1
00:00:27,043 --> 00:00:30,163
‫- לורן, כל מי שהיה בר מזל להכיר אותך‬
‫יזכור אותך ויאהב אותך -‬

2
00:00:40,483 --> 00:00:41,403
‫את מוכנה?‬

3
00:01:00,003 --> 00:01:00,883
‫מה זה?‬

4
00:01:02,883 --> 00:01:06,683
‫זו מסורת רוסית עתיקה מאוד.‬

5
00:01:06,763 --> 00:01:09,603
‫כשמישהו הולך לעולמו...‬

6
00:01:12,403 --> 00:01:16,243
‫נוהגים לעטוף אותו בזה‬
‫כדי להגן על נשמתו לנצח נצחים.‬

7
00:01:21,923 --> 00:01:24,003
‫אני מצטער‬
‫שאת לא יכולה לעטוף את לורן בזה.‬

8
00:01:31,323 --> 00:01:34,883
‫אני אוהבת את השפה הרוסית, ‬
‫היא כל כך... דרמטית.‬

9
00:01:35,483 --> 00:01:37,363
‫שקט.‬
‫-שקט. ‬

10
00:01:38,923 --> 00:01:41,563
‫נראה לי שבקרוב תוכלי לקרוא את כל אלה.‬

11
00:01:41,643 --> 00:01:43,483
‫אני לא בטוחה שבקרוב.‬

12
00:01:43,563 --> 00:01:47,803
‫אני בטוחה שאת כבר יכולה.‬
‫קדימה, מה המילה הזאת אומרת?‬

13
00:01:48,923 --> 00:01:51,563
‫לימודים.‬
‫-לימודים.‬

14
00:01:53,403 --> 00:01:57,323
‫לא אוכל ללמוד את השאר ‬
‫אם לא תיתני לי לסיים את השיעור הזה.‬

15
00:01:58,843 --> 00:02:00,883
‫אוכל לבוא לבקר כשתעברי למוסקבה?‬

16
00:02:01,643 --> 00:02:03,323
‫למה שאעבור למוסקבה?‬

17
00:02:03,403 --> 00:02:07,683
‫כדי להצטרף לבלט הלאומי ‬
‫ולהיות אנה פבלובה הבאה.‬

18
00:02:08,843 --> 00:02:11,883
‫רק תבטיחי שלא תהיי אנה קרנינה הבאה.‬

19
00:02:14,123 --> 00:02:15,163
‫אני לא אהיה.‬

20
00:02:32,003 --> 00:02:34,603
‫אני יכולה לקחת את זה בהשאלה?‬
‫-בטח.‬

21
00:02:50,563 --> 00:02:54,763
‫עכשיו נשמתה של לורן תמיד תהיה מוגנת.‬

22
00:03:59,363 --> 00:04:00,203
‫- מאדי -‬

23
00:04:01,043 --> 00:04:02,723
‫מאדי היקרה שלי,‬

24
00:04:03,283 --> 00:04:06,003
‫אני יודעת שזאת התקופה הכי גרועה בחייך.‬

25
00:04:06,883 --> 00:04:11,243
‫כשאימא שלי מתה, ‬
‫לא חשבתי שאוכל לקום בכל יום ולהמשיך.‬

26
00:04:12,283 --> 00:04:14,963
‫הסיבה היחידה שעשיתי זאת‬
‫הייתה למען אבא שלי.‬

27
00:04:15,683 --> 00:04:21,963
‫אני לא יכולה אפילו לדמיין כמה מכאיב‬
‫לאבד את שני הורייך בבת אחת.‬

28
00:04:22,923 --> 00:04:26,723
‫אבל אני רק רוצה שתדעי‬
‫שאת עדיין יכולה להמשיך, ‬

29
00:04:27,683 --> 00:04:29,483
‫גם אם זה נראה בלתי אפשרי,‬

30
00:04:30,003 --> 00:04:32,443
‫כי יש אנשים אחרים שזקוקים לך.‬

31
00:04:34,523 --> 00:04:35,843
‫אני זקוקה לך, מאדי.‬

32
00:04:37,763 --> 00:04:41,163
‫השיר הזה עזר לי, אז אני מעבירה אותו לך.‬

33
00:04:41,243 --> 00:04:42,403
‫- המוות הוא שום דבר -‬

34
00:04:44,243 --> 00:04:47,003
‫אני מאמינה שדברים תמיד מוצאים את מקומם.‬

35
00:04:47,843 --> 00:04:50,923
‫לכן אני רוצה להקים מועדון צלילה.‬

36
00:04:51,003 --> 00:04:53,043
‫מקום בשבילנו שבו נוכל להיות אנחנו.‬

37
00:04:58,363 --> 00:04:59,443
‫וואו.‬

38
00:04:59,523 --> 00:05:01,363
‫בים, נוכל להיות חופשיות.‬

39
00:05:02,483 --> 00:05:04,523
‫מקסימה, נכון? מה את חושבת?‬

40
00:05:04,603 --> 00:05:05,763
‫היא מושלמת.‬

41
00:05:05,843 --> 00:05:08,123
‫אנה, תראי את זה.‬
‫-בואי תראי.‬

42
00:05:52,843 --> 00:05:56,483
‫- תמיד נאהב אותך, לורן -‬

43
00:06:06,883 --> 00:06:08,283
‫איך את מרגישה, מותק?‬

44
00:06:08,363 --> 00:06:09,563
‫החצאית מציקה לי.‬

45
00:06:13,043 --> 00:06:14,283
‫את לא חייבת לבוא.‬

46
00:06:15,003 --> 00:06:17,243
‫אם את רוצה להישאר בבית, זה בסדר.‬

47
00:06:17,323 --> 00:06:19,363
‫לא, אני צריכה להיות שם בשביל האחרות.‬

48
00:06:23,643 --> 00:06:26,363
‫פשוט אף אחד לא יודע מה קרה לה,‬

49
00:06:26,883 --> 00:06:28,483
‫אז למה עורכים טקס לזכרה?‬

50
00:06:30,403 --> 00:06:32,563
‫כדי לתת לאנשים הזדמנות להיפרד.‬

51
00:06:38,643 --> 00:06:41,243
‫אולי יש משהו שגם את רוצה לומר ללורן.‬

52
00:06:55,563 --> 00:07:00,483
‫- הייתי רוצה להכיר אותך.‬
‫אנחנו לא נוותר! -‬

53
00:07:16,523 --> 00:07:18,243
‫אתה מתכוון לתלות משהו על העץ?‬

54
00:07:19,443 --> 00:07:21,603
‫אני לא בטוח מה הדבר הנכון לעשות.‬

55
00:07:26,403 --> 00:07:27,363
‫מה קורה?‬

56
00:07:30,563 --> 00:07:31,403
‫אני חושבת...‬

57
00:07:33,643 --> 00:07:35,803
‫אני חושבת שאנחנו צריכים לקחת הפסקה.‬

58
00:07:40,163 --> 00:07:43,923
‫אני לא רוצה לפגוע ברגשות שלך.‬
‫אנחנו פשוט לא באמת...‬

59
00:07:44,003 --> 00:07:44,963
‫זה בסדר.‬

60
00:07:45,683 --> 00:07:48,163
‫כן, המצב בינינו לא היה כרגיל לאחרונה.‬

61
00:07:49,243 --> 00:07:50,083
‫לא.‬

62
00:07:50,163 --> 00:07:52,083
‫שנראה מה יקרה בקיץ?‬

63
00:07:54,283 --> 00:07:56,763
‫מי יודע? אולי נתאהב שוב בטירוף.‬

64
00:08:02,883 --> 00:08:03,843
‫אתה בסדר?‬

65
00:08:04,443 --> 00:08:05,403
‫כן.‬

66
00:08:08,243 --> 00:08:09,203
‫אני מתגעגע אליה.‬

67
00:08:12,603 --> 00:08:13,603
‫כולנו מתגעגעים.‬

68
00:08:21,403 --> 00:08:27,083
‫- היי שלום, לורן -‬

69
00:08:52,123 --> 00:08:53,363
‫את לא מוכנה?‬

70
00:08:54,483 --> 00:08:56,203
‫בגלל שאני לא הולכת.‬

71
00:08:59,043 --> 00:09:00,723
‫את חייבת ללכת.‬

72
00:09:03,163 --> 00:09:04,923
‫את רק קצת עקשנית.‬

73
00:09:05,003 --> 00:09:06,123
‫למה?‬

74
00:09:07,163 --> 00:09:10,123
‫כי אני לא רוצה ללכת ‬
‫לטקס זיכרון למישהו שעדיין חי?‬

75
00:09:12,363 --> 00:09:16,883
‫אני יודעת שזה לא שחור ולבן,‬
‫וזה הופך הכול לקשה יותר.‬

76
00:09:17,923 --> 00:09:22,643
‫אבל אני כן יודעת,‬
‫שאם לא תבואי היום, את תתחרטי.‬

77
00:09:28,763 --> 00:09:31,163
‫אני בטוחה שהחברות שלך יזדקקו לך.‬

78
00:09:50,123 --> 00:09:52,203
‫מוכנה?‬
‫-כן.‬

79
00:09:52,883 --> 00:09:56,643
‫אני מניחה שהגיע הזמן ‬
‫שאראה את פרצופי הדגים הקטנים האלה מקרוב.‬

80
00:09:58,923 --> 00:10:02,843
‫אבל אני חושבת, ‬
‫"מה אם משהו ישתבש שם למטה?"‬

81
00:10:03,963 --> 00:10:07,843
‫אותו דבר אם משהו ישתבש כאן למעלה.‬
‫אנחנו עוזרות אחת לשנייה.‬

82
00:10:23,483 --> 00:10:24,963
‫אני אוהבת את הצילום הזה.‬

83
00:10:27,723 --> 00:10:30,123
‫אל תגידי לי שאת מאמינה למשהו מזה.‬

84
00:10:30,203 --> 00:10:32,963
‫אני חושבת שזה נחמד. רנה עשתה עבודה טובה.‬

85
00:10:33,723 --> 00:10:37,123
‫אוי, מאדי, מה, גם את?‬

86
00:10:37,683 --> 00:10:39,003
‫תראי, סטיבי,‬

87
00:10:39,843 --> 00:10:42,083
‫אני רוצה להאמין שהיא עדיין איפשהו שם.‬

88
00:10:43,723 --> 00:10:45,923
‫מה שאני יודעת הוא שהז'קט שלה נמצא.‬

89
00:11:14,403 --> 00:11:17,923
‫אנחנו כאן היום ‬
‫כדי לחגוג את חייה של לורן רוז,‬

90
00:11:18,803 --> 00:11:21,683
‫בת וחברה אהובה.‬

91
00:11:23,243 --> 00:11:25,683
‫דרוש כפר שלם כדי לגדל ילד.‬

92
00:11:25,763 --> 00:11:30,283
‫אנחנו מתאחדים כקהילה ‬
‫כדי להתאבל על אחד מילדינו.‬

93
00:11:31,363 --> 00:11:33,923
‫אנחנו משלמים באבל על אהבה,‬

94
00:11:34,843 --> 00:11:38,003
‫אבל כשאדם אהוב נלקח מאיתנו בגיל כה צעיר…‬

95
00:11:39,043 --> 00:11:40,323
‫זה ממש מגוחך.‬

96
00:11:40,403 --> 00:11:42,243
‫...המחיר הזה נראה גבוה מדי.‬

97
00:11:42,803 --> 00:11:46,763
‫אני מזמינה את כולכם להביט בעץ הזיכרון הזה,‬

98
00:11:47,403 --> 00:11:52,523
‫מלא זיכרונות יקרים, ‬
‫תזכורת שלורן עדיין איתנו.‬

99
00:11:52,603 --> 00:11:56,923
‫חברתה של לורן, סטפאני, רוצה לחלוק לה כבוד.‬

100
00:11:58,763 --> 00:12:01,043
‫לורן היא חכמה.‬

101
00:12:02,763 --> 00:12:06,203
‫לורן בעלת תושייה. היא חושבת על הכול.‬

102
00:12:07,923 --> 00:12:09,763
‫אני לא חושב על דברים עד הסוף.‬

103
00:12:09,843 --> 00:12:13,403
‫אני נוטה לקפוץ פנימה, ‬
‫בתקווה שהדברים יסתדרו בזכות נחישות בלבד.‬

104
00:12:14,403 --> 00:12:19,403
‫אבל לורן חושבת על הכול.‬
‫היא לא הייתה מקבלת החלטות פזיזות.‬

105
00:12:20,403 --> 00:12:23,803
‫תקווה יכולה להיות לא נוחה.‬

106
00:12:25,643 --> 00:12:27,283
‫לפעמים קל יותר לוותר,‬

107
00:12:27,363 --> 00:12:30,923
‫כי תקווה יכולה להיות כל כך מייסרת‬
‫עד שהיא בלתי נסבלת.‬

108
00:12:31,443 --> 00:12:34,723
‫אבל האם באמת נוותר רק מפני שזה קל יותר?‬

109
00:12:35,723 --> 00:12:39,443
‫אני רק מבקשת, אני מתחננת בפני כולכם.‬

110
00:12:40,043 --> 00:12:44,123
‫אני יודעת שאני נשמעת כמו נערה היסטרית,‬
‫אבל האם באמת נשב כאן‬

111
00:12:44,203 --> 00:12:46,603
‫בזמן שהיא איפשהו שם מחכה שנמצא אותה?‬

112
00:12:46,683 --> 00:12:49,403
‫אנחנו צריכות ללכת. ‬
‫-צ'יף?‬

113
00:12:54,643 --> 00:12:58,003
‫ההיעלמות הפתאומית של לורן ‬
‫בלי ספק הכתה בהלם את כולנו.‬

114
00:12:59,003 --> 00:13:03,243
‫זה מובן שהרגשות שלנו לפעמים משתלטים עלינו.‬

115
00:13:03,323 --> 00:13:07,283
‫אבל זאת הייתה תאונה טרגית.‬

116
00:13:08,963 --> 00:13:12,323
‫חברתה של לורן, מאדלין, ‬
‫רוצה לחלוק איתנו שיר עכשיו.‬

117
00:13:23,163 --> 00:13:25,843
‫"מוות הוא שום דבר‬

118
00:13:27,443 --> 00:13:30,283
‫אני רק חמקתי לחדר הסמוך‬

119
00:13:31,603 --> 00:13:35,763
‫אני אני ואתם אתם‬

120
00:13:36,443 --> 00:13:40,203
‫כל מה שהיינו ביחד‬
‫כל מה שהיינו איש לרעהו‬

121
00:13:41,123 --> 00:13:42,563
‫כל זה לא השתנה‬

122
00:13:43,883 --> 00:13:46,283
‫תוכלו לקרוא לי בשמי הישן והמוכר‬

123
00:13:46,363 --> 00:13:50,123
‫דברו אליי באופן הפשוט‬
‫שבו תמיד דיברתם אליי‬

124
00:13:50,203 --> 00:13:56,043
‫אל תשנו את הטון שלך ‬
‫ואל תעטו הדרת כבוד של חגיגיות או של צער‬

125
00:13:59,683 --> 00:14:01,563
‫צחקו כפי שתמיד צחקנו‬

126
00:14:01,643 --> 00:14:03,883
‫מהבדיחות הקטנות ‬
‫שמהן נהנינו ביחד‬

127
00:14:06,003 --> 00:14:10,123
‫שחקו, חייכו, חשבו עליי, התפללו למעני‬

128
00:14:10,203 --> 00:14:14,443
‫תנו לשמי להיאמר בבית‬
‫כפי שתמיד נאמר‬

129
00:14:14,523 --> 00:14:18,483
‫תנו לו להיאמר ללא השפעה ‬
‫בלי שמץ של צל בתוכו‬

130
00:14:19,083 --> 00:14:21,403
‫משמעות החיים היא כפי שהייתה תמיד"‬

131
00:14:29,443 --> 00:14:30,763
‫לא ייתכן שהיא לבשה אותו.‬

132
00:14:32,123 --> 00:14:36,403
‫"למה שאהיה מחוץ לטווח המחשבה‬
‫אם אני מחוץ לטווח ראייה?‬

133
00:14:36,483 --> 00:14:39,603
‫אני רק מחכה לכם‬
‫לזמן מה‬

134
00:14:40,443 --> 00:14:42,123
‫במקום כלשהו קרוב מאוד‬

135
00:14:42,883 --> 00:14:44,723
‫ממש מעבר לפינה‬

136
00:14:45,963 --> 00:14:46,843
‫הכול כשורה"‬

137
00:14:54,563 --> 00:14:55,443
‫מאדי.‬

138
00:14:57,203 --> 00:14:59,363
‫מאדי.‬
‫-מקסים, מאדלין.‬

139
00:15:00,043 --> 00:15:03,203
‫עכשיו נרד לחוף.‬
‫מי שירצה, מוזמן להצטרף אלינו.‬

140
00:15:03,283 --> 00:15:05,083
‫תודה לכולם שבאתם.‬

141
00:15:06,123 --> 00:15:08,563
‫מאדי...‬

142
00:15:10,123 --> 00:15:12,643
‫כל הכבוד, דגיגה.‬
‫-תודה, זאב ים.‬

143
00:15:12,723 --> 00:15:14,923
‫סטיבי, בואי הנה.‬
‫אני צריכה להגיד לך משהו.‬

144
00:15:15,003 --> 00:15:17,283
‫נוכל להיפגש בבית?‬
‫אני חושבת שהחברות שלי זקוקות לי.‬

145
00:15:17,363 --> 00:15:18,283
‫בטח.‬

146
00:15:22,283 --> 00:15:25,883
‫אנה, אנחנו נפגשות במועדון.‬
‫יש לי משהו חשוב לספר לך.‬

147
00:15:25,963 --> 00:15:27,203
‫אגיע בקרוב.‬
‫-בואי.‬

148
00:15:27,283 --> 00:15:30,043
‫אנה, אימא שלך מצפה לשנינו לארוחת ערב היום.‬

149
00:15:30,123 --> 00:15:32,043
‫אז אתה תאכל איתה ארוחת ערב.‬

150
00:15:32,123 --> 00:15:33,043
‫אנה.‬

151
00:15:33,963 --> 00:15:37,843
‫תתנהגי כראוי, בבקשה.‬
‫-נמאס לי לגמרי להתנהג כראוי.‬

152
00:15:37,923 --> 00:15:41,523
‫נמאס לי לגמרי‬
‫שאני לא יכולה לומר מה אני מרגישה באמת.‬

153
00:15:41,603 --> 00:15:46,483
‫בראד, אתה יודע, אני באמת לא חושבת‬
‫שאני יכולה לעשות את זה יותר.‬

154
00:15:46,563 --> 00:15:49,283
‫לעשות מה בדיוק?‬
‫-אני יודעת שיש לך תוכנית.‬

155
00:15:49,363 --> 00:15:53,003
‫אתה רוצה להתחתן ולהוליד ילדים‬
‫וחצר עם גדר לבנה, אבל...‬

156
00:15:54,683 --> 00:15:56,843
‫אני לא יכולה. ‬
‫-מה הבעיה בזה?‬

157
00:15:56,923 --> 00:15:59,923
‫כלום. לא בשבילך, ‬
‫אבל אני לא רוצה לגמור כמו אנה קרנינה.‬

158
00:16:00,003 --> 00:16:01,163
‫מי זאת אנה קרנינה?‬

159
00:16:01,763 --> 00:16:04,203
‫מישהי מאוד אומללה.‬

160
00:16:06,403 --> 00:16:10,323
‫רגע, את נפרדת ממני בטקס זיכרון?‬

161
00:16:15,043 --> 00:16:16,763
‫זה לא ממש התנהגות אלגנטית.‬

162
00:16:19,203 --> 00:16:20,923
‫תמסור לאימא שלי את התנצלותי.‬

163
00:17:25,763 --> 00:17:29,683
‫ידעתי את זה. אמרתי שהיא עדיין איפשהו שם.‬
‫כולם התנהגו כאילו אני מטורללת.‬

164
00:17:29,763 --> 00:17:31,043
‫אבל צדקתי!‬

165
00:17:31,723 --> 00:17:33,723
‫אתן האחרונות שראיתן אותה.‬
‫היא לבשה את הז'קט?‬

166
00:17:34,883 --> 00:17:36,283
‫אני לא בטוחה.‬

167
00:17:37,483 --> 00:17:41,763
‫הטלפון שלי. השארתי אותו בסירה.‬
‫אתן יכולות ללכת.‬

168
00:17:42,963 --> 00:17:47,443
‫אני חושבת שכן, אבל ראיתי את לורן ‬
‫לובשת את הז'קט הזה מיליון פעמים.‬

169
00:17:47,523 --> 00:17:50,563
‫השארתי אותו בסירה. אתן יכולות ללכת.‬

170
00:17:52,843 --> 00:17:56,363
‫היא לא לבשה אותו באותו יום.‬
‫-יכול להיות שהוא היה בתרמיל שלה?‬

171
00:17:57,403 --> 00:17:58,963
‫הוא לא היה אצלה.‬

172
00:17:59,923 --> 00:18:02,683
‫חוץ מזה, איזי אמרה שהיא ראתה‬
‫אותו בחדר שלה באותו יום. נכון?‬

173
00:18:02,763 --> 00:18:05,203
‫אני בטוחה ב-98 אחוז ‬
‫שהוא היה מתחת למיטה שלה.‬

174
00:18:05,283 --> 00:18:06,203
‫כן.‬
‫-בסדר.‬

175
00:18:06,283 --> 00:18:08,643
‫אם הוא היה מתחת למיטה שלה אחרי שהיא נעלמה‬

176
00:18:08,723 --> 00:18:11,763
‫ואז מצאו אותו במים, ‬
‫זה אומר שמישהו שם אותו שם.‬

177
00:18:12,283 --> 00:18:14,003
‫למה שמישהו ישתול ז'קט במים?‬

178
00:18:14,443 --> 00:18:17,123
‫כי הם רוצים שנחשוב שהיא אבדה בים.‬

179
00:18:17,203 --> 00:18:20,523
‫רואות? מישהו רוצה שנחשוב שהיא מתה.‬

180
00:18:20,603 --> 00:18:23,763
‫אבל אני ידעתי את זה. לורן עדיין איפשהו שם.‬

181
00:19:30,723 --> 00:19:32,163
‫חשבתי שתהיי כאן.‬

182
00:21:02,883 --> 00:21:03,883
‫סליחה, אני...‬

183
00:21:14,883 --> 00:21:15,883
‫מה קרה?‬

184
00:21:16,643 --> 00:21:17,963
‫מצאנו את המועדון ככה.‬

185
00:21:18,043 --> 00:21:20,683
‫מישהו ידע שכולנו נהיה בטקס הזיכרון.‬

186
00:21:22,563 --> 00:21:23,883
‫הם לקחו משהו?‬

187
00:21:23,963 --> 00:21:25,923
‫לא, נראה ששום דבר לא חסר.‬

188
00:21:26,643 --> 00:21:28,083
‫הכול כאן.‬

189
00:21:28,723 --> 00:21:30,363
‫אז מה הם חיפשו?‬

190
00:21:37,363 --> 00:21:38,563
‫אוי, קפוא כאן.‬

191
00:21:39,163 --> 00:21:41,243
‫איזי, לא אמרת שיש לך משהו לספר לנו?‬

192
00:21:41,323 --> 00:21:43,683
‫כן. ראיתי את הז'קט בחדר של לורן‬

193
00:21:43,763 --> 00:21:45,643
‫כשהצ'יף כמעט תפס אותנו.‬

194
00:21:45,723 --> 00:21:49,123
‫זה אומר שמישהו גנב אותו,‬
‫קרע אותו ודאג שהוא יימצא במים.‬

195
00:21:51,003 --> 00:21:53,003
‫זה אומר שמישהו הגיע אליה.‬
‫-כן.‬

196
00:21:53,083 --> 00:21:55,283
‫זה אומר שהיא בחיים.‬
‫-שהיא מתה.‬

197
00:21:55,363 --> 00:21:57,483
‫מה? לא.‬

198
00:21:57,563 --> 00:21:59,963
‫אז למה הם גרמו לזה להיראות ‬
‫כאילו שהיא נשטפה לים?‬

199
00:22:00,043 --> 00:22:01,083
‫לא.‬
‫-היא מתה.‬

200
00:22:01,163 --> 00:22:04,043
‫היא לא מתה. זה אומר‬
‫שהיא לא הייתה יכולה לקחת את הז'קט שלה.‬

201
00:22:04,123 --> 00:22:05,323
‫היא מתה.‬

202
00:22:05,403 --> 00:22:06,723
‫היא לא. לא, זה טוב.‬

203
00:22:06,803 --> 00:22:09,763
‫אז למה הם גרמו לזה להיראות‬
‫כאילו שהז'קט שלה נשטף לים?‬

204
00:22:09,843 --> 00:22:11,643
‫הם לקחו את הז'קט שלה, זה אומר...‬
‫-חבר'ה.‬

205
00:22:11,723 --> 00:22:14,043
‫בפעם האחרונה שראינו אותה, היא...‬
‫-חבר'ה!‬

206
00:22:16,083 --> 00:22:18,003
‫אחד מתכשיטי הכתר הרוסי נמצא ברשותנו.‬

207
00:22:19,043 --> 00:22:20,003
‫מה?‬
‫-מה?‬

208
00:22:21,363 --> 00:22:22,723
‫הדבר שלורן מצאה.‬

209
00:22:26,963 --> 00:22:28,763
‫איפה הסיכה?‬
‫-איפה היא?‬

210
00:22:30,203 --> 00:22:33,443
‫מישהו פרץ לכאן וגנב אותה.‬

211
00:23:34,443 --> 00:23:39,443
‫עברית: שלמה ליברמן‬