1
00:00:08,258 --> 00:00:12,598
‫אולי בשלב מסוים בקריירה שלי‬
‫אוכל לגלם דמות‬

2
00:00:12,679 --> 00:00:16,429
‫ולהמציא תרחישים שמרמזים ‬
‫איכשהו על החיים שלי,‬

3
00:00:16,516 --> 00:00:18,016
‫אבל אולי לא נכונים לגמרי.‬

4
00:00:19,686 --> 00:00:22,056
‫אבל אני חייבת לכתוב לפי מה שאני מכירה,‬

5
00:00:22,564 --> 00:00:24,864
‫רק ככה אני יכולה לבטא את עצמי באמת‬

6
00:00:24,941 --> 00:00:27,441
‫וליצור שיר ממש כן ואמיתי.‬

7
00:00:28,111 --> 00:00:32,241
‫אז כל עוד יש לי סיפורים, אספר אותם.‬

8
00:00:33,658 --> 00:00:36,488
‫דואה ליפה היא זמרת ויוצרת מלונדון‬

9
00:00:36,578 --> 00:00:39,788
‫שפצחה בקריירה המוזיקלית שלה‬
‫כשעדיין הייתה נערה מתבגרת.‬

10
00:00:39,873 --> 00:00:44,133
‫ב-2018 היא זכתה בפרס הבריט‬
‫לאמנית סולו בריטית,‬

11
00:00:44,210 --> 00:00:47,300
‫ובשנה שלאחר מכן היא זכתה בגראמי‬
‫לאמן החדש הטוב ביותר‬

12
00:00:47,380 --> 00:00:48,970
‫ואלבום הבכורה שלה הגיע למעמד פלטינה.‬

13
00:00:49,466 --> 00:00:51,586
‫באלבום השני שלה, Future Nostalgia,‬

14
00:00:51,676 --> 00:00:54,506
‫היא חזרה לשתף פעולה עם אנשים‬
‫שעבדה איתם בעבר‬

15
00:00:54,596 --> 00:00:57,716
‫כדי שיעזרו לה ליצור שירים‬
‫שהסתכלו אחורה, על המקום שבאה ממנו,‬

16
00:00:57,807 --> 00:01:00,437
‫והסתכלו קדימה, על המקום שאליו מועדות פניה.‬

17
00:01:00,518 --> 00:01:03,188
‫אבל עם השיר Love Again התחילה ההשראה‬

18
00:01:03,271 --> 00:01:05,361
‫מהתחושה שלה באותו רגע.‬

19
00:01:08,151 --> 00:01:11,201
‫אני רישיקש הירוויי וזוהי "מאחורי השירים".‬

20
00:01:11,946 --> 00:01:13,656
‫- סדרה תיעודית מקורית של NETFLIX -‬

21
00:01:23,500 --> 00:01:25,420
‫אנחנו מצלמים.‬
‫-באמת?‬

22
00:01:25,502 --> 00:01:27,092
‫כן, אנחנו מוכנים להתחיל.‬
‫-קדימה.‬

23
00:01:27,170 --> 00:01:28,170
‫טוב...‬

24
00:01:28,254 --> 00:01:31,514
‫את יכולה לספר לי על היום‬
‫שבו התחלת לעבוד על השיר הזה?‬

25
00:01:31,591 --> 00:01:35,101
‫עברתי תקופה חרא בחיים האישיים.‬

26
00:01:35,178 --> 00:01:37,098
‫אני לא יודעת אם מותר לי לקלל בתוכנית.‬

27
00:01:37,722 --> 00:01:39,522
‫עברתי תקופה חרא בחיים האישיים.‬

28
00:01:40,558 --> 00:01:43,058
‫הגעתי באיחור והיה כזה בלגן,‬

29
00:01:43,144 --> 00:01:45,984
‫ופשוט נכנסתי לאולפן ואמרתי, "טוב,‬

30
00:01:46,731 --> 00:01:49,901
‫אולי כמה דברים צריכים להסתיים‬

31
00:01:49,984 --> 00:01:54,494
‫ואני צריכה ליצור אנרגיה חיובית חדשה בחיים.‬

32
00:01:54,572 --> 00:01:56,372
‫נשמע כאילו אני מדברת בצופן?‬

33
00:01:56,449 --> 00:01:59,869
‫כי ברור שאני מדברת‬
‫על מערכת יחסים ועל אהבה.‬

34
00:02:01,871 --> 00:02:06,041
‫הייתי בשלב במערכת יחסים לטווח ארוך עם...‬

35
00:02:08,336 --> 00:02:10,376
‫מישהו שלא כל כך אמר לי את האמת,‬

36
00:02:10,964 --> 00:02:14,594
‫וחשבתי, "אני צריכה להשתחרר מזה וזה לא...‬

37
00:02:15,718 --> 00:02:16,888
‫בריא לי."‬

38
00:02:16,970 --> 00:02:20,390
‫אני רואה בעצמי כזאת אישה חזקה.‬

39
00:02:21,141 --> 00:02:24,061
‫אבל היו כל כך הרבה רגעים‬
‫שבהם נקלעתי למצבים‬

40
00:02:24,144 --> 00:02:26,104
‫שבהם בכלל לא זיהיתי את עצמי.‬

41
00:02:27,313 --> 00:02:30,023
‫כשאתה עם אדם כלשהו‬
‫ומערכת היחסים כל כך קרובה‬

42
00:02:30,108 --> 00:02:32,398
‫ואתם יחד כל כך הרבה זמן ואז זה נגמר,‬

43
00:02:32,485 --> 00:02:36,155
‫אתה מרגיש שלא תוכל למצוא או להגיע למצב‬

44
00:02:36,239 --> 00:02:38,369
‫שבו או כל להגיד, "אני מאוהב שוב."‬

45
00:02:38,449 --> 00:02:41,829
‫ודואה הרגישה שהיא איבדה את הכוח שלה.‬

46
00:02:41,911 --> 00:02:45,711
‫קופי הוא כותב מדהים שעבדתי איתו‬

47
00:02:45,790 --> 00:02:48,210
‫מאז שהתחלתי לכתוב שירים.‬

48
00:02:49,127 --> 00:02:55,087
‫קופי הוא כמו המגדלור הרוחני שלי.‬
‫תמיד תמכנו זה בזה,‬

49
00:02:55,175 --> 00:02:59,135
‫במיוחד במצבים של אהבה מטורפת.‬

50
00:02:59,762 --> 00:03:01,012
‫היא משפחה בשבילי, אז...‬

51
00:03:01,097 --> 00:03:04,057
‫היא בהחלט עברה כמה דברים אישיים,‬

52
00:03:04,142 --> 00:03:05,892
‫והיא ממש רצתה לבטא את זה.‬

53
00:03:06,895 --> 00:03:10,975
‫קופי אמר, "אולי אנחנו צריכים‬
‫להתחיל להכניס את זה לשיר."‬

54
00:03:11,065 --> 00:03:14,315
‫זה פשוט נשפך לחדר.‬
‫-כן.‬

55
00:03:18,156 --> 00:03:21,656
‫באתי מוקדם באותו בוקר,‬
‫ולא ממש הקלטנו שום דבר‬

56
00:03:21,743 --> 00:03:24,833
‫בימים האחרונים. אמרתי,‬
‫"צריך להקליט משהו מגניב."‬

57
00:03:25,997 --> 00:03:30,917
‫קוז הוא תמיד האיש מספר אחת‬
‫שאני אוהבת שנמצא באולפן.‬

58
00:03:31,002 --> 00:03:34,632
‫אני מרגישה שתמיד קלענו בול‬
‫בסאונד של האלבום יחד.‬

59
00:03:34,714 --> 00:03:38,514
‫ואז הגשר פעמיים, אני אוהבת את זה.‬

60
00:03:38,593 --> 00:03:41,553
‫אמרנו שננסה לעשות דברים קצת ישנים.‬

61
00:03:45,391 --> 00:03:47,851
‫ג'מירוקוואי, פרינס, בלונדי...‬

62
00:03:50,730 --> 00:03:51,770
‫- קלטת מיקס -‬

63
00:03:53,816 --> 00:03:57,106
‫הרבה השפעות שלי מהילדות הן שירים ומוזיקה‬

64
00:03:57,195 --> 00:03:58,605
‫שההורים שלי שמעו.‬

65
00:04:00,323 --> 00:04:03,623
‫רציתי לנצל את התחושה הזאת וליצור משהו‬

66
00:04:03,701 --> 00:04:05,411
‫עם טוויסט מודרני ומרענן.‬

67
00:04:06,454 --> 00:04:08,674
‫חשבתי, "מעניין אם אוכל ליצור אלבום‬

68
00:04:08,748 --> 00:04:12,288
‫שמבוסס על הזיכרון הזה‬
‫ולגרום לאנשים להרגיש‬

69
00:04:12,377 --> 00:04:16,257
‫את מהש אני מרגישה בכל פעם שאני שומעת‬
‫את Cosmic Girl של ג'מירוקוואי.‬

70
00:04:18,841 --> 00:04:20,891
‫התחלתי לשחק עם הסינתיסייזרים האנלוגיים‬

71
00:04:20,969 --> 00:04:22,849
‫ומצאתי רצף אקורדים.‬

72
00:04:22,929 --> 00:04:24,469
‫זה היה די בסיסי.‬

73
00:04:26,224 --> 00:04:29,734
‫והריף של הגיטרה מלמעלה‬
‫וקצב תופים במהלך השיר.‬

74
00:04:31,521 --> 00:04:34,901
‫זו הייתה הגרסה הראשונית, ככה הכול התחיל.‬

75
00:04:41,948 --> 00:04:43,488
‫אחר כך גיטרות אקוסטיות.‬

76
00:04:51,708 --> 00:04:52,708
‫טוב.‬

77
00:04:57,046 --> 00:04:59,966
‫בכל פעם שאני עובדת עם צ'לסי,‬
‫השירים תמיד מתחילים בגיטרה.‬

78
00:05:00,049 --> 00:05:02,089
‫וצ'לסי כל כך מצחיקה. היא כזה,‬

79
00:05:02,176 --> 00:05:05,306
‫"קדימה, בואי נקליט את השיר‬
‫ונלך לשתות בירה בפאב."‬

80
00:05:05,388 --> 00:05:07,808
‫אבל יותר במבטא של תושבת ליברפול.‬

81
00:05:07,890 --> 00:05:09,770
‫אני פשוט אקיש כש...‬

82
00:05:09,851 --> 00:05:12,311
‫מבחינתי כל הזדמנות ללכת לשתות,‬

83
00:05:12,395 --> 00:05:14,475
‫אני כזה, "קדימה, בואו נלך לעשות הפסקה."‬

84
00:05:14,564 --> 00:05:15,774
‫זה לא נשמע טוב...‬

85
00:05:15,857 --> 00:05:16,977
‫נכנסתי לסשן,‬

86
00:05:17,066 --> 00:05:19,936
‫והם פשוט התמזמזו עם הגיטרות, הם עשו...‬

87
00:05:20,028 --> 00:05:22,908
‫"אוף, נראה לי שאני מאוהבת..."‬

88
00:05:22,989 --> 00:05:28,159
‫"אבל אוף, בגללך התאהבתי שוב"‬

89
00:05:28,244 --> 00:05:30,204
‫אני לא זוכר למה אמרנו את זה,‬

90
00:05:30,288 --> 00:05:33,708
‫אבל אני יודע שדואה אמרה מהר...‬

91
00:05:33,791 --> 00:05:36,671
‫"לא, אנחנו לא אומרים 'אוף'."‬

92
00:05:36,753 --> 00:05:40,133
‫אמרתי, "חייבים להיפטר מה"אוף".‬
‫אין מצב שנגיד את זה.‬

93
00:05:40,214 --> 00:05:44,184
‫היא אמרה, "לא, אחי, לא. זה 'לעזאזל'."‬

94
00:05:44,260 --> 00:05:45,430
‫"אבל לעזאזל..."‬

95
00:05:45,511 --> 00:05:46,391
‫זה הרבה יותר טוב.‬

96
00:05:46,471 --> 00:05:48,431
‫"בגללך התאהבתי שוב..."‬

97
00:05:48,514 --> 00:05:50,854
‫כן, נראה לי. אני אוהבת גם את הבית החדש.‬

98
00:05:50,933 --> 00:05:53,103
‫הכבוד והאהבה שלי לדואה‬

99
00:05:53,186 --> 00:05:56,146
‫נובעים מכך שהיא מלכה.‬

100
00:05:57,857 --> 00:05:59,227
‫בסדר, בואו נעשה את זה.‬

101
00:05:59,317 --> 00:06:00,777
‫היא לגמרי בשליטה.‬

102
00:06:01,611 --> 00:06:02,991
‫היא לא סגורה בכלל.‬

103
00:06:03,946 --> 00:06:05,616
‫אני מתה על האנרגיה הזאת.‬

104
00:06:05,698 --> 00:06:08,788
‫כשמכירים אנשים ואפשר להרגיש איתם בנוח,‬

105
00:06:08,868 --> 00:06:12,708
‫אני יכולה להיות כנה ולדבר על דברים‬
‫אישיים מאוד מבחינתי,‬

106
00:06:13,664 --> 00:06:18,714
‫ואני יודעת שזה לא ייצא מהחדר,‬
‫אלא אם כן זה בצורת שיר.‬

107
00:06:18,795 --> 00:06:21,875
‫...זה פתאום עובר ‬‫לגשר‬‫,‬‫ ‬‫ואז הקטע הזה חוזר.‬

108
00:06:21,964 --> 00:06:23,554
‫דואה פועלת מתוך כנות.‬

109
00:06:23,633 --> 00:06:26,803
‫היא מראה מה היא מרגישה.‬

110
00:06:26,886 --> 00:06:28,426
‫שורה מבלבלת, אבל אני אוהבת אותה.‬

111
00:06:28,513 --> 00:06:31,643
‫"בגללך התאהבתי שוב", כולם מרגישים את זה.‬

112
00:06:31,724 --> 00:06:33,274
‫יש פרידה.‬

113
00:06:33,935 --> 00:06:36,145
‫את חושבת, "אף פעם לא ארגיש ככה שוב."‬

114
00:06:36,229 --> 00:06:38,979
‫התחלנו את השיר, והשיחה הייתה השיר.‬

115
00:06:40,149 --> 00:06:42,279
‫הקטע הוא ש"בגללך התאהבתי שוב‬

116
00:06:42,860 --> 00:06:45,360
‫ברגעים שבהם הרגשתי‬
‫שאני לא יכולה להיות אני."‬

117
00:06:47,198 --> 00:06:49,408
‫לא ידעתי אם אני מדברת לעצמי‬

118
00:06:49,492 --> 00:06:53,122
‫או למישהי אחרת,‬
‫אבל זו הייתה במידה רבה הזמנה.‬

119
00:06:53,204 --> 00:06:55,794
‫חשבתי שאם אכתוב על זה, אולי זה יקרה.‬

120
00:06:57,041 --> 00:07:00,211
‫אבל כנראה מלכתחילה היה לנו בית אחד.‬

121
00:07:00,294 --> 00:07:04,884
‫"לא חשבתי שאמצא מוצא..."‬

122
00:07:04,966 --> 00:07:08,466
‫"לא חשבתי שאשמע את לבי פועם כל כך חזק‬

123
00:07:09,470 --> 00:07:12,680
‫אני לא מאמינה שנשאר לי משהו בחזה..."‬

124
00:07:12,765 --> 00:07:13,925
‫ואז זה עבר ל...‬

125
00:07:14,016 --> 00:07:16,476
‫"אני לא מאמינה שסוף סוף מצאתי מישהו"‬

126
00:07:34,579 --> 00:07:36,909
‫מיד ידעתי שאני רוצה להכניס את זה לאלבום.‬

127
00:07:36,998 --> 00:07:38,538
‫אבל זה לא היה ב...‬

128
00:07:39,417 --> 00:07:41,537
‫פורמט שיר קלאסי,‬

129
00:07:41,627 --> 00:07:43,377
‫שזה בית, קדם פזמון,‬

130
00:07:44,088 --> 00:07:47,128
‫פזמון, בית, קדם פזמון, פזמון, גשר, פזמון,‬

131
00:07:47,633 --> 00:07:50,303
‫הכול היה מבולגן,‬
‫אבל זה נתן תחושה טובה.‬

132
00:07:50,386 --> 00:07:53,756
‫אמרתי, "אולי זה לא צריך להיות‬
‫בפורמט הזה. שיהיה."‬

133
00:07:54,891 --> 00:07:57,771
‫קראתי את הספר על סטודיו 54 באותה תקופה.‬

134
00:07:57,852 --> 00:07:59,902
‫דמיינתי את דונה סאמר,‬

135
00:07:59,979 --> 00:08:02,359
‫כשהייתה כל הדרמה בתחילת השיר.‬

136
00:08:02,440 --> 00:08:04,690
‫זה הולך ומצטבר ויש כזה...‬

137
00:08:05,610 --> 00:08:07,240
‫ואז מתחיל השיר.‬

138
00:08:07,320 --> 00:08:12,580
‫אז למזלי השכן שלי כנר מדהים‬
‫ובחור טוב באופן כללי,‬

139
00:08:13,159 --> 00:08:14,159
‫דרו ג'ורקה.‬

140
00:08:19,749 --> 00:08:21,709
‫קוז שלח לי גרסה עם כלי המיתר.‬

141
00:08:22,293 --> 00:08:24,673
‫אמרתי, "אלוהים, זה כל כך דרמטי.‬
‫אני מתה על זה."‬

142
00:08:27,590 --> 00:08:32,600
‫כלי מיתר נותנים לשיר כזה עושר‬
‫וכל כך הרבה אלגנטיות מאחוריו,‬

143
00:08:32,678 --> 00:08:35,348
‫וכשעומדים להיכנס לכזה שיר פאנקי,‬

144
00:08:35,431 --> 00:08:36,601
‫זה כמעט בלתי צפוי.‬

145
00:08:37,391 --> 00:08:40,271
‫הרגשתי שזה יהיה רגע נהדר באלבום.‬

146
00:08:40,853 --> 00:08:43,563
‫חשבתי, "טוב, זה מושלם. זה ממש כיף."‬

147
00:08:46,400 --> 00:08:50,280
‫הייתה דרושה עוד קצת עבודה,‬
‫אבל לא ממש ידעתי מה חסר.‬

148
00:08:50,363 --> 00:08:52,453
‫האמת היא שזה די קשה.‬
‫-כן.‬

149
00:08:52,532 --> 00:08:54,492
‫ישבנו באולפן לילה אחד,‬

150
00:08:54,575 --> 00:08:58,115
‫וקופי התחיל לשיר את הריף מלמעלה...‬

151
00:09:02,833 --> 00:09:05,383
‫חשבתי, "זה כמו מלחמת הכוכבים או משהו?"‬

152
00:09:08,965 --> 00:09:13,425
‫- אל בולי עם לו סטון‬
‫ותזמורת המונסיניור - "האישה שלי" (1932) -‬

153
00:09:14,011 --> 00:09:17,931
‫זו רצועת חצוצרה משנות ה-30 של אל בולי.‬

154
00:09:18,724 --> 00:09:20,274
‫הסאמפל, קלאסי.‬

155
00:09:20,351 --> 00:09:21,311
‫קלאסי.‬

156
00:09:21,394 --> 00:09:23,854
‫זה גם קצת רדוף, זה מה שאהבתי בזה.‬

157
00:09:23,938 --> 00:09:26,688
‫קצת מפחיד, די מלחיץ...‬

158
00:09:26,774 --> 00:09:28,944
‫אהבתי את זה. אמרתי, "בואו נכניס את זה."‬

159
00:09:29,026 --> 00:09:31,566
‫אמרתי, "זה מתאים כמו כפפה."‬

160
00:09:31,654 --> 00:09:35,584
‫זה רעיון נהדר להוסיף סאמפל לשיר בדיעבד,‬

161
00:09:36,158 --> 00:09:38,488
‫אבל השיר בסולם שונה לחלוטין,‬

162
00:09:38,578 --> 00:09:40,868
‫אז כשמכניסים אותו לשיר, זה לא ממש עובד‬

163
00:09:40,955 --> 00:09:42,825
‫כי זה נשמע כמו זיוף מוחלט.‬

164
00:09:43,708 --> 00:09:47,088
‫היה כזה סיוט להכניס את זה לשיר,‬
‫לגרום לזה לעבוד.‬

165
00:09:47,169 --> 00:09:50,169
‫פשוט ניסיתי כל תוכנה לתיקון גובה הצליל.‬

166
00:09:50,256 --> 00:09:52,126
‫פשוט תלשתי שיערות.‬

167
00:09:52,216 --> 00:09:53,796
‫אמרתי, "אלוהים אדירים."‬

168
00:09:55,136 --> 00:09:56,386
‫אבל בסופו של דבר סידרתי את זה.‬

169
00:10:02,226 --> 00:10:04,896
‫השתמשו בסאמפל ב-1997...‬

170
00:10:07,315 --> 00:10:09,395
‫בשיר Your Woman של White Town.‬

171
00:10:14,280 --> 00:10:17,070
‫זה כזה סאמפל נהדר.‬
‫הוא לוקח אותי לשתי תקופות שונות.‬

172
00:10:18,367 --> 00:10:22,827
‫לקטע זוהר וארט דקו של שנות ה-20 וה-30‬

173
00:10:22,913 --> 00:10:26,003
‫ולאווירה של סטלנים בשנות ה-90.‬

174
00:10:26,792 --> 00:10:29,922
‫אני אוהבת שמוזיקה‬
‫ממציאה את עצמה מחדש כל הזמן.‬

175
00:10:30,004 --> 00:10:34,184
‫אז השיר היה מוכן,‬
‫אבל אני חושב שהשקענו לא מעט זמן‬

176
00:10:34,258 --> 00:10:36,338
‫בסידור המבנה שלו.‬

177
00:10:36,427 --> 00:10:39,217
‫השיר הזה לא היה ברור מאליו.‬

178
00:10:39,305 --> 00:10:42,015
‫שינינו את העיבוד ממש עד המיקס הסופי.‬

179
00:10:42,683 --> 00:10:44,773
‫שמנו את זה פה, את זה שם.‬

180
00:10:44,852 --> 00:10:47,102
‫זה קשה כי זה מוזר, זה מה שירים‬

181
00:10:47,188 --> 00:10:49,768
‫שבהם החלקים לא מוגדרים.‬

182
00:10:49,857 --> 00:10:53,277
‫אנחנו לא ממש יודעים מה...‬
‫-כשכתבנו אותם, הם היו רק חלקים.‬

183
00:10:53,361 --> 00:10:55,241
‫אני אמרתי, "לא יודע."‬
‫-זה היה...‬

184
00:10:55,321 --> 00:10:57,281
‫מסיבה כלשהי היה לי רעיון מטורף.‬

185
00:10:57,365 --> 00:11:01,575
‫אמרתי, "אולי כדאי‬
‫שנשנה את כל המבנה ונעשה..."‬

186
00:11:01,661 --> 00:11:03,501
‫"אני לא מאמינה..."‬

187
00:11:03,579 --> 00:11:05,959
‫אמרתי, "למה זה לא נהיה הפזמון שלנו?"‬

188
00:11:06,040 --> 00:11:08,750
‫ולרגע חשבתי, "זה יהיה נהדר, מדהים."‬

189
00:11:08,834 --> 00:11:12,384
‫היו כל כך הרבה גרסאות והיא אמרה,‬
‫"תחזור לדמו."‬

190
00:11:12,463 --> 00:11:14,723
‫כל כך התעקשתי שזה יעבוד,‬

191
00:11:14,799 --> 00:11:16,509
‫אמרתי, "תן לי לחיות עם זה."‬

192
00:11:16,592 --> 00:11:19,682
‫אחרי שלושה ימים התקשרתי אליו,‬
‫"אין סיכוי שזה יעבוד."‬

193
00:11:20,638 --> 00:11:24,348
‫- בית שני -‬

194
00:11:40,700 --> 00:11:44,290
‫באלבום הראשון שלי הרגשתי שהדבר הכי קל‬

195
00:11:44,370 --> 00:11:47,580
‫הוא לשאוב השראה מרגשות עצובים‬

196
00:11:47,665 --> 00:11:49,245
‫או דברים שמעצבנים אותי.‬

197
00:11:49,333 --> 00:11:50,463
‫מצוברחת.‬

198
00:11:50,543 --> 00:11:52,593
‫מצוברחת בטירוף, אחותי.‬

199
00:11:53,087 --> 00:11:57,007
‫כשהתחלתי לכתוב, חשבתי,‬
‫"שברון לב, אני יכולה לכתוב על זה."‬

200
00:11:58,509 --> 00:12:02,139
‫אבל אף פעם לא רציתי לכתוב‬
‫רק בלדות או שירים איטיים‬

201
00:12:02,221 --> 00:12:04,681
‫או לבכות וכאלה. אני אוהבת לרקוד.‬

202
00:12:13,858 --> 00:12:16,028
‫אז חיברתי בין שני הדברים.‬

203
00:12:16,110 --> 00:12:17,820
‫אמרתי, זה בכי בריקוד."‬

204
00:12:22,825 --> 00:12:24,655
‫הרעיון של Future Nostalgia,‬

205
00:12:25,536 --> 00:12:28,366
‫היא רצתה שירגישו מיזוג של שני עולמות.‬

206
00:12:28,456 --> 00:12:30,496
‫עצוב אבל מלא תקווה בו-זמנית.‬

207
00:12:32,042 --> 00:12:34,842
‫אני חושבת שזה נובע במידה רבה מהילדות שלי‬

208
00:12:34,920 --> 00:12:37,130
‫ומהתחושה שאני שייכת לשני מקומות,‬

209
00:12:37,214 --> 00:12:39,054
‫אבל מצד שני לשום מקום.‬

210
00:12:39,759 --> 00:12:42,389
‫עברתי בין כל כך הרבה מקומות.‬
‫נולדתי וגדלתי בלונדון.‬

211
00:12:42,470 --> 00:12:46,390
‫עברתי לקוסובו בגיל 11‬
‫וחזרתי ללונדון בגיל 15.‬

212
00:12:46,474 --> 00:12:48,604
‫אבל אני אסירת תודה על האזרחות הכפולה שלי.‬

213
00:12:49,560 --> 00:12:53,900
‫זו כנראה הסיבה שאני כל כך אובססיבית‬
‫להנגדה ולדואליות.‬

214
00:12:55,357 --> 00:12:58,607
‫יוצרת שירים שמחים-עצובים‬
‫או שירי בכי בריקוד.‬

215
00:12:59,069 --> 00:13:03,909
‫אני מרגישה הכי טוב כשאני משחקת‬
‫בשני רגשות בו-זמנית.‬

216
00:13:05,451 --> 00:13:07,871
‫איפה הקלטת את השירה?‬

217
00:13:07,953 --> 00:13:11,123
‫באולפני "ראק" בלונדון.‬

218
00:13:11,207 --> 00:13:12,877
‫אז נתחיל...‬

219
00:13:12,958 --> 00:13:14,958
‫"בהתחלה..."‬

220
00:13:15,044 --> 00:13:18,554
‫הלכתי עם מפיקת השירה שלי, לורנה.‬

221
00:13:18,631 --> 00:13:21,131
‫יש לי מלודיה...‬
‫-מרי פופינס המלכה.‬

222
00:13:21,217 --> 00:13:22,177
‫מרי פופינס המלכה.‬

223
00:13:22,259 --> 00:13:25,679
‫היא עוזרת לי לדמיין רגשות.‬

224
00:13:25,763 --> 00:13:29,023
‫יש חלקים שהם אמנם עצובים,‬
‫אבל היא אומרת, "תשירי את זה עם חיוך."‬

225
00:13:33,395 --> 00:13:34,305
‫כן.‬

226
00:13:36,023 --> 00:13:40,073
‫- שירה -‬

227
00:13:50,621 --> 00:13:53,251
‫-את שומעת את החיוך בקול שלך?‬
‫ -אני שומעת את החיוך‬

228
00:13:53,332 --> 00:13:55,462
‫כי ה"לעזאזל" הוא יותר כמו "לעזאזל".‬

229
00:14:00,714 --> 00:14:01,554
‫כן, ממש טוב.‬

230
00:14:01,632 --> 00:14:03,932
‫אז החיוך עוזר להגיע לזה.‬

231
00:14:07,221 --> 00:14:09,141
‫יש לדואה גוון קול פשוט מדהים.‬

232
00:14:11,475 --> 00:14:13,345
‫מזהים אותו מיד.‬

233
00:14:18,315 --> 00:14:19,775
‫הוא כל כך עמוק.‬

234
00:14:19,859 --> 00:14:22,029
‫אני אוהב שהוא עולה כי הוא נשבר.‬

235
00:14:25,739 --> 00:14:28,029
‫הוא לא יפה מדי, הוא לא קול פופ מושלם,‬

236
00:14:28,117 --> 00:14:29,577
‫אבל הוא כן קול פופ מושלם.‬

237
00:14:36,792 --> 00:14:39,712
‫קול הדיבור שלי,‬
‫אפילו בסרטונים לילדים קטנים,‬

238
00:14:40,170 --> 00:14:42,550
‫נשמע כאילו אני מעשנת כל החיים.‬

239
00:14:43,132 --> 00:14:44,432
‫אבל זה מפה של ילדה...‬

240
00:14:44,508 --> 00:14:47,048
‫איך קוראים לך?‬
‫-דואה ליפה.‬

241
00:14:50,681 --> 00:14:52,811
‫כשהייתי בת תשע בערך,‬

242
00:14:52,892 --> 00:14:55,062
‫הייתי הולכת לבי"ס לתיאטרון בכל שבת.‬

243
00:14:56,562 --> 00:14:59,822
‫המורה שלי לשירה אמרה,‬
‫"וואו, הקול שלך ממש נמוך.‬

244
00:15:03,235 --> 00:15:07,235
‫כילדה לפעמים מציקים לך או נטפלים אלייך‬

245
00:15:07,323 --> 00:15:09,333
‫או "קול של גבר" או מה שלא יהיה.‬

246
00:15:09,408 --> 00:15:12,198
‫אבל זה היה בסדר וזה חיזק אותי.‬

247
00:15:14,622 --> 00:15:18,422
‫- קולות רקע -‬

248
00:15:23,589 --> 00:15:25,469
‫זאת השלישייה המנצחת.‬

249
00:15:25,549 --> 00:15:28,589
‫שומעים קצת את הקול של צ'לסי וקצת את קופי.‬

250
00:15:31,013 --> 00:15:33,183
‫תמיד כיף להוסיף את השירה.‬

251
00:15:39,521 --> 00:15:40,651
‫אוי, אלוהים.‬
‫-כן.‬

252
00:15:40,731 --> 00:15:42,521
‫לכן השיר כל כך מיוחד.‬

253
00:15:47,571 --> 00:15:50,531
‫יש בשיר משפט,‬
‫"אני נועצת את השיניים בחוסר אמונה."‬

254
00:15:52,242 --> 00:15:56,332
‫"אני נועצת את השיניים בחוסר אמונה‬
‫כי אותך אני רוצה"‬

255
00:15:56,413 --> 00:15:59,003
‫הרגשתי כל כך הרבה רגשות באותו שלב‬

256
00:15:59,083 --> 00:16:01,253
‫שבאמת הרגשתי שאני נותנת ביס.‬

257
00:16:01,335 --> 00:16:02,875
‫זה היה כל כך חזותי מבחינתי.‬

258
00:16:02,962 --> 00:16:06,342
‫כאילו זה הקרום של היקום וחשבתי,‬
‫"זה כל כך טעים‬

259
00:16:06,423 --> 00:16:08,803
‫ואני באמת מרגישה הכול ואת כל הרגשות"‬

260
00:16:08,884 --> 00:16:11,144
‫והגוף שלי הדהד.‬

261
00:16:12,262 --> 00:16:14,312
‫אני מתארת רגעים לפני שאני עולה לבמה‬

262
00:16:14,890 --> 00:16:16,100
‫כאילו הם ככה.‬

263
00:16:16,684 --> 00:16:19,274
‫כי את כל כך מתרגשת ואת כבר מתה לצאת,‬

264
00:16:19,353 --> 00:16:23,693
‫ואת כל כך לחוצה שזה כמו להיות חולה.‬

265
00:16:24,525 --> 00:16:27,945
‫זה כל כך כיף ויש פרץ של אדרנלין.‬

266
00:16:49,508 --> 00:16:53,218
‫קופי וצ'לסי קצת פקפקו בי בהחלטה הזאת.‬

267
00:16:53,303 --> 00:16:57,023
‫אני לא זוכר בדיוק מי נלחם נגד השורה הזאת.‬

268
00:16:58,308 --> 00:16:59,228
‫אבל...‬

269
00:17:00,269 --> 00:17:02,939
‫כן, דואה ממש נלחמה על השורה הזאת.‬

270
00:17:03,022 --> 00:17:04,482
‫אמרתי, "אני ממש מצטערת."‬

271
00:17:04,565 --> 00:17:06,565
‫"אני לא יודעת אם אתם אוהבים אותה‬
‫או שונאים אותה,‬

272
00:17:06,650 --> 00:17:09,990
‫אבל זה דבר אחד שאני חייבת להשאיר‬
‫כי זאת פשוט תחושה."‬

273
00:17:10,070 --> 00:17:13,530
‫כשדואה שומעת משהו שנותן לה תחושה כזאת,‬

274
00:17:14,241 --> 00:17:15,281
‫דואה תלך על זה.‬

275
00:17:15,909 --> 00:17:17,949
‫- גשר -‬

276
00:17:18,537 --> 00:17:21,417
‫ממש בסוף הגשר הוספנו עוד שתי פעימות.‬

277
00:17:22,082 --> 00:17:25,382
‫רצינו לבנות את הרגע‬
‫שבו אפשר לשאוב את האנרגיה...‬

278
00:17:27,629 --> 00:17:29,799
‫ואז להחזיר את כלי המיתר הגדולים...‬

279
00:17:33,510 --> 00:17:36,220
‫ולתת לזה להתפוצץ שוב, המכה הדרמטית הזאת.‬

280
00:17:41,018 --> 00:17:42,638
‫דרמה היא שם המשחק, חמודים.‬

281
00:17:44,229 --> 00:17:46,609
‫זה אחד הדברים המגניבים בעבודה עם דואה,‬

282
00:17:46,690 --> 00:17:48,230
‫שמותר לעשות את זה.‬

283
00:17:49,902 --> 00:17:52,702
‫זה פרויקט פופ עם שאיפה אמנותית אמיתית.‬

284
00:17:59,078 --> 00:18:00,578
‫תוכלי לספר לי על השירה הזאת?‬

285
00:18:00,662 --> 00:18:05,002
‫"בגללך התאהבתי שוב‬

286
00:18:05,084 --> 00:18:08,804
‫בגללך התאהבתי שוב‬

287
00:18:09,296 --> 00:18:13,336
‫בגללך התאהבתי שוב"‬

288
00:18:14,843 --> 00:18:17,393
‫הדבר האחרון שאני עושה ברצועות‬
‫הוא שירת אד ליב.‬

289
00:18:17,471 --> 00:18:23,391
‫"שוב ושוב..."‬

290
00:18:23,936 --> 00:18:26,896
‫לפעמים אני נלחצת כי אני חושבת שאזייף.‬

291
00:18:26,980 --> 00:18:29,190
‫אני פוחדת לשיר חופשי,‬

292
00:18:29,274 --> 00:18:31,694
‫אבל כשאני בתא השירה, האוזניות עליי,‬

293
00:18:31,777 --> 00:18:34,607
‫יש כל כך הרבה תהודה,‬
‫כמו בשירותים של בית ספר.‬

294
00:18:34,696 --> 00:18:37,066
‫את כזה, "האקוסטיקה פה מדהימה!"‬

295
00:18:37,157 --> 00:18:39,237
‫וכל מה שתשירי יישמע נהדר.‬

296
00:18:39,326 --> 00:18:44,666
‫"בגללך התאהבתי שוב"‬

297
00:18:44,748 --> 00:18:48,248
‫אחרי שכתבת את השיר הזה,‬
‫את חושבת שהייתה לו תכלית בחיים שלך‬

298
00:18:48,335 --> 00:18:50,335
‫מעבר להקשר של המוזיקה?‬

299
00:18:54,007 --> 00:18:56,797
‫מבחינתי היכולת להיכנס לאולפן‬
‫ולהיות כל כך פגיעה‬

300
00:18:56,885 --> 00:19:00,385
‫ולהיפתח לגבי החוויה ההיא,‬
‫זה היה קשה בפני עצמו.‬

301
00:19:02,099 --> 00:19:04,769
‫אבל הרגשתי שיש בי כל כך הרבה כוח‬

302
00:19:04,852 --> 00:19:08,692
‫שאני יכולה להיעזר במוזיקה‬
‫כדי להרגיש טוב יותר.‬

303
00:19:09,940 --> 00:19:13,940
‫זה היה רגע בחיים שלי‬
‫שחשבתי שלא אוכל להשתחרר ממנו.‬

304
00:19:15,362 --> 00:19:19,072
‫אני מרגישה שבכל תהליך היצירה של השיר‬

305
00:19:19,158 --> 00:19:22,578
‫עברתי כל כך הרבה פרקים שונים בחיים שלי.‬

306
00:19:22,661 --> 00:19:24,081
‫למדתי המון על עצמי.‬

307
00:19:26,331 --> 00:19:29,291
‫היה לי חשוב לכתוב את זה‬

308
00:19:29,376 --> 00:19:31,626
‫ולהגיד לעצמי דברים שאני צריכה לשמוע.‬

309
00:19:32,546 --> 00:19:36,216
‫למצוא בי את הריקוד כשחשבתי‬
‫שלא אוכל לרקוד יותר לעולם.‬

310
00:19:40,596 --> 00:19:42,426
‫סוף סוף למצוא את...‬

311
00:19:43,307 --> 00:19:46,227
‫האדם, את הדבר, את הרגע הזה בחיים‬

312
00:19:46,310 --> 00:19:47,770
‫שממלא אותך בכל כך הרבה‬

313
00:19:47,853 --> 00:19:50,813
‫גאווה, כוח וביטחון,‬
‫שאת אומרת, "אני מסוגלת."‬

314
00:19:52,858 --> 00:19:54,478
‫וסוף סוף אני שוב מאוהבת.‬

315
00:19:56,028 --> 00:19:58,738
‫אלה כל האנדורפינים, ההתלהבות, הפרפרים.‬

316
00:20:13,837 --> 00:20:17,967
‫Love Again הוא במידה רבה עדות לכוח ולתשוקה‬

317
00:20:18,050 --> 00:20:21,800
‫שאני מרגישה שהיו לי‬
‫והייתי צריכה למצוא שוב.‬

318
00:20:22,471 --> 00:20:24,311
‫ועל זה אני ממש אסירת תודה.‬

319
00:20:26,725 --> 00:20:30,685
‫ועכשיו, הנה Love Again‬
‫מאת דואה ליפה בשלמותו.‬

320
00:25:13,470 --> 00:25:18,480
‫תרגום כתוביות: דניאל שרמן‬