1
00:00:07,717 --> 00:00:09,969
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:14,807 --> 00:00:17,143
‫"איך, מה, איפה, למה‬

3
00:00:17,226 --> 00:00:20,271
‫איך, מה, איפה, למה‬

4
00:00:20,354 --> 00:00:22,940
‫מדענית גאונית‬

5
00:00:23,024 --> 00:00:25,818
‫בואו להכיר את עדה גרניט‬

6
00:00:25,902 --> 00:00:28,529
‫כאן נמצא קצת מדע‬

7
00:00:28,613 --> 00:00:31,032
‫רק אם נדע היכן לבדוק‬

8
00:00:31,115 --> 00:00:33,993
‫עם שייקה גל, אדריכל‬

9
00:00:34,077 --> 00:00:36,496
‫והדס המהנדסת, לה זה קל‬

10
00:00:36,579 --> 00:00:37,830
‫אז הצטרפו‬

11
00:00:37,914 --> 00:00:39,207
‫כל כך תיהנו‬

12
00:00:39,290 --> 00:00:42,085
‫תעלומה נוספת, חידה או קושייה‬

13
00:00:42,168 --> 00:00:45,171
‫השמיים הם הגבול, זמן לצאת להרפתקה‬

14
00:00:45,254 --> 00:00:46,506
‫אין כמו מדע‬

15
00:00:46,589 --> 00:00:49,133
‫מדענית גאונית‬

16
00:00:49,217 --> 00:00:51,969
‫בואו להכיר את עדה גרניט‬

17
00:00:52,053 --> 00:00:54,680
‫לה תמיד יש תוכנית‬

18
00:00:54,764 --> 00:00:57,141
‫נפתור תעלומות ונענה על שאלות‬

19
00:00:57,225 --> 00:00:59,602
‫עם מדענית ושמה עדה גרניט"‬

20
00:01:02,146 --> 00:01:04,440
‫המקרה המופלא של ליז הקטנה.‬

21
00:01:04,524 --> 00:01:06,067
‫שבע עשרה, 18,‬

22
00:01:06,150 --> 00:01:07,401
‫תשע עשרה, עשרים!‬

23
00:01:08,736 --> 00:01:10,738
‫דקה אחת ותשע שניות!‬

24
00:01:10,822 --> 00:01:13,783
‫שלוש שניות יותר מהפעם הקודמת.‬

25
00:01:13,866 --> 00:01:15,034
‫מעניין למה.‬

26
00:01:15,118 --> 00:01:17,245
‫כן, ליז הקטנה. מגניב!‬

27
00:01:17,954 --> 00:01:19,622
‫בגאווה! יופי.‬

28
00:01:21,082 --> 00:01:22,083
‫פוזה יפה!‬

29
00:01:24,210 --> 00:01:26,170
‫עדה, רוצה לשחק עם ליז?‬

30
00:01:26,921 --> 00:01:27,755
‫לא, תודה!‬

31
00:01:27,839 --> 00:01:31,884
‫יש לי לטאת מחמד,‬
‫ואת לא מנסה להבין דברים מדעיים?‬

32
00:01:31,968 --> 00:01:34,929
‫לא אכפת לך שהיא יכולה ללכת הפוך בכלוב?‬

33
00:01:35,012 --> 00:01:37,098
‫טוב, זה באמת די מגניב.‬

34
00:01:37,181 --> 00:01:40,101
‫איך היא עושה את זה?‬
‫למה היא לא נופלת?‬

35
00:01:40,184 --> 00:01:41,519
‫זו עדה שאני מכיר.‬

36
00:01:41,602 --> 00:01:45,648
‫ללטאות יש שערות על הרגליים‬
‫שעובדות כמו כוסות יניקה.‬

37
00:01:45,731 --> 00:01:47,483
‫רואה?‬
‫-אני רואה אותה.‬

38
00:01:47,567 --> 00:01:49,735
‫כלומר, זה בסדר. אני בסדר.‬

39
00:01:52,113 --> 00:01:54,907
‫עדה? את מפחדת מליז הקטנה?‬

40
00:01:54,991 --> 00:01:56,534
‫מי, אני?‬

41
00:01:56,617 --> 00:01:59,036
‫לא, כמובן שלא.‬

42
00:01:59,120 --> 00:01:59,996
‫אולי.‬

43
00:02:00,079 --> 00:02:03,583
‫יש משהו בלטאות שעושה לי צמרמורת.‬

44
00:02:03,666 --> 00:02:06,002
‫כנראה שלטאות לא מתאימות לכולם.‬

45
00:02:06,085 --> 00:02:08,337
‫קדימה, חבר.‬
‫יש לנו אימון טניס.‬

46
00:02:08,421 --> 00:02:09,755
‫כן. שכחתי.‬

47
00:02:09,839 --> 00:02:13,634
‫שכחת? זה לא קורה.‬
‫אתה בטח ממש אוהב את הלטאה החדשה.‬

48
00:02:13,718 --> 00:02:17,054
‫היא כל כך מצחיקה, אבא. ומגניבה. וחמודה.‬

49
00:02:17,138 --> 00:02:18,472
‫אבל אני בא.‬

50
00:02:18,556 --> 00:02:23,394
‫אם תצליח להיפרד מהלטאה‬
‫ונצא עכשיו, נגיע בזמן. פגוש אותי באוטו.‬

51
00:02:23,477 --> 00:02:25,980
‫תוכלי להשגיח על ליז עד שאשוב?‬

52
00:02:26,647 --> 00:02:28,149
‫צמרמורת, זוכר?‬

53
00:02:28,232 --> 00:02:31,569
‫בבקשה? אני לא רוצה שהיא תהיה בודדה.‬

54
00:02:32,737 --> 00:02:34,614
‫אתה ממש אוהב אותה, נכון?‬

55
00:02:36,657 --> 00:02:37,950
‫טוב, אעשה את זה.‬

56
00:02:38,034 --> 00:02:40,745
‫תודה. אפצה אותך.‬
‫אולי אלמד אותך קסם?‬

57
00:02:42,163 --> 00:02:43,748
‫תודה!‬

58
00:02:44,790 --> 00:02:46,250
‫המנעול די מוזר,‬

59
00:02:46,334 --> 00:02:49,545
‫אז אם תוציאי אותה מהכלוב,‬
‫ודאי שהוא נעול.‬

60
00:02:49,629 --> 00:02:53,090
‫אני לא אוציא אותה מהכלוב, אבל בסדר.‬

61
00:02:54,258 --> 00:02:57,595
‫אז מה נשמע?‬

62
00:02:58,638 --> 00:02:59,513
‫היי!‬
‫-היי!‬

63
00:02:59,597 --> 00:03:01,140
‫היי, שייקה והדס!‬

64
00:03:01,224 --> 00:03:03,309
‫מתי קיבלת לטאה?‬
‫-לא קיבלתי.‬

65
00:03:03,392 --> 00:03:07,772
‫אני שומרת עליה בשביל נמרוד.‬
‫-אני אוהב לטאות.‬

66
00:03:07,855 --> 00:03:09,148
‫באמת?‬
‫-באמת?‬

67
00:03:09,232 --> 00:03:10,733
‫אל תיראי כה מופתעת.‬

68
00:03:10,816 --> 00:03:14,445
‫אני מפחד מציפורים.‬
‫ומעכברים. ומרוב החיות הקטנות.‬

69
00:03:14,528 --> 00:03:17,448
‫אבל לא מלטאות. אפשר לשחק איתה?‬

70
00:03:18,157 --> 00:03:19,909
‫בטח.‬
‫-מגניב!‬

71
00:03:26,374 --> 00:03:27,541
‫היא ממש חמודה!‬

72
00:03:27,625 --> 00:03:28,834
‫היא אוהבת לשחק.‬

73
00:03:28,918 --> 00:03:30,795
‫בואי לשחק איתנו, עדה.‬

74
00:03:30,878 --> 00:03:32,255
‫אל תתקרבי.‬

75
00:03:32,880 --> 00:03:35,800
‫עדה, את מפחדת?‬

76
00:03:35,883 --> 00:03:39,887
‫זה מגוחך, הדס. עדה לא מפחדת מכלום.‬

77
00:03:39,971 --> 00:03:43,849
‫טוב, לטאות עושות לי צמרמורת.‬

78
00:03:43,933 --> 00:03:46,852
‫אנחנו ביקום מקביל מוזר?‬

79
00:03:46,936 --> 00:03:50,022
‫עדה מפחדת מחיה קטנה ואני לא?‬

80
00:03:50,106 --> 00:03:51,941
‫מדהים.‬
‫-אני יודעת.‬

81
00:03:52,024 --> 00:03:55,403
‫אבל כל אחד מפחד ממשהו.‬
‫אימא שלי אומרת את זה.‬

82
00:03:55,486 --> 00:03:58,072
‫נמצא משהו שנוכל לשחק בו יחד.‬
‫-טוב.‬

83
00:03:58,155 --> 00:04:00,992
‫תחזירי בשבילי את ליז הקטנה לכלוב?‬

84
00:04:01,075 --> 00:04:02,076
‫בטח.‬

85
00:04:07,415 --> 00:04:08,249
‫קדימה!‬

86
00:04:10,584 --> 00:04:12,253
‫רוצים לקפוץ בחבל?‬
‫-כן!‬

87
00:04:12,878 --> 00:04:14,422
‫המנעול די מוזר,‬

88
00:04:14,505 --> 00:04:17,675
‫אז אם תוציאי אותה מהכלוב,‬
‫ודאי שהוא נעול.‬

89
00:04:18,342 --> 00:04:19,302
‫מה קרה?‬
‫-עדה?‬

90
00:04:19,385 --> 00:04:22,221
‫שכחתי לוודא שדלת הכלוב נעולה!‬

91
00:04:22,847 --> 00:04:24,223
‫ליז הקטנה איננה!‬

92
00:04:24,307 --> 00:04:25,599
‫לא. היא לא שם.‬

93
00:04:25,683 --> 00:04:26,726
‫אני לא מאמינה.‬

94
00:04:26,809 --> 00:04:30,396
‫הייתי אמורה להשגיח עליה‬
‫בשביל נמרוד ונתתי לה ללכת לאיבוד.‬

95
00:04:30,479 --> 00:04:34,233
‫אל דאגה. כלומר, הייתי דואג.‬
‫אבל נמצא אותה.‬

96
00:04:49,457 --> 00:04:50,666
‫אוי, לא.‬

97
00:04:51,250 --> 00:04:54,420
‫אנחנו חייבים למצוא את ליז הקטנה. מה נעשה?‬

98
00:04:54,503 --> 00:04:57,256
‫בואי הנה, ליז הקטנה!‬

99
00:04:57,340 --> 00:05:01,302
‫אני די בטוחה שזה עובד רק על כלבים.‬
‫ועל כמה דרקונים.‬

100
00:05:01,385 --> 00:05:02,887
‫רגע. אני יודעת!‬

101
00:05:03,971 --> 00:05:06,515
‫אולי אם נוציא אוכל, היא תחזור.‬

102
00:05:06,599 --> 00:05:11,145
‫כריך טונה?‬
‫-מושו תמיד באה לטונה. היא אוכלת הכול.‬

103
00:05:11,228 --> 00:05:13,105
‫פעם אחת היא אפילו אכלה… ‬

104
00:05:16,192 --> 00:05:17,651
‫אתם חושבים שמושו… ‬

105
00:05:17,735 --> 00:05:19,236
‫לא!‬

106
00:05:23,991 --> 00:05:26,827
‫מושו, אני לא באמת חושבת שעשית את זה.‬

107
00:05:26,911 --> 00:05:28,746
‫אנחנו רק רוצים את האמת.‬

108
00:05:34,126 --> 00:05:38,589
‫מושו, אכלת או לא אכלת את ליז הקונה?‬

109
00:05:38,672 --> 00:05:40,132
‫כן או לא?‬

110
00:05:49,809 --> 00:05:53,687
‫היא אוכלת את הטונה, מה שאומר שהיא רעבה.‬

111
00:05:53,771 --> 00:05:58,234
‫מה שאומר שהיא כנראה לא אכלה את ליז הקטנה.‬

112
00:05:58,317 --> 00:05:59,235
‫ידעתי!‬

113
00:05:59,318 --> 00:06:00,861
‫מושו חפה מפשע.‬

114
00:06:00,945 --> 00:06:04,865
‫אבל רק ליתר ביטחון,‬
‫נשאיר אותך בחדר שלי בינתיים.‬

115
00:06:04,949 --> 00:06:06,784
‫אני אשים עלייך עין.‬

116
00:06:10,496 --> 00:06:13,624
‫מה אם לא נמצא אותה לפני שנמרוד יחזור?‬

117
00:06:16,043 --> 00:06:18,003
‫אולי זה לא הוא?‬
‫-אני בבית!‬

118
00:06:18,087 --> 00:06:20,339
‫זה הוא.‬
‫-אראה מה עם ליז הקטנה.‬

119
00:06:20,881 --> 00:06:24,009
‫הבטן שלי מתהפכת. מה תעשי?‬

120
00:06:24,093 --> 00:06:24,927
‫לא יודעת!‬

121
00:06:25,010 --> 00:06:27,763
‫ליז הקטנה! חזרתי. התגעגעתי אלייך.‬

122
00:06:27,847 --> 00:06:29,348
‫היי, נמרוד.‬
‫-שלום!‬

123
00:06:29,432 --> 00:06:32,893
‫הכול בסדר! אין מה לראות כאן.‬

124
00:06:32,977 --> 00:06:36,605
‫למה יש סדין מעל הכלוב של ליז הקטנה?‬
‫-היא מנמנמת.‬

125
00:06:36,689 --> 00:06:39,775
‫כיסינו אותו כדי שיהיה נחמד וחשוך.‬

126
00:06:39,859 --> 00:06:41,652
‫היא אוהבת לנמנם בשמש.‬

127
00:06:41,735 --> 00:06:45,322
‫טוב, ללטאה יש זכות לשנות את דעתה, נכון?‬

128
00:06:47,867 --> 00:06:49,410
‫מה קורה?‬

129
00:06:50,202 --> 00:06:52,580
‫נמרוד, אני צריכה לספר לך משהו.‬

130
00:06:53,539 --> 00:06:55,082
‫איבדתי את ליז הקטנה.‬

131
00:06:55,166 --> 00:06:58,335
‫מה זאת אומרת? אמרת שתשגיחי עליה.‬

132
00:06:58,419 --> 00:07:00,629
‫אני יודעת. הכנסנו אותה לכלוב,‬

133
00:07:00,713 --> 00:07:03,716
‫אבל לא בדקתי את המנעול, ואז היא נעלמה.‬

134
00:07:03,799 --> 00:07:05,092
‫אני ממש מצטערת.‬

135
00:07:06,510 --> 00:07:10,055
‫בסדר, נמרוד. אתה האח הגדול.‬
‫תהווה דוגמה טובה.‬

136
00:07:11,557 --> 00:07:15,394
‫אלוהים! אני לא מאמין שליז הקטנה נעלמה!‬

137
00:07:19,815 --> 00:07:21,859
‫אני יודע שלא התכוונת לאבד אותה.‬

138
00:07:21,942 --> 00:07:24,945
‫היא בטח כאן איפשהו, אז בואי נמצא אותה.‬

139
00:07:25,029 --> 00:07:27,490
‫איך? חיפשנו בכל מקום.‬

140
00:07:27,573 --> 00:07:29,200
‫ניסינו הכול.‬

141
00:07:30,034 --> 00:07:32,620
‫היי, לא ניסינו מדע.‬

142
00:07:32,703 --> 00:07:33,621
‫הוא צודק.‬

143
00:07:33,704 --> 00:07:36,248
‫נכון. הייתי נסערת לגבי ליז הקטנה‬

144
00:07:36,332 --> 00:07:39,627
‫ששכחתי במה אנחנו משתמשים‬
‫כדי להבין דברים. במדע.‬

145
00:07:39,710 --> 00:07:41,712
‫אנחנו זקוקים לשיטה המדעית.‬

146
00:07:41,795 --> 00:07:42,880
‫כן!‬
‫-כן!‬

147
00:07:42,963 --> 00:07:45,382
‫״השיטה המדעית!‬

148
00:07:45,466 --> 00:07:46,759
‫יש לנו תצפית‬

149
00:07:46,842 --> 00:07:49,178
‫אז נתחיל בשאלה‬

150
00:07:49,678 --> 00:07:51,555
‫נערוך מחקר, נגבש השערה‬

151
00:07:51,639 --> 00:07:54,183
‫ונבדוק בעזרת ניסויים‬

152
00:07:54,266 --> 00:07:56,560
‫מה גילינו?‬

153
00:07:56,644 --> 00:07:58,479
‫בואו נסיק מסקנה‬

154
00:07:59,396 --> 00:08:03,609
‫נכתוב הכול ונחלק לכולם את הממצאים‬

155
00:08:03,692 --> 00:08:06,278
‫זוהי השיטה המדעית!"‬

156
00:08:06,362 --> 00:08:09,156
‫טוב, כבר הבחנו בכך שליז הקטנה נעלמה.‬

157
00:08:09,240 --> 00:08:11,325
‫אז עכשיו נחקור.‬

158
00:08:11,408 --> 00:08:15,746
‫נמרוד, אתה מומחה לליז הקטנה.‬
‫ספר לנו הכול לגביה.‬

159
00:08:15,829 --> 00:08:18,040
‫היא מוזרה. במובן חיובי.‬

160
00:08:18,123 --> 00:08:22,753
‫היא מריחה עם הלשון.‬
‫והיא מתוקה. וכל כך סקרנית.‬

161
00:08:22,836 --> 00:08:26,632
‫יש לה רגליים חמודות‬
‫שהיא משתמשת בהן כדי ללכת הפוך.‬

162
00:08:27,132 --> 00:08:30,553
‫אילו חטיפים היא אוהבת?‬
‫-בעיקר פירות יער וחסה.‬

163
00:08:30,636 --> 00:08:33,055
‫במה היא הכי אוהבת לשחק?‬
‫-מחבואים.‬

164
00:08:33,138 --> 00:08:35,933
‫והיא אוהבת להשתזף, אבל לא לאורך זמן.‬

165
00:08:36,016 --> 00:08:38,394
‫היא אוהבת שאני מרסס מים כדי לקרר אותה.‬

166
00:08:38,477 --> 00:08:40,354
‫היא נשמעת מרתקת.‬

167
00:08:40,437 --> 00:08:42,690
‫ניסיתי להגיד לך!‬

168
00:08:42,773 --> 00:08:44,733
‫עלינו למצוא את ליז הקטנה.‬

169
00:08:44,817 --> 00:08:46,569
‫יש לי השערה.‬

170
00:08:46,652 --> 00:08:49,405
‫אם נשתמש במידע שלמדנו מנמרוד,‬

171
00:08:49,488 --> 00:08:51,073
‫נמצא את ליז הקטנה.‬

172
00:08:51,156 --> 00:08:52,533
‫נעשה סיעור מוחות.‬

173
00:08:52,616 --> 00:08:54,451
‫תעשו אתם, אני אחפש מסביב.‬

174
00:08:54,535 --> 00:08:58,122
‫אולי ליז הקטנה ברחה לשחק מחבואים‬

175
00:08:58,205 --> 00:08:59,957
‫עם כמה חברים מהשכונה,‬

176
00:09:00,040 --> 00:09:04,003
‫מה שאומר שעלינו למצוא באיזו חצר הם נמצאים.‬

177
00:09:04,086 --> 00:09:06,380
‫ליז הקטנה חדשה בשכונה.‬

178
00:09:06,463 --> 00:09:09,258
‫כנראה שאין לה חברים עדיין.‬
‫-נכון.‬

179
00:09:09,341 --> 00:09:12,928
‫נוכל להסתובב עם פירות יער בכיסים.‬

180
00:09:13,012 --> 00:09:14,972
‫אולי היא תריח אותם ותצא.‬

181
00:09:15,639 --> 00:09:17,266
‫לטאות מריחות בלשונן.‬

182
00:09:17,349 --> 00:09:19,727
‫אם לא נהיה קרובים אליה, זה לא ישנה.‬

183
00:09:21,020 --> 00:09:24,189
‫מה אם נכין משהו עם כל הדברים האהובים עליה‬

184
00:09:24,273 --> 00:09:26,400
‫ונראה אם נוכל לגרום לה לבוא?‬

185
00:09:26,483 --> 00:09:30,154
‫זה יכול לעבוד. כמו טרקלין לטאות או משהו.‬

186
00:09:30,237 --> 00:09:32,781
‫אני יכול לעצב טרקלין לטאות נהדר.‬

187
00:09:32,865 --> 00:09:36,619
‫ראשית, נצטרך בסיס מוצק.‬
‫נשים עליו חסה ופירות יער.‬

188
00:09:36,702 --> 00:09:39,913
‫ובקבוק תרסיס.‬
‫-מקום לשיזוף.‬

189
00:09:39,997 --> 00:09:42,207
‫ואל תשכחו צל כשנהיה חם מדי.‬

190
00:09:42,291 --> 00:09:43,542
‫יופי!‬

191
00:09:43,626 --> 00:09:45,336
‫בואו נבנה את הדבר הזה!‬

192
00:09:55,387 --> 00:09:59,975
‫ברוכים הבאים‬
‫לטרקלין הלטאות היוקרתי של ליז!‬

193
00:10:00,517 --> 00:10:03,103
‫יש בו אור טבעי יפהפה.‬

194
00:10:03,187 --> 00:10:05,856
‫יש שמשייה מקסימה שתחסום את השמש.‬

195
00:10:05,939 --> 00:10:06,774
‫מגניב!‬

196
00:10:06,857 --> 00:10:09,443
‫ותרסיס כדי לקרר אותה כשנעשה חם.‬

197
00:10:09,526 --> 00:10:13,322
‫הוא מלא בפינוקים האהובים על ליז הקטנה.‬

198
00:10:13,405 --> 00:10:16,408
‫והסלעים האלה מושלמים כדי להתרווח ולשחק.‬

199
00:10:17,117 --> 00:10:18,285
‫זה מושלם!‬

200
00:10:18,369 --> 00:10:20,704
‫אם הייתי לטאה, הייתי מת על זה.‬

201
00:10:20,788 --> 00:10:21,872
‫זה ממש מגניב.‬

202
00:10:21,955 --> 00:10:25,584
‫בואו נראה אם טרקלין הלטאות‬
‫יחזיר את ליז הקטנה.‬

203
00:10:29,630 --> 00:10:33,050
‫זה מקום מושלם בשבילו.‬

204
00:10:33,133 --> 00:10:36,303
‫מיקום זה הדבר החשוב ביותר.‬

205
00:10:42,351 --> 00:10:43,519
‫חבר'ה! תראו!‬

206
00:10:44,520 --> 00:10:45,688
‫ליז הקטנה!‬

207
00:10:45,771 --> 00:10:47,981
‫הינה היא! מדהים!‬

208
00:10:48,732 --> 00:10:49,817
‫היא חזרה!‬

209
00:10:49,900 --> 00:10:52,903
‫כן!‬
‫-אני כל כך שמח שאת בסדר, ליז הקטנה.‬

210
00:10:52,986 --> 00:10:54,196
‫גם אני.‬

211
00:10:54,279 --> 00:10:57,741
‫אני מצטערת שכמעט איבדתי אותה.‬
‫-אין לך צמרמורת?‬

212
00:10:57,825 --> 00:11:02,162
‫עכשיו שאני יודעת‬
‫למה אתה אוהב אותה כל כך, אין לי.‬

213
00:11:02,246 --> 00:11:04,832
‫אבל יש לי עוד כמה שאלות.‬

214
00:11:04,915 --> 00:11:09,128
‫למה העיניים שלה כאלה?‬
‫הזנב שלה חזק? כמה גדולה היא תהיה?‬

215
00:11:09,211 --> 00:11:12,047
‫למה קראת לה ליז? יש לה שם אמצעי?‬

216
00:11:12,131 --> 00:11:14,091
‫זאת אחותי, המדענית.‬

217
00:11:14,174 --> 00:11:16,135
‫כל כך הרבה שאלות!‬

218
00:11:19,012 --> 00:11:21,181
‫חתולה על גג עם טוויסט.‬

219
00:11:22,266 --> 00:11:25,394
‫זכרו, אל תסתכלו למטה.‬

220
00:11:29,398 --> 00:11:30,649
‫לא טוב שהסתכלתי למטה.‬

221
00:11:30,733 --> 00:11:33,527
‫מעניין מי טיפס הכי גבוה.‬
‫-נשאל את השופטת.‬

222
00:11:34,361 --> 00:11:37,364
‫את צודקת, מושו.‬
‫יש רק דרך אחת לפתור זאת.‬

223
00:11:37,448 --> 00:11:39,199
‫משחק חוזר!‬
‫-משחק חוזר!‬

224
00:11:39,283 --> 00:11:40,576
‫אנחנו חייבים?‬

225
00:11:41,243 --> 00:11:42,786
‫היי.‬
‫-מה יש בתיק?‬

226
00:11:42,870 --> 00:11:46,290
‫זה? זה דבר קטן שאני אוהב לקרוא לו‬

227
00:11:46,373 --> 00:11:48,417
‫"האדיר מחיל האוויר!"‬

228
00:11:48,500 --> 00:11:50,210
‫זה יפהפה!‬

229
00:11:50,294 --> 00:11:51,336
‫בזהירות!‬

230
00:11:51,420 --> 00:11:54,840
‫לקח לי שבועות לחסוך כסף‬
‫כדי לקנות את זה.‬

231
00:11:54,923 --> 00:11:57,301
‫ועכשיו, כשיש לי אותו סוף סוף,‬

232
00:11:57,384 --> 00:12:00,095
‫אני סופר לאחור את הדקות‬
‫עד שאוכל להטיס אותו.‬

233
00:12:00,179 --> 00:12:02,723
‫איך משהו יעוף אם אין לו כנפיים?‬

234
00:12:02,806 --> 00:12:06,393
‫מדחפי סילון סודיים? כפתורי אנטי־כבידה?‬

235
00:12:06,477 --> 00:12:08,896
‫האם איילים בלתי נראים מושכים אותו?‬

236
00:12:08,979 --> 00:12:13,442
‫או שהמדחפים מסתובבים ממש מהר‬
‫עד שהוא מרחף באוויר.‬

237
00:12:13,525 --> 00:12:15,611
‫אימא שלי הטיסה כאלה בחיל האוויר.‬

238
00:12:15,694 --> 00:12:17,404
‫כן!‬
‫-כל כך מגניב!‬

239
00:12:17,488 --> 00:12:20,365
‫אבל כמה פעמים המדחפים צריכים להסתובב?‬

240
00:12:20,449 --> 00:12:24,495
‫זה יכול לעשות סלטות?‬
‫לעוף הפוך? להסתובב 360 מעלות?‬

241
00:12:24,578 --> 00:12:27,080
‫האם העיצוב המסוגנן גורם לו לטוס מהר?‬

242
00:12:27,164 --> 00:12:28,499
‫אפשר להטיס אותו?‬
‫-אפשר?‬

243
00:12:28,582 --> 00:12:31,335
‫רק שלושה אנשים יכולים להטיס אותו.‬

244
00:12:31,418 --> 00:12:35,964
‫אני, קפטן עצמי, והמפקד אנוכי!‬

245
00:12:36,048 --> 00:12:37,883
‫אבל זה אותו אדם. אתה.‬

246
00:12:37,966 --> 00:12:41,136
‫בדיוק. עכשיו, אם תסלחו לי,‬

247
00:12:41,220 --> 00:12:43,263
‫המפקד אנוכי יטיס עכשיו.‬

248
00:12:45,599 --> 00:12:47,976
‫ברגע שאקנה סוללות.‬

249
00:12:48,936 --> 00:12:51,688
‫מאחר שאימא ואבא לא כאן, אני אחראי.‬

250
00:12:51,772 --> 00:12:55,359
‫וכשאחזור, כדאי ש"האדיר מחיל האוויר"‬
‫יהיה במקום שהשארתי אותו.‬

251
00:12:55,442 --> 00:12:57,861
‫אל תחשבו אפילו לגעת בו.‬

252
00:13:02,741 --> 00:13:03,575
‫היי!‬

253
00:13:07,079 --> 00:13:08,163
‫נמרוד חזר!‬

254
00:13:08,247 --> 00:13:11,250
‫אם תיתן לי להטיס אותו,‬
‫אכין לך מתפיח כריות אוטומטי.‬

255
00:13:11,333 --> 00:13:13,043
‫לא!‬
‫-מה אם אתן לך‬

256
00:13:13,126 --> 00:13:14,753
‫את הכריך הזה שהכין שף?‬

257
00:13:14,837 --> 00:13:18,507
‫מה דעתך לתת סיבוב לאחות האהובה עליך?‬

258
00:13:18,590 --> 00:13:19,883
‫למען המדע.‬

259
00:13:19,967 --> 00:13:21,802
‫אני מתפיח את הכריות שלי,‬

260
00:13:21,885 --> 00:13:25,055
‫אימא שלך שפית נהדרת, ואת אחותי היחידה.‬

261
00:13:25,138 --> 00:13:28,016
‫התשובה היא עדיין "לא".‬
‫-אבל למה?‬

262
00:13:28,100 --> 00:13:31,061
‫כי חסכתי בשביל זה המון זמן.‬

263
00:13:31,144 --> 00:13:33,814
‫כי זה לא צעצוע לילדים.‬

264
00:13:33,897 --> 00:13:35,107
‫כי…‬

265
00:13:35,774 --> 00:13:36,859
‫הוא נעלם!‬

266
00:13:36,942 --> 00:13:38,318
‫הוא היה כאן הרגע.‬

267
00:13:38,402 --> 00:13:41,196
‫תישאר רגוע, נמרוד.‬

268
00:13:42,364 --> 00:13:44,616
‫איפה "האדיר מחיל האוויר"?‬

269
00:13:45,993 --> 00:13:48,036
‫מושו לקחה אותו!‬

270
00:13:52,040 --> 00:13:53,083
‫זה בסדר.‬

271
00:13:53,166 --> 00:13:54,960
‫נוריד אותך, מושו.‬

272
00:13:55,043 --> 00:13:56,253
‫ואת המסוק שלי!‬

273
00:13:56,336 --> 00:13:59,923
‫אבל איך?‬
‫אסור לנו להשתמש בסולם כשאימא ואבא אינם.‬

274
00:14:00,674 --> 00:14:02,551
‫אנחנו צריכים סיעור מוחות.‬

275
00:14:02,634 --> 00:14:05,637
‫אתם תעשו את זה, אני אנסה משהו.‬

276
00:14:05,721 --> 00:14:08,390
‫"בואו נחשוב‬

277
00:14:08,473 --> 00:14:11,476
‫יחד פה מדמיינים, אין רעיונות רעים‬

278
00:14:11,560 --> 00:14:14,062
‫בואו נחשוב‬

279
00:14:14,146 --> 00:14:17,065
‫נענה על שאלות, גם קלות וגם קשות‬

280
00:14:17,149 --> 00:14:19,818
‫בואו נחשוב‬

281
00:14:19,902 --> 00:14:24,531
‫אז ניצור ביחד, סיעור מוחות בלי פחד‬

282
00:14:24,615 --> 00:14:28,660
‫אז קדימה, בואו, בואו ונחשוב‬

283
00:14:28,744 --> 00:14:29,786
‫היי!"‬

284
00:14:32,247 --> 00:14:36,418
‫אוכל להתחפש לעכבר‬
‫ולגרום למושו לרדוף אחריי.‬

285
00:14:36,501 --> 00:14:38,503
‫אבל אתה מפחד מעכברים.‬

286
00:14:39,546 --> 00:14:42,257
‫כן, זה לא יעבוד אם אפחיד את עצמי.‬

287
00:14:42,341 --> 00:14:45,218
‫נוכל להכין בית קופץ לחתולים ממצופים.‬

288
00:14:45,302 --> 00:14:49,348
‫מושו תראה אותו ותרצה לקפוץ.‬
‫ואז אחד מאיתנו יתפוס אותה.‬

289
00:14:49,431 --> 00:14:51,975
‫אבל האם מצופים קופצניים מספיק?‬

290
00:14:53,268 --> 00:14:54,436
‫תשובה קצרה, לא.‬

291
00:14:54,519 --> 00:14:59,232
‫יש לי רעיון הרבה יותר מעשי.‬
‫עץ חתולים ענקי, שיש נפית על כולו.‬

292
00:14:59,316 --> 00:15:03,445
‫אבל האם עלינו להיות ענקים‬
‫כדי ליצור עץ חתולים ענקי?‬

293
00:15:03,528 --> 00:15:05,656
‫זה, או שנצטרך סולם ענקי,‬

294
00:15:05,739 --> 00:15:09,159
‫שבהחלט לא נוכל להשתמש בו כי אסור לנו.‬

295
00:15:11,870 --> 00:15:16,083
‫טוב, מגדל לכידת החתולים שלי היה כישלון.‬

296
00:15:16,166 --> 00:15:18,835
‫נשמע שגם אתם לא המצאתם משהו טוב.‬

297
00:15:18,919 --> 00:15:19,753
‫לא.‬
‫-לא.‬

298
00:15:20,629 --> 00:15:22,798
‫טוב, מה עם קצת מוטיבציה?‬

299
00:15:22,881 --> 00:15:25,676
‫הראשון שיוריד את מושו ואת המסוק‬
‫יוכל להטיס אותו.‬

300
00:15:25,759 --> 00:15:27,511
‫אני לא יודע… ‬

301
00:15:27,594 --> 00:15:29,429
‫משחק חוזר שני!‬
‫-משחק חוזר שני!‬

302
00:15:29,972 --> 00:15:32,224
‫כן!‬
‫-ובינתיים, אמשיך לנסות.‬

303
00:15:32,307 --> 00:15:34,434
‫יש לי עוד תרגיל סודי.‬

304
00:15:37,437 --> 00:15:41,191
‫אולי אגרום למושו לרחף למטה עם בלונים!‬

305
00:15:41,274 --> 00:15:43,443
‫כלל מספר 32 של הדס:‬

306
00:15:43,527 --> 00:15:45,362
‫תמיד להביא בלונים.‬

307
00:15:45,445 --> 00:15:47,406
‫תחשוב. מה חתולים אוהבים?‬

308
00:15:49,032 --> 00:15:52,327
‫חתולים אוהבים טונה. וגם שייקה.‬

309
00:15:52,411 --> 00:15:56,081
‫אפתה אותה עם טונה‬
‫ואכין חכה כדי למשוך אותה.‬

310
00:15:57,499 --> 00:15:59,292
‫מושו מנסה לנמנם.‬

311
00:15:59,376 --> 00:16:01,503
‫בטח לא נוח שם למעלה.‬

312
00:16:01,586 --> 00:16:03,964
‫זהו! מושו אוהבת את המיטה שלה,‬

313
00:16:04,047 --> 00:16:07,384
‫אז אולי היא תרד אם אכין לה אחת.‬

314
00:16:07,467 --> 00:16:12,305
‫נמרוד הקוסם המדהים יכשף את מושו‬
‫עם תרגיל קסמים!‬

315
00:16:13,015 --> 00:16:15,892
‫אין לי שום דבר בשרוול! רואה?‬

316
00:16:15,976 --> 00:16:17,144
‫טה־דה!‬

317
00:16:17,227 --> 00:16:19,438
‫בואי אל האור, מושו.‬

318
00:16:19,521 --> 00:16:21,023
‫קדימה.‬

319
00:16:21,106 --> 00:16:23,775
‫את בדרך כלל אוהבת את הטריק הזה.‬

320
00:16:24,443 --> 00:16:25,694
‫היא פוחדת.‬

321
00:16:25,777 --> 00:16:28,905
‫למה חתולים אוהבים לטפס למעלה,‬
‫אבל לא למטה?‬

322
00:16:28,989 --> 00:16:30,991
‫זוזו מהדרך, כולם.‬

323
00:16:31,074 --> 00:16:35,078
‫כי הדס המהנדסת תנצח בתחרות הזאת‬

324
00:16:35,162 --> 00:16:36,955
‫ותטיס את המסוק הזה.‬

325
00:16:37,039 --> 00:16:38,540
‫מה שמושו צריכה לעשות‬

326
00:16:38,623 --> 00:16:41,501
‫זה לתפוס את הבלונים ולרחף למטה.‬

327
00:16:42,085 --> 00:16:44,713
‫אם אצליח להרים אותם מהקרקע.‬

328
00:16:44,796 --> 00:16:47,132
‫מושו, תראי מה יש לי!‬

329
00:16:47,215 --> 00:16:50,635
‫את לא רוצה לרדת מהגג הלא נוח הזה‬

330
00:16:50,719 --> 00:16:53,847
‫למיטת החתלתולים החדשה והמהודרת שלך?‬

331
00:16:53,930 --> 00:16:57,642
‫ההצעה לזמן מוגבל וכוללת כריות אווריריות‬

332
00:16:57,726 --> 00:17:01,396
‫ומקום להתמתח כדי לקבל גירודים בבטן.‬

333
00:17:01,480 --> 00:17:03,732
‫תפעלי עכשיו כל עוד זה במלאי.‬

334
00:17:03,815 --> 00:17:05,942
‫קדימה, מושו. קדימה.‬

335
00:17:07,569 --> 00:17:08,945
‫כמעט תפסתי אותה.‬

336
00:17:09,029 --> 00:17:12,324
‫אנסה. אני מקווה שהיא תנגוס בפיתיון. הינה.‬

337
00:17:15,035 --> 00:17:17,329
‫שייקה!‬
‫-אוף.‬

338
00:17:17,412 --> 00:17:19,790
‫סליחה. אני חייב לעבוד על הכיוון שלי.‬

339
00:17:19,873 --> 00:17:22,459
‫דוחה. אני אלך להוריד את זה מהראש.‬

340
00:17:23,460 --> 00:17:25,545
‫הבלונים שלי היו כישלון.‬

341
00:17:25,629 --> 00:17:27,798
‫מיטת החתול שלי הייתה משעממת.‬

342
00:17:27,881 --> 00:17:30,050
‫החכה שלי לא משכה את מושו.‬

343
00:17:30,967 --> 00:17:33,970
‫כנראה שאף אחד מאיתנו לא יטיס את המסוק.‬

344
00:17:34,054 --> 00:17:36,932
‫היי, אנחנו מדענים. אנחנו לא נכנעים.‬

345
00:17:37,015 --> 00:17:40,018
‫עלינו להבין איך לגרום לבלונים לרחף.‬

346
00:17:40,102 --> 00:17:43,063
‫מיטת החתולים הנוחה הייתה רעיון טוב,‬

347
00:17:43,146 --> 00:17:46,066
‫אבל אולי היא הייתה רחוקה מדי למושו.‬

348
00:17:46,149 --> 00:17:49,820
‫החכה עם פיתיון הטונה הייתה גאונית, שייקה.‬

349
00:17:49,903 --> 00:17:52,531
‫אתה רק צריך לעבוד על הכיוון למטרה.‬

350
00:17:52,614 --> 00:17:55,534
‫אם הייתה דרך שבה מושו תראה את הסל… ‬

351
00:17:55,617 --> 00:17:59,663
‫הבלונים שלי היו יכולים להעיף אותו,‬
‫אם הם היו מרחפים.‬

352
00:17:59,746 --> 00:18:02,415
‫אבל איך נכניס את מושו לסל?‬

353
00:18:02,499 --> 00:18:07,003
‫ברגע שהסל יגיע למעלה,‬
‫נוכל למשוך אותה פנימה עם החכה שלי.‬

354
00:18:08,797 --> 00:18:10,257
‫אם אכוון נכון.‬

355
00:18:11,299 --> 00:18:13,844
‫זה מה שהיה חסר לנו. זה את זה.‬

356
00:18:13,927 --> 00:18:19,432
‫בואו נחבר את הרעיונות‬
‫ונוריד את מושו ואת המסוק של נמרוד מהגג.‬

357
00:18:19,516 --> 00:18:20,851
‫אני מתה על זה!‬

358
00:18:20,934 --> 00:18:22,435
‫אין יותר תחרות? כן!‬

359
00:18:22,519 --> 00:18:26,231
‫אבל אם נחבר את הרעיונות שלכם,‬
‫איך אחד מכם ינצח?‬

360
00:18:26,314 --> 00:18:29,234
‫לא כולכם רוצים להטיס אותו?‬

361
00:18:29,317 --> 00:18:31,111
‫אני ממש רוצה,‬

362
00:18:31,194 --> 00:18:35,282
‫אבל הדבר החשוב יותר‬
‫הוא להוריד את מושו ואת המסוק שלך.‬

363
00:18:35,365 --> 00:18:37,492
‫זה יהיה אדיר.‬

364
00:18:37,576 --> 00:18:41,454
‫טוב, תפתרו את זה. אני אנסה עוד דבר אחד.‬

365
00:18:41,538 --> 00:18:43,790
‫טוב, צוות. להעמיס את המעבדה.‬

366
00:18:52,257 --> 00:18:56,595
‫לפי "הספר הגדול של תגליות והמצאות",‬

367
00:18:56,678 --> 00:18:58,638
‫דברים מרחפים כשהם קלים מאוויר.‬

368
00:18:58,722 --> 00:19:00,557
‫מה קל יותר מאוויר?‬

369
00:19:00,640 --> 00:19:01,766
‫נוצות!‬

370
00:19:01,850 --> 00:19:05,562
‫אבל אנחנו לא יכולים למלא את הבלון בנוצות.‬

371
00:19:05,645 --> 00:19:06,563
‫לא.‬

372
00:19:06,646 --> 00:19:10,859
‫אבל אנחנו יכולים למלא‬
‫אותו במשהו כמו הליום!‬

373
00:19:10,942 --> 00:19:12,819
‫זה אחד הגזים הקלים ביותר.‬

374
00:19:12,903 --> 00:19:15,947
‫לכן יש אותו בבלוני מסיבות.‬
‫זה מה שגורם להם לרחף.‬

375
00:19:16,031 --> 00:19:16,948
‫מגניב!‬
‫-אדיר.‬

376
00:19:18,074 --> 00:19:20,493
‫בואו ננפח כמה בלונים!‬

377
00:19:26,583 --> 00:19:30,128
‫עם החמודים האלה,‬
‫אגרום למושו לרחף למטה במהרה!‬

378
00:19:30,837 --> 00:19:34,341
‫הליום גורם לקול להישמע מצחיק.‬
‫-אני רוצה לנסות!‬

379
00:19:34,424 --> 00:19:35,717
‫גם אני!‬

380
00:19:35,800 --> 00:19:38,428
‫אנחנו רק צריכים מספיק בלונים‬
‫כדי שהסל ירחף.‬

381
00:19:38,511 --> 00:19:40,180
‫כן. ואז את החכה שלי.‬

382
00:19:55,612 --> 00:20:00,075
‫אנחנו רק צריכים פיתיון לקרס שלי.‬
‫נגמרו לי דגי הטונה.‬

383
00:20:00,158 --> 00:20:02,035
‫מושו!‬

384
00:20:02,118 --> 00:20:06,206
‫הבאתי את הצעצוע האהוב עלייך, מר קאדלס.‬

385
00:20:09,209 --> 00:20:13,630
‫רעיון נהדר להשתמש במר קאדלס כפיתיון.‬
‫בואו נעשה את זה!‬

386
00:20:13,713 --> 00:20:14,881
‫כן!‬
‫-כן!‬

387
00:20:14,965 --> 00:20:15,840
‫מדהים!‬

388
00:20:15,924 --> 00:20:20,011
‫השתמשנו בהרבה בלונים כדי שהם יוכלו‬
‫לשאת את הסל ואת מושו.‬

389
00:20:20,095 --> 00:20:21,596
‫והחלק הכי טוב…‬

390
00:20:21,680 --> 00:20:24,432
‫בגלל שאנחנו משתמשים בקרס ולא בחכה,‬

391
00:20:24,516 --> 00:20:26,142
‫אני לא צריך לכוון למטרה.‬

392
00:20:29,646 --> 00:20:31,815
‫בואי למר קאדלס, מושו.‬

393
00:20:31,898 --> 00:20:34,693
‫את יודעת שאת רוצה את הצעצוע האהוב עלייך!‬

394
00:20:38,196 --> 00:20:39,990
‫זה עבד!‬

395
00:20:40,073 --> 00:20:41,324
‫כן!‬
‫-אני יכול לנשום.‬

396
00:20:41,408 --> 00:20:43,118
‫החתולה בסל.‬

397
00:20:46,788 --> 00:20:48,707
‫עשיתם את זה!‬
‫-כן!‬

398
00:20:48,790 --> 00:20:50,083
‫תודה!‬

399
00:20:50,583 --> 00:20:53,128
‫אנחנו כל-כך שמחים שחזרת, מושו.‬

400
00:20:53,211 --> 00:20:54,462
‫כן, חתולה טיפשה.‬

401
00:20:54,546 --> 00:20:56,423
‫"האדיר מחיל האוויר" חזר.‬

402
00:20:56,506 --> 00:20:58,717
‫ועם קצת ריר עליו.‬

403
00:21:00,176 --> 00:21:03,805
‫אבל עסקה היא עסקה.‬
‫כולכם הורדתם את המסוק, אז מי ינצח?‬

404
00:21:07,183 --> 00:21:09,060
‫הוא יכול לעשות טריקים!‬

405
00:21:09,144 --> 00:21:11,521
‫הוא ממש מהיר!‬

406
00:21:16,693 --> 00:21:19,404
‫מדחפים הם המצאה מדהימה.‬

407
00:21:19,487 --> 00:21:22,032
‫תודה שנתת לנו להטיס, המפקד נמרוד.‬

408
00:21:22,115 --> 00:21:25,410
‫כולנו מפקדים היום.‬
‫תודה שהחזרתם את המסוק.‬

409
00:21:25,493 --> 00:21:26,745
‫אין בעיה.‬
‫-כמובן.‬

410
00:21:26,828 --> 00:21:28,204
‫אין בעד מה.‬

411
00:21:29,205 --> 00:21:31,249
‫מדהים! היה שווה לחכות.‬

412
00:21:31,333 --> 00:21:33,084
‫כן, בהחלט.‬
‫-בטוח.‬

413
00:22:18,630 --> 00:22:20,632
‫תרגום כתוביות: יפעת גריצמן‬