1
00:00:10,548 --> 00:00:11,423
‫שלום?‬

2
00:00:12,798 --> 00:00:13,882
‫שלום לך!‬

3
00:00:15,507 --> 00:00:17,257
‫בבקשה. אתה חייב לעזור לנו.‬

4
00:00:17,340 --> 00:00:20,257
‫יש פה אנשים גוססים או… אולי הם כבר מתים.‬

5
00:00:20,340 --> 00:00:25,173
‫אני מפחד להסתכל, אבל אני מנסה להציל אותם,‬
‫למרות שאני ממש כועס על אחד מהם.‬

6
00:00:25,257 --> 00:00:26,798
‫אני חושב שאתה מכיר אותו.‬

7
00:00:26,882 --> 00:00:30,382
‫בבקשה! אני הולך כבר ימים,‬
‫ואנשים רעים רודפים אחרינו,‬

8
00:00:30,465 --> 00:00:32,132
‫ואני לא יודע לאן עוד ללכת.‬

9
00:00:34,382 --> 00:00:35,507
‫מה אני אעשה?‬

10
00:00:41,257 --> 00:00:42,090
‫מיזו.‬

11
00:00:42,590 --> 00:00:43,507
‫תיכנסו פנימה.‬

12
00:00:57,923 --> 00:01:02,840
‫- הסמוראית כחולת העין -‬

13
00:01:07,132 --> 00:01:08,048
‫הכלוב שלי.‬

14
00:01:08,715 --> 00:01:09,923
‫שנים רבות כל כך.‬

15
00:01:11,257 --> 00:01:13,965
‫לקח להם נצח לבנות שירותים נורמליים.‬

16
00:01:14,048 --> 00:01:17,715
‫הפכתי את השוגון לעשיר באופן בלתי יתואר,‬
‫ורק הייתי צריך להסתתר.‬

17
00:01:18,215 --> 00:01:20,673
‫טוויתי כל כך הרבה זהב שם.‬

18
00:01:21,215 --> 00:01:23,465
‫הזדיינתי 10,000 פעמים.‬

19
00:01:23,548 --> 00:01:26,507
‫אני לא רוצה לראות את המקום הזה בחיים.‬

20
00:01:28,173 --> 00:01:29,132
‫להתראות!‬

21
00:01:43,340 --> 00:01:45,840
‫תהלוכת האביב שלנו לאדו.‬

22
00:01:46,590 --> 00:01:49,132
‫הבטחת שלא נשתעמם.‬

23
00:01:49,215 --> 00:01:50,340
‫אנחנו לא נשתעמם.‬

24
00:01:51,132 --> 00:01:53,048
‫כל לילה, מעדן.‬

25
00:01:53,548 --> 00:01:56,048
‫אני שמח לראות שחזר לך התיאבון.‬

26
00:01:56,590 --> 00:01:59,007
‫איבדת זרוע, לא את השמוק שלך.‬

27
00:02:00,215 --> 00:02:03,548
‫אנחנו צריכים לשלוח הודעה‬
‫לגבי זמן הגעת הנשק.‬

28
00:02:03,632 --> 00:02:05,465
‫החברים שלנו לחוצים.‬

29
00:02:05,548 --> 00:02:07,257
‫שיהיו לחוצים.‬

30
00:02:07,340 --> 00:02:10,382
‫כשהם מפסיקים לדאוג,‬
‫הם מפסיקים לחשוב שהם זקוקים לנו.‬

31
00:02:10,882 --> 00:02:12,882
‫אבל אתה יודע מתי.‬

32
00:02:15,757 --> 00:02:18,090
‫מה מתוכנן לערב?‬

33
00:03:01,132 --> 00:03:04,048
‫זה משהו חדש.‬

34
00:03:04,132 --> 00:03:06,090
‫תענוג כמו תמיד,‬

35
00:03:06,840 --> 00:03:08,257
‫מדאם קאג'י.‬

36
00:03:08,798 --> 00:03:10,632
‫תמיד תענוג לשרת אותך.‬

37
00:03:11,132 --> 00:03:13,298
‫שתהיה נסיעה בטוחה לאדו.‬

38
00:03:15,007 --> 00:03:18,382
‫הייג'י שינדו, הבטחת, קיימת.‬

39
00:03:18,465 --> 00:03:22,673
‫בכל עצירה, הפתעה ותענוג.‬

40
00:03:22,757 --> 00:03:25,340
‫אני אוהב לחשוב שאנחנו צוברים כוח מהנאה.‬

41
00:03:25,882 --> 00:03:29,923
‫אבל הצבא שלנו הוא כלום בלי רובים.‬

42
00:03:30,507 --> 00:03:32,757
‫אתה דואג כמו אישה זקנה.‬

43
00:03:32,840 --> 00:03:36,590
‫אני דואג כמו מישהו שעומד לצאת למלחמה‬
‫עם כל השוגונות.‬

44
00:03:36,673 --> 00:03:41,548
‫הרובים יוברחו בסירות דיג בעוד יומיים.‬

45
00:03:43,298 --> 00:03:44,298
‫חכם.‬

46
00:03:44,382 --> 00:03:47,173
‫הצבא שלנו יכבוש את הטירה,‬

47
00:03:47,257 --> 00:03:49,382
‫ואני אוציא להורג באופן אישי‬

48
00:03:49,465 --> 00:03:52,132
‫את השוגון ואת כל שבט איטו‬

49
00:03:52,215 --> 00:03:55,173
‫במהלך מועצת הזקנים של פסטיבל האביב.‬

50
00:03:55,257 --> 00:03:57,965
‫הלורדים יוכלו לבחור אז.‬

51
00:03:58,048 --> 00:04:01,423
‫למות איתו או להשתחוות בפני הבובה שלי,‬

52
00:04:01,507 --> 00:04:06,507
‫שיקבל ממני את הפקודות שלו!‬

53
00:04:12,257 --> 00:04:14,007
‫לא אמרתי לך להפסיק.‬

54
00:04:25,673 --> 00:04:27,757
‫המשלוח יגיע בעוד יומיים.‬

55
00:04:27,840 --> 00:04:31,757
‫תסרקו כל נמל ושוק דגים. תחפשו בכל סירה.‬

56
00:04:31,840 --> 00:04:35,215
‫תפתחו כל קופסה. תשחדו כל אדם בכל מחיר.‬

57
00:04:35,298 --> 00:04:38,757
‫עלינו להשיג את הרובים לפני פאולר.‬

58
00:04:39,340 --> 00:04:43,298
‫ברגע שתשיגו אותם,‬
‫תהיה לי הזכות להרוג את פאולר.‬

59
00:04:43,382 --> 00:04:47,715
‫"האיש הזה יהיה מגפה על יפן.‬
‫אי אפשר לחלוק איתו כוח."‬

60
00:04:48,673 --> 00:04:51,007
‫תמצאו את הרובים לפני שהם יגיעו לאדו.‬

61
00:04:52,007 --> 00:04:53,882
‫תביאו אותם אליי. עכשיו.‬

62
00:05:00,173 --> 00:05:02,923
‫שילוב החתונה שלך ופסטיבל האביב.‬

63
00:05:03,465 --> 00:05:07,340
‫התזמון לא יכול היה להיות מושלם יותר‬
‫אילו תכננתי את זה בעצמי.‬

64
00:05:09,298 --> 00:05:12,132
‫כל לורד הביא לנו את מיטבו.‬

65
00:05:12,882 --> 00:05:14,423
‫תמצאי חיוך.‬

66
00:05:16,590 --> 00:05:20,382
‫מה את יכולה לרצות שלא נמצא פה?‬

67
00:05:20,465 --> 00:05:24,048
‫אני רוצה שלא יכריחו אותי‬
‫להתחתן עם גבר נורא שאני לא מכירה.‬

68
00:05:24,548 --> 00:05:25,882
‫אני רוצה לעזוב את אדו.‬

69
00:05:28,715 --> 00:05:29,757
‫בתי.‬

70
00:05:30,340 --> 00:05:34,382
‫מתי בכל חייך לא קיבלת את מה שרצית?‬

71
00:05:34,465 --> 00:05:36,173
‫כשהשחרת את השיניים שלי?‬

72
00:05:37,382 --> 00:05:39,632
‫פשוט תסמכי עליי.‬

73
00:06:06,007 --> 00:06:07,007
‫שלום, חבר.‬

74
00:06:07,673 --> 00:06:09,298
‫כמה זמן אתה נמצא שם?‬

75
00:06:13,132 --> 00:06:15,590
‫יותר מדי זמן. האביב בחוץ.‬

76
00:06:48,465 --> 00:06:51,382
‫ציפור קטנה כל כך שנפגעה בכנף.‬

77
00:06:52,090 --> 00:06:53,923
‫אני אומר לך, נולדת להרוג.‬

78
00:06:55,798 --> 00:06:58,590
‫ראית משהו יפה,‬
‫ומחשבתך הראשונה הייתה להרוג אותו.‬

79
00:06:58,673 --> 00:07:00,257
‫אתה אכזרי כמו שאומרים.‬

80
00:07:02,757 --> 00:07:04,923
‫אין לך מה לומר להגנתך?‬

81
00:07:27,215 --> 00:07:30,340
‫את נועזת אם את מדברת‬
‫אל האדון הצעיר בחוסר כבוד כזה.‬

82
00:07:30,965 --> 00:07:32,632
‫לא חכם להיות נועזת.‬

83
00:07:32,715 --> 00:07:36,840
‫אישה צריכה להיות כמו טופו.‬
‫לא מובחנת, חסרת צבע ותפלה.‬

84
00:07:37,673 --> 00:07:40,882
‫הוא נורא כמו שאומרים.‬
‫הוא אפילו לא מדבר איתי.‬

85
00:07:41,757 --> 00:07:46,048
‫האדון הצעיר לא משוחח עם אף אישה.‬
‫החוק של ליידי איטו.‬

86
00:07:46,132 --> 00:07:48,423
‫אשתו הראשונה הייתה רוצה לפעול לפיו.‬

87
00:07:48,507 --> 00:07:51,757
‫מה קרה לה?‬
‫-היא חזרה הביתה למשפחה שלה.‬

88
00:07:51,840 --> 00:07:52,757
‫בכד אפר.‬

89
00:07:53,298 --> 00:07:55,965
‫הוא חסר רחמים במיטה כמו בקרב.‬

90
00:07:56,048 --> 00:07:57,965
‫התנוחה האהובה על הארוס שלך?‬

91
00:07:58,465 --> 00:08:00,132
‫עם אבנט סביב צווארה.‬

92
00:08:27,965 --> 00:08:30,382
‫אקמי! אלוהים, ילדה.‬

93
00:08:30,923 --> 00:08:33,007
‫תתרחקי מהחלון הזה.‬

94
00:08:33,090 --> 00:08:36,298
‫זאת השאיפה שלך עכשיו? מוות?‬

95
00:08:36,382 --> 00:08:38,173
‫יש מוצא אחר?‬

96
00:08:38,257 --> 00:08:41,090
‫זה החלון או הסכין. או לחכות לאבנט.‬

97
00:08:42,923 --> 00:08:46,215
‫תחסוך את הדאגות שלך, סקי.‬
‫לצערי, חסר לי האומץ.‬

98
00:08:46,798 --> 00:08:47,798
‫לך מכאן.‬

99
00:08:47,882 --> 00:08:50,423
‫אני לא זקוקה לעצתך על נישואים או אהבה‬

100
00:08:50,507 --> 00:08:52,673
‫או מה שאתה חושב שאתה מומחה בו היום.‬

101
00:08:54,840 --> 00:08:58,007
‫מעולם לא הבנתי כלום באהבה,‬

102
00:08:58,090 --> 00:09:01,507
‫או בקרב, או בפוליטיקה, או באמנות,‬

103
00:09:01,590 --> 00:09:03,590
‫או בכל דבר שהייתי אמור להבין.‬

104
00:09:03,673 --> 00:09:05,798
‫הייתי לוחם מסכן.‬

105
00:09:08,715 --> 00:09:13,173
‫הדבר היחיד שאי פעם ידעתי עליו הכול הוא את.‬

106
00:09:15,840 --> 00:09:18,965
‫הנה. מתנה ממני.‬

107
00:09:21,507 --> 00:09:22,423
‫סט של "גו"?‬

108
00:09:22,923 --> 00:09:25,007
‫הפסקנו לשחק כשהייתי בת 12.‬

109
00:09:26,090 --> 00:09:26,923
‫למה?‬

110
00:09:27,882 --> 00:09:29,548
‫כי ניצחתי אותך בכל פעם.‬

111
00:09:30,090 --> 00:09:30,923
‫למה?‬

112
00:09:31,507 --> 00:09:33,798
‫כי למדת.‬

113
00:09:36,882 --> 00:09:38,882
‫את נחושה בדעתך לכעוס עליי‬

114
00:09:40,132 --> 00:09:44,382
‫כאשר הדבר שאת כועסת עליו‬
‫הוא להיות רכוש של מישהו אחר.‬

115
00:09:44,465 --> 00:09:46,132
‫נשים לא צריכות להיות רכוש.‬

116
00:09:46,215 --> 00:09:47,673
‫אבל הן כאלה!‬

117
00:09:47,757 --> 00:09:51,965
‫ומחר, תהפכי מהרכוש של אבא שלך‬
‫לרכוש של מאסטר טקאיושי.‬

118
00:09:58,382 --> 00:10:00,632
‫תמיד ידעתי שהיום הזה יגיע.‬

119
00:10:01,382 --> 00:10:02,965
‫מאז שאימא שלך מתה,‬

120
00:10:03,673 --> 00:10:06,173
‫ניסיתי עם הזמן שהיה לי‬

121
00:10:06,257 --> 00:10:08,923
‫להכין אותך לעולם כפי שהוא,‬

122
00:10:09,007 --> 00:10:11,590
‫לא לעולם שהיית רוצה שיתקיים.‬

123
00:10:13,007 --> 00:10:14,798
‫בלי שאביך ידע,‬

124
00:10:15,382 --> 00:10:17,673
‫ולעיתים קרובות בלי שאת ידעת.‬

125
00:10:17,757 --> 00:10:22,090
‫את חושבת שהתגנבת לספרייה‬
‫כדי לקרוא כל השנים האלה?‬

126
00:10:22,632 --> 00:10:24,632
‫למה את חושבת שרצית?‬

127
00:10:25,132 --> 00:10:26,465
‫תדעי או לא,‬

128
00:10:26,548 --> 00:10:30,007
‫את מסוגלת לעשות יותר מאשר לשרוד כאן…‬

129
00:10:31,965 --> 00:10:33,507
‫אלא להצליח.‬

130
00:10:37,132 --> 00:10:39,090
‫תרחיבי את הטריטוריה שלך.‬

131
00:10:39,757 --> 00:10:43,007
‫תמצאי את החולשות. תלכדי.‬

132
00:10:45,132 --> 00:10:46,007
‫תנצחי.‬

133
00:10:46,715 --> 00:10:48,465
‫למדת.‬

134
00:10:50,257 --> 00:10:52,173
‫תפסיק להעמיד פנים שאתה אימא שלי.‬

135
00:10:53,840 --> 00:10:57,173
‫אחרי מחר, לא אהיה באחריותך שוב לעולם.‬

136
00:10:57,257 --> 00:10:58,882
‫תאשימי אותי אם את מוכרחה.‬

137
00:10:59,382 --> 00:11:00,257
‫תשנאי אותי.‬

138
00:11:02,215 --> 00:11:05,465
‫לא שימשתי טוב יותר כאימא מאשר כלוחם.‬

139
00:11:10,090 --> 00:11:12,382
‫אך נהניתי מהתפקיד יותר.‬

140
00:11:55,590 --> 00:11:57,090
‫מישהו התעורר.‬

141
00:11:57,715 --> 00:11:59,632
‫תגיד לי אם טייגן יתעורר.‬

142
00:12:00,382 --> 00:12:03,465
‫הודות למתמחה שלך, לא מתת.‬

143
00:12:04,215 --> 00:12:06,215
‫הנשמה שלך עקשנית.‬

144
00:12:10,465 --> 00:12:12,048
‫אני לא המתמחה של מיזו.‬

145
00:12:15,090 --> 00:12:16,173
‫האם טייגן יחיה?‬

146
00:12:17,923 --> 00:12:20,007
‫גם הנשמה שלו עקשנית.‬

147
00:12:27,715 --> 00:12:29,507
‫איך אוכל לעזור לך היום, מאסטר?‬

148
00:12:30,840 --> 00:12:33,340
‫כיבסתי את בגדיך. בטח לא ידעת שהם מלוכלכים.‬

149
00:12:33,423 --> 00:12:36,132
‫הם ייראו הרבה יותר יפים עכשיו. ולבנים.‬

150
00:12:36,215 --> 00:12:37,632
‫ידעת שהם לבנים?‬

151
00:12:37,715 --> 00:12:40,840
‫מאסטר אייג'י האגדי‬
‫ראוי לתחתונים לבנים נקיים.‬

152
00:12:40,923 --> 00:12:42,507
‫במיוחד אם הוא יאמן אותי.‬

153
00:12:44,340 --> 00:12:47,507
‫תוכל לעזור לי בכך שתספק דממה.‬

154
00:12:48,048 --> 00:12:49,548
‫גם אבא שלי אהב דממה.‬

155
00:12:55,048 --> 00:12:56,048
‫אתה בחיים.‬

156
00:12:56,882 --> 00:12:58,382
‫הכול כואב.‬

157
00:12:58,465 --> 00:12:59,632
‫זה סימן טוב.‬

158
00:13:00,882 --> 00:13:03,507
‫מלח ומעי דגים.‬

159
00:13:04,715 --> 00:13:05,882
‫קוהמה?‬

160
00:13:05,965 --> 00:13:06,882
‫קרוב.‬

161
00:13:09,798 --> 00:13:12,548
‫זו הנפחייה של מאסטר אייג'י.‬

162
00:13:13,257 --> 00:13:16,965
‫אז לכאן נעלמת לפני כל השנים האלה.‬

163
00:13:17,840 --> 00:13:19,465
‫כאן התאמנת.‬

164
00:13:19,548 --> 00:13:22,340
‫לאיש בעיר לא היה אכפת‬
‫אם אגווע ברעב או אמות.‬

165
00:13:22,423 --> 00:13:23,340
‫הוא הכניס אותי.‬

166
00:13:24,132 --> 00:13:25,715
‫תנוח. אני אחזור.‬

167
00:13:26,507 --> 00:13:29,340
‫רגע. אתה חייב לתת לי להודות לך‬
‫על כך שהצלת אותי.‬

168
00:13:30,090 --> 00:13:32,590
‫קשה מספיק להודות בכך.‬

169
00:13:33,548 --> 00:13:35,090
‫אתה לא חייב לי כלום.‬

170
00:13:47,423 --> 00:13:50,382
‫ליידי איטו קיוותה‬
‫שנסיעה תשפר את מצב רוחה של הגברת.‬

171
00:13:50,882 --> 00:13:52,382
‫תראי את העצים.‬

172
00:13:53,007 --> 00:13:55,715
‫זה כאילו הם פרחו במיוחד לכבוד החתונה.‬

173
00:13:55,798 --> 00:13:59,048
‫אפילו הזונות עובדות יום ולילה.‬

174
00:14:03,757 --> 00:14:05,340
‫תעצרו! תעצרו כאן.‬

175
00:14:12,423 --> 00:14:14,090
‫אתן רחוקות מאוד מהבית.‬

176
00:14:15,215 --> 00:14:16,173
‫כן, מדאם קאג'י.‬

177
00:14:16,257 --> 00:14:19,090
‫זו אני. או שאני צריכה לדקלם קצת רנגה?‬

178
00:14:21,465 --> 00:14:22,340
‫אקמי?‬

179
00:14:23,382 --> 00:14:26,007
‫אקמי! יש לך שיני רעיה.‬

180
00:14:26,798 --> 00:14:31,007
‫כל לקוח משלם במדינה‬
‫נמצא באדו בשביל פסטיבל האביב‬

181
00:14:31,090 --> 00:14:32,882
‫ואיזו חתונה מלכותית מפוארת.‬

182
00:14:32,965 --> 00:14:36,215
‫שכרנו חדרים בבית תה כאן ביושיווארה.‬

183
00:14:36,298 --> 00:14:38,507
‫עבדנו בכל הכביש המהיר בדרך לכאן.‬

184
00:14:38,590 --> 00:14:42,465
‫זיינו אותנו בכל 69 התחנות של נקאסנדו.‬

185
00:14:43,090 --> 00:14:47,090
‫אבל למה את כאן? ועם סמל השוגון?‬

186
00:14:48,382 --> 00:14:51,882
‫החתונה המלכותית המפוארת, כך נראה, היא שלי.‬

187
00:14:52,590 --> 00:14:56,048
‫רגע. החתונה הזאת היא החתונה שלך?‬

188
00:14:56,132 --> 00:14:57,923
‫היא באמת נסיכה אמיתית.‬

189
00:14:59,382 --> 00:15:02,715
‫כמובן. היא בטח גרה בטירה.‬

190
00:15:05,465 --> 00:15:07,965
‫אני במלכודת, מוקפת בנחשים.‬

191
00:15:08,048 --> 00:15:10,548
‫אני מוכנה להחליף את חיי איתך עכשיו.‬

192
00:15:10,632 --> 00:15:14,382
‫שירתנו את המפשעות המותשות מהכבישים‬
‫של כל הגברים כאן‬

193
00:15:14,465 --> 00:15:17,340
‫כדי להביע כבוד למשפחתך החדשה.‬

194
00:15:17,423 --> 00:15:21,548
‫את צריכה לשרת רק אחת, רחוצה.‬

195
00:15:21,632 --> 00:15:22,882
‫את לא מבינה.‬

196
00:15:22,965 --> 00:15:25,340
‫שהוא חיה? הוא חלש.‬

197
00:15:25,423 --> 00:15:28,090
‫הוא גבר. כל הגברים חלשים.‬

198
00:15:28,590 --> 00:15:30,840
‫אלה שמתנהגים כמו חיות הם החלשים ביותר.‬

199
00:15:30,923 --> 00:15:34,632
‫הם חודרים אל תוך נשים‬
‫וחושבים שזה הופך אותם לחזקים.‬

200
00:15:34,715 --> 00:15:37,132
‫כאשר באמת, השמוקים שלהם שבריריים.‬

201
00:15:37,882 --> 00:15:40,923
‫חשופים. ראית את זה בעצמך.‬

202
00:15:41,007 --> 00:15:43,840
‫הם רוצים שיחתלו אותם,‬
‫יפליקו להם ויניקו אותם,‬

203
00:15:43,923 --> 00:15:46,632
‫ואז ללכת בראש מורם כאילו הם כבשו צבא.‬

204
00:15:46,715 --> 00:15:48,715
‫תטפחי את חולשתו.‬

205
00:15:48,798 --> 00:15:50,215
‫תהיי הכוח שלו,‬

206
00:15:50,298 --> 00:15:52,632
‫והוא יסגוד לך.‬

207
00:15:54,090 --> 00:15:56,132
‫אני לא יודעת אם אני מסוגלת.‬

208
00:15:57,882 --> 00:16:00,507
‫תפסיקי לברוח מגברים ובחזרה אליהם,‬

209
00:16:00,590 --> 00:16:03,548
‫ותחליטי מה את רוצה לעצמך, לעזאזל.‬

210
00:16:05,382 --> 00:16:07,465
‫אני רוצה להיות בשליטה על חיי.‬

211
00:16:07,548 --> 00:16:10,923
‫אז קחי שליטה על שלו,‬

212
00:16:11,590 --> 00:16:12,840
‫נסיכה.‬

213
00:16:25,132 --> 00:16:26,382
‫מסכנה.‬

214
00:16:26,465 --> 00:16:29,507
‫האיש הלבן הזה יהרוג אותה עם כל השאר.‬

215
00:16:34,840 --> 00:16:36,923
‫לא אהיה לך לנטל זמן רב.‬

216
00:16:37,590 --> 00:16:39,590
‫היה לך מקום כאן פעם.‬

217
00:16:40,757 --> 00:16:43,382
‫אין לי מקום עד שאנקום את נקמתי.‬

218
00:16:44,007 --> 00:16:45,798
‫לשם כך, אני צריך את החרב שלי.‬

219
00:16:50,840 --> 00:16:52,423
‫תוכל לחבר אותם בחזרה?‬

220
00:16:52,923 --> 00:16:53,757
‫לא.‬

221
00:16:54,340 --> 00:16:56,007
‫שבור זה שבור.‬

222
00:16:56,923 --> 00:16:59,590
‫אז יש להמיס ולחשל אותה מחדש.‬

223
00:17:00,173 --> 00:17:02,840
‫החרב שלך נשברה כי התערובת הייתה שגויה.‬

224
00:17:03,590 --> 00:17:04,757
‫היא הייתה מושלמת.‬

225
00:17:04,840 --> 00:17:06,257
‫היא הייתה טהורה מדי.‬

226
00:17:08,173 --> 00:17:11,007
‫המתכת שלך רוצה להתמזג עם פלדה חדשה.‬

227
00:17:11,632 --> 00:17:13,215
‫יש לך פלדה בשבילי?‬

228
00:17:13,298 --> 00:17:14,215
‫לא.‬

229
00:17:14,715 --> 00:17:16,257
‫אז תן לי חרב.‬

230
00:17:16,757 --> 00:17:17,590
‫לא.‬

231
00:17:18,215 --> 00:17:21,632
‫האש בך משתוללת ללא שליטה.‬

232
00:17:24,923 --> 00:17:26,840
‫אני לא הילד שהכרת פעם.‬

233
00:17:27,465 --> 00:17:28,298
‫לא.‬

234
00:17:28,882 --> 00:17:31,590
‫הילד הזה יראה אותך ויברח.‬

235
00:17:32,548 --> 00:17:35,507
‫הילד הזה הבין את המשמעות של חרב,‬

236
00:17:36,090 --> 00:17:38,173
‫את הקו שמפריד בין החיים למוות.‬

237
00:17:39,965 --> 00:17:41,715
‫אין לי פלדה בשבילך.‬

238
00:17:47,048 --> 00:17:48,673
‫אז אכין אחת בעצמי.‬

239
00:18:20,715 --> 00:18:23,090
‫מיזו!‬

240
00:19:18,840 --> 00:19:20,382
‫איך ידעת שאני פה?‬

241
00:19:20,923 --> 00:19:23,757
‫אתה משתמש בכלים שלך במקום ידיים,‬

242
00:19:24,548 --> 00:19:25,590
‫מי יצר אותם?‬

243
00:19:29,215 --> 00:19:30,048
‫אני.‬

244
00:19:30,590 --> 00:19:31,423
‫למה?‬

245
00:19:32,007 --> 00:19:32,840
‫כדי להועיל.‬

246
00:19:33,340 --> 00:19:34,382
‫זה הכול?‬

247
00:19:42,048 --> 00:19:44,715
‫אני רוצה להיות סמוראי.‬
‫אני רוצה להיות דגול.‬

248
00:19:48,007 --> 00:19:50,673
‫רוב האנשים צוחקים כשאני אומר להם את זה.‬

249
00:19:51,590 --> 00:19:52,715
‫זה מצחיק?‬

250
00:19:53,507 --> 00:19:55,048
‫סמוראי צריך ידיים.‬

251
00:19:55,673 --> 00:19:56,965
‫באמת?‬

252
00:19:57,048 --> 00:19:59,132
‫כמו שיצרן חרבות צריך עיניים?‬

253
00:20:02,007 --> 00:20:03,215
‫הידיים שלך.‬

254
00:20:04,798 --> 00:20:07,173
‫תאונה או מלידה?‬

255
00:20:07,882 --> 00:20:08,715
‫מלידה.‬

256
00:20:09,965 --> 00:20:10,798
‫העיניים שלך?‬

257
00:20:11,840 --> 00:20:12,840
‫אש.‬

258
00:20:16,173 --> 00:20:17,965
‫ועכשיו, האש מקשיבה לך.‬

259
00:21:11,423 --> 00:21:13,757
‫עבדת כל הלילה. חשבתי שאולי תהיה רעב.‬

260
00:21:17,590 --> 00:21:20,007
‫כופתאות הדגים המפורסמות של איטגאקי הזקן.‬

261
00:21:20,715 --> 00:21:22,423
‫הדבר הטוב היחיד בקוהמה.‬

262
00:21:23,882 --> 00:21:25,840
‫מעולם לא טעמתי אותן.‬

263
00:21:25,923 --> 00:21:29,173
‫זוכר? הייתי רק כלב שאכל שאריות ביוב.‬

264
00:21:33,840 --> 00:21:34,715
‫הלהב שלך.‬

265
00:21:35,423 --> 00:21:37,257
‫הפלדה לא מוכנה להיווצר בשבילי.‬

266
00:21:37,798 --> 00:21:38,632
‫אז מה?‬

267
00:21:39,132 --> 00:21:42,423
‫אתה חייב לרדוף אחרי פאולר הבן זונה‬
‫לפני שיהיה מאוחר מדי.‬

268
00:21:42,507 --> 00:21:45,298
‫"החרב היא נשמתו של הסמוראי."‬

269
00:21:45,382 --> 00:21:48,715
‫לא, זה מה שאומרים לתלמידים חדשים בדוג'ו.‬

270
00:21:48,798 --> 00:21:51,423
‫אתה טוב. אולי טוב יותר ממני.‬

271
00:21:52,132 --> 00:21:55,215
‫ואף אחד לא טוב יותר ממני.‬

272
00:21:56,882 --> 00:21:58,632
‫תקשיב, הנשק לא משנה.‬

273
00:22:00,798 --> 00:22:02,382
‫אתה יכול להכות אותו בפטיש.‬

274
00:22:02,882 --> 00:22:04,173
‫הנה. קום.‬

275
00:22:04,673 --> 00:22:07,340
‫לא ימצא חן בעיני מאסטר אייג'י‬
‫שאתה מזיז דברים.‬

276
00:22:13,007 --> 00:22:14,965
‫כואב לי יותר מדי מכדי להילחם.‬

277
00:22:24,257 --> 00:22:26,257
‫אתה חושב שתוכל להפיל אותי פעמיים?‬

278
00:22:43,048 --> 00:22:44,257
‫אני…‬

279
00:22:44,923 --> 00:22:45,923
‫אני מצטער.‬

280
00:22:50,382 --> 00:22:51,798
‫אל תצטער, טייגן.‬

281
00:22:54,423 --> 00:22:55,298
‫טייגן?‬

282
00:22:56,173 --> 00:22:57,715
‫אני כנראה מתגעגע לאקמי.‬

283
00:23:00,965 --> 00:23:02,965
‫יש משהו שאני צריך לספר לך.‬

284
00:23:12,090 --> 00:23:14,007
‫לעולם לא תראה שוב את אקמי.‬

285
00:23:14,090 --> 00:23:15,007
‫מה?‬

286
00:23:15,090 --> 00:23:17,507
‫היא באדו, מתחתנת עם טקאיושי איטו.‬

287
00:23:18,048 --> 00:23:19,673
‫איך אתה יודע את זה?‬

288
00:23:19,757 --> 00:23:22,548
‫עמדתי מנגד כששומרי טוקונובו לקחו אותה.‬

289
00:23:23,048 --> 00:23:27,340
‫היא חיפשה אותי כדי להציל את האירוסים שלכם.‬
‫-ופשוט נתת להם לקחת אותה?‬

290
00:23:27,423 --> 00:23:29,215
‫זה היה לטובתה.‬

291
00:23:30,965 --> 00:23:32,090
‫אני חייב ללכת לאדו.‬

292
00:23:32,173 --> 00:23:35,840
‫לא. זה מסוכן מדי.‬
‫פאולר מתכנן מתקפה על טירת אדו.‬

293
00:23:35,923 --> 00:23:36,757
‫מה?‬

294
00:23:36,840 --> 00:23:40,590
‫ראיתי את התוכניות שלו.‬
‫יש לו צבא חמוש ברובים זרים.‬

295
00:23:40,673 --> 00:23:43,132
‫הוא חכם. הוא יתקוף בזמן מועצת הזקנים.‬

296
00:23:43,215 --> 00:23:45,298
‫ידעת כל הזמן הזה.‬

297
00:23:46,132 --> 00:23:49,423
‫השוגון בסכנה. אקמי בסכנה.‬

298
00:23:49,507 --> 00:23:51,632
‫איזה מין סמוראי אתה?‬

299
00:23:51,715 --> 00:23:54,048
‫אני אהרוג את פאולר.‬

300
00:23:54,132 --> 00:23:55,257
‫לא בגלל כבוד.‬

301
00:23:55,840 --> 00:23:56,757
‫בגלל שנאה.‬

302
00:23:57,298 --> 00:23:58,798
‫אתה באמת שד.‬

303
00:24:05,923 --> 00:24:10,965
‫אני נוסע לאדו כדי להזהיר את השוגון,‬
‫ואז אני אמצא אותך ואהרוג אותך.‬

304
00:24:21,548 --> 00:24:24,007
‫המתנה הכי גדולה שקיבלתי אי פעם‬

305
00:24:24,090 --> 00:24:27,923
‫הייתה מליידי איטו, שהעניקה לי שני בנים.‬

306
00:24:28,007 --> 00:24:29,923
‫כך שאם אמות,‬

307
00:24:30,007 --> 00:24:32,632
‫זה לא ישפיע על האומה,‬

308
00:24:32,715 --> 00:24:34,965
‫מלבד הטרחה של כמה תפילות.‬

309
00:24:36,840 --> 00:24:42,507
‫בשמחה אני מציע מושב‬
‫כדי לחגוג את האיחוד של בני השני,‬

310
00:24:42,590 --> 00:24:44,173
‫טקאיושי איטו,‬

311
00:24:44,257 --> 00:24:48,715
‫עם בתו היחידה של לורד דאיצ'י טוקונובו.‬

312
00:24:49,882 --> 00:24:54,215
‫כל אחד מכם נמצא כאן‬
‫בגלל מסירותכם המוכחת לשוגונות.‬

313
00:24:54,298 --> 00:24:58,132
‫מי ייתן והכלה תהיה נאמנה‬
‫כמו שהשבטים שלכם נאמנים לי.‬

314
00:24:59,548 --> 00:25:02,465
‫מי ייתן ורחמה יהיה פורה כמו השדות שלכם.‬

315
00:25:14,173 --> 00:25:15,007
‫יקירתי,‬

316
00:25:15,632 --> 00:25:19,382
‫הארוחה שלך הוכנה במיוחד בשבילך.‬

317
00:25:26,590 --> 00:25:30,007
‫כבד ארנב ברוטב זרע סוסים סמיך.‬

318
00:25:30,090 --> 00:25:31,298
‫לפוריות.‬

319
00:25:32,007 --> 00:25:34,673
‫אני מקווה שתוכלי למלא את חובותייך‬

320
00:25:34,757 --> 00:25:35,923
‫כרעיה במשפחת איטו.‬

321
00:25:41,173 --> 00:25:43,382
‫את תגלי שאני יכולה להתמודד עם כל דבר.‬

322
00:25:48,340 --> 00:25:51,090
‫מוח שועל מקורר בשביל חוכמה.‬

323
00:25:53,007 --> 00:25:55,673
‫נזיד מדם של עובר חזיר.‬

324
00:25:55,757 --> 00:25:57,923
‫לנעורים ולחיוניות.‬

325
00:26:05,507 --> 00:26:08,715
‫זה היה הרעיון של בעלך.‬

326
00:26:09,840 --> 00:26:11,882
‫כזה ילד מתוק.‬

327
00:26:49,507 --> 00:26:52,090
‫אז הכול התפורר.‬

328
00:26:53,798 --> 00:26:54,923
‫הפלדה שלך.‬

329
00:26:55,923 --> 00:26:58,173
‫אולי שד לא יכול לייצר פלדה.‬

330
00:26:59,215 --> 00:27:00,298
‫באמת?‬

331
00:27:02,465 --> 00:27:05,090
‫העולם רואה אותי בתור מפלצת שנואה.‬

332
00:27:05,673 --> 00:27:06,548
‫אונריו.‬

333
00:27:07,173 --> 00:27:08,715
‫גם אימי ראתה את זה‬

334
00:27:09,673 --> 00:27:11,007
‫ולא יכלה לאהוב אותי.‬

335
00:27:12,090 --> 00:27:13,298
‫אולי הם צודקים.‬

336
00:27:14,132 --> 00:27:16,673
‫לא אימנתי אותך להיות שד‬

337
00:27:17,257 --> 00:27:18,173
‫או בן אנוש.‬

338
00:27:19,007 --> 00:27:21,382
‫הראיתי לך איך להיות אמן.‬

339
00:27:22,382 --> 00:27:25,048
‫להיות אמן זה לעשות דבר אחד בלבד.‬

340
00:27:27,923 --> 00:27:28,798
‫תסתכל עליי.‬

341
00:27:29,715 --> 00:27:32,798
‫לא יכול להילחם, או לארוג, או לעבד אדמה.‬

342
00:27:33,423 --> 00:27:34,715
‫אני מייצר חרבות.‬

343
00:27:35,215 --> 00:27:38,173
‫אני מבשל בשביל כוח כדי ליצור חרבות טובות.‬

344
00:27:39,423 --> 00:27:43,465
‫אני לומד את הסוטרות שיטהרו את ליבי‬
‫כדי ליצור חרבות טובות.‬

345
00:27:44,423 --> 00:27:46,090
‫אתה חושב שנקמה היא אמנות?‬

346
00:27:46,923 --> 00:27:50,007
‫חרבות, סירים, נודלס, מוות.‬

347
00:27:50,715 --> 00:27:52,965
‫הכול אותו דבר עבור אמן.‬

348
00:27:54,298 --> 00:27:55,798
‫אז אני אמן גרוע.‬

349
00:27:58,132 --> 00:28:01,382
‫אמן נותן את כל מה שיש לו לאמנות,‬

350
00:28:01,465 --> 00:28:02,340
‫את השלם.‬

351
00:28:04,257 --> 00:28:06,798
‫את החוזקים והחולשות שלך,‬

352
00:28:06,882 --> 00:28:10,132
‫את האהבות והבושות שלך.‬

353
00:28:11,382 --> 00:28:13,340
‫אולי את האנשים שאספת.‬

354
00:28:16,007 --> 00:28:18,798
‫הכנתי את הלהבים הכי טובים שלי‬
‫כשהיה לי מתמחה.‬

355
00:28:20,382 --> 00:28:22,132
‫חשבתי שעצבנתי אותך.‬

356
00:28:22,715 --> 00:28:23,798
‫שני הדברים נכונים.‬

357
00:28:26,132 --> 00:28:29,757
‫אולי יש בך שד, אבל יש יותר מכך.‬

358
00:28:30,923 --> 00:28:32,923
‫אם לא תזמין את השלם,‬

359
00:28:33,632 --> 00:28:35,465
‫השד ייקח שני כיסאות,‬

360
00:28:35,965 --> 00:28:37,965
‫והאמנות שלך תסבול.‬

361
00:28:39,007 --> 00:28:40,132
‫אז מה לעשות?‬

362
00:28:41,548 --> 00:28:43,590
‫אני יודע רק להכין חרבות.‬

363
00:28:44,173 --> 00:28:46,507
‫בכל בוקר אני מצית אש,‬

364
00:28:47,757 --> 00:28:49,798
‫ומתחיל מחדש.‬

365
00:29:27,673 --> 00:29:30,673
‫כמו טופו שמוכן להיאכל.‬

366
00:29:31,340 --> 00:29:33,423
‫מאסטר טקאיושי שלח לך מתנה.‬

367
00:29:34,340 --> 00:29:36,590
‫מאחר שנהנית כל כך מארוחת הערב שלך,‬

368
00:29:36,673 --> 00:29:38,798
‫הוא סיפק לך ארוחת בוקר וצהריים.‬

369
00:29:51,715 --> 00:29:55,382
‫זה מצחיק לענות אותי?‬
‫להרוג את הציפור שלי ולגרום לי לאכול אותה?‬

370
00:29:55,465 --> 00:29:56,757
‫לתת לי עוד שתיים?‬

371
00:29:59,465 --> 00:30:00,673
‫תגיד משהו.‬

372
00:30:00,757 --> 00:30:02,798
‫או שלמטה מכבודך לדבר איתי?‬

373
00:30:06,090 --> 00:30:08,465
‫זו הייתה… התנצלות…‬

374
00:30:09,298 --> 00:30:11,757
‫על אימא שלי.‬

375
00:30:30,173 --> 00:30:31,007
‫אני מבינה.‬

376
00:30:32,632 --> 00:30:34,298
‫המתנה שלך הייתה כנה.‬

377
00:30:35,132 --> 00:30:37,632
‫האם בעלי יכול לסלוח לי על כך שהכיתי אותו?‬

378
00:30:44,007 --> 00:30:46,798
‫לבעלי אין סיבה להתבייש עם אשתו,‬

379
00:30:47,590 --> 00:30:49,507
‫והוא לא צריך להאיץ בתשובתו.‬

380
00:30:50,090 --> 00:30:53,090
‫המורה המבריק ביותר שהיה לי אי פעם גמגם.‬

381
00:30:53,173 --> 00:30:54,673
‫מורים נחותים ממנו צחקו,‬

382
00:30:55,173 --> 00:30:58,382
‫אבל ידעתי שזה כי המוח שלו‬
‫היה מלא כל כך במחשבות,‬

383
00:30:58,465 --> 00:31:00,257
‫שהפה שלו פשוט לא עמד בקצב.‬

384
00:31:01,507 --> 00:31:03,257
‫כשהוא דקלם שירה,‬

385
00:31:03,340 --> 00:31:07,132
‫המילים התמלאו במשמעות ומילאו אותי באש.‬

386
00:31:07,923 --> 00:31:10,757
‫תמיד הייתי מאוהבת בו קשות.‬

387
00:31:12,673 --> 00:31:13,507
‫שוב,‬

388
00:31:14,173 --> 00:31:16,673
‫האם בעלי יכול לסלוח לי על כך שהכיתי אותו?‬

389
00:31:18,882 --> 00:31:20,007
‫כן.‬

390
00:31:21,590 --> 00:31:24,298
‫האם בעלי ידקלם בשבילי?‬

391
00:31:54,965 --> 00:31:55,840
‫רינגו.‬

392
00:32:01,507 --> 00:32:03,257
‫אתה מכיר את סוטרת הלב?‬

393
00:32:05,673 --> 00:32:08,548
‫"הגוף הוא ריקנות, וריקנות היא גוף.‬

394
00:32:09,423 --> 00:32:11,423
‫"כל הדברים ריקים בלבד."‬

395
00:32:12,007 --> 00:32:14,840
‫"שום דבר לא נולד, שום דבר לא נשבר…"‬

396
00:32:26,965 --> 00:32:29,507
‫יש דברים שאני לא יכולה לעשות לבד.‬

397
00:32:58,465 --> 00:32:59,715
‫אני רוצה לשמוע אותך.‬

398
00:33:03,632 --> 00:33:04,465
‫תמשיך.‬

399
00:33:08,715 --> 00:33:11,757
‫"ולו רק הערב.‬

400
00:33:13,298 --> 00:33:14,965
‫"בואי נחלוק את הכרית הזאת.‬

401
00:33:18,673 --> 00:33:21,173
‫"כי נסעתי זמן רב‬

402
00:33:22,423 --> 00:33:26,590
‫"בנתיב חלומותיי כדי למצוא מציאות."‬

403
00:34:46,465 --> 00:34:49,882
‫חיפשתי בכל סירה ובכל עגלה בכל חוף,‬

404
00:34:50,507 --> 00:34:51,882
‫ולא מצאתי כלום.‬

405
00:34:53,007 --> 00:34:55,132
‫אין רובים מערביים ביפן.‬

406
00:34:55,673 --> 00:34:58,173
‫אני חושש שהאדם הלבן שלך הוא רמאי,‬

407
00:34:58,257 --> 00:35:00,215
‫ואתה בדרך אל מותך.‬

408
00:35:03,507 --> 00:35:04,340
‫מכתב?‬

409
00:35:05,215 --> 00:35:06,298
‫רק עסקים.‬

410
00:35:06,965 --> 00:35:10,048
‫תסיים את העסקים שלך.‬
‫יש לי משהו להראות לך.‬

411
00:35:10,923 --> 00:35:13,090
‫צעצוע נוצץ חדש.‬

412
00:35:15,548 --> 00:35:19,048
‫ביקשתי שני אנשים מורשעים. הם שלחו ארבעה.‬

413
00:35:19,548 --> 00:35:21,298
‫נחמד שמכבדים אותך.‬

414
00:35:31,298 --> 00:35:32,507
‫קדימה.‬

415
00:35:33,257 --> 00:35:34,840
‫נראה למה אתה מסוגל.‬

416
00:35:45,507 --> 00:35:46,340
‫תורי.‬

417
00:35:46,882 --> 00:35:49,798
‫הגיע הזמן לבחון את הרובים שלנו.‬

418
00:35:50,882 --> 00:35:51,840
‫הרובים שלנו?‬

419
00:35:52,382 --> 00:35:55,257
‫אני לא מבין. איפה הם?‬

420
00:35:58,882 --> 00:36:00,173
‫הם ממש כאן.‬

421
00:36:00,257 --> 00:36:02,257
‫כמובן, נאלצתי לשנות את העיצובים‬

422
00:36:02,340 --> 00:36:06,298
‫כדי להכניס 2,000 רובים‬
‫מהמדינה שלי אל שלך בלי שיבחינו בהם.‬

423
00:36:06,882 --> 00:36:10,173
‫ההיסטוריה של ארצי היא של ייצור סבל.‬

424
00:36:10,257 --> 00:36:12,257
‫הייתי ילד כשמשפחת טיודור‬

425
00:36:12,340 --> 00:36:16,090
‫שרפה כל דבר מזון שהמורדים תחת או'ניל‬
‫עשויים היו לחשוב לאכול.‬

426
00:36:16,173 --> 00:36:18,048
‫גווענו ברעב. כולם גוועו ברעב.‬

427
00:36:18,548 --> 00:36:21,673
‫פיות המתים הוכתמו בירוק מלעיסת סרפדים.‬

428
00:36:21,757 --> 00:36:23,507
‫אתה מקבל תושייה בזמן רעב.‬

429
00:36:23,590 --> 00:36:25,673
‫ההורים שלי מתו מוקדם,‬

430
00:36:25,757 --> 00:36:28,882
‫השאירו אותי ואת אחותי לתפוס חולדות.‬

431
00:36:29,382 --> 00:36:33,798
‫החולדות אזלו מהר. האכלתי את אחותי בדם שלי.‬

432
00:36:33,882 --> 00:36:36,507
‫זה השאיר אותה בחיים שבועיים נוספים.‬

433
00:36:37,132 --> 00:36:38,715
‫לא ישנתי במשך שלושה ימים‬

434
00:36:38,798 --> 00:36:42,840
‫כדי להגן על גופה מהמורעבים‬
‫עד שהאדמה הפשירה.‬

435
00:36:43,548 --> 00:36:46,465
‫הוצאתי את הכליות שלה וקברתי אותה.‬

436
00:36:47,298 --> 00:36:49,173
‫שומניות כמו אפונה.‬

437
00:36:49,257 --> 00:36:55,132
‫לא אכלתי אפילו ארוחה אחת מאז‬
‫בלי לחשוב על הביס הזה.‬

438
00:36:55,632 --> 00:36:59,173
‫זה היה הדבר האחרון שעשיתי כי הייתי חייב.‬

439
00:37:00,257 --> 00:37:02,590
‫אני שולט בחיי עכשיו.‬

440
00:37:05,298 --> 00:37:06,257
‫בכל ביס.‬

441
00:37:31,673 --> 00:37:34,882
‫מאסטר צ'יבה ניסה לגנוב את המשלוח שלי.‬

442
00:37:34,965 --> 00:37:38,090
‫אני חושב שהוא התכוון‬
‫להוביל את ההפיכה בלעדינו.‬

443
00:37:40,132 --> 00:37:41,632
‫אתה רוצה את האגודלים שלו?‬

444
00:37:45,090 --> 00:37:46,715
‫מה עם החיילים שלו?‬

445
00:37:46,798 --> 00:37:48,048
‫הם החיילים שלך עכשיו.‬

446
00:37:49,423 --> 00:37:51,757
‫נראה שאיבדנו את האיש שלנו בפנים.‬

447
00:37:52,590 --> 00:37:55,090
‫נראה שתיאלץ לבצע את התפקיד של צ'יבה בטירה.‬

448
00:37:59,007 --> 00:38:00,298
‫אתה חושב שתסתדר?‬

449
00:38:18,090 --> 00:38:21,507
‫חרב מהפלדה הזאת יכולה להרוג אל.‬

450
00:38:23,382 --> 00:38:26,673
‫אתה תיצור ממנה להב שראוי למטרה שלך.‬

451
00:38:28,215 --> 00:38:30,132
‫לא. אתה צודק.‬

452
00:38:30,632 --> 00:38:32,590
‫לא מגיעה לי חרב. עדיין לא.‬

453
00:38:34,298 --> 00:38:35,632
‫הפלדה הזאת בשבילך.‬

454
00:38:37,173 --> 00:38:40,340
‫עליי ללכת לאדו‬
‫ולהרוג את האיש שנשבעתי להרוג.‬

455
00:38:40,423 --> 00:38:42,465
‫אם אצליח ואישאר בחיים,‬

456
00:38:42,548 --> 00:38:43,673
‫אני אחזור.‬

457
00:38:43,757 --> 00:38:46,840
‫ואתה תוכל להחליט‬
‫אם אני ראוי לחרב מהמתכת הזו‬

458
00:38:47,340 --> 00:38:48,465
‫שנוצרה בידך.‬

459
00:38:55,298 --> 00:38:57,840
‫סלח לי על כך שאני הולך, מאסטר אייג'י.‬

460
00:38:57,923 --> 00:38:59,882
‫אני יודע שהתרגשת להיות המורה שלי,‬

461
00:38:59,965 --> 00:39:00,923
‫אולי למשך שנים.‬

462
00:39:01,923 --> 00:39:03,132
‫אבל המאסטר זקוק לי.‬

463
00:39:10,465 --> 00:39:11,882
‫להתראות, אבי החרב.‬

464
00:39:22,007 --> 00:39:23,673
‫ביי, אבי החרב!‬

465
00:39:39,048 --> 00:39:42,757
‫אספו את מיטלטליכן.‬
‫שירותיכן אינם נדרשים עוד.‬

466
00:39:43,715 --> 00:39:47,632
‫תגידו לליידי איטו שהיא יכולה להפסיק‬
‫לאצור את הארוחות ואת החברה שלי.‬

467
00:39:49,465 --> 00:39:51,090
‫אבל מי יטפל בך?‬

468
00:39:57,298 --> 00:39:59,257
‫הנסיכה זימנה אותנו.‬

469
00:40:00,798 --> 00:40:02,173
‫זה לא זימון.‬

470
00:40:02,798 --> 00:40:05,173
‫זו הצעה עסקית, מדאם קאג'י.‬

471
00:40:05,757 --> 00:40:09,465
‫עכשיו יש לי כסף משלי‬
‫ואני רוצה לקנות את החוזים של הנשים שלך.‬

472
00:40:10,298 --> 00:40:11,173
‫את כולם.‬

473
00:40:13,590 --> 00:40:15,382
‫פי חמישה ממה שכל אחת חייבת לך.‬

474
00:40:15,965 --> 00:40:17,632
‫באילו תנאים?‬

475
00:40:17,715 --> 00:40:18,840
‫אין תנאים,‬

476
00:40:18,923 --> 00:40:22,715
‫מלבד העובדה שכל אישה‬
‫תראה בעצמה חופשייה וחופשייה ללכת.‬

477
00:40:25,007 --> 00:40:26,798
‫אני לא צריכה להפוך לזונה?‬

478
00:40:27,548 --> 00:40:29,382
‫את לא חייבת לנו.‬

479
00:40:29,465 --> 00:40:30,298
‫לא.‬

480
00:40:30,840 --> 00:40:33,673
‫אבל נראה שהחלטתי‬
‫מה אני רוצה לעצמי, לעזאזל.‬

481
00:40:34,173 --> 00:40:37,048
‫בנוסף, אני מוצאת את עצמי‬
‫זקוקה למלוות חדשות.‬

482
00:40:37,590 --> 00:40:40,798
‫שכר טוב, בגדים חדשים.‬
‫אבל תצטרכו לגור כאן.‬

483
00:40:43,132 --> 00:40:45,965
‫כאן? בארמון שלך?‬

484
00:40:46,798 --> 00:40:51,757
‫יש כאן הזדמנויות. אך עליי ללמוד עוד הרבה.‬
‫אני צריכה חברות שאוכל לבטוח בהן.‬

485
00:40:52,257 --> 00:40:54,257
‫חברות שמנוסות בעולם.‬

486
00:41:04,507 --> 00:41:06,840
‫זה הדבר הכי טוב שקרה לי אי פעם.‬

487
00:41:07,423 --> 00:41:09,923
‫אלוהים. אני לא מאמינה.‬

488
00:41:14,007 --> 00:41:16,090
‫התכוונתי לזה. אם את לא רוצה להישאר…‬

489
00:41:17,507 --> 00:41:19,382
‫הייתי נוראה כלפייך,‬

490
00:41:20,173 --> 00:41:21,882
‫ואת מציעה לי את זה?‬

491
00:41:23,923 --> 00:41:27,340
‫בבקשה. אקמי, בבקשה תקשיבי לי.‬

492
00:41:27,423 --> 00:41:28,757
‫את חייבת לעזוב.‬

493
00:41:29,298 --> 00:41:31,173
‫את בסכנה נוראה כאן.‬

494
00:41:34,590 --> 00:41:37,132
‫אבא, לא ידעתי מה לעשות חוץ מלבוא אליך.‬

495
00:41:37,215 --> 00:41:39,798
‫תספרי לו את מה שסיפרת לי. קדימה.‬

496
00:41:41,048 --> 00:41:43,715
‫יש מזימה נגד השוגונות.‬

497
00:41:43,798 --> 00:41:46,673
‫אדם לבן מתכנן לתקוף את טירת אדו‬

498
00:41:46,757 --> 00:41:49,257
‫ולהרוג את השוגון איטו ואת כל משפחתו.‬

499
00:41:49,340 --> 00:41:51,382
‫את כל מי שבתוך חומות הטירה.‬

500
00:41:51,465 --> 00:41:54,423
‫יש לו צבא, רובים זרים,‬

501
00:41:54,507 --> 00:41:56,215
‫שותפים בתוך חצר המלוכה.‬

502
00:41:58,048 --> 00:41:59,173
‫הוא אמר מתי?‬

503
00:41:59,715 --> 00:42:01,215
‫באספת הלורדים.‬

504
00:42:01,298 --> 00:42:03,298
‫אתה חייב לעזוב עכשיו.‬

505
00:42:06,090 --> 00:42:07,048
‫תודה.‬

506
00:42:07,132 --> 00:42:08,715
‫ייתכן שהצלת את כולנו,‬

507
00:42:09,298 --> 00:42:10,632
‫כולל את הבת שלי.‬

508
00:42:11,632 --> 00:42:13,048
‫מי עוד יודע את זה?‬

509
00:42:14,507 --> 00:42:15,340
‫אף אחד.‬

510
00:42:15,965 --> 00:42:17,632
‫אני לא יכול להודות לך מספיק.‬

511
00:42:26,798 --> 00:42:27,632
‫איסה.‬

512
00:42:29,507 --> 00:42:30,923
‫אמרתי לך לבטוח בי.‬

513
00:42:32,798 --> 00:42:36,007
‫לא תהיי נשואה לאיזה גבר נורא לזמן רב.‬

514
00:42:45,382 --> 00:42:47,257
‫את חברה בשבט איטו עכשיו.‬

515
00:42:47,923 --> 00:42:51,590
‫האנשים יתאספו סביבך כשהשוגון ובניו ייעלמו,‬

516
00:42:52,965 --> 00:42:55,132
‫וזה יאפשר לכוחם ליפול לידי…‬

517
00:42:57,298 --> 00:42:59,215
‫יחד עם שותפיי החדשים.‬

518
00:42:59,715 --> 00:43:01,382
‫רבים ימותו.‬

519
00:43:03,132 --> 00:43:06,507
‫את תהיי בטוחה כאן עד שזה ייגמר.‬

520
00:43:07,757 --> 00:43:10,423
‫ואז תוכלי להודות לי.‬

521
00:43:13,590 --> 00:43:14,757
‫לא!‬

522
00:44:02,132 --> 00:44:04,215
‫תרגום כתוביות: ג'ניה ליטבאק‬