1
00:00:07,640 --> 00:00:11,480
‫- כלא בופורד ה. ג'סטר 3, טקסס -‬

2
00:00:15,800 --> 00:00:18,520
‫- קרול ואנס, הנהלה -‬

3
00:00:34,840 --> 00:00:35,680
‫היי, אימא.‬

4
00:00:37,400 --> 00:00:39,000
‫אלוהים, כמה טוב לראות אותך.‬

5
00:00:41,000 --> 00:00:44,960
‫- דייל סיגלר מעולם לא הכחיש‬
‫שרצח את ג'ון זלטנר ב-1990 -‬

6
00:00:45,880 --> 00:00:51,840
‫- אף על פי שנידון למוות,‬
‫כעבור 10,000 לילות בכלא הוא יצא לחופשי -‬

7
00:00:54,640 --> 00:00:56,320
‫אני אוהבת אותך.‬
‫-גם אני אותך.‬

8
00:00:56,400 --> 00:00:57,520
‫בוא נסתלק מפה.‬

9
00:00:58,400 --> 00:00:59,240
‫קדימה.‬

10
00:01:02,560 --> 00:01:04,680
‫- ד. סיגלר, מס' 679843 -‬

11
00:01:07,120 --> 00:01:08,560
‫לצאת משערי הכלא,‬

12
00:01:10,320 --> 00:01:11,560
‫זה מדהים ומרגש.‬

13
00:01:12,960 --> 00:01:15,360
‫כי כשחולמים על משהו כל כך הרבה זמן,‬

14
00:01:16,040 --> 00:01:17,720
‫וזה מתגשם סוף סוף,‬

15
00:01:18,920 --> 00:01:20,640
‫אתה שואל את עצמך: "זה אמיתי?"‬

16
00:01:24,120 --> 00:01:25,080
‫אני מתחיל לרעוד.‬

17
00:01:25,920 --> 00:01:27,600
‫באמת?‬
‫-כן, זה מתחיל.‬

18
00:01:27,680 --> 00:01:30,160
‫זה ייקח... כן.‬
‫-אני מתחיל לקלוט את המציאות.‬

19
00:01:44,640 --> 00:01:46,640
‫לפני 30 שנה, כשנשלחתי לכלא,‬

20
00:01:47,440 --> 00:01:50,680
‫ג'ורג' וו. בוש האב היה נשיא ארצות הברית.‬

21
00:01:52,520 --> 00:01:54,080
‫המלחמה הקרה בדיוק הסתיימה.‬

22
00:01:56,520 --> 00:01:57,800
‫לא היה אינטרנט.‬

23
00:01:57,920 --> 00:01:59,360
‫לא היו טלפונים ניידים.‬

24
00:02:02,560 --> 00:02:04,160
‫נעדרתי כל כך הרבה זמן,‬

25
00:02:04,360 --> 00:02:07,080
‫והחברה התפתחה כל כך,‬

26
00:02:08,160 --> 00:02:09,000
‫ש...‬

27
00:02:09,640 --> 00:02:12,080
‫אני אפילו לא מתחיל להבין‬

28
00:02:12,160 --> 00:02:14,080
‫את הדברים שאני עתיד לחוות.‬

29
00:02:14,760 --> 00:02:17,200
‫זה פשוט יהיה מדהים.‬

30
00:02:20,480 --> 00:02:22,920
‫כלומר, אני נפעם מכל מה שסביבי.‬

31
00:02:23,880 --> 00:02:28,400
‫השמחה והאושר‬
‫וסתם היכולת להחזיק טלפון סלולרי‬

32
00:02:28,480 --> 00:02:30,600
‫וללבוש בגדים רגילים.‬

33
00:02:33,400 --> 00:02:34,480
‫מעולם לא חלמתי‬

34
00:02:35,480 --> 00:02:36,800
‫שאצא לחופשי‬

35
00:02:37,320 --> 00:02:38,320
‫כעבור 30 שנה.‬

36
00:02:46,440 --> 00:02:49,680
‫- סדרה מקורית של NETFLIX  -‬

37
00:03:26,160 --> 00:03:29,280
‫- קייד לייק, טקסס -‬

38
00:03:30,480 --> 00:03:31,360
‫הדלת פתוחה?‬

39
00:03:32,000 --> 00:03:33,840
‫לא נעולה?‬
‫-לא. צריך לפתוח אותה.‬

40
00:03:38,160 --> 00:03:39,000
‫אתה מוכן?‬

41
00:03:39,080 --> 00:03:40,680
‫כן, אני מוכן.‬
‫-קדימה.‬

42
00:03:44,000 --> 00:03:47,920
‫- דייל משתייך לתוכנית "שחרור על תנאי‬
‫תחת השגחה אינטנסיבית ביותר", -‬

43
00:03:48,000 --> 00:03:51,640
‫- השמורה לעבריינים‬
‫בסיכון הגבוה ביותר בטקסס -‬

44
00:03:54,040 --> 00:03:54,880
‫טוב.‬

45
00:03:56,520 --> 00:03:58,680
‫רוצה לשים את הספרים שלך כאן בינתיים,‬

46
00:03:58,760 --> 00:04:01,080
‫או לקחת אותם לחדר, או...?‬

47
00:04:01,160 --> 00:04:03,080
‫כן, אשים אותם בחדר.‬

48
00:04:03,160 --> 00:04:05,000
‫תלך ותשים אותם בחדר? בסדר.‬
‫-כן.‬

49
00:04:07,320 --> 00:04:11,240
‫- הוא יתגורר בביתה של קרול‬
‫ב-12 החודשים הבאים -‬

50
00:04:12,080 --> 00:04:14,440
‫- עליו לשאת מכשיר GPS למעקב -‬

51
00:04:14,520 --> 00:04:17,680
‫- ואסור לו לצאת מהבית‬
‫בלי רשות מקצין המבחן שלו -‬

52
00:04:22,440 --> 00:04:25,320
‫תן לי להיות מאחוריך,‬
‫כי אני רוצה שתיכנס ראשון.‬

53
00:04:28,240 --> 00:04:33,680
‫- הוא עלול להישלח בחזרה לכלא‬
‫על כל הפרה של תנאי השחרור -‬

54
00:04:35,440 --> 00:04:36,400
‫בחיי!‬

55
00:04:43,000 --> 00:04:43,840
‫כן.‬

56
00:04:44,000 --> 00:04:46,960
‫זה מזרן מתנפח.‬
‫-אני יודע, צריך להיזהר.‬

57
00:04:47,440 --> 00:04:49,680
‫אני שוקל 125 ק"ג, אני עולל לפוצץ אותו.‬

58
00:04:50,080 --> 00:04:51,840
‫אני מקווה שלא.‬
‫-אני מקווה שלא.‬

59
00:04:51,920 --> 00:04:54,960
‫פוצצתי את מיטת המים של אימי.‬
‫היא כעסה מאוד על כך.‬

60
00:04:56,600 --> 00:05:00,080
‫לא, הדבר היחיד ש...‬
‫אני לא רוצה שתרגיש לא בנוח.‬

61
00:05:02,640 --> 00:05:04,160
‫מזגן.‬
‫-כן?‬

62
00:05:04,640 --> 00:05:06,360
‫הדברים הפשוטים בחיים...‬
‫-כן.‬

63
00:05:06,760 --> 00:05:08,520
‫שלא מקבלים בכלא.‬

64
00:05:09,360 --> 00:05:10,600
‫זה יהפוך לחבר שלי.‬

65
00:05:10,680 --> 00:05:13,480
‫טוב, אז החדר מוצא חן בעיניך או לא?‬
‫-ממש. כן.‬

66
00:05:13,560 --> 00:05:14,400
‫אני מת עליו.‬

67
00:05:14,520 --> 00:05:16,040
‫אל תגיד סתם...‬
‫-אוהב. כן!‬

68
00:05:16,880 --> 00:05:19,560
‫בחייך, בהשוואה לתא...‬

69
00:05:19,760 --> 00:05:21,440
‫נכון.‬
‫-כלומר, בחייך.‬

70
00:05:21,520 --> 00:05:23,440
‫התא שלי, אימא, היה בעצם...‬

71
00:05:23,720 --> 00:05:24,880
‫הבנתי אותך.‬
‫-עד לפה.‬

72
00:05:25,560 --> 00:05:27,720
‫זה היה הגודל של התא שלי.‬
‫-זה הכול?‬

73
00:05:27,800 --> 00:05:30,200
‫עד הנה. בחלל בגודל כזה גרתי‬

74
00:05:31,280 --> 00:05:32,280
‫במשך 30 שנה.‬

75
00:05:33,160 --> 00:05:34,760
‫זה מקסים.‬
‫-יופי.‬

76
00:05:35,680 --> 00:05:37,440
‫תודה על כל העבודה הקשה, אימא.‬

77
00:05:37,520 --> 00:05:38,640
‫בבקשה, חמוד.‬

78
00:05:41,560 --> 00:05:42,400
‫אבינו שבשמיים,‬

79
00:05:42,520 --> 00:05:44,000
‫תודה על הארוחה, אלי.‬

80
00:05:44,080 --> 00:05:46,200
‫זו הארוחה הראשונה שלנו יחד, אבי.‬

81
00:05:47,240 --> 00:05:50,360
‫אנא ברך את האוכל, אלי,‬
‫ואנו מודים לך על הכול‬

82
00:05:51,200 --> 00:05:52,760
‫בשם ישו. אמן.‬

83
00:05:52,840 --> 00:05:53,680
‫אמן.‬

84
00:05:55,280 --> 00:05:56,120
‫טוב, אתה מוכן?‬

85
00:05:56,200 --> 00:05:57,440
‫כן.‬
‫-תתפרע.‬

86
00:05:58,400 --> 00:05:59,360
‫אוכלים בידיים.‬

87
00:05:59,560 --> 00:06:01,800
‫אולי פרט לזה.‬
‫-כן, נכון.‬

88
00:06:07,280 --> 00:06:08,200
‫נו, איך זה?‬

89
00:06:08,720 --> 00:06:10,680
‫נהדר.‬
‫-טוב, יופי.‬

90
00:06:10,880 --> 00:06:12,360
‫אבל זה נכון. זה נהדר.‬

91
00:06:12,880 --> 00:06:13,720
‫אני מת על זה.‬

92
00:06:14,680 --> 00:06:17,600
‫כלומר, זה יותר ממה שאני צריך‬

93
00:06:17,680 --> 00:06:19,120
‫ואני ממש יכול ליהנות‬

94
00:06:19,240 --> 00:06:21,600
‫ולא נותנים לי רק חתיכה אחת...‬
‫-נכון.‬

95
00:06:21,680 --> 00:06:23,560
‫ואתה לא בלחץ של זמן,‬

96
00:06:24,160 --> 00:06:25,480
‫אבל...‬
‫-"קום."‬

97
00:06:26,200 --> 00:06:28,840
‫זה מה שהם עושים?‬
‫-יש לך 15 דקות לאכול, אבל...‬

98
00:06:29,240 --> 00:06:30,680
‫אחרי חמש או שש דקות‬

99
00:06:31,480 --> 00:06:33,720
‫הם אומרים, "היי, קום. הגיע הזמן ללכת."‬

100
00:06:34,200 --> 00:06:35,880
‫באמת?‬
‫-יש שם כל כך הרבה אנשים‬

101
00:06:35,960 --> 00:06:40,280
‫אז מכתיבים נהלים. כשקמים, כולם עושים‬
‫אותו הדבר. דופקים על השולחן וקמים.‬

102
00:06:40,680 --> 00:06:43,640
‫שאלתי, "למה אתם עושים את זה?"‬
‫-זה הנוהל.‬

103
00:06:53,520 --> 00:06:55,480
‫להיות חופשי אחרי כל השנים האלה,‬

104
00:06:56,480 --> 00:06:57,640
‫לראות את הטבע,‬

105
00:06:58,040 --> 00:07:00,480
‫לחוות אותו שוב,‬

106
00:07:01,800 --> 00:07:02,680
‫בעוד שקודם...‬

107
00:07:04,280 --> 00:07:06,560
‫התייחסתי אל החיים כמובנים מאליהם.‬

108
00:07:07,320 --> 00:07:08,160
‫אבל עכשיו,‬

109
00:07:09,440 --> 00:07:11,960
‫פשוט, כל התפיסה שלי השתנתה לגמרי.‬

110
00:07:12,040 --> 00:07:14,160
‫הלכתי אל הדלת והסתכלתי החוצה,‬

111
00:07:15,280 --> 00:07:17,680
‫ושלושה יונקי דבש קטנים באו‬

112
00:07:18,160 --> 00:07:19,560
‫למתקן ההאכלה שלהם‬

113
00:07:19,640 --> 00:07:23,160
‫וחשבתי לי שזה הדבר הכי יפה שיש.‬

114
00:07:23,400 --> 00:07:25,200
‫הניסיון להגדיר את זה במילים...‬

115
00:07:26,520 --> 00:07:27,440
‫לא פשוט.‬

116
00:07:28,600 --> 00:07:31,640
‫כלומר, העובדה שיש מקום‬
‫שאני יכול לקרוא לו בית עכשיו‬

117
00:07:32,600 --> 00:07:33,840
‫זה דבר מדהים בעיניי.‬

118
00:07:42,040 --> 00:07:44,120
‫אימא קרול הייתה ברכה אמיתית בשבילי.‬

119
00:07:46,280 --> 00:07:47,280
‫היא פתחה את ליבה,‬

120
00:07:49,040 --> 00:07:50,680
‫ופתחה את הבית שלה,‬

121
00:07:51,480 --> 00:07:52,400
‫ואת החיים שלה,‬

122
00:07:53,480 --> 00:07:54,320
‫בפניי...‬

123
00:07:56,680 --> 00:07:59,040
‫וזה משהו שהאדם הממוצע לא עושה.‬

124
00:07:59,120 --> 00:08:02,080
‫כי מי יאפשר לרוצח מורשע,‬

125
00:08:02,200 --> 00:08:04,920
‫שהשתחרר מאגף הנידונים למוות אחרי 30 שנה,‬

126
00:08:05,520 --> 00:08:08,320
‫להיכנס אליו הביתה‬
‫ולאפשר לו לקרוא לזה בית,‬

127
00:08:09,200 --> 00:08:10,280
‫ולקרוא לו אימא?‬

128
00:08:12,280 --> 00:08:13,480
‫היא כל כך יקרה לי.‬

129
00:08:13,560 --> 00:08:15,760
‫אני רוצה שהיא תדע כמה אני מעריך אותה.‬

130
00:08:16,920 --> 00:08:18,800
‫וכדי לעשות את זה, עליי‬

131
00:08:19,320 --> 00:08:21,640
‫להצניע לכת בפניה ובפני האל.‬

132
00:08:24,280 --> 00:08:25,600
‫את מי אתה הולך להטביל?‬

133
00:08:27,040 --> 00:08:28,120
‫אל תתחיל!‬

134
00:08:29,320 --> 00:08:30,600
‫היית פעם בפארק המים?‬

135
00:08:31,320 --> 00:08:33,800
‫מה?‬
‫-היית פעם בפארק המים?‬

136
00:08:34,920 --> 00:08:36,760
‫לא...‬

137
00:08:36,840 --> 00:08:38,360
‫מקום ששוחים בו.‬

138
00:08:38,880 --> 00:08:39,720
‫אז?‬

139
00:08:40,840 --> 00:08:43,920
‫נכנסים שם למים.‬

140
00:08:44,280 --> 00:08:45,120
‫אז?‬

141
00:08:45,720 --> 00:08:48,080
‫אפשר לשכנע אותך לשבת על כורסת הטלוויזיה?‬

142
00:08:48,800 --> 00:08:50,240
‫באמת?‬
‫-כן.‬

143
00:08:51,480 --> 00:08:52,320
‫כן, גברתי.‬

144
00:08:53,200 --> 00:08:55,000
‫חיטטת כשלא הייתי, נכון?‬

145
00:08:55,080 --> 00:08:57,160
‫אכן כן.‬
‫-מזה חששתי.‬

146
00:08:57,240 --> 00:08:58,240
‫אכן כן.‬

147
00:09:03,840 --> 00:09:04,680
‫את מוכנה?‬

148
00:09:05,680 --> 00:09:06,600
‫ישו אמר…‬

149
00:09:07,800 --> 00:09:08,880
‫"תכיר אותם‬

150
00:09:10,000 --> 00:09:10,840
‫מתוך אהבה."‬

151
00:09:13,040 --> 00:09:14,680
‫ואני רוחש את כל הכבוד‬

152
00:09:16,040 --> 00:09:16,880
‫והאהבה‬

153
00:09:17,720 --> 00:09:18,560
‫כלפייך.‬

154
00:09:20,920 --> 00:09:23,840
‫וזו המשימה והאחריות שלי‬

155
00:09:25,120 --> 00:09:26,000
‫לשרת אותך‬

156
00:09:26,760 --> 00:09:27,960
‫ולאהוב אותך...‬

157
00:09:29,920 --> 00:09:30,760
‫כי...‬

158
00:09:31,800 --> 00:09:33,160
‫כשלא היה לי כל סיכוי...‬

159
00:09:34,720 --> 00:09:35,800
‫אלוהים סלל את דרכי‬

160
00:09:36,320 --> 00:09:38,040
‫בכך שהכניס אותך אל חיי.‬

161
00:09:42,880 --> 00:09:44,400
‫אני יודע שהקרבת‬

162
00:09:45,320 --> 00:09:46,160
‫הרבה...‬

163
00:09:47,520 --> 00:09:48,440
‫בשבילי.‬

164
00:09:50,360 --> 00:09:51,760
‫את ברכה, אימא קרול.‬

165
00:09:52,680 --> 00:09:56,840
‫כשלא יכולתי לחזור הביתה לאימא שלי,‬
‫אלוהים זימן לי אימא אחרת.‬

166
00:09:57,400 --> 00:09:58,440
‫ואני מודה לך‬

167
00:09:59,080 --> 00:10:00,120
‫על שתמכת בי.‬

168
00:10:00,560 --> 00:10:02,280
‫אוהב אותך, אימא.‬
‫-גם אני אותך.‬

169
00:10:16,040 --> 00:10:17,760
‫זה היה יום נפלא.‬

170
00:10:18,240 --> 00:10:19,200
‫יום מיוחד מאוד.‬

171
00:10:22,040 --> 00:10:25,120
‫בכל הנוגע לניסיון להכיר את דייל,‬
‫אני חושבת שאני רק...‬

172
00:10:25,920 --> 00:10:27,640
‫מגרדת את פני השטח.‬

173
00:10:28,960 --> 00:10:32,400
‫אני יודעת שיש לו לב טוב,‬

174
00:10:33,040 --> 00:10:34,800
‫ושהוא אוהב את אלוהים,‬

175
00:10:35,760 --> 00:10:37,200
‫אבל בכל יום שעובר‬

176
00:10:37,280 --> 00:10:41,760
‫אגלה משהו חדש, משהו נוסף עליו,‬

177
00:10:42,120 --> 00:10:42,960
‫ו...‬

178
00:10:43,240 --> 00:10:45,800
‫כמו בכל מערכת יחסים, לא באמת...‬

179
00:10:46,240 --> 00:10:49,840
‫מכירים זה את זה עד שנמצאים יחד.‬

180
00:10:51,840 --> 00:10:54,280
‫אני יודעת מעט מאוד‬

181
00:10:54,600 --> 00:10:58,760
‫על הסיבה שבגללה דייל‬
‫ישב באגף הנידונים למוות.‬

182
00:11:00,480 --> 00:11:02,440
‫אני מניחה שבבוא העת דייל יספר לי.‬

183
00:11:10,680 --> 00:11:13,960
‫- פורט וורת', טקסס -‬

184
00:11:17,640 --> 00:11:22,320
‫- בימים שלאחר הרצח,‬
‫סיגלר שוחח עם כמה מחבריו על הפשע -‬

185
00:11:26,520 --> 00:11:30,120
‫דייל לא הביע כל חרטה.‬
‫הרצח כלל לא הטריד אותו.‬

186
00:11:32,160 --> 00:11:33,440
‫היינו מסוממים קשות.‬

187
00:11:33,520 --> 00:11:36,840
‫הוא בטח היה קהה חושים לחלוטין‬
‫ולא קלט מה קורה, נקודה.‬

188
00:11:43,320 --> 00:11:44,600
‫שמי שון אנטילה.‬

189
00:11:45,280 --> 00:11:48,720
‫דייל ויין סיגלר היה חבר טוב שלי‬
‫עד לאותה תקופה‬

190
00:11:49,200 --> 00:11:50,680
‫שבה ביצע את הרצח.‬

191
00:11:52,480 --> 00:11:53,920
‫יום אחרי הרצח ‬

192
00:11:54,040 --> 00:11:55,240
‫- שון, חבר של דייל -‬

193
00:11:55,320 --> 00:11:57,040
‫הוא בא אליי הביתה וסיפר הכול.‬

194
00:12:00,000 --> 00:12:04,200
‫אני זוכר שדייל סיפר לי פרטים על מה שקרה,‬
‫שנכנס לשם והסתובב,‬

195
00:12:04,680 --> 00:12:07,600
‫כיוון את האקדח אל הבחור,‬
‫ואמר לו, "תפתח את הקופה".‬

196
00:12:07,680 --> 00:12:09,160
‫הוא אמר שהוא לקח את הכסף,‬

197
00:12:09,240 --> 00:12:13,840
‫ושהבחור אמר, "אתה לא חייב לעשות את זה".‬
‫והוא אמר, "דווקא כן", שלף ואמר,‬

198
00:12:14,000 --> 00:12:15,960
‫"בשלב זה יריתי בו."‬

199
00:12:16,040 --> 00:12:19,360
‫"כי הוא הכיר אותי,‬
‫הוא ידע מה שמי ויכול היה לזהות אותי."‬

200
00:12:19,680 --> 00:12:21,680
‫- סאבוויי -‬

201
00:12:22,000 --> 00:12:24,400
‫דייל הכיר את הקורבן, כי נהג לבלות‬

202
00:12:24,480 --> 00:12:25,800
‫במסעדת "סאבוויי".‬

203
00:12:25,920 --> 00:12:29,040
‫כי היה לנו חבר שעבד שם‬
‫והוא נהג ללכת לשם לפגוש אותו‬

204
00:12:29,120 --> 00:12:32,080
‫לכן הבחור נתן לו להיכנס, הרגיש נוח בחברתו‬

205
00:12:32,160 --> 00:12:33,880
‫ולא ראה בו איום.‬

206
00:12:36,280 --> 00:12:39,640
‫- האסיר התפאר ברצח ב"סאבוויי",‬
‫לדברי עדים -‬

207
00:12:42,520 --> 00:12:47,560
‫- הוא לא אהב אותו כי חשב שהוא הומוסקסואל -‬

208
00:12:51,960 --> 00:12:54,080
‫דייל ניסה לומר שזה כי הוא היה הומו.‬

209
00:12:54,720 --> 00:12:56,440
‫הוא אמר, "הרגתי את המתרומם".‬

210
00:12:57,680 --> 00:13:01,960
‫כך הוא רצה שיתייחסו אליו,‬
‫שיחשבו, "אל תתעסקו איתו, הוא ידפוק אותנו".‬

211
00:13:02,920 --> 00:13:04,000
‫ככה הוא רצה.‬

212
00:13:04,080 --> 00:13:07,840
‫הוא אהב שפוחדים ממנו,‬
‫ושחושבים שהוא עלול לעשות דברים כאלה.‬

213
00:13:09,600 --> 00:13:12,200
‫העובדה שהבחור ב"סאבוויי" היה הומו‬

214
00:13:12,280 --> 00:13:14,440
‫כנראה הקלה עליו להרוג אותו.‬

215
00:13:15,200 --> 00:13:19,800
‫זו לא הייתה הסיבה שהוא עשה את זה,‬
‫אבל זה פשוט הפך את זה ל"כי הוא הומו".‬

216
00:13:20,600 --> 00:13:22,320
‫סליחה, גרנו אז בטקסס,‬

217
00:13:22,400 --> 00:13:25,840
‫וזה לא... משהו שרצית‬

218
00:13:26,240 --> 00:13:28,960
‫אתה יודע...‬
‫בחורים טובים לא אהבו את זה כאן.‬

219
00:13:29,400 --> 00:13:31,680
‫כולם היו צריכים לאמץ את הפרסונה הזאת‬

220
00:13:31,760 --> 00:13:36,600
‫כי לא יכולת להפגין שום אמפתיה לקהילה הגאה‬
‫באותם ימים, אחרת היו מתייגים אותך כהומו.‬

221
00:13:37,200 --> 00:13:39,920
‫ודייל ממש לא רצה שאנשים יחשבו עליו ככה.‬

222
00:13:40,800 --> 00:13:44,720
‫זה היה מחסל את התדמית שלו,‬
‫את כל הפרסונה שהוא ניסה לחיות לפיה.‬

223
00:13:46,640 --> 00:13:48,200
‫שמעתי שמועות וסיפורים,‬

224
00:13:48,280 --> 00:13:51,800
‫אבל האם דייל הומוסקסואל?‬

225
00:13:52,400 --> 00:13:53,480
‫אני באמת חושב שלא.‬

226
00:13:55,760 --> 00:13:57,440
‫הוא לקח אותי למקומות‬

227
00:13:58,040 --> 00:13:59,920
‫שבהם נראה שיש הרבה הומואים.‬

228
00:14:02,440 --> 00:14:05,600
‫אבל אמרתי לעצמי,‬
‫"דייל לא יעשה דברים כאלה".‬

229
00:14:06,400 --> 00:14:07,320
‫אבל...‬

230
00:14:08,320 --> 00:14:10,160
‫אם אכן היה, הוא הסתיר זאת היטב.‬

231
00:14:16,680 --> 00:14:19,560
‫כל העניין בהחלט ליווה אותי כל חיי.‬

232
00:14:22,800 --> 00:14:25,560
‫- שון אנטילה זומן על ידי התביעה -‬

233
00:14:25,640 --> 00:14:27,600
‫- כדי להעיד במשפטו של סיגלר -‬

234
00:14:30,720 --> 00:14:34,040
‫בשלב שבו השופט אמר לו את גזר הדין,‬

235
00:14:34,120 --> 00:14:35,320
‫מוות בזריקה קטלנית,‬

236
00:14:35,400 --> 00:14:38,440
‫הוא לא הניד עפעף. לא היה לו אכפת.‬
‫כאילו רצה בזה.‬

237
00:14:40,640 --> 00:14:42,840
‫אני חושב שהוא רצה למות באותו זמן.‬

238
00:14:43,360 --> 00:14:45,800
‫כנראה הוא חשב שלא נשאר לו בשביל מה לחיות.‬

239
00:14:52,440 --> 00:14:56,400
‫- היום השני לאחר השחרור -‬

240
00:15:03,000 --> 00:15:06,680
‫אין יום שעובר שאני‬
‫לא מתחרט בו על מה שעשיתי.‬

241
00:15:10,840 --> 00:15:15,400
‫שום דבר שאומר, שום דבר שאעשה, לא יכול‬
‫להצדיק את העובדה שגזלתי את חייו של ג'ון.‬

242
00:15:18,320 --> 00:15:20,160
‫כל מה שאי פעם רציתי לעשות‬

243
00:15:21,640 --> 00:15:22,600
‫זה להתנצל.‬

244
00:15:29,640 --> 00:15:31,360
‫באולם בית המשפט לגמרי‬

245
00:15:32,000 --> 00:15:33,440
‫התמקדתי במשפט עצמו‬

246
00:15:34,160 --> 00:15:36,200
‫ובמשפחה שלי שהייתה שם.‬

247
00:15:39,240 --> 00:15:40,160
‫בשלב ההוא‬

248
00:15:40,560 --> 00:15:41,760
‫השלמתי עם גורלי.‬

249
00:15:41,840 --> 00:15:42,680
‫רציתי למות.‬

250
00:15:42,920 --> 00:15:44,080
‫רציתי שזה יגמר.‬

251
00:15:47,000 --> 00:15:49,760
‫אבל מי שבאמת השפיעו עליי היו‬

252
00:15:50,720 --> 00:15:51,960
‫אמי ואבי.‬

253
00:15:53,120 --> 00:15:54,840
‫שניהם חוו התמוטטות עצבים.‬

254
00:15:56,720 --> 00:15:57,840
‫זה השפיע עליי מאוד.‬

255
00:16:01,200 --> 00:16:05,440
‫- הפעם האחרונה שאימו של דייל‬
‫ביקרה את בנה בכלא הייתה ב-1997 -‬

256
00:16:06,400 --> 00:16:11,160
‫- בריאותה הרופפת מונעת ממנה‬
‫לצאת את ביתה שבקליפורניה. -‬

257
00:16:17,480 --> 00:16:19,960
‫אנחנו רק צריכים להיכנס לחשבון שלך,‬

258
00:16:20,840 --> 00:16:21,760
‫כדי שתוכל‬

259
00:16:22,080 --> 00:16:23,920
‫לדבר עם אימא שלך.‬

260
00:16:26,040 --> 00:16:28,440
‫כן, אימא שלי עברה הרבה בגללי.‬

261
00:16:29,640 --> 00:16:31,000
‫היא עברה גיהינום בגללי.‬

262
00:16:31,800 --> 00:16:34,400
‫היא אמרה לי, "אף בן שלי לא יגזול חיים".‬

263
00:16:35,480 --> 00:16:36,880
‫זה שבר את ליבה.‬

264
00:16:40,120 --> 00:16:41,840
‫לא ראיתי את אימי כבר 25 שנה,‬

265
00:16:42,680 --> 00:16:46,080
‫והיום אני מקווה סוף סוף‬
‫לשוחח איתה פנים אל פנים.‬

266
00:16:48,760 --> 00:16:49,640
‫הלו?‬

267
00:16:51,000 --> 00:16:51,840
‫קדימה.‬

268
00:16:51,920 --> 00:16:52,760
‫הלו?‬

269
00:16:52,960 --> 00:16:54,520
‫או, הנה היא!‬
‫-הנה.‬

270
00:16:54,600 --> 00:16:55,720
‫שלום, אחותי!‬

271
00:16:55,800 --> 00:16:56,640
‫שלום, אחותי.‬

272
00:16:56,720 --> 00:16:57,880
‫יש!‬

273
00:16:58,640 --> 00:16:59,560
‫היי, יקירי.‬

274
00:16:59,640 --> 00:17:00,480
‫היי, אימא.‬

275
00:17:01,040 --> 00:17:02,760
‫אלוהים, כמה טוב לראות אותך.‬

276
00:17:03,320 --> 00:17:06,200
‫אלוהים, טוב לראות אותך‬
‫שוב, והרחק מהמקום ההוא.‬

277
00:17:07,040 --> 00:17:08,640
‫זה טוב. הכול טוב.‬

278
00:17:09,880 --> 00:17:10,720
‫זה בסדר.‬

279
00:17:11,840 --> 00:17:14,440
‫אני מודה לאלוהים עלייך בכל יום, קרול.‬

280
00:17:16,880 --> 00:17:19,600
‫אני כל כך שמחה שיכולת‬
‫לתמוך בו כשאני לא יכולתי.‬

281
00:17:21,440 --> 00:17:22,320
‫לכבוד הוא לי.‬

282
00:17:25,560 --> 00:17:26,400
‫טוב.‬

283
00:17:26,920 --> 00:17:28,640
‫בואו נשתלט על המצב...‬

284
00:17:29,240 --> 00:17:30,160
‫בהצלחה.‬

285
00:17:31,920 --> 00:17:33,840
‫אמרתי לך שאני זקנה ושמנה עכשיו.‬

286
00:17:36,880 --> 00:17:40,080
‫זה חלק מהעניין.‬
‫-אני לא פרגית צעירה בעצמי.‬

287
00:17:40,160 --> 00:17:41,000
‫אני יודעת.‬

288
00:17:43,360 --> 00:17:45,200
‫כשראיתי את אימי בפעם הראשונה‬

289
00:17:46,160 --> 00:17:47,720
‫אחרי 25 שנים‬

290
00:17:49,480 --> 00:17:51,000
‫והיא ראתה את הילד שלה‬

291
00:17:51,920 --> 00:17:52,760
‫חופשי‬

292
00:17:54,080 --> 00:17:55,440
‫זה היה רב ערך‬

293
00:17:57,120 --> 00:17:58,600
‫יותר מהחיים עצמם.‬

294
00:18:01,720 --> 00:18:04,720
‫כלומר, אני לא יכול להסביר‬
‫כמה נפלאה ומדהימה‬

295
00:18:05,360 --> 00:18:08,560
‫האפשרות לראות אותה ולדבר איתה‬
‫בכל שעה שאני רוצה.‬

296
00:18:09,040 --> 00:18:11,160
‫אתם יודעים, הודות לטכנולוגיה.‬

297
00:18:11,920 --> 00:18:12,760
‫זה מדהים,‬

298
00:18:13,760 --> 00:18:16,520
‫כי היא יודעת שאני חופשי עכשיו,‬

299
00:18:17,040 --> 00:18:18,360
‫ושהיא יכולה ליצור קשר.‬

300
00:18:19,880 --> 00:18:21,880
‫אלוהים, אבל טוב לראות אותך, אימא.‬

301
00:18:21,960 --> 00:18:23,480
‫עבר הרבה זמן.‬

302
00:18:24,280 --> 00:18:25,160
‫כן, נכון.‬

303
00:18:25,320 --> 00:18:27,800
‫אני יודע שלא חשבנו שהיום הזה יגיע אי פעם.‬

304
00:18:28,680 --> 00:18:29,520
‫נכון.‬

305
00:18:31,920 --> 00:18:35,240
‫פחדתי שלעולם לא אוכל לראות את זה‬
‫לפני שאעלה לגן עדן.‬

306
00:18:37,240 --> 00:18:39,120
‫אני אוהבת אותך, תמיד.‬
‫-גם אני.‬

307
00:18:39,520 --> 00:18:41,360
‫ואני יודע שהעברתי אותך גיהינום,‬

308
00:18:42,040 --> 00:18:44,280
‫וזה לא הגיע לך.‬

309
00:18:44,360 --> 00:18:47,480
‫בסוף הייתי הבן הכי גרוע‬
‫במקום להיות הבן הכי טוב,‬

310
00:18:48,840 --> 00:18:50,040
‫אבל מעתה והלאה,‬

311
00:18:51,120 --> 00:18:52,480
‫אהיה הבן הכי טוב שלך.‬

312
00:18:53,600 --> 00:18:56,120
‫אני אגרום לך להתגאות בי‬
‫לפני שתעלי לגן עדן.‬

313
00:18:57,840 --> 00:18:59,080
‫אני יודעת, יקירי.‬

314
00:19:17,600 --> 00:19:21,280
‫הדבר הכי חשוב לי הוא‬
‫לגרום לאימא שלי להיות גאה.‬

315
00:19:22,240 --> 00:19:23,720
‫איזה ילד לא רוצה את זה?‬

316
00:19:25,080 --> 00:19:26,640
‫אז חשוב מאוד לקבוע‬

317
00:19:26,720 --> 00:19:29,240
‫מטרות לטווח קצר, לטווח בינוני ולטווח ארוך.‬

318
00:19:31,120 --> 00:19:32,440
‫בעוד כמה שנים,‬

319
00:19:32,560 --> 00:19:34,520
‫אני רוצה להתייצב, לעבוד בחברה.‬

320
00:19:36,400 --> 00:19:41,080
‫אני רוצה לקנות בית משלי,‬
‫אני רוצה קופת גמל, ביטוח,‬

321
00:19:41,320 --> 00:19:42,280
‫ביטוח שיניים.‬

322
00:19:43,800 --> 00:19:46,680
‫ואני רוצה לעסוק בכמורה,‬

323
00:19:47,000 --> 00:19:49,720
‫להיות חונך לילדים ולנוער.‬

324
00:19:51,520 --> 00:19:53,360
‫אני רוצה שהכמורה באמת,‬

325
00:19:53,920 --> 00:19:56,080
‫תצליח ותשגשג.‬

326
00:19:57,760 --> 00:20:00,800
‫אני רוצה להביא ברכה, כי הייתי נטל כל חיי.‬

327
00:20:01,720 --> 00:20:02,880
‫הגיעה השעה להחזיר.‬

328
00:20:11,280 --> 00:20:12,560
‫מעצר בית,‬

329
00:20:13,160 --> 00:20:15,720
‫בשבילי זה רק מסע, פרק נוסף.‬

330
00:20:19,440 --> 00:20:23,400
‫- במסגרת תנאי השחרור שלו,‬
‫דייל יכול לעזוב את הבית אך ורק -‬

331
00:20:23,480 --> 00:20:27,280
‫לפעילויות נבחרות שאושרו‬
‫שבוע מראש על ידי קצין המבחן שלו -‬

332
00:20:28,400 --> 00:20:32,640
‫- נאסר עליו להתערות בחברה -‬

333
00:20:37,960 --> 00:20:41,160
‫אני רואה את המשפחה הזאת,‬
‫איך הם מתקשרים ביניהם,‬

334
00:20:41,240 --> 00:20:44,400
‫איך הילד הקטן משחק,‬
‫רץ ודוחף את המשאית הקטנה.‬

335
00:20:45,160 --> 00:20:46,080
‫זה מקסים.‬

336
00:20:46,440 --> 00:20:48,800
‫ילדים זו מתנה מאלוהים.‬

337
00:20:50,320 --> 00:20:51,160
‫זה...‬

338
00:20:51,920 --> 00:20:55,080
‫זה תמיד מה שרציתי.‬
‫למצוא מישהי ולהביא ילדה קטנה לעולם.‬

339
00:20:57,400 --> 00:20:59,560
‫כלומר, אולי יום אחד זה יהיה אני.‬

340
00:20:59,640 --> 00:21:01,120
‫אולי אמצא מישהו לאהוב.‬

341
00:21:02,480 --> 00:21:04,840
‫צריך רק להישאר מרוכז, להישאר חיובי.‬

342
00:21:05,520 --> 00:21:07,280
‫אז אני...‬

343
00:21:07,560 --> 00:21:09,200
‫מנסה למצוא עבודה‬

344
00:21:10,280 --> 00:21:12,320
‫בתקווה שאוכל להביא תועלת לאחרים.‬

345
00:21:14,320 --> 00:21:15,160
‫אבל...‬

346
00:21:15,680 --> 00:21:16,800
‫עליי להיות סבלני.‬

347
00:21:32,840 --> 00:21:35,720
‫- שבוע שני לאחר השחרור -‬

348
00:21:48,080 --> 00:21:54,600
‫- דייל קיבל רשות לעזוב את הבית‬
‫לצורך ראיון בסוכנות תעסוקה -‬

349
00:22:01,560 --> 00:22:03,840
‫אני נרגש לגלות מה הם יציעו לי היום.‬

350
00:22:03,920 --> 00:22:05,960
‫אני פשוט צריך להיות גמיש בשלב הזה.‬

351
00:22:07,120 --> 00:22:09,120
‫אני רוצה שיהיו לי אפשרויות בחירה‬

352
00:22:09,200 --> 00:22:11,120
‫ושאוכל להתחיל סוף סוף‬

353
00:22:11,200 --> 00:22:12,680
‫לארגן את החיים שלי.‬

354
00:22:13,520 --> 00:22:14,840
‫בעולם מושלם, היום,‬

355
00:22:14,960 --> 00:22:17,440
‫אחתום חוזה עם חברת הובלות,‬

356
00:22:17,520 --> 00:22:18,640
‫שם אוכל לעבור הכשרה‬

357
00:22:19,240 --> 00:22:20,840
‫ולהתחיל לעבוד מייד.‬

358
00:22:21,520 --> 00:22:23,480
‫אז אני די מצפה לזה.‬

359
00:22:24,320 --> 00:22:28,080
‫- המרכז לשירותים אזוריים -‬

360
00:22:30,080 --> 00:22:31,920
‫אז איזו מין עבודה אתה מחפש?‬

361
00:22:32,920 --> 00:22:36,240
‫משהו שקשור לנהיגה ברכב מסחרי.‬

362
00:22:36,320 --> 00:22:37,520
‫מסחרי?‬
‫-כן, גברתי.‬

363
00:22:37,600 --> 00:22:39,600
‫רוצה להיות נהג משאית?‬
‫-כן, גברתי.‬

364
00:22:39,680 --> 00:22:41,400
‫סבא שלי היה נהג משאית,‬

365
00:22:41,600 --> 00:22:43,720
‫ואני יודע שהשכר טוב, אני אוהב לנסוע,‬

366
00:22:43,800 --> 00:22:46,880
‫וזה משהו שבכל ליבי אני רוצה לעשות.‬

367
00:22:46,960 --> 00:22:49,200
‫יש לך ניסיון בנהיגה במשאית?‬

368
00:22:49,280 --> 00:22:50,160
‫לא.‬
‫-לא? בסדר.‬

369
00:22:50,480 --> 00:22:52,640
‫יש לך הסמכה?‬
‫-לא.‬

370
00:22:54,200 --> 00:22:57,920
‫זה משהו שאולי תרצה לעשות, לקבל הסמכה?‬
‫-כן, גברתי.‬

371
00:22:58,320 --> 00:23:00,000
‫ומקומות עבודה קודמים?‬

372
00:23:00,200 --> 00:23:01,600
‫עבדת בעבר?‬

373
00:23:03,720 --> 00:23:05,440
‫עשיתי קצת מכל דבר,‬

374
00:23:05,520 --> 00:23:07,480
‫אבל לא משהו שקשור בנהיגה.‬

375
00:23:07,560 --> 00:23:10,440
‫טוב, מה היה מקום העבודה האחרון שלך?‬

376
00:23:10,840 --> 00:23:13,360
‫סדרן סחורה בסופרמרקט בארלינגטון.‬
‫-הבנתי.‬

377
00:23:14,320 --> 00:23:16,920
‫ואתה זוכר את התאריך?‬
‫-שנת 1990.‬

378
00:23:17,600 --> 00:23:20,720
‫שנת 1990?‬
‫-כן. זו הייתה עבודתי האחרונה.‬

379
00:23:21,280 --> 00:23:23,720
‫ישבתי בכלא 30 שנה.‬

380
00:23:23,800 --> 00:23:24,640
‫הבנתי.‬

381
00:23:35,440 --> 00:23:39,280
‫- ללא הניסיון הרלוונטי,‬
‫לא הציעו לדייל עבודה -‬

382
00:23:40,120 --> 00:23:42,960
‫- הוא נשאר במעצר בית -‬

383
00:23:50,800 --> 00:23:52,720
‫תהרוג אותו, הוא מנסה להרוג אותי.‬

384
00:23:54,040 --> 00:23:55,360
‫הבנתי.‬
‫-בסדר.‬

385
00:24:02,000 --> 00:24:02,840
‫קליעה יפה.‬

386
00:24:04,840 --> 00:24:05,680
‫טוב.‬

387
00:24:07,200 --> 00:24:09,200
‫אוי! יש שם אחד מהם שצריך להרוג.‬

388
00:24:12,040 --> 00:24:13,000
‫צריך להרוג אותה.‬

389
00:24:15,160 --> 00:24:17,000
‫טוב, כל השלושה שלך עכשיו.‬

390
00:24:19,240 --> 00:24:20,080
‫זה אלים,‬

391
00:24:20,560 --> 00:24:23,880
‫אז אמרתי שאם הוא לא רוצה לשחק בזה,‬
‫אפשר לבחור משהו אחר.‬

392
00:24:24,400 --> 00:24:26,160
‫אבל כן... זה...‬

393
00:24:26,720 --> 00:24:28,280
‫יש בזה הרבה אלימות.‬

394
00:24:30,240 --> 00:24:33,360
‫לכן כולם מדברים על כך שמשחקי וידאו‬

395
00:24:33,480 --> 00:24:35,560
‫משחיתים את הנוער.‬
‫-את הילדים, כן.‬

396
00:24:35,640 --> 00:24:36,840
‫את הילדים.‬
‫-כן.‬

397
00:24:36,920 --> 00:24:39,600
‫הטכנולוגיה מדהימה, אבל זה קשה.‬

398
00:24:41,160 --> 00:24:43,040
‫כלומר, אפילו המשחקים קשים.‬

399
00:24:43,360 --> 00:24:45,640
‫כשעולים רמה במשחק, צריך ללכת‬

400
00:24:46,120 --> 00:24:49,320
‫ולהפנים את הרמות כדי שתהיה חזק יותר‬
‫לקראת הרמה הבאה.‬

401
00:24:50,400 --> 00:24:51,240
‫זה...‬

402
00:24:52,200 --> 00:24:53,040
‫זה מבלבל.‬

403
00:24:59,360 --> 00:25:01,040
‫כיוון שאני במעצר בית,‬

404
00:25:01,120 --> 00:25:03,720
‫הטכנולוגיה חשובה לי במיוחד.‬

405
00:25:05,400 --> 00:25:07,560
‫כדי לחפש מקומות תעסוקה.‬

406
00:25:08,120 --> 00:25:10,200
‫זו תהיה הדרך שלי לתקשר עם העולם‬

407
00:25:10,320 --> 00:25:11,240
‫בשנה הקרובה.‬

408
00:25:11,760 --> 00:25:14,280
‫אבל יחד עם זאת, זה ממש מדהים.‬

409
00:25:18,720 --> 00:25:19,960
‫מאתר בעיות…‬

410
00:25:23,160 --> 00:25:25,880
‫הבעיה היא שהטכנולוגיה מסובכת מדי.‬

411
00:25:27,320 --> 00:25:30,040
‫בסדר, "בדוק אם הבעיה נפתרה".‬

412
00:25:30,320 --> 00:25:31,320
‫בסדר.‬
‫-האם...‬

413
00:25:32,960 --> 00:25:36,160
‫היה כתוב "לחץ כדי לראות‬
‫אם הבעיה נפתרה", אז לחצתי.‬

414
00:25:37,040 --> 00:25:38,840
‫זה נפתר?‬
‫-ממש לא.‬

415
00:25:38,920 --> 00:25:40,360
‫- בעיה במתאם או בנק' הגישה -‬

416
00:25:45,840 --> 00:25:47,880
‫לכל דבר יש אמצעי אבטחה.‬

417
00:25:47,960 --> 00:25:51,160
‫הם רוצים גיבוי לגיבוי ומשתמשים בדוא"ל שלך,‬

418
00:25:51,240 --> 00:25:53,480
‫במספר הטלפון, בסיסמה,‬

419
00:25:53,560 --> 00:25:56,800
‫ואם זה לא מצליח,‬
‫משתמשים בכתובת הדוא"ל בתור סיסמה.‬

420
00:25:57,400 --> 00:25:59,600
‫ואז כשמנסים את זה וזה עדיין לא מתחבר,‬

421
00:25:59,800 --> 00:26:04,000
‫ואתה שואל את עצמך, "מה הטעם לבקש ממני‬
‫דוא"ל לאימות מספר הטלפון,‬

422
00:26:04,680 --> 00:26:07,240
‫אם כשאני נותן את זה,‬
‫זה לא מאפשר לי להיכנס?"‬

423
00:26:07,480 --> 00:26:09,480
‫כשאתה מגיע לנקודה‬

424
00:26:10,200 --> 00:26:11,040
‫שבה...‬

425
00:26:13,440 --> 00:26:15,000
‫אתה כל כך מתוסכל,‬

426
00:26:15,080 --> 00:26:17,120
‫הכי טוב זה פשוט‬

427
00:26:17,680 --> 00:26:20,600
‫להתרחק מזה לזמן מה ולחזור אחר כך.‬

428
00:26:21,680 --> 00:26:25,120
‫אתה צריך להפסיק להניח לזה לרדת לחייך.‬

429
00:26:26,160 --> 00:26:27,800
‫זה בסך הכול מחשב.‬

430
00:26:29,200 --> 00:26:30,760
‫זה לא עניין של חיים ומוות,‬

431
00:26:36,800 --> 00:26:37,760
‫במשך...‬

432
00:26:39,360 --> 00:26:40,760
‫שלושה או ארבעה ימים,‬

433
00:26:41,560 --> 00:26:43,640
‫דייל היה מתוסכל מאוד.‬

434
00:26:46,760 --> 00:26:47,600
‫מבחינתו,‬

435
00:26:48,240 --> 00:26:52,320
‫בעיקרון, העולם עמד מלכת כשהוא נכלא.‬

436
00:26:52,840 --> 00:26:55,240
‫בעוד שאנחנו המשכנו הלאה‬

437
00:26:55,560 --> 00:26:59,640
‫למדנו את הטכנולוגיה,‬
‫ולכן הוא צריך ללמוד הכול,‬

438
00:27:00,720 --> 00:27:01,760
‫אבל זה לוקח זמן.‬

439
00:27:02,760 --> 00:27:03,640
‫אני מרגישה‬

440
00:27:04,600 --> 00:27:07,560
‫שהוא רוצה לעשות הכול עד מחר,‬

441
00:27:08,560 --> 00:27:10,760
‫ואי אפשר לעשות את זה.‬

442
00:27:10,920 --> 00:27:12,920
‫אין מספיק שעות ביממה.‬

443
00:27:15,280 --> 00:27:17,320
‫אני לחוצה בכסף כרגע,‬

444
00:27:17,560 --> 00:27:20,200
‫פשוט כי יש אדם נוסף בבית,‬

445
00:27:20,280 --> 00:27:24,280
‫החשבונות עולים ואין עוד הכנסה.‬

446
00:27:25,320 --> 00:27:26,800
‫אבל אנחנו נעבור את זה.‬

447
00:27:28,320 --> 00:27:29,160
‫נעבור את זה.‬

448
00:27:29,720 --> 00:27:31,840
‫הוא ישיג עבודה והכול יהיה בסדר.‬

449
00:27:34,000 --> 00:27:35,960
‫בכל הנוגע לעבודה,‬

450
00:27:36,120 --> 00:27:40,400
‫אני לא יודעת כי אין לו ניסיון,‬

451
00:27:40,480 --> 00:27:42,720
‫ואמרתי לו‬

452
00:27:42,880 --> 00:27:47,560
‫שהוא לא צריך למהר ושלא ילחיץ את עצמו.‬

453
00:27:51,720 --> 00:27:53,440
‫הגבלת התנועה‬

454
00:27:54,120 --> 00:27:55,480
‫קשה לי מאוד.‬

455
00:27:58,080 --> 00:28:00,640
‫חיכיתי שלושה עשורים להחזיר לעצמי את חיי,‬

456
00:28:00,720 --> 00:28:03,920
‫להשפיע, לעשות את הדבר הנכון‬
‫ולגעת באנשים אחרים.‬

457
00:28:04,320 --> 00:28:05,280
‫בשם האל.‬

458
00:28:05,880 --> 00:28:07,520
‫וזה מתסכל.‬

459
00:28:10,920 --> 00:28:12,400
‫אנשים לא מבינים‬

460
00:28:13,320 --> 00:28:14,960
‫שאתה רוצה לתת בחזרה,‬

461
00:28:16,480 --> 00:28:19,360
‫ורוצה לאהוב אנשים אחרים,‬

462
00:28:20,440 --> 00:28:23,360
‫ורוצה להיות בסביבת אנשים.‬

463
00:28:25,240 --> 00:28:27,880
‫לכן זה כל כך מטריד אותי שאני לא יכול...‬

464
00:28:29,040 --> 00:28:30,080
‫להתערות בחברה,‬

465
00:28:31,080 --> 00:28:33,520
‫לעבוד בקהילה ולהכיר אנשים.‬

466
00:28:34,920 --> 00:28:36,520
‫כלומר, אני מוגבל מאוד.‬

467
00:28:37,160 --> 00:28:38,000
‫אתם יודעים...‬

468
00:28:40,960 --> 00:28:41,800
‫ו…‬

469
00:28:44,640 --> 00:28:46,400
‫אני יודע שהמצב רק ישתפר,‬

470
00:28:47,680 --> 00:28:49,560
‫אבל זה פשוט מתסכל.‬

471
00:29:02,360 --> 00:29:06,320
‫- שבוע שלישי לאחר השחרור -‬

472
00:29:10,320 --> 00:29:14,840
‫- פעם בשבוע, דייל יוצא מהבית‬
‫כדי לדווח לקצין המבחן שלו -‬

473
00:29:18,320 --> 00:29:22,320
‫יש משהו שאתה רוצה לעשות בדרך הביתה,‬
‫או שאתה פשוט רוצה להגיע הביתה?‬

474
00:29:22,400 --> 00:29:23,640
‫אפשר לאכול...‬

475
00:29:24,760 --> 00:29:25,720
‫ברביקיו.‬

476
00:29:26,760 --> 00:29:27,600
‫יש פיצה.‬

477
00:29:27,680 --> 00:29:31,840
‫אתמול היו המבורגרים בחצי מחיר, ושכחתי.‬
‫-אני רוצה לחלוק איתך משהו‬

478
00:29:31,960 --> 00:29:34,280
‫שאת בטח לא מודעת לו.‬
‫-מתי?‬

479
00:29:34,760 --> 00:29:36,720
‫עכשיו?‬
‫-את רואה את השלט ההוא?‬

480
00:29:36,800 --> 00:29:38,040
‫איזה?‬
‫-של "סאבוויי".‬

481
00:29:38,120 --> 00:29:39,040
‫"סאבוויי", כן?‬

482
00:29:39,480 --> 00:29:40,680
‫למשך כל חיי,‬

483
00:29:40,760 --> 00:29:42,480
‫בכל פעם שאראה את השלט הזה,‬

484
00:29:43,160 --> 00:29:45,200
‫זה יחזיר אותי לאותו לילה.‬

485
00:29:46,240 --> 00:29:47,120
‫באמת?‬

486
00:29:54,600 --> 00:29:57,320
‫הדבר הכי קשה בשבילנו זה לסלוח לעצמנו.‬

487
00:29:58,200 --> 00:30:00,280
‫אני צריך ללמוד לסלוח לעצמי,‬

488
00:30:00,360 --> 00:30:02,440
‫אבל עדיין לא למדתי איך לעשות את זה.‬

489
00:30:03,040 --> 00:30:04,080
‫זה יבוא עם הזמן.‬

490
00:30:08,200 --> 00:30:09,120
‫זה פשוט דורש...‬

491
00:30:10,080 --> 00:30:10,920
‫קצת זמן.‬

492
00:30:11,160 --> 00:30:12,880
‫כל פעם שאני רואה את זה, זה...‬

493
00:30:15,120 --> 00:30:16,480
‫פותח מחדש את הפצע.‬

494
00:30:24,320 --> 00:30:26,920
‫דייל יודע שמה שהוא עשה לא בסדר,‬

495
00:30:27,760 --> 00:30:31,000
‫ואיש לא יכול להעניש אותו‬

496
00:30:32,200 --> 00:30:35,800
‫בחומרה רבה יותר ממה שהוא מעניש את עצמו.‬

497
00:30:37,000 --> 00:30:40,000
‫הוא אכול חרטה על כך.‬

498
00:30:41,240 --> 00:30:43,760
‫וזה משהו שהוא יישא בקרבו‬

499
00:30:44,160 --> 00:30:45,440
‫עד סוף ימיו.‬

500
00:30:46,160 --> 00:30:49,240
‫זה תמיד יהיה חלק מהדנ"א שלו.‬

501
00:30:50,840 --> 00:30:53,360
‫כל זה וכל מה שעברתי‬

502
00:30:53,440 --> 00:30:55,200
‫זה בגלל הבחירות שלי.‬

503
00:30:56,680 --> 00:30:57,760
‫בגלל מי שהייתי.‬

504
00:30:58,720 --> 00:31:00,240
‫אבל אני כבר לא האדם ההוא.‬

505
00:31:05,120 --> 00:31:06,600
‫במשך 30 השנים האחרונות...‬

506
00:31:08,520 --> 00:31:09,360
‫אני...‬

507
00:31:10,600 --> 00:31:11,680
‫עשו ממני נבל,‬

508
00:31:12,200 --> 00:31:13,120
‫קראו לי מפלצת,‬

509
00:31:14,360 --> 00:31:16,760
‫חיה, מישהו שלא ראוי לחיות.‬

510
00:31:17,800 --> 00:31:20,320
‫זה מעולם לא היה כך.‬

511
00:31:20,400 --> 00:31:21,440
‫אני לא חיה.‬

512
00:31:22,840 --> 00:31:24,080
‫אני לא איזה מפלצת.‬

513
00:31:25,440 --> 00:31:27,560
‫מה שאנשים באופן כללי לא מבינים‬

514
00:31:27,640 --> 00:31:29,080
‫זה את הסיפור האמיתי‬

515
00:31:29,400 --> 00:31:31,960
‫שקרה באפריל בשנת 1990.‬

516
00:31:33,520 --> 00:31:38,720
‫הם מתייחסים לזה כאל רצח ושוד. "הוא עשה‬
‫את זה בשביל הכסף". אבל זה לא היה העניין.‬

517
00:31:47,560 --> 00:31:50,880
‫- מאונטיין הום, ארקנסו -‬

518
00:31:54,840 --> 00:32:01,000
‫- במסגרת תנאי השחרור שלו,‬
‫נאסר על סיגלר ליצור קשר עם משפחת הקורבן -‬

519
00:32:12,520 --> 00:32:16,240
‫- משפחתו של ג'ון זלטנר למדה על הרצח -‬

520
00:32:16,320 --> 00:32:19,640
‫- אך ורק מהדיווחים בעיתונות על המשפט -‬

521
00:32:27,120 --> 00:32:30,400
‫- עובד במסעדת ארלינגטון נהרג‬
‫במהלך שוד לכאורה. -‬

522
00:32:30,880 --> 00:32:34,360
‫"מותו של ג'ון וו. זלטנר, בן 31 מארלינגטון,‬
‫נקבע במקום."‬

523
00:32:34,440 --> 00:32:36,280
‫רצח חסר היגיון.‬
‫-כן.‬

524
00:32:36,920 --> 00:32:39,240
‫ללא סיבה. הוא עשה זאת לשם המעשה בלבד.‬

525
00:32:40,280 --> 00:32:42,480
‫כשהוא הרג את אחי,‬

526
00:32:43,640 --> 00:32:44,760
‫זו לא הייתה תאונה.‬

527
00:32:44,840 --> 00:32:47,920
‫הוא לא... ההדק לא "התפלק" לו.‬

528
00:32:48,240 --> 00:32:50,240
‫לא לוחצים על ההדק שש פעמים בטעות,‬

529
00:32:50,800 --> 00:32:52,920
‫זה פשוט... זאת לא תאונה.‬

530
00:32:53,320 --> 00:32:54,600
‫זו הצהרה.‬

531
00:32:55,160 --> 00:32:56,840
‫זו הצהרה, ברור?‬

532
00:32:57,280 --> 00:32:59,240
‫כדי להרוג משהו, צריך רק כדור אחד.‬

533
00:32:59,880 --> 00:33:01,040
‫רוצה להצהיר הצהרה?‬

534
00:33:01,120 --> 00:33:02,440
‫תירה בו עוד חמש פעמים.‬

535
00:33:09,120 --> 00:33:11,480
‫במשך זמן רב, חשבתי שיש בזה יותר.‬

536
00:33:12,120 --> 00:33:13,320
‫במשך זמן רב.‬

537
00:33:13,520 --> 00:33:16,480
‫חשבתי שזה מפני שהיה הומו,‬
‫שבגלל זה רצו להרוג אותו.‬

538
00:33:18,200 --> 00:33:20,400
‫בשנות ה-80 המאוחרות, תחילת שנות ה-90,‬

539
00:33:20,480 --> 00:33:22,040
‫לאנשים היו דעות קדומות‬

540
00:33:22,120 --> 00:33:24,400
‫אז חשבתי שאולי זה מה שקרה.‬

541
00:33:24,480 --> 00:33:27,440
‫שכיוון שהיה הומו, והוא היה גלוי בעניין‬

542
00:33:27,520 --> 00:33:29,160
‫לא אהבו את זה. כך חשבתי.‬

543
00:33:29,240 --> 00:33:30,720
‫אבל טעיתי, כן?‬

544
00:33:30,960 --> 00:33:32,720
‫זה רק מפני שכעסתי.‬

545
00:33:33,400 --> 00:33:35,480
‫מתברר שזה היה רק בגלל כסף. זה הכול.‬

546
00:33:46,600 --> 00:33:50,600
‫- קייד לייק, טקסס -‬

547
00:33:54,040 --> 00:33:56,440
‫אנשים חושבים שהם מבינים מה קרה‬

548
00:33:56,760 --> 00:33:58,120
‫באפריל 1990.‬

549
00:34:01,800 --> 00:34:03,400
‫אבל במהלך המשפט,‬

550
00:34:04,320 --> 00:34:06,320
‫איש לא באמת ידע מה קרה.‬

551
00:34:06,400 --> 00:34:07,840
‫איש לא ידע את כל הסיפור,‬

552
00:34:08,400 --> 00:34:09,840
‫כי מעולם לא סיפרתי לאיש.‬

553
00:34:12,760 --> 00:34:15,080
‫למען האמת, היחידים שבאמת יודעים,‬

554
00:34:16,440 --> 00:34:18,440
‫הם הקורבן, אלוהים, ואני.‬

555
00:34:20,200 --> 00:34:25,800
‫- ב-1990 חתם דייל סיגלר על הודאה‬
‫שבה הוא מודה כי ביצע רצח במהלך שוד אלים -‬

556
00:34:34,840 --> 00:34:36,680
‫רק אחרי שאבא שלי מת‬

557
00:34:37,280 --> 00:34:38,640
‫הבנתי...‬

558
00:34:39,560 --> 00:34:41,280
‫שכדי שאוכל לשמש כאיש האלוהים,‬

559
00:34:41,360 --> 00:34:42,640
‫עליי לספר את הסיפור.‬

560
00:34:43,200 --> 00:34:45,000
‫עליי להיות שקוף לחלוטין.‬

561
00:34:45,080 --> 00:34:48,440
‫אנשים מאמינים שזה היה שוד-רצח בשביל הכסף,‬

562
00:34:48,880 --> 00:34:50,680
‫אבל זה רחוק מאוד מהאמת.‬

563
00:34:52,400 --> 00:34:56,240
‫- 25 שנה אחרי הודאתו,‬
‫כתב דייל סיגלר לוועדת השחרורים -‬

564
00:34:56,320 --> 00:34:58,440
‫- תיאור שונה של מה שקרה -‬

565
00:34:59,960 --> 00:35:01,360
‫זה לא היה קשור לשוד.‬

566
00:35:02,000 --> 00:35:05,040
‫השוד היה כדי להסתיר את‬
‫הכוונה האמיתית של הרצח.‬

567
00:35:07,200 --> 00:35:09,960
‫הלכתי לחנות במטרה להרוג את ג'ון.‬

568
00:35:13,120 --> 00:35:14,440
‫הרגתי אותו כי הוא...‬

569
00:35:14,920 --> 00:35:16,000
‫ניסה לסחוט אותי‬

570
00:35:17,040 --> 00:35:18,720
‫לקיים יחסים הומוסקסואליים.‬

571
00:35:44,960 --> 00:35:46,840
‫תרגום כתוביות: מיכל קושניר‬