1
00:00:07,842 --> 00:00:09,969
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:14,974 --> 00:00:16,559
‫״איך, מה, איפה, למה?‬

3
00:00:16,642 --> 00:00:17,727
‫מה, איפה, למה?‬

4
00:00:17,810 --> 00:00:19,312
‫איך, מה, איפה, למה?‬

5
00:00:19,395 --> 00:00:20,480
‫מה, איפה, למה?‬

6
00:00:20,563 --> 00:00:22,940
‫עדה גרניט, מדענית‬

7
00:00:23,024 --> 00:00:25,902
‫היא תגלה מה התשובה‬

8
00:00:25,985 --> 00:00:28,654
‫פה למטה, וגם שם‬

9
00:00:28,738 --> 00:00:31,115
‫המדע נמצא בכל מקום‬

10
00:00:31,199 --> 00:00:33,993
‫עם שייקה גל, אדריכל‬

11
00:00:34,077 --> 00:00:36,496
‫והדס המהנדסת‬

12
00:00:36,579 --> 00:00:39,165
‫יש המון מה לעשות ואתם יכולים לעזור!‬

13
00:00:39,749 --> 00:00:42,085
‫תעלומה, חידה, או קושייה‬

14
00:00:42,168 --> 00:00:45,171
‫יש פלאים לגלות והשערות לבחון‬

15
00:00:45,254 --> 00:00:46,547
‫מדע זה מדהים!‬

16
00:00:46,631 --> 00:00:49,175
‫עדה גרניט, מדענית‬

17
00:00:49,258 --> 00:00:52,053
‫היא חייבת לגלות מה התשובה‬

18
00:00:52,553 --> 00:00:56,265
{\an8}‫היא מעלה השערה מדעית בכל מקום אפשרי‬

19
00:00:56,349 --> 00:00:59,685
{\an8}‫היא מחברת נקודות‬
‫כי היא המדענית עדה גרניט!״‬

20
00:01:02,563 --> 00:01:03,856
‫מבצר משלו.‬

21
00:01:15,868 --> 00:01:17,829
‫בוקר טוב! הגיע הזמן לקום.‬

22
00:01:17,912 --> 00:01:21,624
{\an8}‫מה הייתי עושה בלי השעון המעורר הקטן שלי?‬
‫-היית מאחרת.‬

23
00:01:22,125 --> 00:01:26,170
{\an8}‫עדה, את צודקת.‬
‫באמת הייתי מאחרת. איך את עושה את זה?‬

24
00:01:26,921 --> 00:01:28,089
‫שאלה טובה.‬

25
00:01:28,172 --> 00:01:31,592
‫למה אני מתעוררת באותה השעה בכל יום?‬

26
00:01:31,676 --> 00:01:36,097
‫איך אחשוב על ניסוי‬
‫שיעריך את איכות השעון הפנימי שלי?‬

27
00:01:36,180 --> 00:01:39,475
‫איך…‬
‫-אפשר קפה לפני שאענה על כל השאלות?‬

28
00:01:40,017 --> 00:01:40,852
‫כן.‬

29
00:01:46,232 --> 00:01:49,110
‫מה יש לארוחת בוקר?‬
‫-אימא מכינה פנקייקים.‬

30
00:01:50,027 --> 00:01:51,320
‫עם קצת עזרה.‬

31
00:01:51,404 --> 00:01:56,576
‫תמשכי בחוט כדי ליצור תגובת שרשרת‬
‫שמסתיימת בטעימי!‬

32
00:02:05,960 --> 00:02:07,503
‫נמרוד! ארוחת בוקר!‬

33
00:02:08,045 --> 00:02:08,921
‫היי, קטני.‬

34
00:02:10,173 --> 00:02:11,007
‫בוקר קשה?‬

35
00:02:11,090 --> 00:02:13,426
‫מישהו קם על רגל שמאל.‬

36
00:02:14,218 --> 00:02:15,845
‫אם לאדם יש שתי רגליים,‬

37
00:02:15,928 --> 00:02:20,141
‫לא אמור להיות‬
‫סיכוי של 50-50 לקום על רגל ימין?‬

38
00:02:20,224 --> 00:02:24,312
‫אז איך ייתכן שאתה תמיד קם על רגל שמאל?‬

39
00:02:24,395 --> 00:02:25,479
‫תודה, אבא.‬

40
00:02:25,563 --> 00:02:27,732
‫מוקדם מדי לשאלות!‬

41
00:02:27,815 --> 00:02:31,485
‫אימא, אני יוצא למבצר שלי‬
‫כדי להתאמן על קסמים.‬

42
00:02:31,569 --> 00:02:33,446
‫זו שעת משחק של ילד אחד.‬

43
00:02:33,529 --> 00:02:35,114
‫כששייקה והדס יבואו,‬

44
00:02:35,198 --> 00:02:38,534
‫ננסה דרכים שונות‬
‫לגרום לגוש להיות דביק יותר.‬

45
00:02:38,618 --> 00:02:40,328
‫יפה. ספרי לי איך הולך.‬

46
00:02:40,411 --> 00:02:44,290
‫משעמם!‬
‫-אני מדענית, ומדענים לעולם לא משתעממים!‬

47
00:02:44,373 --> 00:02:46,417
‫המעבדה נטענת.‬

48
00:02:57,637 --> 00:02:59,138
‫היי, עדה.‬
‫-היי, עדה.‬

49
00:02:59,222 --> 00:03:00,848
‫היי, שייקה. היי, הדס.‬

50
00:03:00,932 --> 00:03:04,644
‫איך הולך עם הגוש?‬
‫-טוב. עשיתי כמה ניסויים.‬

51
00:03:24,872 --> 00:03:28,251
‫מתברר שקצת סודה לשתייה‬
‫הופכת אותו לדביק פחות.‬

52
00:03:28,334 --> 00:03:30,461
‫ראיתי את אחיך בחוץ. מבצר מגניב.‬

53
00:03:31,504 --> 00:03:36,717
‫תן לי לנחש! שייקה גל, אדריכל,‬
‫אתה רוצה ללכת לראות אותו.‬

54
00:03:36,801 --> 00:03:38,636
‫מאוד! כן, בבקשה!‬

55
00:03:39,178 --> 00:03:43,266
‫כלומר, אני פשוט אוהב לראות‬
‫איך דברים בנויים.‬

56
00:03:44,058 --> 00:03:45,851
‫קדימה, בואו נלך להסתכל.‬

57
00:03:46,352 --> 00:03:48,604
‫מגניב!‬
‫-מדהים!‬

58
00:03:48,688 --> 00:03:52,483
‫תראו איך המטאטא תומך. ובסיס הכריות?‬

59
00:03:52,566 --> 00:03:55,111
‫והפרטים הקטנים של צריחי הדליים!‬

60
00:03:55,194 --> 00:03:57,446
‫המבצר הזה אדיר.‬

61
00:03:57,530 --> 00:03:59,991
‫אני יודע.‬
‫-היי, נמרוד. אפשר ל…‬

62
00:04:00,074 --> 00:04:04,620
‫לא. זה מבצר סולו. זה אומר שזה מבצר ליחיד.‬

63
00:04:04,704 --> 00:04:08,207
‫לא יודעת. אני מנחשת שאפשר להכניס למבצר הזה‬

64
00:04:08,291 --> 00:04:10,543
‫שני מבוגרים וארבעה ילדים.‬

65
00:04:11,294 --> 00:04:13,921
‫או שישה ילדים ומבוגר אחד.‬

66
00:04:14,422 --> 00:04:19,635
‫או שישה ילדים ושני מבוגרים‬
‫אם כולם יהיו ממש צמודים.‬

67
00:04:21,262 --> 00:04:25,099
‫לדעתי אפשר להכניס לתוכו‬
‫בערך 3,000 דגי זהב.‬

68
00:04:25,182 --> 00:04:26,475
‫עם או בלי מים?‬

69
00:04:27,935 --> 00:04:28,769
‫בלי.‬

70
00:04:30,396 --> 00:04:31,314
‫מים דולפים.‬

71
00:04:33,024 --> 00:04:36,652
‫לא תכירו מבצר לעומק‬
‫עד שתדעו כמה חייזרים נכנסים.‬

72
00:04:36,736 --> 00:04:40,906
‫תלוי בגודל החייזרים,‬
‫ובשאלה אם הם יכולים לרחף.‬

73
00:04:42,158 --> 00:04:44,785
‫סולו, כלומר אני!‬

74
00:04:44,869 --> 00:04:49,832
‫בלי דגי זהב. בלי חייזרים.‬
‫בלי אנשים ששואלים שאלות. רק אני!‬

75
00:04:50,708 --> 00:04:53,002
‫מנעול למבצר? נחמד.‬

76
00:04:53,085 --> 00:04:56,756
‫אתם רק ילדים, אבל תאמינו לי. כשתגדלו קצת,‬

77
00:04:56,839 --> 00:04:59,592
‫לפעמים תצטרכו קצת זמן לעצמכם.‬

78
00:04:59,675 --> 00:05:03,346
‫מגניב. אני פשוט אשמח לראות איך תכננת אותו.‬

79
00:05:03,429 --> 00:05:06,474
‫אולי נעשה עסק?‬
‫-אני מקשיב.‬

80
00:05:06,557 --> 00:05:12,438
‫טוב, אם נוכל לפתוח את המנעול בלי לגעת בו,‬
‫כשאנחנו מאחורי הקו הזה,‬

81
00:05:13,564 --> 00:05:14,690
‫תרשה לנו להיכנס.‬

82
00:05:17,234 --> 00:05:19,570
‫בלי לגעת? מכאן?‬

83
00:05:19,653 --> 00:05:22,448
‫עשינו עסק. כי זה בלתי אפשרי.‬

84
00:05:26,660 --> 00:05:29,914
‫הוא צודק. זה באמת בלתי אפשרי.‬

85
00:05:29,997 --> 00:05:33,084
‫עדה לא הייתה מציעה משהו בלתי אפשרי.‬

86
00:05:33,167 --> 00:05:38,547
‫קדימה, עדה.‬
‫ספרי לשייקה איך נפתח את המנעול מכאן.‬

87
00:05:39,173 --> 00:05:40,758
‫אין לי מושג.‬
‫-מה?‬

88
00:05:40,841 --> 00:05:43,094
‫אין לי מושג כרגע.‬

89
00:05:43,177 --> 00:05:47,973
‫מדענים כל הזמן בוחנים דברים‬
‫שנראה שאי אפשר לפצח.‬

90
00:05:48,057 --> 00:05:51,560
‫אם אי אפשר לפצח את זה, למה לנסות בכלל?‬

91
00:05:51,644 --> 00:05:55,231
‫כי זה רק נראה ככה.‬
‫אנחנו רק צריכים לפרק את זה.‬

92
00:05:55,314 --> 00:05:59,151
‫נשאל הרבה שאלות קטנות‬
‫וכך נענה על השאלה הגדולה.‬

93
00:05:59,235 --> 00:06:01,570
‫נפרק ונשאל שאלות!‬

94
00:06:01,654 --> 00:06:03,864
‫כן. למשל, איך ניכנס לשם?‬

95
00:06:04,448 --> 00:06:05,991
‫אתם יודעים מה צריך?‬

96
00:06:06,075 --> 00:06:08,536
‫להתחיל את היום מחדש?‬
‫-חד קרן?‬

97
00:06:08,619 --> 00:06:09,787
‫סיעור מוחות.‬

98
00:06:10,454 --> 00:06:12,248
‫אני אוהבת סיעורי מוחות.‬

99
00:06:12,331 --> 00:06:14,917
‫״סיעור מוחות‬

100
00:06:15,000 --> 00:06:17,711
‫שתפו בכל מחשבה, אין אף רעיון גרוע‬

101
00:06:17,795 --> 00:06:20,589
‫סיעור מוחות‬

102
00:06:20,673 --> 00:06:23,676
‫כנסו את החברים‬
‫ונסו לגלות איך, מה ולמה‬

103
00:06:23,759 --> 00:06:26,303
‫סיעור מוחות!‬

104
00:06:26,387 --> 00:06:30,975
‫ניתן לדמיון שלנו‬
‫להפוך ליצירות חדשות ונפלאות‬

105
00:06:31,058 --> 00:06:34,687
‫כשאנחנו עושים סיעור מוחות‬

106
00:06:34,770 --> 00:06:35,771
‫היי!״‬

107
00:06:35,855 --> 00:06:39,024
‫תתחילי.‬
‫-אולי נתיך את המנעול?‬

108
00:06:40,609 --> 00:06:43,362
‫אבל אז ייתכן שנתיך את כל המבצר.‬

109
00:06:43,863 --> 00:06:45,030
‫ואת אחי.‬

110
00:06:45,114 --> 00:06:47,950
‫או שנוכל להניח את המבצר על גלגלים‬

111
00:06:48,033 --> 00:06:52,204
‫ולחבר אותו ללהקת שחפים שתגלגל אותו אלינו.‬

112
00:06:53,080 --> 00:06:58,169
‫אבל המבצר עלול להיות כבד מדי לשחפים,‬
‫אפילו אם הוא על גלגלים.‬

113
00:06:58,252 --> 00:07:03,382
‫או שאוכל לבנות רובוט פורץ מנעולים!‬
‫אבל זה עלול לקחת שבוע־שבועיים.‬

114
00:07:04,300 --> 00:07:09,722
‫אני לא אהיה פה שבוע־שבועיים!‬
‫-הלוואי שיכולתי להוריד את המנעול הזה.‬

115
00:07:10,723 --> 00:07:13,267
‫הזזת את החול בלי לגעת בו.‬

116
00:07:13,893 --> 00:07:16,979
‫זהו זה! אנחנו צריכים תגובת שרשרת.‬

117
00:07:17,062 --> 00:07:21,025
‫כן! נוגעים רק באבן הדומינו הראשונה,‬
‫אבל כולן נופלות.‬

118
00:07:21,108 --> 00:07:24,820
‫כן. האנרגיה מאבן הדומינו הראשונה‬
‫עוברת לשנייה,‬

119
00:07:24,904 --> 00:07:26,947
‫ואז לשלישית ולרביעית.‬

120
00:07:27,031 --> 00:07:30,367
‫אוכל לתכנן משהו שייקח את האנרגיה הראשונית‬

121
00:07:30,451 --> 00:07:33,162
‫ויעביר אותה לאורך החצר עד למנעול.‬

122
00:07:33,245 --> 00:07:34,288
‫מגניב!‬
‫-אהבתי!‬

123
00:07:39,293 --> 00:07:41,879
‫טוב. זה מוכן.‬

124
00:07:43,339 --> 00:07:44,840
‫זה נראה מדהים.‬

125
00:07:44,924 --> 00:07:45,758
‫יפה!‬

126
00:07:45,841 --> 00:07:49,678
‫על הנייר. הלוואי שהייתי בנאי טוב יותר.‬

127
00:07:49,762 --> 00:07:51,680
‫בשביל זה אני פה.‬

128
00:07:51,764 --> 00:07:55,226
‫אתה תתכנן ואני אבנה. אני יכולה לבנות הכול!‬

129
00:07:55,309 --> 00:07:57,478
‫קודם כול, צריך להשיג חומרים.‬

130
00:08:04,693 --> 00:08:06,195
‫אבא, אפשר ללוות…‬

131
00:08:06,278 --> 00:08:07,947
‫בטח, מותק.‬
‫-תודה!‬

132
00:08:11,450 --> 00:08:12,535
‫תודה, מושו!‬

133
00:08:14,245 --> 00:08:15,663
‫איך הולך לכם שם?‬

134
00:08:15,746 --> 00:08:17,540
‫טוב. כן, ממש טוב.‬

135
00:08:18,666 --> 00:08:21,835
‫אני אלך להתמתח לי במבצר הסולו שלי!‬

136
00:08:27,841 --> 00:08:29,093
‫מברג.‬

137
00:08:31,178 --> 00:08:32,346
‫פטיש.‬

138
00:08:33,264 --> 00:08:34,139
‫מפתח ברגים.‬

139
00:08:35,724 --> 00:08:37,351
‫וסיימנו!‬

140
00:08:37,434 --> 00:08:38,978
‫ואו!‬
‫-מדהים!‬

141
00:08:39,061 --> 00:08:42,481
‫אז האנרגיה שמתחילה כאן מגיעה לשם!‬

142
00:08:42,565 --> 00:08:44,149
‫בדיוק. זו פיזיקה.‬

143
00:08:44,233 --> 00:08:46,819
‫בסדר, בואו נעשה את זה!‬

144
00:08:47,570 --> 00:08:50,281
‫שלוש, שתיים, אחת!‬

145
00:08:50,364 --> 00:08:52,283
‫שיגור אנרגיה!‬

146
00:09:01,875 --> 00:09:03,252
‫מה קרה?‬

147
00:09:03,752 --> 00:09:05,254
‫האנרגיה נעצרה!‬

148
00:09:05,337 --> 00:09:07,047
‫אבל למה?‬
‫-אני לא יודעת.‬

149
00:09:07,131 --> 00:09:09,383
‫טוב, זהו. זה נגמר.‬

150
00:09:09,466 --> 00:09:12,553
‫מה? לא! רק צריך לנסות משהו חדש.‬

151
00:09:12,636 --> 00:09:13,470
‫כמו מה?‬

152
00:09:13,554 --> 00:09:16,140
‫אולי העכבר צריך להיות חלקלק יותר.‬

153
00:09:19,310 --> 00:09:20,436
‫בואו ננסה שוב.‬

154
00:09:28,986 --> 00:09:30,070
‫יש!‬
‫-יש!‬

155
00:09:34,366 --> 00:09:36,827
‫מה?‬
‫-לזה לא ציפיתי.‬

156
00:09:36,910 --> 00:09:38,203
‫לא! מושו!‬

157
00:09:38,287 --> 00:09:39,455
‫תחזרי!‬

158
00:09:40,831 --> 00:09:42,750
‫זהו זה. נכשלנו.‬

159
00:09:42,833 --> 00:09:46,545
‫דודה שלי תמיד אומרת,‬
‫״הדרך היחידה להיכשל היא לא לנסות״.‬

160
00:09:46,629 --> 00:09:48,547
‫לא מוותרים, אנחנו נחושים!‬

161
00:09:49,423 --> 00:09:51,675
‫אתן צודקות. אנחנו לא מוותרים.‬

162
00:09:51,759 --> 00:09:54,011
‫אז בואו ננסה משהו אחר.‬

163
00:09:54,094 --> 00:09:57,014
‫משהו פחות עכברי.‬

164
00:09:57,598 --> 00:10:00,434
‫אין יותר עכבר, אז לא צריך מלכודת.‬

165
00:10:00,517 --> 00:10:01,769
‫כן, אני מבינה.‬

166
00:10:07,941 --> 00:10:09,610
‫החלפתי את כל המקטע!‬

167
00:10:10,277 --> 00:10:11,528
‫עשית את זה!‬

168
00:10:16,825 --> 00:10:19,119
‫הוא יגיע!‬

169
00:10:22,665 --> 00:10:24,249
‫יש!‬
‫-יש!‬

170
00:10:24,333 --> 00:10:27,169
‫זה עבד!‬
‫-כן, תמיד ידעתי שזה יעבוד.‬

171
00:10:27,252 --> 00:10:29,630
‫זה היה אדיר! כמו קסם.‬

172
00:10:29,713 --> 00:10:31,548
‫או כמו מדע.‬

173
00:10:31,632 --> 00:10:35,552
‫היי, אולי נוכל ליצור תגובת שרשרת‬

174
00:10:35,636 --> 00:10:39,056
‫שתאפשר לי לפתוח את הדלת מלמעלה.‬

175
00:10:39,139 --> 00:10:42,267
‫כן. אנחנו לגמרי יכולים לעשות את זה.‬

176
00:10:42,351 --> 00:10:45,854
‫מגניב. וככה כשתבואו, אוכל להכניס אתכם.‬

177
00:10:45,938 --> 00:10:47,439
‫מדהים!‬
‫-מגניב!‬

178
00:10:47,523 --> 00:10:51,568
‫נמרוד, הבאתי את הגוש הדביק הזה‬
‫כמתנה לחנוכת המבצר.‬

179
00:10:51,652 --> 00:10:53,487
‫מעולה! תרגישו בבית.‬

180
00:10:53,570 --> 00:10:54,530
‫תודה, נמרוד.‬

181
00:10:54,613 --> 00:10:56,365
‫יש שאלות?‬
‫-כן.‬

182
00:10:56,448 --> 00:11:01,662
‫אם המבצר היה מלא בינשופים‬
‫וכולם היו עפים ביחד, המבצר היה עף?‬

183
00:11:01,745 --> 00:11:04,164
‫אני לא יודע.‬
‫-אם המבצר היה בחלל,‬

184
00:11:04,248 --> 00:11:06,417
‫כמה היינו שוקלים?‬
‫-מבצר בחלל?‬

185
00:11:06,500 --> 00:11:08,252
‫ילדים, ארוחת צוהריים!‬

186
00:11:09,211 --> 00:11:10,087
‫אנחנו באים!‬

187
00:11:10,713 --> 00:11:13,215
‫יש לך אורוות חד־קרנים מאחור?‬

188
00:11:19,930 --> 00:11:21,140
‫יש לי רעיון.‬

189
00:11:21,223 --> 00:11:23,475
‫בואו נפגוש עוד מדענית.‬

190
00:11:23,559 --> 00:11:24,393
‫קדימה!‬

191
00:11:36,822 --> 00:11:40,743
‫היי, אני קייג׳י שוג׳ובי‬
‫ואני מהנדסת אווירונאוטיקה,‬

192
00:11:40,826 --> 00:11:43,162
‫זה אומר שאני מפתחת ספינות חלל.‬

193
00:11:43,871 --> 00:11:46,123
‫היום אדבר על תגובות שרשרת‬

194
00:11:46,206 --> 00:11:49,001
‫בטלסקופ החלל ג׳יימס וב, שעבדתי עליו.‬

195
00:11:49,084 --> 00:11:49,918
‫מגניב!‬

196
00:11:50,502 --> 00:11:53,130
‫כשהוא יוצא לכיוון המסלול שלו בחלל,‬

197
00:11:53,213 --> 00:11:56,383
‫הטלסקופ מצלם כוכבי לכת, כוכבים, גלקסיות,‬

198
00:11:56,467 --> 00:11:59,970
‫והתמונות האלה עוזרות לנו ללמוד על היקום.‬

199
00:12:00,053 --> 00:12:02,848
‫יש מאות תגובות שרשרת שצריכות לקרות‬

200
00:12:02,931 --> 00:12:04,600
‫כדי שכל זה יילך חלק.‬

201
00:12:04,683 --> 00:12:07,478
{\an8}‫תגובת שרשרת היא רצף של אירועים‬

202
00:12:07,561 --> 00:12:10,814
{\an8}‫שקורים כי משהו אחר קרה לפניהם.‬

203
00:12:11,565 --> 00:12:14,735
‫ואני אשתמש בדגמים שהכנתי כדי להראות לכם.‬

204
00:12:14,818 --> 00:12:19,656
‫כשטלסקופ ג׳יימס ובנמצא על כדור הארץ,‬
‫הוא מקופל ונראה בערך ככה.‬

205
00:12:19,740 --> 00:12:23,327
‫היינו צריכים את האפשרות להגיע ממצב מקופל‬

206
00:12:23,410 --> 00:12:26,330
‫למצב פתוח מאוד בחלל.‬

207
00:12:26,413 --> 00:12:30,000
‫אז אחרי שהמשגר יוצא לדרך,‬
‫הטלסקופ מתנתק ממנו‬

208
00:12:30,584 --> 00:12:33,128
‫ומתחיל להתקדם לכיוון יעדו הסופי.‬

209
00:12:33,212 --> 00:12:38,967
‫בשלב זה, מתחילות תגובות השרשרת‬
‫שיובילו לפתיחת מגן השמש הזה.‬

210
00:12:39,718 --> 00:12:44,807
‫אחת אחרי השנייה, פעולות קטנות בשרשרת‬
‫מביאות לפתיחה מלאה של מגן השמש.‬

211
00:12:44,890 --> 00:12:48,644
‫ואז הטלסקופ נפתח במלואו.‬

212
00:12:48,727 --> 00:12:52,773
‫תגובות השרשרת הושלמו‬
‫והטלסקופ יכול לעשות את עבודתו.‬

213
00:12:52,856 --> 00:12:53,857
‫יש!‬

214
00:12:57,486 --> 00:13:01,824
‫תגובות שרשרת יכולות לקרות מהר מאוד,‬
‫אך גם לאט מאוד.‬

215
00:13:01,907 --> 00:13:06,662
‫תגובת השרשרת של פתיחת ג׳יימס וב‬
‫תיקח בערך שלושים ימים.‬

216
00:13:06,745 --> 00:13:07,704
‫עובדה מעניינת:‬

217
00:13:07,788 --> 00:13:12,709
‫אפשר לראות המון רכבי חלל שבני אדם בנו‬
‫כשמסתכלים על שמי הלילה מכדור הארץ.‬

218
00:13:12,793 --> 00:13:18,215
‫אם רואים משהו שדומה לכוכב אבל זז מהר,‬
‫זה כנראה אחד מהלוויינים שלנו.‬

219
00:13:21,552 --> 00:13:24,388
‫נכון שזה היה מגניב? מדע זה מדהים!‬

220
00:13:27,850 --> 00:13:29,810
‫שתים־עשרה ציפורים זועמות.‬

221
00:13:32,396 --> 00:13:37,150
{\an8}‫זו רק אני, או שתמיד לוקח יותר זמן‬
‫למלא בריכה ביום חם?‬

222
00:13:37,234 --> 00:13:41,697
{\an8}‫שאלה טובה. האם זה אומר‬
‫שבריכה תתמלא מהר יותר ביום קריר?‬

223
00:13:41,780 --> 00:13:45,492
{\an8}‫או אם היא בצל? או אם נמלא אותה בלימונדה?‬

224
00:13:46,618 --> 00:13:48,620
{\an8}‫למה אתה נשמע כמו ציפור?‬

225
00:13:48,704 --> 00:13:51,665
{\an8}‫זה לא הייתי אני. ציפורים מלחיצות אותי.‬

226
00:13:51,748 --> 00:13:54,376
‫גם כשהן נראות שמחות, כמו אלה.‬

227
00:13:56,879 --> 00:14:01,383
‫זו לא נשמעת לי כמו שמחה. ההפך הוא הנכון.‬

228
00:14:01,466 --> 00:14:05,762
‫הבחנה יפה, הדס.‬
‫הציפורים האלה לא נראות שמחות בכלל.‬

229
00:14:05,846 --> 00:14:07,556
‫הן נראות זועמות!‬

230
00:14:10,392 --> 00:14:14,855
‫כמו ״אנגרי בירדס״? ואו! מטורף.‬

231
00:14:15,898 --> 00:14:18,233
‫זה מלחיץ יותר מציפורים שמחות.‬

232
00:14:18,317 --> 00:14:19,902
‫למה שציפורים יזעמו?‬

233
00:14:19,985 --> 00:14:24,364
‫שאלה מצוינת.‬
‫אני יודעת מי תעזור לנו לענות עליה.‬

234
00:14:24,448 --> 00:14:25,699
‫אימא!‬

235
00:14:26,199 --> 00:14:28,493
‫לא צריך לצעוק. אני כאן.‬

236
00:14:28,577 --> 00:14:32,664
‫סליחה. ידעת שהחצר שלנו‬
‫מלאה בציפורים זועמות?‬

237
00:14:33,206 --> 00:14:38,211
‫מעולם לא ראיתי כל כך הרבה ציפורים עצבניות.‬
‫יש בטח… אחת, שתיים…‬

238
00:14:38,921 --> 00:14:43,342
‫יש פה 12 ציפורים זועמות!‬
‫-אנחנו מנסים להבין מה מכעיס אותן.‬

239
00:14:44,384 --> 00:14:47,304
‫הינה קצה חוט. כלי המים שלהן ריק.‬

240
00:14:48,639 --> 00:14:52,225
‫הן בטח זועמות כי אין להן מי שתייה.‬

241
00:14:52,309 --> 00:14:53,810
‫אז הן צמאות!‬

242
00:14:53,894 --> 00:14:56,563
‫זה מסביר למה הן זועמות,‬

243
00:14:56,647 --> 00:15:03,153
‫אבל זה לא מסביר למה אין מים בכלי!‬
‫את תמיד מקפידה שיהיה מלא, אימא.‬

244
00:15:03,236 --> 00:15:07,574
‫נכון, אבל אתמול היו לי סידורים,‬
‫אז ביקשתי מאחיך…‬

245
00:15:08,241 --> 00:15:09,076
‫נמרוד!‬

246
00:15:09,159 --> 00:15:12,287
‫כן, אימא? 76, 77, 78, 79…‬

247
00:15:14,373 --> 00:15:17,834
‫מה עשיתי?‬
‫-זה מה שלא עשית. המים של הציפורים?‬

248
00:15:17,918 --> 00:15:21,922
‫לא היית אמור למלא להן אתמול בערב?‬
‫-מילאתי! אני מבטיח!‬

249
00:15:23,757 --> 00:15:29,554
‫מושו חתולסקי! למישהי פה יש הרגל מגונה‬
‫לשתות מהכלי של הציפורים.‬

250
00:15:29,638 --> 00:15:32,891
‫זה כנראה מה שקרה. סליחה, חמוד. טעות שלי.‬

251
00:15:32,975 --> 00:15:34,226
‫מושו!‬

252
00:15:34,309 --> 00:15:37,813
‫ואת, את יודעת מה אמרתי לך שיקרה‬

253
00:15:37,896 --> 00:15:40,857
‫אם תשתי מהכלי של הציפורים עוד פעם אחת.‬

254
00:15:41,358 --> 00:15:43,318
‫זו השיחה מהעבודה שציפיתי לה.‬

255
00:15:43,402 --> 00:15:45,028
‫מה יקרה?‬

256
00:15:45,654 --> 00:15:49,074
‫אוי, לא!‬
‫נראה לי שאימא מתכוונת למסור את מושו.‬

257
00:15:49,157 --> 00:15:51,451
‫היא כבר הזהירה אותה לגבי המים.‬

258
00:15:51,535 --> 00:15:54,621
‫והיא לא אהבה חתולים לפני שאבא הביא אותה.‬

259
00:15:55,706 --> 00:15:56,832
‫מושו!‬

260
00:15:56,915 --> 00:15:59,126
‫אימא! מושו חפה מפשע.‬

261
00:15:59,209 --> 00:16:00,460
‫זה בטוח.‬

262
00:16:00,544 --> 00:16:03,088
‫אנחנו נוכיח את זה ונטהר את שמה.‬

263
00:16:04,006 --> 00:16:06,174
‫מה? כמו במשפט?‬

264
00:16:06,258 --> 00:16:10,846
‫כן. ממש כמו בבית משפט אמיתי.‬
‫תוכלי להיות השופטת, גברת גרניט.‬

265
00:16:10,929 --> 00:16:15,475
‫תפגשי אותנו בסלון.‬
‫כלומר, באולם בית המשפט, בעוד חצי שעה.‬

266
00:16:15,559 --> 00:16:19,062
‫בסדר.‬
‫-ואל תעשי כלום למושו עד אז.‬

267
00:16:19,646 --> 00:16:21,815
‫״אל תעשי כלום״? מה כבר אעשה?‬

268
00:16:26,111 --> 00:16:28,905
‫נזדקק לשיטה המדעית בשביל זה.‬

269
00:16:28,989 --> 00:16:31,366
‫״השיטה המדעית!‬

270
00:16:31,450 --> 00:16:32,743
‫יש לנו תצפית‬

271
00:16:32,826 --> 00:16:35,120
‫אז נתחיל בשאלה‬

272
00:16:35,746 --> 00:16:36,580
‫נערוך מחקר‬

273
00:16:36,663 --> 00:16:37,664
‫מתוך השערה‬

274
00:16:37,748 --> 00:16:40,125
‫ונבדוק בעזרת ניסויים‬

275
00:16:40,709 --> 00:16:42,169
‫מה אנחנו מגלים?‬

276
00:16:42,711 --> 00:16:44,463
‫בואו נסיק מסקנה‬

277
00:16:45,380 --> 00:16:49,676
‫נכתוב הכול ונחלק לכולם את הממצאים‬

278
00:16:49,760 --> 00:16:52,054
‫זוהי השיטה המדעית!״‬

279
00:16:52,721 --> 00:16:56,641
‫טוב, אז יש לנו שאלה:‬
‫״מה קרה למים של הציפורים?״‬

280
00:16:56,725 --> 00:16:58,518
‫חד־קרנים שתו אותם!‬

281
00:16:59,186 --> 00:17:02,814
‫אולי חד־קרן, שהיה צמא‬
‫אחרי שרדף אחרי קשתות בענן,‬

282
00:17:02,898 --> 00:17:04,024
‫שתה את המים.‬

283
00:17:04,107 --> 00:17:08,153
‫אבל אני מפריכה את התיאוריה שלי.‬
‫חד־קרנים אוהבים סודה.‬

284
00:17:08,695 --> 00:17:13,742
‫אני חושב שהבנתי. נמלים!‬
‫אולי טריליארד נמלים בנו מוביל מים פיצי.‬

285
00:17:13,825 --> 00:17:19,039
‫כן! עכשיו תסביר לי‬
‫מה ההבדל בין ברווז מים לברווז רגיל.‬

286
00:17:19,122 --> 00:17:24,336
‫מוביל מים, לא ברווז מים.‬
‫זה גשר או תעלה שמים נעים דרכו.‬

287
00:17:24,419 --> 00:17:28,673
‫זה יהיה ההישג האדריכלי‬
‫הפיצפון ביותר אי־פעם!‬

288
00:17:29,382 --> 00:17:33,970
‫טוב, אז ההשערה שלנו היא‬
‫שאם מושו לא שתתה את המים,‬

289
00:17:34,054 --> 00:17:35,889
‫מישהו אחר כנראה שתה אותם.‬

290
00:17:36,890 --> 00:17:38,558
‫דעתי היא עדיין נמלים.‬

291
00:17:38,642 --> 00:17:41,228
‫אז מה נעשה עכשיו?‬

292
00:17:41,311 --> 00:17:44,189
‫נבדוק את ההשערה באמצעות בחינת הראיות.‬

293
00:17:44,272 --> 00:17:48,693
‫לזה מדענים קוראים‬
‫עובדות שמוכיחות או מפריכות את ההשערה.‬

294
00:17:59,871 --> 00:18:01,331
‫המעבדה נטענת!‬

295
00:18:09,089 --> 00:18:13,218
‫הינה הראיה הראשונה שלנו.‬
‫טביעת רגל מזירת הפשע.‬

296
00:18:13,301 --> 00:18:15,804
‫בדיוק בגודל הכפה של מושו.‬

297
00:18:16,930 --> 00:18:19,766
‫בטוח שאין טביעות רגליים של נמלים?‬

298
00:18:19,850 --> 00:18:21,726
‫לא. רק של חתול.‬

299
00:18:21,810 --> 00:18:26,106
‫טוב, אז אולי מושו הייתה שם,‬
‫אבל בואו נראה מה עוד יש לנו.‬

300
00:18:26,189 --> 00:18:27,607
‫קערת המים של מושו.‬

301
00:18:28,775 --> 00:18:34,447
‫ריקה. כלומר, היא כנראה הייתה צמאה.‬
‫-וזה יסביר למה היא רצתה מים.‬

302
00:18:35,866 --> 00:18:38,368
‫אוף, נראה שמושו בצרות.‬

303
00:18:38,451 --> 00:18:42,247
‫עדיין יש פרווה שמצאנו.‬
‫בואו נסתכל עליה דרך מיקרוסקופ.‬

304
00:18:44,249 --> 00:18:47,294
‫היא נראית ממש כמו פרוות הכפה של מושו.‬

305
00:18:47,794 --> 00:18:49,296
‫רגע אחד.‬

306
00:18:50,088 --> 00:18:52,299
‫זו באמת הכפה של מושו!‬

307
00:18:53,967 --> 00:18:58,555
‫חברים, נראה שכל הראיות תומכות במסקנה אחת.‬

308
00:18:58,638 --> 00:19:00,932
‫מושו משתפת פעולה עם הנמלים!‬

309
00:19:01,016 --> 00:19:02,142
‫לא.‬

310
00:19:02,225 --> 00:19:04,561
‫מושו שתתה את המים של הציפורים.‬

311
00:19:05,478 --> 00:19:06,396
‫אוף.‬

312
00:19:08,523 --> 00:19:13,820
‫תהיי חזקה, מושו.‬
‫-נשלח לך מכתבי אהבה, לא חשוב לאן תימסרי.‬

313
00:19:13,904 --> 00:19:15,989
‫אבל אנחנו לא מוותרים עלייך.‬

314
00:19:17,282 --> 00:19:20,744
‫שמונים, 81, 82. אימא מוכנה! 83.‬

315
00:19:20,827 --> 00:19:21,703
‫מה נעשה?‬

316
00:19:21,786 --> 00:19:25,498
‫אם לא נוכיח שמושו חפה מפשע,‬
‫אימא שלך תמסור אותה.‬

317
00:19:25,582 --> 00:19:26,791
‫בואי, מושו.‬

318
00:19:26,875 --> 00:19:28,251
‫ילדה טובה!‬

319
00:19:28,335 --> 00:19:32,047
‫אני יודעת!‬
‫אם אי אפשר להוכיח שמושו חפה מפשע,‬

320
00:19:32,130 --> 00:19:35,842
‫אולי נוכל לפחות להוכיח‬
‫שהיא יודעת להתנהג יפה.‬

321
00:19:35,926 --> 00:19:37,969
‫כן!‬
‫-תוכנית מעולה!‬

322
00:19:38,053 --> 00:19:41,932
‫תשעים ושמונה, 99, 100! יש!‬

323
00:19:42,432 --> 00:19:43,642
‫כולם לעמוד!‬

324
00:19:45,060 --> 00:19:47,729
‫כבוד השופטת אימא יושבת בדין.‬

325
00:19:47,812 --> 00:19:51,066
‫כבוד השופטת? אימא יכולה להתרגל לזה.‬

326
00:19:51,149 --> 00:19:56,404
‫כעת נשמע טיעונים‬
‫בתיק של מושו נגד מי הציפורים הנעלמים.‬

327
00:19:57,030 --> 00:20:00,450
‫כבודה, אנחנו קוראים למושו חתולסקי‬
‫לדוכן העדים!‬

328
00:20:00,533 --> 00:20:02,494
‫העדה שלכם היא חתולה?‬

329
00:20:02,577 --> 00:20:06,122
‫זה חריג מאוד, עד… כלומר, גברתי הפרקליטה.‬

330
00:20:06,206 --> 00:20:08,541
‫אנחנו מבטיחים שזה חשוב.‬
‫-בסדר.‬

331
00:20:08,625 --> 00:20:11,920
‫נמרוד… כלומר, פקיד ביהמ״ש.‬
‫הבא את מושו אל הדוכן.‬

332
00:20:12,003 --> 00:20:14,547
‫ב״דוכן״ אני מתכוונת למיטת החתול.‬

333
00:20:16,841 --> 00:20:21,638
‫מושו חתולסקי, האם נכון‬
‫שאף על פי שמעולם לא עברת אילוף מקצועי,‬

334
00:20:21,721 --> 00:20:23,431
‫את מחונכת מאוד?‬

335
00:20:29,020 --> 00:20:30,480
‫בחזרה לדוכן!‬

336
00:20:30,981 --> 00:20:34,484
‫ומכיוון שאת חתולה כל כך מחונכת,‬

337
00:20:35,026 --> 00:20:38,363
‫האם תבטיחי לא לשתות לעולם‬
‫מהכלי של הציפורים?‬

338
00:20:38,863 --> 00:20:41,032
‫פרקליטה, תשתלטי על מרשתך.‬

339
00:20:41,116 --> 00:20:43,702
‫אני מתחילה לפקפק בכך שהיא מחונכת.‬

340
00:20:43,785 --> 00:20:46,454
‫זה הולך ממש נורא!‬

341
00:20:46,538 --> 00:20:49,499
‫מושו מתנהגת כאילו היא ממש לא מחונכת.‬

342
00:20:49,582 --> 00:20:51,710
‫לא, היא פשוט…‬

343
00:20:53,128 --> 00:20:54,587
‫מנסה להתקרר!‬

344
00:20:54,671 --> 00:20:56,006
‫ברור. חם היום.‬

345
00:20:56,089 --> 00:20:57,674
‫כן, חם.‬

346
00:20:57,757 --> 00:21:00,051
‫חם מאוד. וגם יבש!‬

347
00:21:00,135 --> 00:21:02,137
‫אולי מושו לא כל כך מחונכת,‬

348
00:21:02,220 --> 00:21:05,432
‫אבל ייתכן שנוכל להוכיח שקרה למים משהו אחר.‬

349
00:21:08,601 --> 00:21:10,603
‫כבודה, אפשר לצאת להפסקה?‬

350
00:21:10,687 --> 00:21:13,523
‫את רוצה לעצור את המשפט כדי לשחק?‬
‫-לא.‬

351
00:21:13,606 --> 00:21:17,569
‫אנחנו צריכים הפסקה‬
‫כדי שנוכל לאסוף ראיה אחת אחרונה.‬

352
00:21:17,652 --> 00:21:20,989
‫אין בעיה, עדה. כלומר, הפרקליטה.‬
‫-כבר חוזרים!‬

353
00:21:23,450 --> 00:21:28,038
‫מהר, תקריא לי את מה שכתוב על המדחום.‬
‫-32 מעלות חום.‬

354
00:21:29,164 --> 00:21:30,957
‫והאוויר יבש.‬

355
00:21:31,041 --> 00:21:32,876
‫אני חושבת שמצאנו ראיה.‬

356
00:21:34,252 --> 00:21:36,588
‫כבודה, יש לנו ראיה חדשה.‬

357
00:21:36,671 --> 00:21:40,342
‫אולי נכון שמושו חתולסקי נכחה בזירת הפשע,‬

358
00:21:40,425 --> 00:21:43,011
‫וכן, היא הייתה צמאה,‬

359
00:21:43,094 --> 00:21:47,349
‫וכן, אולי היא לא החתולה הכי מחונכת בעולם,‬

360
00:21:48,224 --> 00:21:52,645
‫אבל אולי מושו‬
‫לא שתתה את המים של הציפורים כי…‬

361
00:21:52,729 --> 00:21:53,938
‫הם נעלמו!‬

362
00:21:54,981 --> 00:21:59,361
‫סדר! סדר בבית המשפט!‬
‫הסבירי את דברייך, גברתי הפרקליטה.‬

363
00:21:59,444 --> 00:22:05,658
‫אני טוענת שאולי המים נעלמו‬
‫בתהליך מדעי שנקרא ״התאדות״.‬

364
00:22:06,409 --> 00:22:09,371
‫התאדות! רגע, תזכירי לי מה זו התאדות.‬

365
00:22:09,454 --> 00:22:11,873
‫כשמים הופכים לגז.‬

366
00:22:13,416 --> 00:22:17,754
‫ואז הגז מתערבב עם האוויר,‬
‫וכך נראה כאילו המים נעלמו.‬

367
00:22:17,837 --> 00:22:21,049
‫התהליך הזה יכול לקרות מהר ביום חם ויבש,‬

368
00:22:21,132 --> 00:22:23,468
‫וכשיש רק טיפונת מים.‬

369
00:22:24,427 --> 00:22:26,763
‫מה שמביא אותי לעד האחרון שלנו.‬

370
00:22:27,263 --> 00:22:28,223
‫נמרוד!‬

371
00:22:28,723 --> 00:22:29,557
‫אני?‬

372
00:22:31,559 --> 00:22:34,062
‫נמרוד, האם נכון שהיית עסוק אתמול‬

373
00:22:34,145 --> 00:22:37,440
‫בניסיון לכדרר את הכדור שלך מאה פעמים ברצף?‬

374
00:22:37,524 --> 00:22:38,566
‫כן, בטח.‬

375
00:22:38,650 --> 00:22:42,320
‫אז בוודאי היה לך חשוב מאוד‬
‫למלא את הכלי מהר.‬

376
00:22:42,404 --> 00:22:45,573
‫מהר? טוב, כנראה, אבל…‬

377
00:22:45,657 --> 00:22:51,830
‫הדרך המהירה ביותר למלא את הכלי‬
‫היא להוסיף לו רק טיפונת מים, הלא כן?‬

378
00:22:55,208 --> 00:22:56,376
‫כן!‬

379
00:22:58,670 --> 00:23:01,589
‫הוספתי רק טיפונת מים לכלי!‬

380
00:23:01,673 --> 00:23:06,511
‫זה מוכיח את ההשערה שלנו.‬
‫ייתכן שמשהו אחר קרה למים של הציפורים.‬

381
00:23:06,594 --> 00:23:10,223
‫ייתכן שמושו חתולסקי חפה מפשע.‬
‫סיימתי את טיעוניי!‬

382
00:23:10,306 --> 00:23:11,641
‫יש!‬
‫-יש!‬

383
00:23:11,724 --> 00:23:14,102
‫עכשיו לא תצטרכי למסור את מושו.‬

384
00:23:14,185 --> 00:23:16,062
‫למסור את מושו? מה?‬

385
00:23:16,146 --> 00:23:20,692
‫אמרת למושו שהיא יודעת מה יקרה‬
‫אם היא תשתה שוב מהכלי של הציפורים.‬

386
00:23:20,775 --> 00:23:24,904
‫כן, אני אשים לה קערת מים נוספת. בחוץ.‬

387
00:23:25,655 --> 00:23:26,531
‫אופסי.‬

388
00:23:29,993 --> 00:23:32,745
‫אין סיכוי שהמים האלה יתאדו!‬

389
00:23:32,829 --> 00:23:36,040
‫אני חושבת שאלה 12 ציפורים שמחות עכשיו.‬

390
00:23:36,124 --> 00:23:37,625
‫וחתולה שמחה אחת.‬

391
00:23:45,258 --> 00:23:46,384
‫יש לי רעיון!‬

392
00:23:46,468 --> 00:23:49,429
‫בואו נפגוש עוד מדענית. קדימה!‬

393
00:23:53,892 --> 00:23:56,269
‫ואו, ממש חם פה.‬

394
00:23:56,352 --> 00:23:59,147
‫מישהו יודע איפה יש קצת מים?‬

395
00:24:00,023 --> 00:24:03,818
‫היי, אני נעמי פרגה, ואני בוטניקאית מדבר.‬

396
00:24:03,902 --> 00:24:07,447
‫היום נדבר על התאדות בצמחים.‬

397
00:24:07,530 --> 00:24:09,991
‫בואו נסתכל על כמה צמחים.‬
‫-קדימה!‬

398
00:24:10,074 --> 00:24:14,370
‫אנחנו במדבר מוהאבי,‬
‫הטמפרטורה כאן מגיעה למעל 38 מעלות‬

399
00:24:14,454 --> 00:24:16,831
‫וגם לא יורד הרבה גשם.‬

400
00:24:16,915 --> 00:24:22,712
‫אלה שני צמחים שחיים באותה הסביבה,‬

401
00:24:22,795 --> 00:24:26,382
‫אבל יש להם שיטות שונות לא לאבד מים.‬

402
00:24:26,466 --> 00:24:29,135
‫ואו!‬
‫-זה שיח בשם לראה משולשת.‬

403
00:24:29,219 --> 00:24:31,679
‫אתם רואים? העלים פה קטנים מאוד.‬

404
00:24:31,763 --> 00:24:35,975
‫זה אומר שיש פחות פיוניות על העלה‬
‫שמתוכן מאבדים מים.‬

405
00:24:36,059 --> 00:24:39,521
‫ממש כמו הנקבוביות על עורנו‬
‫שדרכן אנחנו מזיעים,‬

406
00:24:39,604 --> 00:24:43,650
‫לצמחים יש פיוניות על העלים שלהם,‬
‫מהן מים יוצאים‬

407
00:24:43,733 --> 00:24:47,111
‫וכשהמים יוצאים הם מתאדים אל האוויר.‬

408
00:24:47,695 --> 00:24:50,615
‫ופה נמצא חברו הטוב, שיח האמברוסיה.‬

409
00:24:50,698 --> 00:24:51,533
‫שלום!‬
‫-שלום!‬

410
00:24:51,616 --> 00:24:55,119
‫אולי נראה לכם שהוא מת, אבל הוא רק מנמנם.‬

411
00:24:55,203 --> 00:24:59,958
‫זה נקרא ״שלב רדום״.‬
‫העלים שלו נשרו למשך הקיץ.‬

412
00:25:00,041 --> 00:25:03,336
‫כשירד עליו שוב גשם, הוא יגדל עלים חדשים.‬

413
00:25:03,419 --> 00:25:07,382
‫אז הצמחים האלה התאימו את עצמם‬
‫בדרכים שונות ומגניבות‬

414
00:25:07,465 --> 00:25:10,134
‫לאקלים היבש.‬

415
00:25:10,969 --> 00:25:11,844
‫עובדה מעניינת!‬

416
00:25:11,928 --> 00:25:14,931
‫ידעתם שכשצמח הבית שלכם נובל‬

417
00:25:15,014 --> 00:25:17,976
‫זה כי יותר מדי מים התאדו מהעלים?‬

418
00:25:18,059 --> 00:25:22,605
‫אז אם הצמח שלכם נובל,‬
‫הגישו לו עזרה ותנו לו עוד מים.‬

419
00:25:22,689 --> 00:25:23,940
‫יש!‬

420
00:25:27,819 --> 00:25:30,697
‫נכון שזה היה מגניב? מדע זה מדהים!‬

421
00:26:15,783 --> 00:26:19,537
‫תרגום כתוביות: אדוה לנציאנו‬