1
00:00:18,043 --> 00:00:20,003
‫אל תדאגי, דיונונית קטנה.‬

2
00:00:20,083 --> 00:00:23,603
‫נשאר לך רק יום אחד ‬
‫לבלות בחברת הסבא הזקן שלך‬

3
00:00:23,683 --> 00:00:25,443
‫לפני שאימא ואבא שלך יחזרו.‬

4
00:00:25,523 --> 00:00:31,803
‫תתעודדי, ספחת. ‬
‫אולי יש לי עוד הפתעה בשבילך.‬

5
00:00:33,763 --> 00:00:35,443
‫צעדים מסתוריים.‬

6
00:00:37,443 --> 00:00:39,163
‫שלום.‬
‫-סבתא!‬

7
00:00:40,083 --> 00:00:43,563
‫זאב ים, לא אמרת לי שתפסת בתולת ים.‬

8
00:00:43,643 --> 00:00:45,483
‫שלום, קטנטונת.‬

9
00:00:45,563 --> 00:00:47,803
‫התגעגעתי אלייך כל כך.‬

10
00:00:47,883 --> 00:00:50,243
‫שנינו התגעגענו אלייך. איך היה ביפן?‬

11
00:00:50,323 --> 00:00:52,523
‫יש לי מתנות בשבילכם.‬

12
00:00:54,443 --> 00:00:55,483
‫את יודעת מה זה?‬

13
00:00:56,763 --> 00:00:59,643
‫סיפרת לי על זה. זה "הימיטסו באקו".‬

14
00:00:59,723 --> 00:01:01,843
‫הדרך היחידה לפתוח את תיבת הפאזל‬

15
00:01:01,923 --> 00:01:05,363
‫היא אם עושים מהלכים מסוימים בסדר הנכון.‬

16
00:01:06,203 --> 00:01:07,683
‫בואי נראה אם תצליחי.‬

17
00:01:21,003 --> 00:01:24,843
‫מאדי, את מנסה כבר שעות. הגיע הזמן לישון.‬

18
00:01:25,483 --> 00:01:28,483
‫מה אגיד להורים שלך מחר כשתהיי חצי ישנה?‬

19
00:01:28,563 --> 00:01:30,243
‫לעולם לא אצליח לפתוח אותה.‬

20
00:01:33,083 --> 00:01:34,443
‫תהיי סבלנית.‬

21
00:01:38,563 --> 00:01:40,323
‫את חושבת על השריפה לפעמים?‬

22
00:01:42,163 --> 00:01:47,283
‫העבר מכאיב רק אם נותנים לו להכאיב.‬
‫לכן אנחנו יוצרים זיכרונות חדשים.‬

23
00:01:50,363 --> 00:01:51,243
‫זה נכון.‬

24
00:01:51,883 --> 00:01:54,003
‫אולי את רק צריכה ל...‬

25
00:01:57,243 --> 00:01:58,843
‫לתת לתשובות לבוא אלייך.‬

26
00:02:22,283 --> 00:02:23,203
‫עכשיו לישון.‬

27
00:02:25,803 --> 00:02:26,643
‫לילה טוב.‬

28
00:02:28,443 --> 00:02:29,563
‫לילה טוב, סבתא.‬

29
00:02:32,483 --> 00:02:34,923
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

30
00:02:56,443 --> 00:02:59,723
‫- האי כף מרסי ‬
‫טרה אוסטרליס -‬

31
00:03:36,523 --> 00:03:42,043
‫ואחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, ‬
‫לשנות, שבע ושמונה.‬

32
00:03:42,123 --> 00:03:44,123
‫ולעבור. ולעבור.‬

33
00:03:44,723 --> 00:03:47,243
‫ואחת, שתיים, שלוש, ארבע.‬

34
00:03:47,323 --> 00:03:49,963
‫ערבסק אחת, שתיים, שלוש, ארבע.‬

35
00:03:50,043 --> 00:03:52,483
‫לסגור מאחור, שש, שבע, שמונה.‬

36
00:03:52,563 --> 00:03:55,163
‫רברנס, שתיים, שלוש, ארבע.‬

37
00:03:55,243 --> 00:03:57,883
‫קרטסי, חמש, שש, שבע, שמונה.‬

38
00:03:57,963 --> 00:04:02,683
‫אחת, שתיים, שלוש, ארבע, ‬
‫חמש, שש, שבע, שמונה.‬

39
00:04:03,563 --> 00:04:05,643
‫תודה לכולם. עבודה נהדרת היום.‬

40
00:04:07,963 --> 00:04:11,163
‫לא לשכוח, ‬
‫החזרה ביום רביעי מתחילה בשלוש, לא בארבע.‬

41
00:04:11,243 --> 00:04:12,163
‫בסדר, מיס טי.‬

42
00:04:20,443 --> 00:04:22,883
‫אימא, הכול בסדר?‬
‫-כמובן.‬

43
00:04:23,403 --> 00:04:26,083
‫פשוט לא הייתי כאן כבר הרבה זמן.‬

44
00:04:26,763 --> 00:04:29,003
‫הזמן פשוט חומק לו.‬

45
00:04:29,563 --> 00:04:32,363
‫כל פגישה שאני משתתפת בה ‬
‫היא רסיטל ריקוד שאני מחמיצה.‬

46
00:04:32,443 --> 00:04:35,323
‫כל רסיטל ריקוד שאני נוכחת בו‬
‫הוא פגישה נוספת שאני מחמיצה.‬

47
00:04:38,523 --> 00:04:39,403
‫את יודעת,‬

48
00:04:40,283 --> 00:04:42,883
‫ריקוד דורש אומץ ומשמעת.‬

49
00:04:44,123 --> 00:04:46,203
‫המשמעת שלך קצת לוקה בחסר.‬

50
00:04:47,643 --> 00:04:51,803
‫אבל את צוללת לאוקיינוס ללא פחד,‬

51
00:04:52,403 --> 00:04:56,883
‫שוחה עם כרישים ואלוהים יודע מה עוד.‬

52
00:04:57,963 --> 00:05:00,563
‫יש לך אומץ, אנה.‬

53
00:05:03,283 --> 00:05:04,603
‫אני גאה בך מאוד.‬

54
00:05:06,843 --> 00:05:10,883
‫אולי הגזמתי קצת כשהחלטתי לסגור את המועדון.‬

55
00:05:10,963 --> 00:05:13,923
‫אני יודעת שהשבועות האחרונים‬
‫היו קשים מאוד לכולם.‬

56
00:05:14,003 --> 00:05:18,203
‫אז מיד אחרי יום הישועה,‬

57
00:05:18,283 --> 00:05:22,643
‫אולי נוכל לדבר על ‬
‫פתיחת מועדון הצלילה מחדש.‬

58
00:05:22,723 --> 00:05:24,403
‫תודה, אימא. ‬

59
00:05:33,723 --> 00:05:36,483
‫טוב, הפגישה שלי ב-11 מחכה.‬

60
00:05:38,083 --> 00:05:39,163
‫נתראה בבית.‬

61
00:05:50,563 --> 00:05:52,683
‫"אל תהססי‬
‫תשאפי פנימה‬

62
00:05:52,763 --> 00:05:55,403
‫תרימי את הרגליים ‬

63
00:05:57,723 --> 00:06:00,803
‫ותביני שהדברים שאת אומרת‬

64
00:06:00,883 --> 00:06:05,003
‫מגיעים מפעימות ליבך‬

65
00:06:06,723 --> 00:06:11,283
‫ועם השמש השוקעת‬
‫הפחדים שלך נעלמים‬

66
00:06:11,363 --> 00:06:14,203
‫אז קחי את הנשימה האחרונה של היום ‬

67
00:06:14,283 --> 00:06:16,483
‫כשהלילה מתחיל לזרוח ‬

68
00:06:16,563 --> 00:06:19,243
‫פשוט תפקחי את העיניים ‬

69
00:06:19,323 --> 00:06:22,883
‫הסיפור שלך בעיצומו ‬

70
00:06:23,803 --> 00:06:26,523
‫אז פשוט תני לו לקרות‬

71
00:06:27,643 --> 00:06:30,723
‫פשוט תני לו לקרות"‬

72
00:06:32,003 --> 00:06:34,603
‫לחשוב שהכרתי אותה‬
‫לפני שהיא נעשתה מפורסמת.‬

73
00:06:35,523 --> 00:06:37,803
‫את והיידן יכולים לעשות תקליט ביחד.‬

74
00:06:39,283 --> 00:06:40,163
‫בשבילי?‬

75
00:06:42,523 --> 00:06:45,203
‫אני לא חושבת ‬
‫שמוזיקת פולק אינדי היא הטעם שלו.‬

76
00:06:46,043 --> 00:06:51,323
‫אבל השיר שהוא כתב לסטיבי היה ממש מקסים.‬

77
00:06:53,243 --> 00:06:54,403
‫מה?‬

78
00:06:55,763 --> 00:06:56,763
‫את יפהפייה.‬

79
00:07:01,283 --> 00:07:03,803
‫אני צריכה...‬
‫-את צריכה להרשות לקחת אותך לבלות.‬

80
00:07:04,723 --> 00:07:05,723
‫אני מכיר מקום.‬

81
00:07:06,363 --> 00:07:08,443
‫כן?‬
‫-כן.‬

82
00:07:13,003 --> 00:07:13,963
‫איזי!‬

83
00:07:15,643 --> 00:07:17,203
‫בואי, אנחנו נאחר!‬

84
00:07:18,403 --> 00:07:19,243
‫היי, חבר'ה.‬

85
00:07:19,323 --> 00:07:22,803
‫סליחה, אנחנו... הרסנו משהו?‬

86
00:07:22,883 --> 00:07:26,443
‫אני מצטערת, הרסנו, נכון?‬
‫טעות שלנו. אנחנו נחכה שם.‬

87
00:07:26,523 --> 00:07:27,843
‫כן. תמשיכו.‬

88
00:07:29,443 --> 00:07:31,043
‫טוב שיש חברים.‬

89
00:07:35,443 --> 00:07:36,523
‫יום חמישי?‬

90
00:07:36,603 --> 00:07:37,603
‫יום חמישי.‬

91
00:07:42,563 --> 00:07:46,043
‫נשאיר אותו מורדם לעוד יום‬
‫עד שהנפיחות תיעלם לגמרי.‬

92
00:07:46,123 --> 00:07:48,483
‫תודה, דוקטור. נתראה מחר.‬

93
00:07:48,563 --> 00:07:50,923
‫תתקשרי אליי אם תבחיני בשינוי במצבו.‬

94
00:07:51,003 --> 00:07:52,323
‫אנחנו צריכות להפסיק.‬

95
00:07:52,403 --> 00:07:53,883
‫כן, זה לא ממש מגניב לרגל.‬

96
00:07:53,963 --> 00:07:57,963
‫אבל את, הנרי, העץ. זה היה כל כך רומנטי.‬

97
00:07:58,043 --> 00:07:59,443
‫היא באה!‬

98
00:08:01,323 --> 00:08:05,163
‫בנות, אני יודעת שאתן מודאגות‬
‫ביחס למצבו של לאוניד,‬

99
00:08:05,243 --> 00:08:07,603
‫אבל זה לא מנומס לצותת.‬

100
00:08:07,683 --> 00:08:09,723
‫לא... אנחנו רק...‬

101
00:08:10,323 --> 00:08:13,483
‫התבוננו בצירי הדלת הזאת. רנה, הם איטלקיים?‬

102
00:08:13,563 --> 00:08:15,443
‫הם יפהפ...‬
‫-מה שלומו?‬

103
00:08:15,523 --> 00:08:18,043
‫הוא יהיה בסדר, אבל הוא זקוק למנוחה.‬

104
00:08:18,123 --> 00:08:19,443
‫נוכל להודות למזלנו‬

105
00:08:19,523 --> 00:08:21,963
‫שהרופא הטוב ביותר באי עומד לרשותנו.‬

106
00:08:22,043 --> 00:08:23,123
‫הרופא היחיד.‬

107
00:08:23,203 --> 00:08:27,763
‫עכשיו, אני אוסרת על מישהי מכן‬
‫להתקרב לחדר האורחים שלנו, זה ברור?‬

108
00:08:37,203 --> 00:08:38,203
‫לאוניד המסכן.‬

109
00:08:39,443 --> 00:08:40,723
‫מי היה הצוללן הזה?‬

110
00:08:40,803 --> 00:08:43,923
‫אנחנו חושבות ‬
‫שזה היה אותו אדם שפרץ למועדון?‬

111
00:08:44,003 --> 00:08:46,523
‫אם אותו אדם תקף את לאוניד,‬

112
00:08:46,603 --> 00:08:49,643
‫הוא יודע שאנחנו בעקבותיו,‬
‫ועלינו להיות זהירות מאוד.‬

113
00:08:50,363 --> 00:08:51,203
‫אני מסכימה.‬

114
00:08:51,723 --> 00:08:54,563
‫אני לא רוצה להרים ידיים,‬
‫אבל מי שאחראי להיעלמותה של לורן,‬

115
00:08:54,643 --> 00:08:57,163
‫פצע את לאוניד קשה.‬
‫-בדיוק.‬

116
00:08:57,243 --> 00:09:00,563
‫לאוניד סיכן את חייו ‬
‫כדי לגלות מה קרה ללורן.‬

117
00:09:00,643 --> 00:09:03,283
‫הצוללן עם המסכה חיפש את שאר התכשיטים,‬

118
00:09:03,363 --> 00:09:06,203
‫אבל הוא לא יודע...‬
‫-הוא לא יודע שמצאנו את השרשרת.‬

119
00:09:09,923 --> 00:09:11,443
‫איפה היא עכשיו?‬

120
00:09:12,963 --> 00:09:13,803
‫בקופסת נעליים.‬

121
00:09:16,403 --> 00:09:17,843
‫מה? היא מתחת למיטה.‬

122
00:09:18,483 --> 00:09:20,283
‫כלומר, שמורה כמו אוצרות הוותיקן.‬

123
00:09:20,363 --> 00:09:22,003
‫היא יקרה?‬

124
00:09:22,083 --> 00:09:24,963
‫היא יקרה.‬
‫לא, אל תגידי לי, אני לא רוצה לדעת.‬

125
00:09:25,043 --> 00:09:26,963
‫אז מה הצעד הבא שלנו?‬

126
00:09:27,043 --> 00:09:28,443
‫היא שווה מיליון דולר?‬

127
00:09:29,243 --> 00:09:31,203
‫מישהו שמע מפאבל הזה?‬

128
00:09:31,283 --> 00:09:33,403
‫החבר של לאוניד שבודק את המטבע?‬

129
00:09:33,483 --> 00:09:36,483
‫היא שווה עשרה מיליון דולר?‬

130
00:09:38,363 --> 00:09:39,763
‫באמת? כן?‬
‫-כן.‬

131
00:09:39,843 --> 00:09:41,163
‫לא, אני לא רוצה לדעת.‬

132
00:09:42,043 --> 00:09:45,243
‫הרווחנו קצת זמן. ‬
‫בואו נשתמש בו כדי לבצע היערכות מחדש.‬

133
00:09:46,003 --> 00:09:49,163
‫אז אנחנו לא נעשה כלום?‬

134
00:09:49,243 --> 00:09:50,843
‫אנחנו נשמור על שלומנו.‬

135
00:10:17,963 --> 00:10:19,323
‫סטיבי! את בבית?‬

136
00:10:22,243 --> 00:10:23,163
‫סטיבי?‬

137
00:10:24,643 --> 00:10:28,723
‫קיוויתי שתוכלי לעזור לי‬
‫לעקוב אחרי דפוסי הזדווגות של סרטנים.‬

138
00:10:33,083 --> 00:10:34,043
‫ג'ון.‬

139
00:10:35,323 --> 00:10:36,563
‫אני לא עסוקה.‬

140
00:10:37,123 --> 00:10:38,563
‫לא, איזי לא כאן.‬

141
00:10:40,283 --> 00:10:42,883
‫אני חיפשתי עכשיו את סטיבי.‬

142
00:10:43,643 --> 00:10:45,643
‫היא מתחמקת ממני בזמן האחרון.‬

143
00:10:45,723 --> 00:10:48,963
‫היא באמת מאמינה ‬
‫שיש איזה סוד גדול שהיא תגלה‬

144
00:10:49,043 --> 00:10:50,763
‫שייתן מענה על הכול.‬

145
00:10:51,523 --> 00:10:52,923
‫ושיחזיר את לורן.‬

146
00:10:54,083 --> 00:10:56,923
‫איך אפשר להסביר‬
‫שהחיים פשוט לא כל כך מסעירים?‬

147
00:11:00,243 --> 00:11:01,323
‫לארוחה הערב?‬

148
00:11:03,763 --> 00:11:05,083
‫נשמע נהדר.‬

149
00:11:05,163 --> 00:11:06,683
‫שבע בערב בלודסטאר?‬

150
00:11:08,243 --> 00:11:09,483
‫קבענו.‬

151
00:12:19,603 --> 00:12:21,643
‫תודה לך, אדוני השגריר,‬

152
00:12:21,723 --> 00:12:24,323
‫ביקשתי לשלוח זאת במיוחד ממונטה קרלו.‬

153
00:12:24,923 --> 00:12:27,283
‫זה הרבה יותר יקר, אבל, אתה יודע,‬

154
00:12:28,323 --> 00:12:30,523
‫עם איכות לא מתווכחים.‬

155
00:13:09,243 --> 00:13:10,243
‫- גאווה ודעה קדומה -‬

156
00:13:17,763 --> 00:13:19,403
‫אני מצטערת, מר דארסי.‬

157
00:13:19,483 --> 00:13:24,363
‫אי הזמינות הרגשית שלך תצטרך לחכות.‬

158
00:13:38,203 --> 00:13:39,683
‫נשארו רק עוד 14.‬

159
00:13:44,283 --> 00:13:45,683
‫היי. היי.‬

160
00:13:46,403 --> 00:13:48,043
‫את משועממת כמוני?‬

161
00:13:48,123 --> 00:13:52,003
‫משועממת? אין דבר יותר מלהיב ‬
‫מתבשיל לובסטר טוב.‬

162
00:13:53,323 --> 00:13:54,723
‫הנה, איזי. תעזרי לנו.‬

163
00:13:55,923 --> 00:13:58,283
‫תודה, מר זאב ים,‬

164
00:13:59,123 --> 00:14:03,283
‫אבל חשבתי שמאדי ואני נוכל להביט בכמה מפות,‬
‫או אולי לצאת לצלילה,‬

165
00:14:03,363 --> 00:14:05,883
‫או לקרוא ספרים או משהו.‬
‫-כן!‬

166
00:14:05,963 --> 00:14:08,323
‫אני פשוט אניח את זה כאן.‬

167
00:14:08,403 --> 00:14:11,643
‫תראי, אף שזה ממש ישמח אותי,‬

168
00:14:11,723 --> 00:14:16,603
‫החלטנו שאנחנו בהמתנה עד שלאוניד יתעורר,‬
‫או עד שנמצא קצה חוט חדש.‬

169
00:14:20,723 --> 00:14:22,763
‫חטפתי שבץ או שגם אתן שומעות את זה?‬

170
00:14:24,163 --> 00:14:27,323
‫זה כלום, סבא. זה רק השעון... המעורר שלי.‬

171
00:14:27,403 --> 00:14:28,723
‫השעון המעורר שלי.‬

172
00:14:29,643 --> 00:14:30,523
‫מה?‬

173
00:14:33,083 --> 00:14:35,243
‫טוב, אני יוצא למרינה לאחר שאסיים.‬

174
00:14:36,283 --> 00:14:37,323
‫ביי.‬

175
00:14:37,403 --> 00:14:39,203
‫מה את עושה עם הטלפון של לאוניד?‬

176
00:14:39,283 --> 00:14:40,963
‫לקחתי אותו כשירדנו מהסירה.‬

177
00:14:41,043 --> 00:14:42,723
‫הוא בטח יודע משהו על המטבע. תעני.‬

178
00:14:42,803 --> 00:14:45,683
‫אני לא יכולה לענות לטלפון של לאוניד.‬
‫-מאדי, זה הרמז היחיד שלנו.‬

179
00:14:46,843 --> 00:14:49,163
‫לאוניד? הלו?‬

180
00:14:49,923 --> 00:14:50,883
‫כן.‬

181
00:14:50,963 --> 00:14:52,323
‫לאוניד, זה אתה?‬

182
00:14:53,523 --> 00:14:54,683
‫רק...‬
‫-לא, את תדברי איתו!‬

183
00:14:54,803 --> 00:14:56,523
‫הלו?‬

184
00:14:57,443 --> 00:14:58,483
‫לאוניד, הלו?‬

185
00:14:59,283 --> 00:15:01,963
‫צהריים טובים, זה הטלפון של לאוניד קומרוב.‬

186
00:15:02,043 --> 00:15:04,163
‫הגעת לעוזרת שלו… ‬

187
00:15:05,563 --> 00:15:06,883
‫וונדה.‬

188
00:15:06,963 --> 00:15:09,723
‫עוזרת? ממתי לאוניד מעסיק עוזרת?‬

189
00:15:09,803 --> 00:15:14,523
‫אתה יודע, מאז שיצא לאור מהספר האחרון שלו,‬
‫הוא היה ממש עסוק.‬

190
00:15:15,083 --> 00:15:16,043
‫אני מבין.‬

191
00:15:16,563 --> 00:15:20,083
‫ובכן, מר טולסטוי,‬
‫אני פשוט נרגשת לשמוע ממך.‬

192
00:15:21,043 --> 00:15:24,563
‫מר קומרוב ציין‬
‫שאתה אמור להתקשר בנוגע לפריט מסוים.‬

193
00:15:25,883 --> 00:15:28,323
‫מטבע, ליתר דיוק.‬

194
00:15:28,923 --> 00:15:31,683
‫את בטוחה ‬
‫שאני לא יכול לדבר ישירות עם לאוניד?‬

195
00:15:34,643 --> 00:15:36,803
‫טוב, זה טיפה בעייתי כרגע.‬

196
00:15:36,883 --> 00:15:41,083
‫מר קומרוב מרותק לשירותים.‬

197
00:15:41,163 --> 00:15:43,163
‫עם קלקול קיבה חמור.‬

198
00:15:43,243 --> 00:15:44,083
‫סליחה?‬

199
00:15:44,843 --> 00:15:46,723
‫דיונון מקולקל. איכס.‬

200
00:15:46,803 --> 00:15:49,163
‫אה, כולנו היינו במצב הזה.‬

201
00:15:49,243 --> 00:15:51,683
‫רציתי לדבר איתו, אז תמסרי לו את התרגשותי.‬

202
00:15:51,763 --> 00:15:52,843
‫- פאבל טולסטוי -‬

203
00:15:53,563 --> 00:15:56,603
‫הוא מצא משהו באמת יוצא דופן.‬

204
00:15:57,883 --> 00:15:59,163
‫אחזור בעוד כמה שעות.‬

205
00:15:59,923 --> 00:16:01,883
‫אני רוצה להבין. זה מטבע אתגר.‬

206
00:16:01,963 --> 00:16:04,123
‫מתנה לקציני חיל הים ‬
‫שקיבלו פיקוד על ספינותיהם.‬

207
00:16:04,203 --> 00:16:06,163
‫במקרה הזה, כלי שיט בשם...‬
‫-נמסיס.‬

208
00:16:06,243 --> 00:16:09,323
‫שהיה במשימה סודית מטעם חברת הודו המזרחית‬

209
00:16:09,403 --> 00:16:13,043
‫שנעלם בנסיבות מסתוריות ב-1912.‬

210
00:16:14,843 --> 00:16:17,443
‫נמסיס...‬

211
00:16:17,523 --> 00:16:20,723
‫כבר שמעת את השם הזה בעבר?‬
‫-כן, אבל איפה?‬

212
00:16:23,403 --> 00:16:24,603
‫אני אגלה.‬

213
00:16:27,283 --> 00:16:29,563
‫אבל לעת עתה, ‬
‫סודותיה נותרים על קרקעית האוקיינוס.‬

214
00:16:29,643 --> 00:16:33,523
‫זה מגוחך. אני יודע ששמעתי על נמסיס בעבר.‬

215
00:16:33,603 --> 00:16:38,563
‫למה לזאב ים יש כל כך הרבה יומנים,‬
‫אבל אף אחד מהם לא מסודר לפי האלפבית?‬

216
00:16:39,843 --> 00:16:41,603
‫אולי כדאי שנעשה הפסקה.‬

217
00:16:42,243 --> 00:16:44,203
‫אבדוק אם יש אגוזי קוקוס טריים.‬

218
00:16:48,443 --> 00:16:50,723
‫בפרק הבא של ‬
‫"ספינות הרפאים של החוף האוסטרלי",‬

219
00:16:50,803 --> 00:16:52,963
‫נבקר באי הנידח כף מרסי.‬

220
00:16:54,563 --> 00:16:57,123
‫26 ביולי, 1918.‬

221
00:16:57,203 --> 00:17:01,243
‫פריגטה עם מפרשים כהים נראתה‬
‫מול חופי האי האוסטרלי הקטן.‬

222
00:17:01,323 --> 00:17:05,323
‫הניסיונות לזהות את כלי השיט‬
‫או ליצור איתו קשר נכשלו.‬

223
00:17:05,403 --> 00:17:09,563
‫ללא אזהרה, כלי השיט נבלע בפיצוץ אדיר.‬

224
00:17:11,443 --> 00:17:15,363
‫הגענו למיקומם, חמישה ק"מ דרומית-מזרחית לאי‬

225
00:17:15,443 --> 00:17:18,683
‫כדי להושיט עזרה, אבל כלי השיט המסתורי...‬

226
00:17:24,403 --> 00:17:25,643
‫התפוצץ.‬

227
00:17:26,723 --> 00:17:29,363
‫הגענו למיקומם, חמישה ק"מ...‬

228
00:17:31,003 --> 00:17:33,683
‫...כלי השיט נבלע בפיצוץ אדיר.‬

229
00:17:40,803 --> 00:17:42,083
‫25:05.‬

230
00:17:42,563 --> 00:17:43,683
‫איזי!‬

231
00:17:44,443 --> 00:17:47,163
‫כלי השיט נבלע בפיצוץ אדיר.‬

232
00:17:53,003 --> 00:17:57,803
‫רואות? אס-1, אי-4, 25:05.‬

233
00:17:58,603 --> 00:18:01,603
‫עונה 1, פרק רביעי, 25 דקות ו..‬

234
00:18:01,683 --> 00:18:03,203
‫חמש שניות.‬
‫-חמש שניות.‬

235
00:18:03,283 --> 00:18:05,123
‫זה כתוב במחברת של לורן.‬

236
00:18:05,203 --> 00:18:08,123
‫זה נכון שלורן אהבה את הקלטות של זאב ים.‬

237
00:18:08,203 --> 00:18:12,363
‫אולי היא חשבה ‬
‫שהמטבע הזה הוא מהספינה המסתורית?‬

238
00:18:12,443 --> 00:18:14,523
‫הספינה המסתורית ששמה "נמסיס".‬

239
00:18:14,603 --> 00:18:16,843
‫ושנמצאת חמישה ק"מ דרומית-מזרחית לנו.‬

240
00:18:19,723 --> 00:18:22,443
‫אני מוכנה להמר הכול על זה.‬

241
00:18:24,843 --> 00:18:28,483
‫תראו, אם לורן חשבה שזה חשוב, ‬
‫כדאי שנבדוק את זה. מסכימות?‬

242
00:18:28,563 --> 00:18:29,523
‫רגע.‬

243
00:18:30,043 --> 00:18:31,883
‫אם יתפסו אותנו צוללות שם,‬

244
00:18:31,963 --> 00:18:34,443
‫אימא שלי תלחים את המנעול למועדון שלנו‬

245
00:18:34,523 --> 00:18:36,963
‫ולעולם לא נוכל להיכנס אליו שוב. לעולם.‬

246
00:18:37,603 --> 00:18:38,683
‫זה ברור.‬

247
00:18:40,163 --> 00:18:42,923
‫אז, איפה המפתח?‬

248
00:18:45,443 --> 00:18:49,043
‫בשולחן האיפור של אימא שלי,‬
‫במגירה השנייה מימין.‬

249
00:19:59,083 --> 00:20:00,403
‫- מועדון הצלילה -‬

250
00:20:07,883 --> 00:20:10,643
‫רואות? אין מה לדאוג. ‬
‫אין אף נפש חיה בסביבה.‬

251
00:20:10,723 --> 00:20:12,083
‫מה אתן עושות?‬

252
00:20:12,163 --> 00:20:15,763
‫מה אתה עושה?‬
‫איזה אדם הגון קם בשעה כזאת בבוקר?‬

253
00:20:15,843 --> 00:20:17,323
‫אדם שיש לו עבודה.‬

254
00:20:18,723 --> 00:20:19,923
‫זה רעיון טוב?‬

255
00:20:21,483 --> 00:20:25,083
‫וה... חולצה הזאת היא רעיון טוב?‬

256
00:20:25,723 --> 00:20:30,043
‫אני לא יודע מה אתן זוממות,‬
‫אבל זה לא נראה לגמרי חוקי.‬

257
00:20:38,203 --> 00:20:39,883
‫אני יודעת שזה לא נראה טוב.‬

258
00:20:39,963 --> 00:20:43,723
‫אבל יש משהו שאנחנו ממש חייבות לעשות, בסדר?‬
‫זה חשוב.‬

259
00:20:44,603 --> 00:20:45,563
‫זה מסוכן?‬

260
00:20:47,563 --> 00:20:49,283
‫אז למה להסתכן, איזי?‬

261
00:20:50,643 --> 00:20:54,403
‫כבר גררתי את הסירה הזאת לנמל פעם אחת.‬
‫אני לא רוצה לעשות את זה שוב.‬

262
00:20:56,403 --> 00:20:58,483
‫המקום הבטוח ביותר לספינה הוא בנמל,‬

263
00:20:59,043 --> 00:21:00,683
‫אבל ספינות לא נועדו להישאר שם.‬

264
00:22:07,363 --> 00:22:09,723
‫- נמסיס -‬

265
00:22:25,603 --> 00:22:27,843
‫איזי, אני לא מאמינה שמצאת אותה!‬

266
00:22:27,923 --> 00:22:29,363
‫מצאנו אותה ביחד.‬

267
00:22:29,923 --> 00:22:31,763
‫זה כל כך מוזר.‬

268
00:22:32,403 --> 00:22:35,123
‫גוף הספינה הרוס, אבל התורן שרד?‬

269
00:22:35,203 --> 00:22:39,123
‫אני יודעת. ‬
‫ואין הרבה שברים שמעידים על פיצוץ פתאומי.‬

270
00:22:39,203 --> 00:22:40,363
‫כן. למה?‬

271
00:22:41,523 --> 00:22:44,523
‫זה אומר שזאת לא הייתה תאונה. ‬
‫הם חוררו את בטן הספינה.‬

272
00:22:45,443 --> 00:22:47,323
‫היא הוטבעה בכוונה.‬
‫-למה?‬

273
00:22:48,603 --> 00:22:50,403
‫ומה קרה לצוות?‬

274
00:23:48,083 --> 00:23:53,083
‫עברית: שלמה ליברמן ‬