1
00:00:07,257 --> 00:00:08,757
‫- הפעל הרפתקה -‬

2
00:00:16,349 --> 00:00:19,809
‫תמיד אהבתי את הרעיון של הרפתקה.‬

3
00:00:23,440 --> 00:00:24,650
‫לטייל...‬

4
00:00:26,401 --> 00:00:27,741
‫לחקור...‬

5
00:00:29,863 --> 00:00:33,243
‫יש לי פשוט סקרנות מאוד עמוקה.‬

6
00:00:33,324 --> 00:00:35,044
‫נראה שהיא פשוט לא עוזבת אותי.‬

7
00:00:38,621 --> 00:00:43,081
‫הדמיון שלי תמיד לקח אותי לכל המקומות האלה.‬

8
00:00:44,544 --> 00:00:46,674
‫הייתי חולמת על זה, ממציאה עולמות.‬

9
00:00:49,841 --> 00:00:53,551
‫במשחקים שעיצבתי,‬
‫כל הרעיון הוא לגרום לך להרגיש שאתה שם,‬

10
00:00:54,679 --> 00:00:55,639
‫שאתה יכול לחקור.‬

11
00:01:02,020 --> 00:01:03,940
‫אני רק רוצה להיסחף.‬

12
00:01:05,190 --> 00:01:07,190
‫- סדרה תיעודית מקורית של NETFLIX -‬

13
00:01:52,487 --> 00:01:55,067
‫פגשתי את רוברטה כשהיינו בתיכון.‬

14
00:01:58,827 --> 00:02:01,447
‫התעניינתי מאוד בבנות בזמנו.‬

15
00:02:02,455 --> 00:02:03,865
‫וחיבבתי אותה.‬

16
00:02:04,541 --> 00:02:05,581
‫זו אהבה ממבט ראשון.‬

17
00:02:05,667 --> 00:02:06,497
‫- קן ויליאמס -‬

18
00:02:06,584 --> 00:02:09,384
‫התחתנו ארבעה ימים לאחר שמלאו לי 18.‬

19
00:02:09,963 --> 00:02:12,053
‫ומאז אנחנו ביחד.‬

20
00:02:14,134 --> 00:02:15,144
‫אנחנו שונים מאוד.‬

21
00:02:16,261 --> 00:02:18,851
‫קן רציני יותר.‬

22
00:02:19,681 --> 00:02:21,931
‫הוא קצת יותר שיטתי.‬

23
00:02:22,559 --> 00:02:24,309
‫כשההרפתקה בפתח,‬

24
00:02:24,394 --> 00:02:25,854
‫רוברטה שומעת על כך,‬

25
00:02:26,271 --> 00:02:28,771
‫ופתאום זה משהו שאנחנו פשוט חייבים לעשות.‬

26
00:02:31,901 --> 00:02:33,741
‫זו רוברטה ויליאמס.‬

27
00:02:34,362 --> 00:02:35,822
‫והחל מסוף שנות ה-70,‬

28
00:02:36,030 --> 00:02:37,410
‫היא ובעלה קן‬

29
00:02:37,490 --> 00:02:40,950
‫לקחו את משחקי הווידאו לממד חדש.‬

30
00:02:42,662 --> 00:02:45,292
‫הוא מר מחשב.‬

31
00:02:46,082 --> 00:02:47,082
‫כשיצאנו לראשונה,‬

32
00:02:47,167 --> 00:02:50,167
‫הוא בדיוק נרשם לשיעור מדעי המחשב.‬

33
00:02:51,337 --> 00:02:56,177
‫אז באותה שנה, הרבה מהדייטים שלנו‬
‫היו בחדרי מחשבים.‬

34
00:02:56,259 --> 00:02:59,009
‫זה סיפק לי היכרות עם מחשבים.‬

35
00:03:00,263 --> 00:03:04,433
‫בתחילת שנות ה-70,‬
‫מחשבים לא היו מכונות משחקים.‬

36
00:03:04,517 --> 00:03:08,097
‫הם ערכו חישובים, הכילו מסדי נתונים…‬

37
00:03:08,188 --> 00:03:10,148
‫לא בדיוק נושא לשיחת חולין.‬

38
00:03:10,440 --> 00:03:12,230
‫אלא אם אתם קן ורוברטה.‬

39
00:03:13,526 --> 00:03:15,276
‫יום אחד, כשהבאתי מחשב הביתה,‬

40
00:03:15,361 --> 00:03:18,031
‫היא התעניינה במשחק ששיחקתי,‬

41
00:03:18,615 --> 00:03:21,615
‫ופתאום, צצה רוברטה שונה לגמרי.‬

42
00:03:24,621 --> 00:03:27,671
‫אותו משחק נקרא "מערה קולוסאלית"‬

43
00:03:28,082 --> 00:03:30,792
‫והוא בישר על תחילתם של משחקי ההרפתקאות‬

44
00:03:31,294 --> 00:03:36,634
‫שם השחקן מעורב באופן פעיל בסיפור.‬

45
00:03:38,593 --> 00:03:42,063
‫"הרפתקת מערה קולוסאלית"‬
‫נכתב על ידי מתכנת מחשבים‬

46
00:03:42,138 --> 00:03:44,558
‫בשם ויל קראוטר בשנת 1976,‬

47
00:03:45,558 --> 00:03:48,648
‫הרבה לפני שהיה דבר כזה גרפיקה ממוחשבת.‬

48
00:03:48,728 --> 00:03:52,318
‫ועבור רובנו, עכבר עדיין היה רק מכרסם.‬

49
00:03:52,398 --> 00:03:54,228
‫- ברוכים הבאים‬
‫ל"הרפתקת מערה קולוסאלית" -‬

50
00:03:54,317 --> 00:03:56,897
‫אז המשחק שוחק באמצעות מילים.‬

51
00:03:57,111 --> 00:04:02,201
‫השחקן הקליד פקודות בסיסיות‬
‫והמסך היה מגיב בחזרה.‬

52
00:04:02,533 --> 00:04:06,413
‫זה היה ז'אנר משחקים חדש: הרפתקת הטקסט.‬

53
00:04:06,496 --> 00:04:08,156
‫זה תמיד היה, "מה ברצונכם לעשות?"‬

54
00:04:08,248 --> 00:04:09,828
‫טוב, אתם נמצאים בקרחת יער,‬

55
00:04:09,916 --> 00:04:12,086
‫והבאר, היא ממש עמוקה‬

56
00:04:12,335 --> 00:04:15,455
‫אבל אתם רואים חבל משתלשל מטה לבאר.‬

57
00:04:16,255 --> 00:04:18,715
‫אז צריך לכתוב, "קח חבל".‬

58
00:04:19,384 --> 00:04:21,054
‫ואז, בזמן שאתם מחכים,‬

59
00:04:21,135 --> 00:04:22,965
‫פתאום למעלה בטקסט היה כתוב,‬

60
00:04:23,054 --> 00:04:25,104
‫"אתם רואים גמד קטן מגיע לכיוונכם."‬

61
00:04:26,349 --> 00:04:30,849
‫המשחק הציע משהו‬
‫שהיה באמת ייחודי באותה תקופה: בחירה.‬

62
00:04:31,312 --> 00:04:34,522
‫אבל אם לא עשית כלום,‬
‫הוא היה יכול להוציא חץ‬

63
00:04:34,607 --> 00:04:36,857
‫ולירות בך למוות. זהו זה, סוף הסיפור.‬

64
00:04:37,610 --> 00:04:39,150
‫ואז צריך להתחיל מחדש.‬

65
00:04:39,779 --> 00:04:43,659
‫והבחירה הזו הייתה בדיוק‬
‫מה שנפש הרפתקנית צריכה.‬

66
00:04:44,075 --> 00:04:46,945
‫הייתי הולכת לישון וחושבת על זה.‬

67
00:04:47,036 --> 00:04:48,036
‫- אתם רואים מערה. -‬

68
00:04:48,121 --> 00:04:50,501
‫איך אעבור את הדרקון הזה?‬

69
00:04:50,581 --> 00:04:53,791
‫כי יש מערה מאחורי הדרקון הזה‬

70
00:04:54,043 --> 00:04:56,133
‫ואני חייבת להגיע לשם.‬

71
00:04:56,796 --> 00:04:58,256
‫איך אעבור את הדרקון?‬

72
00:05:00,341 --> 00:05:03,431
‫אהבתי מאוד את המשחק הזה.‬

73
00:05:03,511 --> 00:05:06,311
‫עד למצב שזה כל מה שעשיתי.‬

74
00:05:06,889 --> 00:05:10,139
‫ובתוך חודש, סיימתי את המשחק.‬

75
00:05:10,226 --> 00:05:11,056
‫- ניצחת -‬

76
00:05:11,144 --> 00:05:13,404
‫ואני זוכרת שחשבתי לעצמי, "את יודעת מה?‬

77
00:05:13,688 --> 00:05:15,228
‫נראה לי שאוכל לעשות את זה.‬

78
00:05:15,315 --> 00:05:16,815
‫נראה לי שאוכל לכתוב משחק.‬

79
00:05:17,150 --> 00:05:18,610
‫אני ממש רוצה לכתוב משחק.‬

80
00:05:19,652 --> 00:05:21,652
‫אני אכתוב משחק."‬

81
00:05:25,325 --> 00:05:29,115
‫היה צריך לחכות לטירונית כמו רוברטה‬
‫שתשאל את השאלות החשובות:‬

82
00:05:29,620 --> 00:05:33,000
‫האם יש עתיד למשחקים‬
‫בהם לא מפוצצים חייזרים שמגיחים מהשמיים‬

83
00:05:33,082 --> 00:05:36,002
‫ולא מעבירים כדור פונג מצד לצד?‬

84
00:05:36,669 --> 00:05:41,169
‫האם ניתן להזמין שחקנים לעולמות חדשים‬
‫כדי לספר סיפור אינטראקטיבי?‬

85
00:05:41,257 --> 00:05:43,337
‫- אתם נמצאים מחוץ לבית בניו יורק. -‬

86
00:05:43,968 --> 00:05:45,548
‫- העיפו מבט על הטיימס סקוור -‬

87
00:05:45,636 --> 00:05:50,556
‫נדרשים כמה מספרי סיפורים אמיתיים‬
‫עם זיקה לתיאטרון,‬

88
00:05:50,641 --> 00:05:52,941
‫אפשר לומר, כדי להבין את זה.‬

89
00:05:54,395 --> 00:05:56,895
‫- אתם רואים אדם שאוחז בגולגולת. -‬

90
00:05:56,981 --> 00:05:59,031
‫- הרוג אותו. -‬

91
00:06:00,109 --> 00:06:02,569
‫- דבר איתו. -‬

92
00:06:05,281 --> 00:06:08,241
‫שלום לכם. ברוכים הבאים ל"בריטניה מנור".‬

93
00:06:08,743 --> 00:06:10,543
‫אתם בטח תוהים מי אני.‬

94
00:06:10,745 --> 00:06:12,705
‫תרצו לשמוע כמה סיפורי מעשיות?‬

95
00:06:13,206 --> 00:06:14,536
‫- כן, תשעשע אותי! -‬

96
00:06:14,624 --> 00:06:15,674
‫יפה מאוד.‬

97
00:06:16,459 --> 00:06:20,249
‫ובכן, הכול התחיל‬
‫עם זוג קוביות פוליהדרליות.‬

98
00:06:23,758 --> 00:06:28,178
‫כשפותחים את הדלת, רואים חדר גדול וחשוך‬

99
00:06:28,763 --> 00:06:32,313
‫עם תיבת ברזל ענקית שנמצאת ממש באמצע.‬

100
00:06:33,393 --> 00:06:35,143
‫מה אתם עושים?‬

101
00:06:35,353 --> 00:06:36,983
‫זה ריצ'רד גאריוט.‬

102
00:06:37,105 --> 00:06:39,935
‫אני מוביל את הקבוצה ופותח את התיבה.‬

103
00:06:40,024 --> 00:06:41,904
‫זה גם ריצ'רד גאריוט.‬

104
00:06:42,652 --> 00:06:43,612
‫וזה שוב הוא.‬

105
00:06:44,028 --> 00:06:45,488
‫ופעם נוספת.‬

106
00:06:46,322 --> 00:06:50,872
‫כפי שאתם רואים,‬
‫ריצ'רד אוהב לחבוש כובעים רבים, תרתי משמע.‬

107
00:06:52,036 --> 00:06:54,866
‫הוא צולל במים עמוקים שביקר ב"טיטניק",‬

108
00:06:55,623 --> 00:06:57,293
‫חוקר של האמזונס...‬

109
00:06:58,167 --> 00:07:00,547
‫והוא אפילו היה בחלל.‬

110
00:07:01,212 --> 00:07:06,132
‫הוא גם מפתח משחקים אייקוני‬
‫ומשהו שנקרא אמן מבוכים.‬

111
00:07:06,592 --> 00:07:08,262
‫כאשר אתם פותחים את התיבה,‬

112
00:07:08,803 --> 00:07:12,103
‫שפע של אוצרות נשפך סביבכם על הרצפה.‬

113
00:07:13,015 --> 00:07:17,015
‫מה שאתה רואים כרגע‬
‫זה משחק של "מבוכים ודרקונים",‬

114
00:07:17,520 --> 00:07:21,570
‫משחק לוח שהיה פופולרי ביותר‬
‫באמצע שנות ה-70‬

115
00:07:21,649 --> 00:07:25,319
‫והיווה השראה למעצבי משחקים בעתיד.‬

116
00:07:25,445 --> 00:07:30,365
‫כך בדיוק נוצרו משחקי מחשב כמו‬
‫"הרפתקת מערה קולוסאלית".‬

117
00:07:31,242 --> 00:07:34,292
‫לא במחשב, אלא על גבי שולחן.‬

118
00:07:35,455 --> 00:07:41,205
‫ארבע הדלתות מסביב לחדר נפתחות‬
‫וזרם של גובלינים פורץ.‬

119
00:07:42,378 --> 00:07:47,218
‫יש דיאלוג חופשי בין אמן המשחק...‬

120
00:07:47,842 --> 00:07:48,682
‫- ריצ'רד גאריוט -‬

121
00:07:48,759 --> 00:07:51,389
‫שמתאר את מה שניתן לראות בסביבת הפנטזיה,‬

122
00:07:52,096 --> 00:07:55,476
‫לבין השחקנים, להם יש כישורי קבלת החלטות,‬

123
00:07:55,558 --> 00:07:58,938
‫ואופן התגובה שלהם לסיפור שמסופר.‬

124
00:08:02,773 --> 00:08:05,113
‫המשחק מסובך.‬

125
00:08:05,193 --> 00:08:06,743
‫- מדריך לשחקנים‬
‫מבוא -‬

126
00:08:06,819 --> 00:08:09,659
‫יש ספרים בני מאות עמודים על הכללים,‬

127
00:08:10,323 --> 00:08:12,333
‫קוביות מטורפות,‬

128
00:08:12,408 --> 00:08:15,408
‫ואותו משחק יכול להימשך שנים.‬

129
00:08:16,037 --> 00:08:19,417
‫מה שחשוב לדעת הוא שזה משחק תפקידים.‬

130
00:08:19,707 --> 00:08:21,787
‫כזה שהפך לפופולרי למדי.‬

131
00:08:22,710 --> 00:08:25,880
‫הוא התחיל כתופעת פולחן, ואז תפס תאוצה.‬

132
00:08:25,963 --> 00:08:28,013
‫עכשיו משחק חדש סוחף את המדינה.‬

133
00:08:31,677 --> 00:08:34,347
‫בזמן שעדר של חנונים העריץ את המשחק...‬

134
00:08:34,429 --> 00:08:36,059
‫אין שם משהו בכלל?‬

135
00:08:36,140 --> 00:08:39,180
‫מביס שרצי גיהינום ומבצע כישוף שחור…‬

136
00:08:39,559 --> 00:08:43,229
‫כן, זה גרם להורים להתחרפן.‬

137
00:08:43,313 --> 00:08:47,073
‫"מבוכים ודרקונים" נחשב למבוא היעיל ביותר‬

138
00:08:47,151 --> 00:08:50,451
‫למסתורין של תולדות האדם.‬

139
00:08:50,988 --> 00:08:54,778
‫אני לא חושב שהורים רבים‬
‫מודעים למה שיש במשחק.‬

140
00:08:54,867 --> 00:08:58,367
‫אני חושב שהזוועה של המשחק‬
‫והמסתורין שמקושר אליו...‬

141
00:08:58,996 --> 00:09:02,456
‫ואז הוליווד ניסתה לנצל את ההזדמנות‬
‫שהולידה המחלוקת‬

142
00:09:02,542 --> 00:09:06,212
‫עם סרט טלוויזיה על משחק דומה להפליא...‬

143
00:09:06,295 --> 00:09:09,005
‫"מבוכים ומפלצות" הוא משחק מגניב.‬

144
00:09:09,840 --> 00:09:12,930
‫חרבות, רעל, לחשים.‬

145
00:09:13,344 --> 00:09:16,724
‫בכיכובו של השחקן זוכה האוסקר, טום הנקס.‬

146
00:09:16,806 --> 00:09:18,716
‫ג'יי.ג'יי מה אני עושה פה?‬

147
00:09:19,517 --> 00:09:24,147
‫למען הסר ספק, "מבוכים ודרקונים"‬
‫מעולם לא עסק בפולחן שטני.‬

148
00:09:24,814 --> 00:09:26,774
‫הוא עסק בסיפור סיפורים.‬

149
00:09:26,941 --> 00:09:29,531
‫ובאותו זמן, ריצ'רד בן ה-16‬

150
00:09:29,652 --> 00:09:32,322
‫היה להוט לשלב את החיבה לסיפור סיפורים‬

151
00:09:32,405 --> 00:09:34,275
‫יחד עם טכנולוגיה חדשה.‬

152
00:09:37,702 --> 00:09:41,832
‫זה בישר על מה שעתיד להיות המחשב המודרני‬

153
00:09:42,123 --> 00:09:44,333
‫והוא נקרא טלטייפ.‬

154
00:09:44,709 --> 00:09:46,039
‫לא הייתה תצוגת וידאו.‬

155
00:09:46,377 --> 00:09:49,207
‫זה היה סליל נייר עליו אפשר להמשיך להדפיס‬

156
00:09:49,297 --> 00:09:52,047
‫את הפלט מכל אינטראקציה שלא תהיה.‬

157
00:09:53,134 --> 00:09:57,354
‫טלטייפים שימשו לדברים משעממים‬
‫כמו עיבוד נתונים,‬

158
00:09:58,097 --> 00:10:00,927
‫אבל היו אנשים שניסו ליצור בעזרתם משחקים‬

159
00:10:01,017 --> 00:10:03,307
‫וריצ'רד רצה לתת לזה הזדמנות.‬

160
00:10:05,021 --> 00:10:08,111
‫בתיכון בו למדתי היו שני טלטייפים‬

161
00:10:08,190 --> 00:10:10,990
‫ולא היה שום שיעור בכל בית הספר שהשתמש בו.‬

162
00:10:11,277 --> 00:10:12,987
‫לא היה מורה שידע להשתמש בו.‬

163
00:10:13,571 --> 00:10:17,741
‫אז שכנעתי את בית הספר‬
‫לתת לי את הכיתה הזו לעצמי‬

164
00:10:17,825 --> 00:10:19,445
‫לתקופה שלמה בכל יום.‬

165
00:10:22,163 --> 00:10:25,003
‫מספר האפשרויות היה מוגבל למדי.‬

166
00:10:25,791 --> 00:10:29,461
‫כוכביות כקירות, רווחים כמסדרונות,‬
‫סימני דולר כאוצרות,‬

167
00:10:29,545 --> 00:10:31,455
‫אות A גדולה כנמלה ענקית.‬

168
00:10:32,715 --> 00:10:36,505
‫אפשר לנוע לכיוון צפון, דרום, מזרח או מערב‬
‫או אולי להרים את האוצר.‬

169
00:10:36,844 --> 00:10:37,684
‫אבל זה הכול.‬

170
00:10:38,012 --> 00:10:41,182
‫ואז בכל פעם שהיית עושה מהלך,‬
‫היית צריך לחכות עשר שניות‬

171
00:10:41,265 --> 00:10:44,265
‫כדי לראות איך המפלצות זזו ומה מיקומך.‬

172
00:10:46,187 --> 00:10:47,017
‫אבל זה עבד.‬

173
00:10:47,563 --> 00:10:49,023
‫המחשב יכול לעשות את זה.‬

174
00:10:49,899 --> 00:10:52,989
‫הוא יכול ליצור חוויה,‬
‫שבמקום להיות אמן המשחק,‬

175
00:10:53,069 --> 00:10:55,149
‫אני יכול להשתתף בעצמי.‬

176
00:11:04,872 --> 00:11:06,172
‫התחלתי לשבת ולחשוב,‬

177
00:11:06,248 --> 00:11:09,498
‫"וואו, אני אכתוב משחק פנטזיה,‬
‫כמו שאני נהנה לשחק."‬

178
00:11:11,921 --> 00:11:15,761
‫הייתי יוצר מחברות לכל משחק‬
‫בזמן שכתבתי אותו.‬

179
00:11:17,259 --> 00:11:18,799
‫זה היה רעיון נהדר,‬

180
00:11:19,261 --> 00:11:22,811
‫אבל בחייכם, באמת כיף להביס את האות A?‬

181
00:11:23,641 --> 00:11:26,731
‫אם מחשב כלשהו עמד להיות‬
‫מכונת משחקים רצינית‬

182
00:11:26,811 --> 00:11:28,651
‫למטרת הרפתקה חיצונית ופנטזיה,‬

183
00:11:29,271 --> 00:11:33,111
‫אז הוא היה צריך משהו מיוחד שאיש לא הבין…‬

184
00:11:33,984 --> 00:11:34,824
‫עדיין.‬

185
00:11:43,327 --> 00:11:45,707
‫לא היה לי מושג איך להתחיל לכתוב משחק.‬

186
00:11:47,248 --> 00:11:48,958
‫אבל חשבתי שצריך חתיכות נייר גדולות.‬

187
00:11:50,876 --> 00:11:53,046
‫ואני זוכרת שישבתי, עם עט ביד.‬

188
00:11:53,421 --> 00:11:54,841
‫מעולם לא עשיתי זאת קודם.‬

189
00:11:56,424 --> 00:11:57,804
‫אז מה אכתוב?‬

190
00:11:57,883 --> 00:11:59,433
‫מה זה? מה אני עושה?‬

191
00:12:00,386 --> 00:12:02,556
‫והמחשבה הראשונה שעלתה בראשי הייתה,‬

192
00:12:02,638 --> 00:12:04,058
‫"אילו משחקים שיחקתי?"‬

193
00:12:05,057 --> 00:12:06,887
‫חשבתי על המשחק "הרמז".‬

194
00:12:07,601 --> 00:12:09,601
‫אבל חייב להיות גם סיפור.‬

195
00:12:09,687 --> 00:12:11,647
‫זה לא יכול להיות סתם משחק לוח.‬

196
00:12:16,402 --> 00:12:21,122
‫התחלתי בערך לפתח את הרעיון‬
‫של יצירת העולם הזה, אותו ניתן לחקור‬

197
00:12:21,198 --> 00:12:22,278
‫בעזרת תרשים זרימה.‬

198
00:12:26,245 --> 00:12:28,825
‫דברים שצריך לעשות, דברים שנתקלים בהם.‬

199
00:12:29,457 --> 00:12:32,287
‫דמויות שמופיעות, וחלקן טובות, חלקן רעות.‬

200
00:12:33,586 --> 00:12:38,916
‫צריך לפתוח את העולם כדי להרגיש שאתה שם.‬

201
00:12:40,092 --> 00:12:44,972
‫עושים זאת על ידי כך שמאפשרים לאנשים‬
‫להחליט לאן ללכת.‬

202
00:12:45,931 --> 00:12:49,771
‫ציירתי אותו.‬
‫ולאט לאט התחלתי גם לבנות אותו,‬

203
00:12:50,227 --> 00:12:53,977
‫וראיתי אותו מתפתח,‬
‫ויכולתי להוסיף עוד דברים.‬

204
00:12:54,648 --> 00:12:55,858
‫מכשולים,‬

205
00:12:56,567 --> 00:12:57,987
‫מעברים סודיים,‬

206
00:12:58,068 --> 00:13:01,488
‫דלתות נסתרות ורציחות.‬

207
00:13:06,035 --> 00:13:07,745
‫כשכתבתי את המשחק שלי,‬

208
00:13:08,496 --> 00:13:11,166
‫והוא היה על חתיכת נייר גדולה‬

209
00:13:11,791 --> 00:13:13,631
‫ואין לי לאן ללכת.‬

210
00:13:14,084 --> 00:13:15,964
‫כי אני לא יכולה לתכנת את זה.‬

211
00:13:16,295 --> 00:13:17,915
‫זה מסמך עיצובי.‬

212
00:13:18,547 --> 00:13:19,667
‫אני זקוקה למתכנת.‬

213
00:13:20,674 --> 00:13:21,594
‫אני זקוקה לקן.‬

214
00:13:23,844 --> 00:13:27,064
‫ובינתיים, בזמן שאני עושה את זה,‬

215
00:13:28,015 --> 00:13:30,385
‫לקן עלה רעיון להקים חברה.‬

216
00:13:31,685 --> 00:13:33,845
‫רציתי לבנות חברה שתהיה‬

217
00:13:34,355 --> 00:13:36,225
‫בסגנון הרקע של מיקרוסופט.‬

218
00:13:36,690 --> 00:13:38,320
‫והיה קשה לעבוד על זה.‬

219
00:13:39,652 --> 00:13:41,402
‫אז הייתה לי מזימה קטנה.‬

220
00:13:41,487 --> 00:13:43,907
‫הזמנתי לנו מקום לארוחת ערב.‬

221
00:13:44,865 --> 00:13:46,655
‫קן תמיד אוהב לצאת לאכול.‬

222
00:13:46,742 --> 00:13:48,622
‫והוא הופתע לטובה‬

223
00:13:49,537 --> 00:13:51,867
‫ואני התנהגתי כאשת מכירות.‬

224
00:13:55,251 --> 00:13:57,631
‫היא דיברה בקול רם ואנשים בשולחנות אחרים‬

225
00:13:57,711 --> 00:13:59,631
‫הסתכלו עלינו כאילו אנחנו משוגעים.‬

226
00:14:01,757 --> 00:14:03,467
‫בהתחלה הוא היה קצת…‬

227
00:14:06,136 --> 00:14:09,676
‫כי היא דיברה על רצח ומי עומד למות‬

228
00:14:09,765 --> 00:14:11,135
‫ובאיזו דרך הם ימותו.‬

229
00:14:12,685 --> 00:14:14,935
‫זו הייתה שיחה די מוזרה.‬

230
00:14:16,605 --> 00:14:17,765
‫לבסוף, הוא אמר‬

231
00:14:19,149 --> 00:14:22,779
‫שכולם כבר יצרו סיפורים אינטראקטיביים‬

232
00:14:22,862 --> 00:14:24,152
‫או משחקי הרפתקאות.‬

233
00:14:25,322 --> 00:14:26,662
‫"את יודעת מה צריך לעשות?"‬

234
00:14:27,616 --> 00:14:28,526
‫שאלתי, "מה?"‬

235
00:14:29,535 --> 00:14:31,195
‫"צריך לכוון רחוק יותר.‬

236
00:14:31,787 --> 00:14:33,707
‫צריך להוסיף לזה גרפיקה."‬

237
00:14:34,790 --> 00:14:35,750
‫וחשבתי,‬

238
00:14:36,500 --> 00:14:39,040
‫"אלוהים אדירים.‬

239
00:14:39,795 --> 00:14:41,545
‫הוא יעשה את זה."‬

240
00:14:43,299 --> 00:14:45,129
‫הייתה רק בעיה אחת.‬

241
00:14:45,467 --> 00:14:48,297
‫מה שקן הציע מעולם לא נעשה.‬

242
00:14:49,471 --> 00:14:51,221
‫אני אוהב אתגר טכני טוב,‬

243
00:14:51,682 --> 00:14:54,732
‫ומאחר שמחשבים היו חדשים,‬
‫הכול היה חדש ומגניב.‬

244
00:14:55,603 --> 00:15:00,153
‫המשחקים היו אז בתקליטונים, ה-USB של פעם.‬

245
00:15:00,900 --> 00:15:04,240
‫אבל היה להם נפח אחסון של כ-360 ק"ב בלבד.‬

246
00:15:04,820 --> 00:15:07,410
‫זה רק כמה שניות של הזרמת שיר.‬

247
00:15:07,865 --> 00:15:08,985
‫בטח שלא תמונות.‬

248
00:15:09,074 --> 00:15:09,914
‫- שגיאה -‬

249
00:15:09,950 --> 00:15:11,700
‫בימינו זה יהיה קל, כלומר...‬

250
00:15:11,785 --> 00:15:13,695
‫אבל אז זה היה עולם אחר.‬

251
00:15:14,747 --> 00:15:18,077
‫אז במקום לעשות דיגיטציה לתמונות,‬

252
00:15:18,167 --> 00:15:21,877
‫חשבתי להשתמש בנקודות הקצה‬
‫של הקווים כגרפיקה.‬

253
00:15:24,298 --> 00:15:26,378
‫זה איפשר לי להכניס את כל התמונות,‬

254
00:15:26,467 --> 00:15:28,137
‫למעשה את כל המשחק לתקליטון אחד.‬

255
00:15:30,387 --> 00:15:35,387
‫"בית המסתורין" היה משחק המחשב הראשון‬
‫עם גרפיקה.‬

256
00:15:35,476 --> 00:15:38,056
‫זו הייתה קפיצת מדרגה ענקית‬
‫מבחינה טכנולוגית.‬

257
00:15:41,315 --> 00:15:42,855
‫התמונות היו פשוטות...‬

258
00:15:43,859 --> 00:15:44,689
‫ישירות,‬

259
00:15:45,110 --> 00:15:46,530
‫לא מיוחדות בכלל.‬

260
00:15:47,196 --> 00:15:49,566
‫אבל לראות את זה במחשב אישי‬

261
00:15:49,740 --> 00:15:51,120
‫היה כמו התגלות.‬

262
00:15:51,200 --> 00:15:53,580
‫זו התחלה של משהו גדול.‬

263
00:15:56,455 --> 00:16:01,335
‫עד להשקת "בית המסתורין",‬
‫רוב הגיימרים היו משחקים במכונות ארקייד‬

264
00:16:02,252 --> 00:16:03,382
‫או מול האטארי.‬

265
00:16:05,965 --> 00:16:09,585
‫עכשיו שחקן חדש נכנס לתחום.‬

266
00:16:10,970 --> 00:16:13,600
‫מחשב האפל שלי הוא המנהל שלי.‬

267
00:16:14,348 --> 00:16:18,598
‫יש יותר אנשים ביותר מקומות‬
‫שעושים יותר דברים‬

268
00:16:18,686 --> 00:16:22,606
‫עם מחשבי אפל‬
‫מאשר עם כל מחשב אישי אחר בעולם.‬

269
00:16:22,690 --> 00:16:25,570
‫מכונה שפעם עיבדה תמלילים‬

270
00:16:25,651 --> 00:16:28,861
‫וגיליונות אלקטרוניים פשוטים,‬
‫הפכה לפתע לשער‬

271
00:16:28,946 --> 00:16:31,236
‫לממלכה קסומה חדשה.‬

272
00:16:31,490 --> 00:16:35,700
‫מחשב ה"אפל 2" מכר‬
‫למעלה מחמש מיליון יחידות ברחבי העולם‬

273
00:16:35,786 --> 00:16:37,826
‫והכין את השטח למונח חדש...‬

274
00:16:38,205 --> 00:16:39,865
‫המחשב הכי אישי.‬

275
00:16:39,957 --> 00:16:41,247
‫המחשב הביתי.‬

276
00:16:42,459 --> 00:16:44,669
‫"אפל 2" פעל הרבה יותר מהר,‬

277
00:16:45,170 --> 00:16:47,090
‫הייתה לו תצוגת וידאו בזמן אמת,‬

278
00:16:47,798 --> 00:16:49,168
‫היו לו יתרונות עצומים.‬

279
00:16:50,134 --> 00:16:52,934
‫מיד הבנתי, במקום לעשות מפה מלמעלה למטה‬

280
00:16:53,012 --> 00:16:54,052
‫כמו בטלטייפ,‬

281
00:16:54,430 --> 00:16:57,930
‫יכולתי ליצור, באופן תיאורטי, ‬
‫מבט פרספקטיבי על העולם.‬

282
00:17:00,060 --> 00:17:03,110
‫למעשה פיניתי את הארון של חדר השינה שלי,‬

283
00:17:03,188 --> 00:17:06,728
‫כי רציתי לשבת במקום אפל,‬
‫במשך 24 שעות ביממה‬

284
00:17:06,817 --> 00:17:08,227
‫מול המסך הבוהק שלי.‬

285
00:17:08,527 --> 00:17:12,487
‫יום ולילה, להמשיך לפתח,‬
‫צעד אחר צעד, את המשחק הזה.‬

286
00:17:15,034 --> 00:17:18,794
‫כשסוף סוף המשחק הושלם,‬
‫ריצ'רד העניק לו את השם "אקלבת"‬

287
00:17:19,079 --> 00:17:23,039
‫והרוויח 150 אלף דולר בתמלוגים.‬

288
00:17:23,250 --> 00:17:26,000
‫לא רע בשביל עבודה של שישה שבועות בתיכון.‬

289
00:17:26,837 --> 00:17:28,757
‫אבל הוא עדיין לא היה מרוצה.‬

290
00:17:31,133 --> 00:17:35,433
‫"אקלבת" היה יישומון, צעצוע, ביטוי עצמי‬

291
00:17:35,763 --> 00:17:37,103
‫וכלי חקירה.‬

292
00:17:37,181 --> 00:17:39,141
‫כאילו, מה אוכל לעשות?‬
‫מה אפשרי?‬

293
00:17:39,641 --> 00:17:43,231
‫וב"אולטימה" לראשונה ניסיתי ליצור‬

294
00:17:43,812 --> 00:17:46,192
‫חוויה מלאה של משחק תפקידים במחשב.‬

295
00:17:46,690 --> 00:17:48,190
‫בואו נעצור פה לרגע‬

296
00:17:48,442 --> 00:17:50,612
‫ונתעמק בז'רגון משחקים מסוים.‬

297
00:17:51,153 --> 00:17:52,073
‫משחק תפקידים.‬

298
00:17:52,654 --> 00:17:55,874
‫ומי שתסביר על משחק התפקידים הממוחשב,‬
‫או בקצרה RPG,‬

299
00:17:55,949 --> 00:17:58,289
‫היא המפתחת הנודעת בקי היינמן.‬

300
00:17:58,535 --> 00:18:00,535
‫משחקי תפקידים ממוחשבים מושכים מאוד‬

301
00:18:00,621 --> 00:18:05,131
‫כי הם מאפשרים לך לשחק עם דמות פרי יצירתך.‬

302
00:18:05,209 --> 00:18:10,589
‫העניין הגדול ביותר במשחק הוא‬
‫שלא יוצרים בשבילך דמויות,‬

303
00:18:11,173 --> 00:18:12,343
‫אלא אתה זה שיוצר אותן.‬

304
00:18:12,925 --> 00:18:17,345
‫אתה משחק כמישהו שאתה רוצה להיות,‬

305
00:18:17,429 --> 00:18:20,269
‫טוב או רע,‬
‫כזה שאתה לא יכול להיות במציאות.‬

306
00:18:22,684 --> 00:18:26,814
‫לפני משחקי התפקידים הממוחשבים,‬
‫המשחקים הפופולריים ביותר עבדו לפי נוסחה.‬

307
00:18:27,439 --> 00:18:30,899
‫שחקנים שולטים בספינה בחלל,‬
‫מפוצצים אסטרואידים.‬

308
00:18:30,984 --> 00:18:33,404
‫ספינה בחלל שמפוצצת פולשים מהחלל.‬

309
00:18:34,363 --> 00:18:36,743
‫אין קשת סיפור. לא מגלים שום דבר חדש.‬

310
00:18:36,824 --> 00:18:39,874
‫פשוט יורים בדברים וגורמים להם להתפוצץ.‬

311
00:18:40,619 --> 00:18:42,959
‫אבל ריצ'רד רצה ליצור משהו אחר.‬

312
00:18:43,747 --> 00:18:45,827
‫המשחק החדש שלו "אולטימה" יצא‬

313
00:18:45,916 --> 00:18:48,706
‫והוא היה משחק‬
‫שמציע יותר מסתם פיצוצים ללא הבחנה.‬

314
00:18:52,673 --> 00:18:56,843
‫"אולטימה" היה משחק ייחודי מאוד בשנות ה-80,‬
‫ואחת הסיבות לכך‬

315
00:18:56,927 --> 00:19:00,597
‫היא שמתחילים ביצירת דמות.‬

316
00:19:00,681 --> 00:19:04,561
‫לדמות שלך יהיו תכונות,‬
‫כמו כוח, מיומנות וסיבולת.‬

317
00:19:04,643 --> 00:19:05,563
‫מה שזה לא יהיה.‬

318
00:19:07,229 --> 00:19:09,109
‫במשחק היו דמויות וסיפור.‬

319
00:19:09,189 --> 00:19:12,319
‫היו בו מקומות שבהם,‬
‫לאחר שיצאת לקרב ונלחמת,‬

320
00:19:12,401 --> 00:19:16,241
‫יכולת לחזור לעיר או לעיירה,‬
‫ולחדש את האספקה שלך,‬

321
00:19:16,321 --> 00:19:18,201
‫לנוח, להחלים, דברים כאלה.‬

322
00:19:18,532 --> 00:19:23,502
‫אז ראיתי בזה עולם פנטזיה חי ונושם‬

323
00:19:23,579 --> 00:19:24,829
‫בו ניתן לשחק כשחקנים.‬

324
00:19:25,372 --> 00:19:29,002
‫בתחום שתמיד הקצה לשחקנים דמות משחק,‬

325
00:19:29,501 --> 00:19:32,421
‫משחק כמו "אולטימה" איפשר לבנות דמות משחק.‬

326
00:19:32,504 --> 00:19:36,634
‫הוא יצר עולם פתוח שבו אפשר להעז ולצאת‬

327
00:19:36,717 --> 00:19:37,967
‫למסעות אדירים‬

328
00:19:38,051 --> 00:19:41,971
‫ולהצטייד בכלי נשק ושריון שונים‬
‫שיעזרו לך בהרפתקה.‬

329
00:19:43,682 --> 00:19:44,602
‫עם "אולטימה"‬

330
00:19:45,392 --> 00:19:48,852
‫בצורה מאוד אמיתית, סוף סוף התחלתי להפגין,‬

331
00:19:49,021 --> 00:19:53,031
‫במעט, את שורשי אומנות המשחק.‬

332
00:19:55,277 --> 00:19:57,317
‫אתם עכשיו מעורבים בעלילה‬

333
00:19:57,404 --> 00:20:01,034
‫שבה אני פרסתי את היסודות שלה,‬

334
00:20:01,116 --> 00:20:03,536
‫אבל אתם, השחקנים,‬
‫ממלאים חלק גדול מהפרטים.‬

335
00:20:10,334 --> 00:20:14,674
‫למען האמת,‬
‫המשחק לא הזדקן בחינניות.‬

336
00:20:15,422 --> 00:20:16,802
‫אבל בלי הדבר זה...‬

337
00:20:17,633 --> 00:20:19,593
‫לא היו דברים כאלה.‬

338
00:20:28,060 --> 00:20:32,020
‫בתוך זמן קצר, יוצרים כמו ריצ'רד ורוברטה‬

339
00:20:32,105 --> 00:20:35,395
‫הפכו משחקי מחשב עם טקסט פשוט על המסך,‬

340
00:20:35,484 --> 00:20:38,494
‫לגרפיקה גולמית ליצירת דמויות.‬

341
00:20:39,363 --> 00:20:40,573
‫הז'אנר התפתח,‬

342
00:20:41,031 --> 00:20:44,411
‫וניסה לשכלל את עצמו‬
‫בתוך מגבלות הטכנולוגיה,‬

343
00:20:44,493 --> 00:20:47,373
‫ולהתבסס על כל חידוש.‬

344
00:20:47,955 --> 00:20:51,245
‫והפריצה הגדולה הבאה מגיעה מיפן.‬

345
00:20:51,333 --> 00:20:52,253
‫לא בזכות מקלדת,‬

346
00:20:53,502 --> 00:20:55,632
‫אלא בזכות קצה המכחול.‬

347
00:20:59,675 --> 00:21:01,005
‫אני תמיד מדמיין דברים.‬

348
00:21:03,428 --> 00:21:05,638
‫אני מרגיש שתמיד אני שקוע עמוק בדמיון.‬

349
00:21:05,973 --> 00:21:07,813
‫אני מרגיש שאני בממלכה...‬

350
00:21:07,891 --> 00:21:08,891
‫- יושיטאקה אמאנו -‬

351
00:21:09,893 --> 00:21:10,853
‫ולא במציאות.‬

352
00:21:11,728 --> 00:21:15,938
‫יושיטאקה אמאנו הוא אמן‬
‫הידוע בדמויות הייחודיות שלו.‬

353
00:21:17,150 --> 00:21:18,400
‫בתחילת דרכו,‬

354
00:21:18,485 --> 00:21:21,105
‫הוא החייה אותן בסדרת אנימה פופולרית‬

355
00:21:21,196 --> 00:21:22,856
‫ומאנגה מאוירת.‬

356
00:21:25,033 --> 00:21:28,913
‫אבל הסגנון שלו התפתח‬
‫מעבר למראה האנימה החמוד עם העיניים התמימות‬

357
00:21:30,038 --> 00:21:32,918
‫והפך למשהו שלא מהעולם הזה.‬

358
00:21:39,381 --> 00:21:43,891
‫חשבתי שיהיה מעניין לצייר עולם פנטזיה.‬

359
00:21:46,471 --> 00:21:49,811
‫אני חושב שעדיף ליצור דמויות חדשות‬

360
00:21:50,142 --> 00:21:51,982
‫שמבוססות לחלוטין על הדמיון שלך.‬

361
00:21:52,602 --> 00:21:54,652
‫אחרי שמתחילים, באמת אין לזה סוף.‬

362
00:21:58,775 --> 00:22:02,195
‫אני חושב על כל דמות בפני עצמה.‬

363
00:22:05,532 --> 00:22:07,952
‫אוסיף דברים‬
‫אם צריך משהו יותר ראוותני בתמונה. ‬

364
00:22:08,660 --> 00:22:10,750
‫הייתי מצייר חיה קטנה נוספת.‬

365
00:22:10,829 --> 00:22:16,379
‫אתה רוצה שהתכונות המגדירות שלהן יבלטו.‬

366
00:22:21,548 --> 00:22:24,758
‫השלב הבא הוא להפיח בהן חיים, כפי שאומרים.‬

367
00:22:30,349 --> 00:22:35,439
‫בשנת 1987, אמאנו יעמוד בפני אתגר‬
‫של מדיום חדש לגמרי:‬

368
00:22:36,271 --> 00:22:37,311
‫משחקי וידאו.‬

369
00:22:38,648 --> 00:22:42,938
‫אנשים לא ממש הבינו מה משחקי וידאו מציעים.‬

370
00:22:43,362 --> 00:22:45,572
‫הייתה נישה של תחושה זרה.‬

371
00:22:46,782 --> 00:22:49,372
‫בזמנו, תהליך עיצוב המשחקים‬

372
00:22:49,451 --> 00:22:51,751
‫לא ממש נחשב כאומנות גבוהה.‬

373
00:22:52,454 --> 00:22:55,794
‫אבל פרויקט חדש בפיתוח‬
‫עורר את העניין של אמאנו.‬

374
00:22:56,249 --> 00:23:00,419
‫"פיינל פנטזי" היה משחק הווידאו הראשון‬
‫שעבדתי עליו.‬

375
00:23:00,504 --> 00:23:02,134
‫זהו עולם דמיוני,‬

376
00:23:02,964 --> 00:23:05,844
‫אז היה צורך ליצור מרכיבים ויזואליים‬
‫על בסיס הדמיון.‬

377
00:23:07,469 --> 00:23:09,259
‫החברה שמאחורי "פיינל פנטזי"‬

378
00:23:09,346 --> 00:23:12,926
‫רצתה להכין משחק תפקידים ממוחשב‬
‫בהשראת "אולטימה",‬

379
00:23:14,059 --> 00:23:17,649
‫אבל הם היו צריכים מגע של אמן‬
‫כדי להבליט אותו.‬

380
00:23:18,397 --> 00:23:19,977
‫בשלב הזה נכנס אמאנו.‬

381
00:23:20,065 --> 00:23:22,105
‫והתפקיד שלי היה ליצור דמויות.‬

382
00:23:23,485 --> 00:23:26,065
‫רצינו ליצור עולם חדש לגמרי,‬

383
00:23:27,239 --> 00:23:30,579
‫עם דמויות שלא קיימות במציאות.‬

384
00:23:37,249 --> 00:23:38,789
‫היו גיבורים ומפלצות,‬

385
00:23:41,586 --> 00:23:43,876
‫רשעים אפלים וארצות רחוקות,‬

386
00:23:44,840 --> 00:23:47,050
‫פלאות והרפתקאות מבטיחות,‬

387
00:23:47,884 --> 00:23:50,684
‫אבל היה צריך לכווץ הכול.‬

388
00:23:52,055 --> 00:23:56,385
‫העבודה שלי מסתיימת‬
‫ברגע שציירתי את הדמות על הנייר.‬

389
00:23:57,102 --> 00:23:59,812
‫ואז אני מעביר את השרביט למישהו אחר.‬

390
00:23:59,896 --> 00:24:06,606
‫מישהו אחר מכניס את הדמויות למשחק.‬

391
00:24:08,155 --> 00:24:12,195
‫בסופו של דבר,‬
‫הציורים הפנטסטיים של אמאנו נראו...‬

392
00:24:13,660 --> 00:24:14,490
‫כך.‬

393
00:24:17,164 --> 00:24:19,714
‫גם אם הפרופורציות קטנות ורחבות,‬

394
00:24:20,333 --> 00:24:21,923
‫חשבתי שהדמויות חמודות.‬

395
00:24:22,002 --> 00:24:23,962
‫כל דבר נראה חמוד ככה.‬

396
00:24:24,463 --> 00:24:26,553
‫בהתחלה, זה היה בסדר.‬

397
00:24:27,257 --> 00:24:31,387
‫שחקנים יכולים להסתכל על דמות רחבה,‬
‫ובעזרת הדמיון שלהם, ‬

398
00:24:31,470 --> 00:24:33,810
‫לזכור את יצירות המופת של אמאנו.‬

399
00:24:34,848 --> 00:24:38,638
‫היצורים והדמויות האלה הם שהעניקו‬
‫ל"פיינל פנטזי" המקורי‬

400
00:24:38,727 --> 00:24:40,687
‫את אריכות החיים המדהימה שלו.‬

401
00:24:44,024 --> 00:24:49,704
‫עכשיו, יש עשרות משחקי המשך,‬
‫משחקי הקדם ומשחקי ספין-אוף של המשחק.‬

402
00:24:51,781 --> 00:24:54,701
‫במקרה של משחק כמו "פיינל פנטזי",‬

403
00:24:56,244 --> 00:24:59,624
‫הדמויות מתפתחות עם כל משחק חדש שיוצא.‬

404
00:25:03,251 --> 00:25:05,381
‫הן מקבלות חיים משל עצמן.‬

405
00:25:06,046 --> 00:25:09,416
‫הן אולי מקבלות חיים משל עצמן,‬
‫אבל עם כל גרסה חדשה של המשחק,‬

406
00:25:09,883 --> 00:25:13,223
‫הדמויות נראות יותר ויותר‬
‫כמו המקור של אמאנו.‬

407
00:25:15,847 --> 00:25:20,437
‫נהיה קל יותר לאבד את עצמך בעולם המשחק.‬

408
00:25:20,685 --> 00:25:23,855
‫לחוש אהדה לדמות כשדברים השתבשו,‬

409
00:25:24,689 --> 00:25:28,779
‫ולחוש מתח ופחד‬
‫כשמתמודדים מול בוס אחרון מאתגר.‬

410
00:25:31,530 --> 00:25:32,950
‫או במקרים מסוימים,‬

411
00:25:33,031 --> 00:25:36,121
‫ההתלהבות של חשיפת אוצר אבוד.‬

412
00:25:41,373 --> 00:25:43,173
‫תמיד אהבתי לחפש דברים.‬

413
00:25:44,459 --> 00:25:47,169
‫כשהייתי ילד, הלכתי לבתי קברות,‬

414
00:25:47,254 --> 00:25:51,344
‫הלכתי למבנים ישנים ונטושים‬
‫ומצאתי אוצרות.‬

415
00:25:52,842 --> 00:25:56,972
‫כמו דמות ממשחק תפקידים ממוחשב,‬
‫ריאן בסט נמצא במשימה.‬

416
00:25:58,390 --> 00:26:01,480
‫אבל המסע שלו מתרחש בעולם האמיתי.‬

417
00:26:02,227 --> 00:26:05,607
‫הכול התחיל לפני 40 שנה,‬
‫כשהוא לימד את עצמו לקודד‬

418
00:26:05,689 --> 00:26:07,769
‫וליצור משחק תפקידים ממוחשב.‬

419
00:26:09,693 --> 00:26:11,903
‫אבל מאז המשחק נעלם.‬

420
00:26:14,364 --> 00:26:18,624
‫חיפשתי בכל הכוננים הקשיחים שלי‬
‫מכל מקור שהכרתי.‬

421
00:26:19,786 --> 00:26:22,576
‫המשחק אבוד לעד בשלב הזה‬

422
00:26:23,290 --> 00:26:25,330
‫ואני חושש שלא יראו אותו שוב לעולם.‬

423
00:26:26,543 --> 00:26:29,003
‫המשחק של ריאן לא הצליח מבחינה מסחרית.‬

424
00:26:29,296 --> 00:26:32,376
‫למעשה, כנראה שרוב האנשים‬
‫מעולם לא שמעו עליו,‬

425
00:26:32,465 --> 00:26:33,625
‫ובטח שלא שיחקו בו.‬

426
00:26:34,509 --> 00:26:37,509
‫אבל עבור מי שכן,‬
‫משחק התפקידים הממוחשב היווה פורקן‬

427
00:26:37,929 --> 00:26:40,519
‫גם לריאן וגם לאלה שחברים בקהילה שלו.‬

428
00:26:48,023 --> 00:26:51,193
‫עברתי לסן פרנסיסקו בערך בשנת 1988,‬

429
00:26:52,569 --> 00:26:57,909
‫ורציתי להתקרב יותר למרכז ההומואים והלסביות‬
‫בסן פרנסיסקו שהיה ממש גדול.‬

430
00:27:00,118 --> 00:27:02,998
‫היית רואה גברים אוחזים ידיים ברחוב‬

431
00:27:03,788 --> 00:27:05,328
‫ונשים שעושות את אותו הדבר.‬

432
00:27:06,541 --> 00:27:07,671
‫הייתה תחושה משחררת.‬

433
00:27:09,461 --> 00:27:11,711
‫אבל זה היה במהלך משבר האיידס.‬

434
00:27:12,005 --> 00:27:14,085
‫וכך צפו בהומואים גוססים.‬

435
00:27:14,174 --> 00:27:15,884
‫- סרטן ההומואים -‬

436
00:27:16,134 --> 00:27:18,014
‫זה היה בסוף שנות ה-80‬

437
00:27:18,094 --> 00:27:20,014
‫וריאן התבונן בחוסר אונים‬

438
00:27:20,096 --> 00:27:23,176
‫בזמן שממשלת ארה"ב לא הצליחה לפעול במשבר.‬

439
00:27:23,266 --> 00:27:27,096
‫אני חושב שבחלק נכבד ממערכת החינוך‬
‫חסרה התייחסות למניעה.‬

440
00:27:27,562 --> 00:27:29,772
‫וחלק האשימו את הקורבנות.‬

441
00:27:30,523 --> 00:27:33,653
‫השמרנים הימניים ממש התבייתו על זה‬

442
00:27:33,735 --> 00:27:37,855
‫ואמרו שזו נקמת האל על היותך הומו.‬

443
00:27:38,865 --> 00:27:41,235
‫בזמנו, המון מטיפים הופיעו בטלוויזיה‬

444
00:27:41,326 --> 00:27:43,616
‫מלאים בשנאה כלפי הקהילה ההומו-לסבית.‬

445
00:27:43,703 --> 00:27:48,963
‫ההומואים נותנים את דמם‬
‫בידיעה שזה מזהם אנשים‬

446
00:27:49,167 --> 00:27:51,497
‫ועבורי, זה מעשה חסר אחריות ולא מוסרי.‬

447
00:27:53,046 --> 00:27:57,466
‫פט ביוקנן, היה האויב מספר אחת‬
‫של קהילת ההומואים והלסביות,‬

448
00:27:57,550 --> 00:27:59,300
‫רק בגלל כל השנאה שהוא הפיץ.‬

449
00:27:59,386 --> 00:28:02,386
‫ההומוסקסואלים הכריזו מלחמה על הטבע האנושי‬

450
00:28:03,056 --> 00:28:07,186
‫או הכריזו מלחמה על הטבע האנושי‬
‫שגובה תגמול נורא.‬

451
00:28:08,228 --> 00:28:11,558
‫ואם יש משהו טוב שיצא מכל השנאה הזו...‬

452
00:28:11,648 --> 00:28:12,478
‫- איידס-גייט -‬

453
00:28:12,565 --> 00:28:16,065
‫זו תרומתה לאיחוד ולמאבק של שאר הקהילה.‬

454
00:28:17,737 --> 00:28:19,487
‫היו לנו קבוצות שהפגינו.‬

455
00:28:21,074 --> 00:28:24,414
‫באמת חשבתי לנסות לעשות משהו אחר‬

456
00:28:24,494 --> 00:28:27,164
‫כדי לתת לי אפשרות להגשמה עצמית.‬

457
00:28:27,789 --> 00:28:30,879
‫החלטתי ליצור פרודיה‬
‫של משחק תפקידים להומואים ולסביות.‬

458
00:28:35,714 --> 00:28:38,634
‫מבחינת ריאן, הקידוד היה צורת המחאה שלו.‬

459
00:28:39,676 --> 00:28:42,096
‫הוא קרא למשחק "גיי-בלייד".‬

460
00:28:42,971 --> 00:28:44,471
‫וואו.‬

461
00:28:46,141 --> 00:28:51,101
‫המפלצות במבוך היו למשל‬
‫מטיפים עם שקיות של כסף,‬

462
00:28:51,187 --> 00:28:52,057
‫"רד נקס",‬

463
00:28:52,689 --> 00:28:53,689
‫סרטנים ענקיים.‬

464
00:28:54,399 --> 00:28:59,449
‫בעיקרון האנשים והיצורים שבמוחי הציקו לי.‬

465
00:29:00,071 --> 00:29:02,571
‫כי כן, זה נכון.‬
‫היו לי כינים פעם בתיכון.‬

466
00:29:03,533 --> 00:29:05,623
‫ולכן סרטנים נכנסו למשחק.‬

467
00:29:07,495 --> 00:29:08,575
‫אבל סרטנים ענקיים.‬

468
00:29:08,830 --> 00:29:11,250
‫כלי נשק הפכו לציפורניים מלאכותיות.‬

469
00:29:12,083 --> 00:29:13,633
‫עד הסצנה האחרונה‬

470
00:29:14,586 --> 00:29:17,046
‫שבה ממש קשה לנצח את…‬

471
00:29:17,630 --> 00:29:18,470
‫פט ביוקנן.‬

472
00:29:21,509 --> 00:29:24,849
‫זה היה קורע מצחוק. זה היה מטורף ומצחיק.‬

473
00:29:26,389 --> 00:29:29,639
‫וכשסיימתי עם המשחק,‬
‫זה היה כמו טיפול בשבילי.‬

474
00:29:31,019 --> 00:29:34,729
‫חלק גדול מהכעס שנשאתי איתי במשך שנים נעלם.‬

475
00:29:35,231 --> 00:29:38,491
‫וזה היה משחרר מאוד.‬

476
00:29:39,027 --> 00:29:42,567
‫"גיי-בלייד" היה משחק ענק,‬
‫עלבון נהדר לרשויות,‬

477
00:29:43,239 --> 00:29:44,239
‫קתרזיס.‬

478
00:29:44,532 --> 00:29:49,332
‫הוא הסווה נושאים חברתיים ומוסר‬
‫בתחפושת של משחק פנטזיה.‬

479
00:29:50,872 --> 00:29:54,832
‫משחקי התפקידים אפשרו לשחקנים‬
‫להיות הכי אלטרואיסטים שאפשר,‬

480
00:29:55,710 --> 00:29:59,010
‫אבל הם גם אפשרו לשדים פנימיים לברוח.‬

481
00:30:03,134 --> 00:30:04,804
‫בזמן שיצרתי את המשחקים האלה,‬

482
00:30:05,136 --> 00:30:09,926
‫הנחתי ותכננתי שאתה הגיבור הגדול,‬

483
00:30:10,058 --> 00:30:12,938
‫זה שבא להציל את העולם מהרוע הגדול.‬

484
00:30:15,146 --> 00:30:16,396
‫אבל כשהייתי צופה‬

485
00:30:16,481 --> 00:30:18,691
‫במה שאנשים עושים במהלך המשחק,‬

486
00:30:19,442 --> 00:30:21,402
‫הם היו הכול מלבד גיבורים.‬

487
00:30:25,740 --> 00:30:29,540
‫הדרך המוצלחת ביותר בכל המשחקים‬
‫הייתה לא להיות האדם המוסרי,‬

488
00:30:29,786 --> 00:30:31,956
‫אלא לגנוב מכל החנויות,‬

489
00:30:33,289 --> 00:30:35,079
‫להרוג את כל הדמויות‬

490
00:30:36,125 --> 00:30:39,625
‫ולמעשה להיות מוטה באופן מוסרי במקרה הטוב‬

491
00:30:39,712 --> 00:30:41,132
‫כדי להביס את הרשע הגדול.‬

492
00:30:41,339 --> 00:30:44,679
‫אבל לאורך הדרך, היית אדם די רע בעצמך.‬

493
00:30:45,093 --> 00:30:47,973
‫וזה היה הלם אמיתי בשבילי.‬

494
00:30:49,264 --> 00:30:53,314
‫הייתי מבועת במידה מסוימת‬
‫שאני זה שיצרתי חבורת נבלים‬

495
00:30:53,393 --> 00:30:57,773
‫שלא שיחקו לפי הפנטזיה החסודה והטובה‬

496
00:30:57,856 --> 00:30:59,436
‫שדמיינתי שהם משחקים.‬

497
00:31:00,650 --> 00:31:02,490
‫אז החלטתי לתקן את זה.‬

498
00:31:09,158 --> 00:31:14,578
‫"אולטימה 4" היה סטייה קיצונית‬
‫באופן המחשבה שלי על משחקים,‬

499
00:31:14,664 --> 00:31:16,214
‫בכנות מהיסוד.‬

500
00:31:17,959 --> 00:31:20,419
‫רציתי לכתוב את המשחק הזה שאומר,‬

501
00:31:20,503 --> 00:31:23,883
‫עליך להיות אדם מוסרי‬
‫או שלא תוכל לנצח במשחק.‬

502
00:31:24,674 --> 00:31:26,304
‫ולא רק שעליך להיות אדם מוסרי,‬

503
00:31:26,384 --> 00:31:29,474
‫חשוב שהוא יהיה אתה.‬
‫לא האלטר אגו שלך.‬

504
00:31:29,554 --> 00:31:31,764
‫אם אני אשפוט אותך בחומרה,‬

505
00:31:31,848 --> 00:31:33,518
‫על סמך החלטתך לגנוב מהחנות,‬

506
00:31:34,309 --> 00:31:36,939
‫אני רוצה שתרגיש כאילו גנבת מהחנות‬
‫באופן אישי.‬

507
00:31:37,520 --> 00:31:39,230
‫למעשה, ריצ'רד מדבר על האפשרות‬

508
00:31:39,314 --> 00:31:42,534
‫להעניק לשחקן מצפון במשחק.‬

509
00:31:42,942 --> 00:31:46,862
‫וההשראה המוסרית הזו הגיעה ממקום לא סביר.‬

510
00:31:49,032 --> 00:31:50,072
‫לא, לא משם.‬

511
00:31:51,618 --> 00:31:53,288
‫לא, גם לא משם.‬

512
00:31:54,412 --> 00:31:55,622
‫כן, מכאן.‬

513
00:31:56,039 --> 00:31:57,459
‫הו, מכאן.‬

514
00:31:58,082 --> 00:31:59,582
‫מהספרייה.‬

515
00:32:05,256 --> 00:32:06,466
‫במחקרי,‬

516
00:32:06,549 --> 00:32:09,139
‫נתקלתי במילה מעניינת.‬

517
00:32:09,218 --> 00:32:11,178
‫והמילה הזו הייתה "אווטאר".‬

518
00:32:11,554 --> 00:32:13,934
‫אם מסתכלים באנציקלופדיה במילה "אווטאר",‬

519
00:32:14,015 --> 00:32:18,895
‫זו ההתגלמות האלוהית של כדור הארץ באדם.‬

520
00:32:20,813 --> 00:32:22,443
‫וחשבתי, "זה מושלם."‬

521
00:32:22,774 --> 00:32:26,034
‫היא מובילה אותך,‬
‫אולי חנון מחשבים רזה מכדור הארץ,‬

522
00:32:26,402 --> 00:32:29,362
‫שמגיע לעולם הקסום שלי של "בריטניה",‬

523
00:32:29,447 --> 00:32:33,487
‫עכשיו בתור הרפתקן חובבן, שאולי שאפת להיות.‬

524
00:32:33,576 --> 00:32:36,866
‫אבל זה עדיין אתה. זה ה"אווטאר" שלך.‬

525
00:32:36,955 --> 00:32:40,375
‫ובצורה הזו, אתה אחראי כעת למעשים‬

526
00:32:40,458 --> 00:32:42,498
‫והפעולות של הדמות שלך.‬

527
00:32:43,044 --> 00:32:45,344
‫עם "אולטימה 4", "מסע האווטאר",‬

528
00:32:45,421 --> 00:32:46,761
‫ריצ'רד גילה דרך‬

529
00:32:46,839 --> 00:32:51,509
‫שמאפשרת לשחקנים להביא את תחושת הצדק והרע‬
‫מהעולם האמיתי‬

530
00:32:51,594 --> 00:32:52,974
‫אל תוך עולם המשחקים.‬

531
00:32:53,054 --> 00:32:54,264
‫אם תגנוב מחנות,‬

532
00:32:54,472 --> 00:32:57,232
‫לא תוכל לקנות את החרב קוטלת השדים‬

533
00:32:57,308 --> 00:32:59,098
‫שכל כך חשובה בהמשך.‬

534
00:32:59,352 --> 00:33:00,772
‫אתה הורג ללא הבחנה?‬

535
00:33:01,354 --> 00:33:05,194
‫אף אחד לא יעזור לך במסע‬
‫ולא תוכל לנצח את המשחק.‬

536
00:33:07,527 --> 00:33:10,907
‫קוד ההתנהגות של המשחק היה פרימיטיבי‬

537
00:33:10,989 --> 00:33:14,489
‫אבל עדיין בעל השפעה עצומה‬
‫על משחקי העולם הפתוח כיום.‬

538
00:33:15,493 --> 00:33:18,873
‫במשחקים כמו "עמודי הנצח" ו"סקיירים",‬

539
00:33:18,955 --> 00:33:23,915
‫ההתנהגות שמביאים למשחק‬
‫משפיעה על התפתחות החוויה.‬

540
00:33:25,545 --> 00:33:29,465
‫אני באמת חושב שאני מנסה לומר,‬
‫"איך אהפוך את 'אולטימה 4' למשחק חשוב?"‬

541
00:33:29,549 --> 00:33:33,429
‫לא רק מקום לבלות קצת זמן בהנאה,‬

542
00:33:33,511 --> 00:33:38,561
‫אלא איך אוכל ליצור משהו שרלוונטי לשחקן?‬

543
00:33:45,231 --> 00:33:49,571
‫"גיי-בלייד" היה משחק התפקידים הראשון‬

544
00:33:49,652 --> 00:33:52,492
‫שהתמקד בקהילת הלהט"ב.‬

545
00:33:52,572 --> 00:33:55,662
‫- גיי-בלייד -‬

546
00:33:55,742 --> 00:33:57,332
‫משחקי המחשב בזרם המרכזי,‬

547
00:33:57,869 --> 00:34:00,409
‫אם יש להם דמויות הומוסקסואליות ולסביות,‬

548
00:34:00,997 --> 00:34:03,247
‫תמיד יש להן תפקיד קטן.‬

549
00:34:04,500 --> 00:34:07,550
‫זה די מייצג את האופן שבו המעיטו בערכנו.‬

550
00:34:08,212 --> 00:34:09,762
‫כאילו נזכרו בנו ברגע האחרון.‬

551
00:34:11,966 --> 00:34:14,386
‫קיבלתי מכתבים מאנשים,‬

552
00:34:15,303 --> 00:34:17,433
‫בזמנים של אומללות גדולה,‬

553
00:34:17,513 --> 00:34:21,733
‫הייתה להם קצת הקלה, הומור וצחוק‬
‫כאשר הם שיחקו ב"גיי-בלייד".‬

554
00:34:22,101 --> 00:34:24,311
‫וזה מדהים כמה אנשים‬

555
00:34:25,021 --> 00:34:26,061
‫רצו לשחק בו...‬

556
00:34:27,315 --> 00:34:28,685
‫ורצו עוד משחקים.‬

557
00:34:30,025 --> 00:34:32,695
‫ואז קרה דבר מטורף לגמרי.‬

558
00:34:34,362 --> 00:34:36,362
‫פט ביוקנן שמע על "גיי-בלייד",‬

559
00:34:36,449 --> 00:34:38,829
‫נכנס לאוטובוס הסיור הנשיאותי שלו,‬

560
00:34:39,702 --> 00:34:41,752
‫נסע ברחבי המדינה לסן פרנסיסקו,‬

561
00:34:42,538 --> 00:34:44,788
‫עצר ב"הקסטרו" כדי לקנות מזכרות,‬

562
00:34:45,708 --> 00:34:47,918
‫ואז הופיע בביתו של ריאן,‬

563
00:34:48,002 --> 00:34:52,382
‫גנב את המשחק, ובעודו עוזב אמר לריאן‬
‫"ותר על ההומוסקסואליות והצטרף לכנסייה".‬

564
00:34:52,715 --> 00:34:56,675
‫אבל למרבה הפלא,‬
‫המשחק גרם לפט ביוקנן להבין שהוא הומו!‬

565
00:34:57,762 --> 00:35:00,932
‫וכיום הוא גר בפריז עם בן זוגו, פרנסואה‬

566
00:35:01,015 --> 00:35:03,975
‫ושני כלבי הבישון פריזה שלהם, קוקו ושאנל.‬

567
00:35:05,269 --> 00:35:07,439
‫למען האמת, זה בכלל לא קרה.‬

568
00:35:08,022 --> 00:35:12,362
‫האמת על איך ריאן איבד את המשחק‬
‫היא הרבה פחות מעניינת.‬

569
00:35:17,782 --> 00:35:23,082
‫איבדתי את כל העותקים שלי של "גיי-בלייד"‬
‫במעבר מהונולולו לסן פרנסיסקו.‬

570
00:35:24,747 --> 00:35:28,837
‫חברת משלוחים מעולם לא הגיעה לאסוף‬
‫את הציוד מהדירה‬

571
00:35:28,918 --> 00:35:30,288
‫שממנה יצאתי‬

572
00:35:30,670 --> 00:35:33,380
‫ולא יכולתי לטוס חזרה להונולולו.‬

573
00:35:35,758 --> 00:35:40,218
‫הכול, עותקי המאסטר שלי,‬
‫ההתקן שלי, קוד המקור שלי,‬

574
00:35:40,638 --> 00:35:41,468
‫הכול נעלם.‬

575
00:35:42,348 --> 00:35:45,348
‫אז חיפשתי אותו מאז תקרית המשלוח,‬

576
00:35:45,768 --> 00:35:48,728
‫וזה היה לפני 15 שנה.‬

577
00:35:49,897 --> 00:35:55,317
‫אז אם הוא נמצא אי שם, יש לו חשיבות גדולה.‬
‫זה מאוד משמעותי עבורי.‬

578
00:35:58,656 --> 00:36:01,736
‫אבל לאחרונה קיבלתי עזרה עם החיפוש שלי.‬

579
00:36:03,619 --> 00:36:05,999
‫כרעם ביום בהיר, יצרה איתי קשר אישה,‬

580
00:36:06,497 --> 00:36:10,667
‫שבנתה ארכיון של משחקי מחשב‬

581
00:36:10,751 --> 00:36:13,251
‫עם דמויות הומוסקסואליות ולסביות.‬

582
00:36:13,880 --> 00:36:16,800
‫והיא הפיצה את השמועה‬
‫בכל הפורומים השונים האלה.‬

583
00:36:16,883 --> 00:36:22,853
‫ועברו רק ארבעה עד שישה חודשים,‬
‫אבל שמתי לב שאתרים, טוויטר,‬

584
00:36:22,930 --> 00:36:26,140
‫קבוצות חדשות שונות,‬
‫כולם מנסים לאתר את "גיי-בלייד".‬

585
00:36:26,851 --> 00:36:29,311
‫השמועה החלה להתפשט ברשתות החברתיות‬

586
00:36:29,395 --> 00:36:32,605
‫וקהילה מקוונת מחויבת הוקמה במטרה משותפת:‬

587
00:36:33,107 --> 00:36:35,687
‫למצוא את המשחק האבוד של ריאן.‬

588
00:36:36,903 --> 00:36:38,323
‫הייתי בשוק‬

589
00:36:38,487 --> 00:36:41,197
‫שכל האנשים האלה מנסים להשיג מידע.‬

590
00:36:42,283 --> 00:36:44,243
‫אני ממש מרגיש שהמשחק נמצא אי שם,‬

591
00:36:44,952 --> 00:36:46,042
‫הוא יימצא.‬

592
00:36:46,621 --> 00:36:48,961
‫- מבוכים ומלכות דראג -‬

593
00:36:49,040 --> 00:36:53,420
‫זרם התמיכה הזה מראה את הכוח‬
‫שיש למשחקי התפקידים על שחקנים‬

594
00:36:55,129 --> 00:36:56,759
‫ועד כמה התפתחו המשחקים‬

595
00:36:57,548 --> 00:37:02,088
‫מכוכביות כקירות, לקהילה מחוברת לחלוטין.‬

596
00:37:02,803 --> 00:37:04,313
‫אני חושב שלמשחקי תפקידים‬

597
00:37:04,388 --> 00:37:07,888
‫יש תפקיד חיובי מאוד בחברה.‬

598
00:37:10,978 --> 00:37:12,858
‫אלה אנשים מכל העולם‬

599
00:37:13,356 --> 00:37:15,856
‫שמכירים זה את זה דרך ה"אווטארים" שלהם‬

600
00:37:15,942 --> 00:37:20,822
‫ועכשיו הם מצאו סיבה‬
‫לחפש זה את זה בעולם האמיתי‬

601
00:37:20,905 --> 00:37:22,735
‫ולהעמיק את הקשרים האישיים האלה.‬

602
00:37:23,491 --> 00:37:27,201
‫אבל לפני שנסיים, צריך לסכם עוד משהו אחד.‬

603
00:37:27,286 --> 00:37:31,116
‫- איבדת את משחק הווידאו שלך "גיי-בלייד". -‬

604
00:37:31,207 --> 00:37:34,587
‫- פנה למעריצי משחקי תפקידים אחרים -‬

605
00:37:34,669 --> 00:37:36,459
‫- המדיה החברתית מגיבה בעוצמה! -‬

606
00:37:36,545 --> 00:37:41,255
‫- קיבלת אימייל מסתורי מזר. -‬

607
00:37:41,342 --> 00:37:42,762
‫- קרא את האימייל -‬

608
00:37:42,843 --> 00:37:45,183
‫- לחצת על פתיחת האימייל. כתוב שם... -‬

609
00:37:45,263 --> 00:37:50,103
‫- יש לי עותק של "גיי-בלייד"‬
‫ואשמח לשלוח לך אותו! -‬

610
00:37:52,270 --> 00:37:55,400
‫לפתע מתגלים ז'אנר וצורת משחק חדשים.‬

611
00:37:57,316 --> 00:38:00,316
‫לבחירה במה שעשית ואיך עשית,‬

612
00:38:00,403 --> 00:38:02,283
‫יכולות להיות השלכות.‬

613
00:38:05,241 --> 00:38:07,031
‫וככל שהטכנולוגיה השתפרה,‬

614
00:38:07,118 --> 00:38:10,248
‫כך גם המורכבות של הסיפורים שהם סיפרו.‬

615
00:38:12,206 --> 00:38:13,666
‫- מערכת הבידור של נינטנדו -‬

616
00:38:13,749 --> 00:38:17,129
‫אבל בקונסולות הביתיות התבשלה מלחמה.‬

617
00:38:17,878 --> 00:38:20,918
‫וחברה שהתקשתה להתמודד עם ענקיות הענף‬

618
00:38:21,632 --> 00:38:24,592
‫התחילה לפתח נשק סודי משלה,‬

619
00:38:24,677 --> 00:38:28,097
‫כזה שהיה מהיר מדי לעין בלתי מזוינת.‬

620
00:38:30,850 --> 00:38:31,680
‫סגה!‬

621
00:39:35,164 --> 00:39:38,584
‫תרגום כתוביות: דוד מלכה‬