1
00:00:13,930 --> 00:00:15,020
‫טוב מאוד.‬

2
00:00:18,810 --> 00:00:23,020
‫אני אוהבת את העובדה‬
‫שאף פעם אי אפשר לדעת איך השיר יישמע בסוף.‬

3
00:00:24,941 --> 00:00:27,401
‫אני אוהבת את החרדה במחשבה ש...‬

4
00:00:27,485 --> 00:00:30,105
‫"יש סיכוי סביר שלא...‬

5
00:00:30,196 --> 00:00:33,776
‫שלא אמצא את המילים הנכונות.‬
‫שלא אמצא את המנגינה הנכונה."‬

6
00:00:34,784 --> 00:00:35,874
‫"מיי או מיי..."‬

7
00:00:36,453 --> 00:00:37,413
‫איך זה?‬

8
00:00:37,454 --> 00:00:39,544
‫"איך אוכל?"‬

9
00:00:41,916 --> 00:00:43,536
‫מנגד, יש סיכוי‬

10
00:00:43,626 --> 00:00:46,206
‫שזה יכול להיות היום שתכתבי בו‬

11
00:00:47,714 --> 00:00:51,844
‫משהו שלא ידעת שקיים בך.‬

12
00:00:53,803 --> 00:00:56,603
‫"אתה נותן לי חיים‬

13
00:00:56,681 --> 00:00:59,431
‫לא אוכל להכחיש..."‬

14
00:00:59,517 --> 00:01:02,437
‫אלישה קיז היא זמרת, פזמונאית ופסנתרנית.‬

15
00:01:02,520 --> 00:01:05,940
‫היא מכרה יותר מ-40 מיליון אלבומים‬
‫וזכתה ב-15 פרסי גראמי.‬

16
00:01:06,024 --> 00:01:10,204
‫כתב העת "טיים" הכתיר אותה פעמיים‬
‫כאחת מאנשי השנה המשפיעים ביותר.‬

17
00:01:10,278 --> 00:01:13,198
‫בשיר "שלוש שעות נסיעה", אלישה שיתפה פעולה‬

18
00:01:13,656 --> 00:01:16,236
‫עם הפזמונאי זוכה האוסקר והגראמי,‬
‫ג'ימי נאפס,‬

19
00:01:16,326 --> 00:01:20,536
‫ועם סאמפה, שאלבום הבכורה שלו‬
‫זכה בפרס מרקורי הבריטי.‬

20
00:01:20,622 --> 00:01:21,962
‫"לא אוכל להכחיש‬

21
00:01:22,040 --> 00:01:23,960
‫לא אוכל להכחיש‬
‫-כמה שאנסה...‬

22
00:01:24,375 --> 00:01:28,335
‫יחדיו, השלושה מצאו דרך לספר סיפור אחד‬
‫משתי נקודות מבט שונות מאוד.‬

23
00:01:28,963 --> 00:01:30,053
‫"את נותנת לי חיים‬

24
00:01:30,131 --> 00:01:33,591
‫אתה נותן לי חיים"‬

25
00:01:37,013 --> 00:01:38,473
‫אני רישקיש הירוויי.‬

26
00:01:38,973 --> 00:01:40,393
‫וזוהי "מאחורי השירים".‬

27
00:01:40,600 --> 00:01:42,600
‫- סדרה תיעודית מקורית של NETFLIX -‬

28
00:01:56,866 --> 00:01:58,116
‫כולם מוכנים?‬

29
00:01:58,868 --> 00:02:00,538
‫טוב, איך כולם מבחינה טכנית?‬

30
00:02:00,620 --> 00:02:02,290
‫טייק שני ומרקר.‬

31
00:02:03,581 --> 00:02:04,621
‫מה המזל שלך?‬

32
00:02:04,707 --> 00:02:05,667
‫דלי.‬

33
00:02:06,459 --> 00:02:07,379
‫שלום.‬
‫-גם את?‬

34
00:02:07,460 --> 00:02:09,380
‫בדיוק. טוב.‬

35
00:02:09,462 --> 00:02:11,592
‫זה אומר משהו? כי אני לא יודע מה.‬

36
00:02:11,673 --> 00:02:13,423
‫לא יודעת. קצת.‬
‫-בסדר.‬

37
00:02:13,758 --> 00:02:17,548
‫תהיתי אם נוכל להתחיל יום לפני...‬

38
00:02:18,221 --> 00:02:19,681
‫שהתחלת לעבוד על השיר.‬

39
00:02:19,764 --> 00:02:24,564
‫הבן שלי, הבן הצעיר שלי,‬
‫היה צעיר מאוד עדיין.‬

40
00:02:31,276 --> 00:02:35,816
‫כשיש תינוק חדש, קשה מאוד להתרחק ממנו.‬

41
00:02:37,532 --> 00:02:40,542
‫אבל גם קל יותר להתרכז‬

42
00:02:40,618 --> 00:02:44,368
‫כשאת לוקחת את עצמך והולכת למקום אחר.‬

43
00:02:47,542 --> 00:02:50,592
‫הייתי בתהליך כתיבה עם ג'ימי נאפס.‬

44
00:02:50,670 --> 00:02:52,210
‫- ג'ימי נאפס, כותב ומפיק -‬

45
00:02:52,297 --> 00:02:54,417
‫חשבנו שיהיה נכון לנסוע ללונדון‬

46
00:02:55,091 --> 00:02:56,681
‫ולשנות אווירה.‬

47
00:02:59,345 --> 00:03:04,135
‫ושמחתי מאוד להיות עם ג'ימי‬
‫כי יש בינינו כימיה נהדרת.‬

48
00:03:04,225 --> 00:03:05,685
‫אלישה קיז היא מהאנשים‬

49
00:03:05,768 --> 00:03:08,558
‫שאתה רוצה לשהות בחברתם.‬

50
00:03:08,646 --> 00:03:14,026
‫לא הרגשתי כמו איזה פזמונאי שגויס.‬

51
00:03:14,611 --> 00:03:17,741
‫כתיבת השירים חסרת מאמץ מבחינתנו,‬

52
00:03:17,822 --> 00:03:19,822
‫ויש בינינו הרבה אמון,‬

53
00:03:19,908 --> 00:03:21,908
‫קודם כל בגלל החברות.‬

54
00:03:21,993 --> 00:03:26,003
‫אני חושב שהמפגש המסוים ההוא היה שונה‬

55
00:03:26,080 --> 00:03:27,330
‫כי סאמפה היה שם.‬

56
00:03:34,130 --> 00:03:37,470
‫קיוויתי מאוד להתחבר לסאמפה.‬

57
00:03:39,886 --> 00:03:42,136
‫סאמפה הוא מוזיקאי ג'אז מדהים,‬

58
00:03:42,222 --> 00:03:45,182
‫והוא שומע מנגינות ייחודיות מאוד.‬

59
00:03:45,934 --> 00:03:47,354
‫הוא יוצר לעצמו את עולמו,‬

60
00:03:47,435 --> 00:03:50,685
‫ואני אוהבת להתחבר לאנשים‬
‫שיוצרים לעצמם את עולמם כמוני.‬

61
00:03:54,525 --> 00:03:57,445
‫איש לא אוהב לשתף פעולה‬
‫עם מישהו שהוא לא פגש מעולם.‬

62
00:03:57,528 --> 00:03:59,778
‫זה... מוזר.‬
‫-כן.‬

63
00:03:59,864 --> 00:04:01,494
‫אבל לשנינו הייתה אמונה.‬

64
00:04:01,574 --> 00:04:05,294
‫ומה בסאמפה גרם לך לרצות להאמין?‬

65
00:04:05,370 --> 00:04:08,960
‫ידעתי שאנחנו נשמות תאומות במובן המוזיקלי.‬

66
00:04:09,040 --> 00:04:11,170
‫אפשר להתכונן לפגישה עם מישהו,‬

67
00:04:11,251 --> 00:04:13,001
‫אבל זה תמיד מוזר קצת.‬

68
00:04:13,086 --> 00:04:15,336
‫צפויה לך חוויה אינטנסיבית‬

69
00:04:16,297 --> 00:04:19,547
‫ואינטימית עם מישהו ביצירת מוזיקה.‬

70
00:04:19,634 --> 00:04:22,804
‫וזה תמיד קצת מוזר, כי ברור שראיתי אותה‬

71
00:04:24,180 --> 00:04:27,390
‫בטלוויזיה והקשבתי לאלבומים.‬

72
00:04:28,977 --> 00:04:31,897
‫מחמיא מאוד כשמישהי שאתה מעריץ‬

73
00:04:31,980 --> 00:04:33,230
‫יוצרת איתך קשר.‬

74
00:04:33,314 --> 00:04:36,194
‫זה תמיד מוזר כי זה כזה, "היא אדם אמיתי".‬

75
00:04:37,026 --> 00:04:40,356
‫אז הוא נכנס והאווירה הייתה טובה.‬

76
00:04:41,364 --> 00:04:44,584
‫הוא נראה מלנכולי כמעט,‬

77
00:04:45,326 --> 00:04:47,826
‫וביישן.‬

78
00:04:48,705 --> 00:04:50,705
‫האמת שאני לא טוב בשיחות חולין.‬

79
00:04:51,332 --> 00:04:54,092
‫אז לפעמים אני ממש נבוך וביישן.‬

80
00:04:54,919 --> 00:04:57,509
‫אז דיברנו קצת ו...‬

81
00:04:58,256 --> 00:05:01,626
‫הוא סיפר לי שהוא איבד לאחרונה את אימא שלו.‬

82
00:05:02,927 --> 00:05:06,257
‫- בינטי סיסאיי, אמו של סאמפה -‬

83
00:05:07,974 --> 00:05:13,354
‫וחשבתי, "וואו", כי אני אימא בעצמי,‬

84
00:05:13,438 --> 00:05:15,018
‫ולא מזמן ילדתי בן.‬

85
00:05:16,065 --> 00:05:21,815
‫אז נוצרה פרספקטיבה מטורפת של 360 מעלות‬

86
00:05:22,280 --> 00:05:24,120
‫שחגה במרחב,‬

87
00:05:24,198 --> 00:05:27,118
‫שבכלל לא ידענו לזהות באותו זמן.‬

88
00:05:29,412 --> 00:05:32,042
‫להיות במקום רגשי כל כך‬

89
00:05:32,999 --> 00:05:36,919
‫בלי להכיר את האנשים האלה.‬

90
00:05:37,462 --> 00:05:39,262
‫יש בזה סיכון גדול.‬

91
00:05:40,381 --> 00:05:43,301
‫אבל אולי עדיף לפעמים‬
‫כשלא מכירים את האנשים.‬

92
00:05:44,010 --> 00:05:45,300
‫זה קרה לך פעם?‬

93
00:05:45,386 --> 00:05:49,306
‫שאתה על סף דמעות,‬
‫ומישהו שאתה אוהב מחבק אותך‬

94
00:05:49,390 --> 00:05:51,140
‫ואתה לא יכול לעצור את הדמעות.‬

95
00:05:51,517 --> 00:05:55,057
‫באופן מוזר, לפעמים טוב יותר‬
‫כשאתה לא מכיר את האדם.‬

96
00:05:56,439 --> 00:05:58,729
‫אז ידעתי כבר שמצבו עדין‬

97
00:05:59,150 --> 00:06:01,150
‫והיה לי לכבוד שהוא בא.‬

98
00:06:01,819 --> 00:06:05,989
‫בשלב כלשהו החלטנו להיכנס לחדר ו...‬

99
00:06:06,657 --> 00:06:07,487
‫לכתוב.‬

100
00:06:08,284 --> 00:06:09,124
‫או משהו.‬

101
00:06:09,202 --> 00:06:11,002
‫להרגיש, לשחק, לחוש.‬

102
00:06:11,454 --> 00:06:12,544
‫אני יכולה.‬

103
00:06:12,622 --> 00:06:15,632
‫- צילומים ממפגש הכתיבה‬
‫אולפני "ראק", לונדון -‬

104
00:06:15,708 --> 00:06:18,208
‫אי אפשר. את אלישיה קיז.‬
‫חייבת לשיר "יכולה".‬

105
00:06:18,294 --> 00:06:19,844
‫אני אף פעם לא אומרת "הנך".‬

106
00:06:19,921 --> 00:06:22,921
‫אז, הצילומים שלנו באולפן...‬

107
00:06:23,007 --> 00:06:25,547
‫ראית... שלחו לך את הכול?‬

108
00:06:25,635 --> 00:06:26,505
‫הם שלחו, כן.‬

109
00:06:27,095 --> 00:06:28,715
‫"אני לא אוהבת אותך..."‬

110
00:06:31,182 --> 00:06:35,272
‫אני חושבת שג'ימי היה זה‬
‫שניגן את האקורדים הראשונים,‬

111
00:06:35,353 --> 00:06:37,443
‫ואני התחלתי להמציא מנגינות.‬

112
00:06:38,231 --> 00:06:41,111
‫וזה היה תהליך היצירה ההתחלתי.‬

113
00:06:41,192 --> 00:06:42,942
‫אלה האקורדים שאת מספרת עליהם.‬

114
00:06:55,206 --> 00:06:56,866
‫אין כמו ערוצים מפוצלים.‬

115
00:06:57,834 --> 00:06:59,594
‫נכון. כל התוכנית עוסקת בזה.‬

116
00:07:00,420 --> 00:07:02,130
‫אני חושבת שזה היה הפסנתר.‬

117
00:07:05,007 --> 00:07:08,507
‫זה מוזר כי כתיבת מוזיקה היא כמו שפה לדעתי.‬

118
00:07:08,594 --> 00:07:11,064
‫זאת הדרך שלי לתקשר עם אנשים.‬

119
00:07:15,435 --> 00:07:19,895
‫אני נכנס לעולם של מעין "זרם תודעה".‬

120
00:07:20,815 --> 00:07:23,565
‫לפעמים זה כמו להיות במציאות אחרת.‬

121
00:07:28,739 --> 00:07:32,539
‫המנגינה הייתה יפהפייה וכמעט חלומית.‬

122
00:07:33,035 --> 00:07:34,325
‫היא הייתה מהפנטת.‬

123
00:07:34,412 --> 00:07:38,622
‫יש בה קצת מתיקות ומעין כמיהה.‬

124
00:07:40,626 --> 00:07:45,126
‫מבחינתי, זו תחושה מעורפלת‬
‫של זיכרון שמתפוגג.‬

125
00:07:48,926 --> 00:07:52,136
‫משהו שרודפים אחריו אבל אי אפשר להגיע אליו.‬

126
00:07:53,556 --> 00:07:56,476
‫האקורדים לבדם עוררו משהו חזק כל כך,‬

127
00:07:56,559 --> 00:07:59,649
‫אבל המסע היה למצוא את המילים.‬

128
00:07:59,729 --> 00:08:01,859
‫אז עכשיו אנחנו מחפשים את הליין.‬

129
00:08:02,398 --> 00:08:07,948
‫היו לנו אקורדים מקסימים ומנגינה מקסימה,‬
‫אבל... בלי רעיון,‬

130
00:08:08,029 --> 00:08:10,159
‫אף שהתחושה הייתה שם,‬

131
00:08:10,239 --> 00:08:12,159
‫וככה שירים נוצרים לפעמים.‬

132
00:08:16,537 --> 00:08:18,957
‫אז התחלתי לשיר את המהלך ההרמוני ששמעתי...‬

133
00:08:23,085 --> 00:08:25,665
‫ומילים התחילו לעלות, כמו "ממשיכה לנסוע".‬

134
00:08:25,755 --> 00:08:28,165
‫ואז סאמפה אמר, "ממשיכה לנסוע"!‬

135
00:08:28,257 --> 00:08:30,927
‫"ממשיכה לנסוע, לא אוכל לשאת זאת."‬

136
00:08:31,010 --> 00:08:32,090
‫יש כמיהה‬

137
00:08:32,178 --> 00:08:35,308
‫לחיבור, אבל...‬
‫-"ממשיכה לנסוע..."‬

138
00:08:42,563 --> 00:08:44,613
‫"ואני לא יכולה להעמיד פנים..."‬

139
00:08:45,024 --> 00:08:46,864
‫צריך לחשוב מה אנחנו אומרים.‬

140
00:08:46,943 --> 00:08:49,783
‫ג'ימי אמר,‬
‫"צריך להחליט על מה אנחנו כותבים".‬

141
00:08:50,404 --> 00:08:51,494
‫הוא מעשי מאוד.‬

142
00:08:51,572 --> 00:08:54,372
‫אני אוהב לדמיין את התמונה בראש,‬

143
00:08:54,450 --> 00:08:56,790
‫כדי שאוכל...‬
‫-כן, כדי להיכנס לזה יותר.‬

144
00:08:56,869 --> 00:08:59,119
‫אהבנו את "שלוש שעות נסיעה".‬

145
00:08:59,205 --> 00:09:01,075
‫ידענו שאנחנו אוהבים את זה,‬

146
00:09:01,165 --> 00:09:04,165
‫כי עולה השאלה, "מה הכוונה?‬
‫שלוש שעות נסיעה. לאן?"‬

147
00:09:04,252 --> 00:09:08,092
‫הרעיון של שלוש שעות נסיעה,‬
‫אני מניח שזה מעורר תחושה ש...‬

148
00:09:08,589 --> 00:09:10,419
‫מישהו עובר משהו, אתה יודע?‬

149
00:09:11,968 --> 00:09:15,008
‫יש בזה משהו מהורהר ומזכך מאוד.‬

150
00:09:17,682 --> 00:09:19,482
‫זה "אין אותך, אין אותי".‬

151
00:09:19,559 --> 00:09:22,479
‫אין אותך, אין אותי. זה כמו...‬

152
00:09:22,562 --> 00:09:23,732
‫טוב.‬

153
00:09:23,813 --> 00:09:25,023
‫אתה נותן לי חיים.‬

154
00:09:28,401 --> 00:09:33,491
‫כשהגענו ל"אתה נותן לי חיים",‬
‫זה היה כמו חגיגה‬

155
00:09:33,573 --> 00:09:36,493
‫כי אפשר היה לחוש בזה. "זהו. זה הדבר".‬

156
00:09:37,994 --> 00:09:41,004
‫"אתה נותן לי חיים"‬

157
00:09:42,623 --> 00:09:43,543
‫זהו זה.‬

158
00:09:43,833 --> 00:09:46,923
‫"אתה נותן לי חיים‬

159
00:09:47,003 --> 00:09:49,963
‫אתה נותן לי חיים"‬

160
00:09:54,051 --> 00:09:56,551
‫וזה כל כך פשוט אבל אומר כל כך הרבה.‬

161
00:09:57,013 --> 00:09:59,853
‫"אתה נותן לי חיים" זה הכול.‬

162
00:10:05,605 --> 00:10:08,855
‫בשלב מוקדם בקריירה שלך‬
‫לא היית מעוניינת בשיתופי פעולה.‬

163
00:10:09,358 --> 00:10:11,528
‫מה השתנה לדעתך?‬

164
00:10:13,738 --> 00:10:17,528
‫שנים רבות בחיי פחדתי להיפתח.‬

165
00:10:18,242 --> 00:10:21,202
‫אחרי שילדתי, אני זוכרת שמיד הבנתי,‬

166
00:10:21,287 --> 00:10:24,577
‫"אני לא... כל זה לא משנה".‬

167
00:10:25,791 --> 00:10:26,631
‫סיימתי?‬

168
00:10:26,709 --> 00:10:27,589
‫זהו זה.‬

169
00:10:38,346 --> 00:10:41,846
‫אלישה העלתה קצב באם-פי-סי.‬

170
00:10:41,932 --> 00:10:43,432
‫יש 16 פדים,‬

171
00:10:43,517 --> 00:10:46,187
‫וכל אחד משמיע צליל שונה כשמכים בו.‬

172
00:10:46,270 --> 00:10:49,270
‫אז היא אלתרה שם, יצרה מקצב.‬

173
00:10:51,984 --> 00:10:55,244
‫ואני זוכר שחשבתי,‬
‫"אלוהים. יש משהו שהיא לא יכולה לעשות?"‬

174
00:11:01,452 --> 00:11:03,452
‫זה כל כך רועש ומגוחך.‬

175
00:11:03,537 --> 00:11:04,867
‫זה טוב. השיר זקוק לזה.‬

176
00:11:06,791 --> 00:11:09,671
‫הוא כל כך יפה ורציתי להוסיף לו חספוס.‬

177
00:11:09,752 --> 00:11:10,922
‫נראה לי שאת עושה...‬

178
00:11:14,298 --> 00:11:15,338
‫דו-דו על הבס.‬

179
00:11:22,139 --> 00:11:23,849
‫ואז זה משתנה ונהפך...‬

180
00:11:26,769 --> 00:11:28,649
‫מרווח אף יותר.‬
‫-נכון.‬

181
00:11:33,693 --> 00:11:37,573
‫אין בזה היי-האט, אין בזה מצילות,‬

182
00:11:37,655 --> 00:11:40,155
‫ונדמה שצריך למלא את המקום‬

183
00:11:40,241 --> 00:11:44,451
‫בדברים שיהיה הגיוני להכניס לשם.‬

184
00:11:44,537 --> 00:11:48,077
‫ואני מרגישה שההיי-האט מגבילים.‬

185
00:11:53,421 --> 00:11:56,841
‫גם עם מתופפים.‬
‫אני מבקשת מהם, "אל תנגנו על ההאט.‬

186
00:11:56,924 --> 00:11:59,554
‫תדמיינו שזאת המערכת הכי קטנה שהייתה לכם".‬

187
00:12:03,222 --> 00:12:06,272
‫אני אוהבת את המרווח.‬

188
00:12:07,184 --> 00:12:10,234
‫כשמוסיפים פחות, יש תחושה של גדול יותר.‬

189
00:12:11,313 --> 00:12:14,233
‫יש בזה משהו של עיצוב צליל. כמו זה.‬

190
00:12:19,822 --> 00:12:20,662
‫נכון.‬

191
00:12:22,575 --> 00:12:25,155
‫כן, אבל זה כל כך מתאים,‬

192
00:12:25,244 --> 00:12:30,624
‫ויש בזה משהו היפנוטי ונוזלי שאני אוהבת.‬

193
00:12:30,708 --> 00:12:33,748
‫צליל שחשים בו, אבל לא שומעים.‬

194
00:12:37,173 --> 00:12:39,513
‫זה יפה. זה אתה?‬

195
00:12:40,468 --> 00:12:41,468
‫זה יפה!‬

196
00:12:42,011 --> 00:12:44,261
‫זה מעולה.‬
‫-זה צליל מקורי?‬

197
00:12:44,346 --> 00:12:47,216
‫לא חשבנו שסאמפה ישיר.‬

198
00:12:48,350 --> 00:12:50,690
‫הוא בא לכתוב, והוא יכתוב,‬

199
00:12:50,770 --> 00:12:53,020
‫וזה יהיה מגניב, וזה יהיה השיר שלי.‬

200
00:12:53,272 --> 00:12:54,902
‫"אני ממשיכה לנסוע..."‬

201
00:12:54,982 --> 00:12:56,322
‫מה? תגיד מה אתה חושב.‬

202
00:12:56,400 --> 00:12:57,530
‫תמשיך...‬
‫-כן.‬

203
00:12:57,610 --> 00:12:59,900
‫אתה שומע את זה אבל לא שר את זה.‬

204
00:12:59,987 --> 00:13:01,067
‫קדימה.‬
‫-אני חושב...‬

205
00:13:01,155 --> 00:13:02,905
‫אבל אז הוא התחיל לשיר‬

206
00:13:03,991 --> 00:13:06,621
‫וזה נשמע כל כך טוב.‬

207
00:13:06,702 --> 00:13:09,252
‫פתאום היה בזה משהו אחר לגמרי.‬

208
00:13:15,544 --> 00:13:18,924
‫התחלתי לשיר בשקט והם חיזקו בי את הביטחון,‬

209
00:13:19,006 --> 00:13:22,126
‫ובהדרגה שרתי חזק יותר וחשתי בטוח יותר.‬

210
00:13:22,218 --> 00:13:23,838
‫"יש לי זמן..."‬

211
00:13:27,640 --> 00:13:30,230
‫זה היה מעין רעיון ספונטני.‬

212
00:13:31,852 --> 00:13:33,602
‫אפשר לכתוב בית שני,‬

213
00:13:33,687 --> 00:13:38,647
‫אבל יהיה מגניב אם סאמפה ישיר את אותן מילים‬

214
00:13:39,568 --> 00:13:43,198
‫בחזרה לאלישה ויעניק להן פרשנות משלו.‬

215
00:13:43,280 --> 00:13:47,990
‫אני מציע שנכניס גם שירה של סאמפה.‬

216
00:13:48,077 --> 00:13:51,287
‫אני מציעה שהוא ישיר את כל השיר.‬

217
00:13:52,414 --> 00:13:54,504
‫והייתי מבויש קצת, אני חושב.‬

218
00:13:55,626 --> 00:13:57,126
‫לא חשתי שזה חיים או מוות,‬

219
00:13:57,211 --> 00:14:00,971
‫אבל חשבתי, "אני חייב לנסות".‬
‫חשתי קצת בלחץ.‬

220
00:14:08,013 --> 00:14:10,063
‫"יש לי זמן‬

221
00:14:10,140 --> 00:14:12,810
‫עכשיו כשאת לא כאן‬

222
00:14:12,893 --> 00:14:16,233
‫ואני ממשיך לנסוע‬

223
00:14:16,313 --> 00:14:20,823
‫ממשיך לנסוע ולחפש אהבה‬

224
00:14:21,360 --> 00:14:24,110
‫גרמת לי לחפש אהבה‬

225
00:14:24,196 --> 00:14:26,196
‫לא אוכל להכחיש‬

226
00:14:26,991 --> 00:14:29,491
‫כמה שאנסה"‬

227
00:14:37,626 --> 00:14:39,086
‫תקשיב לקול שלו.‬

228
00:14:40,004 --> 00:14:41,094
‫כל כך טוב.‬

229
00:14:41,672 --> 00:14:43,672
‫לפעמים אני מקשיב לזה וחושב...‬

230
00:14:43,757 --> 00:14:45,927
‫כי אני יכול לחוש לא בנוח‬

231
00:14:46,010 --> 00:14:52,430
‫להוציא החוצה שירה בקול מלא ובטוח.‬

232
00:14:52,516 --> 00:14:54,226
‫זה חושפני מאוד.‬

233
00:14:54,310 --> 00:14:56,520
‫"שלוש שעות נסיעה‬

234
00:14:57,354 --> 00:14:59,774
‫ללא יעד ברור..."‬

235
00:14:59,815 --> 00:15:04,895
‫עושה לי צמרמורת לחשוב על זה‬
‫כי כשהוא שר שם,‬

236
00:15:05,404 --> 00:15:07,914
‫יש כל כך הרבה כאב בקול שלו.‬

237
00:15:08,699 --> 00:15:09,869
‫"ממשיך לנסוע..."‬

238
00:15:09,950 --> 00:15:14,580
‫יש בזה אנרגיה שאתה משחרר,‬

239
00:15:14,663 --> 00:15:17,833
‫והיא מגיעה ממקום כלשהו.‬

240
00:15:17,917 --> 00:15:20,377
‫ומבחינתי, אלה דברים רבים שאצרתי בתוכי.‬

241
00:15:20,461 --> 00:15:22,171
‫"כמה שאנסה..."‬

242
00:15:23,964 --> 00:15:25,974
‫זה נקלט במיקרופון.‬

243
00:15:31,221 --> 00:15:33,471
‫יש רגעים שבהם...‬

244
00:15:34,016 --> 00:15:37,056
‫החיים שלך כבדים מדי‬

245
00:15:37,144 --> 00:15:41,024
‫בשביל לעטות מסכה ולהעמיד פנים,‬
‫או לנסות להיות מישהו אחר.‬

246
00:15:41,482 --> 00:15:45,652
‫אני חושב שהרגשתי שפשוט אהיה אני,‬

247
00:15:45,736 --> 00:15:47,526
‫ומה שיהיה יהיה. משהו כזה.‬

248
00:15:48,072 --> 00:15:50,072
‫ג'ימי, אני חושבת עכשיו...‬

249
00:15:51,158 --> 00:15:52,078
‫וסאמפה...‬

250
00:15:52,618 --> 00:15:53,448
‫כן.‬

251
00:15:53,661 --> 00:15:56,791
‫יהיה מטורף קצת...‬

252
00:15:57,665 --> 00:16:00,825
‫אם הוא ישיר את אותו בית כמוני כי...‬

253
00:16:01,502 --> 00:16:03,502
‫זה מה שעובר עליי,‬

254
00:16:03,754 --> 00:16:06,514
‫והוא עובר את אותו הדבר בדיוק.‬

255
00:16:06,590 --> 00:16:08,880
‫כמה פעמים קורה דבר כזה?‬

256
00:16:08,968 --> 00:16:11,258
‫טוב, עכשיו אנחנו בראש אחד.‬

257
00:16:11,345 --> 00:16:13,005
‫קחו דקה‬

258
00:16:13,097 --> 00:16:15,097
‫כדי להבין את מה שאמרתי לפני רגע,‬

259
00:16:15,182 --> 00:16:17,272
‫אבל אני שמח שאת רואה את זה עכשיו.‬

260
00:16:18,769 --> 00:16:21,519
‫אני יודעת שזה היה מסודר אצלך בראש,‬

261
00:16:21,605 --> 00:16:23,145
‫אבל אני רק אומרת...‬

262
00:16:23,941 --> 00:16:27,901
‫זה הרבה יותר טוב כשמדובר באותן מילים‬
‫אבל משתי נקודות מבט שונות.‬

263
00:16:28,487 --> 00:16:31,447
‫זה די מטורף. כלומר, אני בעניין.‬

264
00:16:31,532 --> 00:16:33,532
‫זה שווה ניסיון, לכל הפחות.‬

265
00:16:39,790 --> 00:16:41,500
‫"יש לי זמן‬

266
00:16:41,583 --> 00:16:44,673
‫עכשיו כשאתה לא כאן"‬

267
00:16:47,006 --> 00:16:49,586
‫ברגע שנכנסתי לתא השירה,‬

268
00:16:49,675 --> 00:16:51,835
‫התחלתי סוף סוף להבין‬

269
00:16:51,927 --> 00:16:53,137
‫את משמעות השיר.‬

270
00:16:53,220 --> 00:16:55,970
‫"גרמת לי לחפש אהבה‬

271
00:16:56,056 --> 00:16:58,636
‫ולא אוכל להכחיש‬

272
00:16:58,726 --> 00:17:01,556
‫כמה שאנסה"‬

273
00:17:04,857 --> 00:17:08,607
‫בשבילי, "אתה נותן לי חיים",‬
‫הכוונה לבנים שלי.‬

274
00:17:13,532 --> 00:17:15,452
‫ו"את נותנת לי חיים" בשבילו,‬

275
00:17:16,326 --> 00:17:17,326
‫הכוונה לאימא שלו.‬

276
00:17:17,828 --> 00:17:19,828
‫"לא אוכל לשאת זאת‬

277
00:17:19,913 --> 00:17:23,083
‫כורע על ברכיי‬

278
00:17:23,667 --> 00:17:25,917
‫לא אוכל לשאת זאת"‬

279
00:17:26,670 --> 00:17:27,800
‫סוג כזה של מראה‬

280
00:17:29,423 --> 00:17:32,473
‫לרגש שלך שמגיע מקול אחר.‬

281
00:17:33,177 --> 00:17:35,887
‫שני הקצוות השונים של הרצף.‬

282
00:17:36,764 --> 00:17:38,474
‫מעין חיים ומוות.‬

283
00:17:38,557 --> 00:17:41,847
‫שני דברים שקורים לך‬
‫והחיים שלך משתנים לנצח.‬

284
00:17:48,984 --> 00:17:50,744
‫הבן שלי זה עתה נולד,‬

285
00:17:52,029 --> 00:17:55,279
‫ואמו זה עתה המשיכה הלאה.‬

286
00:17:57,743 --> 00:18:03,373
‫ברגע כלשהו,‬
‫אמו הביטה בתינוק שהיא הביאה לעולם.‬

287
00:18:03,457 --> 00:18:06,667
‫ברגע כלשהו, אמו הרגישה שהוא נתן לה חיים.‬

288
00:18:09,213 --> 00:18:11,803
‫ויכולתי לדמיין את הבן שלי בגילו,‬

289
00:18:12,299 --> 00:18:14,089
‫ויום אחד אני אמשיך הלאה.‬

290
00:18:15,469 --> 00:18:20,309
‫וזה היה מעגל מטורף ויפהפה.‬

291
00:18:33,362 --> 00:18:35,822
‫בגשר אנחנו שרים ביחד.‬

292
00:18:35,864 --> 00:18:37,324
‫"את מכירה אותי‬

293
00:18:37,407 --> 00:18:39,367
‫לא אוכל לשאת זאת‬

294
00:18:39,451 --> 00:18:40,491
‫כורע על ברכיי..."‬

295
00:18:40,577 --> 00:18:43,287
‫אי אפשר לדעת. זה הוא? זאת היא?‬

296
00:18:43,372 --> 00:18:45,462
‫"לא אוכל לשאת זאת..."‬

297
00:18:45,541 --> 00:18:47,291
‫זה נהפך לאחד.‬

298
00:18:47,376 --> 00:18:49,126
‫"את מכירה אותי..."‬

299
00:18:49,211 --> 00:18:52,631
‫אבל אין שם הרמוניות ומוזיקת רקע‬
‫וכל מיני אפקטים.‬

300
00:18:52,714 --> 00:18:54,634
‫רק אנחנו.‬

301
00:18:59,555 --> 00:19:02,805
‫כל כך ברור שאת שרה ממקום של שמחה‬

302
00:19:02,891 --> 00:19:04,771
‫והוא שר ממקום של אבל.‬

303
00:19:04,852 --> 00:19:08,112
‫כל כך ברור. זה מטורף.‬
‫עושה לי צמרמורת לשמוע את זה ככה.‬

304
00:19:16,405 --> 00:19:19,775
‫אני חושב שבאותו יום הגענו‬
‫לרוב מה ששומעים היום.‬

305
00:19:21,368 --> 00:19:23,998
‫תפסנו את השיר באותו רגע‬
‫והייתה תחושה של חופש,‬

306
00:19:24,079 --> 00:19:25,659
‫וכך זה היה חייב להיות.‬

307
00:19:27,291 --> 00:19:28,381
‫לא ייאמן.‬

308
00:19:29,126 --> 00:19:30,876
‫השיר הזה רצה לכתוב את עצמו.‬

309
00:19:31,670 --> 00:19:34,420
‫לא ידעתי את זה עד שהכול נראה הגיוני בסוף,‬

310
00:19:34,506 --> 00:19:36,966
‫כשהכול חזר שוב להתחלה,‬

311
00:19:37,050 --> 00:19:38,260
‫כמו שקורה תמיד.‬

312
00:19:39,761 --> 00:19:43,311
‫המוזיקה מאפשרת לך לבטא את עצמך בדרך‬

313
00:19:43,390 --> 00:19:45,770
‫שאינה אפשרית עבורך בשום צורה אחרת.‬

314
00:19:47,269 --> 00:19:50,399
‫האמת שאני מתלהבת מהרגש שיש בשיר,‬

315
00:19:51,190 --> 00:19:52,440
‫ורצה המקרה‬

316
00:19:52,941 --> 00:19:56,701
‫שכולם יחוו תחושה כזאת בדרך זו או אחרת,‬

317
00:19:56,778 --> 00:19:59,198
‫ואנחנו צריכים לבטא את זה במוזיקה.‬

318
00:19:59,281 --> 00:20:02,781
‫משירה למוזיקה, ואנחנו הצינור.‬

319
00:20:02,868 --> 00:20:06,118
‫ולכן מבחינתי, זה הדבר החשוב היחיד.‬

320
00:20:09,750 --> 00:20:12,670
‫וכעת, "שלוש שעות נסיעה" של אלישה קיז‬

321
00:20:12,753 --> 00:20:13,713
‫בגרסה מלאה.‬