1
00:01:26,380 --> 00:01:27,213
‫אמנדה?‬

2
00:01:28,880 --> 00:01:29,796
‫מה את עושה?‬

3
00:01:30,588 --> 00:01:32,588
‫לא הצלחתי להירדם.‬

4
00:01:32,588 --> 00:01:35,796
‫וכידוע לך, הייתה לנו כזו שנה נוראית,‬

5
00:01:35,796 --> 00:01:39,130
‫ונראה שאני רק עובדת,‬
‫יום אחר יום, בלי לשים לב.‬

6
00:01:39,130 --> 00:01:41,921
‫ואתה כל הזמן חרד לגבי העבודה שלך‬

7
00:01:41,921 --> 00:01:44,921
‫בגלל כל הקיצוצים. אז נכנסתי לאינטרנט הבוקר‬

8
00:01:44,921 --> 00:01:47,130
‫ושכרתי לנו בית יפהפה ליד החוף.‬

9
00:01:47,713 --> 00:01:50,838
‫וזאת הייתה ממש מציאה,‬
‫אפילו שזאת עדיין העונה.‬

10
00:01:50,838 --> 00:01:53,713
‫רגע, את אורזת?‬

11
00:01:53,713 --> 00:01:55,755
‫כן. חשבתי להתחיל מוקדם.‬

12
00:01:56,755 --> 00:01:58,463
‫רגע. אני לא מבין.‬

13
00:01:59,630 --> 00:02:01,005
‫למתי שכרת בית?‬

14
00:02:01,796 --> 00:02:03,296
‫להיום.‬

15
00:02:03,296 --> 00:02:05,130
‫חשבתי שאם אעשה הזמנה‬

16
00:02:05,130 --> 00:02:07,880
‫ואארוז, ייגמרו רוב הסיבות לסרב.‬

17
00:02:09,546 --> 00:02:12,838
‫אה, והדפסתי לך מהאתר את הדף הקטן הזה ששם.‬

18
00:02:12,838 --> 00:02:15,588
‫הוא ליד הקפה שלך,‬
‫שהוכן בדיוק כמו שאתה אוהב.‬

19
00:02:15,588 --> 00:02:17,921
‫לא רציתי להעיר את הילדים,‬
‫אז עוד לא ארזתי להם.‬

20
00:02:17,921 --> 00:02:21,630
‫אבל בכנות, אני חושבת שהם ממש יתלהבו מזה.‬

21
00:02:21,630 --> 00:02:26,046
‫טוב, את מכירה אותי,‬
‫אני תמיד בעד חופשה קטנה.‬

22
00:02:26,046 --> 00:02:29,505
‫בייחוד עם הילדים. לא עשינו את זה מזמן.‬

23
00:02:31,671 --> 00:02:35,046
‫אבל תעזרי לי פה, מותק. כאילו... למה היום?‬

24
00:02:38,338 --> 00:02:42,130
‫כשלא הצלחתי לחזור לישון‬
‫הבוקר, באתי לכאן,‬

25
00:02:43,171 --> 00:02:44,630
‫כדי לצפות בזריחה.‬

26
00:02:44,630 --> 00:02:46,838
‫וראיתי את כל האנשים האלה‬

27
00:02:46,838 --> 00:02:50,796
‫מתחילים את היום בכזאת נחישות. כזה מרץ.‬

28
00:02:51,838 --> 00:02:53,296
‫הכול במאמץ...‬

29
00:02:54,588 --> 00:02:56,588
‫לפתח את עצמם.‬

30
00:02:57,588 --> 00:02:59,255
‫לפתח את העולם.‬

31
00:03:00,671 --> 00:03:02,713
‫הרגשתי בת מזל שאני חלק מזה.‬

32
00:03:04,880 --> 00:03:06,255
‫אבל אז נזכרתי...‬

33
00:03:07,671 --> 00:03:09,338
‫מה טיבו האמיתי של העולם. ‬

34
00:03:11,171 --> 00:03:14,005
‫והגעתי לתובנה מדויקת יותר.‬

35
00:03:17,463 --> 00:03:18,921
‫אני ממש שונאת אנשים.‬

36
00:03:19,713 --> 00:03:25,671
‫- להשאיר את העולם מאחור -‬

37
00:04:47,796 --> 00:04:49,505
‫"להשאיר את העולם מאחור."‬

38
00:04:49,505 --> 00:04:51,630
‫לפחות זה מה שהיה כתוב בתיאור הנכס.‬

39
00:04:51,630 --> 00:04:53,296
‫איזה כיף! איסט המפטון?‬

40
00:04:53,296 --> 00:04:56,963
‫לא. זו עיירה קטנה וחמודה.‬
‫נראה לי שקוראים לזה "כפריר".‬

41
00:04:56,963 --> 00:04:58,255
‫היא עד כדי כך חמודה.‬

42
00:04:58,255 --> 00:05:03,421
‫היא הרבה יותר קרובה לעיר,‬
‫ועדיין רחוקה מאוד מכולם.‬

43
00:05:03,421 --> 00:05:05,838
‫נשמע שזה בדיוק מה שאת צריכה כרגע.‬

44
00:05:05,838 --> 00:05:09,421
‫אחרי שתעני על כמה שאלות‬
‫לגבי החשבון של "קונפיקטורה"?‬

45
00:05:09,421 --> 00:05:11,296
‫בבקשה?‬

46
00:05:21,713 --> 00:05:22,671
‫הפלצת?‬

47
00:05:23,213 --> 00:05:24,338
‫ארצ'י, תעזוב אותה.‬

48
00:05:24,838 --> 00:05:28,213
‫אבא, לא אכפת לי שהיא הפליצה.‬
‫אכפת לי שהיא משקרת לגבי זה.‬

49
00:05:28,213 --> 00:05:30,088
‫אנו עורכות לפיבי מסיבת רווקות.‬

50
00:05:30,088 --> 00:05:32,338
‫כן. סליחה, בנים. המתקן הזה נסגר.‬

51
00:05:42,630 --> 00:05:44,755
‫כן, בסדר. בטח.‬

52
00:05:47,713 --> 00:05:50,921
‫אבא, כשנחזור לעיר,‬
‫תוכל לקחת אותי לבית הקפה מ"חברים"?‬

53
00:05:52,880 --> 00:05:56,255
‫אני לא חושב שהוא באמת קיים, מותק.‬
‫זו רק תפאורה.‬

54
00:05:58,546 --> 00:06:00,505
{\an8}‫- יציאה 76‬
‫פוינט קומפורט -‬

55
00:06:37,130 --> 00:06:38,255
‫נתחרה לבריכה.‬

56
00:06:38,755 --> 00:06:45,130
‫- חלק ראשון:‬
‫הבית -‬

57
00:06:50,005 --> 00:06:51,255
‫זה נחמד.‬

58
00:06:51,255 --> 00:06:52,463
‫הוא יפהפה.‬

59
00:06:57,088 --> 00:06:58,046
‫- ברוכים הבאים -‬

60
00:07:11,130 --> 00:07:14,046
‫נראה שיש לנו כאן אלכוהול איכותי.‬

61
00:07:16,088 --> 00:07:17,796
‫כתוב כאן שהוא לא בשבילנו.‬

62
00:07:20,130 --> 00:07:21,130
‫היה שווה לנסות.‬

63
00:07:29,505 --> 00:07:31,421
‫הסיסמה לאינטרנט היא מגילה.‬

64
00:07:32,213 --> 00:07:35,338
‫הבעלים בטח עובד באבטחת סייבר.‬

65
00:07:36,213 --> 00:07:38,005
‫הילדים נראים מאושרים כל כך.‬

66
00:07:42,088 --> 00:07:43,796
‫אני אביא את הדברים מהמכונית.‬

67
00:07:43,796 --> 00:07:46,921
‫כשתסיים, אולי אקפוץ העירה‬
‫כדי לקנות מצרכים.‬

68
00:09:10,296 --> 00:09:16,546
‫- שוק פוינט קומפורט -‬

69
00:09:49,921 --> 00:09:51,338
‫מנסה להשיג שלשה...‬

70
00:09:53,880 --> 00:09:55,463
‫ולהמשיך את הרצף.‬

71
00:10:00,171 --> 00:10:03,046
‫הן לא שלי. אני נשבע. הן לא שלי.‬

72
00:10:03,046 --> 00:10:04,588
‫תירגע. אני קניתי אותן.‬

73
00:10:05,505 --> 00:10:07,380
‫אתה אוהב להגניב אחת פה ושם.‬

74
00:10:07,380 --> 00:10:09,380
‫אנחנו בחופשה, אז חשבתי, למה לא?‬

75
00:10:09,380 --> 00:10:12,755
‫אני רוצה שתיהנה.‬
‫רק שהילדים לא יראו אותך.‬

76
00:10:12,755 --> 00:10:14,838
‫טוב. היי.‬

77
00:10:15,505 --> 00:10:18,213
‫יש לי רעיון לבילוי אחר.‬

78
00:10:21,046 --> 00:10:21,880
‫אולי?‬

79
00:10:26,463 --> 00:10:28,963
‫יש לנו 15 דקות עד שהם יתחננו ללכת לחוף.‬

80
00:10:29,880 --> 00:10:30,880
‫אני לא צריך יותר.‬

81
00:10:50,213 --> 00:10:57,213
‫- ברוכים הבאים לצ'ארלסטון הארבור -‬

82
00:11:20,171 --> 00:11:21,255
‫קרם הגנה?‬

83
00:11:21,255 --> 00:11:22,171
‫כן.‬
‫-כן.‬

84
00:11:24,713 --> 00:11:26,463
‫החוף כולו לרשותנו.‬

85
00:11:51,630 --> 00:11:52,630
‫תראה את הספינה.‬

86
00:11:56,421 --> 00:11:57,296
‫כל כך גדולה.‬

87
00:12:15,546 --> 00:12:17,046
‫- טיילור‬
‫מצורפת תמונה -‬

88
00:12:19,046 --> 00:12:19,880
{\an8}‫- סאג הארבור -‬

89
00:12:19,880 --> 00:12:22,213
{\an8}‫היי, אימא, טיילור שלחה מיקום.‬

90
00:12:22,213 --> 00:12:24,421
‫תוכלי לבדוק כמה רחוק הבית שלה?‬

91
00:12:25,796 --> 00:12:26,755
‫פשוט תסתכלי.‬

92
00:12:26,755 --> 00:12:30,296
‫אמרת שאולי נוכל לנסוע לשם. אז אולי?‬

93
00:12:31,296 --> 00:12:33,796
‫זה סאג הארבור.‬
‫זה במרחק שעה לפחות, מותק.‬

94
00:12:33,796 --> 00:12:34,880
‫היא מתקרבת.‬

95
00:12:35,463 --> 00:12:36,963
‫מי מתקרבת?‬
‫-הספינה.‬

96
00:12:37,463 --> 00:12:41,296
‫כן. היא יפהפייה.‬
‫נראית כמו מכלית נפט.‬

97
00:12:42,546 --> 00:12:43,796
‫כנראה יש נמל בסביבה.‬

98
00:12:43,796 --> 00:12:48,755
‫קראתי ב"אטלנטיק" שבניו יורק נמצא‬
‫אחד המפרצים הטבעיים הגדולים בעולם.‬

99
00:13:12,671 --> 00:13:13,588
‫את בסדר, רוז?‬

100
00:13:14,130 --> 00:13:16,171
‫אני חושבת שהספינה מתקדמת לעברנו.‬

101
00:13:16,838 --> 00:13:18,046
‫מה אמרת, חמודה?‬

102
00:13:27,921 --> 00:13:28,755
‫קליי?‬

103
00:13:31,380 --> 00:13:32,213
‫קליי.‬
‫-כן.‬

104
00:13:37,213 --> 00:13:39,630
‫וואו. היא ממש מתקרבת, מה?‬

105
00:13:41,296 --> 00:13:42,505
‫זה בעייתי בעיניך?‬

106
00:13:43,755 --> 00:13:46,755
‫לא, בחייך. היא תעצור. היא חייבת.‬

107
00:13:49,505 --> 00:13:50,338
‫נכון?‬

108
00:13:54,630 --> 00:13:57,463
‫תתעורר. ארצ'י, קדימה, חבר.‬
‫תעזור לנו לארוז.‬

109
00:13:57,463 --> 00:13:59,463
‫כבר הולכים? למה?‬

110
00:14:00,338 --> 00:14:01,213
‫לכל הרוחות.‬

111
00:14:01,213 --> 00:14:02,630
‫אלוהים, ארצ'י, בוא.‬

112
00:14:05,546 --> 00:14:06,755
‫קדימה! רוצו!‬

113
00:14:17,671 --> 00:14:19,546
‫- וייט ליון -‬

114
00:14:56,963 --> 00:14:58,671
‫קדימה, תמשיכו ללכת, חבר'ה.‬

115
00:14:58,671 --> 00:15:00,755
‫סליחה, אדוני השוטר. מה קרה?‬

116
00:15:00,755 --> 00:15:04,130
‫כמה ספינות עלו על שרטון לאורך החוף‬
‫בגלל מערכת הניווט.‬

117
00:15:04,130 --> 00:15:05,671
‫מצטער, אני צריך שתתקדמו.‬

118
00:15:06,963 --> 00:15:08,046
‫תתקדמו, חבר'ה.‬

119
00:15:09,088 --> 00:15:12,963
‫- וייט ליון -‬

120
00:15:21,796 --> 00:15:22,838
‫יש כאן "סטארבקס".‬

121
00:15:26,796 --> 00:15:29,755
‫רציתי לקרוא על מה שקרה בחוף,‬
‫אבל האינטרנט לא עובד.‬

122
00:15:29,755 --> 00:15:31,505
‫נראה לך שצריך לאפס את הנתב?‬

123
00:15:31,505 --> 00:15:35,046
‫מצטער, אין לי איך לעזור לך.‬
‫את האשפית הטכנולוגית, לא אני.‬

124
00:15:35,046 --> 00:15:37,421
‫את יודעת, גם הטלוויזיה לא עובדת.‬

125
00:15:37,921 --> 00:15:40,005
‫ניסיתי להציץ במשחק, אבל אין קליטה.‬

126
00:15:40,963 --> 00:15:42,755
‫עדיין תרצי המבורגרים הערב?‬

127
00:15:42,755 --> 00:15:44,380
‫כן, אני זורמת.‬

128
00:15:47,671 --> 00:15:51,088
‫בינתיים, נראה שהילדים לגמרי שכחו מזה,‬

129
00:15:51,088 --> 00:15:53,130
‫כאילו זה משהו שהם ראו בסדרה.‬

130
00:15:53,130 --> 00:15:55,005
‫הם כבר המשיכו לפרק הבא.‬

131
00:16:01,088 --> 00:16:01,921
‫קליי.‬

132
00:16:03,338 --> 00:16:04,171
‫בוא הנה, תראה.‬

133
00:16:08,421 --> 00:16:10,088
‫וואו.‬

134
00:16:12,338 --> 00:16:15,255
‫זה סימן טוב. לראות איילים.‬

135
00:16:16,921 --> 00:16:19,380
‫לפחות לפי המיתולוגיה המסו-אמריקנית.‬

136
00:16:24,005 --> 00:16:25,671
‫תעזרי לי?‬

137
00:16:29,338 --> 00:16:32,088
‫מה... כן, אני באה לעזור.‬

138
00:17:12,213 --> 00:17:15,755
{\an8}‫- אתה לא מחובר.‬
‫בדוק את החיבור. -‬

139
00:17:22,421 --> 00:17:25,713
‫לא, לא ככה. לא את האמצעי.‬
‫-לא. אני הולכת על האמצעי.‬

140
00:17:25,713 --> 00:17:29,796
‫כי זה יקשה עליך. וזאת מטרתי בחיים, לא?‬

141
00:17:37,921 --> 00:17:39,671
‫את לוקחת עוד? תמלאי לי?‬

142
00:17:41,046 --> 00:17:44,463
‫בטח, אבל נראה לי שאני סיימתי.‬
‫אני צריכה כוס מים,‬

143
00:17:44,463 --> 00:17:47,005
‫אחרת יהיה לי חתיכת הנגאובר מחר.‬

144
00:17:47,838 --> 00:17:52,005
‫היי, זוכרת את הסטודנטית שלי‬
‫שהוציאה לאור ספר בשנה שעברה? מריה מילר?‬

145
00:17:52,838 --> 00:17:56,796
‫היא רוצה שאני‬
‫אכתוב את ההקדמה לספר השני שלה.‬

146
00:17:57,630 --> 00:18:00,755
‫כאילו, את יודעת, היא אומרת‬
‫שאני סוג של השראה ענקית.‬

147
00:18:00,755 --> 00:18:03,005
‫אני אף פעם לא בטוח אם המסר שלי עובר,‬

148
00:18:03,005 --> 00:18:04,463
‫ואז משהו כזה קורה...‬

149
00:18:08,171 --> 00:18:09,171
‫שמעת את זה?‬

150
00:18:10,296 --> 00:18:13,171
‫הספר השני שלה הוא מעין חקר‬

151
00:18:13,171 --> 00:18:17,755
‫של התקשורת כאמצעי בריחה ושיקוף.‬

152
00:18:17,755 --> 00:18:20,671
‫וזו סתירה שהיא מצליחה ליישב.‬

153
00:18:21,171 --> 00:18:22,088
‫יש פה מישהו.‬

154
00:18:23,588 --> 00:18:24,713
‫תביא מחבט.‬

155
00:18:25,713 --> 00:18:26,755
‫מחבט?‬
‫-כן.‬

156
00:18:27,838 --> 00:18:29,046
‫למה שיהיה לי מחבט?‬

157
00:18:36,630 --> 00:18:37,838
‫סליחה. הלו?‬

158
00:18:40,588 --> 00:18:42,796
‫זה בטח כלום. אני אטפל בזה.‬

159
00:18:45,880 --> 00:18:47,588
‫בעצם, יודעת מה? תביאי טלפון.‬

160
00:18:47,588 --> 00:18:49,005
‫את יודעת, ליתר ביטחון.‬

161
00:18:54,588 --> 00:18:56,046
‫מצטער להפריע.‬

162
00:18:56,880 --> 00:18:58,130
‫שלום. היי.‬

163
00:18:59,380 --> 00:19:01,630
‫מצטער להפריע.‬
‫-למקרה שלא ידעת.‬

164
00:19:04,380 --> 00:19:05,296
‫אפשר לעזור לכם?‬

165
00:19:05,296 --> 00:19:08,796
‫אני יודע שמאוחר.‬
‫דפיקה בדלת, באזור כזה מרוחק.‬

166
00:19:09,505 --> 00:19:12,546
‫הוא התקשה להחליט‬
‫באיזו דלת לדפוק, בחזית או בצד,‬

167
00:19:12,546 --> 00:19:14,255
‫וההתלבטות נמשכה זמן מה.‬

168
00:19:14,255 --> 00:19:16,838
‫חשבתי לנסות את הדלת הצדדית כי יש שם זכוכית‬

169
00:19:16,838 --> 00:19:19,505
‫ויכולתם לראות אותנו ולהבין שאנחנו סתם...‬

170
00:19:20,671 --> 00:19:22,005
‫את בטח אמנדה.‬

171
00:19:23,421 --> 00:19:25,005
‫אמנדה סנדפורד, נכון?‬

172
00:19:27,338 --> 00:19:28,963
‫אתם מכירים?‬

173
00:19:28,963 --> 00:19:31,296
‫לא, לא יצא לנו להיפגש פנים אל פנים.‬

174
00:19:31,296 --> 00:19:33,338
‫אני ג"ה. ג"ה סקוט.‬

175
00:19:35,130 --> 00:19:38,255
‫ג'ורג'. הוא ג'ורג'.‬
‫ככה זה מופיע באימייל שלו.‬

176
00:19:38,255 --> 00:19:41,380
‫תסלחו לי. שכחתי.‬

177
00:19:42,005 --> 00:19:44,338
‫לכן העדפתי את החיים לפני עידן האינטרנט,‬

178
00:19:44,838 --> 00:19:48,130
‫כי היינו מדברים בטלפון,‬
‫היית מזהה את הקול שלי‬

179
00:19:48,130 --> 00:19:49,713
‫ויודעת שזה הבית שלנו.‬

180
00:19:52,796 --> 00:19:53,713
‫סליחה?‬

181
00:19:53,713 --> 00:19:58,380
‫זה הבית שלנו.‬
‫אני אותו ג'ורג' שאיתו התכתבת.‬

182
00:19:59,588 --> 00:20:01,671
‫לא, אני זוכרת את השם, פשוט...‬

183
00:20:03,505 --> 00:20:05,838
‫זה... זה הבית שלכם?‬

184
00:20:11,380 --> 00:20:13,546
‫סליחה. אתם חושבים שנוכל להיכנס?‬

185
00:20:13,546 --> 00:20:16,171
‫כן. בטח. כן, תיכנסו.‬

186
00:20:16,171 --> 00:20:18,255
‫כן. נהיה קר פתאום.‬

187
00:20:22,921 --> 00:20:24,755
‫אני מבין שזה בטח מוזר לכם‬

188
00:20:24,755 --> 00:20:27,338
‫שהופענו כאן ככה בהפתעה.‬

189
00:20:28,171 --> 00:20:31,505
‫היינו מתקשרים, אבל הטלפונים לא עובדים.‬

190
00:20:32,296 --> 00:20:34,838
‫כן, אין לי קליטה בטלפון.‬

191
00:20:35,421 --> 00:20:37,505
‫כמעט כאילו אנחנו דוברים אמת.‬

192
00:20:41,171 --> 00:20:42,713
‫היי. אני קליי.‬

193
00:20:42,713 --> 00:20:43,921
‫רות.‬
‫-היי.‬

194
00:20:43,921 --> 00:20:45,421
‫ואני ג"ה, שוב.‬
‫-ג"ה.‬

195
00:20:45,421 --> 00:20:46,713
‫קליי, נעים מאוד.‬
‫-כן.‬

196
00:20:47,671 --> 00:20:50,338
‫אולי נשב?‬

197
00:20:50,338 --> 00:20:51,796
‫ואתם יודעים, נדבר.‬

198
00:20:51,796 --> 00:20:53,380
‫הילדים ישנים.‬

199
00:20:53,380 --> 00:20:56,546
‫לא הייתי דואג מאוד.‬
‫ארצ'י לא יתעורר גם מפצצת אטום.‬

200
00:20:56,546 --> 00:20:58,880
‫אתם יודעים? בואו נעבור למטבח.‬

201
00:21:04,380 --> 00:21:08,713
‫הערב היינו בקונצרט‬
‫של התזמורת הסימפונית בברונקס. יצא לכם?‬

202
00:21:10,463 --> 00:21:11,296
‫לא.‬

203
00:21:11,296 --> 00:21:13,255
‫ההפקות שלהם ברמה אחרת לגמרי.‬

204
00:21:13,255 --> 00:21:15,546
‫הוא חבר במועצת המנהלים של הפילהרמונית.‬

205
00:21:15,546 --> 00:21:18,880
‫הוא אוהב לעודד את כל מי שהוא מכיר‬
‫להתעניין במוזיקה קלסית.‬

206
00:21:18,880 --> 00:21:21,880
‫אז במילים אחרות, אני ילדה בת מזל.‬

207
00:21:24,713 --> 00:21:26,338
‫אכפת לכם שאקח כוס מים?‬

208
00:21:26,921 --> 00:21:29,171
‫לא, בבקשה.‬

209
00:21:30,088 --> 00:21:33,546
‫בכל אופן, נסענו בחזרה העירה, הביתה,‬

210
00:21:33,546 --> 00:21:35,671
‫ואז קרה משהו.‬

211
00:21:35,671 --> 00:21:37,255
‫הפסקת חשמל.‬

212
00:21:37,255 --> 00:21:38,255
‫הפסקת חשמל?‬

213
00:21:39,213 --> 00:21:41,171
‫נראה שהתאורה עובדת בסדר גמור.‬

214
00:21:44,130 --> 00:21:47,671
‫בדיוק, אז חשבנו לעצמנו...‬

215
00:21:49,671 --> 00:21:54,088
‫בהתחשב בכל מה שכנראה קורה‬
‫בעיר כרגע, אנחנו לא...‬

216
00:21:54,088 --> 00:21:57,546
‫הדירה בקומה 14 והוא לא יכול‬
‫לטפס 14 קומות בגלל הברך שלו.‬

217
00:21:58,421 --> 00:21:59,671
‫וגם, הרמזורים נכבו.‬

218
00:21:59,671 --> 00:22:02,213
‫היינו יושבים שעות בפקקים‬
‫אילו נסענו הביתה.‬

219
00:22:03,088 --> 00:22:07,213
‫אז הייתה הפסקת חשמל והחלטתם לנסוע עד לכאן?‬

220
00:22:07,213 --> 00:22:10,796
‫הכבישים האלה מוכרים.‬
‫בקושי השקעתי בזה מחשבה.‬

221
00:22:11,505 --> 00:22:13,880
‫כשראינו שהאורות דולקים, הסתכלתי על רות...‬

222
00:22:13,880 --> 00:22:16,171
‫והוא אמר שיהיה רגוע יותר אם נשהה כאן.‬

223
00:22:16,921 --> 00:22:19,005
‫אתם יודעים, בבית שלו.‬

224
00:22:20,963 --> 00:22:25,546
‫רגע. אתם רוצים לשהות כאן?‬
‫אבל... אנחנו שוהים פה.‬

225
00:22:25,546 --> 00:22:28,921
‫בהתחשב בנסיבות, חשבנו שאולי תגלו הבנה.‬

226
00:22:30,588 --> 00:22:33,338
‫כמובן. כן. פשוט...‬

227
00:22:34,921 --> 00:22:39,088
‫אני חושבת שהוא מתכוון‬
‫שאנחנו מבינים, כמובן...‬

228
00:22:39,088 --> 00:22:41,880
‫אני יודע שזו הפתעה,‬
‫אבל חשבנו שאולי אם תסכימו...‬

229
00:22:41,880 --> 00:22:42,963
‫כי, שוב...‬

230
00:22:44,213 --> 00:22:46,880
‫אתם יודעים, זה די...‬

231
00:22:48,046 --> 00:22:48,963
‫הבית שלנו.‬

232
00:22:50,880 --> 00:22:54,213
‫מה שהיא מנסה לומר‬
‫זה שרצינו להיות במקום בטוח.‬

233
00:22:54,796 --> 00:22:57,380
‫אבל, אתם יודעים, אנחנו בחופשה.‬

234
00:22:57,380 --> 00:23:00,380
‫קליי, אמנדה, נוכל כמובן‬
‫להחזיר לכם את הכסף.‬

235
00:23:01,505 --> 00:23:02,838
‫אתם רוצים שאנחנו נלך?‬

236
00:23:02,838 --> 00:23:05,838
‫עכשיו אמצע הלילה.‬
‫הילדים שלי ישנים למעלה.‬

237
00:23:05,838 --> 00:23:07,796
‫אתם באים הנה ומציעים החזר כספי.‬

238
00:23:07,796 --> 00:23:10,880
‫אני חושבת שעליי להתקשר לחברה.‬
‫לא נראה לי שזה מותר.‬

239
00:23:10,880 --> 00:23:12,588
‫המספר בטוח מופיע באתר שלהם...‬

240
00:23:12,588 --> 00:23:14,588
‫באמת שאין צורך.‬

241
00:23:14,588 --> 00:23:15,505
‫למה לא?‬

242
00:23:15,505 --> 00:23:18,546
‫כי אנחנו לא מבקשים מכם ללכת.‬

243
00:23:18,546 --> 00:23:22,713
‫נוכל להחזיר לכם,‬
‫נגיד, 50 אחוז ממה ששילמתם.‬

244
00:23:23,755 --> 00:23:26,088
‫יש יחידת דיור. נוכל לשהות למטה.‬

245
00:23:26,088 --> 00:23:27,005
‫למטה?‬

246
00:23:27,005 --> 00:23:27,921
‫חמישים אחוז?‬

247
00:23:27,921 --> 00:23:30,838
‫אני חושבת שאנחנו צריכים‬
‫לבחון את התנאים וההגבלות.‬

248
00:23:30,838 --> 00:23:33,255
‫טוב, אנחנו צריכים למצוא את הנתב.‬

249
00:23:33,255 --> 00:23:35,213
‫אנסה לחבר אותו לטלפון.‬
‫-צריך לאפס אותו.‬

250
00:23:35,213 --> 00:23:38,546
‫הטלפונים לא עובדים, קליי.‬
‫איך זה אמור לעזור?‬

251
00:23:38,546 --> 00:23:40,796
‫אני חושבת שהאינטרנט‬
‫קרס בכל מקרה, אז...‬

252
00:23:40,796 --> 00:23:43,421
‫טוב, תראו, אני מצטערת.‬

253
00:23:43,421 --> 00:23:47,963
‫אני פשוט מרגישה לא בנוח לשהות בבית עם...‬

254
00:23:50,005 --> 00:23:51,421
‫אנשים שאני לא מכירה.‬

255
00:23:51,421 --> 00:23:54,671
‫זאת הפסקת חשמל.‬
‫היא יכולה להיגמר בתוך כמה שעות.‬

256
00:23:55,921 --> 00:23:56,755
‫אפשר?‬

257
00:24:14,380 --> 00:24:17,255
‫חבל שלא הקשבתי לאשתי‬
‫וכתבתי מה כל אחד פותח.‬

258
00:24:31,838 --> 00:24:32,880
‫הנה.‬

259
00:24:50,713 --> 00:24:53,171
‫אני יכול לתת לכם 1,000 דולר עבור הלילה.‬

260
00:24:53,171 --> 00:24:56,463
‫זה אמור לכסות כמעט חצי מהסכום‬
‫שאתם משלמים על סוף השבוע.‬

261
00:24:57,880 --> 00:24:59,171
‫יש פה 1,000 דולר.‬

262
00:24:59,171 --> 00:25:00,796
‫נודה לכם מאוד.‬

263
00:25:00,796 --> 00:25:04,046
‫ומחר נהיה קצת יותר חכמים ונמצא סידור.‬
‫-כן.‬

264
00:25:04,046 --> 00:25:07,130
‫בינתיים הדבר הזה לא מגיב.‬

265
00:25:07,130 --> 00:25:10,588
‫אז, בכל אופן, אני אומר שלילה אחד...‬

266
00:25:10,588 --> 00:25:12,713
‫לדעתי כדאי שנדבר על זה ביחידות.‬

267
00:25:15,713 --> 00:25:17,880
‫אנחנו נלך לדבר בחדר השני, בסדר?‬

268
00:25:20,171 --> 00:25:23,713
‫אני יכול להכין לעצמי משקה?‬
‫-בטח. תרגיש ב...‬

269
00:25:25,088 --> 00:25:25,921
‫כן.‬

270
00:25:27,213 --> 00:25:30,588
‫למה אמרת להם שהם יכולים להישאר?‬
‫-יש הפסקת חשמל.‬

271
00:25:30,588 --> 00:25:32,338
‫את חושבת שהם משקרים?‬

272
00:25:32,338 --> 00:25:35,088
‫מדובר באישה צעירה ובאביה,‬
‫הם לא נראים מסוכנים.‬

273
00:25:35,088 --> 00:25:36,005
‫הם זרים.‬

274
00:25:36,005 --> 00:25:37,546
‫הם הציגו את עצמם.‬

275
00:25:37,546 --> 00:25:39,713
‫הם דפקו בדלת באמצע הלילה.‬

276
00:25:39,713 --> 00:25:41,380
‫היית מעדיפה שיתפרצו פנימה?‬

277
00:25:41,380 --> 00:25:42,671
‫הם הפחידו אותי למוות.‬

278
00:25:42,671 --> 00:25:45,588
‫אני חושב שגם הם פחדו.‬

279
00:25:45,588 --> 00:25:48,046
‫נכון? הם לא ידעו מה עוד לעשות.‬

280
00:25:48,046 --> 00:25:50,130
‫הנה רעיון, שילכו למלון.‬

281
00:25:50,130 --> 00:25:53,463
‫זה הבית שלהם,‬
‫כפי שהבחורה הקפידה להזכיר לנו.‬

282
00:25:53,463 --> 00:25:57,213
‫טוב, לא ביקשנו הוכחה.‬
‫לא שמעתי את המכונית שלהם. אתה שמעת?‬

283
00:25:57,213 --> 00:26:00,921
‫לא, אבל סוער בחוץ. אולי לא שמענו.‬
‫-ואולי הם התגנבו במעלה הכביש.‬

284
00:26:00,921 --> 00:26:03,421
‫ואולי אנחנו צריכים להירגע קצת?‬

285
00:26:03,421 --> 00:26:08,213
‫אני מצטערת, פשוט... ‬
‫ממש לא נראה שזה הבית שלהם.‬

286
00:26:08,213 --> 00:26:10,130
‫מועצת המנהלים של הפילהרמונית?‬

287
00:26:10,921 --> 00:26:13,671
‫לא יודעת, נראה לי שזאת תרמית.‬

288
00:26:13,671 --> 00:26:15,921
‫הם רוצים לשהות פה? איתנו?‬

289
00:26:15,921 --> 00:26:19,088
‫אין מצב. לא אצליח לישון כשיש זרים בבית.‬

290
00:26:19,588 --> 00:26:22,921
‫רוז נמצאת בהמשך המסדרון.‬
‫מה אם הוא יתגנב פנימה...‬

291
00:26:23,463 --> 00:26:24,380
‫לא רוצה לחשוב על זה.‬

292
00:26:24,380 --> 00:26:26,921
‫אבל בארצ'י את לא חושבת שהוא ירצה להתעלל.‬

293
00:26:28,213 --> 00:26:29,505
‫על מה אתה מדבר?‬

294
00:26:29,505 --> 00:26:33,130
‫אני רק אומרת שאני לא אוהבת‬
‫את איך שזה נשמע. בסדר?‬

295
00:26:33,130 --> 00:26:36,171
‫הוא בא לכאן‬
‫כי הוא לא רוצה לטפס במדרגות מזוינות?‬

296
00:26:36,171 --> 00:26:39,421
‫תעשה לי טובה.‬
‫כל הסיפור הזה נראה קצת מאולתר.‬

297
00:26:40,755 --> 00:26:42,296
‫אלוהים, מה אם זו תרמית?‬

298
00:26:42,796 --> 00:26:47,338
‫מה אם הפסקת החשמל וכל השאר‬
‫הם רק חלק מהסיפור?‬

299
00:26:47,338 --> 00:26:48,755
‫לא נראה לי שהם משקרים.‬

300
00:26:48,755 --> 00:26:51,421
‫בגלל זה כנראה‬
‫הטלפונים והאינטרנט לא עובדים.‬

301
00:26:51,421 --> 00:26:53,921
‫וחוץ מזה, היו לו מפתחות.‬

302
00:26:53,921 --> 00:26:56,130
‫הוא פתח את ארון המשקאות. זוכרת?‬

303
00:26:56,130 --> 00:26:57,630
‫אז מה אם היו לו מפתחות?‬

304
00:26:57,630 --> 00:27:01,171
‫אולי הוא השיפוצניק. היא מנהלת משק הבית.‬

305
00:27:01,171 --> 00:27:03,963
‫מנהלת משק הבית תמיד יודעת איפה מוחבא הכסף.‬

306
00:27:03,963 --> 00:27:06,755
‫וגם, הוא היה עם הגב אלינו.‬
‫אולי הוא פרץ אותו.‬

307
00:27:06,755 --> 00:27:10,005
‫אני לא מבין מה יכול לצאת לו‬
‫מלתת לנו 1,000 דולר.‬

308
00:27:10,005 --> 00:27:15,005
‫למה אתה כל כך מתאמץ‬
‫להאמין לכולם חוץ מאשר לאשתך?‬

309
00:27:15,005 --> 00:27:17,880
‫משהו קורה, ואני לא סומכת עליהם.‬

310
00:27:17,880 --> 00:27:22,755
‫אני חושב שהם אנשים נחמדים ומפוחדים‬
‫שצריכים מקום להעביר בו את הלילה.‬

311
00:27:23,546 --> 00:27:26,505
‫טוב, אני ארד לשם ואדבר איתם,‬

312
00:27:26,505 --> 00:27:30,171
‫ואם תהיה לי תחושה רעה, אני אגיד, "לא.‬

313
00:27:30,171 --> 00:27:32,921
‫"אנחנו מרגישים לא בנוח עם הסידור הזה."‬

314
00:27:32,921 --> 00:27:36,046
‫טוב? אבל אם לא יצוצו בעיות,‬
‫אני בעד לתת להם להישאר.‬

315
00:27:37,546 --> 00:27:39,171
‫הלוואי שהאמנתי באנשים כמוך.‬

316
00:27:49,671 --> 00:27:53,546
‫הקוקטייל המיוחד שלי.‬
‫אשמח להכין לך אחד.‬

317
00:27:54,171 --> 00:27:55,546
‫כן, אולי אשתה משהו.‬

318
00:27:56,380 --> 00:27:57,921
‫עוד לא נגעתי בו, תתכבד.‬

319
00:27:57,921 --> 00:27:59,130
‫תודה.‬

320
00:28:02,671 --> 00:28:03,671
‫מה איתך, אמנדה?‬

321
00:28:04,963 --> 00:28:06,213
‫מה בדיוק יש בו?‬

322
00:28:09,213 --> 00:28:10,963
‫חתיכת קוקטייל.‬

323
00:28:10,963 --> 00:28:12,838
‫כדאי לך לטעום. את תאהבי את זה.‬

324
00:28:13,880 --> 00:28:14,880
‫אני אוותר.‬

325
00:28:17,880 --> 00:28:19,463
‫אני צריכה לנשום אוויר צח.‬

326
00:28:31,630 --> 00:28:32,921
‫יש לכם בית יפהפה.‬

327
00:28:33,755 --> 00:28:35,671
‫אנחנו מתים עליו. טוב לשמוע שגם אתם.‬

328
00:28:36,588 --> 00:28:38,130
‫כמה זמן אתם גרים כאן?‬

329
00:28:38,755 --> 00:28:41,963
‫קניתי אותו לפני כמעט... 20 שנה.‬

330
00:28:41,963 --> 00:28:44,088
‫אבל בשלב הזה, זה הבית.‬

331
00:28:44,088 --> 00:28:46,588
‫או הבית השני.‬

332
00:28:46,588 --> 00:28:50,421
‫שיפצנו אותו לפני חמש שנים.‬
‫היה לנו קבלן נהדר.‬

333
00:28:50,421 --> 00:28:52,630
‫הרבה מהפרטים הקטנים היו רעיון שלו.‬

334
00:28:52,630 --> 00:28:55,046
‫איפה הדירה שלכם בעיר?‬

335
00:28:55,046 --> 00:28:57,838
‫בפארק, בין הרחובות 81 ו-82.‬

336
00:28:58,546 --> 00:28:59,421
‫מה איתכם?‬

337
00:28:59,421 --> 00:29:01,713
‫ברוקלין. סאנסט פארק.‬

338
00:29:01,713 --> 00:29:03,505
‫בפארק סלופ, למעשה.‬

339
00:29:03,505 --> 00:29:05,588
‫יפה מאוד.‬

340
00:29:05,588 --> 00:29:08,505
‫כולם רוצים לגור שם בימים אלה.‬
‫גם המחיר סביר.‬

341
00:29:09,546 --> 00:29:11,963
‫אני חושב שאפילו רות חיפשה באזור‬

342
00:29:11,963 --> 00:29:13,796
‫כשהיא חשבה לעזוב את הבית.‬

343
00:29:14,380 --> 00:29:18,046
‫איפה אשתך? מעניין אותי לדעת‬
‫אם אתה דואג לה בעיר.‬

344
00:29:19,296 --> 00:29:21,630
‫היא בנסיעת עבודה במרוקו.‬

345
00:29:22,338 --> 00:29:24,421
‫היא סוחרת אמנות, אז נוסעת הרבה.‬

346
00:29:24,421 --> 00:29:26,630
‫הטיסה שלה אמורה לנחות בבוקר, האמת.‬

347
00:29:28,671 --> 00:29:29,963
‫אפשר לראות תעודה מזהה?‬

348
00:29:29,963 --> 00:29:30,921
‫אוי, אמנדה.‬

349
00:29:30,921 --> 00:29:32,338
‫זאת בקשה הגיונית.‬

350
00:29:32,338 --> 00:29:34,630
‫אתה אדם זר שמגיע באמצע הלילה,‬

351
00:29:34,630 --> 00:29:36,213
‫והילדים שלי למעלה.‬

352
00:29:36,213 --> 00:29:38,171
‫כמובן. אני מבין.‬

353
00:29:45,713 --> 00:29:46,713
‫טוב...‬

354
00:29:48,213 --> 00:29:50,505
‫אתם לא תאמינו, אבל אני...‬

355
00:29:51,421 --> 00:29:55,380
‫השארתי את הארנק שלי בכיס המעיל‬
‫שהפקדתי לשמירה בקונצרט.‬

356
00:29:55,380 --> 00:29:57,838
‫בתוך כל הבלגן, כנראה שכחתי אותו שם.‬

357
00:29:58,880 --> 00:30:02,588
‫אמרת ששמעתם על הפסקת החשמל‬
‫כשהייתם בדרככם הביתה.‬

358
00:30:10,338 --> 00:30:12,588
‫זהו מצב חירום לאומי.‬

359
00:30:12,588 --> 00:30:17,338
‫כל תחנות הרדיו והטלוויזיה‬
‫יפסיקו את שידורן במהלך ההתראה הזו.‬

360
00:30:18,713 --> 00:30:22,171
‫טוב, נראה שטוב עשיתם כשיצאתם מהעיר.‬

361
00:30:23,630 --> 00:30:24,838
‫בטח יש שם בלגן שלם.‬

362
00:30:26,213 --> 00:30:28,338
‫מדובר בהפסקת חשמל בסך הכול.‬

363
00:30:28,338 --> 00:30:30,421
‫הפסקת חשמל היא לא עניין של מה בכך.‬

364
00:30:31,130 --> 00:30:33,963
‫זה יכול להיות רציני.‬
‫ביטוי של משהו חמור יותר,‬

365
00:30:33,963 --> 00:30:35,671
‫כמו פעולת טרור או...‬

366
00:30:36,171 --> 00:30:39,588
‫פצצה, כמו זו שלא תעיר את הבן שלך.‬
‫-רות.‬

367
00:30:43,213 --> 00:30:45,380
‫כדאי שתעבירו כאן את הלילה.‬

368
00:30:46,296 --> 00:30:49,463
‫מחר נפתור הכול.‬

369
00:30:49,963 --> 00:30:52,255
‫הדברים תמיד נראים אחרת לאור יום.‬

370
00:30:53,755 --> 00:30:57,005
‫אני מניח שיש אמת‬
‫בקלישאות של עזרה עצמית, מה?‬

371
00:31:08,880 --> 00:31:11,213
‫אני לא מאמינה שתקעו אותנו במרתף.‬

372
00:31:11,213 --> 00:31:13,588
‫מה נעשה מחר? את הכביסה שלהם?‬

373
00:31:19,880 --> 00:31:21,796
‫אני אישן על הרצפה. את במיטה.‬

374
00:31:31,755 --> 00:31:33,296
‫חייבים לגרום להם לעזוב.‬

375
00:31:36,296 --> 00:31:38,213
‫לא נעשה זאת בכך שנבהיל אותם.‬

376
00:31:40,088 --> 00:31:42,088
‫הם צריכים לחשוב שהכול יהיה בסדר.‬

377
00:31:44,546 --> 00:31:46,588
‫הכול באמת יהיה בסדר, לא?‬

378
00:31:58,671 --> 00:32:00,546
‫מה קורה? על מה אתה חושב?‬

379
00:32:01,171 --> 00:32:03,671
‫הלקוח שלך לא אמר לך שום דבר נוסף, נכון?‬

380
00:32:04,921 --> 00:32:07,505
‫אין טעם לדבר על זה עד שנדע יותר.‬

381
00:32:12,546 --> 00:32:13,838
‫זה מה שאני חושב.‬

382
00:32:21,588 --> 00:32:23,380
‫זהו מצב חירום לאומי.‬

383
00:32:23,380 --> 00:32:28,130
‫כל תחנות הרדיו והטלוויזיה‬
‫יפסיקו את שידוריהן במהלך ההתראה הזו.‬

384
00:32:28,130 --> 00:32:30,213
‫זהו מצב חירום לאומי.‬

385
00:32:30,213 --> 00:32:34,713
‫כל תחנות הרדיו והטלוויזיה‬
‫יפסיקו את שידוריהן במהלך ההתראה הזו.‬

386
00:32:38,380 --> 00:32:40,171
‫היא שיחקה לנו בראש.‬

387
00:32:40,171 --> 00:32:42,588
‫הילדה הזאת. היא התגרתה בנו.‬

388
00:32:42,588 --> 00:32:44,630
‫אל תיקחי את זה ללב.‬

389
00:32:44,630 --> 00:32:48,005
‫אני חושבת שלא אוכל לסבול‬
‫את העוקצנות הזאת עוד הרבה.‬

390
00:32:48,838 --> 00:32:50,755
‫גם אם יתברר שזה הבית שלהם.‬

391
00:32:50,755 --> 00:32:51,963
‫אנחנו עדיין בזה?‬

392
00:32:51,963 --> 00:32:54,796
‫אין אפילו תמונה אחת על הקיר.‬

393
00:32:54,796 --> 00:32:58,588
‫אין תמונת חתונה‬
‫של סוחרת האמנות לכאורה שנמצאת בנסיעת עסקים‬

394
00:32:58,588 --> 00:33:00,838
‫או של הפרחחית המפונקת כתינוקת.‬
‫תחשוב על זה.‬

395
00:33:00,838 --> 00:33:05,588
‫אני בטוח שהם מורידים אותן‬
‫כשהם משכירים את הבית, כדי להגן על פרטיותם.‬

396
00:33:05,588 --> 00:33:07,546
‫יש בהם משהו מוזר.‬

397
00:33:11,505 --> 00:33:15,005
‫למה לא אמרת כלום‬
‫על מה שראינו בחוף היום? הספינה ההיא.‬

398
00:33:15,796 --> 00:33:17,046
‫זו הייתה מכלית נפט.‬

399
00:33:17,630 --> 00:33:19,588
‫למה לא סיפרת להם, הכוונה.‬

400
00:33:21,463 --> 00:33:25,671
‫לא יודע. הרגשתי שאנחנו מעמיסים עליהם.‬

401
00:33:26,380 --> 00:33:27,380
‫למה את לא סיפרת?‬

402
00:33:29,671 --> 00:33:30,505
‫פחדתי.‬

403
00:33:32,380 --> 00:33:33,380
‫ממה?‬

404
00:33:35,421 --> 00:33:36,963
‫שזה יאשש משהו.‬

405
00:33:46,296 --> 00:33:50,588
‫כל תחנות הרדיו והטלוויזיה‬
‫יפסיקו את שידוריהן במהלך ההתראה הזו.‬

406
00:33:51,296 --> 00:33:53,421
‫זהו מצב חירום לאומי.‬

407
00:33:53,421 --> 00:33:57,838
‫כל תחנות הרדיו והטלוויזיה‬
‫יפסיקו את שידוריהן במהלך ההתראה הזו.‬

408
00:34:00,713 --> 00:34:04,963
{\an8}‫- מתקפת סייבר ברחבי ארה"ב -‬

409
00:34:08,338 --> 00:34:12,213
‫- חלק שני:‬
‫העקומה -‬

410
00:34:27,838 --> 00:34:28,671
‫אימא.‬

411
00:34:29,588 --> 00:34:30,421
‫אימא.‬

412
00:34:31,671 --> 00:34:32,713
‫אימא.‬

413
00:34:32,713 --> 00:34:34,671
‫רוזי. רוז.‬

414
00:34:34,671 --> 00:34:38,963
‫אימא, שתי בעיות. הראשונה,‬
‫רציתי להתחיל לצפות בפרק הסיום של "חברים",‬

415
00:34:38,963 --> 00:34:41,755
‫אבל האינטרנט באייפד שלי עדיין לא עובד.‬

416
00:34:41,755 --> 00:34:45,421
‫ניסיתי לצפות בזה בטלוויזיה‬
‫כי קראתי איפשהו שהם...‬

417
00:34:45,421 --> 00:34:48,171
‫איך קראו לזה שהיו משדרים‬
‫שוב ושוב תכנים ישנים?‬

418
00:34:50,630 --> 00:34:51,546
‫שידורים חוזרים.‬

419
00:34:52,380 --> 00:34:53,796
‫תזכירי לי למה עשו את זה?‬

420
00:34:54,380 --> 00:34:56,755
‫לא יודעת, רוזי. היינו ממש משועממים פעם.‬

421
00:34:57,671 --> 00:35:00,796
‫בכל אופן, משהו לא בסדר בטלוויזיה.‬
‫היא נדפקה לגמרי.‬

422
00:35:00,796 --> 00:35:03,671
‫זאת הבעיה השנייה. בבקשה תתקני את זה.‬

423
00:35:03,671 --> 00:35:06,796
‫אני בחרדות מטורפות לגבי הסיום של הסדרה.‬

424
00:35:06,796 --> 00:35:09,338
‫את לא מתייחסת לזה יותר מדי ברצינות?‬

425
00:35:09,338 --> 00:35:12,005
‫זה לא הוגן. אנחנו בחופשה.‬

426
00:35:12,005 --> 00:35:15,255
‫אבא אמר שבחופשה‬
‫נוכל לקבל כמה זמן מסך שנרצה.‬

427
00:35:15,255 --> 00:35:18,713
‫טוב, אל"ף, לא אני אמרתי את זה,‬

428
00:35:19,296 --> 00:35:22,421
‫ובי"ת, אבא עדיין ישן.‬

429
00:35:23,005 --> 00:35:25,588
‫לכי לחכות בסלון. אני באה.‬

430
00:35:44,380 --> 00:35:47,380
‫- הפסקת חשמל בחוף המזרחי של ארה"ב -‬

431
00:35:47,380 --> 00:35:49,588
‫- האקרים עומדים מאחורי הפסקת החשמל -‬

432
00:35:49,588 --> 00:35:50,505
‫קליי.‬

433
00:35:51,880 --> 00:35:53,755
‫קום. תסתכל.‬

434
00:35:59,630 --> 00:36:01,421
‫לא כתוב פה כלום.‬
‫-מה?‬

435
00:36:02,463 --> 00:36:04,546
‫זה הרגע היה שם.‬
‫-בטוחה? מה היה כתוב?‬

436
00:36:05,130 --> 00:36:06,796
‫כן, ברור שאני בטוחה.‬

437
00:36:07,505 --> 00:36:10,088
‫היו ארבעה עדכוני חדשות.‬

438
00:36:10,755 --> 00:36:14,463
‫שניים על הפסקת החשמל ואחד שנכתב בו‬

439
00:36:15,005 --> 00:36:16,380
‫שהאקרים עומדים מאחוריה.‬

440
00:36:16,380 --> 00:36:18,130
‫האקרים?‬
‫-כן.‬

441
00:36:18,130 --> 00:36:21,838
‫והיה אחד שנכתב בו "מבזק",‬
‫אבל הכול היה בג'יבריש.‬

442
00:36:21,838 --> 00:36:23,921
‫בלי מילים, רק אותיות אקראיות.‬

443
00:36:23,921 --> 00:36:26,505
‫אולי הם פרצו לתקשורת הסלולרית?‬

444
00:36:28,505 --> 00:36:32,005
‫זאת שאלה? אתה שואל אותי? מאיפה לי?‬

445
00:36:32,838 --> 00:36:35,380
‫למה אתה כל כך אובד עצות?‬

446
00:36:35,380 --> 00:36:38,005
‫שכחת שהאנשים האלה עדיין בבית שלנו?‬

447
00:36:38,005 --> 00:36:39,921
‫סמכתי עליך שתטפל בזה.‬

448
00:36:41,671 --> 00:36:43,005
‫אני נוסע העירה.‬

449
00:36:43,005 --> 00:36:45,713
‫אלך לחנות, אקנה עיתון,‬

450
00:36:45,713 --> 00:36:48,255
‫אמצא מישהו שיודע יותר מאיתנו.‬

451
00:36:48,255 --> 00:36:50,755
‫בסדר? אני אטפל בזה למעננו.‬

452
00:36:58,713 --> 00:36:59,713
‫של מי המכונית?‬

453
00:37:01,005 --> 00:37:02,046
‫היא נראית יקרה.‬

454
00:37:03,630 --> 00:37:04,963
‫בואי נאכל ארוחת בוקר.‬

455
00:37:12,671 --> 00:37:15,796
‫אז תקשיבי, חמודה, לגבי המכונית...‬

456
00:37:16,796 --> 00:37:19,463
‫אתמול בלילה, כמה אנשים,‬

457
00:37:20,130 --> 00:37:23,296
‫משפחת סקוט, נאלצו להגיע הנה.‬

458
00:37:23,296 --> 00:37:24,380
‫הייתה...‬

459
00:37:26,213 --> 00:37:29,838
‫הייתה להם בעיה והם היו באזור,‬
‫אז הם באו הנה.‬

460
00:37:29,838 --> 00:37:31,588
‫על מה את מדברת בכלל?‬

461
00:37:31,588 --> 00:37:32,963
‫אני אקח קצת מהקפה.‬

462
00:37:32,963 --> 00:37:35,296
‫בדיוק סיפרתי לרוז על משפחת סקוט.‬

463
00:37:36,255 --> 00:37:38,171
‫אבא, הטלוויזיה לא עובדת.‬
‫-תירגעי.‬

464
00:37:38,171 --> 00:37:39,921
‫אבא, אתה יכול לתקן אותה?‬

465
00:37:41,380 --> 00:37:42,296
‫כן.‬

466
00:37:43,963 --> 00:37:47,671
‫עכשיו יש שלג.‬
‫אתמול בלילה היה מסך כחול.‬

467
00:37:48,255 --> 00:37:50,088
‫מעניין מה זה אומר.‬
‫-מה?‬

468
00:37:51,380 --> 00:37:52,296
‫כן, רואה?‬

469
00:37:53,755 --> 00:37:56,463
‫לא, היא פשוט... היא לא עובדת.‬

470
00:37:56,463 --> 00:37:58,963
‫אני מודעת לזה.‬
‫אתה יכול לאפס אותה או משהו?‬

471
00:37:58,963 --> 00:38:01,713
‫או לעלות לגג או משהו?‬
‫-אף אחד לא עולה לגג.‬

472
00:38:02,255 --> 00:38:04,380
‫אני בטח שלא עולה לגג.‬

473
00:38:04,380 --> 00:38:06,796
‫בסדר? אבל אני אלך לחנות אחר כך,‬

474
00:38:06,796 --> 00:38:09,380
‫ואולי אמצא משהו שיעזור.‬

475
00:38:09,380 --> 00:38:12,171
‫אביא כאלה "אוזני ארנב" או משהו.‬

476
00:38:12,171 --> 00:38:14,005
‫איך אוזן של ארנב תעזור?‬

477
00:39:43,296 --> 00:39:44,130
‫בוקר טוב.‬

478
00:39:45,046 --> 00:39:46,380
‫יפריע לך אם אכין קפה?‬

479
00:39:46,380 --> 00:39:48,921
‫לכי על זה. את יודעת איפה הספלים, נכון?‬

480
00:39:54,796 --> 00:39:57,671
‫קיבלתי עדכוני חדשות בטלפון הבוקר.‬

481
00:39:57,671 --> 00:39:59,338
‫הטלפון שלך עובד?‬
‫-לא.‬

482
00:39:59,338 --> 00:40:03,213
‫הם כנראה הגיעו בלילה איכשהו, ואז הם נעלמו.‬

483
00:40:04,463 --> 00:40:05,546
‫מה היה כתוב בהם?‬

484
00:40:06,671 --> 00:40:10,755
‫היו שניים על הפסקת החשמל‬
‫ומשהו על זה שעומדים מאחוריה האקרים.‬

485
00:40:10,755 --> 00:40:11,838
‫האקרים?‬

486
00:40:12,630 --> 00:40:14,713
‫איפה נמצאות תחנות הכוח בניו יורק?‬

487
00:40:14,713 --> 00:40:17,338
‫אני מניחה שהן בקווינס. או אולי ליד הנהר?‬

488
00:40:17,338 --> 00:40:19,338
‫למה את שואלת על תחנות כוח?‬

489
00:40:19,338 --> 00:40:21,005
‫האקרים יכולים לפרוץ אליהן.‬

490
00:40:21,005 --> 00:40:22,755
‫כך הם בטח גרמו להפסקת החשמל.‬

491
00:40:22,755 --> 00:40:25,046
‫זוכרת את מה שקרה בג'רזי‬
‫לפני כמה שנים?‬

492
00:40:25,046 --> 00:40:26,796
‫זה כמעט גרם לתאונה גרעינית.‬

493
00:40:29,588 --> 00:40:30,963
‫זאת הבת שלך שם בחוץ?‬

494
00:40:33,296 --> 00:40:35,421
‫היא מתוקה. בת כמה היא?‬

495
00:40:36,380 --> 00:40:37,963
‫שלוש עשרה, בחודש שעבר.‬

496
00:40:39,338 --> 00:40:41,088
‫עדיין קצת תינוקת בנפשה.‬

497
00:40:42,963 --> 00:40:46,755
‫אם לא מפריע לך, אני מעדיפה‬
‫לשמור את מה שקורה בינינו המבוגרים.‬

498
00:40:46,755 --> 00:40:48,171
‫הילדים אוהבים את הבריכה.‬

499
00:40:48,171 --> 00:40:51,130
‫אני אעודד אותם להתמקד בזה‬
‫עד שיהיה לנו יותר מידע.‬

500
00:40:51,130 --> 00:40:53,005
‫אני לא רוצה שהם יילחצו סתם.‬

501
00:40:53,005 --> 00:40:55,713
‫אני לא רוצה להפחיד,‬
‫אבל אני לא מסכימה איתך.‬

502
00:40:56,921 --> 00:40:58,713
‫לגבי מה?‬

503
00:40:59,588 --> 00:41:01,380
‫אני לא חושבת שזה סתם.‬

504
00:41:07,171 --> 00:41:09,880
‫אז במה את עוסקת?‬

505
00:41:13,338 --> 00:41:17,421
‫אני עוסקת בפרסום, מהצד של הלקוח.‬
‫ניהול קשרי לקוחות.‬

506
00:41:19,421 --> 00:41:20,963
‫לא הייתי מנחשת.‬

507
00:41:21,921 --> 00:41:23,463
‫ומה עם בעלך?‬

508
00:41:23,963 --> 00:41:26,296
‫קליי מרצה בסיטי קולג'.‬

509
00:41:26,296 --> 00:41:28,005
‫לימודי אנגלית ותקשורת.‬

510
00:41:28,505 --> 00:41:31,630
‫את יודעת, יש לי הרבה חברים‬
‫שהתמחו בלימודי תקשורת,‬

511
00:41:31,630 --> 00:41:33,630
‫אבל מעולם לא הבנתי מה זה אומר.‬

512
00:41:35,380 --> 00:41:36,880
‫ומה את עושה בחיים?‬

513
00:41:37,713 --> 00:41:38,796
‫אני...‬

514
00:41:39,921 --> 00:41:42,880
‫אני עדיין מתאפסת על עצמי,‬
‫משתדלת לא להיחפז לכלום.‬

515
00:41:42,880 --> 00:41:47,005
‫הדבר האחרון שאני רוצה הוא להישאב לקריירה‬
‫שאתחרט עליה בעוד עשור,‬

516
00:41:47,005 --> 00:41:50,005
‫כשכבר ארגיש כלואה בגלל הלחץ להישאר במסלול‬

517
00:41:50,005 --> 00:41:52,838
‫כי אהיה זקנה מכדי לחזור‬
‫לשוק העבודה. את מבינה.‬

518
00:41:53,338 --> 00:41:55,796
‫בוקר טוב. יש חדש?‬

519
00:41:58,088 --> 00:41:59,838
‫הטלפון עדיין לא עובד.‬

520
00:41:59,838 --> 00:42:01,338
‫נראה שגם הטלוויזיה.‬

521
00:42:01,338 --> 00:42:02,421
‫איפה קליי?‬

522
00:42:02,421 --> 00:42:04,505
‫הוא נסע לחנות לקנות עיתון.‬

523
00:42:04,505 --> 00:42:08,546
‫או לנסות למצוא מישהו לדבר איתו,‬
‫לברר אם יודעים מה קורה.‬

524
00:42:08,546 --> 00:42:12,505
‫חכם. חשבתי לקפוץ לשכנים, משפחת האקסלי.‬

525
00:42:13,088 --> 00:42:16,130
‫הם גרים לא רחוק, בהמשך הכביש.‬
‫-הם יהיו בבית לדעתך?‬

526
00:42:16,130 --> 00:42:17,213
‫לא סביר.‬

527
00:42:17,755 --> 00:42:19,755
‫בד"כ אין פה אף אחד בתקופה הזאת,‬

528
00:42:19,755 --> 00:42:21,421
‫אבל אסע לבדוק בכל מקרה.‬

529
00:42:22,171 --> 00:42:25,088
‫לפני שתלך, אולי כדאי שתשמע על ההתראות.‬

530
00:42:27,130 --> 00:42:28,171
‫התראות?‬

531
00:42:29,546 --> 00:42:32,046
‫הופיעו לי עדכוני חדשות בטלפון הבוקר.‬

532
00:42:32,046 --> 00:42:34,296
‫שניים מהם עסקו בהפסקת החשמל,‬

533
00:42:34,296 --> 00:42:38,963
‫אבל באחד מהם נכתב‬
‫שאולי האקרים עומדים מאחוריה.‬

534
00:42:42,088 --> 00:42:45,005
‫מה? גם אתה חושב שתהיה תאונה גרעינית?‬

535
00:42:46,421 --> 00:42:49,546
‫זה מה שרות אמרה לך?‬
‫-בין יתר הדברים המחרידים, כן.‬

536
00:42:49,546 --> 00:42:52,546
‫טוב, רות מן הסתם קצת פרנואידית.‬

537
00:42:52,546 --> 00:42:54,255
‫אתה לא זה שתמיד אמר,‬

538
00:42:54,255 --> 00:42:57,130
‫"אם אתה עדיין לא פרנואיד,‬
‫כנראה מאוחר מדי"?‬

539
00:42:59,755 --> 00:43:02,171
‫אני בטוח שיתברר שזאת אזעקת שווא.‬

540
00:43:02,171 --> 00:43:04,546
‫כמו שהיה עם "וירוס האהבה".‬

541
00:43:06,671 --> 00:43:07,505
‫זה קפה?‬

542
00:43:10,088 --> 00:43:12,380
‫סליחה, מה זה "וירוס האהבה"?‬

543
00:43:13,963 --> 00:43:17,338
‫זו הייתה תולעת מחשבים.‬
‫התפשטה ברחבי האינטרנט בשנת 2000.‬

544
00:43:17,338 --> 00:43:20,421
‫אנשים קיבלו דוא"ל‬
‫עם שורת הנושא "אני אוהב אותך".‬

545
00:43:20,421 --> 00:43:23,921
‫היית לוחצת על הקובץ המצורף,‬
‫והוא נשלח לכל אנשי הקשר שלך.‬

546
00:43:23,921 --> 00:43:27,088
‫זה שיתק עסקים‬
‫וגרם לנזקים של מיליארדי דולרים.‬

547
00:43:27,088 --> 00:43:30,005
‫בסוף התברר שאלה היו‬
‫רק שני נערים מהפיליפינים.‬

548
00:43:31,546 --> 00:43:33,338
‫ייתכן שזה תמים לא פחות.‬

549
00:43:46,880 --> 00:43:48,671
‫אני חושבת שאלך לזרז את ארצ'י.‬

550
00:44:03,505 --> 00:44:04,671
‫אני דואגת לאימא.‬

551
00:44:06,255 --> 00:44:08,130
‫אתה חושב שהטיסה שלה תגיע בשלום?‬

552
00:44:11,296 --> 00:44:12,130
‫בטח.‬

553
00:44:15,880 --> 00:44:17,171
‫למעשה, אני בטוח שהיא...‬

554
00:44:18,380 --> 00:44:20,588
‫הופנתה לשדה תעופה באוהיו.‬

555
00:44:22,505 --> 00:44:24,880
‫היא בטח תקלל כל נציג שירות לקוחות‬

556
00:44:24,880 --> 00:44:26,630
‫עד שיעלו אותה על מטוס הביתה.‬

557
00:44:29,796 --> 00:44:32,005
‫זוכר את הפעם ששלושתנו טסנו לאיטליה?‬

558
00:44:34,796 --> 00:44:35,796
‫כן.‬

559
00:44:40,255 --> 00:44:41,338
‫למה נזכרת בה?‬

560
00:44:42,880 --> 00:44:44,588
‫אני לא יודעת על מה עוד לחשוב.‬

561
00:44:57,713 --> 00:44:59,421
‫- ביצים טריות -‬

562
00:45:15,796 --> 00:45:20,213
‫- אות ג'י-פי-אס לא נמצא -‬

563
00:46:07,463 --> 00:46:10,380
‫- משפחת האקסלי -‬

564
00:46:26,296 --> 00:46:28,921
‫- ניסיתי להתקשר, השיחה לא עוברת.‬
‫את כבר בשדה? -‬

565
00:46:28,921 --> 00:46:31,046
‫- טיסה איי-טי-200? לא מופיע לי. -‬

566
00:46:31,046 --> 00:46:33,046
‫- בדרך ללונג איילנד. תתקשרי כשתוכלי. -‬

567
00:46:37,796 --> 00:46:38,671
‫- מאיה? -‬

568
00:46:38,671 --> 00:46:40,838
‫- בבקשה תגידי לי שאת בסדר. -‬

569
00:46:40,838 --> 00:46:42,213
‫- לא נמסרה -‬

570
00:47:04,380 --> 00:47:06,130
‫- התזמורת הפילהרמונית של הברונקס -‬

571
00:47:42,296 --> 00:47:44,213
‫מי אימא אמרה שהאנשים האלה?‬

572
00:47:47,588 --> 00:47:48,546
‫על מה את מסתכלת?‬

573
00:48:23,838 --> 00:48:25,546
‫- אין קליטה - 1619 מגהרץ -‬

574
00:48:25,546 --> 00:48:28,921
‫...מדווחים לנו שהפגיעה‬
‫ממתקפת הסייבר המתמשכת‬

575
00:48:28,921 --> 00:48:32,088
‫הובילה לאסון סביבתי קטסטרופלי בדרום‬

576
00:48:32,088 --> 00:48:34,505
‫והשפיעה על דפוסי נדידת בעלי חיים...‬

577
00:49:39,796 --> 00:49:41,838
‫ארצ'י, ראיתי משהו הבוקר.‬

578
00:49:43,296 --> 00:49:45,755
‫איילים.‬
‫-הם בכל מקום, מטומטמת.‬

579
00:49:46,796 --> 00:49:50,463
‫כמו סנאים או יונים. למי אכפת?‬

580
00:49:51,005 --> 00:49:52,630
‫לא, הם היו שונים. כאילו...‬

581
00:49:53,213 --> 00:49:55,005
‫הם ניסו לומר לנו משהו.‬

582
00:49:57,171 --> 00:49:58,713
‫בוא נראה מה עוד מחכה בחוץ.‬

583
00:50:00,880 --> 00:50:04,338
‫את עד כדי כך משועממת?‬
‫זה מפני שאת לא יכולה לצפות בסדרה שלך?‬

584
00:50:05,588 --> 00:50:06,421
‫אני הולכת.‬

585
00:50:21,005 --> 00:50:24,796
‫שלום, מישהו בבית? זה ג"ה. נכנסתי לבד.‬

586
00:50:36,046 --> 00:50:37,546
‫- אות ג'י-פי-אס לא נמצא -‬

587
00:50:57,588 --> 00:50:58,421
‫שלום?‬

588
00:51:04,755 --> 00:51:05,796
‫מה יש שם?‬

589
00:51:09,421 --> 00:51:10,421
‫בואי נפתח ונראה.‬

590
00:51:42,421 --> 00:51:44,255
‫כן? היי.‬
‫-שלום!‬

591
00:51:50,838 --> 00:51:55,130
‫טוב, אני לא מבין מה את אומרת.‬
‫אני לא מדבר ספרדית.‬

592
00:52:13,088 --> 00:52:15,005
‫המקום הזה כל כך משעמם.‬

593
00:52:17,296 --> 00:52:18,130
‫כן.‬

594
00:52:24,255 --> 00:52:26,755
‫אולי הוא רק ישן פה.‬

595
00:52:28,588 --> 00:52:29,588
‫מתחבא פה בלילה.‬

596
00:52:31,088 --> 00:52:31,921
‫מי?‬

597
00:52:33,796 --> 00:52:35,213
‫מי שיצר את טביעת הרגל.‬

598
00:53:13,255 --> 00:53:16,838
‫אני לא יודע איפה אני.‬
‫אני מנסה להגיע העירה.‬

599
00:53:18,463 --> 00:53:21,463
‫לא, גם לי אין קליטה.‬

600
00:53:29,296 --> 00:53:30,963
‫תקשיבי...‬

601
00:53:32,255 --> 00:53:33,421
‫תראי, יש לו...‬

602
00:53:34,171 --> 00:53:35,796
‫יש לו חלון קטן פה.‬

603
00:53:36,838 --> 00:53:38,380
‫כדי שיוכל לראות...‬

604
00:53:40,130 --> 00:53:40,963
‫לראות מה?‬

605
00:53:44,046 --> 00:53:46,130
‫לא, בסדר. אני...‬

606
00:53:57,380 --> 00:53:58,921
‫מצטער.‬

607
00:54:54,921 --> 00:54:55,963
‫היי.‬

608
00:54:55,963 --> 00:54:58,505
‫זה לא החדר שישנת בו?‬

609
00:55:34,046 --> 00:55:35,046
‫שיט...‬

610
00:55:48,088 --> 00:55:49,213
‫תדמייני את זה.‬

611
00:55:49,838 --> 00:55:51,380
‫חשוך פה לגמרי.‬

612
00:56:05,088 --> 00:56:06,671
‫אלוהים.‬

613
00:56:10,005 --> 00:56:12,505
‫מנורת הלילה הקטנה שלך מאירה.‬

614
00:56:23,213 --> 00:56:24,255
‫שיט.‬

615
00:56:27,588 --> 00:56:28,421
‫שיט!‬

616
00:56:28,421 --> 00:56:31,838
‫הוא יכול ללכת בעקבות האור עד אלייך.‬

617
00:56:41,671 --> 00:56:42,838
‫שיט.‬

618
00:56:48,296 --> 00:56:50,546
‫זה לא מצחיק, ארצ'י. זה ממש כאב.‬

619
00:56:50,546 --> 00:56:52,713
‫את תהיי בסדר.‬
‫-לא נכון.‬

620
00:56:52,713 --> 00:56:55,421
‫אחותי, תירגעי. זה היה בצחוק.‬

621
00:56:58,463 --> 00:57:00,338
‫הבוקר ראיתי איילים.‬

622
00:57:00,338 --> 00:57:03,505
‫לא אייל אחד, טונה של איילים. מאה.‬

623
00:57:03,505 --> 00:57:06,505
‫אולי יותר. בחצר האחורית.‬

624
00:57:06,505 --> 00:57:08,588
‫זה היה ממש מוזר, ארצ'י.‬

625
00:57:08,588 --> 00:57:10,921
‫הם מסתובבים ככה בקבוצות גדולות?‬

626
00:57:11,921 --> 00:57:13,755
‫מה לי ולאיילים?‬

627
00:57:15,546 --> 00:57:17,963
‫אם את כל כך מודאגת, תשאלי את ההורים.‬

628
00:57:17,963 --> 00:57:19,796
‫כאילו זה יעניין אותם.‬

629
00:57:22,713 --> 00:57:24,463
‫לאף אחד לא אכפת מה אני אומרת.‬

630
00:57:27,546 --> 00:57:28,713
‫זה כנראה נכון.‬

631
00:58:19,380 --> 00:58:20,296
‫את נכנסת למים?‬

632
00:58:21,130 --> 00:58:22,213
‫לא. ואת?‬

633
00:58:24,088 --> 00:58:25,463
‫נראה כמו כאב ראש.‬

634
00:58:25,963 --> 00:58:28,005
‫למה? בגלל השיער שלך או...‬

635
00:58:30,796 --> 00:58:34,296
‫אני פשוט לא מאמינה‬
‫שאף אחד מהילדים שלך לא השתין בבריכה.‬

636
00:58:35,755 --> 00:58:36,963
‫הם לא היו עושים זאת.‬

637
00:58:36,963 --> 00:58:40,005
‫ועדיין, אי אפשר לדעת, נכון?‬

638
00:58:51,630 --> 00:58:53,296
‫הבת שלך צופה בסדרה הזאת?‬

639
00:58:55,338 --> 00:58:58,755
‫"צופה" זו מילה חלשה מדי.‬
‫יותר בכיוון של "סוגדת".‬

640
00:59:02,921 --> 00:59:03,755
‫מה?‬

641
00:59:05,296 --> 00:59:07,546
‫אל תביני לא נכון, גם אני צפיתי בה.‬

642
00:59:07,546 --> 00:59:12,588
‫אבל היא כמעט... נוסטלגית‬
‫לתקופה שמעולם לא הייתה קיימת.‬

643
00:59:19,255 --> 00:59:21,796
‫אני מקווה שהילדים לא התרחקו מדי.‬

644
00:59:32,088 --> 00:59:33,546
‫פאק.‬

645
00:59:39,880 --> 00:59:40,880
‫ארצ'י.‬

646
00:59:43,088 --> 00:59:44,296
‫ארצ'י, תסתכל.‬

647
00:59:47,880 --> 00:59:49,130
‫אתה מוכן להסתכל?‬

648
00:59:52,463 --> 00:59:53,296
‫מה?‬

649
00:59:56,213 --> 00:59:57,296
‫בוא נעלה לשם.‬

650
00:59:58,005 --> 01:00:00,755
‫לא. אין מצב. אני רעב. קדימה, בואי.‬

651
01:00:16,005 --> 01:00:17,380
‫רוז, בואי.‬

652
01:00:24,380 --> 01:00:25,213
‫אז...‬

653
01:00:26,296 --> 01:00:28,171
‫תספר לנו למה אתה רטוב לגמרי?‬

654
01:00:32,588 --> 01:00:33,796
‫נפלתי לבריכה.‬

655
01:00:34,921 --> 01:00:37,380
‫נפלת ל... בריכה.‬

656
01:00:38,046 --> 01:00:39,630
‫מעדתי על משהו.‬

657
01:00:39,630 --> 01:00:41,463
‫כן, נפלתי לבריכה.‬

658
01:00:41,463 --> 01:00:44,130
‫מה עשית ליד הבריכה?‬
‫חשבתי שחיפשת את ריץ'.‬

659
01:00:44,130 --> 01:00:46,880
‫תוכלי ללכת לחדר העבודה שלי‬
‫ולהביא לי משהו ללבוש?‬

660
01:00:47,630 --> 01:00:50,463
‫לצערי אלה הבגדים להחלפה היחידים‬
‫שהיו לי למטה.‬

661
01:01:01,088 --> 01:01:02,796
‫ראיתי את זה, את יודעת?‬

662
01:01:04,671 --> 01:01:06,463
‫לפני זמן מה, לפני שכל זה קרה.‬

663
01:01:08,796 --> 01:01:10,171
‫בחנתי את השוק.‬

664
01:01:11,380 --> 01:01:13,213
‫וידעתי שמשהו עומד לקרות.‬

665
01:01:16,088 --> 01:01:17,088
‫מה זאת אומרת?‬

666
01:01:21,130 --> 01:01:24,588
‫בתחום העבודה שלי, צריך להבין‬
‫את הדפוסים ששולטים בעולם.‬

667
01:01:26,213 --> 01:01:28,171
‫צריך ללמוד לקרוא את העקומה.‬

668
01:01:29,088 --> 01:01:32,380
‫תעשי את זה מספיק זמן כמוני,‬
‫וזה יעזור לך לחזות את העתיד.‬

669
01:01:32,380 --> 01:01:35,880
‫היא נשארת יציבה, היא מבטיחה הרמוניה.‬

670
01:01:35,880 --> 01:01:38,963
‫אם היא עולה או יורדת,‬
‫אתה יודע שיש לזה משמעות.‬

671
01:01:44,005 --> 01:01:47,505
‫ג"ה, למה אתה מספר לי את זה?‬

672
01:01:48,463 --> 01:01:50,255
‫השכן שלך אמר לך משהו?‬

673
01:01:51,130 --> 01:01:52,796
‫לא, הוא לא היה בבית.‬

674
01:01:52,796 --> 01:01:55,630
‫אבל יש לו טלפון לווייני‬
‫שחשבתי שנוכל להיעזר בו.‬

675
01:01:56,463 --> 01:02:00,338
‫ניסיתי להשתמש בו.‬
‫הוא לא עבד למרות שהיה טעון.‬

676
01:02:01,171 --> 01:02:04,130
‫כל הרעיון בטלפון לווייני‬
‫הוא שתמיד יש קליטה‬

677
01:02:04,130 --> 01:02:06,546
‫אם יש לך קו ראייה ברור לשמיים, והיה לי.‬

678
01:02:08,755 --> 01:02:10,213
‫כדי שהוא לא יעבוד‬

679
01:02:10,213 --> 01:02:12,588
‫הלוויינים שלנו צריכים לצאת מכלל שימוש.‬

680
01:02:15,671 --> 01:02:16,713
‫הלוויינים שלנו.‬

681
01:02:18,630 --> 01:02:22,630
‫אתה חושב שקרה משהו‬
‫ללוויינים שלנו. אלה שבחלל.‬

682
01:02:22,630 --> 01:02:25,338
‫הלוויינים מחוברים למחשבים כאן למטה.‬

683
01:02:29,713 --> 01:02:34,796
‫אז אתה חושב שההאקרים‬
‫הפילו את הלוויינים שלנו?‬

684
01:02:36,255 --> 01:02:40,338
‫אתה לא חושב שאתה קצת נסחף?‬
‫אולי פשוט לא השתמשת בטלפון כמו שצריך.‬

685
01:02:40,338 --> 01:02:43,713
‫ראיתי מטוס צולל מהשמיים אל תוך האוקיינוס.‬

686
01:02:50,296 --> 01:02:51,588
‫והוא לא היה הראשון.‬

687
01:03:02,088 --> 01:03:05,171
‫אני כבר לא חושב שמדובר‬
‫רק בשני בני נוער מהפיליפינים.‬

688
01:03:14,088 --> 01:03:15,005
‫מה נסגר?‬

689
01:03:16,963 --> 01:03:17,963
‫מה נסגר?‬

690
01:03:26,588 --> 01:03:27,588
‫איפה הילדים שלי?‬

691
01:04:44,713 --> 01:04:49,796
‫- חלק שלישי:‬
‫הרעש -‬

692
01:04:59,588 --> 01:05:00,421
‫אימא.‬

693
01:05:07,505 --> 01:05:08,338
‫איפה אבא?‬

694
01:05:09,046 --> 01:05:10,005
‫הוא יחזור בקרוב.‬

695
01:05:11,796 --> 01:05:12,963
‫למה אתה רטוב?‬

696
01:05:14,963 --> 01:05:17,088
‫הייתי צריך לכסות את האוזניים קודם.‬

697
01:05:17,088 --> 01:05:18,880
‫עכשיו יש לי תחושה מוזרה בראש.‬

698
01:05:19,671 --> 01:05:22,671
‫זה בטח נורמלי. הרעש היה מאוד חזק.‬

699
01:05:26,630 --> 01:05:31,005
‫זה היה מטוס ששבר את מחסום הקול?‬

700
01:05:31,005 --> 01:05:35,130
‫או איך שלא... בום על-קולי.‬
‫זה היה בום על-קולי?‬

701
01:05:35,130 --> 01:05:37,838
‫מטוסים בדרך כלל לא שוברים את מחסום הקול.‬

702
01:05:38,546 --> 01:05:40,421
‫מטוס הקונקורד כבר לא בשימוש.‬

703
01:05:40,421 --> 01:05:42,630
‫אולי זה היה מטוס שאיננו יודעים עליו.‬

704
01:05:44,921 --> 01:05:46,796
‫ארצ'י, אולי תלך להחליף בגדים?‬

705
01:05:48,088 --> 01:05:49,671
‫רוז, אולי כדאי שגם את.‬

706
01:05:51,588 --> 01:05:52,546
‫רעיון טוב.‬

707
01:05:52,546 --> 01:05:55,463
‫לכי להתכרבל במיטה של אימא‬
‫ולקרוא את הספר שאבא קנה לך.‬

708
01:06:03,296 --> 01:06:06,213
‫אנחנו נהיה בסדר, נכון?‬

709
01:06:07,255 --> 01:06:08,088
‫כן.‬

710
01:06:16,338 --> 01:06:19,130
‫מאחר שאתה רואה עתידות, מה זה היה?‬

711
01:06:19,130 --> 01:06:21,005
‫זו הייתה פצצה? טיל?‬

712
01:06:21,005 --> 01:06:23,213
‫יכול להיות שזה היה פיצוץ בתחנת כוח.‬

713
01:06:23,213 --> 01:06:24,838
‫עדיין לא יודעים בוודאות.‬

714
01:06:24,838 --> 01:06:28,380
‫נראית די בטוח בעצמך לפני דקה‬
‫כשפצחת במונולוג המחורבן שלך.‬

715
01:06:28,921 --> 01:06:30,088
‫שום דבר לא השתנה.‬

716
01:06:31,713 --> 01:06:33,630
‫שום דבר לא השתנה?‬

717
01:06:35,380 --> 01:06:37,505
‫הכול השתנה.‬

718
01:06:37,505 --> 01:06:40,088
‫ואנחנו יושבים פה כמו...‬
‫כמו אני לא יודעת מה.‬

719
01:06:40,088 --> 01:06:43,338
‫ככה נראות מטרות נייחות?‬
‫יושבות ומחכות שיירו בהן?‬

720
01:06:43,338 --> 01:06:45,796
‫שום דבר לא השתנה מבחינת מה שנעשה.‬

721
01:06:46,630 --> 01:06:49,546
‫נחכה שקליי יחזור ונראה מה הוא גילה.‬

722
01:06:49,546 --> 01:06:51,796
‫שאסע העירה ואחפש אותו?‬

723
01:06:51,796 --> 01:06:53,463
‫צריך למלא את האמבטיות במים.‬

724
01:06:53,463 --> 01:06:57,546
‫יש מספיק סוללות, אקמול, אוכל ו... הגנרטור,‬

725
01:06:57,546 --> 01:07:00,005
‫ורדיו בהטענה ידנית,‬

726
01:07:00,005 --> 01:07:02,046
‫וקשית שמטהרת מים מזוהמים?‬

727
01:07:02,046 --> 01:07:03,921
‫עדיף שלא נעשה כלום עד שקליי יחזור.‬

728
01:07:03,921 --> 01:07:05,755
‫ואם הוא לא יחזור?‬

729
01:07:05,755 --> 01:07:07,755
‫טוב, אבא שלי צודק.‬

730
01:07:07,755 --> 01:07:09,546
‫אנו מוגנים כאן. נחכה בסבלנות.‬

731
01:07:09,546 --> 01:07:12,130
‫מאיפה לך? הרי אין לכם מושג מה לעזאזל קורה.‬

732
01:07:12,130 --> 01:07:14,546
‫אולי זה כמו ב... איך זה נקרא?‬
‫תאונת אי עשרת המילין?‬

733
01:07:14,546 --> 01:07:16,796
‫יש כאן תחנות כוח, נכון?‬

734
01:07:16,796 --> 01:07:19,296
‫אי שלושת המילין.‬
‫-מה האובססיה שלך לתחנות כוח?‬

735
01:07:19,296 --> 01:07:21,796
‫את צודקת. אנחנו לא צריכים להעלות השערות.‬

736
01:07:21,796 --> 01:07:22,963
‫תפסיק להגיד את זה!‬

737
01:07:22,963 --> 01:07:25,921
‫אני רוצה שתגיד לי מה לעזאזל אתה חושב.‬

738
01:07:25,921 --> 01:07:29,505
‫יש הפסקת חשמל‬
‫ואז אתה רואה את המטוסים מתרסקים ו...‬

739
01:07:31,296 --> 01:07:32,421
‫מה?‬

740
01:07:33,588 --> 01:07:34,546
‫מה? היא בגירה.‬

741
01:07:34,546 --> 01:07:37,296
‫לא תוכל להגן עליה‬
‫כמו שלא תוכל להגן עליי כרגע.‬

742
01:07:37,963 --> 01:07:42,171
‫הטלפון הלווייני לא עובד,‬
‫ואז הרעש הזה, ואז מה?‬

743
01:07:42,171 --> 01:07:44,463
‫מה הדבר הבא שמצפה לנו?‬

744
01:07:44,463 --> 01:07:46,213
‫סיפרתי לך כל מה שאני יודע.‬

745
01:07:46,213 --> 01:07:47,880
‫אני לא מאמינה לך.‬

746
01:07:47,880 --> 01:07:50,630
‫לא האמנתי לך מהרגע שנכנסת בדלת.‬

747
01:07:50,630 --> 01:07:54,171
‫בחיי. מעניין מה יש בנו‬
‫שעושה אותך חשדנית כל כך.‬

748
01:07:54,171 --> 01:07:55,130
‫רות...‬

749
01:07:55,130 --> 01:07:58,338
‫את תמיד חושבת שאת יודעת‬
‫על מה את מדברת, נכון?‬

750
01:07:58,338 --> 01:08:00,880
‫תראו מי שמדברת.‬

751
01:08:00,880 --> 01:08:01,921
‫רות.‬

752
01:08:33,421 --> 01:08:34,338
‫הוא ידע.‬

753
01:08:36,921 --> 01:08:38,838
‫אתמול בעיר, בשוק,‬

754
01:08:38,838 --> 01:08:40,921
‫היה בחור בחניון.‬

755
01:08:40,921 --> 01:08:44,880
‫הוא קנה ארגזים של מים וקופסאות שימורים.‬

756
01:08:51,171 --> 01:08:52,671
‫הוא ידע שזה יקרה.‬

757
01:08:54,088 --> 01:08:54,963
‫בחור מזוקן?‬

758
01:08:57,130 --> 01:08:58,921
‫שחובש כובע בוקרים ישן, כנראה.‬

759
01:09:00,338 --> 01:09:04,088
‫זה דני, הקבלן שסיפרתי לך עליו.‬

760
01:09:05,963 --> 01:09:07,671
‫זה שעשה תיקונים בבית.‬

761
01:09:08,505 --> 01:09:11,921
‫לא הייתי מייחס לזה חשיבות.‬
‫הוא מגדיר את עצמו כשרדן.‬

762
01:09:11,921 --> 01:09:14,421
‫זו כנראה רשימת קניות‬
‫של סופ"ש שגרתי אצלו.‬

763
01:09:19,046 --> 01:09:20,421
‫אלוהים אדירים.‬

764
01:09:21,421 --> 01:09:25,088
‫אני כאן. אני בסדר.‬
‫את בסדר? איפה הילדים?‬

765
01:09:25,088 --> 01:09:27,296
‫כולם פה, כולם בסדר.‬
‫-בסדר.‬

766
01:09:27,296 --> 01:09:29,005
‫מה קרה? הצלחת להגיע העירה?‬

767
01:09:32,005 --> 01:09:35,838
‫לא הגעתי רחוק. ואז שמעתי את הרעש הזה.‬

768
01:09:37,005 --> 01:09:40,796
‫מה זאת אומרת? איפה היית?‬
‫מה עשית? השתגעתי מרוב דאגה.‬

769
01:09:40,796 --> 01:09:44,421
‫אני לא יודע, התחלתי לנהוג,‬

770
01:09:44,421 --> 01:09:48,838
‫ואז שמעתי את הרעש הזה וחזרתי מיד.‬

771
01:09:48,838 --> 01:09:52,255
‫אז לא פגשת אף אחד‬
‫שעשוי לעזור לנו להבין מה קורה פה.‬

772
01:09:52,755 --> 01:09:54,380
‫לא, לא פגשתי אף אחד.‬

773
01:09:55,921 --> 01:09:58,005
‫אבל כן ראיתי משהו. ראיתי...‬

774
01:10:01,088 --> 01:10:03,796
‫היה רחפן ענקי.‬

775
01:10:03,796 --> 01:10:06,963
‫טס לו באמצע שום מקום ומפזר אלפים כאלה.‬

776
01:10:06,963 --> 01:10:08,713
‫אין לי מושג מה כתוב פה.‬

777
01:10:20,588 --> 01:10:21,671
‫"מוות לאמריקה."‬

778
01:10:25,380 --> 01:10:26,213
‫מה?‬

779
01:10:27,588 --> 01:10:28,921
‫"מוות לאמריקה."‬

780
01:10:31,963 --> 01:10:34,755
‫אני לא יודע מה המשמעות של השאר,‬

781
01:10:34,755 --> 01:10:37,213
‫אבל הפירוש של זה הוא "מוות לאמריקה".‬

782
01:10:38,130 --> 01:10:39,630
‫אני זוכר ממשחק ששיחקתי.‬

783
01:10:46,130 --> 01:10:47,796
‫שום דבר פה לא הגיוני.‬

784
01:10:47,796 --> 01:10:50,338
‫אם הם תקפו אותנו, למה שיפרסמו את זה ככה?‬

785
01:10:50,338 --> 01:10:53,213
‫זה אפילו לא באנגלית.‬
‫מה הטעם לפזר אותם כאן?‬

786
01:10:53,213 --> 01:10:57,005
‫אני די בטוח שפונים ימינה‬
‫ואז ממשיכים ישר לכביש המהיר.‬

787
01:10:57,005 --> 01:10:59,838
‫עד כמה שידוע לנו,‬
‫אין מקום גרוע יותר מהעיר.‬

788
01:10:59,838 --> 01:11:02,963
‫לא ניסע אל העיר, אלא לבית של אחותי בג'רזי.‬

789
01:11:02,963 --> 01:11:05,880
‫אבל כדי להגיע לניו ג'רזי מכאן‬
‫צריך לעבור בעיר.‬

790
01:11:05,880 --> 01:11:09,213
‫אבל שיהיה ברור, אני פונה ימינה‬
‫ועוקב אחר השילוט לכביש המהיר.‬

791
01:11:09,213 --> 01:11:12,588
‫כן, בדיוק כמו שהגעת לכאן.‬
‫אבל תקשיב לי, בבקשה.‬

792
01:11:12,588 --> 01:11:15,130
‫זה מעשה מסוכן, עבורך ועבור המשפחה שלך.‬

793
01:11:15,130 --> 01:11:16,046
‫אבא.‬

794
01:11:16,630 --> 01:11:18,005
‫תן להם ללכת.‬

795
01:11:20,630 --> 01:11:23,255
‫אני ממש מעריכה את הדאגה שלך.‬

796
01:11:23,255 --> 01:11:25,255
‫עלינו לחשוב על טובת המשפחה שלנו.‬

797
01:11:26,046 --> 01:11:27,838
‫ככה עדיף לכולם.‬

798
01:11:43,463 --> 01:11:44,671
‫זה לטובה.‬

799
01:11:47,963 --> 01:11:48,796
‫לטובת מי?‬

800
01:11:50,755 --> 01:11:51,880
‫לטובתנו.‬

801
01:11:57,505 --> 01:12:01,171
‫אני לא רוצה להיאלץ להסכים‬
‫עם האישה הזאת, אבל היא צדקה.‬

802
01:12:01,796 --> 01:12:03,671
‫והיית צריך לספר לי מה ראית.‬

803
01:12:03,671 --> 01:12:05,171
‫אני יודע מה את חושבת,‬

804
01:12:05,171 --> 01:12:07,838
‫אבל אני בטוח שהמטוס של אימא‬
‫לא היה טס כאן.‬

805
01:12:07,838 --> 01:12:09,296
‫זו לא אותה חברת תעופה.‬

806
01:12:13,171 --> 01:12:14,213
‫היא מתה?‬

807
01:12:14,213 --> 01:12:17,213
‫די. למה לחשוב על זה בכלל?‬

808
01:12:17,213 --> 01:12:19,463
‫אמרתי לך, זו אפילו לא אותה חברת תעופה.‬

809
01:12:19,463 --> 01:12:21,505
‫כן, אבל יש תחושה שהיא מתה?‬

810
01:12:24,796 --> 01:12:26,380
‫כי לי יש.‬

811
01:12:31,463 --> 01:12:35,130
‫אם ניתקע בפקקים, לפחות נוכל לדבר עם אנשים,‬

812
01:12:35,130 --> 01:12:37,338
‫לברר אם יש למישהו מידע על מה שקורה.‬

813
01:12:37,338 --> 01:12:38,921
‫מטורף שלא ראינו אף אחד.‬

814
01:12:40,505 --> 01:12:42,921
‫בטח נראה מישהו ברגע שנעלה על הכביש המהיר.‬

815
01:12:44,630 --> 01:12:46,630
‫אולי הטלפונים יעבדו בניו ג'רזי.‬

816
01:12:46,630 --> 01:12:49,880
‫האמת היא שאנחנו לא יודעים‬
‫מה קורה מחוץ ללונג איילנד.‬

817
01:12:49,880 --> 01:12:52,671
‫אולי יש להם אינטרנט,‬
‫אולי קווי הטלפון בסדר.‬

818
01:12:53,630 --> 01:12:56,588
‫עוד נסתכל על היום הזה ונצחק,‬
‫אני מבטיחה לכם.‬

819
01:12:56,588 --> 01:12:58,130
‫החופשה מהגיהינום.‬

820
01:12:59,338 --> 01:13:01,546
‫הכול נראה מצחיק יותר עם הזמן.‬
‫כך אומרים, לא?‬

821
01:13:02,296 --> 01:13:04,046
‫נראה לי שאומרים את זה קצת אחרת.‬

822
01:13:04,046 --> 01:13:06,255
‫אבל הבנתי למה התכוונת.‬

823
01:13:08,046 --> 01:13:09,130
‫סירנות.‬

824
01:13:11,380 --> 01:13:12,838
‫חשבתי שאת מנמנמת, חמודה.‬

825
01:13:12,838 --> 01:13:14,005
‫אני לא מצליחה.‬

826
01:13:14,005 --> 01:13:15,255
‫למה לא?‬

827
01:13:16,005 --> 01:13:17,130
‫בגלל הסירנות.‬

828
01:13:20,588 --> 01:13:21,546
‫מה זה?‬

829
01:13:43,796 --> 01:13:45,671
‫תישאר עם הילדים, אני אבדוק.‬

830
01:14:27,338 --> 01:14:30,171
‫יודעים מה, ילדים? חכו פה, בסדר?‬

831
01:14:32,588 --> 01:14:33,421
‫את רואה מישהו?‬

832
01:14:35,380 --> 01:14:36,671
‫אין פה אף אחד.‬

833
01:14:41,046 --> 01:14:43,546
‫- טסלה -‬

834
01:14:45,296 --> 01:14:46,463
‫כולן חדשות לגמרי.‬

835
01:14:47,296 --> 01:14:48,130
‫מה?‬

836
01:14:50,921 --> 01:14:53,588
‫וואו. היי, מישהו מגיע.‬

837
01:14:53,588 --> 01:14:54,505
‫יו!‬

838
01:14:57,171 --> 01:15:01,505
‫- יכולת נהיגה עצמאית לחלוטין -‬

839
01:15:13,796 --> 01:15:14,838
‫קליי!‬

840
01:15:15,588 --> 01:15:18,296
‫קליי, תיכנס למכונית!‬
‫-לא כדאי שנחכה ונדבר איתם?‬

841
01:15:18,296 --> 01:15:20,755
‫תיכנס מיד לרכב המזדיין!‬
‫-בסדר.‬

842
01:15:25,213 --> 01:15:28,130
‫מה את עושה? לא נסמן להם לעצור?‬
‫אולי הם יודעים משהו.‬

843
01:15:28,130 --> 01:15:29,755
‫אין אף אחד במכונית!‬

844
01:15:34,213 --> 01:15:36,838
‫אימא? אימא, יש רכב משמאלך! סעי!‬

845
01:16:18,921 --> 01:16:24,921
‫- חלק רביעי:‬
‫השיטפון -‬

846
01:16:25,921 --> 01:16:27,463
‫אולי נלך למקלט?‬

847
01:16:29,588 --> 01:16:32,588
‫לצבא יש מקלט או בסיס בסביבה?‬

848
01:16:32,588 --> 01:16:35,088
‫הם לא מחויבים להכין את הדברים האלה ל...‬

849
01:16:36,088 --> 01:16:37,671
‫מקרי חירום כאלה?‬

850
01:16:40,046 --> 01:16:41,255
‫אני לא יודע איפה הם.‬

851
01:16:42,880 --> 01:16:45,921
‫גם אילו ידעתי, אמרת שכל המכוניות‬
‫היו חדשות מהיצרן.‬

852
01:16:47,171 --> 01:16:51,296
‫אם עשו את זה בכל סוכנות,‬
‫הכבישים הראשיים כנראה פקוקים.‬

853
01:16:52,255 --> 01:16:54,213
‫נישאר כאן עד שנדע יותר.‬

854
01:16:54,213 --> 01:16:55,463
‫כמה עוד צריך לדעת?‬

855
01:16:55,463 --> 01:16:57,380
‫אנחנו כנראה באמצע אזור מלחמה.‬

856
01:16:57,380 --> 01:16:59,505
‫אנשים שאנחנו מכירים כנראה מתים.‬

857
01:17:02,380 --> 01:17:03,213
‫רות.‬

858
01:17:11,130 --> 01:17:11,963
‫רק...‬

859
01:17:12,588 --> 01:17:13,921
‫רק צריך לגבש תוכנית.‬

860
01:17:13,921 --> 01:17:16,338
‫אי אפשר לשבת כאן בחוסר מעש.‬
‫צריך ללכת לאנשהו.‬

861
01:17:16,338 --> 01:17:18,755
‫הוא צודק, אמנדה. זה מסוכן מדי.‬

862
01:17:19,588 --> 01:17:22,838
‫נישן כאן הלילה, ומחר בבוקר אולי...‬

863
01:17:22,838 --> 01:17:24,880
‫אולי מה?‬
‫-אולי... אני לא יודע.‬

864
01:17:34,171 --> 01:17:35,338
‫הייתי קרובה כל כך.‬

865
01:18:21,005 --> 01:18:21,838
‫מה אתה עושה?‬

866
01:18:24,088 --> 01:18:25,546
‫ממלא את האמבטיה.‬

867
01:18:26,463 --> 01:18:28,088
‫זה מה שאומרים לעשות, כדי...‬

868
01:18:29,088 --> 01:18:31,088
‫את יודעת, לאגור מים.‬

869
01:18:32,880 --> 01:18:33,755
‫אתה בקטע של אידוי?‬

870
01:18:34,630 --> 01:18:35,546
‫לא ממש.‬

871
01:18:36,046 --> 01:18:38,963
‫כאילו, זה... זה כמו מריחואנה?‬

872
01:18:38,963 --> 01:18:42,296
‫אני יודע שיש סוגים שונים עכשיו,‬
‫בטעמי פירות או...‬

873
01:18:42,296 --> 01:18:43,421
‫כמו מריחואנה.‬

874
01:18:49,671 --> 01:18:51,296
‫זיינת פעם סטודנטית שלך?‬

875
01:18:55,671 --> 01:18:57,588
‫אני לא מאמין ששאלת אותי את זה.‬

876
01:18:57,588 --> 01:19:00,588
‫ככה אני נראה לך? אני נראה כמו מישהו כזה?‬

877
01:19:00,588 --> 01:19:04,588
‫אתה נראה כמו מישהו שמשיג דברים בקלות.‬

878
01:19:05,588 --> 01:19:06,671
‫במיוחד נשים.‬

879
01:19:07,838 --> 01:19:09,921
‫אתייחס לזה כאל מחמאה, אני מניח.‬

880
01:19:31,838 --> 01:19:34,838
‫תמיד חשבתי שאני אדם מתוחכם.‬

881
01:19:35,671 --> 01:19:38,130
‫מישהו שראה את העולם כפי שהוא.‬

882
01:19:38,796 --> 01:19:41,171
‫אבל אף פעם לא ראיתי משהו כזה.‬

883
01:19:43,630 --> 01:19:47,255
‫אז עכשיו אני תוהה אם הדבר הזה‬
‫שתמיד חשבתי על עצמי היה אשליה.‬

884
01:19:49,005 --> 01:19:50,213
‫אל תחמיר עם עצמך.‬

885
01:19:50,213 --> 01:19:52,755
‫אם חופרים מספיק עמוק, בטח הכול אשליות.‬

886
01:19:54,130 --> 01:19:56,005
‫קח למשל את תחום העיסוק שלך.‬

887
01:19:56,796 --> 01:19:58,296
‫מספרים דמיוניים‬

888
01:19:58,838 --> 01:20:03,130
‫שמזיזים כסף דמיוני שמוביל להצלחה דמיונית.‬

889
01:20:03,130 --> 01:20:07,296
‫באופן אישי, אני חושב שהעסק שלי‬
‫הרבה פחות מסובך מכל זה.‬

890
01:20:07,296 --> 01:20:11,088
‫בבסיסה, העבודה שלי‬
‫עוסקת, ותמיד עסקה, באנשים.‬

891
01:20:11,088 --> 01:20:13,963
‫אז אני ממש מרחמת עליך.‬
‫-ולמה בדיוק?‬

892
01:20:13,963 --> 01:20:16,046
‫כי אנשים הם נוראיים.‬

893
01:20:16,046 --> 01:20:19,046
‫כאילו, פאק. תראה איך התייחסתי אליך.‬

894
01:20:29,755 --> 01:20:32,380
‫ועכשיו אנחנו נהנים ממשקה יחד.‬

895
01:20:48,213 --> 01:20:50,130
‫אני באמת מצטערת, אגב.‬

896
01:20:51,213 --> 01:20:55,630
‫על מה שאמרתי, עשיתי, חשבתי... זה לא משנה.‬

897
01:20:55,630 --> 01:20:57,505
‫טעיתי, ואני מצטערת.‬

898
01:21:00,421 --> 01:21:03,755
‫כמה מהלקוחות החכמים ביותר שלי‬
‫הפסידו הרבה כסף‬

899
01:21:04,338 --> 01:21:09,588
‫מפני שביססו את הבחירות שלהם‬
‫על אמונות קדומות במקום על אמת.‬

900
01:21:11,963 --> 01:21:14,880
‫זיהוי ההבדל הוא אחד הדברים‬
‫הכי קשים שאדם יכול לעשות.‬

901
01:21:16,046 --> 01:21:19,171
‫כשהם לא מזהים אותו ואתה כן,‬
‫זה בטח מטריף את השכל.‬

902
01:21:20,005 --> 01:21:21,713
‫תלוי בבן אדם,‬

903
01:21:21,713 --> 01:21:25,588
‫לפעמים אני קצת נהנה‬
‫לראות את הבורסה מענישה אותו.‬

904
01:21:27,005 --> 01:21:29,671
‫אבל המפחידים ביותר הם אלה שלא לומדים.‬

905
01:21:29,671 --> 01:21:32,755
‫גם אחרי שהם מפסידים הרבה,‬
‫ואני מתכוון להרבה כסף.‬

906
01:21:35,046 --> 01:21:37,463
‫אין דבר שמפחיד אותי יותר‬
‫מאדם שלא מוכן ללמוד,‬

907
01:21:37,463 --> 01:21:38,963
‫אפילו כשזה בא על חשבונו.‬

908
01:21:41,588 --> 01:21:43,963
‫זאת אפלה שלעולם לא אבין.‬

909
01:21:55,046 --> 01:21:56,546
‫השקט כל כך רועש.‬

910
01:21:58,588 --> 01:22:01,630
‫זה אחד הדברים הראשונים שהבחנתי בהם‬
‫כשהתחלנו ללון פה.‬

911
01:22:02,671 --> 01:22:04,130
‫התקשיתי להירדם.‬

912
01:22:05,380 --> 01:22:07,213
‫לא כמו בבית, שם שומעים הכול.‬

913
01:22:08,671 --> 01:22:11,505
‫סירנות, תנועה, אנשים.‬

914
01:22:12,755 --> 01:22:14,130
‫אני מתגעגעת לזה.‬

915
01:22:15,005 --> 01:22:16,588
‫לסירנות או לאנשים?‬

916
01:22:23,838 --> 01:22:25,630
‫אני מתחילה לחבב אותך,‬

917
01:22:26,338 --> 01:22:28,921
‫וזו חתיכת הצהרה כשזה בא ממני כי...‬

918
01:22:31,005 --> 01:22:33,171
‫אני לא זוכרת מתי לאחרונה חיבבתי מישהו.‬

919
01:22:34,421 --> 01:22:37,463
‫אני חייב לומר,‬
‫בהתחלה חשבתי שאת עוקצנית מאוד,‬

920
01:22:37,463 --> 01:22:38,963
‫אבל הצלחת להתחבב עליי.‬

921
01:22:48,671 --> 01:22:50,130
‫למה באמת באת לכאן?‬

922
01:22:51,671 --> 01:22:53,796
‫ואל תגיד לי שזה בגלל הברך שלך.‬

923
01:22:54,296 --> 01:22:57,380
‫זה לא היה שקר. באמת עברתי ניתוח בברך.‬

924
01:22:57,380 --> 01:23:00,588
‫עיקמתי אותה בצורה די רצינית‬
‫כששיחקתי כדורסל במתנ"ס.‬

925
01:23:00,588 --> 01:23:02,546
‫אבל לא בגלל זה באת לכאן.‬

926
01:23:08,130 --> 01:23:13,046
‫הסיבה שבגללה באתי לכאן קשורה‬
‫למשהו שקרה לי לפני כמה שנים.‬

927
01:23:15,921 --> 01:23:19,296
‫אחד הלקוחות שלי‬
‫הזמין אותי ואת אשתי לאירוע פרטי.‬

928
01:23:19,963 --> 01:23:21,338
‫הלקוח שלי, הוא...‬

929
01:23:22,421 --> 01:23:23,255
‫טוב,‬

930
01:23:24,505 --> 01:23:28,380
‫לא אגיד את שמו, אבל היית מזהה אותו.‬

931
01:23:28,963 --> 01:23:31,505
‫הוא ידוען?‬
‫-לא. לא בקטע כזה.‬

932
01:23:31,505 --> 01:23:34,630
‫אבל בעולם העסקים, הוא בין הגדולים שיש.‬

933
01:23:35,338 --> 01:23:39,296
‫רוב העיסוק שלו הוא בתעשיית הנשק.‬

934
01:23:39,296 --> 01:23:43,421
‫אני מדבר על כסף סודי ביותר מהפנטגון.‬

935
01:23:43,421 --> 01:23:45,380
‫אולי האדם הכי רב עוצמה שסעדתי איתו.‬

936
01:23:46,255 --> 01:23:50,005
‫בכל אופן, אנחנו באירוע הזה בביתו.‬

937
01:23:50,005 --> 01:23:53,171
‫השעה מאוחרת. אשתי רוצה ללכת.‬

938
01:23:53,171 --> 01:23:57,171
‫אבל הוא ואני עושים חיים,‬
‫והוא לא רוצה שהלילה ייגמר.‬

939
01:23:57,171 --> 01:23:59,588
‫אחרי עוד כמה מבטים נוקבים,‬

940
01:23:59,588 --> 01:24:03,296
‫אשתי מסכימה לנסוע במונית‬
‫ושאחזור הביתה מאוחר יותר.‬

941
01:24:03,963 --> 01:24:05,880
‫היא בטח הייתה ממש מרוצה מזה.‬

942
01:24:07,213 --> 01:24:12,088
‫אז אנחנו שותים עוד כמה משקאות,‬
‫משתכרים כהוגן, ובשלב מסוים‬

943
01:24:12,088 --> 01:24:16,005
‫הוא לא הצליח לעמוד‬
‫וגם אני הייתי מאוד לא יציב.‬

944
01:24:16,005 --> 01:24:18,296
‫לא נשמע לי מוכר, אדוני.‬

945
01:24:19,713 --> 01:24:22,838
‫אז הוא לוקח אותי לחדר העבודה שלו.‬

946
01:24:22,838 --> 01:24:24,671
‫מעשנים כמה סיגרים,‬

947
01:24:24,671 --> 01:24:28,963
‫ואנחנו מרחפים גבוה, צוחקים כמעט מכל דבר.‬

948
01:24:28,963 --> 01:24:31,380
‫לבסוף הוא מתחיל לספר כמה הוא מחבב אותי‬

949
01:24:31,380 --> 01:24:35,088
‫ואומר שהיה רוצה להזמין אותי‬
‫לטיול שהוא עומד לצאת אליו.‬

950
01:24:35,671 --> 01:24:38,005
‫איזה מין טיול? לאן הוא נסע?‬

951
01:24:38,005 --> 01:24:40,213
‫זה בדיוק מה ששאלתי.‬

952
01:24:41,713 --> 01:24:42,713
‫ואז הוא...‬

953
01:24:43,630 --> 01:24:44,963
‫פונה אליי,‬

954
01:24:45,546 --> 01:24:46,796
‫בהבעה רצינית.‬

955
01:24:48,671 --> 01:24:49,671
‫והוא אומר...‬

956
01:24:50,755 --> 01:24:52,171
‫"אה, אתה יודע,‬

957
01:24:52,171 --> 01:24:53,796
‫"סתם הפגישה השנתית שלי‬

958
01:24:53,796 --> 01:24:56,755
‫"עם שאר הרשעים שמנהלים את העולם."‬

959
01:25:02,255 --> 01:25:04,880
‫הוא היה מסוג האנשים‬
‫שתמיד סיפרו בדיחות כאלה.‬

960
01:25:04,880 --> 01:25:07,963
‫שוב, אם הייתי אומר לך את שמו, היית מבינה.‬

961
01:25:07,963 --> 01:25:10,630
‫אני פשוט אצטרך לסמוך עליך.‬

962
01:25:10,630 --> 01:25:13,796
‫ועכשיו, אם תסלח לי, אלך למזוג לי עוד יין.‬

963
01:25:15,671 --> 01:25:19,046
‫ואז, אתמול, לפני הקונצרט,‬

964
01:25:19,046 --> 01:25:20,630
‫החבר שלי מתקשר אליי.‬

965
01:25:22,755 --> 01:25:25,171
‫בלי שקבענו מראש, כמו בדרך כלל.‬

966
01:25:25,171 --> 01:25:27,255
‫הוא פשוט מתקשר אליי פתאום‬

967
01:25:27,921 --> 01:25:29,796
‫ורוצה שאעביר חלק מהכסף שלו.‬

968
01:25:31,921 --> 01:25:34,213
‫ומדובר במספרים גדולים, אפילו בשבילו.‬

969
01:25:36,255 --> 01:25:39,255
‫וכשעמדנו לנתק,‬
‫שאלתי אם הוא רוצה לצאת לשתות משהו.‬

970
01:25:39,963 --> 01:25:42,171
‫הוא אומר לי שהוא נוסע לתקופה.‬

971
01:25:43,338 --> 01:25:44,921
‫ואני מתלוצץ בחזרה,‬

972
01:25:44,921 --> 01:25:48,338
‫"כן? אתה מבלה‬
‫עם מועצת הרשע שלך בסוף השבוע?‬

973
01:25:48,338 --> 01:25:50,463
‫"חשבתי שזה קורה רק בהיפוך החורף."‬

974
01:25:54,713 --> 01:25:56,088
‫אבל הוא לא צוחק.‬

975
01:25:57,671 --> 01:26:00,296
‫והוא תמיד צוחק, אפילו מבדיחות גרועות.‬

976
01:26:02,130 --> 01:26:03,296
‫כל מה שהוא אמר זה...‬

977
01:26:04,921 --> 01:26:06,213
‫"שמור על עצמך."‬

978
01:26:08,005 --> 01:26:09,671
‫כמעט כאילו הוא ריחם עליי.‬

979
01:26:12,338 --> 01:26:14,546
‫מאז לא הצלחתי להפסיק לחשוב על זה.‬

980
01:26:22,546 --> 01:26:23,838
‫אתה מנסה לומר ש...‬

981
01:26:23,838 --> 01:26:27,838
‫אתה חושב שהחבר שלך‬
‫אחראי איכשהו למה שקורה כאן?‬

982
01:26:27,838 --> 01:26:29,088
‫לא, לא בקטע כזה.‬

983
01:26:29,088 --> 01:26:32,505
‫תאוריית קונספירציה‬
‫על קבוצת אנשים עלומה שמנהלת את העולם‬

984
01:26:32,505 --> 01:26:34,630
‫זה הסבר עצלני מדי.‬

985
01:26:36,505 --> 01:26:38,588
‫במיוחד כשהאמת מפחידה בהרבה.‬

986
01:26:40,171 --> 01:26:41,671
‫מהי האמת?‬

987
01:26:42,588 --> 01:26:44,380
‫אף אחד לא בשליטה.‬

988
01:26:44,380 --> 01:26:46,338
‫אף אחד לא מושך בחוטים.‬

989
01:26:47,380 --> 01:26:49,296
‫בטח, יש אנשים כמו החבר שלי‬

990
01:26:49,296 --> 01:26:52,796
‫שאולי יש להם גישה למידע מהסוג הנכון.‬

991
01:26:53,463 --> 01:26:55,963
‫אבל כשאירועים כאלה מתרחשים בעולם,‬

992
01:26:56,671 --> 01:26:59,505
‫אפילו האנשים הכי חזקים‬
‫יכולים לקוות, במקרה הטוב,‬

993
01:27:00,505 --> 01:27:02,255
‫לאזהרה ותו לא.‬

994
01:27:11,296 --> 01:27:12,296
‫סליחה, זה...‬

995
01:27:13,838 --> 01:27:15,755
‫כנראה הסיפור הזה קצת מבאס.‬

996
01:27:18,546 --> 01:27:21,213
‫התחרטתי. אני לא מחבבת אותך יותר.‬

997
01:27:29,505 --> 01:27:30,338
‫קדימה.‬

998
01:27:32,130 --> 01:27:32,963
‫בואי.‬

999
01:27:33,755 --> 01:27:34,921
‫לאן אנחנו הולכים?‬

1000
01:27:34,921 --> 01:27:36,463
‫אני אזכה באהדתך שוב.‬

1001
01:27:41,255 --> 01:27:42,421
‫אני רואה אותך, רוז.‬

1002
01:27:47,380 --> 01:27:48,255
‫מה את רוצה?‬

1003
01:27:50,880 --> 01:27:53,796
‫לעולם לא אגלה מה קורה‬
‫בין רוס לרייצ'ל, נכון?‬

1004
01:27:53,796 --> 01:27:55,630
‫את עדיין תקועה על החרא הזה?‬

1005
01:27:55,630 --> 01:27:57,088
‫למי אכפת?‬

1006
01:27:57,088 --> 01:27:59,921
‫לי, מן הסתם.‬

1007
01:27:59,921 --> 01:28:02,046
‫למה אכפת לך כל כך מהסדרה הזאת?‬

1008
01:28:05,588 --> 01:28:06,838
‫הם משמחים אותי.‬

1009
01:28:08,046 --> 01:28:10,130
‫ואני ממש זקוקה לזה כרגע. אתה לא?‬

1010
01:28:17,838 --> 01:28:20,130
‫אם נותרה תקווה כלשהי בעולם הדפוק הזה,‬

1011
01:28:20,130 --> 01:28:22,505
‫אני רוצה לפחות לגלות מה עולה בגורלם.‬

1012
01:28:28,421 --> 01:28:29,630
‫אכפת לי מהם.‬

1013
01:28:32,796 --> 01:28:33,921
‫אולי חבל שכך.‬

1014
01:28:35,046 --> 01:28:36,088
‫אני רק אומר.‬

1015
01:28:36,963 --> 01:28:39,755
‫את בטח צודקת. לפי איך שזה נראה,‬

1016
01:28:39,755 --> 01:28:41,713
‫לעולם לא תראי שוב את הסדרה הזו.‬

1017
01:28:43,130 --> 01:28:45,796
‫אז במקומך‬
‫הייתי מחפש משהו אחר להתעניין בו.‬

1018
01:28:52,630 --> 01:28:55,046
‫מוזר, לא שומעים ציקדות הלילה.‬

1019
01:28:58,588 --> 01:29:00,046
‫הלכתי לאיבוד היום.‬

1020
01:29:01,921 --> 01:29:03,171
‫כשיצאתי בבוקר.‬

1021
01:29:05,338 --> 01:29:06,880
‫מה זאת אומרת, הלכת לאיבוד?‬

1022
01:29:08,755 --> 01:29:10,421
‫חשבתי שאני יודע לאן אני נוסע,‬

1023
01:29:10,421 --> 01:29:13,713
‫אבל פתאום צצו רחובות בלי אף שלט.‬

1024
01:29:14,463 --> 01:29:16,921
‫אז סתם נסעתי לי.‬

1025
01:29:17,838 --> 01:29:19,546
‫ואז נסעתי לי עוד קצת.‬

1026
01:29:20,838 --> 01:29:25,671
‫ואז הסתובבתי והלכתי לאיבוד לגמרי,‬

1027
01:29:25,671 --> 01:29:28,338
‫ואין לי מושג איך מצאתי את דרכי חזרה לכאן.‬

1028
01:29:33,630 --> 01:29:35,213
‫אבל כן ראיתי מישהי.‬

1029
01:29:39,588 --> 01:29:40,713
‫אישה.‬

1030
01:29:42,213 --> 01:29:43,213
‫בכביש.‬

1031
01:29:45,046 --> 01:29:48,255
‫היא נופפה לי, ו...‬

1032
01:29:48,880 --> 01:29:50,546
‫היא דיברה בספרדית.‬

1033
01:29:51,213 --> 01:29:53,255
‫היא פשוט עמדה לה שם‬

1034
01:29:53,255 --> 01:29:55,546
‫לצד הדרך, באמצע שום מקום.‬

1035
01:29:56,046 --> 01:29:57,046
‫ואני...‬

1036
01:29:59,255 --> 01:30:00,088
‫נטשתי אותה.‬

1037
01:30:02,838 --> 01:30:03,921
‫היא נזקקה לעזרה.‬

1038
01:30:05,421 --> 01:30:06,421
‫ואני נטשתי אותה.‬

1039
01:30:21,921 --> 01:30:24,213
‫יש עוד משהו שאתה מסתיר מאיתנו?‬

1040
01:30:25,588 --> 01:30:28,046
‫אם כבר אתה נפתח.‬

1041
01:30:31,463 --> 01:30:35,963
‫לא סיפרנו לכם קודם‬
‫שראינו מכלית נפט עולה על שרטון.‬

1042
01:30:35,963 --> 01:30:37,921
‫ממש על החוף.‬

1043
01:30:37,921 --> 01:30:39,505
‫מכלית נפט?‬

1044
01:30:39,505 --> 01:30:42,921
‫כן, זאת ספינה ממש ענקית.‬

1045
01:30:42,921 --> 01:30:47,921
‫היא אדומה.‬
‫כאילו, אני לא חושב שכולן אדומות,‬

1046
01:30:47,921 --> 01:30:51,838
‫אבל זאת הייתה אדומה,‬
‫והיא עלתה ממש על החוף.‬

1047
01:30:52,505 --> 01:30:54,255
‫למה לא סיפרתם לנו?‬

1048
01:30:54,255 --> 01:30:57,546
‫אני חושב שבאותו זמן שנינו פחדנו, את יודעת?‬

1049
01:31:00,338 --> 01:31:01,546
‫מהמשמעות האפשרית.‬

1050
01:31:02,755 --> 01:31:04,046
‫מה היא יכולה להיות?‬

1051
01:31:04,630 --> 01:31:06,505
‫אם היינו תחת מתקפה,‬

1052
01:31:06,505 --> 01:31:10,338
‫ואני יודע שזה נשמע מוזר, אבל נפט זה משהו‬

1053
01:31:10,338 --> 01:31:13,755
‫שצריך הרבה ממנו אם רוצים להתגונן.‬

1054
01:31:13,755 --> 01:31:15,796
‫לא ייאמן שאנחנו מדברים על זה.‬

1055
01:31:15,796 --> 01:31:18,046
‫אני באמת חושב שנהיה בסדר.‬

1056
01:31:18,046 --> 01:31:20,880
‫בסופו של דבר, אני באמת חושב ככה.‬

1057
01:31:20,880 --> 01:31:22,838
‫אפילו אם מדובר בפלישה.‬

1058
01:31:22,838 --> 01:31:23,755
‫פלישה?‬

1059
01:31:23,755 --> 01:31:25,463
‫או אולי כיבוש?‬

1060
01:31:25,463 --> 01:31:28,005
‫טוב, יודע מה?‬
‫ברור לי שיש לך כוונות טובות,‬

1061
01:31:28,005 --> 01:31:31,755
‫אבל בחירת המילים שלך מלחיצה אותי בטירוף.‬

1062
01:31:35,005 --> 01:31:35,838
‫מה זה היה?‬

1063
01:31:55,046 --> 01:31:57,380
‫אלה... פלמינגואים.‬

1064
01:31:59,255 --> 01:32:00,421
‫אלה פלמינגואים?‬

1065
01:32:02,046 --> 01:32:03,588
‫אלה פלמינגואים.‬

1066
01:32:07,255 --> 01:32:08,088
‫למה?‬

1067
01:32:10,796 --> 01:32:13,838
‫וואו, איזה אוסף מרשים.‬

1068
01:32:15,796 --> 01:32:16,963
‫את אוהבת ג'אז?‬

1069
01:32:18,546 --> 01:32:20,421
‫אתה רוצה להאזין לג'אז?‬

1070
01:32:20,421 --> 01:32:22,046
‫בטח, למה לא?‬

1071
01:32:22,046 --> 01:32:25,046
‫כי חשבתי שבאנו ליהנות.‬

1072
01:32:26,088 --> 01:32:28,338
‫בוא נשים משהו שאפשר לרקוד לצליליו.‬

1073
01:32:28,338 --> 01:32:30,171
‫אפשר לרקוד לצלילי ג'אז.‬

1074
01:32:30,171 --> 01:32:32,255
‫למעשה, התקליט הראשון שקניתי היה...‬

1075
01:32:32,255 --> 01:32:34,255
‫בבקשה, לא עוד אחד מהסיפורים שלך.‬

1076
01:32:34,255 --> 01:32:38,296
‫הם מערערים אותי קשות.‬
‫רגע. אילו תקליטים אלה?‬

1077
01:32:38,296 --> 01:32:40,296
‫אל תסתכלי שם. אלה של הבת שלי.‬

1078
01:32:40,296 --> 01:32:43,796
‫הייתה לה תקופת תקלוט בקולג'.‬

1079
01:32:43,796 --> 01:32:47,296
‫זה נראה כמו משהו‬
‫שאישה יכולה לרקוד לצליליו כמו שצריך.‬

1080
01:32:47,296 --> 01:32:50,546
‫בחייך. לא בשביל זה הבאתי אותך לפה.‬

1081
01:32:54,630 --> 01:32:57,005
‫אמרת שרצית לזכות באהדתי.‬

1082
01:32:57,588 --> 01:32:58,796
‫זו הדרך.‬

1083
01:34:33,671 --> 01:34:34,838
‫אנחנו שיכורים.‬

1084
01:34:34,838 --> 01:34:35,796
‫נכון.‬

1085
01:34:36,463 --> 01:34:39,421
‫אנחנו נשואים. אני נשואה. לך יש רעיה.‬

1086
01:34:41,046 --> 01:34:42,046
‫כן, זה נכון.‬

1087
01:34:45,838 --> 01:34:47,005
‫אני אוהב אותה מאוד.‬

1088
01:34:53,296 --> 01:34:54,130
‫אני באמת...‬

1089
01:34:58,963 --> 01:35:00,130
‫באמת מתגעגע אליה.‬

1090
01:35:01,421 --> 01:35:02,546
‫אתה עוד תראה אותה.‬

1091
01:35:08,671 --> 01:35:09,505
‫לא.‬

1092
01:35:23,296 --> 01:35:24,838
‫לא, אני לא חושב שאראה.‬

1093
01:35:30,338 --> 01:35:31,171
‫ורות.‬

1094
01:35:34,421 --> 01:35:37,713
‫מה אם יקרה גם לה משהו?‬
‫לא אוכל לחיות עם עצמי.‬

1095
01:35:38,796 --> 01:35:41,713
‫לא יקרה לרות כלום, אני מבטיחה.‬

1096
01:35:42,338 --> 01:35:45,380
‫אנחנו איתכם בסיפור הזה‬
‫עד שהמצב יחזור לקדמותו.‬

1097
01:35:47,546 --> 01:35:50,005
‫עלינו להתחיל להסתכל למציאות בעיניים.‬

1098
01:35:53,046 --> 01:35:54,838
‫שום דבר לא יחזור לקדמותו.‬

1099
01:35:54,838 --> 01:35:56,588
‫אל תגיד את זה. אנחנו חייבים...‬

1100
01:36:41,838 --> 01:36:43,088
‫הוא בסדר?‬

1101
01:36:46,255 --> 01:36:48,380
‫הוא קצת חם, אבל הוא יהיה בסדר.‬

1102
01:36:51,213 --> 01:36:52,546
‫למה את עדיין ערה?‬

1103
01:36:55,255 --> 01:36:58,380
‫אני כל הזמן חושבת‬
‫על איזה פרק של "הבית הלבן".‬

1104
01:36:59,046 --> 01:37:01,130
‫יש איזה סיפור, מישהו אומר לנשיא...‬

1105
01:37:01,130 --> 01:37:03,130
‫צפית ב"בית הלבן"?‬

1106
01:37:03,713 --> 01:37:05,546
‫רק בעונות של ארון סורקין.‬

1107
01:37:07,338 --> 01:37:11,713
‫בכל אופן, סופר על אדם שגר ליד הנהר,‬

1108
01:37:12,630 --> 01:37:15,755
‫והוא שמע ברדיו שהנהר עומד להציף את העיירה‬

1109
01:37:15,755 --> 01:37:17,046
‫ושכולם צריכים לעזוב.‬

1110
01:37:17,546 --> 01:37:22,130
‫אבל האיש לא הולך לשום מקום‬
‫כי הוא מתפלל בכל יום.‬

1111
01:37:22,130 --> 01:37:24,505
‫הוא יודע שאלוהים אוהב אותו ויציל אותו.‬

1112
01:37:25,088 --> 01:37:27,213
‫אבל אז באמת יש שיטפון.‬

1113
01:37:27,213 --> 01:37:30,005
‫ואיזה בחור בסירת משוטים רואה את האיש‬

1114
01:37:30,005 --> 01:37:32,213
‫ואומר, "היי, בוא, אציל אותך".‬

1115
01:37:33,005 --> 01:37:35,046
‫אבל האיש לא מוכן ללכת לשום מקום.‬

1116
01:37:35,713 --> 01:37:39,838
‫ואז מסוק עובר מעל והטייס מנמיך את הסולם,‬

1117
01:37:39,838 --> 01:37:42,296
‫אבל האיש לא מוכן ללכת לשום מקום.‬

1118
01:37:43,046 --> 01:37:45,546
‫לאחר מכן, האדם טובע בשיטפון.‬

1119
01:37:45,546 --> 01:37:49,421
‫ואז הוא עולה לגן עדן‬
‫והוא ממש כועס על אלוהים,‬

1120
01:37:50,213 --> 01:37:54,130
‫והוא אומר לו, "התפללתי אליך כל יום.‬
‫חשבתי שאתה אוהב אותי.‬

1121
01:37:54,130 --> 01:37:55,671
‫"למה לא הצלת אותי?"‬

1122
01:37:56,296 --> 01:37:57,796
‫ואלוהים אומר,‬

1123
01:37:57,796 --> 01:37:59,630
‫"שלחתי לך דיווח בקשר,‬

1124
01:38:00,505 --> 01:38:02,630
‫"סירת משוטים ומסוק.‬

1125
01:38:02,630 --> 01:38:03,880
‫"מה עוד אתה רוצה?"‬

1126
01:38:06,755 --> 01:38:08,046
‫מה העניין, רוז?‬

1127
01:38:16,505 --> 01:38:17,963
‫נראה לי שסיימתי לחכות.‬

1128
01:38:51,046 --> 01:38:51,880
‫אבא?‬

1129
01:38:52,463 --> 01:38:53,755
‫תישן איתי במיטה?‬

1130
01:38:54,755 --> 01:38:55,588
‫אני לא בטוח.‬

1131
01:38:57,630 --> 01:39:00,588
‫המיטה לא מספיק גדולה,‬
‫ולא אכפת לי לישון על הרצפה.‬

1132
01:39:00,588 --> 01:39:03,130
‫לפעמים זה טוב לגב שלי.‬
‫-אני מפחדת.‬

1133
01:39:09,255 --> 01:39:10,755
‫אנחנו לבדנו עכשיו, נכון?‬

1134
01:39:14,005 --> 01:39:15,088
‫למה את מתכוונת?‬

1135
01:39:16,755 --> 01:39:18,005
‫אני מתכוונת,‬

1136
01:39:18,671 --> 01:39:22,588
‫ברגע האמת, אתה סומך‬
‫על האנשים שבבית שלנו?‬

1137
01:39:23,463 --> 01:39:25,671
‫כבר ברור לנו שהאישה פקעת עצבים.‬

1138
01:39:25,671 --> 01:39:28,463
‫הילד הזה צילם אותי בסתר ליד הבריכה,‬

1139
01:39:28,463 --> 01:39:31,463
‫הילדה הקטנה כל הזמן‬
‫בוהה לתוך היער כמו דוני דארקו,‬

1140
01:39:31,463 --> 01:39:33,880
‫ואני די בטוחה שהבעל רוצה לזיין אותי.‬

1141
01:39:35,921 --> 01:39:37,005
‫איך את יודעת?‬

1142
01:39:38,046 --> 01:39:40,046
‫הוא לא באמת יעשה משהו, הוא לא כזה.‬

1143
01:39:40,046 --> 01:39:42,588
‫אבל האם הוא רצה? לגמרי.‬

1144
01:39:43,671 --> 01:39:46,005
‫הנקודה שלי היא שאני לא סומכת עליהם.‬

1145
01:39:57,630 --> 01:40:00,921
‫אני לא ארשה שיקרה לך כלום,‬
‫אם זה מה שאת שואלת.‬

1146
01:40:03,046 --> 01:40:07,213
‫אני מבקשת שתזכור שאם העולם יקרוס,‬

1147
01:40:07,213 --> 01:40:10,046
‫אמון זה לא משהו שכדאי לחלק לכל אחד,‬

1148
01:40:10,046 --> 01:40:11,880
‫בייחוד לא לאנשים לבנים.‬

1149
01:40:12,588 --> 01:40:14,546
‫אפילו אימא תסכים איתי על זה.‬

1150
01:40:18,130 --> 01:40:18,963
‫הבנתי.‬

1151
01:40:21,755 --> 01:40:22,588
‫כן?‬

1152
01:40:23,755 --> 01:40:25,838
‫כי אנחנו ישנים במרתף של הבית שלנו‬

1153
01:40:25,838 --> 01:40:27,255
‫כבר לילה שני ברציפות.‬

1154
01:40:28,963 --> 01:40:32,130
‫בשביל מה בדיוק נתת להם לחזור פנימה?‬

1155
01:40:34,171 --> 01:40:35,505
‫זה היה המעשה הנכון.‬

1156
01:40:37,630 --> 01:40:41,213
‫והנה זה בדיוק. זה מה שידפוק אותנו בסוף.‬

1157
01:41:17,838 --> 01:41:18,755
‫תשתי.‬

1158
01:41:29,588 --> 01:41:30,630
‫איפה רוזי?‬

1159
01:41:30,630 --> 01:41:33,005
‫לא יודע. היא קמה לפנינו.‬

1160
01:41:35,421 --> 01:41:37,838
‫אני אלך להעיף מבט. כדאי שתקומי.‬

1161
01:41:45,630 --> 01:41:47,046
‫איך אתה מרגיש, חמוד?‬

1162
01:41:48,296 --> 01:41:49,130
‫קדימה.‬

1163
01:41:50,130 --> 01:41:51,671
‫ברור לי שאתה עייף, אבל קום‬

1164
01:41:51,671 --> 01:41:53,838
‫כדי שאוכל לראות אותך ולמדוד לך חום.‬

1165
01:41:53,838 --> 01:41:55,671
‫היית די חם אתמול בלילה.‬

1166
01:41:57,755 --> 01:41:59,421
‫אתה כבר לא כל כך חם.‬

1167
01:42:00,213 --> 01:42:01,046
‫יש.‬

1168
01:42:01,921 --> 01:42:03,213
‫כואב לך הגרון?‬

1169
01:42:04,046 --> 01:42:05,338
‫לא.‬
‫-יופי.‬

1170
01:42:14,421 --> 01:42:17,130
‫מה זה? דם? זה דם?‬

1171
01:42:21,796 --> 01:42:22,713
‫מה אתה...‬

1172
01:42:24,171 --> 01:42:25,005
‫מה אתה...‬

1173
01:42:25,713 --> 01:42:26,921
‫מה אתה עושה, לעזאזל?‬

1174
01:42:31,005 --> 01:42:33,130
‫מה לעזאזל? אלה השיניים שלך?‬

1175
01:42:38,005 --> 01:42:38,838
‫ארצ'י.‬

1176
01:42:41,630 --> 01:42:43,546
‫תפסיק עם זה. קליי!‬

1177
01:42:50,421 --> 01:42:51,296
‫השיניים שלי.‬

1178
01:42:51,921 --> 01:42:52,755
‫קליי!‬

1179
01:42:52,755 --> 01:42:54,046
‫מה קורה לי?‬

1180
01:42:54,046 --> 01:42:54,963
‫קליי!‬

1181
01:42:54,963 --> 01:42:56,130
‫הכול בסדר?‬

1182
01:42:56,755 --> 01:42:59,380
‫משהו לא בסדר עם ארצ'י.‬
‫-מה קרה? מה לעזאזל?‬

1183
01:42:59,380 --> 01:43:00,338
‫בדיוק מה שאמרתי.‬

1184
01:43:00,338 --> 01:43:02,671
‫הייתה לי תחושה מוזרה בשיניים.‬

1185
01:43:02,671 --> 01:43:04,588
‫ונגעתי בהן, והן פשוט נפלו.‬

1186
01:43:04,588 --> 01:43:06,796
‫הוא היה קצת חם אמש,‬
‫אבל זה... לא יודעת.‬

1187
01:43:06,796 --> 01:43:09,546
‫טוב, בסדר. אתה... אתה בסדר.‬

1188
01:43:09,546 --> 01:43:11,046
‫אני לא מרגיש בסדר.‬

1189
01:43:14,630 --> 01:43:18,546
‫- חלק חמישי:‬
‫האחרון -‬

1190
01:43:18,546 --> 01:43:19,546
‫איך אתה מרגיש?‬

1191
01:43:22,546 --> 01:43:24,671
‫חוץ מזה שהשיניים שלך נופלות, הכוונה.‬

1192
01:43:24,671 --> 01:43:26,796
‫איזו מין שאלה זאת? ברור שהוא חולה.‬

1193
01:43:26,796 --> 01:43:30,421
‫אני לא חולה, אימא. פשוט נפלו לי השיניים.‬

1194
01:43:32,171 --> 01:43:33,755
‫אולי בגלל החרק שנשך אותי. לא יודע.‬

1195
01:43:33,755 --> 01:43:34,671
‫איזה חרק?‬

1196
01:43:35,671 --> 01:43:38,088
‫חרק נשך אותי אתמול ביער.‬

1197
01:43:38,088 --> 01:43:39,255
‫זאת כנראה הסיבה.‬

1198
01:43:39,255 --> 01:43:43,421
‫כנראה סתם קרצית, מחלת הליים.‬
‫ראיתי תסמינים מוזרים יותר.‬

1199
01:43:43,421 --> 01:43:44,838
‫מוזרים יותר מזה?‬

1200
01:43:44,838 --> 01:43:46,213
‫הוא צריך ללכת למיון.‬

1201
01:43:46,213 --> 01:43:47,463
‫צריך לנסוע לביה"ח.‬

1202
01:43:47,463 --> 01:43:50,171
‫אי אפשר. הכביש המהיר‬
‫הוא היציאה היחידה מהעיר.‬

1203
01:43:50,838 --> 01:43:53,463
‫ואם הדרכים פקוקות,‬
‫לא יהיה שם מי שיעזור לנו.‬

1204
01:43:53,463 --> 01:43:55,921
‫חייבים לעשות משהו. ארצ'י צריך להיבדק.‬

1205
01:43:57,338 --> 01:44:01,255
‫אני לא מאמינה שזה קורה.‬

1206
01:44:05,130 --> 01:44:08,046
‫נלך לבית של הקבלן שלי. הוא לא רחוק מכאן.‬

1207
01:44:08,046 --> 01:44:10,505
‫אמרת שראית אותו אוגר אספקה?‬

1208
01:44:11,088 --> 01:44:14,171
‫כמו שאני מכיר את דני, הוא מוכן לכל מצב.‬
‫אולי יש לו משהו שיעזור.‬

1209
01:44:14,171 --> 01:44:15,921
‫אנטיביוטיקה, תרופות.‬

1210
01:44:16,588 --> 01:44:17,880
‫דני ידע מה לעשות.‬

1211
01:44:19,130 --> 01:44:19,963
‫היי.‬

1212
01:44:20,713 --> 01:44:23,546
‫אני מבטיח, אשיג לבנך עזרה.‬

1213
01:44:25,338 --> 01:44:26,171
‫איפה רוז?‬

1214
01:44:28,380 --> 01:44:29,463
‫לא מצאתי אותה.‬

1215
01:44:30,755 --> 01:44:32,296
‫מה? מה זאת אומרת?‬

1216
01:44:32,296 --> 01:44:34,296
‫חיפשתי אותה בכל הבית. היא לא פה.‬

1217
01:44:34,296 --> 01:44:36,588
‫היא לא בחצר האחורית.‬
‫-אחפש למטה.‬

1218
01:44:36,588 --> 01:44:38,130
‫היא בטח סתם מסיירת בבית.‬

1219
01:44:38,130 --> 01:44:41,755
‫אולי היא משחקת בחוץ. אחפש.‬
‫-חיפשתי שם, אבל מוזמנת לבדוק שוב.‬

1220
01:44:41,755 --> 01:44:44,546
‫אני לא מבינה. איפה היא? היא בטוח כאן.‬
‫-היא לא!‬

1221
01:44:44,546 --> 01:44:48,213
‫אני אומר לך, חיפשתי בכל מקום והיא לא כאן.‬

1222
01:44:48,213 --> 01:44:51,546
‫אולי היא בחנייה.‬
‫-כבר בדקתי שם.‬

1223
01:44:51,546 --> 01:44:53,755
‫בסדר. איפה לא חיפשת, קליי?‬

1224
01:44:55,171 --> 01:44:56,171
‫היא לא למטה.‬

1225
01:44:56,921 --> 01:44:58,588
‫טוב, זה טירוף. איפה היא?‬

1226
01:44:58,588 --> 01:44:59,671
‫היא לא בחוץ,‬

1227
01:44:59,671 --> 01:45:02,046
‫אבל נראה לי שהיא לקחה אופניים מהחנייה.‬

1228
01:45:02,046 --> 01:45:03,921
‫לקחה אופניים? לאן היא יכלה ללכת?‬

1229
01:45:03,921 --> 01:45:05,880
‫יש לך מושג איפה אחותך?‬

1230
01:45:06,463 --> 01:45:10,213
‫לא יודע. היינו בצריף אתמול, אז...‬

1231
01:45:10,213 --> 01:45:11,546
‫איזה צריף?‬

1232
01:45:11,546 --> 01:45:13,005
‫הצריף.‬

1233
01:45:13,005 --> 01:45:18,463
‫היא ראתה איילים ורצתה לחפש אותם, אולי שם?‬
‫-אני הולכת.‬

1234
01:45:21,713 --> 01:45:24,130
‫ארצ'י, אתה בסדר?‬

1235
01:45:25,838 --> 01:45:26,671
‫אתה בסדר...‬

1236
01:45:26,671 --> 01:45:28,380
‫הוא צריך עזרה מיד.‬
‫-בסדר.‬

1237
01:45:28,380 --> 01:45:29,463
‫אני מחזיק אותך.‬

1238
01:45:29,463 --> 01:45:30,588
‫אני באה איתכם.‬

1239
01:45:30,588 --> 01:45:32,005
‫לא, זה מסוכן.‬

1240
01:45:32,005 --> 01:45:34,171
‫תישארי כאן עם אמנדה. תמצאו את רוז.‬

1241
01:45:34,171 --> 01:45:36,296
‫לא. מה? אל תשאיר אותי לבד.‬

1242
01:45:36,296 --> 01:45:37,213
‫יהיה בסדר.‬

1243
01:45:37,213 --> 01:45:39,796
‫אבא, דיברנו על זה.‬
‫אתה לא יכול להשאיר אותי לבד.‬

1244
01:45:39,796 --> 01:45:41,130
‫הוא חולה, את לא רואה?‬

1245
01:45:41,130 --> 01:45:42,963
‫אבא, אתה לא תחזור לעולם.‬

1246
01:45:42,963 --> 01:45:46,338
‫אתה לא מבין שמשהו קורה? זה קורה כרגע.‬

1247
01:45:46,338 --> 01:45:49,213
‫מה שזה לא יהיה,‬
‫זה קורה לארצ'י, זה קורה לכולנו.‬

1248
01:45:49,213 --> 01:45:51,921
‫אתה לא יכול ללכת. העולם אולי חרב שם בחוץ.‬

1249
01:45:51,921 --> 01:45:53,255
‫לכן אני רוצה שתישארי.‬

1250
01:45:54,463 --> 01:45:55,546
‫תוציאי את הטלפון.‬

1251
01:45:56,796 --> 01:45:58,380
‫קדימה, תוציאי אותו.‬

1252
01:45:58,380 --> 01:45:59,838
‫כווני שעון לעוד שעה.‬

1253
01:46:00,671 --> 01:46:01,588
‫אני אחזור.‬

1254
01:46:02,838 --> 01:46:03,921
‫זה לא ילך.‬

1255
01:46:04,463 --> 01:46:05,505
‫זה לא יסתדר.‬

1256
01:46:05,505 --> 01:46:07,213
‫זה כן, אין ברירה.‬

1257
01:46:07,213 --> 01:46:09,963
‫תסתכלי, אחזור לקחת אותך לפני שהשעון יצלצל.‬

1258
01:46:19,546 --> 01:46:22,546
‫שעה. זה הכול. הבטחת.‬

1259
01:46:32,171 --> 01:46:35,838
‫רוז? רוז!‬

1260
01:46:35,838 --> 01:46:38,338
‫רוזי! רוז!‬

1261
01:46:57,546 --> 01:46:59,505
‫איזה סיוט.‬

1262
01:47:00,088 --> 01:47:01,755
‫איזה סיוט מחורבן.‬

1263
01:47:03,630 --> 01:47:06,755
‫לאן רוז יכלה ללכת? למה היא הלכה?‬

1264
01:47:07,338 --> 01:47:09,880
‫היא אמרה שהיא סיימה לחכות.‬
‫למה היא התכוונה?‬

1265
01:47:12,130 --> 01:47:15,171
‫אולי נחזור הביתה ונחכה שאבא שלי יחזור?‬

1266
01:47:16,421 --> 01:47:17,421
‫ואז מה?‬

1267
01:47:18,171 --> 01:47:19,630
‫הוא ימצא את רוז?‬

1268
01:47:19,630 --> 01:47:21,796
‫לא יודעת, אבל הוא יעזור לנו.‬

1269
01:47:22,463 --> 01:47:24,755
‫אני רק רוצה לדעת מה לעזאזל קורה.‬

1270
01:47:24,755 --> 01:47:26,546
‫אני רוצה לדעת מה התוכנית.‬

1271
01:47:26,546 --> 01:47:30,796
‫אני רוצה לדעת שנמצא את הילדה שלי‬
‫ואז ניכנס למכונית היקרה שלכם‬

1272
01:47:30,796 --> 01:47:33,755
‫וניסע לבית חולים אמיתי, נמצא רופא שיגיד לי‬

1273
01:47:33,755 --> 01:47:36,588
‫שהתינוק שלי בסדר, שכולנו נהיה בסדר,‬

1274
01:47:36,588 --> 01:47:38,755
‫ואז נוכל לחזור כולנו לבית שלנו.‬

1275
01:47:38,755 --> 01:47:40,130
‫ואם זה בלתי אפשרי?‬

1276
01:47:40,130 --> 01:47:44,796
‫אני רוצה להתרחק מכאן, מכם וממה שקורה.‬

1277
01:47:44,796 --> 01:47:46,130
‫זה קורה לכולנו.‬

1278
01:47:46,130 --> 01:47:48,171
‫אני יודעת שזה קורה לכולנו!‬

1279
01:47:48,171 --> 01:47:49,713
‫די לצעוק עליי!‬

1280
01:47:59,671 --> 01:48:00,671
‫לא אכפת לך.‬

1281
01:48:03,421 --> 01:48:04,880
‫לא אכפת לך שאני כאן.‬

1282
01:48:06,255 --> 01:48:10,255
‫ואימא שלי בטח בקרקעית של איזה אוקיינוס.‬

1283
01:48:14,421 --> 01:48:17,213
‫אין לי עוד מישהו בחיים.‬

1284
01:48:18,380 --> 01:48:22,463
‫אין לי למי לחזור חוץ מהם.‬
‫את מבינה את זה?‬

1285
01:48:24,838 --> 01:48:28,046
‫ואני צריכה את אימא שלי יותר מתמיד.‬

1286
01:48:30,046 --> 01:48:32,338
‫ואני בטח לא אראה אותה יותר בחיים.‬

1287
01:48:42,505 --> 01:48:44,171
‫אכפת לי, באמת.‬

1288
01:48:47,130 --> 01:48:50,255
‫אני לא יודעת מה אני אמורה‬
‫לעשות לגבי זה, אבל אכפת לי.‬

1289
01:48:53,505 --> 01:48:54,880
‫למה את כזאת?‬

1290
01:48:58,421 --> 01:49:01,380
‫מה יוצא לך מזה שאת כועסת כל הזמן?‬

1291
01:49:13,421 --> 01:49:18,088
‫כל יום, כל היום, העבודה שלי היא...‬

1292
01:49:19,046 --> 01:49:22,921
‫להבין אנשים מספיק‬
‫כדי לדעת איך לשקר להם‬

1293
01:49:22,921 --> 01:49:25,755
‫ולמכור להם דברים שהם לא באמת רוצים.‬

1294
01:49:26,630 --> 01:49:28,713
‫וכשבוחנים אנשים ככה,‬

1295
01:49:29,505 --> 01:49:32,255
‫כשבאמת רואים איך הם מתייחסים זה לזה...‬

1296
01:49:33,880 --> 01:49:34,796
‫את לא טיפשה.‬

1297
01:49:35,921 --> 01:49:39,921
‫את רואה מה הם עושים,‬
‫והם עושים את זה בלי לחשוב בכלל.‬

1298
01:49:39,921 --> 01:49:44,005
‫לעזאזל. עשיתי את זה לך ולאבא שלך,‬
‫ואני אפילו לא יודעת למה.‬

1299
01:49:45,338 --> 01:49:47,005
‫אנחנו דופקים זה את זה‬

1300
01:49:47,713 --> 01:49:50,380
‫כל הזמן, בלי לשים לב אפילו.‬

1301
01:49:50,380 --> 01:49:55,088
‫אנחנו דופקים כל יצור חי על כוכב הלכת הזה‬
‫וחושבים שיהיה בסדר‬

1302
01:49:55,088 --> 01:49:59,171
‫כי אנחנו משתמשים בקשיות מנייר‬
‫ומזמינים עוף חופש.‬

1303
01:50:00,630 --> 01:50:05,255
‫והקטע החולני הוא שלדעתי עמוק בפנים‬
‫אנחנו יודעים שאנחנו לא עובדים על אף אחד.‬

1304
01:50:05,255 --> 01:50:07,296
‫אנחנו יודעים שאנחנו חיים בשקר.‬

1305
01:50:07,296 --> 01:50:09,880
‫אשליה שמוסכמת על כולם‬

1306
01:50:09,880 --> 01:50:13,671
‫ועוזרת לנו להתעלם בעקביות‬
‫מכמה שאנחנו נוראיים באמת.‬

1307
01:50:21,421 --> 01:50:25,255
‫אני לא מסכימה עם רוב הדברים‬
‫שאת עושה ואומרת, אבל...‬

1308
01:50:27,255 --> 01:50:30,130
‫זה החלק בדיאגרמת הוון שבו יש בינינו חפיפה.‬

1309
01:50:32,005 --> 01:50:34,005
‫אני מסכימה עם כל מה שאמרת עכשיו.‬

1310
01:50:36,421 --> 01:50:41,005
‫אבל עד כמה שאנשים אולי נוראיים...‬

1311
01:50:43,421 --> 01:50:46,130
‫שום דבר לא ישנה את זה‬
‫שאנחנו זה כל מה שיש לנו.‬

1312
01:50:51,130 --> 01:50:52,713
‫אני לא רוצה להיות כזאת.‬

1313
01:51:00,546 --> 01:51:02,380
‫אני שונאת להיות נוראית כזאת.‬

1314
01:51:04,671 --> 01:51:07,338
‫ואני יודעת שאני אומרת‬
‫שאני שונאת אנשים, אבל...‬

1315
01:51:07,338 --> 01:51:09,963
‫אני אעשה הכול כדי שהם יחזרו אליי.‬

1316
01:52:12,046 --> 01:52:13,296
‫היי, אבא.‬

1317
01:52:13,880 --> 01:52:15,296
‫אתה חושב שטיילור בסדר?‬

1318
01:52:16,713 --> 01:52:17,546
‫מי?‬

1319
01:52:23,755 --> 01:52:24,880
‫ארצ'י, תישאר כאן.‬

1320
01:52:26,505 --> 01:52:27,421
‫בוא נלך.‬

1321
01:52:45,338 --> 01:52:46,171
‫ג'ורג'.‬

1322
01:52:46,755 --> 01:52:50,130
‫דני. סליחה שאני מטריד אותך בבית ככה.‬

1323
01:52:50,130 --> 01:52:52,338
‫אני צריך שאתה והחבר שלך תרדו מהמרפסת‬

1324
01:52:52,338 --> 01:52:53,921
‫ותעמדו ליד הרכב שלכם.‬

1325
01:52:55,130 --> 01:52:55,963
‫מה?‬

1326
01:52:56,463 --> 01:52:58,838
‫רדו מהמרפסת ותעמדו ליד הרכב שלכם.‬

1327
01:53:20,755 --> 01:53:21,796
‫איך אוכל לעזור?‬

1328
01:53:27,338 --> 01:53:28,796
‫רק באנו לבדוק מה שלומך.‬

1329
01:53:30,046 --> 01:53:32,171
‫לראות אם אתה כאן, אם אתה בסדר.‬

1330
01:53:33,463 --> 01:53:36,130
‫אם שמעת משהו על מה שקורה.‬

1331
01:53:36,130 --> 01:53:37,630
‫כן, אני קליי.‬

1332
01:53:37,630 --> 01:53:41,171
‫המשפחה שלי שכרה את הבית של ג"ה... ג'ורג'.‬

1333
01:53:41,171 --> 01:53:42,713
‫אנחנו מהעיר.‬

1334
01:53:42,713 --> 01:53:44,963
‫טוב, לך ולמשפחה שלך יש מזל.‬

1335
01:53:44,963 --> 01:53:47,630
‫תאר לעצמך איזה מופע אימים‬
‫מתחולל בעיר עכשיו.‬

1336
01:53:48,588 --> 01:53:51,546
‫אם לדבר בכנות,‬
‫אני מופתע שבכלל יצאתם החוצה.‬

1337
01:53:52,421 --> 01:53:54,671
‫באנו לכאן כי הבן שלי זקוק לעזרה.‬

1338
01:53:56,755 --> 01:53:58,046
‫הוא מקיא. הוא...‬

1339
01:53:58,046 --> 01:54:01,130
‫הוא איבד את השיניים שלו.‬
‫הן פשוט נפלו. אין לנו הסבר.‬

1340
01:54:01,130 --> 01:54:03,171
‫השיניים שלו, מה?‬

1341
01:54:04,546 --> 01:54:06,713
‫זה בטח קשור לרעש ההוא.‬

1342
01:54:10,255 --> 01:54:11,880
‫ידוע לך משהו על הרעש?‬

1343
01:54:11,880 --> 01:54:16,755
‫זה לא כל כך שונה‬
‫ממה שקרה בקובה לפני זמן מה.‬

1344
01:54:16,755 --> 01:54:19,671
‫"נשק מיקרוגל" קוראים לזה,‬
‫הוא מייצר סוג של קרינה‬

1345
01:54:19,671 --> 01:54:21,963
‫שנישאת על גבי גלי קול.‬

1346
01:54:22,838 --> 01:54:25,171
‫גם שם אנשים איבדו שיניים.‬

1347
01:54:25,963 --> 01:54:27,921
‫חוץ מזה, הדבר היחיד שאני יודע בוודאות‬

1348
01:54:27,921 --> 01:54:30,630
‫הוא שלא יוצא הרבה מידע, אז...‬

1349
01:54:32,421 --> 01:54:33,630
‫אני מניח שזו מלחמה.‬

1350
01:54:35,630 --> 01:54:37,213
‫או לפחות התחלה של מלחמה.‬

1351
01:54:37,213 --> 01:54:38,963
‫אומרים ששמעו פטפוטים.‬

1352
01:54:38,963 --> 01:54:41,255
‫על זה פטפטו כנראה.‬

1353
01:54:41,255 --> 01:54:43,546
‫פטפוטים. מה זאת אומרת, "פטפוטים"?‬

1354
01:54:45,255 --> 01:54:47,921
‫אתה צריך להתעמק בעיתונים‬
‫מעבר לעמוד הראשון.‬

1355
01:54:48,713 --> 01:54:52,130
‫הרוסים החזירו את הצוות שלהם מוושינגטון.‬

1356
01:54:52,130 --> 01:54:53,796
‫שמת לב לזה בכלל?‬

1357
01:54:53,796 --> 01:54:57,088
‫משהו קורה. אני לא יודע מה בדיוק.‬

1358
01:54:57,088 --> 01:54:58,963
‫אולי זה כל מה שנדע אי פעם.‬

1359
01:54:58,963 --> 01:55:03,046
‫אולי פשוט צריך לחכות בסבלנות,‬
‫לשמור על עצמנו.‬

1360
01:55:04,546 --> 01:55:06,505
‫להתפלל. מה שעוזר לך.‬

1361
01:55:09,755 --> 01:55:10,588
‫טוב, דני...‬

1362
01:55:12,421 --> 01:55:14,213
‫כמו שקליי אמר, הבן שלו חולה.‬

1363
01:55:15,463 --> 01:55:17,755
‫תפילות לא יספיקו לנו.‬

1364
01:55:17,755 --> 01:55:20,088
‫ומאחר שידוע כמה אתה מוכן למצבים כאלה,‬

1365
01:55:20,088 --> 01:55:22,213
‫חשבנו שאולי יש לך תרופה שתעזור לו.‬

1366
01:55:22,213 --> 01:55:24,880
‫זה לא עניינכם מה יש לי.‬

1367
01:55:28,588 --> 01:55:29,463
‫דני.‬

1368
01:55:30,046 --> 01:55:31,963
‫בחייך. זה אני. אנחנו מכירים.‬

1369
01:55:33,380 --> 01:55:34,380
‫אנחנו חברים.‬

1370
01:55:34,380 --> 01:55:38,546
‫זו דרכו של העולם הישן, ג'ורג'.‬
‫אתה לא חושב בצלילות.‬

1371
01:55:38,546 --> 01:55:40,546
‫דני, מה אתה אומר בעצם?‬

1372
01:55:40,546 --> 01:55:42,796
‫אתה אומר לאיש הזה לא לטפל בבנו?‬

1373
01:55:42,796 --> 01:55:44,338
‫שום דבר לא הגיוני כרגע.‬

1374
01:55:44,338 --> 01:55:47,546
‫כשהעולם חסר היגיון,‬
‫אני עדיין יכול להישמע לשכל הישר‬

1375
01:55:47,546 --> 01:55:49,255
‫ולהגן על אנשיי.‬

1376
01:55:50,130 --> 01:55:52,963
‫מה שאתה תבחר לעשות זה כבר עסק שלך.‬

1377
01:55:52,963 --> 01:55:56,296
‫חשבתי שאני עושה את המעשה הנכון‬
‫כשהבאתי אותם לכאן.‬

1378
01:55:56,296 --> 01:55:58,421
‫אם יש לך תרופה שיכולה לעזור לו...‬

1379
01:55:58,421 --> 01:56:00,005
‫אנחנו יכולים לשלם.‬

1380
01:56:02,546 --> 01:56:04,796
‫נגיד, 1,000 דולר?‬

1381
01:56:04,796 --> 01:56:07,380
‫הכסף יהיה חסר ערך אם הממשלה תיפול.‬

1382
01:56:07,380 --> 01:56:10,755
‫כל הרשת קרסה. כרטיסי האשראי שלי לא יעבדו.‬

1383
01:56:10,755 --> 01:56:13,630
‫אין "ונמו" או "אפל-פיי".‬

1384
01:56:13,630 --> 01:56:16,505
‫רק למזומן אולי יש עדיין ערך.‬

1385
01:56:19,046 --> 01:56:22,338
‫הבן שלי חולה מאוד.‬
‫הוא זקוק לעזרתך. הוא בן 16.‬

1386
01:56:30,838 --> 01:56:31,713
‫אין פה כלום.‬

1387
01:56:50,296 --> 01:56:51,130
‫רוזי.‬

1388
01:56:54,630 --> 01:56:56,171
‫אתה במצב לא פשוט.‬

1389
01:56:57,005 --> 01:56:58,046
‫אני מבין.‬

1390
01:56:58,630 --> 01:57:01,088
‫הייתי עושה כל מה שצריך למען המשפחה שלי.‬

1391
01:57:01,088 --> 01:57:02,588
‫אז זה מה שאני עושה.‬

1392
01:57:02,588 --> 01:57:05,463
‫אני נועל את הדלתות.‬
‫אני מחכה, אני מתבונן,‬

1393
01:57:06,130 --> 01:57:07,505
‫אני מוציא את הרובה שלי.‬

1394
01:57:07,505 --> 01:57:10,046
‫מעבר לזה, אין לי תשובות בשבילך.‬

1395
01:57:14,088 --> 01:57:15,713
‫רות, יש עקבות של אופניים...‬

1396
01:57:22,421 --> 01:57:25,338
‫אני אחזור לתוך הבית שלי עכשיו.‬

1397
01:57:25,338 --> 01:57:28,421
‫אני אגיד שלום ובהצלחה.‬

1398
01:57:28,421 --> 01:57:30,463
‫אם תצאו שוב, אתם מוזמנים לבקר,‬

1399
01:57:30,463 --> 01:57:33,046
‫אבל לא אוכל להציע לכם יותר משיחה.‬

1400
01:57:34,296 --> 01:57:37,463
‫אני מציע שתבדוק‬
‫עם השכנים שלך, משפחת תורן.‬

1401
01:57:37,463 --> 01:57:38,838
‫הם הסבו את המרתף שלהם‬

1402
01:57:38,838 --> 01:57:41,338
‫בשקט בשקט לפני זמן מה,‬
‫בלי אישורים וכלום.‬

1403
01:57:41,338 --> 01:57:43,963
‫חבר שלי עבד עליו.‬
‫לא הראה אפילו לי את התוכניות.‬

1404
01:57:43,963 --> 01:57:45,421
‫אם תשאלו אותי?‬

1405
01:57:45,421 --> 01:57:48,588
‫זה בונקר ליום הדין בשפת הפוצים העשירים.‬

1406
01:57:48,588 --> 01:57:51,088
‫קדימה, דני. אל תפקיר אותנו ככה.‬

1407
01:57:53,338 --> 01:57:57,838
‫לא שמת לב מה קורה בחוץ, ג'ורג'?‬

1408
01:57:58,421 --> 01:58:00,088
‫כולנו הופקרנו לגורלנו.‬

1409
01:58:30,046 --> 01:58:31,463
‫עם כל הכבוד,‬

1410
01:58:32,546 --> 01:58:35,171
‫אני רוצה שתעופו מהשטח שלי.‬

1411
01:58:36,463 --> 01:58:37,296
‫מיד.‬

1412
01:58:51,588 --> 01:58:54,421
‫לא נלך לשום מקום‬
‫עד שתיתן לנו את מה שאנו צריכים.‬

1413
01:59:11,338 --> 01:59:12,963
‫מה לעזאזל קורה כרגע?‬

1414
01:59:17,546 --> 01:59:19,671
‫הבטחתי לאימא של הילד שאשיג לו עזרה.‬

1415
01:59:19,671 --> 01:59:22,963
‫אתה עוזר לו רק לזכות במוות מהיר,‬
‫אלא אם תנמיך את הנשק.‬

1416
01:59:22,963 --> 01:59:25,963
‫ג"ה, תוריד את האקדח.‬
‫נמצא דרך אחרת להגיע לביה"ח.‬

1417
01:59:25,963 --> 01:59:28,630
‫אין דרך אחרת!‬
‫וחוץ מזה, הוא לא יירה בנו.‬

1418
01:59:29,755 --> 01:59:30,838
‫נשמע שהוא כן.‬

1419
01:59:30,838 --> 01:59:32,921
‫הוא מבלף!‬
‫-לא מבלף ולא בטיח.‬

1420
01:59:41,421 --> 01:59:43,046
‫חכו רגע!‬

1421
01:59:43,046 --> 01:59:44,505
‫קליי, זוז מהדרך!‬
‫-אבא!‬

1422
01:59:44,505 --> 01:59:46,171
‫אני מנסה לדבר איתו בהיגיון!‬

1423
01:59:53,630 --> 01:59:55,338
‫זה ייגמר‬

1424
01:59:55,338 --> 01:59:58,088
‫רק אם תיכנסו לרכב ותיסעו ברגע זה.‬

1425
01:59:58,088 --> 02:00:01,046
‫לאן? כל הדרכים חסומות.‬

1426
02:00:01,046 --> 02:00:03,588
‫אנחנו באמצע שום מקום. אין אף אחד באזור.‬

1427
02:00:03,588 --> 02:00:06,838
‫אין לי מושג מה אני אמור לעשות עכשיו.‬

1428
02:00:06,838 --> 02:00:10,838
‫אני בקושי יכול לעשות משהו‬
‫בלי הטלפון הנייד והג'י-פי-אס שלי.‬

1429
02:00:10,838 --> 02:00:13,546
‫אני אדם חסר תועלת.‬

1430
02:00:14,796 --> 02:00:16,838
‫אבל הבן שלי חולה,‬

1431
02:00:17,921 --> 02:00:20,671
‫והבת שלי נעדרת.‬

1432
02:00:21,838 --> 02:00:23,588
‫ואני לא יודע מה לעשות.‬

1433
02:00:24,921 --> 02:00:28,546
‫אבל אתה התכוננת היטב.‬

1434
02:00:28,546 --> 02:00:29,755
‫ועוד איך.‬

1435
02:00:29,755 --> 02:00:31,421
‫נכון, לכן באנו אליך,‬

1436
02:00:31,421 --> 02:00:33,421
‫כי רק אתה יכול לעזור לבן שלי.‬

1437
02:00:33,421 --> 02:00:36,421
‫לא בעיה שלי.‬
‫-לא, אתה צודק. זאת לא.‬

1438
02:00:36,421 --> 02:00:39,255
‫אבל זה כמו שאמרת, נכון?‬

1439
02:00:39,838 --> 02:00:43,046
‫מה היית עושה אם זה היה‬
‫בן משפחה שלך? זה מה שאני עושה.‬

1440
02:00:43,046 --> 02:00:44,880
‫זה הדבר היחיד שביכולתי לעשות.‬

1441
02:00:45,463 --> 02:00:47,338
‫אני מתחנן.‬

1442
02:00:47,338 --> 02:00:48,338
‫בבקשה.‬

1443
02:00:49,463 --> 02:00:51,380
‫בבקשה תעזור לבן שלי.‬

1444
02:01:33,380 --> 02:01:37,505
‫אני מניח שהיה צפוי שבשלב מסוים‬
‫תתחיל מערכת סחר חליפין מיושנת.‬

1445
02:01:38,838 --> 02:01:41,296
‫זה עדיין מזומן, אז זה לא באמת סחר חליפין.‬

1446
02:01:41,296 --> 02:01:43,255
‫יש לי עוד פיסת מידע בשבילכם.‬

1447
02:01:43,921 --> 02:01:45,588
‫בחינם, אם אתה מעוניינים.‬

1448
02:01:47,838 --> 02:01:49,963
‫הקוריאנים עומדים מאחורי הכול.‬

1449
02:01:51,046 --> 02:01:51,963
‫הקוריאנים?‬

1450
02:01:55,796 --> 02:01:57,171
‫למה אתה אומר את זה?‬

1451
02:01:57,171 --> 02:02:01,380
‫תסמוך עליי. אלה הקוריאנים.‬
‫או הסינים. אחד מהם.‬

1452
02:02:05,213 --> 02:02:06,046
‫תראה לו.‬

1453
02:02:10,213 --> 02:02:12,505
‫יצאתי לנסיעה אתמול.‬

1454
02:02:12,505 --> 02:02:15,588
‫יש רחפן גדול שמפזר אותם בכל מקום.‬

1455
02:02:15,588 --> 02:02:20,838
‫כתוב "מוות לאמריקה",‬
‫אז אנחנו חושבים שאלה האיראנים.‬

1456
02:02:21,880 --> 02:02:25,671
‫אני זוכר ששמעתי פעם ברדיו‬
‫על יכולות הסייבר שלהם.‬

1457
02:02:29,338 --> 02:02:30,255
‫מה מצחיק בזה?‬

1458
02:02:32,921 --> 02:02:35,213
‫לפני שהטלפונים הפסיקו לעבוד,‬

1459
02:02:35,213 --> 02:02:39,171
‫שמעתי מחבר שלי בסן דייגו על אירוע דומה,‬

1460
02:02:39,171 --> 02:02:43,005
‫רחפנים שמפזרים עלונים,‬
‫אלא שהם היו בקוריאנית.‬

1461
02:02:43,005 --> 02:02:46,213
‫או מנדרינית.‬
‫כמו שאמרתי, הוא לא ידע לומר.‬

1462
02:02:46,213 --> 02:02:50,005
‫אבל מאחר ששירת ארבעה סבבים בעיראק,‬

1463
02:02:50,005 --> 02:02:52,588
‫הוא היה יודע טוב מאוד אילו זה נראה ככה.‬

1464
02:02:58,421 --> 02:03:00,546
‫רכשנו הרבה אויבים ברחבי העולם.‬

1465
02:03:01,380 --> 02:03:03,963
‫אולי כל זה אומר שכמה מהם חברו יחדיו.‬

1466
02:03:12,546 --> 02:03:14,505
‫ראיתי פלמינגואים בבריכה שלנו אמש.‬

1467
02:03:17,755 --> 02:03:19,713
‫בעלי החיים מנסים להזהיר אותנו.‬

1468
02:03:22,213 --> 02:03:23,588
‫הם יודעים משהו.‬

1469
02:03:24,880 --> 02:03:26,421
‫הם יודעים משהו שאנחנו לא.‬

1470
02:03:27,213 --> 02:03:29,671
‫כמו כשכלבים יודעים שסופות מתקרבות.‬

1471
02:03:31,713 --> 02:03:33,505
‫יש עוד עקבות של אופניים בהמשך.‬

1472
02:03:40,130 --> 02:03:42,963
‫כדאי שנחזור לבית. אבא שלי בטח שם.‬

1473
02:03:43,463 --> 02:03:45,755
‫אולי הוא יוכל לעזור... לנו.‬

1474
02:03:48,505 --> 02:03:50,463
‫אני לא הולכת לשום מקום בלי רוזי.‬

1475
02:03:56,255 --> 02:03:59,296
‫הבית הזה. בטח לשם היא הלכה.‬

1476
02:04:01,713 --> 02:04:04,088
‫בואו נחזור ונראה אם הן מצאו את רוז.‬

1477
02:04:19,380 --> 02:04:22,171
‫ג"ה, מה קורה?‬

1478
02:04:24,921 --> 02:04:26,046
‫לפני שניסע...‬

1479
02:04:28,838 --> 02:04:31,046
‫אני צריך לדעת שאתה גלוי איתי.‬

1480
02:04:33,755 --> 02:04:37,130
‫לא משנה כמה רחוק זה ילך,‬
‫אני צריך לדעת שהכול טוב בינינו‬

1481
02:04:37,130 --> 02:04:39,671
‫כי אם מה שקרה כאן קורה בכל מקום,‬

1482
02:04:39,671 --> 02:04:43,088
‫אנחנו צריכים להגיע לבונקר‬
‫שדני סיפר לנו עליו, ומהר.‬

1483
02:04:44,338 --> 02:04:45,880
‫על מה אתה מדבר?‬

1484
02:04:50,338 --> 02:04:51,463
‫אתה יודע משהו.‬

1485
02:04:56,838 --> 02:04:59,880
‫היה לי חשד, אבל רציתי לדעת יותר קודם.‬

1486
02:05:00,963 --> 02:05:03,005
‫כל הסימנים היו שם, בטח, אבל אני...‬

1487
02:05:04,171 --> 02:05:05,963
‫אני לא רציתי להפחיד אף אחד.‬

1488
02:05:06,588 --> 02:05:08,796
‫הייתם קוראים לי מטורף כי זה באמת מטורף.‬

1489
02:05:08,796 --> 02:05:11,713
‫זה היה הגיוני יותר‬
‫אילו היינו על סף פלישה כוללת,‬

1490
02:05:11,713 --> 02:05:12,921
‫אבל זה...‬

1491
02:05:15,546 --> 02:05:17,380
‫לא חשבתי שניתן לדבר כזה לקרות.‬

1492
02:05:17,380 --> 02:05:18,796
‫חשבתי שאנו חכמים יותר.‬

1493
02:05:18,796 --> 02:05:20,005
‫לתת למה לקרות?‬

1494
02:05:24,338 --> 02:05:26,588
‫הלקוח העיקרי שלי עובד בתעשיית הנשק,‬

1495
02:05:26,588 --> 02:05:30,505
‫לכן אני מבלה הרבה זמן‬
‫בניתוח עלות-תועלת של מבצעים צבאיים.‬

1496
02:05:31,713 --> 02:05:35,255
‫הייתה תוכנית אחת‬
‫שהפחידה את הלקוח שלי יותר מכול.‬

1497
02:05:36,005 --> 02:05:39,880
‫תמרון תלת-שלבי פשוט‬
‫שבכוחו להפיל ממשלה של מדינה מבפנים.‬

1498
02:05:43,130 --> 02:05:46,255
‫השלב הראשון הוא בידוד.‬

1499
02:05:46,255 --> 02:05:48,921
‫מנטרלים את התקשורת ואת אמצעי התחבורה שלהם.‬

1500
02:05:49,921 --> 02:05:53,296
‫הופכים את המטרה לחירשת,‬
‫אילמת ומשותקת ככל האפשר,‬

1501
02:05:53,296 --> 02:05:55,463
‫ומכינים אותה לקראת השלב השני:‬

1502
02:05:56,046 --> 02:05:58,046
‫כאוס מתוזמר.‬

1503
02:05:58,046 --> 02:06:02,046
‫מפחידים אותם עם מתקפות חשאיות ומידע שגוי,‬

1504
02:06:02,046 --> 02:06:03,963
‫ומציפים את יכולות ההגנה שלהם‬

1505
02:06:03,963 --> 02:06:08,130
‫כך שמערכות הנשק שלהם יהיו פגיעות‬
‫בפני קיצוניים והצבא שלהם עצמם.‬

1506
02:06:08,130 --> 02:06:12,296
‫ללא אויב או מניע ברורים,‬
‫אנשים יתחילו לבגוד זה בזה.‬

1507
02:06:15,421 --> 02:06:19,380
‫אם זה יבוצע בהצלחה,‬
‫השלב השלישי יקרה מעצמו.‬

1508
02:06:21,630 --> 02:06:23,046
‫מה השלב השלישי?‬

1509
02:06:27,838 --> 02:06:28,838
‫הפיכה.‬

1510
02:06:31,546 --> 02:06:32,546
‫מלחמת אזרחים.‬

1511
02:06:36,546 --> 02:06:37,463
‫התמוטטות.‬

1512
02:06:43,546 --> 02:06:46,130
‫התוכנית הזו נחשבה לדרך המשתלמת ביותר‬

1513
02:06:46,130 --> 02:06:47,755
‫לערער יציבות של מדינה.‬

1514
02:06:49,171 --> 02:06:52,088
‫כי אם מדינת היעד מספיק לא מתפקדת,‬

1515
02:06:52,088 --> 02:06:54,838
‫היא תעשה בשבילך את העבודה.‬

1516
02:07:01,213 --> 02:07:03,671
‫מי שהתחיל את זה רוצה שאנחנו נסיים את זה.‬

1517
02:08:51,963 --> 02:08:55,005
{\an8}‫- משפחת תורן -‬

1518
02:09:31,921 --> 02:09:32,921
‫רוז!‬

1519
02:11:10,338 --> 02:11:12,296
‫התראת חירום‬

1520
02:11:12,296 --> 02:11:15,296
‫הבית הלבן וערים מרכזיות‬
‫מותקפים ע"י כוחות חמושים.‬

1521
02:11:15,296 --> 02:11:17,130
‫רמות קרינה גבוהות זוהו‬

1522
02:11:17,130 --> 02:11:19,171
‫בקרבת מרכזי אוכלוסייה רבים.‬

1523
02:11:19,671 --> 02:11:21,921
‫תפסו מחסה באופן מיידי.‬

1524
02:11:22,421 --> 02:11:24,255
‫התראת חירום‬

1525
02:11:59,963 --> 02:12:01,130
‫- ברוכים הבאים! -‬

1526
02:12:01,130 --> 02:12:02,255
‫- קורא -‬

1527
02:12:09,213 --> 02:12:10,380
‫- "חברים" -‬

1528
02:12:13,796 --> 02:12:18,296
‫- פרקים -‬

1529
02:12:18,296 --> 02:12:20,005
‫- האחרון -‬

1530
02:12:21,755 --> 02:12:23,130
‫- נגן -‬

1531
02:19:24,671 --> 02:19:29,671
‫תרגום כתוביות: אור גסנר‬