוב שקרה לי.‬ 1410 01:38:57,541 --> 01:39:01,083 ‫נתראה מחר. אני אכין לך כדורי בשר ברוטב.‬ 1411 01:39:07,625 --> 01:39:10,708 ‫הבעלים רוצים להמשיך‬ ‫עם תפריט המנה הבודדת שלך.‬ 1412 01:39:10,791 --> 01:39:12,583 ‫אנחנו אוהבים את האקסקלוסיביות.‬ 1413 01:39:18,958 --> 01:39:21,250 ‫בוא אחריי בבקשה. אני אראה לך את המטבח.‬ 1414 01:39:32,041 --> 01:39:35,166 ‫איך הלך הריאיון? איך היה?‬ 1415 01:39:36,791 --> 01:39:37,833 ‫בסדר, נראה לי.‬ 1416 01:39:39,041 --> 01:39:40,541 ‫כמה הם משלמים לך?‬ 1417 01:39:41,541 --> 01:39:42,416 ‫טורטליני?‬ 1418 01:39:43,958 --> 01:39:45,041 ‫אתה הכנת את זה?‬ 1419 01:39:48,208 --> 01:39:50,291 ‫הם משלמים לי 5,000 אירו לחודש.‬ 1420 01:39:52,625 --> 01:39:53,583 ‫תסלח לי,‬ 1421 01:39:54,333 --> 01:39:58,416 ‫אבל עם 5,000 אירו לחודש,‬ ‫אתה עושה כזה פרצוף?‬ 1422 01:40:00,166 --> 01:40:04,000 ‫הייתי צריך לבעוט לך בקרסוליים כשהיית ילד‬ 1423 01:40:04,083 --> 01:40:06,041 ‫עד שהרגליים שלך היו נעשות אדומות!‬ 1424 01:40:06,125 --> 01:40:10,375 ‫בטח, בוא נבעט קצת בילד בלי האימא, היי?‬ 1425 01:40:10,458 --> 01:40:14,041 ‫בעצם, אולי כמה סטירות אם כבר, נכון?‬ 1426 01:40:14,125 --> 01:40:15,291 ‫תקשיב, דייגו.‬ 1427 01:40:16,333 --> 01:40:18,541 ‫תשים פס‬ 1428 01:40:18,625 --> 01:40:22,166 ‫ותתמקד במה שכן יש לך.‬ 1429 01:40:22,666 --> 01:40:25,458 ‫אל תחשוב על אלה שלא רצו אותך.‬ 1430 01:40:25,541 --> 01:40:28,791 ‫כי בינתיים, יש מישהו שכן רצה.‬ 1431 01:40:28,875 --> 01:40:31,083 ‫מישהו שכל כך רצה אותך…‬ 1432 01:40:32,916 --> 01:40:36,375 ‫שהוא סבל את כל‬ 1433 01:40:37,208 --> 01:40:38,791 ‫גיל ההתבגרות שלך,‬ 1434 01:40:39,541 --> 01:40:40,875 ‫ותאמין לי,‬ 1435 01:40:41,875 --> 01:40:43,500 ‫זה היה כמו וייטנאם.‬ 1436 01:40:46,250 --> 01:40:50,583 ‫והאדם הזה, המישהו הזה, שהוא אני,‬ 1437 01:40:52,250 --> 01:40:54,666 ‫אהב אותך ללא תנאים‬ 1438 01:40:56,250 --> 01:40:57,750 ‫בזכות מי שאתה.‬ 1439 01:40:59,125 --> 01:41:05,958 ‫כלומר, כאב ראש אדיר, עצום.‬ 1440 01:41:07,916 --> 01:41:11,083 ‫בסדר, אתה קצת מחופף,‬ 1441 01:41:11,166 --> 01:41:13,291 ‫אבל שרדנו עד עכשיו.‬ 1442 01:41:15,333 --> 01:41:17,083 ‫ולא כולם שורדים.‬ 1443 01:41:17,791 --> 01:41:18,833 ‫סמוך עליי.‬ 1444 01:41:24,625 --> 01:41:28,583 ‫העניין הוא שלא מתחשק לי‬ ‫לקחת את העבודה הזאת לבד.‬ 1445 01:41:33,541 --> 01:41:35,666 ‫אז שים עוד פס.‬ 1446 01:41:36,750 --> 01:41:41,041 ‫לבחורה הזו אולי יש חסרונות,‬ 1447 01:41:41,541 --> 01:41:43,125 ‫אבל היא סובלת אותך.‬ 1448 01:41:44,125 --> 01:41:45,083 ‫אז,‬ 1449 01:41:46,291 --> 01:41:48,291 ‫תחזיק אותה חזק.‬ 1450 01:41:51,625 --> 01:41:53,166 ‫תחזיק אותה חזק.‬ 1451 01:42:15,750 --> 01:42:18,083 ‫השירותים המשותפים נמצאים ליד המדרגות.‬ 1452 01:42:18,875 --> 01:42:20,375 ‫ארוחת הערב בשבע.‬ 1453 01:42:22,125 --> 01:42:23,416 ‫ואז בשש בבוקר,‬ 1454 01:42:23,500 --> 01:42:27,250 ‫האוטובוס לוקח אותך לארכיון‬ ‫ומחזיר אותך בשלוש.‬ 1455 01:42:28,916 --> 01:42:31,375 ‫זה החדר שלך, וזו המיטה שלך.‬ 1456 01:42:33,416 --> 01:42:35,916 ‫הקבוצה תצפה לך למטה בעוד שעה.‬ 1457 01:42:36,708 --> 01:42:37,666 ‫ברוכה הבאה.‬ 1458 01:42:38,458 --> 01:42:39,333 ‫תודה.‬ 1459 01:42:52,583 --> 01:42:55,625 ‫מסע אל לב האדמה ו…‬ 1460 01:42:57,166 --> 01:42:58,583 ‫עם נעליים על השמש,‬ 1461 01:43:00,208 --> 01:43:03,375 ‫עם כולם, ואני רוצה לקרוא מהר יותר.‬ 1462 01:43:11,125 --> 01:43:12,833 ‫נחמדים, קצת הפכפכים,‬ 1463 01:43:12,916 --> 01:43:16,041 ‫כי הם קופצים מנתיב לנתיב, עושים גלגלונים…‬ 1464 01:43:16,833 --> 01:43:17,666 ‫ברוכה הבאה.‬ 1465 01:43:18,333 --> 01:43:20,541 ‫שלום, גברתי.‬ ‫-שבי.‬ 1466 01:43:21,583 --> 01:43:26,833 ‫אז הם מלאי חיים, אבל למרבה הצער,‬ ‫הבת שלי נתנה לי אותם.‬ 1467 01:43:26,916 --> 01:43:30,500 ‫מה יכולתי לעשות? לזרוק אותם לבריכה?‬ ‫לא יכולתי לעשות את זה.‬ 1468 01:43:31,500 --> 01:43:33,125 ‫כן, מאוד.‬ ‫-בסדר.‬ 1469 01:44:02,791 --> 01:44:04,250 ‫נעלמת.‬ 1470 01:44:07,041 --> 01:44:08,041 ‫מה אתה רוצה?‬ 1471 01:44:12,500 --> 01:44:13,375 ‫היי!‬ 1472 01:44:17,083 --> 01:44:20,791 ‫את לא יכולה פשוט להיעלם פתאום.‬ 1473 01:44:23,458 --> 01:44:26,500 ‫מי הכניס אותך? מה אתה רוצה?‬ 1474 01:44:26,583 --> 01:44:28,583 ‫אמרת שאני לא מספיק טובה בשבילך.‬ 1475 01:44:28,666 --> 01:44:31,250 ‫מה אני אמורה לעשות? להיות המטפלת שלך?‬ ‫מה אתה רוצה?‬ 1476 01:44:31,333 --> 01:44:32,875 ‫תקשיבי. היי!‬ 1477 01:44:33,375 --> 01:44:34,708 ‫תקשיבי.‬ 1478 01:44:34,791 --> 01:44:37,041 ‫הייתה חסרה לי חתיכה.‬ 1479 01:44:38,083 --> 01:44:41,208 ‫אוקיי? היא תמיד הייתה חסרה.‬ 1480 01:44:42,125 --> 01:44:43,958 ‫ועכשיו מצאתי אותה.‬ 1481 01:44:45,166 --> 01:44:46,291 ‫את יודעת את זה,‬ 1482 01:44:47,083 --> 01:44:48,375 ‫ואני יודע את זה.‬ 1483 01:44:49,333 --> 01:44:54,125 ‫ואני שמח כי עכשיו אני יודע‬ ‫שאני יכול לחיות חיים טובים יותר. את מבינה?‬ 1484 01:44:54,208 --> 01:44:58,458 ‫אז את לא יכולה להיעלם ככה.‬ 1485 01:44:59,458 --> 01:45:00,500 ‫אתה אמרת את זה.‬ 1486 01:45:01,000 --> 01:45:03,000 ‫אמרת שאני הבעיה.‬ 1487 01:45:04,291 --> 01:45:06,791 ‫אמרת שאנחנו שתי בעיות מזוינות.‬ 1488 01:45:06,875 --> 01:45:09,333 ‫ושתי בעיות ביחד, אתה יודע מה זה אומר?‬ 1489 01:45:09,416 --> 01:45:10,375 ‫בלגן גדול.‬ 1490 01:45:10,458 --> 01:45:11,541 ‫לא.‬ ‫-בלגן גדול.‬ 1491 01:45:11,625 --> 01:45:13,125 ‫לא, זה אומר שני…‬ 1492 01:45:13,833 --> 01:45:16,541 ‫זה אומר שני אנשים‬ ‫שמבינים את החרא אחד של השני,‬ 1493 01:45:16,625 --> 01:45:20,125 ‫שאף אחד אחד לא יכול להבין.‬ 1494 01:45:20,875 --> 01:45:25,500 ‫כבר לא אכפת לי שאני מגמגם,‬ ‫כי אני יודע שלך‬ 1495 01:45:25,583 --> 01:45:29,750 ‫לא משנה אם אגמגם או לא,‬ ‫לא אכפת לך. זה אותו הדבר.‬ 1496 01:45:30,250 --> 01:45:31,375 ‫ברור שלא אכפת לי.‬ 1497 01:45:32,083 --> 01:45:33,458 ‫וגם את…‬ 1498 01:45:33,541 --> 01:45:39,583 ‫אני לא מבין למה את אומרת‬ ‫את כל החרא שאת אומרת,‬ 1499 01:45:39,666 --> 01:45:44,666 ‫אבל זה לא משנה לי‬ ‫כי את בסדר בדיוק כמו שאת.‬ 1500 01:45:44,750 --> 01:45:48,833 ‫בדיוק כמו שאת, באמת.‬ 1501 01:45:53,708 --> 01:45:55,583 ‫עדיין שתי בעיות.‬ 1502 01:45:55,666 --> 01:45:57,041 ‫לא.‬ 1503 01:45:57,125 --> 01:45:58,500 ‫אנחנו כמו…‬ 1504 01:46:00,291 --> 01:46:02,083 ‫פיצה עם תאנים.‬ 1505 01:46:02,833 --> 01:46:06,458 ‫כמו, יותר כמו… חומץ בלסמי עם שוקולד,‬ 1506 01:46:06,541 --> 01:46:09,166 ‫שנשמע כמו משהו שתגידי שלא יעבוד.‬ 1507 01:46:09,250 --> 01:46:11,375 ‫אבל בעצם, ואת לא יודעת כמה…‬ 1508 01:46:22,541 --> 01:46:25,458 ‫יש עוד הרבה מה לעשות, נכון?‬ 1509 01:46:37,625 --> 01:46:39,708 ‫אבל אני רוצה להיות השוקולד.‬ 1510 01:46:48,041 --> 01:46:49,041 ‫ואת יכולה‬ 1511 01:46:50,083 --> 01:46:51,875 ‫לזרוק את המסטיק, בבקשה?‬ 1512 01:47:28,500 --> 01:47:32,333 ‫אבל אם ככה את מגיבה, אז…‬ 1513 01:47:47,583 --> 01:47:50,791 ‫אתה לא באמת חושב שיש לי תחת גדול?‬ 1514 01:47:51,541 --> 01:47:53,041 ‫טוב, כן.‬ 1515 01:47:53,125 --> 01:47:54,833 ‫כן, אבל אני אוהב אותו.‬ ‫-לא…‬ 1516 01:47:54,916 --> 01:47:57,666 ‫כי את רכה.‬ 1517 01:47:58,625 --> 01:47:59,541 ‫כן.‬ 1518 01:48:09,458 --> 01:48:11,625 ‫איך קראת לי אז?‬ 1519 01:48:11,708 --> 01:48:13,500 ‫מתי?‬ ‫-מותק?‬ 1520 01:48:13,583 --> 01:48:16,000 ‫אבל מתי?‬ ‫-כשדיאנה באה.‬ 1521 01:53:16,416 --> 01:53:20,208 ‫תרגום כתוביות: שלומית בכר‬