1
00:00:07,842 --> 00:00:09,969
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:14,932 --> 00:00:16,517
‫״איך, מה, איפה, למה?‬

3
00:00:16,601 --> 00:00:17,685
‫מה, איפה, למה?‬

4
00:00:17,769 --> 00:00:19,270
‫איך, מה, איפה, למה?‬

5
00:00:19,353 --> 00:00:20,438
‫מה, איפה, למה?‬

6
00:00:20,521 --> 00:00:22,899
‫עדה גרניט, מדענית‬

7
00:00:22,982 --> 00:00:25,902
‫היא תגלה מה התשובה‬

8
00:00:25,985 --> 00:00:28,529
‫פה למטה, וגם שם‬

9
00:00:28,613 --> 00:00:31,032
‫המדע נמצא בכל מקום‬

10
00:00:31,115 --> 00:00:34,035
‫עם שייקה גל, אדריכל‬

11
00:00:34,118 --> 00:00:36,496
‫והדס המהנדסת‬

12
00:00:36,579 --> 00:00:39,791
‫יש המון מה לעשות ואתם יכולים לעזור!‬

13
00:00:39,874 --> 00:00:42,043
‫תעלומה, חידה, או קושייה‬

14
00:00:42,126 --> 00:00:45,171
‫יש פלאים לגלות והשערות לבחון‬

15
00:00:45,254 --> 00:00:46,589
‫מדע זה מדהים!‬

16
00:00:46,672 --> 00:00:49,175
‫עדה גרניט, מדענית‬

17
00:00:49,258 --> 00:00:52,053
‫היא חייבת לגלות מה התשובה‬

18
00:00:52,553 --> 00:00:56,265
{\an8}‫היא מעלה השערה מדעית בכל מקום אפשרי‬

19
00:00:56,349 --> 00:00:59,644
{\an8}‫היא מחברת נקודות‬
‫כי היא המדענית עדה גרניט!״‬

20
00:01:02,814 --> 00:01:04,148
‫עוגה עם טוויסט.‬

21
00:01:07,735 --> 00:01:10,696
{\an8}‫היי, אימא!‬
‫-בוקר טוב. מוכנה לפנקייקים?‬

22
00:01:11,614 --> 00:01:14,242
{\an8}‫תוכלי להכין אותם בעיגולים מושלמים?‬

23
00:01:14,325 --> 00:01:15,409
{\an8}‫נחיה ונראה.‬

24
00:01:19,705 --> 00:01:20,873
{\an8}‫איכס!‬

25
00:01:20,957 --> 00:01:22,416
{\an8}‫למה אנשים מתנשקים?‬

26
00:01:22,500 --> 00:01:26,337
{\an8}‫זה מה שאני אומר!‬
‫-תשאלו את אימא. אני הולך לעבודה.‬

27
00:01:26,420 --> 00:01:29,006
‫אני מת לראות מה הכנת לערב, מותק.‬

28
00:01:29,090 --> 00:01:32,510
‫אני יודע שזה יהיה מעולה.‬
‫-מה הכנתי לערב?‬

29
00:01:33,302 --> 00:01:35,805
‫עדה, נמרוד, דגני בוקר וביצים, בבקשה.‬

30
00:01:35,888 --> 00:01:38,349
‫אני אביא ביצים.‬
‫-אני אביא דגנים.‬

31
00:01:39,016 --> 00:01:42,270
‫היי, יש בתוך הדגנים סוכריות בצורת לב!‬

32
00:01:44,564 --> 00:01:46,858
‫יש לביצים עיני לבבות.‬

33
00:01:50,069 --> 00:01:54,282
‫והחתולה נתנה לי אדמוניות.‬
‫הפרח האהוב עליי. תודה, מושו!‬

34
00:01:55,032 --> 00:01:57,118
‫עיני לבבות? דגנים בצורת לב?‬

35
00:01:57,785 --> 00:02:02,415
‫אדמוניות! אוי, לא!‬
‫שכחתי את יום הנישואים שלנו!‬

36
00:02:03,291 --> 00:02:05,626
‫אימא, הפנקייקים!‬
‫-אופס.‬

37
00:02:07,461 --> 00:02:09,338
‫זה לא עיגול מושלם.‬

38
00:02:11,048 --> 00:02:13,593
‫אימא, את יודעת מה עשית פה?‬

39
00:02:13,676 --> 00:02:14,552
‫בלגן?‬

40
00:02:14,635 --> 00:02:18,097
‫חד־קרן! במדע זה נקרא תאונה משמחת.‬

41
00:02:18,181 --> 00:02:21,684
‫כשמנסים ליצור משהו,‬
‫ובטעות יוצא משהו טוב יותר.‬

42
00:02:21,767 --> 00:02:26,189
‫מקסים. אבל לשכוח את יום הנישואים‬
‫זו לא תאונה משמחת.‬

43
00:02:26,272 --> 00:02:29,984
‫ימי נישואים נועדו להביע אהבה. ואני שכחתי!‬

44
00:02:30,484 --> 00:02:33,738
‫לא אוכל לתכנן משהו עכשיו.‬
‫יש לי המון עבודה!‬

45
00:02:33,821 --> 00:02:36,449
‫אל דאגה, אימא. אני אמצא דרך לעזור.‬

46
00:02:37,700 --> 00:02:39,285
‫אז מה אתם אומרים?‬

47
00:02:39,368 --> 00:02:43,331
‫אני אומרת שאני מתה על פנקייק החד־קרן הזה!‬

48
00:02:43,414 --> 00:02:46,959
‫לגבי יום הנישואים של ההורים שלי?‬
‫-אה, כן.‬

49
00:02:47,043 --> 00:02:48,961
‫מצטערת, אין לי רעיון.‬

50
00:02:49,587 --> 00:02:54,217
‫גם לי לא. נעזור לך בכל דבר, עדה.‬
‫אבל ההורים שלי לא חיים ביחד.‬

51
00:02:56,010 --> 00:03:00,473
‫אז אני לא מומחה לימי נישואים.‬
‫-יודעים מה צריך? סיעור מוחות!‬

52
00:03:00,556 --> 00:03:02,934
‫״סיעור מוחות‬

53
00:03:03,017 --> 00:03:06,145
‫שתפו בכל מחשבה, אין אף רעיון גרוע‬

54
00:03:06,229 --> 00:03:08,856
‫סיעור מוחות‬

55
00:03:08,940 --> 00:03:11,734
‫כנסו את החברים‬
‫ונסו לגלות איך, מה ולמה‬

56
00:03:11,817 --> 00:03:14,487
‫סיעור מוחות!‬

57
00:03:14,570 --> 00:03:19,158
‫ניתן לדמיון שלנו‬
‫להפוך ליצירות חדשות ונפלאות‬

58
00:03:19,242 --> 00:03:23,120
‫כשאנחנו עושים סיעור מוחות‬

59
00:03:23,204 --> 00:03:24,121
‫היי!״‬

60
00:03:24,789 --> 00:03:25,831
‫יש לי רעיון!‬

61
00:03:25,915 --> 00:03:29,919
‫אפשר לצבוע באדום את הבית ואת כל תכולתו.‬
‫-צבע האהבה!‬

62
00:03:30,002 --> 00:03:34,131
‫כן, ברור. אבל גם הצבע של מאדים.‬
‫אבא שלי מת על מאדים!‬

63
00:03:34,215 --> 00:03:36,676
‫אבל אז הכול יהיה אדום לנצח!‬

64
00:03:36,759 --> 00:03:37,718
‫הרהיטים.‬

65
00:03:37,802 --> 00:03:39,845
‫ואימא, אבא, נמרוד,‬

66
00:03:39,929 --> 00:03:42,431
‫וגם אני. ואני אוהבת להיות שחורה.‬

67
00:03:42,932 --> 00:03:43,891
‫יש לי רעיון!‬

68
00:03:43,975 --> 00:03:48,062
‫אימא שלך יכולה לטוס על דרקון‬
‫לחנות הספרים של אבא שלך‬

69
00:03:48,145 --> 00:03:52,984
‫כשהיא מחזיקה נבל חדש ויפה ושרה שיר אהבה!‬

70
00:03:53,067 --> 00:03:55,736
‫אבא שלי אוהב המון כלי נגינה,‬

71
00:03:55,820 --> 00:03:59,532
‫אבל מאיפה נשיג דרקון עם נבל בהתראה קצרה?‬

72
00:04:00,324 --> 00:04:01,325
‫נקודה מצוינת.‬

73
00:04:01,826 --> 00:04:05,037
‫אולי נבנה לאבא שלך בית משוקולד?‬

74
00:04:05,121 --> 00:04:08,624
‫הוא יהיה מדהים ושוקולדי, ממש ואו!‬

75
00:04:08,708 --> 00:04:09,542
‫זהו זה!‬

76
00:04:09,625 --> 00:04:11,711
‫באמת? נבנה בית משוקולד?‬

77
00:04:11,794 --> 00:04:17,091
‫לא! זה ידרוש יותר מדי זמן,‬
‫והרבה יותר מדי שוקולד.‬

78
00:04:17,174 --> 00:04:19,760
‫יש דבר כזה יותר מדי שוקולד?‬
‫-לא!‬

79
00:04:20,594 --> 00:04:24,890
‫התכוונתי שאבא תמיד אופה לנו‬
‫את עוגת הפתעת השוקולד שלו‬

80
00:04:24,974 --> 00:04:26,309
‫לאירועים מיוחדים,‬

81
00:04:26,392 --> 00:04:27,727
‫אז נאפה לו אותה.‬

82
00:04:27,810 --> 00:04:29,603
‫מעולה!‬
‫-רעיון נהדר!‬

83
00:04:30,813 --> 00:04:34,108
‫להכין את עוגת הפתעת השוקולד שלו‬
‫זה רעיון טוב.‬

84
00:04:34,191 --> 00:04:36,402
‫יש רק בעיה אחת.‬

85
00:04:36,485 --> 00:04:39,280
‫זה מתכון משפחתי ישן שרק אבא מכיר.‬

86
00:04:39,363 --> 00:04:41,282
‫אף אחד לא כתב אותו.‬
‫-אוי!‬

87
00:04:41,365 --> 00:04:42,700
‫באמת?‬
‫-ניסיון יפה.‬

88
00:04:42,783 --> 00:04:45,828
‫רגע, נוכל לפצח את המתכון במעבדה.‬

89
00:04:45,911 --> 00:04:47,538
‫אפייה היא מדע.‬

90
00:04:47,621 --> 00:04:50,791
‫אימא שלי אומרת שבישול הוא אומנות‬
‫ואפייה היא מדע.‬

91
00:04:50,875 --> 00:04:52,418
‫היא יודעת. היא שפית.‬

92
00:04:52,501 --> 00:04:55,921
‫טוב, בזמן שאתם מפצחים את המתכון,‬

93
00:04:56,005 --> 00:04:59,216
‫אני אנסה למצוא מתנה לגיבוי, ליתר ביטחון.‬

94
00:04:59,300 --> 00:05:01,510
‫אל תדאגי. אנחנו מטפלים בזה.‬

95
00:05:01,594 --> 00:05:04,430
‫מה הייתי עושה בלי המדענית הקטנה שלי?‬

96
00:05:04,513 --> 00:05:07,933
‫לא היתה לך מתנה ליום הנישואים, וזה היה רע.‬

97
00:05:10,644 --> 00:05:11,771
‫המעבדה נטענת.‬

98
00:05:21,030 --> 00:05:22,323
‫כשאני אופה עם אבא,‬

99
00:05:22,406 --> 00:05:26,869
‫הוא אומר שעוגת השוקולד שלו‬
‫צריכה להיות מתוקה, רכה וגבוהה.‬

100
00:05:26,952 --> 00:05:30,831
‫סוכר ושוקולד ממתיקים אותה.‬
‫כדי שהיא תהיה רכה, צריך…‬

101
00:05:30,915 --> 00:05:32,124
‫כריות!‬

102
00:05:32,958 --> 00:05:34,085
‫לא. חמאה.‬

103
00:05:34,168 --> 00:05:35,669
‫ובשביל הגובה…‬

104
00:05:35,753 --> 00:05:36,712
‫אבני בניין!‬

105
00:05:37,797 --> 00:05:38,798
‫אבקת אפייה.‬

106
00:05:39,965 --> 00:05:42,468
‫גם טוב.‬
‫-והעוגה תהיה טעימה יותר.‬

107
00:05:42,968 --> 00:05:45,012
‫וסוכריות צבעוניות למעלה.‬

108
00:05:45,638 --> 00:05:49,433
‫עכשיו חסרים רק קמח וביצים שיחברו הכול.‬

109
00:05:54,188 --> 00:05:57,400
‫אני חושבת שמצאתי מתנה!‬

110
00:05:59,026 --> 00:06:00,194
‫אוי, אימא.‬

111
00:06:00,277 --> 00:06:01,404
‫עניבה?‬
‫-עניבה?‬

112
00:06:01,487 --> 00:06:05,783
‫נראה לי שלאבא כבר יש עניבה כזו.‬
‫-נראה לי שזו העניבה שלו.‬

113
00:06:05,866 --> 00:06:09,078
‫טוב, אני אחפש עוד קצת אחרי שאעבוד קצת.‬

114
00:06:11,580 --> 00:06:13,290
‫כדאי מאוד שנצליח.‬

115
00:06:18,337 --> 00:06:19,255
‫היא מוכנה.‬

116
00:06:22,258 --> 00:06:24,051
‫זה מגדל עוגה!‬

117
00:06:24,885 --> 00:06:27,221
‫העוגה של אבא לא גבוהה כל כך!‬

118
00:06:27,304 --> 00:06:30,683
‫אל תפילי אותה!‬
‫-היא מתנדנדת. אני לא יכול להסתכל!‬

119
00:06:33,936 --> 00:06:35,896
‫בואו נראה אם היא מוכנה.‬

120
00:06:36,689 --> 00:06:38,357
‫תתכופפו!‬
‫-זהירות!‬

121
00:06:38,441 --> 00:06:40,484
‫אוי, לא, אני מכוסה בעוגה.‬

122
00:06:40,568 --> 00:06:42,570
‫צריך לשקול מחדש את המתכון.‬

123
00:06:43,612 --> 00:06:48,409
‫אם אבקת אפייה יוצרת עוגה גבוהה,‬
‫אולי הוספנו יותר מדי.‬

124
00:06:48,492 --> 00:06:51,745
‫אני מעריכה שצריך בדיוק…‬

125
00:06:51,829 --> 00:06:53,956
‫הרבה פחות הפעם.‬

126
00:07:02,298 --> 00:07:03,632
‫היא נראית טוב.‬

127
00:07:03,716 --> 00:07:04,717
‫ממש טוב.‬

128
00:07:04,800 --> 00:07:05,968
‫מושלמת!‬

129
00:07:07,636 --> 00:07:09,013
‫היא לא מושלמת.‬

130
00:07:09,096 --> 00:07:13,309
‫היא שקעה. ממש כמו החלומות והתקוות שלנו.‬

131
00:07:14,935 --> 00:07:18,481
‫ואם אימא מצאה‬
‫רק עניבה שכבר שייכת לאבא שלי,‬

132
00:07:19,231 --> 00:07:20,608
‫עדיף שפשוט נוותר.‬

133
00:07:20,691 --> 00:07:25,321
‫רציתי לעזור לאימא להראות לאבא‬
‫כמה היא אוהבת אותו, אבל נכשלתי.‬

134
00:07:25,404 --> 00:07:26,947
‫ואי אפשר לתקן את זה.‬

135
00:07:27,448 --> 00:07:30,951
‫עדה, אולי אני לא יודע הרבה על ימי נישואים,‬

136
00:07:31,035 --> 00:07:36,874
‫אבל אני יודע שאסור לוותר, וגם את יודעת.‬
‫-כן. צריך רק להמשיך לנסות.‬

137
00:07:37,708 --> 00:07:40,586
‫נכון! אנחנו מדענים. אנחנו לא מוותרים.‬

138
00:07:40,669 --> 00:07:42,254
‫זה חשוב מדי.‬

139
00:07:42,338 --> 00:07:45,132
‫הלוואי שידענו איפה טעינו!‬

140
00:07:46,091 --> 00:07:47,468
‫אופס. סליחה.‬

141
00:07:48,302 --> 00:07:51,639
‫הדס, מה שעשית עכשיו… אני יודעת מה לעשות!‬

142
00:07:52,556 --> 00:07:53,474
‫תראו.‬

143
00:07:54,808 --> 00:07:56,894
‫זה מה שעשיתי. זה טוב?‬

144
00:07:56,977 --> 00:08:01,273
‫כן. זה מראה את התגובה הכימית. תראו.‬

145
00:08:02,942 --> 00:08:05,653
‫זה לא עלה על גדותיו הפעם.‬
‫-בדיוק.‬

146
00:08:05,736 --> 00:08:08,405
‫שכחתי עוד דבר שאבא שלי תמיד אומר.‬

147
00:08:08,489 --> 00:08:11,200
‫״מודדים פעמיים, אופים פעם אחת״.‬

148
00:08:11,283 --> 00:08:13,327
‫אפייה היא מדע, נכון?‬

149
00:08:13,410 --> 00:08:17,039
‫צריך תגובה כימית מדויקת‬
‫כדי שהעוגה תהיה מושלמת.‬

150
00:08:17,122 --> 00:08:20,501
‫המרכיבים היו נכונים, אבל הכמויות לא.‬

151
00:08:20,584 --> 00:08:24,505
‫קדימה, בואו ננסה שוב.‬
‫מהר, אבא חוזר הביתה בקרוב!‬

152
00:08:34,265 --> 00:08:36,475
‫טוב, הוספנו את כל המרכיבים.‬

153
00:08:37,142 --> 00:08:38,102
‫וגם אהבה.‬

154
00:08:38,185 --> 00:08:40,771
‫אבא אומר שהיא מוסיפה מתיקות.‬

155
00:08:40,854 --> 00:08:42,398
‫אני מקווה שזה יצליח.‬

156
00:08:43,232 --> 00:08:47,444
‫היא נראית כמו עוגה אמיתית!‬
‫-גבוהה, אבל לא גבוהה מדי.‬

157
00:08:47,528 --> 00:08:50,531
‫רכה, אבל לא שקועה.‬

158
00:08:50,614 --> 00:08:51,865
‫יאמי.‬
‫-טעים!‬

159
00:08:51,949 --> 00:08:54,201
‫והיא שוקולדית ומתוקה.‬

160
00:08:54,285 --> 00:08:55,411
‫יש!‬
‫-יש!‬

161
00:08:57,871 --> 00:08:58,956
‫רגע, תקשיבו.‬

162
00:09:00,583 --> 00:09:02,084
‫למה היא מתפצחת בפה?‬

163
00:09:04,211 --> 00:09:08,424
‫סוכריות צבעוניות!‬
‫בעוגת השוקולד של אבא הן לא בפנים.‬

164
00:09:08,507 --> 00:09:12,177
‫הן אמורות להיות בחוץ. איזה אסון!‬

165
00:09:12,261 --> 00:09:15,806
‫סוכריות צבעוניות הן אף פעם לא אסון.‬

166
00:09:15,889 --> 00:09:20,728
‫אבל זו לא העוגה של אבא.‬
‫היא לא מושלמת. צריך להכין שוב.‬

167
00:09:20,811 --> 00:09:25,065
‫אי אפשר! אבא כבר חוזר.‬
‫אולי לאימא יש מתנה מוצלחת?‬

168
00:09:25,149 --> 00:09:28,110
‫מה דעתכם? ציירתי את שביל החלב.‬

169
00:09:28,193 --> 00:09:31,530
‫הינה חגורת אוריון,‬
‫הדובה הגדולה, כוכב הצפון.‬

170
00:09:34,450 --> 00:09:37,953
‫אוף, אתם צודקים.‬
‫זה נראה כאילו כוכב התפוצץ.‬

171
00:09:38,037 --> 00:09:41,582
‫זה סתם בלגן. איך העוגה?‬

172
00:09:41,665 --> 00:09:46,545
‫הסוכריות הצבעוניות נמצאות בפנים בטעות,‬
‫אז זו לא עוגת ההפתעה של אבא.‬

173
00:09:46,629 --> 00:09:49,089
‫לא, אבל זו עוגת ההפתעה שלך.‬

174
00:09:49,173 --> 00:09:51,592
‫הכנת את העוגה עם הפתעה.‬

175
00:09:51,675 --> 00:09:54,178
‫לי זו נשמעת כמו תאונה משמחת.‬

176
00:09:54,261 --> 00:09:57,681
‫אני אוהב כשזה קורה.‬
‫-כן! כמו פנקייק החד־קרן שלי.‬

177
00:09:57,765 --> 00:10:00,517
‫בואו נניח אותה על השולחן.‬
‫-בסדר.‬

178
00:10:00,601 --> 00:10:01,602
‫אנחנו נעזור.‬

179
00:10:01,685 --> 00:10:04,563
‫ואז נצטרך לחזור הביתה. את יכולה, עדה!‬

180
00:10:04,647 --> 00:10:05,773
‫תודה, חברים.‬

181
00:10:09,610 --> 00:10:11,195
‫מה יש לנו כאן?‬

182
00:10:11,278 --> 00:10:13,113
‫שב בבקשה, מר אבא.‬

183
00:10:13,197 --> 00:10:14,865
‫כלומר, מר גרניט.‬

184
00:10:14,948 --> 00:10:16,867
‫יום נישואים שמח!‬

185
00:10:17,868 --> 00:10:21,497
‫הערב, יש לנו בשבילך… תופים, בבקשה.‬

186
00:10:22,915 --> 00:10:25,042
‫עוגת הפתעת השוקולד של אבא!‬

187
00:10:25,125 --> 00:10:28,128
‫באמת? אבל המתכון אפילו לא כתוב.‬

188
00:10:32,675 --> 00:10:34,927
‫זו לא עוגת הפתעת השוקולד שלי.‬

189
00:10:35,010 --> 00:10:36,178
‫ידעתי.‬

190
00:10:36,261 --> 00:10:37,888
‫היא טובה יותר!‬

191
00:10:38,681 --> 00:10:42,935
‫באמת?‬
‫-כן! סוכריות צבעוניות בתוך העוגה? גאוני.‬

192
00:10:43,018 --> 00:10:45,854
‫הבת שלך התעלתה על עצמה. כרגיל.‬

193
00:10:45,938 --> 00:10:49,316
‫זו הייתה תאונה משמחת. והוספתי מרכיב מיוחד.‬

194
00:10:49,400 --> 00:10:50,234
‫אהבה.‬

195
00:10:50,901 --> 00:10:52,403
‫מרגישים את האהבה!‬

196
00:10:52,486 --> 00:10:56,407
‫זו מתנת יום הנישואים‬
‫הכי טעימה שקיבלתי. תודה!‬

197
00:10:58,701 --> 00:11:01,203
‫אני מאשר את הנשיקה. הפעם.‬

198
00:11:05,666 --> 00:11:07,793
‫ואו! כוכב מתפוצץ.‬

199
00:11:07,876 --> 00:11:09,586
‫זה היה אמור להיות…‬

200
00:11:09,670 --> 00:11:10,754
‫לא משנה.‬

201
00:11:10,838 --> 00:11:12,631
‫כן. זה בדיוק מה שזה.‬

202
00:11:19,972 --> 00:11:21,098
‫יש לי רעיון.‬

203
00:11:21,181 --> 00:11:24,184
‫בואו נפגוש עוד מדענית. קדימה!‬

204
00:11:29,648 --> 00:11:32,860
‫היי, אני לאשידה פרי ואני קונדיטורית.‬

205
00:11:32,943 --> 00:11:34,611
‫היום נדבר על‬

206
00:11:34,695 --> 00:11:39,283
‫התפקיד המדעי של סודה לשתייה במאפים,‬

207
00:11:39,366 --> 00:11:40,826
‫ונתמקד בעוגיות.‬

208
00:11:40,909 --> 00:11:41,785
‫יאמי!‬

209
00:11:42,369 --> 00:11:45,497
‫בתור קונדיטורית, אנחנו תמיד חושבים,‬

210
00:11:45,581 --> 00:11:50,794
‫״אם אשלב את המרכיב הזה עם המרכיב ההוא,‬
‫איזו תגובה אקבל?״‬

211
00:11:50,878 --> 00:11:55,048
‫אני רוצה להראות לכם היום‬
‫מה סודה לשתייה עושה למאפים.‬

212
00:11:55,132 --> 00:11:58,093
‫שנכין עוגיות שוקולד צ׳יפס?‬
‫-קדימה!‬

213
00:11:58,177 --> 00:12:04,558
‫סודה לשתייה נמצאת בשימוש כבר הרבה שנים‬
‫כי היא עוזרת להתפיח מאפים.‬

214
00:12:04,641 --> 00:12:08,270
‫״להתפיח״ זה לעזור למאפה לגבוה.‬

215
00:12:08,353 --> 00:12:09,188
‫מגניב.‬

216
00:12:09,271 --> 00:12:13,025
‫ניסיתי מתכונים שונים‬
‫שהוספתי להם מעט סודה לשתייה,‬

217
00:12:13,108 --> 00:12:16,445
‫ואז הוספתי הרבה, וקיבלתי מוצר שונה לגמרי.‬

218
00:12:17,029 --> 00:12:18,489
‫והשעון מצפצף.‬

219
00:12:22,576 --> 00:12:27,915
‫מימין, פה, יש לנו עוגיות שוקולד צ׳יפס‬
‫עם סודה לשתייה.‬

220
00:12:27,998 --> 00:12:31,168
‫וכאן הן בלי סודה לשתייה.‬

221
00:12:31,251 --> 00:12:34,213
‫וההבדל הכי בולט הוא הצבע.‬

222
00:12:34,296 --> 00:12:36,215
‫אלה יפות וזהובות.‬

223
00:12:36,298 --> 00:12:39,510
‫כאן הן עדיין די חיוורות במרכז.‬

224
00:12:39,593 --> 00:12:41,887
‫גם הצורה שאליה הגיעו שונה.‬

225
00:12:41,970 --> 00:12:45,390
‫עם הסודה לשתייה, יש לה שוליים יפים ועבים,‬

226
00:12:45,474 --> 00:12:50,062
‫והם אחידים יותר בהשוואה לשוליים העקומים‬

227
00:12:50,145 --> 00:12:53,482
‫שפשוט עושים מה שבא להם.‬

228
00:12:53,982 --> 00:12:55,567
‫ועכשיו, לחלק הכיפי.‬

229
00:12:55,651 --> 00:12:59,905
‫זו הסיבה שאני אוהבת להיות קונדיטורית,‬
‫כי אני טועמת!‬

230
00:13:03,116 --> 00:13:04,117
‫זה ממש טעים.‬

231
00:13:05,244 --> 00:13:06,453
‫עובדה מעניינת!‬

232
00:13:07,120 --> 00:13:11,625
‫לא משתמשים בסודה לשתייה‬
‫רק במאפים כמו עוגיות,‬

233
00:13:11,708 --> 00:13:14,962
‫אלא גם במטפים לכיבוי אש.‬

234
00:13:19,007 --> 00:13:21,844
‫נכון שזה היה מגניב? מדע זה מדהים!‬

235
00:13:25,013 --> 00:13:26,014
‫מסיבה בגינה.‬

236
00:13:29,935 --> 00:13:33,397
{\an8}‫כלל מספר שבע של הדס:‬
‫צלצלו שלוש פעמים למזל טוב.‬

237
00:13:33,480 --> 00:13:34,398
{\an8}‫היי, שייקה!‬

238
00:13:34,481 --> 00:13:35,607
{\an8}‫היי, עדה והדס.‬

239
00:13:35,691 --> 00:13:38,318
{\an8}‫בואו נתחיל את המסיבה בגינה!‬

240
00:13:38,402 --> 00:13:39,486
{\an8}‫כן, בקשר לזה…‬

241
00:13:39,570 --> 00:13:42,489
{\an8}‫אני אוהבת גינות ומסיבות.‬
‫-לא נראה לי שאפשר…‬

242
00:13:42,573 --> 00:13:47,786
{\an8}‫אני ממש שמחה לבלות את כל אחר הצוהריים‬
‫בגינה היפה…‬

243
00:13:47,870 --> 00:13:49,788
‫אויש.‬
‫-חציל ורעם!‬

244
00:13:49,872 --> 00:13:51,790
‫זה מה שניסיתי להגיד לכן.‬

245
00:13:51,874 --> 00:13:54,751
‫הזמנתי אתכן למסיבה בגינה, אבל תראו!‬

246
00:13:55,252 --> 00:13:56,628
‫טוב.‬

247
00:13:56,712 --> 00:13:58,422
‫הצמחים האלה עצובים?‬

248
00:13:58,505 --> 00:14:01,925
‫או עייפים?‬
‫-הם פשוט לא כל כך בריאים כרגע.‬

249
00:14:02,009 --> 00:14:05,888
‫אבא שלי טיפל בהם,‬
‫אבל לא הייתה לו הזדמנות מאז שהוא עבר.‬

250
00:14:05,971 --> 00:14:07,598
‫אולי הם צריכים לצחוק.‬

251
00:14:07,681 --> 00:14:10,434
‫אימא שלי אומרת שצחוק הוא התרופה הכי טובה.‬

252
00:14:10,517 --> 00:14:12,603
‫איזה ירק מכניס אותך להלם?‬

253
00:14:12,686 --> 00:14:14,813
‫ארטי־שוק.‬

254
00:14:16,440 --> 00:14:17,649
‫מצחיק, הדס.‬

255
00:14:18,901 --> 00:14:22,237
‫באמת? אפילו לא רעד קטן בעלה? קהל קשה.‬

256
00:14:22,321 --> 00:14:25,282
‫היי, חבר׳ה! מי רעב?‬
‫-ביצים ממולאות!‬

257
00:14:25,365 --> 00:14:27,242
‫יאמי! תודה!‬

258
00:14:27,326 --> 00:14:30,829
‫מה אתם עושים היום?‬
‫ספרו לי על הכיף שתכננתם.‬

259
00:14:30,913 --> 00:14:33,582
‫תכננו לעשות מסיבה בגינה, אבל…‬

260
00:14:33,665 --> 00:14:37,753
‫אני יודעת, הגינה הזו‬
‫לא ממש משדרת ״מסיבה״, נכון?‬

261
00:14:37,836 --> 00:14:38,879
‫לא ממש.‬

262
00:14:38,962 --> 00:14:44,176
‫אבל ממש קשה לעמוד בפני הביצים האלה!‬
‫הבנתם? כי הן ביצים קשות.‬

263
00:14:44,259 --> 00:14:47,429
‫אני שמחה שאהבת, כי הן יוגשו בבית הקפה.‬

264
00:14:47,512 --> 00:14:49,973
‫הרוזמרין הזה היה מוסיף להן טעם,‬

265
00:14:50,057 --> 00:14:51,850
‫אבל אני לא גננת מוכשרת.‬

266
00:14:51,934 --> 00:14:54,478
‫כן, כי את מנהלת בית קפה, לא גננת.‬

267
00:14:55,520 --> 00:14:59,107
‫לא, הדס. גננת מוכשרת, כלומר טובה בגינון.‬

268
00:14:59,191 --> 00:15:00,901
‫אה! זה יותר הגיוני.‬

269
00:15:00,984 --> 00:15:02,611
‫הלוואי שהייתי טובה בגינון.‬

270
00:15:02,694 --> 00:15:06,114
‫אבל עם ניהול בית הקפה‬
‫וניהול ועד ההורים בביה״ס,‬

271
00:15:06,198 --> 00:15:07,449
‫פשוט אין לי זמן.‬

272
00:15:07,532 --> 00:15:11,119
‫לו רק יכולתי לטפל בצמחים שלי בלחיצת כפתור.‬

273
00:15:11,203 --> 00:15:13,246
‫זה הקיש! אני חייבת לזוז.‬

274
00:15:13,330 --> 00:15:17,042
‫אולי אימא שלי לא טובה בגינון,‬
‫אבל היא אוהבת את הגינה.‬

275
00:15:17,125 --> 00:15:20,754
‫הלוואי שיכולתי לשפר אותה בשבילה.‬
‫-אנחנו מדעניות.‬

276
00:15:20,837 --> 00:15:23,840
‫והחברות הכי טובות שלך. נעזור לך!‬
‫-אנחנו איתך.‬

277
00:15:23,924 --> 00:15:27,010
‫באמת? תודה! אז מה עושים עכשיו?‬

278
00:15:27,094 --> 00:15:32,766
‫קודם כול, צריך לבחון את הגינה הזו מקרוב.‬

279
00:15:32,849 --> 00:15:36,979
‫מצאתי משהו. העלים נפולים וצהובים.‬

280
00:15:37,062 --> 00:15:40,232
‫הצמחים כאן עוד יותר נפולים וצהובים!‬

281
00:15:40,857 --> 00:15:45,862
‫הצמחים שבצל נפולים יותר מאלה שבשמש. מרתק.‬

282
00:15:48,365 --> 00:15:50,867
‫סליחה. אבק גורם לי להתעטש.‬

283
00:15:50,951 --> 00:15:52,619
‫תצפית מעולה, שייקה.‬

284
00:15:52,703 --> 00:15:56,039
‫אם האדמה יבשה,‬
‫אולי הצמחים לא הושקו לאחרונה.‬

285
00:15:56,123 --> 00:15:57,749
‫לדעתי יש לנו השערה.‬

286
00:15:57,833 --> 00:16:01,837
‫אני אוהבת שערה!‬

287
00:16:01,920 --> 00:16:04,089
‫השעיה?‬

288
00:16:04,715 --> 00:16:06,675
‫למה כל כך קשה לומר את זה?‬

289
00:16:06,758 --> 00:16:07,926
‫אני אעזור לך!‬

290
00:16:08,010 --> 00:16:13,181
‫״יש לי השערה‬

291
00:16:13,849 --> 00:16:15,225
‫האם…‬
‫-התצפית הזו‬

292
00:16:15,308 --> 00:16:16,685
‫משמעה…‬
‫-ההסבר הזה?‬

293
00:16:16,768 --> 00:16:19,855
‫נכון או לא, בואו נגלה מה התשובה!‬

294
00:16:20,439 --> 00:16:23,191
‫אולי זה לא נכון‬
‫אבל אנחנו נגלה‬

295
00:16:23,275 --> 00:16:25,736
‫מה משמעות התאוריה הזו‬

296
00:16:25,819 --> 00:16:30,449
‫ניחוש מושכל, האם הוא יעמוד במבחן שלנו?‬
‫כן, זוהי השערה!‬

297
00:16:30,532 --> 00:16:35,662
‫יש לי השערה‬

298
00:16:36,288 --> 00:16:39,458
‫בואו נגלה עד כמה היא נכונה‬

299
00:16:39,541 --> 00:16:40,709
‫קדימה!״‬

300
00:16:40,792 --> 00:16:45,422
‫אז ההשערה שלנו היא‬
‫שצמחים צריכים אור שמש ומים למען בריאותם.‬

301
00:16:45,505 --> 00:16:48,216
‫צריך לבדוק את זה. המעבדה נטענת.‬

302
00:16:57,309 --> 00:16:58,852
‫הנבדק מוכן.‬

303
00:16:59,644 --> 00:17:03,648
‫תפעילי את השמש, הדס!‬
‫או אם לדייק מבחינה מדעית,‬

304
00:17:03,732 --> 00:17:07,486
‫נורת גינון מיוחדת‬
‫שהאור שלה דומה לאור השמש.‬

305
00:17:08,653 --> 00:17:10,238
‫הוא הרבה פחות מצהיב!‬

306
00:17:10,322 --> 00:17:11,323
‫ויותר מייריק!‬

307
00:17:11,406 --> 00:17:14,367
‫כלומר, ירוק יותר.‬
‫-הכול בזכות השמש?‬

308
00:17:15,368 --> 00:17:16,661
‫יש לי המון כוח.‬

309
00:17:16,745 --> 00:17:21,124
‫הוכחנו את החלק הראשון של ההשערה.‬
‫צמחים צריכים שמש!‬

310
00:17:21,208 --> 00:17:23,543
‫עדה, השמש ממש כבדה!‬

311
00:17:23,627 --> 00:17:26,129
‫מעניין כמה שוקלת השמש האמיתית.‬

312
00:17:26,213 --> 00:17:28,131
‫עדה!‬

313
00:17:28,215 --> 00:17:30,967
‫כן. את יכולה להניח את השמש, הדס.‬

314
00:17:32,177 --> 00:17:33,845
‫נמשיך לבדיקה השנייה.‬

315
00:17:35,180 --> 00:17:36,723
‫שייקה, שחרר את הגשם!‬

316
00:17:36,807 --> 00:17:40,143
‫או אם לדייק מבחינה מדעית, דלי של…‬

317
00:17:40,227 --> 00:17:41,311
‫איכס!‬

318
00:17:42,395 --> 00:17:43,396
‫מים.‬

319
00:17:43,480 --> 00:17:44,815
‫אופס. סליחה!‬

320
00:17:44,898 --> 00:17:47,984
‫זה בסדר. אני אוהבת גשם.‬

321
00:17:48,068 --> 00:17:51,113
‫ושלוליות! כן!‬

322
00:17:53,615 --> 00:17:55,534
‫הם כבר לא נפולים!‬

323
00:17:55,617 --> 00:17:58,829
‫כלומר, הוכחנו את החלק השני של ההשערה:‬

324
00:17:58,912 --> 00:18:00,413
‫צמחים צריכים מים.‬

325
00:18:00,497 --> 00:18:03,208
‫בואו נחזור לגינה עם הממצאים שלנו.‬

326
00:18:03,291 --> 00:18:07,087
‫צריך להזיז את השמשייה‬
‫כדי שהצמחים יקבלו יותר שמש.‬

327
00:18:07,170 --> 00:18:08,213
‫ולהשקות אותם!‬

328
00:18:13,176 --> 00:18:14,469
‫נחיתה יפה!‬

329
00:18:16,596 --> 00:18:18,515
‫זה עבד. כל הכבוד, שמש!‬

330
00:18:18,598 --> 00:18:21,768
‫עכשיו הם רק צריכים קצת מזה.‬

331
00:18:22,894 --> 00:18:26,398
‫היי, אני לא מתעטש.‬
‫כנראה שהאדמה לא יבשה יותר!‬

332
00:18:26,481 --> 00:18:30,152
‫קדימה, צמחים חמודים שלי. אתם מסוגלים.‬

333
00:18:31,194 --> 00:18:34,906
‫נתנו להם אור שמש ומים.‬
‫למה הם עדיין נפולים?‬

334
00:18:34,990 --> 00:18:38,618
‫מה עוד צריך?‬
‫-אולי עוד בדיחות! יש לי אחת.‬

335
00:18:38,702 --> 00:18:41,913
‫מה ענתה הדלעת כששאלתי אותה מה השעה?‬

336
00:18:41,997 --> 00:18:43,582
‫אני לא יודלעת.‬

337
00:18:43,665 --> 00:18:45,959
‫הבנתם? יודלעת, יודעת.‬

338
00:18:46,543 --> 00:18:47,794
‫עוד בדיחה טובה.‬

339
00:18:48,920 --> 00:18:52,007
‫הצמחים לא מסכימים. אמשיך לעבוד על הבדיחות.‬

340
00:18:52,090 --> 00:18:55,594
‫אנחנו צריכים מומחה לצמחים. חבל שאין לנו.‬

341
00:18:55,677 --> 00:18:58,305
‫רגע! לי יש מומחה לצמחים.‬
‫-באמת?‬

342
00:19:02,267 --> 00:19:04,728
‫היי, אבא.‬
‫-שייקה. מה קורה, חמוד?‬

343
00:19:04,811 --> 00:19:08,106
‫ואו, שלושת המוסקטרים נמצאים פה ביחד!‬

344
00:19:08,190 --> 00:19:09,316
‫היי, מר גל.‬
‫-היי!‬

345
00:19:09,399 --> 00:19:13,153
‫אנחנו מנסים לעזור לגינה של אימא‬
‫ואתה מומחה לצמחים.‬

346
00:19:13,236 --> 00:19:16,323
‫נתנו להם מים ושמש,‬
‫והם עדיין נראים חולים. הצילו!‬

347
00:19:16,406 --> 00:19:20,243
‫טוב, תירגע. אני אעזור לכם.‬
‫רקדתם את ריקוד הצמחים?‬

348
00:19:20,327 --> 00:19:22,204
‫ריקוד הצמחים?‬

349
00:19:22,287 --> 00:19:23,371
‫הנענוע השטותי.‬

350
00:19:25,665 --> 00:19:26,791
‫כן!‬

351
00:19:29,669 --> 00:19:32,547
‫זה לא עבד.‬
‫-אני יודע. רק רציתי לשחרר אתכם קצת.‬

352
00:19:32,631 --> 00:19:33,840
‫נראיתם רציניים.‬

353
00:19:35,175 --> 00:19:37,594
‫מה שאתם צריכים זה דשן.‬

354
00:19:37,677 --> 00:19:39,095
‫דשא?‬

355
00:19:39,179 --> 00:19:43,642
‫דשן, ויטמינים לצמחים.‬
‫אתם לוקחים אותם כדי להישאר חזקים ובריאים.‬

356
00:19:44,351 --> 00:19:45,268
‫כן.‬
‫-נכון!‬

357
00:19:45,352 --> 00:19:48,813
‫גם צמחים צריכים ויטמינים,‬
‫אבל הם מקבלים אותם מהאדמה.‬

358
00:19:48,897 --> 00:19:51,024
‫דשן עוזר להם להיות בריאים.‬

359
00:19:51,107 --> 00:19:52,359
‫מגניב.‬
‫-ברור!‬

360
00:19:52,442 --> 00:19:53,985
‫תוכלו להכין אותו בעצמכם.‬

361
00:19:54,069 --> 00:19:57,948
‫רק צריך רכיבים טבעיים ומזינים.‬
‫שאספר לכם איך?‬

362
00:19:58,031 --> 00:19:58,865
‫בבקשה.‬
‫-כן!‬

363
00:19:58,949 --> 00:19:59,950
‫בטח!‬

364
00:20:11,795 --> 00:20:13,964
‫מעולה! ברגע שהרכיבים הטבעיים‬

365
00:20:14,047 --> 00:20:17,425
‫נמעכו לכדי משהו שנראה כמו אדמה דביקה,‬

366
00:20:17,509 --> 00:20:18,969
‫יש לכם דשן.‬

367
00:20:19,052 --> 00:20:21,346
‫עכשיו רק צריך לפזר אותו על האדמה.‬

368
00:20:21,429 --> 00:20:23,265
‫תודה, מר גל.‬
‫-אתה אחלה.‬

369
00:20:23,348 --> 00:20:25,600
‫אין בעיה, ילדים.‬
‫-תודה, אבא.‬

370
00:20:27,227 --> 00:20:31,022
‫הדשן רך, רטוב ודי דוחה.‬

371
00:20:31,106 --> 00:20:32,899
‫אני מתה עליו!‬

372
00:20:32,983 --> 00:20:35,193
‫הגיע הזמן לוויטמינים, צמחים!‬

373
00:20:40,573 --> 00:20:41,658
‫ואו, הצלחנו!‬

374
00:20:41,741 --> 00:20:42,909
‫יופי טופי.‬

375
00:20:42,993 --> 00:20:44,244
‫טופי? איפה?‬

376
00:20:44,327 --> 00:20:46,121
‫לא, אין פה טופי.‬

377
00:20:46,204 --> 00:20:48,581
‫הגינה פשוט יפה.‬
‫-כי היא בריאה.‬

378
00:20:48,665 --> 00:20:51,293
‫עכשיו לאימא שלי תהיה גינה יפה כל הזמן.‬

379
00:20:51,376 --> 00:20:55,255
‫היא רק צריכה להשקות ולהאכיל אותה הרבה.‬
‫-צריך לעשות יותר?‬

380
00:20:55,338 --> 00:20:58,758
‫צמחים הם כמו אנשים.‬
‫צריך להשקות ולהאכיל אותם בקביעות.‬

381
00:20:58,842 --> 00:21:01,803
‫גם אותי צריך להשקות ולהאכיל בקביעות.‬

382
00:21:02,887 --> 00:21:06,349
‫זה נשמע טוב יותר בראש שלי.‬
‫-לאימא שלי אין זמן לזה.‬

383
00:21:06,433 --> 00:21:08,059
‫זוכרות מה היא אמרה?‬

384
00:21:08,143 --> 00:21:12,314
‫אה, כן! עכשיו כשאנחנו יודעים‬
‫איך לדאוג לבריאות הגינה,‬

385
00:21:12,397 --> 00:21:16,901
‫צריך למצוא דרך קלה לעזור לה לטפל בה.‬
‫בואו נעשה סיעור מוחות.‬

386
00:21:16,985 --> 00:21:23,825
‫אולי ניצור זן חדש של צמחים‬
‫שלא צריך מזון, מים או אור שמש?‬

387
00:21:23,908 --> 00:21:25,952
‫היא לא תצטרך לעשות כלום.‬

388
00:21:26,036 --> 00:21:29,331
‫אבל מה אם ניצור בטעות צמחים זומבים?‬

389
00:21:29,414 --> 00:21:33,585
‫אני אשמח, אבל אולי אימא של שייקה לא תשמח.‬

390
00:21:34,085 --> 00:21:36,713
‫גם לא הבן של אימא של שייקה, אני!‬

391
00:21:36,796 --> 00:21:40,508
‫יש אולי רעיון פחות זומבי?‬

392
00:21:40,592 --> 00:21:43,845
‫יש לי. נוכל לבקש מגמדי גינה לטפל בצמחים.‬

393
00:21:43,928 --> 00:21:46,222
‫אבל הם אוכלים הרבה.‬

394
00:21:46,306 --> 00:21:51,811
‫אימא שלי מבשלת מספיק בבית הקפה ובשבילי,‬
‫היא לא צריכה להאכיל גם גמדים.‬

395
00:21:51,895 --> 00:21:54,397
‫היא צריכה משהו ממש קל.‬

396
00:21:54,481 --> 00:21:55,774
‫כמו מילת קסם?‬

397
00:21:55,857 --> 00:21:56,900
‫או כפתור?‬

398
00:21:56,983 --> 00:22:01,946
‫רגע! אימא של שייקה אמרה‬
‫שחבל שאי אפשר לטפל בגינה בלחיצת כפתור.‬

399
00:22:02,030 --> 00:22:06,534
‫אז אולי נוכל לבנות משהו שישקה את הצמחים‬
‫וייתן להם דשן‬

400
00:22:06,618 --> 00:22:08,495
‫בלחיצת כפתור!‬

401
00:22:08,995 --> 00:22:10,163
‫טוב, זה מוכן!‬

402
00:22:10,246 --> 00:22:13,083
‫איזה תכנון מעולה! אני אבנה את זה.‬

403
00:22:25,303 --> 00:22:26,763
‫וסיימתי!‬

404
00:22:26,846 --> 00:22:29,391
‫ואו, מה זה הדברצ׳יק הזה?‬

405
00:22:29,474 --> 00:22:31,476
‫הוא נקרא ״כישרון לגינון״!‬

406
00:22:31,559 --> 00:22:34,062
‫הוא משקה ומדשן את הצמחים במקומך.‬

407
00:22:34,145 --> 00:22:37,357
‫וכדי להפעיל אותו צריך רק ללחוץ על כפתור.‬

408
00:22:43,238 --> 00:22:45,031
‫לזה יש לי זמן.‬

409
00:22:45,115 --> 00:22:49,119
‫בזכותכם סוף סוף יש לי‬
‫כישרון לגינון וגינה ירוקה.‬

410
00:22:49,202 --> 00:22:50,829
‫מעולה!‬

411
00:22:51,913 --> 00:22:55,041
‫זו מסיבת הגינה הכי טובה שהייתי בה.‬

412
00:22:55,125 --> 00:22:58,795
‫וזה שייק התותים הכי טעים ששתיתי.‬

413
00:22:58,878 --> 00:23:02,090
‫הוא עשוי מתותים טריים‬
‫מהגינה היפה והבריאה שלי.‬

414
00:23:02,173 --> 00:23:06,511
‫ואני עובדת על תפריט קינוחים חדש.‬
‫אולי עוגת תות?‬

415
00:23:06,594 --> 00:23:08,179
‫כן!‬
‫-יאמי!‬

416
00:23:08,263 --> 00:23:09,264
‫היי, חמוד.‬
‫-אבא!‬

417
00:23:09,347 --> 00:23:12,475
‫הבאתי את בלוק הציור שלך.‬
‫אתה תמיד שוכח אותו.‬

418
00:23:12,559 --> 00:23:15,645
‫נכון! בוא לשתות שייק וליהנות מהגינה.‬

419
00:23:15,728 --> 00:23:19,649
‫היא נראית מעולה.‬
‫אולי אלמד משלושתכם טיפים לגינון.‬

420
00:23:19,732 --> 00:23:22,735
‫הינה הטיפ הכי טוב: להצחיק את הצמחים.‬

421
00:23:22,819 --> 00:23:25,947
‫מה אמר הירק למי שהציק לו בגינה?‬

422
00:23:26,781 --> 00:23:28,908
‫תרד ממני. הבנתם? כמו תרד.‬

423
00:23:28,992 --> 00:23:29,993
‫ניחוש יפה.‬

424
00:23:30,076 --> 00:23:31,035
‫תסתלק מפה!‬

425
00:23:31,119 --> 00:23:36,332
‫הבנתם? זה נשמע כמו סלק,‬
‫והוא רצה שיסתלקו כבר מהגינה שלו.‬

426
00:23:37,625 --> 00:23:38,460
‫יפה.‬

427
00:23:42,505 --> 00:23:43,715
‫יש לי רעיון.‬

428
00:23:43,798 --> 00:23:46,759
‫בואו נפגוש עוד מדען. קדימה!‬

429
00:23:52,056 --> 00:23:55,685
‫היי, קוראים לי רורי ארונסון‬
‫ואני מהנדס רובוטיקה.‬

430
00:23:55,768 --> 00:23:59,772
‫היום אראה לכם איך אני מטפל בגינה‬
‫עם רובוט החקלאות שלי.‬

431
00:24:04,819 --> 00:24:06,279
‫זה רובוט החקלאות.‬

432
00:24:06,362 --> 00:24:08,156
‫הרובוט זורע זרעים,‬

433
00:24:08,239 --> 00:24:09,407
‫משקה,‬

434
00:24:09,491 --> 00:24:10,575
‫מצלם,‬

435
00:24:10,658 --> 00:24:11,993
‫ומנכש עשבים,‬

436
00:24:12,076 --> 00:24:14,829
‫כדי לטפל בגינה שלכם ולגדל צמחים‬

437
00:24:14,913 --> 00:24:17,790
‫כדי שיהיו לכם ירקות טריים בחצר.‬

438
00:24:17,874 --> 00:24:20,793
‫אחד מרובוטי החקלאות שלנו נמצא בנאס״א.‬

439
00:24:20,877 --> 00:24:25,882
‫הם משתמשים בו למחקר‬
‫כדי להבין איך לגדל מזון בחלל.‬

440
00:24:25,965 --> 00:24:29,511
‫כי הם רוצים לשלוח אסטרונאוטים למאדים‬

441
00:24:29,594 --> 00:24:33,223
‫ולגדל עבורם מזון כדי שיוכלו לאכול ולשרוד‬

442
00:24:33,306 --> 00:24:36,059
‫בלי לגזול מזמנם של האסטרונאוטים.‬

443
00:24:36,142 --> 00:24:38,853
‫כאן נמצא המוח של רובוט החקלאות.‬

444
00:24:38,937 --> 00:24:41,523
‫זה מחשב קטן שאומר לשרירים,‬

445
00:24:41,606 --> 00:24:43,858
‫שהם המנועים, לזוז‬

446
00:24:43,942 --> 00:24:47,403
‫ולהגיע למקום הנכון בגינה,‬
‫ולטפל בכל מה שצריך.‬

447
00:24:47,487 --> 00:24:51,824
‫משתמשים בטלפון כדי לומר לו לאן להגיע,‬
‫כמה להשקות.‬

448
00:24:51,908 --> 00:24:54,160
‫ואז מתכנתים אותו לשעות קבועות, וזהו.‬

449
00:24:54,244 --> 00:24:55,954
‫ברגע שהעגבניות בשלות,‬

450
00:24:56,037 --> 00:24:59,040
‫הרובוט ישלח לכם הודעה: ״העגבניות מוכנות!‬

451
00:24:59,123 --> 00:25:00,750
‫הגיע הזמן לסלט!״‬
‫-יאמי!‬

452
00:25:00,833 --> 00:25:02,877
‫עובדה מעניינת!‬

453
00:25:02,961 --> 00:25:07,173
‫זרעים הם בררניים מאוד‬
‫לגבי הטמפרטורה שבה הם מתחילים לצמוח.‬

454
00:25:07,257 --> 00:25:10,134
‫למעשה, זרעי התרד יתחילו לצמוח‬

455
00:25:10,218 --> 00:25:13,930
‫רק אם טמפרטורת האדמה‬
‫היא בין 15-20 מעלות צלזיוס.‬

456
00:25:16,558 --> 00:25:19,352
‫נכון שזה היה מגניב? מדע זה מדהים!‬

457
00:26:04,063 --> 00:26:07,817
‫תרגום כתוביות: אדוה לנציאנו‬