1 00:00:07,675 --> 00:00:09,969 ‫- סדרה של NETFLIX -‬ 2 00:00:14,766 --> 00:00:17,477 ‫"איך, מה, איפה, למה‬ 3 00:00:17,560 --> 00:00:20,229 ‫איך, מה, איפה, למה‬ 4 00:00:20,313 --> 00:00:22,815 ‫מדענית גאונית‬ 5 00:00:22,899 --> 00:00:25,735 ‫בואו להכיר את עדה גרניט‬ 6 00:00:25,818 --> 00:00:28,404 ‫כאן נמצא קצת מדע‬ 7 00:00:28,488 --> 00:00:30,907 ‫רק אם נדע היכן לבדוק‬ 8 00:00:30,990 --> 00:00:33,951 ‫עם שייקה גל, אדריכל‬ 9 00:00:34,035 --> 00:00:36,370 ‫והדס המהנדסת, לה זה קל‬ 10 00:00:36,454 --> 00:00:37,830 ‫אז הצטרפו‬ 11 00:00:37,914 --> 00:00:39,165 ‫כל כך תיהנו‬ 12 00:00:39,248 --> 00:00:41,959 ‫תעלומה נוספת, חידה או קושייה‬ 13 00:00:42,043 --> 00:00:45,171 ‫השמיים הם הגבול, זמן לצאת להרפתקה‬ 14 00:00:45,254 --> 00:00:46,464 ‫אין כמו מדע‬ 15 00:00:46,547 --> 00:00:49,050 ‫מדענית גאונית‬ 16 00:00:49,133 --> 00:00:51,928 ‫בואו להכיר את עדה גרניט‬ 17 00:00:52,011 --> 00:00:54,597 ‫לה תמיד יש תוכנית‬ 18 00:00:54,680 --> 00:00:57,058 ‫נפתור תעלומות ונענה על שאלות‬ 19 00:00:57,141 --> 00:00:59,727 ‫עם מדענית ושמה עדה גרניט"‬ 20 00:01:01,896 --> 00:01:03,356 ‫"מוח עדיף על כוח."‬ 21 00:01:03,439 --> 00:01:06,526 ‫אימא שלך מכינה את הקרקרים הכי פריכים.‬ 22 00:01:06,609 --> 00:01:09,237 ‫נכון? הם ממש טעימים!‬ 23 00:01:09,320 --> 00:01:11,322 ‫בואו נדאג לשמור קצת ל… ‬ 24 00:01:11,405 --> 00:01:12,824 ‫הדס!‬ ‫-הדס!‬ 25 00:01:13,407 --> 00:01:16,744 ‫היי! הבנתם?‬ 26 00:01:16,828 --> 00:01:18,204 ‫היי, הדס.‬ ‫-היי.‬ 27 00:01:18,287 --> 00:01:20,790 ‫שמרנו לך כמה קרקרים של אימא שלי.‬ 28 00:01:20,873 --> 00:01:21,707 ‫תודה!‬ 29 00:01:23,084 --> 00:01:26,671 ‫כל כך פריך, כל כך טעים.‬ 30 00:01:26,754 --> 00:01:28,047 ‫פריך-טעים.‬ 31 00:01:28,131 --> 00:01:31,592 ‫איך היה שיעור הקראטה הראשון שלך?‬ ‫-אהבתי את זה!‬ 32 00:01:31,676 --> 00:01:34,303 ‫למרות שטכנית אני בכיתת המתחילים,‬ 33 00:01:34,387 --> 00:01:37,014 ‫אני יודעת שאגיע לשלב הבא בקרוב.‬ 34 00:01:37,098 --> 00:01:40,518 ‫שמעתי שצריך תרגול רב‬ ‫כדי להיות טובים בקראטה.‬ 35 00:01:40,601 --> 00:01:43,479 ‫אני לא רוצה להתרברב,‬ 36 00:01:43,563 --> 00:01:45,481 ‫אבל יש לי כישרון טבעי.‬ 37 00:01:45,565 --> 00:01:47,191 ‫תראו את המהלכים האלה.‬ 38 00:01:47,275 --> 00:01:49,443 ‫אגרוף הנצנצים.‬ 39 00:01:50,820 --> 00:01:51,654 ‫יפה!‬ 40 00:01:51,737 --> 00:01:53,656 ‫בעיטת חד הקרן.‬ 41 00:01:54,991 --> 00:01:56,200 ‫מה?‬ ‫-מגניב!‬ 42 00:01:56,284 --> 00:02:00,663 ‫בית הקשת העגול.‬ 43 00:02:03,082 --> 00:02:05,209 ‫מעולם לא ראיתי תנועות קראטה כאלה.‬ 44 00:02:05,293 --> 00:02:08,004 ‫כן, נראה שהדוג'ו מתאים לך, הדס.‬ 45 00:02:08,087 --> 00:02:09,839 ‫טוב, המצאתי את המהלכים האלה.‬ 46 00:02:09,922 --> 00:02:13,134 ‫זה מה שסנסיי דייב באמת לימד אותי.‬ 47 00:02:17,013 --> 00:02:20,308 ‫סנסיי דייב אומר‬ ‫שזה אמור לבנות פוקוס או משהו.‬ 48 00:02:20,391 --> 00:02:24,854 ‫הוא תמיד אומר,‬ ‫"היו רגועים. היו מהירים. הצליחו."‬ 49 00:02:24,937 --> 00:02:28,024 ‫אני אוהב רוגע. ומהירות. והצלחה.‬ 50 00:02:28,107 --> 00:02:29,817 ‫המהלכים האלה די מגניבים.‬ 51 00:02:29,901 --> 00:02:33,070 ‫אבל הם כל כך משעממים.‬ 52 00:02:33,154 --> 00:02:36,240 ‫אני רוצה לדלג לחלקים הכיפיים‬ ‫ולרסק דברים לשניים,‬ 53 00:02:36,324 --> 00:02:39,035 ‫כמו שפרופסור פלאוורבומב עושה‬ ‫בסרטונים שלה.‬ 54 00:02:39,118 --> 00:02:42,246 ‫יש לה מהלכים רציניים. בואו נצפה בכמה!‬ 55 00:02:42,330 --> 00:02:43,998 ‫בטח.‬ ‫-בסדר. אבא!‬ 56 00:02:44,081 --> 00:02:47,752 ‫רוצה לצעוק קצת יותר חזק?‬ ‫לא שמעו אותך על הירח.‬ 57 00:02:47,835 --> 00:02:50,129 ‫סליחה. אפשר להשתמש במחשב, בבקשה?‬ 58 00:02:50,213 --> 00:02:53,716 ‫אנחנו רוצים לצפות בגיבורת ההיאבקות של הדס,‬ ‫פרופ' פלאוורבומב.‬ 59 00:02:53,799 --> 00:02:55,009 ‫היא קשוחה.‬ 60 00:02:55,092 --> 00:02:57,428 ‫הקשוחה ביותר!‬ 61 00:02:57,511 --> 00:02:59,222 ‫זה יהיה טוב!‬ 62 00:02:59,305 --> 00:03:01,599 ‫אני פרופסור פלאוורבומב!‬ 63 00:03:01,682 --> 00:03:04,644 ‫יש לי דוקטורט בכוח!‬ 64 00:03:04,727 --> 00:03:08,981 ‫השיעור מתחיל!‬ ‫-כן!‬ 65 00:03:09,065 --> 00:03:10,191 ‫מחיצת המשכיל!‬ 66 00:03:10,274 --> 00:03:11,400 ‫חבטת המכללות!‬ 67 00:03:11,484 --> 00:03:13,694 ‫מכת אמצע סמסטר!‬ 68 00:03:17,240 --> 00:03:19,617 ‫מדהים.‬ 69 00:03:19,700 --> 00:03:23,371 ‫אין בעד מה. אל תשברו את הרהיטים שלי עכשיו.‬ 70 00:03:23,454 --> 00:03:26,457 ‫רואים? נכון שזה היה אדיר?‬ 71 00:03:26,540 --> 00:03:29,252 ‫אני רוצה לעשות‬ ‫מה שפרופסור פלאוורבומב עשתה.‬ 72 00:03:29,335 --> 00:03:31,504 ‫לא צריך חגורה שחורה כדי לרסק דברים?‬ 73 00:03:31,587 --> 00:03:33,214 ‫כן. יש לי אחת כאן.‬ 74 00:03:35,049 --> 00:03:37,176 ‫מה עליי לרסק קודם?‬ 75 00:03:38,427 --> 00:03:43,724 ‫רגע! אבא שלי אמר‬ ‫שאסור לנו לרסק את הרהיטים.‬ 76 00:03:43,808 --> 00:03:47,228 ‫כן, כנראה שאת צודקת.‬ ‫אני פשוט כל כך מתרגשת!‬ 77 00:03:47,311 --> 00:03:49,897 ‫בואו נצא החוצה.‬ ‫-רעיון טוב. קדימה!‬ 78 00:03:50,690 --> 00:03:52,858 ‫מה עם זה, הדס?‬ ‫-מושלם.‬ 79 00:03:52,942 --> 00:03:55,736 ‫אם פרופסור פלאוורבומב יכולה לרסק לבנים,‬ 80 00:03:55,820 --> 00:03:59,615 ‫קרש קטנטן יהיה קלי קלות.‬ 81 00:04:00,241 --> 00:04:02,493 ‫אולי כדאי שתתרחקו,‬ 82 00:04:02,576 --> 00:04:06,831 ‫כי אני עומדת לבצע את אגרוף הכוח‬ ‫של סופר הדס!‬ 83 00:04:09,875 --> 00:04:11,210 ‫הדס?‬ ‫-את בסדר?‬ 84 00:04:11,294 --> 00:04:13,587 ‫כן. זה רק כואב קצת.‬ 85 00:04:13,671 --> 00:04:15,089 ‫אבל זה לא הצליח.‬ 86 00:04:15,172 --> 00:04:19,010 ‫מתחתי את השרירים שלי‬ ‫כמו שעשתה פרופסור פלאוורבומב.‬ 87 00:04:19,093 --> 00:04:22,179 ‫אז למה אני לא יכולה לרסק קרש לחצי?‬ 88 00:04:22,263 --> 00:04:23,347 ‫שאלה טובה.‬ 89 00:04:23,431 --> 00:04:27,476 ‫תעלומה נוספת! חידה! קושייה!‬ 90 00:04:27,560 --> 00:04:30,146 ‫"תעלומה נוספת! חידה! קושייה!‬ 91 00:04:30,229 --> 00:04:33,274 ‫כשעדיין לא פתרתי שאלות אותן שאלתי‬ 92 00:04:33,357 --> 00:04:35,943 ‫למה, למה, למה, למה‬ 93 00:04:36,027 --> 00:04:38,571 ‫רק סקרנות היא דבר שמוביל אותי‬ 94 00:04:38,654 --> 00:04:41,115 ‫למה, למה, למה, למה‬ 95 00:04:41,198 --> 00:04:43,909 ‫זה זמן לחקור! כולנו כאן‬ 96 00:04:43,993 --> 00:04:46,412 ‫לעוד הרפתקה שוב הגיע זמן‬ 97 00:04:46,495 --> 00:04:47,913 ‫מה שלא נמצא‬ 98 00:04:47,997 --> 00:04:49,498 ‫זה יהיה נפלא‬ 99 00:04:49,582 --> 00:04:51,792 ‫אז נשאל‬ 100 00:04:51,876 --> 00:04:53,085 ‫למה"‬ 101 00:04:53,961 --> 00:04:55,588 ‫רגע, הבנתי.‬ 102 00:04:55,671 --> 00:04:57,423 ‫אם היו לי יותר שרירים,‬ 103 00:04:57,506 --> 00:05:00,551 ‫הייתי יכולה לרסק דברים לשניים‬ ‫כמו הפרופסור.‬ 104 00:05:00,634 --> 00:05:03,888 ‫אבל איך יהיו לך שרירים?‬ ‫-אני יודעת מה מחזק את המוח שלי.‬ 105 00:05:03,971 --> 00:05:05,765 ‫שכיבות סמיכה למוח.‬ ‫-קפיצות מוח!‬ 106 00:05:05,848 --> 00:05:06,974 ‫סיעור מוחות!‬ 107 00:05:07,058 --> 00:05:08,392 ‫נכון.‬ 108 00:05:08,476 --> 00:05:09,643 ‫יש לי רעיון.‬ 109 00:05:09,727 --> 00:05:12,313 ‫כלל מספר 32 של הדס: תמיד להביא בלונים.‬ 110 00:05:12,396 --> 00:05:16,650 ‫נוכל לנפח לך את הזרועות‬ ‫עד שיהיו לך שרירי בלון גדולים.‬ 111 00:05:16,734 --> 00:05:19,862 ‫אבל מה אם הזרועות שלי יתפוצצו כמו בלון?‬ 112 00:05:22,031 --> 00:05:23,199 ‫נקודה טובה.‬ 113 00:05:23,866 --> 00:05:25,326 ‫מה עם מיץ טרולים?‬ 114 00:05:25,409 --> 00:05:27,995 ‫ככה הטרולים מתחזקים.‬ 115 00:05:28,079 --> 00:05:32,124 ‫אני לא יודע. אימא שלי תמיד אומרת,‬ ‫"אתה מה שאתה אוכל."‬ 116 00:05:32,833 --> 00:05:35,336 ‫אתה צודק. אני אוהבת להיות הדס.‬ 117 00:05:35,419 --> 00:05:37,630 ‫אני לא רוצה להיות טרולדס.‬ 118 00:05:37,713 --> 00:05:40,674 ‫אני יודעת! נוכל להכין לך‬ ‫ארבע זרועות רובוטיות.‬ 119 00:05:41,342 --> 00:05:42,510 ‫רעיון נהדר.‬ 120 00:05:42,593 --> 00:05:44,220 ‫אבל זה מנוגד לחוקי הקראטה‬ 121 00:05:44,303 --> 00:05:46,931 ‫לחתוך דברים עם כל דבר חוץ מהידיים.‬ 122 00:05:47,014 --> 00:05:48,015 ‫פסול.‬ 123 00:05:48,099 --> 00:05:50,434 ‫הגיוני. לא חשבתי על זה.‬ 124 00:05:50,935 --> 00:05:53,896 ‫חייבת להיות לי דרך להשיג שרירים.‬ 125 00:05:53,979 --> 00:05:56,941 ‫אולי במקום זרועות רובוט חזקות,‬ 126 00:05:57,024 --> 00:06:00,611 ‫נוכל לעזור לך להשיג שרירים משלך‬ ‫עם משקולות.‬ 127 00:06:00,694 --> 00:06:03,155 ‫רעיון נהדר.‬ ‫-אני מתה על זה! קדימה!‬ 128 00:06:03,239 --> 00:06:05,616 ‫אבל אולי לא יהיו לך שרירים תוך זמן קצר.‬ 129 00:06:05,699 --> 00:06:09,829 ‫אימא שלי מתאמנת הרבה,‬ ‫והיא אומרת שזה לוקח זמן.‬ 130 00:06:09,912 --> 00:06:14,500 ‫אני לא רוצה להתרברב,‬ ‫אבל אם מישהו יכול לעשות את זה, זו אני.‬ 131 00:06:14,583 --> 00:06:16,127 ‫בסדר, נתאמן איתך.‬ 132 00:06:16,210 --> 00:06:18,838 ‫אנחנו צריכים ציוד. מעבדה בהיכון.‬ 133 00:06:27,888 --> 00:06:29,348 ‫נזדקק לאלה.‬ 134 00:06:32,685 --> 00:06:34,311 ‫בואו נהיה פיזיים!‬ 135 00:06:41,735 --> 00:06:43,237 ‫למה?‬ 136 00:06:43,320 --> 00:06:45,072 ‫אולי תעשי זאת לאט יותר?‬ 137 00:06:45,156 --> 00:06:47,992 ‫אבל אני צריכה שיהיו לי שרירים במהרה!‬ 138 00:07:01,964 --> 00:07:03,340 ‫אוף!‬ 139 00:07:03,424 --> 00:07:04,925 ‫את צריכה לקחת את הזמן.‬ 140 00:07:05,009 --> 00:07:06,719 ‫אבל אני רוצה שרירים עכשיו!‬ 141 00:07:10,931 --> 00:07:13,559 ‫למה זה לא זז?‬ 142 00:07:14,852 --> 00:07:16,228 ‫נסי לדחוף פחות צעצועים.‬ 143 00:07:16,312 --> 00:07:18,564 ‫פחות צעצועים, פחות שרירים.‬ 144 00:07:21,942 --> 00:07:25,279 ‫אוי! הזרועות שלי נראות בדיוק אותו הדבר.‬ 145 00:07:25,362 --> 00:07:26,655 ‫בלי שרירים.‬ 146 00:07:26,739 --> 00:07:28,532 ‫והן כמו אטריות.‬ 147 00:07:29,742 --> 00:07:32,953 ‫רציתי שיהיו לי שרירים גדולים‬ ‫בשביל ריסוק הקראטה,‬ 148 00:07:33,037 --> 00:07:36,415 ‫אבל זה כישלון קראטה!‬ 149 00:07:36,499 --> 00:07:38,751 ‫אני פשוט צריכה לוותר.‬ ‫-בחייך, הדס.‬ 150 00:07:38,834 --> 00:07:41,629 ‫אי אפשר לוותר בקראטה או במדע.‬ 151 00:07:41,712 --> 00:07:43,130 ‫אנחנו נמצא פתרון.‬ 152 00:07:43,214 --> 00:07:46,467 ‫הלוואי שמישהו היה יכול ללמד‬ ‫את הדס איך לשבור קרשים.‬ 153 00:07:46,550 --> 00:07:47,927 ‫מורה!‬ 154 00:07:48,010 --> 00:07:51,388 ‫הדס, אולי לסנסיי דייב יש כמה עצות.‬ 155 00:07:51,472 --> 00:07:54,016 ‫אולי יש לו סרטון כמו של פרופ' פלאוורבומב.‬ 156 00:07:54,099 --> 00:07:56,810 ‫נוכל לבדוק, אבל הוא בחור קטן,‬ 157 00:07:56,894 --> 00:08:00,064 ‫לא גדול וחזק כמו פרופסור פלאוורבומב.‬ 158 00:08:00,147 --> 00:08:02,650 ‫לא נראה לי שהוא יודע איך לשבור דברים.‬ 159 00:08:02,733 --> 00:08:04,777 ‫טוב, בואו נראה.‬ 160 00:08:04,860 --> 00:08:07,196 ‫טוב, בואו נראה. סנסיי דייב.‬ 161 00:08:07,279 --> 00:08:09,823 ‫"היו רגועים, היו מהירים, תצליחו?"‬ ‫-זה הוא.‬ 162 00:08:09,907 --> 00:08:12,326 ‫תוכל ללחוץ על הסרטון של ריסוק דברים?‬ 163 00:08:12,409 --> 00:08:14,203 ‫אתם רוצים לרסק דברים?‬ 164 00:08:14,286 --> 00:08:16,455 ‫טוב, יש לנו סרטון נהדר היום.‬ 165 00:08:16,539 --> 00:08:21,252 ‫נחשו מה? היכולת לרסק דברים‬ ‫היא עניין של פיזיקה.‬ 166 00:08:21,335 --> 00:08:22,461 ‫מגניב.‬ ‫-באמת?‬ 167 00:08:22,545 --> 00:08:24,380 ‫זה ד"ר רונלד מקנייר.‬ 168 00:08:24,463 --> 00:08:28,801 ‫הוא היה פיזיקאי ואסטרונאוט בעל חגורה שחורה‬ 169 00:08:28,884 --> 00:08:31,887 ‫והוא כתב על פיזיקת הקראטה.‬ 170 00:08:31,971 --> 00:08:33,055 ‫מגניב, נכון?‬ 171 00:08:33,138 --> 00:08:34,890 ‫מדען קראטה?‬ 172 00:08:34,974 --> 00:08:36,225 ‫מדהים!‬ 173 00:08:36,308 --> 00:08:39,853 ‫ד"ר מקנאייר אמר,‬ ‫"כדי לרסק ערימת לבנים לחצי,‬ 174 00:08:39,937 --> 00:08:42,314 ‫צריך להתאמן ולדייק."‬ 175 00:08:42,398 --> 00:08:46,443 ‫זה אומר לעשות זאת באותו אופן בכל פעם.‬ 176 00:08:46,527 --> 00:08:50,072 ‫כדי לעשות זאת, צריך להשתמש בכוח ובתנופה‬ 177 00:08:50,155 --> 00:08:52,783 ‫ולהתמקד באזור קטן.‬ 178 00:08:52,866 --> 00:08:54,159 ‫תעשו את היד חדה.‬ 179 00:08:54,243 --> 00:08:59,206 ‫שתהיה באותו קו עם המרכז,‬ ‫אזור קטן שהוא גם הכי חלש.‬ 180 00:08:59,290 --> 00:09:01,750 ‫תשתמשו בכוח ובתנופה‬ 181 00:09:01,834 --> 00:09:05,879 ‫ותדמיינו את היד שלכם חותכת‬ ‫ומגיעה לצד השני.‬ 182 00:09:07,047 --> 00:09:09,216 ‫מדהים!‬ ‫-מגניב!‬ 183 00:09:09,300 --> 00:09:11,093 ‫הוא שבר את כל הלבנים,‬ 184 00:09:11,176 --> 00:09:16,140 ‫והוא אפילו לא היה צריך‬ ‫למתוח את השרירים או משהו.‬ 185 00:09:16,223 --> 00:09:20,102 ‫אז זה לא עניין של חוזק וכוח בכלל.‬ 186 00:09:20,185 --> 00:09:23,105 ‫לא, זה קשור לפיזיקה. כוח ותנופה.‬ 187 00:09:23,188 --> 00:09:24,481 ‫ודיוק.‬ 188 00:09:24,565 --> 00:09:28,193 ‫מהנדסים צריכים לדייק,‬ ‫אחרת הדברים עלולים להתפרק.‬ 189 00:09:28,277 --> 00:09:29,903 ‫אני רוצה לנסות שוב.‬ 190 00:09:29,987 --> 00:09:33,949 ‫אבל לא עם ערמת קרשים שלמה.‬ ‫זה ידרוש הרבה יותר תרגול.‬ 191 00:09:34,033 --> 00:09:35,951 ‫בסדר! תודה, אבא!‬ ‫-תודה.‬ 192 00:09:36,035 --> 00:09:40,581 ‫אני מדמיין את עצמי חותך‬ ‫ומגיע לצד השני של הקרקר הזה.‬ 193 00:09:43,167 --> 00:09:47,046 ‫זכרי, תהפכו את היד לחדה, כמו סכין.‬ 194 00:09:47,129 --> 00:09:48,839 ‫שתהיה בקו של המרכז.‬ 195 00:09:48,922 --> 00:09:52,509 ‫השתמשי בכוח, בתנופה, בדמיון ו…‬ 196 00:10:02,478 --> 00:10:03,479 ‫זה לא נשבר.‬ 197 00:10:03,562 --> 00:10:05,356 ‫אבל הוא סדוק באמצע.‬ 198 00:10:05,439 --> 00:10:07,941 ‫זה הרבה יותר טוב מהפעם הראשונה.‬ 199 00:10:08,025 --> 00:10:12,905 ‫את צודקת. עם יותר סבלנות, תרגול ודיוק,‬ 200 00:10:12,988 --> 00:10:19,078 ‫אהיה מכונת ריסוק משומנת ואכזרית‬ ‫יום אחד, כמו סנסיי דייב וד"ר מקנייר.‬ 201 00:10:19,161 --> 00:10:22,414 ‫אחת, שתיים, שלוש.‬ 202 00:10:22,498 --> 00:10:24,750 ‫תודה שלימדת אותנו, הדס.‬ ‫-בשמחה.‬ 203 00:10:24,833 --> 00:10:26,669 ‫אני לא רוצה להתרברב,‬ 204 00:10:26,752 --> 00:10:30,506 ‫אבל אני מעולה בלהתחיל מההתחלה‬ ‫ובלהתקדם לאט.‬ 205 00:10:30,589 --> 00:10:31,590 ‫אין מצב!‬ 206 00:10:31,674 --> 00:10:34,301 ‫מה? אין סיכוי!‬ 207 00:10:34,385 --> 00:10:37,513 ‫מה קרה, אבא?‬ ‫-אולי כדאי שתחזיקו חזק.‬ 208 00:10:37,596 --> 00:10:42,685 ‫ביום ראשון הקרוב,‬ ‫תתכוננו לקבל תואר ראשון בשבירת גב‬ 209 00:10:42,768 --> 00:10:46,772 ‫ודוקטורט באבדון!‬ 210 00:10:50,567 --> 00:10:53,112 ‫בחיי. אנחנו עדיין מצלמים?‬ ‫-קאט!‬ 211 00:10:54,113 --> 00:10:57,658 ‫מהלכי הכוח של פרופסור פלאוורבומב הם זיוף!‬ 212 00:10:57,741 --> 00:11:00,369 ‫ממש מדהים!‬ 213 00:11:00,452 --> 00:11:04,581 ‫אבל השרירים שלה, הדוקטורט שלה בכוח.‬ 214 00:11:05,207 --> 00:11:07,209 ‫כנראה שהיא צריכה לחזור ליסודות.‬ 215 00:11:07,292 --> 00:11:11,088 ‫אני בהחלט נשארת עם סנסיי דייב,‬ ‫הפרופסור האמיתי.‬ 216 00:11:11,171 --> 00:11:12,673 ‫בואו נעבוד על חסימה.‬ 217 00:11:12,756 --> 00:11:15,426 ‫אחת, שתיים, שלוש.‬ 218 00:11:18,721 --> 00:11:20,264 ‫"שייקה וקפסולת הזמן"‬ 219 00:11:20,347 --> 00:11:22,266 ‫רמז אחרון של "חפש את המטמון".‬ 220 00:11:22,349 --> 00:11:26,270 ‫הקופסה הזו כל כך גדולה‬ ‫שהיא מכילה קופסאות אחרות.‬ 221 00:11:26,353 --> 00:11:29,732 ‫ארגזי כלים, טייפים, קופסאות גרביים!‬ 222 00:11:29,815 --> 00:11:31,316 ‫"קופסאות גרביים"?‬ 223 00:11:31,400 --> 00:11:33,402 ‫אבא…‬ ‫-ניסיתי להיות יצירתי.‬ 224 00:11:33,485 --> 00:11:37,865 ‫עכשיו, כדי לפתור את הרמז הזה,‬ ‫עליכם לחשוב מחוץ לקופסה.‬ 225 00:11:37,948 --> 00:11:41,076 ‫אהיה במשרד שלי אם תוותרו.‬ ‫-אנחנו מדענים, מר גל.‬ 226 00:11:41,160 --> 00:11:43,746 ‫אנחנו לא מוותרים.‬ ‫-לעולם לא.‬ 227 00:11:43,829 --> 00:11:46,498 ‫אני מוכן לוותר.‬ ‫-מה? לא!‬ 228 00:11:46,582 --> 00:11:49,084 ‫אנחנו לא מוותרים. נמשיך לחשוב.‬ 229 00:11:49,168 --> 00:11:51,253 ‫"קופסה גדולה של קופסאות."‬ 230 00:11:51,336 --> 00:11:53,839 ‫מה זה "טייפ"?‬ 231 00:11:53,922 --> 00:11:55,174 ‫אני חושב שהבנתי!‬ 232 00:11:55,883 --> 00:11:56,759 ‫המוסך!‬ 233 00:11:56,842 --> 00:11:58,677 ‫אני מנצח!‬ 234 00:11:58,761 --> 00:11:59,803 ‫אני חושב.‬ 235 00:11:59,887 --> 00:12:01,180 ‫אבא!‬ 236 00:12:02,264 --> 00:12:05,100 ‫קופסה גדולה שמכילה קופסאות אחרות.‬ 237 00:12:05,184 --> 00:12:07,269 ‫כל הכבוד, שייקה.‬ 238 00:12:07,352 --> 00:12:09,646 ‫הינה מתנה לזכייה.‬ 239 00:12:09,730 --> 00:12:10,898 ‫תודה, הדס!‬ 240 00:12:10,981 --> 00:12:13,400 ‫וזה בשבילך, עדה, סתם ללא סיבה.‬ 241 00:12:13,484 --> 00:12:14,318 ‫תודה!‬ 242 00:12:14,401 --> 00:12:17,279 ‫מצאתי אותם כשחיפשתי אוצרות‬ ‫עם דודה הדסה בחוף.‬ 243 00:12:17,362 --> 00:12:19,406 ‫אז? מי פענח את זה?‬ ‫-אני!‬ 244 00:12:19,490 --> 00:12:23,410 ‫אתה אלוף "חפש את המטמון"!‬ 245 00:12:23,494 --> 00:12:25,078 ‫איך פענחת את זה?‬ 246 00:12:25,162 --> 00:12:27,456 ‫הדס שאלה מה זה טייפ,‬ 247 00:12:27,539 --> 00:12:29,917 ‫ונזכרתי שיש לך אחד כאן.‬ 248 00:12:30,000 --> 00:12:34,254 ‫ואז זה גרם לי לחשוב,‬ ‫"מוסך הוא כמו קופסה גדולה."‬ 249 00:12:34,338 --> 00:12:36,173 ‫חשבת מחוץ לקופסה.‬ 250 00:12:36,256 --> 00:12:41,094 ‫אבל אני עדיין לא יודעת מה זה‬ ‫או מה זה עושה.‬ 251 00:12:41,887 --> 00:12:45,557 ‫והדבר המהונדס המוזר הזה לא מבהיר זאת.‬ 252 00:12:45,641 --> 00:12:49,353 ‫הוא מנגן מוזיקה. זה נקרא תקליטור.‬ 253 00:12:52,523 --> 00:12:53,524 ‫כן!‬ 254 00:12:53,607 --> 00:12:54,983 ‫כן!‬ 255 00:12:57,778 --> 00:12:59,321 ‫תפסתי אותך! את בסדר?‬ 256 00:13:00,030 --> 00:13:01,990 ‫תודה. אבל הקופסה הזאת לא.‬ 257 00:13:03,075 --> 00:13:04,868 ‫אבא, תראה!‬ 258 00:13:05,369 --> 00:13:06,703 ‫אני כילד‬ 259 00:13:06,787 --> 00:13:09,289 ‫עם הצעצוע האהוב עליי, רקסקליבר.‬ 260 00:13:09,373 --> 00:13:10,374 ‫רקס הוא… ‬ 261 00:13:10,457 --> 00:13:15,087 ‫"הצעצוע הראשון שהכנתי.‬ ‫אתה אף פעם לא שוכח את הצעצוע הראשון שלך."‬ 262 00:13:15,712 --> 00:13:19,758 ‫שייקה אולי שמע את זה כמה פעמים.‬ ‫-הוא מתכוון לכמה מיליונים.‬ 263 00:13:21,218 --> 00:13:23,887 ‫רואים את זה? זו כמוסת זמן.‬ ‫רקסקליבר נמצא בה,‬ 264 00:13:23,971 --> 00:13:26,265 ‫יחד עם כמה מהדברים האהובים עליי מאז.‬ 265 00:13:26,890 --> 00:13:32,563 ‫הצעצוע הישן האהוב עליך נוסע בזמן‬ ‫בתוך קופסת אוכל ישנה?‬ 266 00:13:32,646 --> 00:13:33,564 ‫מדהים!‬ 267 00:13:34,231 --> 00:13:37,109 ‫כמוסת זמן היא מיכל‬ ‫שמכניסים אליו דברים מההווה,‬ 268 00:13:37,192 --> 00:13:38,735 ‫ואז מאחסנים או קוברים אותו‬ 269 00:13:38,819 --> 00:13:41,738 ‫כדי שאנשים בעתיד ימצאו אותו‬ ‫וילמדו על העבר.‬ 270 00:13:41,822 --> 00:13:45,325 ‫שלי קבור איפשהו בחצר הזאת.‬ 271 00:13:46,493 --> 00:13:49,496 ‫זה בטח פול. הוא מביא אדמה בשביל הגינה.‬ 272 00:13:49,580 --> 00:13:52,165 ‫חבר'ה, אתם חושבים מה שאני חושבת?‬ 273 00:13:52,249 --> 00:13:55,252 ‫כמה מגניב אם יהיה לנו צעצוע שנוסע בזמן?‬ 274 00:13:55,878 --> 00:13:59,089 ‫זה יהיה מגניב,‬ ‫אבל כדאי שנוציא את קפסולת הזמן!‬ 275 00:13:59,172 --> 00:14:02,217 ‫נוכל להיות ארכאולוגים‬ ‫כמו שדודתי ברניס הייתה.‬ 276 00:14:02,968 --> 00:14:05,679 ‫אני רוצה להיות ארכרנכאולוגית.‬ 277 00:14:06,555 --> 00:14:10,267 ‫כלומר, ארנצ'יולוגית.‬ 278 00:14:10,350 --> 00:14:12,269 ‫אני רוצה לחפור דברים מהעבר.‬ 279 00:14:12,352 --> 00:14:15,355 ‫למרות שחפירה פירושה להתלכלך,‬ 280 00:14:15,439 --> 00:14:19,860 ‫יהיה נהדר לאחד את אבא שלי‬ ‫עם הצעצוע האהוב עליו.‬ 281 00:14:19,943 --> 00:14:21,361 ‫אני בפנים!‬ ‫-כן!‬ 282 00:14:21,445 --> 00:14:25,032 ‫רעיון נהדר. צריכה להיות מפה בתיבה‬ ‫שבה מצאת את התמונה.‬ 283 00:14:25,115 --> 00:14:26,366 ‫באמת?‬ ‫-מעולה!‬ 284 00:14:27,409 --> 00:14:30,078 ‫אבא שלך לא אמר שהמפה בלתי נראית.‬ 285 00:14:30,621 --> 00:14:32,664 ‫זה היה רעיון נהדר.‬ 286 00:14:32,748 --> 00:14:34,541 ‫זה עדיין רעיון נהדר.‬ 287 00:14:34,625 --> 00:14:37,586 ‫ארכאולוגים מוצאים דברים ישנים ודהויים‬ ‫כל הזמן.‬ 288 00:14:37,669 --> 00:14:40,213 ‫אולי דודה ברניס תדע מה לעשות.‬ 289 00:14:40,297 --> 00:14:42,799 ‫נתקשר אליה לחנות הארכאולוגיה שלה.‬ 290 00:14:42,883 --> 00:14:45,886 ‫חדשות טובות. אתם יכולים לשחזר אותה.‬ 291 00:14:45,969 --> 00:14:47,262 ‫כן!‬ ‫-באמת?‬ 292 00:14:47,346 --> 00:14:49,932 ‫כן. צבע הדיו חשוב.‬ 293 00:14:50,015 --> 00:14:51,975 ‫אגיד לכם מה עליכם לעשות.‬ 294 00:14:52,059 --> 00:14:56,730 ‫קודם כול, תעשו העתק של המפה‬ ‫כדי שלא תפגעו במקור, ואז… ‬ 295 00:14:56,813 --> 00:14:58,440 ‫מעבדה בהיכון.‬ 296 00:15:07,950 --> 00:15:09,618 ‫בסדר. יש לנו הכול?‬ 297 00:15:09,701 --> 00:15:14,414 ‫תמיסת דיו שחור,‬ ‫הידועה גם כמיץ לימון ומים? יש.‬ 298 00:15:14,498 --> 00:15:17,417 ‫מאוורר כדי לייבש את המפה‬ ‫אחרי מריחת התמיסה? יש.‬ 299 00:15:25,008 --> 00:15:29,596 ‫שחזור מפה‬ ‫כדי למצוא קפסולת זמן יקרת ערך? יש!‬ 300 00:15:29,680 --> 00:15:30,555 ‫יש לנו מפה!‬ 301 00:15:30,639 --> 00:15:33,183 ‫בואו נמצא קפסולת זמן.‬ 302 00:15:33,767 --> 00:15:34,768 ‫-היי!‬ ‫-הדס!‬ 303 00:15:36,520 --> 00:15:38,313 ‫חבר'ה, היא לא כאן.‬ 304 00:15:38,397 --> 00:15:41,525 ‫אבל עקבנו בדיוק אחרי המפה.‬ ‫ארבעים צעדים מהדלת.‬ 305 00:15:41,608 --> 00:15:44,027 ‫אז למה זה היה שגוי?‬ 306 00:15:44,111 --> 00:15:47,114 ‫כמובן. הבית השתנה מאז.‬ 307 00:15:47,197 --> 00:15:49,574 ‫הסבים של שייקה שיפצו אותו, בנו מחסן,‬ 308 00:15:49,658 --> 00:15:52,077 ‫וכשחזרתי לגור כאן, יצרתי את הגינה.‬ 309 00:15:52,160 --> 00:15:54,871 ‫חייב ללכת.‬ ‫אני מצפה לשיחה מאימא שלך.‬ 310 00:15:54,955 --> 00:15:58,667 ‫אם לא תהיה לנו מפה נכונה,‬ ‫לא נמצא את קפסולת הזמן!‬ 311 00:15:58,750 --> 00:16:00,460 ‫אולי כדאי שנשכח מזה.‬ 312 00:16:00,544 --> 00:16:03,797 ‫מדענים עושים דברים בלתי אפשריים כל הזמן.‬ 313 00:16:03,880 --> 00:16:06,383 ‫אסטרונאוטים הגיעו עד הירח.‬ 314 00:16:06,466 --> 00:16:08,510 ‫אבל הם ידעו איפה הוא.‬ 315 00:16:08,593 --> 00:16:11,471 ‫יתרון עצום.‬ 316 00:16:11,555 --> 00:16:14,808 ‫זה נכון. קשה לפספס אותו.‬ ‫יודעים מה אנחנו צריכים?‬ 317 00:16:14,891 --> 00:16:15,976 ‫נס?‬ 318 00:16:16,727 --> 00:16:17,811 ‫כדור בדולח?‬ 319 00:16:17,894 --> 00:16:19,021 ‫סיעור מוחות!‬ 320 00:16:19,104 --> 00:16:22,024 ‫יש לי רעיון!‬ ‫אפשר פשוט להתחיל לחפור.‬ 321 00:16:22,691 --> 00:16:28,155 ‫אבל יהיו חורים בכל החצר,‬ ‫מה שירגיז את אבא שלי.‬ 322 00:16:28,238 --> 00:16:29,823 ‫שייקה!‬ 323 00:16:29,906 --> 00:16:31,992 ‫כן, זה לא יהיה בסדר.‬ 324 00:16:32,075 --> 00:16:35,245 ‫נוכל להזמין חפרפרת שתגיד לנו‬ ‫איפה זה קבור.‬ 325 00:16:35,328 --> 00:16:40,625 ‫אבל מה אם חבורה של חפרפרות‬ ‫יופיעו ויחפרו חורים בכל מקום?‬ 326 00:16:41,835 --> 00:16:43,128 ‫שייקה!‬ 327 00:16:43,211 --> 00:16:44,838 ‫זו תהיה בעיה רצינית.‬ 328 00:16:44,921 --> 00:16:48,800 ‫כלבים! הם מריחים הכול.‬ ‫נוכל להשיג אחד שירחרח את רקסקליבר.‬ 329 00:16:48,884 --> 00:16:54,014 ‫אבל הוא עלול להריח את שייקה‬ ‫כי תמיד יש לו כריך טונה בכיס.‬ 330 00:16:54,681 --> 00:16:56,058 ‫שייקה!‬ 331 00:16:57,059 --> 00:17:00,562 ‫נכון. אולי קפסולת הזמן פשוט אבדה לנצח.‬ 332 00:17:00,645 --> 00:17:06,359 ‫רציתי לאחד את אבא שלי עם רקסקליבר‬ ‫אבל איך נמצא איפה הקפסולה קבורה?‬ 333 00:17:06,943 --> 00:17:08,153 ‫"די, נמאס‬ 334 00:17:09,446 --> 00:17:11,406 ‫זהו זה, אני פורש‬ 335 00:17:12,407 --> 00:17:13,867 ‫לא עובר את המכשול‬ 336 00:17:13,950 --> 00:17:16,661 ‫ואני לא יכול להתגבר כאן על הכול‬ 337 00:17:16,745 --> 00:17:19,122 ‫חושש מכישלון, אני פורש‬ 338 00:17:19,915 --> 00:17:22,209 ‫אין מה לנסות כבר‬ 339 00:17:22,292 --> 00:17:26,838 ‫מה הטעם להתמיד‬ 340 00:17:26,922 --> 00:17:28,298 ‫אל תברח‬ 341 00:17:28,381 --> 00:17:29,841 ‫אל תפרוש‬ 342 00:17:29,925 --> 00:17:33,553 ‫מכישלונות בכלל אין מה לחשוש‬ 343 00:17:33,637 --> 00:17:35,847 ‫תלמד מטעויות‬ 344 00:17:35,931 --> 00:17:39,309 ‫מה לשמור ומה לא לעשות‬ 345 00:17:39,392 --> 00:17:40,644 ‫אל תברח‬ 346 00:17:40,727 --> 00:17:42,395 ‫אל תפרוש‬ 347 00:17:42,479 --> 00:17:45,732 ‫"כישלון" זה אצלך בראש‬ 348 00:17:45,816 --> 00:17:48,527 ‫נסה, נסה‬ 349 00:17:48,610 --> 00:17:53,240 ‫קום ונסה זאת בלי לחשוש"‬ 350 00:17:55,575 --> 00:17:58,286 ‫אתן צודקות.‬ ‫אני לא יכול לוותר רק כי זה קשה.‬ 351 00:17:58,370 --> 00:18:01,373 ‫כן, חיפוש המטמון היה קשה ופתרת אותו.‬ 352 00:18:01,456 --> 00:18:04,709 ‫כן! כי חשבתי מחוץ לקופסה.‬ 353 00:18:04,793 --> 00:18:08,964 ‫טוב, ניסינו לעקוב אחרי המפה,‬ ‫אבל הבית השתנה.‬ 354 00:18:09,923 --> 00:18:12,050 ‫הבית! יש לי רעיון.‬ 355 00:18:12,551 --> 00:18:13,885 ‫שרטוטים!‬ 356 00:18:13,969 --> 00:18:16,888 ‫הם כמו מפה של בית.‬ 357 00:18:16,972 --> 00:18:20,225 ‫רעיון נהדר, שייקה!‬ ‫-חשיבה טובה מחוץ לקופסה.‬ 358 00:18:20,767 --> 00:18:21,643 ‫תודה!‬ 359 00:18:21,726 --> 00:18:23,812 ‫אז לפי השרטוטים,‬ 360 00:18:23,895 --> 00:18:26,940 ‫הדלת, שממנה המפה אמרה שצריך ללכת,‬ 361 00:18:27,023 --> 00:18:29,067 ‫היא עכשיו חלון.‬ 362 00:18:29,151 --> 00:18:32,612 ‫אז בסדר, 40 צעדים מכאן.‬ 363 00:18:32,696 --> 00:18:34,948 ‫קפסולת הזמן צריכה להיות… ‬ 364 00:18:35,574 --> 00:18:36,575 ‫כאן.‬ 365 00:18:36,658 --> 00:18:38,702 ‫הלוואי שהייתה לנו דרך לדעת בוודאות‬ 366 00:18:38,785 --> 00:18:41,413 ‫כדי שלא נצטרך לחפור הרבה חורים.‬ 367 00:18:41,913 --> 00:18:43,999 ‫הלוואי שהייתה לנו ראיית רנטגן‬ 368 00:18:44,082 --> 00:18:47,961 ‫כדי שנוכל לראות‬ ‫מה נמצא מתחת לאדמה לפני שנחפור.‬ 369 00:18:49,880 --> 00:18:53,884 ‫רגע. הדס, מצאת את אלה בחוף‬ ‫עם דודה הדסה, נכון?‬ 370 00:18:54,467 --> 00:18:56,469 ‫איך ידעת שהן יהיו שם?‬ 371 00:18:56,553 --> 00:18:58,930 ‫הסתובבנו עם גלאי המתכות שלה,‬ 372 00:18:59,014 --> 00:19:03,602 ‫והוא צפצף כשמשהו היה מתחת לאדמה!‬ 373 00:19:03,685 --> 00:19:06,563 ‫דודה הדסה לימדה אותי איך הם עובדים.‬ 374 00:19:06,646 --> 00:19:07,731 ‫אראה לכם.‬ 375 00:19:07,814 --> 00:19:13,236 ‫גלאי מתכות מעבירים אלקטרו-מגנדיזם…‬ 376 00:19:14,112 --> 00:19:15,614 ‫"אלקטרומגנטיות"?‬ 377 00:19:15,697 --> 00:19:20,911 ‫כן. שדה אלקטרו-מג- נטי לתוך האדמה.‬ 378 00:19:20,994 --> 00:19:23,580 ‫ככה הוא מבדיל בין מתכת לעפר.‬ 379 00:19:23,663 --> 00:19:25,999 ‫קופסת האוכל הישנה עשויה ממתכת.‬ 380 00:19:26,082 --> 00:19:28,084 ‫אנחנו צריכים גלאי מתכות!‬ 381 00:19:28,168 --> 00:19:31,796 ‫היינו יכולים לשאול את דודה הדסה,‬ ‫אבל היא בטיול.‬ 382 00:19:31,880 --> 00:19:33,882 ‫לדודה ברניס אולי יש אחד.‬ 383 00:19:34,424 --> 00:19:38,011 ‫סליחה, חבר'ה. גלאי המתכות שלי אזלו.‬ 384 00:19:38,094 --> 00:19:39,971 ‫אבל אתם מכינים דברים כל הזמן.‬ 385 00:19:40,055 --> 00:19:43,225 ‫כל מה שאתם צריכים זה רדיו ישן,‬ 386 00:19:43,308 --> 00:19:46,019 ‫מחשבון, צמדן, ונרתיק תקליטורים.‬ 387 00:19:47,687 --> 00:19:49,064 ‫אני אעצב את זה.‬ 388 00:19:51,233 --> 00:19:52,442 ‫מגניב!‬ ‫-נראה נהדר.‬ 389 00:19:53,068 --> 00:19:54,903 ‫בואו נכין גלאי מתכות!‬ 390 00:20:03,495 --> 00:20:06,414 ‫עכשיו בואו נגלה מתכת.‬ 391 00:20:09,209 --> 00:20:10,543 ‫שמעתי משהו.‬ 392 00:20:12,837 --> 00:20:14,965 ‫אגורה. אני עשירה!‬ 393 00:20:16,841 --> 00:20:18,510 ‫הצפצוף הזה חזק!‬ 394 00:20:18,593 --> 00:20:21,012 ‫צפצוף גדול, קופסת אוכל גדולה?‬ 395 00:20:21,096 --> 00:20:23,556 ‫קדימה! בואו נחפור.‬ 396 00:20:28,270 --> 00:20:29,688 ‫זה זה?‬ 397 00:20:32,482 --> 00:20:34,067 ‫אלוהים אדירים!‬ 398 00:20:34,150 --> 00:20:36,528 ‫קפסולת הזמן!‬ ‫-מצאנו אותה!‬ 399 00:20:36,611 --> 00:20:41,157 ‫עוד פיסת הנדסה ישנה.‬ 400 00:20:41,241 --> 00:20:42,450 ‫מגניב!‬ 401 00:20:42,534 --> 00:20:45,078 ‫אני חושב שזה משחק וידאו ישן.‬ 402 00:20:45,161 --> 00:20:48,331 ‫מערכת וידאו ביתית. כך נהגו לצפות בסרטים.‬ 403 00:20:49,374 --> 00:20:51,710 ‫זה רקסקליבר!‬ 404 00:20:51,793 --> 00:20:52,961 ‫בכבודו ובעצמו!‬ 405 00:20:53,044 --> 00:20:55,046 ‫הוא כל כך מגניב במציאות.‬ 406 00:20:55,130 --> 00:20:59,467 ‫אני מת לראות את המבט‬ ‫על פניו של אבא שלי כשאראה לו אותו!‬ 407 00:21:00,552 --> 00:21:03,930 ‫לא ידעתי שאשמח כל כך לראות‬ ‫שוב את הדינוזאור, אבל אני כן.‬ 408 00:21:04,014 --> 00:21:04,848 ‫תודה, חבר.‬ 409 00:21:04,931 --> 00:21:06,141 ‫בבקשה, אבא.‬ 410 00:21:06,224 --> 00:21:08,893 ‫"אתה לעולם לא שוכח את הצעצוע הראשון שלך."‬ 411 00:21:10,562 --> 00:21:12,105 ‫בשביל קפסולת הזמן שלנו,‬ 412 00:21:12,188 --> 00:21:18,194 ‫אני שמה את המחברת הישנה שלי,‬ ‫ששמורה בשקית ניילון כדי שהדפים לא ייעלמו.‬ 413 00:21:18,278 --> 00:21:21,489 ‫אני שמה את הפטיש הראשון שלי.‬ 414 00:21:22,073 --> 00:21:24,576 ‫אני שם שרטוט של פארק ההחלקה שלי.‬ 415 00:22:18,671 --> 00:22:20,673 ‫תרגום כתוביות: יפעת גריצמן‬