1
00:00:11,800 --> 00:00:13,160
‫מהו עונש הוגן‬

2
00:00:14,240 --> 00:00:15,080
‫על רצח?‬

3
00:00:22,600 --> 00:00:24,280
‫לפני 30 שנה הרגתי אדם.‬

4
00:00:25,560 --> 00:00:26,520
‫ועל פשע זה,‬

5
00:00:27,440 --> 00:00:28,720
‫דנו אותי למוות.‬

6
00:00:32,720 --> 00:00:36,920
‫- מאז שחודש תוקפו של עונש המוות ב-1976, -‬

7
00:00:37,040 --> 00:00:41,760
‫- נידונו למוות בטקסס‬
‫למעלה מ-1,100 איש באשמת רצח -‬

8
00:00:43,880 --> 00:00:50,800
‫- למעלה מ-270 מאותם גזרי דין‬
‫הומרו לעונש אחר או בוטלו מאוחר יותר -‬

9
00:00:53,440 --> 00:00:58,800
‫- אך רק שבעה רוצחים מורשעים‬
‫יצאו לחופשי מאגף הנידונים למוות של טקסס -‬

10
00:01:01,040 --> 00:01:07,000
‫- זהו סיפורו של נידון למוות מספר 999005 -‬

11
00:01:12,520 --> 00:01:15,000
‫לו היו מוציאים אותי להורג, הייתי ראוי לכך.‬

12
00:01:16,320 --> 00:01:19,760
‫אבל לאלוהים, אני מאמין,‬
‫היו תוכנית ומטרה גדולות יותר עבורי.‬

13
00:01:23,040 --> 00:01:25,760
‫אנשים יגידו, "היית צריך למות.‬
‫אתה לא ראוי לכך".‬

14
00:01:26,280 --> 00:01:28,880
‫אבל אלוהים הוא השופט וחבר המושבעים שלי.‬

15
00:01:31,120 --> 00:01:33,280
‫אני רק מבקש שאנשים יתנו לי הזדמנות.‬

16
00:01:34,000 --> 00:01:35,320
‫תפתחו את הלב לפעמים.‬

17
00:01:36,800 --> 00:01:38,440
‫אל תשפטו מראש כל כך מהר.‬

18
00:01:39,880 --> 00:01:43,200
‫אני נס מהלך, אם תרצו לקבל את זה או לא.‬

19
00:01:43,920 --> 00:01:45,360
‫אי אפשר לקחת את זה ממני.‬

20
00:01:48,600 --> 00:01:52,080
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

21
00:02:35,840 --> 00:02:39,960
‫- מחוז ברזוריה, טקסס -‬

22
00:02:42,080 --> 00:02:47,160
‫- בית כלא ויין סקוט,‬
‫המחלקה לצדק פלילי, טקסס -‬

23
00:02:49,240 --> 00:02:56,080
‫- ב-1991 נידון דייל סיגלר למוות‬
‫על שירה והרג את ג'ון זלטנר -‬

24
00:03:00,760 --> 00:03:03,080
‫בסדר, אזדקף קצת יותר על הכיסא.‬

25
00:03:03,520 --> 00:03:04,360
‫זה בסדר?‬

26
00:03:09,680 --> 00:03:10,880
‫דייל, אתה רואה אותי?‬

27
00:03:11,840 --> 00:03:12,680
‫כן.‬

28
00:03:17,760 --> 00:03:22,960
‫- הוא ישב בכלא 27 שנים וחמישה חודשים -‬

29
00:03:26,640 --> 00:03:28,320
‫שמי דייל ויין סיגלר.‬

30
00:03:28,680 --> 00:03:30,000
‫נולדתי...‬

31
00:03:31,320 --> 00:03:33,200
‫ב-10 במאי 1967.‬

32
00:03:38,440 --> 00:03:42,120
‫נולדתי בדנוויל, אילינוי.‬

33
00:03:45,680 --> 00:03:49,200
‫כדי להבין את הסיפור כולו, צריך להבין‬

34
00:03:50,040 --> 00:03:52,240
‫איפה הכול התחיל.‬

35
00:03:55,200 --> 00:03:57,480
‫אימי הייתה נשואה בראשונה עם שני בנים.‬

36
00:03:59,520 --> 00:04:03,080
‫אבא שלי פגש אותה‬
‫אחרי שכבר עברה רבות בחייה.‬

37
00:04:03,480 --> 00:04:06,080
‫היא הייתה בת 15‬
‫כשנכנסה להיריון בפעם הראשונה.‬

38
00:04:06,400 --> 00:04:08,400
‫אימא שלי הייתה בעצם ילדה‬

39
00:04:08,920 --> 00:04:11,200
‫שמנסה למצוא את מטרתה ומקומה בחיים.‬

40
00:04:11,480 --> 00:04:12,760
‫ילדה שיש לה ילדים.‬

41
00:04:15,640 --> 00:04:18,080
‫אבא שלי איבד את מקום עבודתו.‬

42
00:04:20,320 --> 00:04:21,160
‫הוא הפך...‬

43
00:04:22,320 --> 00:04:23,280
‫מדוכדך מאוד,‬

44
00:04:24,080 --> 00:04:25,120
‫מתוסכל מאוד,‬

45
00:04:26,120 --> 00:04:27,760
‫ומתעלל מאוד,‬

46
00:04:28,800 --> 00:04:31,920
‫והוא הוציא את זה על ילדיו, על אימא שלי.‬

47
00:04:36,480 --> 00:04:39,760
‫ראיתי את אימא שלי מוכה קשות על ידי אבא שלי‬

48
00:04:40,200 --> 00:04:43,320
‫עד למצב שעיניה הפכו שחורות וכחולות.‬

49
00:04:44,000 --> 00:04:44,960
‫שפתיה פצועות.‬

50
00:04:45,360 --> 00:04:48,800
‫הולכת לישון עם סכין קצבים מתחת לכרית.‬

51
00:04:49,320 --> 00:04:50,920
‫כי היא פחדה...‬

52
00:04:53,000 --> 00:04:53,880
‫שמא...‬

53
00:04:58,560 --> 00:04:59,480
‫או היא,‬

54
00:05:00,920 --> 00:05:02,320
‫או אחד מאיתנו, הילדים,‬

55
00:05:03,280 --> 00:05:04,880
‫ניפגע אנושות.‬

56
00:05:08,600 --> 00:05:11,960
‫- כשהיה בן 12, נפרדו הוריו של סיגלר -‬

57
00:05:12,560 --> 00:05:18,560
‫- בשארית ילדותו חי עם אימו ואחיו,‬
‫בעודם נודדים ממדינה למדינה -‬

58
00:05:31,920 --> 00:05:33,800
‫קרו דברים בילדותי,‬

59
00:05:34,520 --> 00:05:37,520
‫שהותירו בי טראומה לכל החיים.‬

60
00:05:40,240 --> 00:05:43,680
‫בגיל עשר, בן משפחה הטריד אותי מינית.‬

61
00:05:44,360 --> 00:05:47,400
‫וזה משהו שאני נושא עימי כל חיי.‬

62
00:05:50,200 --> 00:05:53,400
‫ולא יכולתי לדבר עם אף אחד.‬
‫בכל פעם שניסיתי,‬

63
00:05:53,920 --> 00:05:55,640
‫קיבלתי דחייה.‬

64
00:05:56,640 --> 00:05:59,880
‫פעם ניסיתי לדבר עם אימא שלי‬
‫על מה שעברתי כילד,‬

65
00:06:00,400 --> 00:06:02,960
‫ואימי לא יכלה להתמודד עם חומרת הדברים,‬

66
00:06:03,120 --> 00:06:05,040
‫זה היה קשה מנשוא בשבילה,‬

67
00:06:05,480 --> 00:06:07,680
‫היא הלכה לחדרה וסגרה את הדלת.‬

68
00:06:08,600 --> 00:06:10,600
‫ובאותו זמן זה פשוט...‬

69
00:06:11,080 --> 00:06:12,400
‫זה אכל אותי בפנים.‬

70
00:06:14,640 --> 00:06:15,680
‫מאותה נקודה ואילך‬

71
00:06:16,120 --> 00:06:17,800
‫התדרדרתי עד לשפל המדרגה.‬

72
00:06:20,080 --> 00:06:23,880
‫- כנער מתבגר, סיגלר התדרדר‬
‫לסמים ולעבירות קלות -‬

73
00:06:24,800 --> 00:06:29,640
‫- בגיל 20 חי לבדו ברחובות טקסס -‬

74
00:06:34,200 --> 00:06:38,200
‫- ארלינגטון, טקסס -‬

75
00:06:40,760 --> 00:06:42,320
‫כשעברתי לטקסס,‬

76
00:06:43,280 --> 00:06:45,480
‫התדרדרתי שוב לסמים וכדומה.‬

77
00:06:47,360 --> 00:06:50,680
‫התמכרתי לקוקאין, קריסטל מת',‬
‫הזרקתי לווריד.‬

78
00:06:50,760 --> 00:06:52,880
‫עישנתי ספיד, שתיתי.‬

79
00:06:53,760 --> 00:06:56,320
‫גרתי ברחובות, שדדתי, גנבתי.‬

80
00:06:56,400 --> 00:06:58,200
‫עשיתי כל מה שיכולתי כדי לשרוד.‬

81
00:06:59,840 --> 00:07:04,200
‫נראה היה שהחיים שלי נגמרו‬
‫ובאותו זמן, אמרתי לשטן:‬

82
00:07:04,720 --> 00:07:07,320
‫"עשה מה שאתה רוצה.‬
‫בוא נראה מה אתה יכול, שטן,‬

83
00:07:07,720 --> 00:07:09,000
‫כי לאלוהים לא אכפת".‬

84
00:07:20,240 --> 00:07:22,960
‫ביום שבו נכנסתי למסעדת הכריכים "סאבוויי",‬

85
00:07:23,040 --> 00:07:24,280
‫דברים רבים השתנו.‬

86
00:07:27,720 --> 00:07:30,400
‫- סאבוויי -‬

87
00:07:33,480 --> 00:07:34,960
‫- משטרת ארלינגטון -‬

88
00:07:35,040 --> 00:07:37,760
‫- גבר לבן חשוד‬
‫שנכנס למסעדת הכריכים "סאבוויי" -‬

89
00:07:37,840 --> 00:07:42,520
‫- ושדד מהקופאי, ג'ון ויליאם זלטנר ג'וניור,‬
‫כ-400 דולר. -‬

90
00:07:45,560 --> 00:07:46,400
‫נכנסתי לשם,‬

91
00:07:47,200 --> 00:07:50,600
‫ואמרתי, "קום ותרוקן את הקופה".‬

92
00:07:52,240 --> 00:07:54,440
‫אמרתי לו לקחת את כל הכסף ולשים בשקית.‬

93
00:07:56,720 --> 00:07:59,080
‫מרוב פחד, הוא רץ לחדר האחורי.‬

94
00:08:04,160 --> 00:08:07,000
‫כשהוא רץ לחדר האחורי, רצתי אחריו.‬

95
00:08:07,680 --> 00:08:11,160
‫כשהוא הסתובב, יריתי בו. שש פעמים בחזה.‬

96
00:08:18,360 --> 00:08:21,360
‫- הקופאי ג'ון זלטנר מת במקום -‬

97
00:08:22,080 --> 00:08:26,840
‫- סיגלר ברח ובידו 400 דולר מהקופה -‬

98
00:08:31,520 --> 00:08:33,600
‫גזלתי את חייו של ג'ון באנוכיות.‬

99
00:08:35,320 --> 00:08:38,760
‫לנצח אצטרך לשאת את הכאב הזה בליבי,‬

100
00:08:39,440 --> 00:08:41,280
‫על שלקחתי אותו מהמשפחה שלו.‬

101
00:08:42,800 --> 00:08:44,680
‫אני רק רוצה לומר לגברת זלטנר‬

102
00:08:45,040 --> 00:08:47,440
‫ולמשפחה שלה שאני מתנצל‬

103
00:08:48,160 --> 00:08:49,600
‫מעומק נשמתי ובכל ליבי.‬

104
00:08:59,320 --> 00:09:03,280
‫- דאלאס, טקסס -‬

105
00:09:10,080 --> 00:09:11,160
‫שמי טומי לנור.‬

106
00:09:12,120 --> 00:09:15,720
‫ב-1990 הייתי בלש במחלק רצח‬
‫במשטרת ארלינגטון.‬

107
00:09:17,360 --> 00:09:20,440
‫עבדתי על הרבה רציחות‬
‫ב-26 שנותיי במחלק הרצח,‬

108
00:09:20,960 --> 00:09:23,360
‫ופשוט לעולם לא שוכחים‬

109
00:09:23,440 --> 00:09:24,800
‫- טומי לנור, בלש חוקר -‬

110
00:09:24,880 --> 00:09:27,280
‫מקרים מסוג זה שאין בהם שום היגיון‬

111
00:09:27,640 --> 00:09:28,480
‫והם כה אלימים.‬

112
00:09:36,120 --> 00:09:38,800
‫אנחנו עכשיו במקום, בסניף "סאבוויי" שבו...‬

113
00:09:40,200 --> 00:09:41,440
‫התרחש הרצח הנורא,‬

114
00:09:42,880 --> 00:09:44,480
‫באפריל, שנת 1990.‬

115
00:09:51,960 --> 00:09:55,720
‫כשנכנסנו ל"סאבוויי",‬
‫הקורבן התבוסס בשלולית דם,‬

116
00:09:56,800 --> 00:10:00,360
‫במשרד שבחלקה האחורי של מסעדת הכריכים.‬

117
00:10:10,680 --> 00:10:15,400
‫העובדה שרצח מתרחש במהלך שוד אינה חריגה.‬

118
00:10:15,760 --> 00:10:17,280
‫אנחנו נתקלים בזה כל הזמן.‬

119
00:10:18,280 --> 00:10:20,280
‫האכזריות לשמה במקרה הזה,‬

120
00:10:20,880 --> 00:10:25,400
‫מה שנראה כהוצאה להורג של הקורבן‬

121
00:10:25,600 --> 00:10:27,280
‫זה מה שהפך את זה ליוצא דופן.‬

122
00:10:27,480 --> 00:10:31,520
‫זה מה שהעלה את זה לדרגה חמורה יותר‬
‫ממקרים אחרים מסוג זה.‬

123
00:10:34,880 --> 00:10:35,880
‫זה היה מוגזם.‬

124
00:10:36,880 --> 00:10:39,320
‫הוא נורה יותר פעמים מהנדרש.‬

125
00:10:39,880 --> 00:10:42,640
‫הוא גם נורה באופן פחדני מאוד.‬
‫הוא נורה בגבו.‬

126
00:10:43,400 --> 00:10:46,560
‫ואז, אחרי שנפל לקרקע חסר אונים,‬
‫כנראה כבר גוסס,‬

127
00:10:46,920 --> 00:10:47,760
‫הוא נורה שוב.‬

128
00:10:48,040 --> 00:10:49,280
‫לכן זה מוגזם.‬

129
00:10:50,400 --> 00:10:51,440
‫מדובר במישהו‬

130
00:10:52,720 --> 00:10:53,840
‫שנהנה ממעשיו.‬

131
00:10:53,920 --> 00:10:56,840
‫אפשר לראות שהוא באמת...‬

132
00:10:56,960 --> 00:10:59,880
‫נהנה מהכאב והסבל שהוא גורם.‬

133
00:11:06,160 --> 00:11:08,280
‫- שישה ימים לאחר רצח זלטנר -‬

134
00:11:08,360 --> 00:11:11,960
‫- עצרה המשטרה את סיגלר ‬
‫בעקבות מידע שהתקבל מאחד מחבריו -‬

135
00:11:12,600 --> 00:11:18,600
‫- סיגלר הודה מייד הן בשוד והן בהריגה -‬

136
00:11:25,040 --> 00:11:28,480
‫- פורט וורת', טקסס -‬

137
00:11:36,880 --> 00:11:40,640
‫- ב-1991 שירת גרג מילר‬
‫בצוות התביעה במשפטו של סיגלר -‬

138
00:11:44,120 --> 00:11:46,360
‫מרגע שהייתי מעורב במקרה הזה,‬

139
00:11:46,440 --> 00:11:51,880
‫הייתי משוכנע שהנושא האמיתי‬
‫והמאבק האמיתי בתיק הזה יהיה‬

140
00:11:52,480 --> 00:11:55,880
‫מהו העונש שראוי לגזור על דייל סיגלר.‬

141
00:11:58,240 --> 00:12:02,640
‫הרגשנו באותו זמן שמן הראוי לבקש עונש מוות‬

142
00:12:02,720 --> 00:12:06,280
‫כי היה חשש שאם נוותר על עונש מוות,‬

143
00:12:06,560 --> 00:12:09,280
‫הוא עלול להשתחרר על תנאי אחרי 15 שנה,‬

144
00:12:09,760 --> 00:12:12,040
‫ופשוט לא חשבנו שזה מספיק זמן.‬

145
00:12:19,120 --> 00:12:20,600
‫כל מקרה רצח הוא רע,‬

146
00:12:20,680 --> 00:12:22,400
‫אין דבר כזה רצח טוב,‬

147
00:12:22,480 --> 00:12:23,560
‫- גרג מילר, תובע -‬

148
00:12:23,640 --> 00:12:27,240
‫אבל העובדות והנסיבות במקרה זה‬
‫היו אכזריות במיוחד, לדעתי.‬

149
00:12:30,960 --> 00:12:33,360
‫ג'ון זלטנר, בזמן שנרצח,‬

150
00:12:33,440 --> 00:12:37,000
‫היה בן 31 פחות שלושה או ארבעה שבועות.‬

151
00:12:38,920 --> 00:12:40,960
‫המנהל שאיתו דיברנו‬

152
00:12:41,040 --> 00:12:44,640
‫והחברים לעבודה שאיתם דיברנו על ג'ון זלטנר,‬

153
00:12:45,520 --> 00:12:48,920
‫כולם תיארו אותו כעובד חרוץ וכבחור נחמד.‬

154
00:12:52,280 --> 00:12:55,320
‫דייל סיגלר ידע שג'ון זלטנר יהיה‬

155
00:12:55,400 --> 00:12:58,240
‫במסעדת הכריכים "סאבוויי" לבדו,‬

156
00:12:59,240 --> 00:13:02,480
‫אבל הוא בחר במסעדת "סאבוויי"‬

157
00:13:02,920 --> 00:13:05,880
‫ובחר לשדוד מישהו שלמעשה הכיר אותו.‬

158
00:13:06,640 --> 00:13:08,920
‫- משפט הרצח ב"סאבוויי" מתחיל -‬

159
00:13:13,800 --> 00:13:17,680
‫- סיגלר סיפר לחבריו‬
‫שהכיר את זלטנר ולא אהב אותו, -‬

160
00:13:17,760 --> 00:13:21,480
‫- כך על פי תצהיר צו המעצר. -‬

161
00:13:28,920 --> 00:13:32,560
‫דייל סיגלר נכנס למסעדת הכריכים, התיישב,‬

162
00:13:33,160 --> 00:13:35,440
‫ניהל שיחה עם ג'ון זלטנר,‬

163
00:13:36,320 --> 00:13:38,800
‫לקח סיגריה מג'ון זלטנר.‬

164
00:13:39,160 --> 00:13:41,320
‫דיברו על דא ועל הא.‬

165
00:13:42,560 --> 00:13:44,880
‫ואז, כעבור כמה דקות,‬

166
00:13:45,280 --> 00:13:46,720
‫הוציא אותו להורג בחיפזון‬

167
00:13:47,400 --> 00:13:49,840
‫בשביל סכום כסף כלשהו שהיה בקופה.‬

168
00:13:51,920 --> 00:13:53,880
‫זה רצח בדם קר, לדעתי.‬

169
00:13:57,120 --> 00:13:59,840
‫אני סבור שדייל, לפי הלך רוחו אז,‬

170
00:14:00,120 --> 00:14:03,520
‫כשהוא נכנס לשם,‬
‫חשב, "אסור לי להשאיר עדים",‬

171
00:14:03,840 --> 00:14:07,000
‫ודייל ידע שג'ון זלטנר עלול לזהות אותו‬

172
00:14:07,080 --> 00:14:11,000
‫ולספר למשטרה תוך חמש דקות מצאתו‬

173
00:14:11,640 --> 00:14:14,520
‫מאותה מסעדת 'סאבוויי',‬
‫"היי, האיש ששדד אותי,‬

174
00:14:14,720 --> 00:14:17,640
‫תאמינו או לא, אני מכיר אותו.‬
‫שמו דייל סיגלר".‬

175
00:14:17,720 --> 00:14:20,720
‫לפעמים ההסבר הכי פשוט‬

176
00:14:20,800 --> 00:14:23,440
‫הוא למעשה ההסבר הטוב ביותר.‬

177
00:14:29,760 --> 00:14:36,160
‫- במרץ 1991 נמצא סיגלר אשם‬
‫ברצח בכוונה תחילה של ג'ון זלטנר -‬

178
00:14:38,680 --> 00:14:44,320
‫- גזר דינו של הרוצח הוא מוות.‬
‫רוצח ה"סאבוויי" רגוע לאחר גזר הדין -‬

179
00:15:01,440 --> 00:15:03,400
‫נשלחתי לאגף הנידונים למוות ב-91'.‬

180
00:15:06,240 --> 00:15:07,560
‫כשבאו לקחת אותי,‬

181
00:15:08,560 --> 00:15:11,040
‫כבלו אותי בשלשלאות יחד עם כולם.‬

182
00:15:11,560 --> 00:15:13,800
‫התחלתי ללכת לכיוון אגף הנידונים למוות,‬

183
00:15:15,080 --> 00:15:15,920
‫ו...‬

184
00:15:16,960 --> 00:15:18,720
‫כשנכנסנו למסדרון,‬

185
00:15:19,480 --> 00:15:22,840
‫אחד השוטרים אמר, "איש מת מהלך",‬
‫כמו בסרט "גרין מייל"‬

186
00:15:22,920 --> 00:15:24,520
‫כאילו זו בדיחה או משהו כזה.‬

187
00:15:25,400 --> 00:15:26,480
‫- הנידונים למוות -‬

188
00:15:26,560 --> 00:15:27,600
‫אתה יודע, אז...‬

189
00:15:28,040 --> 00:15:30,960
‫פתאום הבנתי את ההשלכות של הבחירות שלי.‬

190
00:15:36,440 --> 00:15:39,360
‫שיניתי את חיי כשנכנסתי‬
‫לאגף הנידונים למוות.‬

191
00:15:40,600 --> 00:15:43,320
‫באגף הנידונים למוות ביום הראשון,‬
‫זעקתי לאלוהים.‬

192
00:15:43,680 --> 00:15:46,280
‫אמרתי, "אלוהים, כל חיי תמכת בי.‬

193
00:15:46,680 --> 00:15:48,520
‫עזרת לי כשהייתי ילד".‬

194
00:15:48,600 --> 00:15:50,800
‫אמרתי, "אלוהים, אנא הפגן את נוכחותך.‬

195
00:15:51,200 --> 00:15:52,880
‫תוכיח לי שאתה כל יכול.‬

196
00:15:52,960 --> 00:15:54,880
‫תן לאור שלך לזרוח עליי, אלוהים.‬

197
00:15:55,120 --> 00:15:56,640
‫תראה לי שיש לי תכלית".‬

198
00:16:00,720 --> 00:16:03,560
‫ואז התחלתי לשמוע קול קטן‬

199
00:16:04,560 --> 00:16:06,840
‫שאומר לי, "תירגע, יהיה בסדר".‬

200
00:16:08,080 --> 00:16:08,920
‫ו…‬

201
00:16:09,640 --> 00:16:10,480
‫זה היה...‬

202
00:16:11,520 --> 00:16:12,360
‫זה היה אלוהים.‬

203
00:16:14,440 --> 00:16:16,880
‫אז התחלתי להתאמץ ולנסות‬

204
00:16:17,440 --> 00:16:18,280
‫לא לוותר.‬

205
00:16:21,640 --> 00:16:25,440
‫- ב-1993 שינתה מדינת טקסס את חוקיה‬
‫בנוגע לבחירת חבר המושבעים -‬

206
00:16:25,960 --> 00:16:29,520
‫- מאוחר יותר באותה שנה,‬
‫טענו פרקליטיו של סיגלר ששינויים אלה -‬

207
00:16:29,600 --> 00:16:33,120
‫- מבטלים את תוקפו‬
‫של עונש המוות שנגזר עליו -‬

208
00:16:35,720 --> 00:16:42,000
‫- ב-1994, אחרי שלוש שנים וחצי‬
‫באגף הנידונים למוות -‬

209
00:16:42,080 --> 00:16:47,520
‫- הומתק גזר דינו של סיגלר למאסר עולם -‬

210
00:16:52,640 --> 00:16:55,120
‫לו היו מוציאים אותי להורג, הייתי ראוי לכך.‬

211
00:16:55,720 --> 00:16:59,160
‫אבל לאלוהים, אני מאמין,‬
‫היו תוכנית ומטרה גדולות יותר עבורי.‬

212
00:17:02,120 --> 00:17:05,200
‫- לדברי סיגלר,‬
‫מאז הוא מקדיש את חייו לאלוהים -‬

213
00:17:06,280 --> 00:17:10,000
‫- הוא כעת כומר מוסמך -‬

214
00:17:13,640 --> 00:17:17,080
‫אני יושב בכלא כבר 27 שנים‬

215
00:17:17,440 --> 00:17:18,360
‫וחמישה חודשים.‬

216
00:17:18,640 --> 00:17:20,680
‫הגעתי הנה כשהייתי בן 21.‬

217
00:17:20,920 --> 00:17:22,280
‫ילד אבוד ומעורער.‬

218
00:17:22,600 --> 00:17:24,160
‫כיום אני גבר בן 50,‬

219
00:17:24,480 --> 00:17:27,800
‫ששאף לשפר את עצמו, לשקם את עצמו.‬

220
00:17:28,080 --> 00:17:31,880
‫האל מתגלה אליי מדי יום. אני לומד‬
‫את דברי האל 4-3 שעות בכל יום.‬

221
00:17:32,120 --> 00:17:33,600
‫אני מנסה להנחות אנשים.‬

222
00:17:33,720 --> 00:17:35,200
‫אני מנסה לעזור לאנשים.‬

223
00:17:35,520 --> 00:17:39,000
‫כל ייעודי נסלל בפניי על ידי דבר האל.‬

224
00:17:39,080 --> 00:17:41,320
‫אני עדות חיה ונס מהלך.‬

225
00:17:42,400 --> 00:17:45,240
‫השבח והתהילה לאדוני ומושיעי, ישו המשיח,‬

226
00:17:46,000 --> 00:17:48,720
‫ומעתה ואילך, אצעד בצל חסדו.‬

227
00:17:53,080 --> 00:17:56,560
‫- מדינת טקסס נגד דייל ויין סיגלר -‬

228
00:18:01,320 --> 00:18:05,560
‫הדבר העיקרי שמייחד, לדעתי, את המקרה הזה‬
‫הוא הסיבה להמתקת גזר הדין.‬

229
00:18:06,760 --> 00:18:09,600
‫אני חייב לומר שדייל סיגלר‬

230
00:18:09,880 --> 00:18:12,640
‫הוא כפי הנראה אדם בר-מזל מאוד,‬

231
00:18:13,040 --> 00:18:14,800
‫כי למעט אותו...‬

232
00:18:15,920 --> 00:18:20,640
‫שינוי בחוק בחירת המושבעים שהחילו בדיעבד,‬

233
00:18:21,200 --> 00:18:25,520
‫אני חושב שהייתה סבירות גבוהה‬
‫שדייל סיגלר היה מוצא להורג‬

234
00:18:26,200 --> 00:18:28,360
‫במועד כלשהו בשנות ה-90 במדינת טקסס.‬

235
00:18:38,280 --> 00:18:41,480
‫- כעבור שנתיים -‬

236
00:18:46,680 --> 00:18:50,320
‫- כשנגזר על סיגלר מאסר עולם,‬
‫בית המשפט של טקסס כלל הוראה -‬

237
00:18:50,400 --> 00:18:55,000
‫- לפיה יש לשקול מחדש‬
‫שחרור מוקדם על תנאי כעבור 30 שנה -‬

238
00:19:07,720 --> 00:19:14,360
‫- סיגלר כבר ישב באותה עת בכלא‬
‫במשך 29 שנים וארבעה חודשים -‬

239
00:19:18,520 --> 00:19:22,480
‫- קייד לייק, טקסס -‬

240
00:19:29,240 --> 00:19:31,400
‫אנג'ל? טילי? מישהו?‬

241
00:19:32,040 --> 00:19:32,880
‫בואו.‬

242
00:19:35,480 --> 00:19:36,520
‫טילי!‬

243
00:19:42,120 --> 00:19:43,200
‫- קרול וייטוורת' -‬

244
00:19:43,280 --> 00:19:46,600
‫פגשתי את דייל לראשונה בכלא ויין סקוט‬

245
00:19:46,680 --> 00:19:47,520
‫באנגלטון.‬

246
00:19:48,240 --> 00:19:50,960
‫באתי לבקר שם את בני החורג‬

247
00:19:52,360 --> 00:19:54,960
‫כשדייל נכנס‬

248
00:19:55,040 --> 00:19:57,440
‫פיט הכיר בינינו, וזה היה כמו...‬

249
00:19:58,280 --> 00:20:00,280
‫הוא היה באמת‬

250
00:20:00,360 --> 00:20:01,840
‫אדם נעים הליכות.‬

251
00:20:01,960 --> 00:20:04,400
‫בואי הנה. בואי לאימא. ילדה טובה.‬

252
00:20:04,480 --> 00:20:05,320
‫את רעבה?‬

253
00:20:07,760 --> 00:20:08,840
‫שמי קרול‬

254
00:20:09,720 --> 00:20:11,360
‫ואני בת 71.‬

255
00:20:12,560 --> 00:20:15,200
‫אני גרה לבדי בבית נייד‬

256
00:20:15,600 --> 00:20:17,320
‫באזור הכפרי של טקסס.‬

257
00:20:19,520 --> 00:20:23,000
‫מיס קיטי כפי הנראה בת 16,‬

258
00:20:23,080 --> 00:20:24,680
‫אולי 17.‬

259
00:20:25,120 --> 00:20:27,360
‫היא הזקנה בבית הזה, כמוני.‬

260
00:20:28,400 --> 00:20:30,280
‫ויש לי עוד שלושה.‬

261
00:20:31,000 --> 00:20:31,920
‫זאת אבוני.‬

262
00:20:32,720 --> 00:20:37,320
‫אותה מצאתי בבית הקברות וגידלתי מאז שנולדה.‬

263
00:20:37,400 --> 00:20:38,360
‫ילדה טובה.‬

264
00:20:40,280 --> 00:20:43,520
‫תמיד הייתי אדם שאוהב לעזור לחסרי ישע‬

265
00:20:44,200 --> 00:20:47,040
‫ולאלה שהוזנחו והופקרו.‬

266
00:20:47,360 --> 00:20:49,520
‫כנראה זה תמיד היה בטבע שלי.‬

267
00:20:50,400 --> 00:20:52,400
‫כלומר, הם זקוקים לי,‬

268
00:20:53,320 --> 00:20:55,320
‫ובמידה מסוימת, גם אני זקוקה להם.‬

269
00:20:56,680 --> 00:20:59,120
‫וכך זה, בעיקרון, גם עם בני אדם.‬

270
00:21:03,920 --> 00:21:10,600
‫דייל ואני הפכנו לחברים לעט‬
‫כשבני החורג ביקש ממני לכתוב לו.‬

271
00:21:10,680 --> 00:21:14,120
‫אז התכתבנו במשך תשע שנים.‬

272
00:21:14,920 --> 00:21:19,520
‫מן הסתם יש לי בערך 200 מכתבים ממנו.‬

273
00:21:25,320 --> 00:21:29,040
‫הוא תמיד מתחיל‬
‫את המכתבים שלי אליי באותו...‬

274
00:21:29,560 --> 00:21:32,560
‫באותו אופן:‬
‫"יברך אותך האל וישמור עלייך תמיד‬

275
00:21:32,960 --> 00:21:34,920
‫באחיזת ידו האוהבת".‬

276
00:21:37,160 --> 00:21:39,000
‫"אני יושב בכלא קרול ואנס."‬

277
00:21:39,080 --> 00:21:40,760
‫זה כשהוא רק הגיע לשם.‬

278
00:21:41,600 --> 00:21:43,920
‫"אבל אני נרגש מאוד להתחיל בתוכנית.‬

279
00:21:44,000 --> 00:21:47,880
‫קיבלתי עבודה במכבסה, אבל טרם התחלתי."‬

280
00:21:49,680 --> 00:21:51,200
‫הקשר בינינו‬

281
00:21:51,320 --> 00:21:52,960
‫התפתח עם השנים.‬

282
00:21:55,680 --> 00:21:57,600
‫יכולתי לבקר אותו,‬

283
00:21:57,720 --> 00:22:00,640
‫וכך הכרנו זה את זה.‬

284
00:22:01,440 --> 00:22:03,960
‫באמת אין לו אף אחד אחר בטקסס, אז...‬

285
00:22:04,600 --> 00:22:07,720
‫בעצם התנדבתי לתמוך בו.‬

286
00:22:07,800 --> 00:22:11,240
‫ואז הוא התחיל לקרוא לי "אימא קרול".‬

287
00:22:12,880 --> 00:22:14,240
‫הייתי... ועדיין‬

288
00:22:14,600 --> 00:22:16,840
‫האימא השנייה שלו, לדבריו.‬

289
00:22:20,680 --> 00:22:21,840
‫"אימא קרול היקרה…‬

290
00:22:26,200 --> 00:22:28,800
‫יברך אותך האל וישמור עלייך תמיד..."‬

291
00:22:31,320 --> 00:22:32,680
‫"אלוהים הוא טוב, אימא."‬

292
00:22:34,840 --> 00:22:39,800
‫בין הביקורים והמכתבים, באמת נפתחנו זה לזה.‬

293
00:22:42,040 --> 00:22:44,560
‫"את מתנה יקרה מאבינו שבשמיים.‬

294
00:22:45,640 --> 00:22:46,840
‫המלאך השומר עליי,‬

295
00:22:47,520 --> 00:22:51,000
‫שניצב הכן באהבתו הנדיבה של האל."‬

296
00:22:52,200 --> 00:22:54,120
‫ופה הוא הוסיף: "831".‬

297
00:22:55,520 --> 00:22:56,800
‫המשמעות של זה היא‬

298
00:22:57,520 --> 00:22:59,840
‫שמונה אותיות, שלוש מילים,‬

299
00:23:00,840 --> 00:23:01,720
‫משמעות אחת:‬

300
00:23:03,040 --> 00:23:03,880
‫אני אוהב אותך.‬

301
00:23:06,880 --> 00:23:07,880
‫הוא אדם מיוחד.‬

302
00:23:25,840 --> 00:23:29,360
‫- במשך שלוש שנים חיכתה קרול לשמוע -‬

303
00:23:29,440 --> 00:23:32,640
‫- אם מדינת טקסס‬
‫תעניק לדייל שחרור על תנאי -‬

304
00:23:41,680 --> 00:23:45,960
‫- אם ישוחרר, יידרש להישאר בגבולות המדינה -‬

305
00:23:46,040 --> 00:23:49,480
‫- ולהירשם בכתובת קבועה -‬

306
00:23:54,600 --> 00:23:57,160
‫אני לא זוכרת בדיוק מתי דייל‬

307
00:23:57,880 --> 00:24:00,080
‫שאל אותי אם...‬

308
00:24:00,720 --> 00:24:04,280
‫יוכל לגור אצלי בבית עם שחרורו על תנאי,‬

309
00:24:05,760 --> 00:24:09,160
‫אבל יכולתי להרגיש‬
‫ברגע שהוא התחיל לשאול אותי,‬

310
00:24:09,240 --> 00:24:11,520
‫שהוא מתבייש לשאול,‬

311
00:24:11,600 --> 00:24:16,360
‫כי אני חושבת שהוא חשש שאגיד, "בשום אופן".‬

312
00:24:18,520 --> 00:24:22,320
‫הסתייגתי לרגע,‬

313
00:24:22,400 --> 00:24:23,960
‫ואז חשבתי, "טוב...‬

314
00:24:25,040 --> 00:24:26,760
‫מה הדבר הנכון לעשות?"‬

315
00:24:27,960 --> 00:24:29,400
‫ובעיקרון...‬

316
00:24:31,000 --> 00:24:34,360
‫ביקשתי במהירות תשובה מאלוהים‬

317
00:24:34,440 --> 00:24:36,760
‫ואלוהים ענה, "האיש הזה זקוק לך".‬

318
00:24:37,200 --> 00:24:38,040
‫ו...‬

319
00:24:38,480 --> 00:24:41,200
‫לכן עניתי, "בסדר, כן".‬

320
00:24:43,280 --> 00:24:47,440
‫אני בסך הכול רוצה לעזור לו להתחיל מחדש.‬

321
00:24:58,960 --> 00:25:03,640
‫- בית כלא בופורד ה. ג'סטר 3, טקסס -‬

322
00:25:12,120 --> 00:25:18,960
‫- ב-2019, קיבל סיגלר חדשות‬
‫בנוגע לבקשתו להשתחרר על תנאי -‬

323
00:25:24,520 --> 00:25:25,760
‫לשים את זה על הצוואר?‬

324
00:25:29,640 --> 00:25:30,480
‫טוב...‬

325
00:25:30,960 --> 00:25:32,200
‫היום קיבלת חדשות.‬

326
00:25:33,040 --> 00:25:34,360
‫כן, אדוני.‬

327
00:25:35,440 --> 00:25:37,000
‫היום גיליתי ש…‬

328
00:25:38,200 --> 00:25:39,680
‫אני עומד לחזור הביתה.‬

329
00:25:44,560 --> 00:25:45,400
‫ביום שלישי.‬

330
00:25:47,520 --> 00:25:50,160
‫זו השנה ה-30 שלי בכלא.‬

331
00:25:51,120 --> 00:25:51,960
‫וזו...‬

332
00:25:52,560 --> 00:25:53,640
‫כזאת ברכה‬

333
00:25:54,040 --> 00:25:56,240
‫כי מעולם לא חשבתי שאגיע ליום הזה.‬

334
00:25:57,400 --> 00:25:58,600
‫הייתי מאושר מאוד.‬

335
00:25:59,600 --> 00:26:01,200
‫אני... עדיין...‬

336
00:26:01,960 --> 00:26:02,800
‫נרגש.‬

337
00:26:03,600 --> 00:26:04,600
‫קצת פוחד,‬

338
00:26:05,320 --> 00:26:06,840
‫כי נעדרתי כל כך הרבה זמן.‬

339
00:26:07,880 --> 00:26:09,720
‫אני רק משבח ומודה לאלוהים‬

340
00:26:09,920 --> 00:26:12,160
‫על שהעניק לי הזדמנות שנייה.‬

341
00:26:17,240 --> 00:26:19,320
‫הדבר הכי קשה יהיה‬

342
00:26:19,960 --> 00:26:21,280
‫לנסות להסתגל,‬

343
00:26:22,080 --> 00:26:25,760
‫כי הייתי מבודד בקהילה קטנה בתוך הקהילה.‬

344
00:26:30,600 --> 00:26:33,640
‫אומרים לי כל הזמן שאי אפשר לתאר‬

345
00:26:33,840 --> 00:26:34,920
‫איך נראים החיים,‬

346
00:26:35,280 --> 00:26:37,560
‫איך נראית החברה, עד כמה הכול השתנה.‬

347
00:26:39,840 --> 00:26:44,880
‫אנשים סיפרו לי שהם הלכו לקניון,‬
‫והצבעים והתנועה פשוט גרמו להם בחילה.‬

348
00:26:45,880 --> 00:26:48,480
‫הרי כשהייתי בחוץ‬
‫עוד לא היו טלפונים סלולריים.‬

349
00:26:48,680 --> 00:26:52,600
‫כלומר, יש כל כך הרבה דברים בחברה‬
‫שלא היו קיימים‬

350
00:26:53,120 --> 00:26:54,240
‫כשנכנסתי הנה.‬

351
00:26:57,440 --> 00:26:59,920
‫קרול וייטוורת' היא ברכה,‬

352
00:27:00,320 --> 00:27:01,720
‫כי ללא אימא קרול,‬

353
00:27:02,560 --> 00:27:04,560
‫לא היה לי מקום שאוכל לקרוא לו בית.‬

354
00:27:06,040 --> 00:27:07,520
‫אימא קרול היא צוק איתן.‬

355
00:27:07,600 --> 00:27:10,520
‫היא נערת כפר טובה, אבל היא חזקה,‬

356
00:27:10,720 --> 00:27:11,800
‫יש בה יושרה,‬

357
00:27:12,120 --> 00:27:13,280
‫אהבה, כבוד.‬

358
00:27:13,760 --> 00:27:15,960
‫היא ברכה של ממש בשבילי.‬

359
00:27:22,600 --> 00:27:24,560
‫אני יודע שצפויה לי התמודדות קשה.‬

360
00:27:25,520 --> 00:27:27,840
‫אנשים יחשבו שאתה מפלצת,‬

361
00:27:28,360 --> 00:27:29,480
‫שאתה חיה רעה,‬

362
00:27:29,920 --> 00:27:32,880
‫שלא השתנית, שאתה לא יכול להשתנות.‬

363
00:27:34,040 --> 00:27:36,320
‫אבל יום אחד הם ישנו את דעתם.‬

364
00:27:36,400 --> 00:27:37,840
‫אני מאמין בזה בכל מאודי,‬

365
00:27:37,920 --> 00:27:42,160
‫כי אני כבר לא אותו ילד אבוד,‬
‫מעורער ורגשני שהייתי פעם.‬

366
00:27:42,960 --> 00:27:47,960
‫אני כעת אדם בוגר, ממוקד,‬
‫אדם עם תכלית, בשירות האל.‬

367
00:27:50,320 --> 00:27:52,680
‫אני רק מבקש שאנשים יתנו לי הזדמנות,‬

368
00:27:53,320 --> 00:27:56,360
‫כי הזמן חושף הכול בסופו של דבר.‬

369
00:28:05,480 --> 00:28:09,560
‫- מאונטיין הום, ארקנסו -‬

370
00:28:13,240 --> 00:28:15,680
‫- 30 שנה אחרי שג'ון נרצח, -‬

371
00:28:15,760 --> 00:28:20,080
‫- משפחת זלטנר ממשיכה להתמודד עם האובדן -‬

372
00:28:30,440 --> 00:28:32,760
‫ג'וני ביל היה אחד האנשים הנחמדים בעולם.‬

373
00:28:34,280 --> 00:28:36,320
‫הוא היה יושב שם, שותה בירה,‬

374
00:28:36,400 --> 00:28:37,600
‫- פורסט וג'ון הרלן זלטנר -‬

375
00:28:37,680 --> 00:28:39,320
‫מתלוצץ ומספר בדיחה או משהו.‬

376
00:28:39,720 --> 00:28:41,120
‫ללא ספק אדם חברותי.‬

377
00:28:44,280 --> 00:28:46,360
‫שמי פורסט אלן זלטנר.‬

378
00:28:47,240 --> 00:28:49,040
‫ג'וני ביל הוא אחינו למחצה.‬

379
00:28:50,280 --> 00:28:53,120
‫הוא היה הבן הבכור של אבי.‬

380
00:28:55,000 --> 00:28:56,840
‫שמו היה ג'ון ויליאם זלטנר,‬

381
00:28:57,040 --> 00:28:58,160
‫על שם אבי,‬

382
00:28:58,520 --> 00:29:00,760
‫אבל כל מי שהכיר אותו קרא לו ג'וני ביל.‬

383
00:29:04,160 --> 00:29:10,200
‫- ג'ון ויליאם זלטנר היה בשנות העשרים לחייו‬
‫כאשר התוודע לאחיו למחצה -‬

384
00:29:13,640 --> 00:29:17,680
‫ג'וני ביל חיפש אותנו והצלחנו לפגוש אותו.‬

385
00:29:18,120 --> 00:29:21,200
‫החיבור והקשר שנוצר בינינו היה מיידי.‬

386
00:29:22,200 --> 00:29:23,920
‫היינו קרובים מאוד.‬

387
00:29:25,640 --> 00:29:27,800
‫ג'ון היה בחור שאוהב לבלות.‬

388
00:29:28,120 --> 00:29:29,840
‫כולם רצו להיות במחיצתו.‬

389
00:29:30,280 --> 00:29:32,280
‫הוא חי כדי לעזור לכולם.‬

390
00:29:34,120 --> 00:29:37,120
‫אתה יודע, הרבה אנשים שהכירו את אחי‬

391
00:29:37,200 --> 00:29:39,800
‫ידעו שהוא הומו,‬
‫והוא היה פתוח וגלוי לגבי זה.‬

392
00:29:40,360 --> 00:29:42,920
‫אבא שלי ידע את זה,‬
‫כולם במשפחה ידעו את זה.‬

393
00:29:43,000 --> 00:29:47,480
‫כולנו קיבלנו את זה ופשוט הבנו‬
‫שכזה הוא ג'וני ביל וככה זה יהיה, ‬

394
00:29:47,560 --> 00:29:51,160
‫והוא... פשוט ג'וני ביל,‬
‫אנחנו עדיין אוהבים אותו.‬

395
00:29:54,520 --> 00:29:56,240
‫שמי ג'ון הרלן זלטנר.‬

396
00:29:56,640 --> 00:29:59,720
‫ג'וני ביל נכנס לחיי כשהייתי בן 16 בערך,‬

397
00:29:59,880 --> 00:30:01,960
‫ודיברנו על בסיס יומי.‬

398
00:30:02,080 --> 00:30:03,000
‫כלומר, כל יום.‬

399
00:30:03,560 --> 00:30:05,960
‫מעולם לא כעסנו זה על זה בשום נושא.‬

400
00:30:06,320 --> 00:30:08,120
‫וזה נדיר, אתה יודע.‬

401
00:30:18,560 --> 00:30:20,280
‫כן, אנחנו מתגעגעים אליו מאוד.‬

402
00:30:21,520 --> 00:30:23,440
‫לא קולטים כמה מהר חולפים החיים.‬

403
00:30:25,160 --> 00:30:27,520
‫אתה חושב שאתה כאן לנצח, וזה ממש לא נכון.‬

404
00:30:27,600 --> 00:30:29,400
‫בכל רגע נתון, אתה עלול...‬

405
00:30:30,360 --> 00:30:31,200
‫ללכת.‬

406
00:30:32,120 --> 00:30:33,560
‫בכל רגע אתה עלול למות.‬

407
00:30:36,840 --> 00:30:37,680
‫זה היה קשה.‬

408
00:30:37,760 --> 00:30:41,000
‫קשה לשמוע שאחיך מת.‬

409
00:30:41,960 --> 00:30:43,320
‫היה לי קשה מאוד.‬

410
00:30:43,400 --> 00:30:44,960
‫זה היה קשה מאוד לאבא שלי,‬

411
00:30:45,160 --> 00:30:47,720
‫וזה היה קשה מאוד לאחי הצעיר.‬

412
00:30:49,440 --> 00:30:51,480
‫כעסתי. כן, כעסתי.‬

413
00:30:52,160 --> 00:30:54,280
‫כלומר, עברו לי כמה מחשבות בראש‬

414
00:30:54,360 --> 00:30:56,920
‫על דברים שהייתי רוצה לעשות, אבל לא עשיתי.‬

415
00:30:58,880 --> 00:31:01,880
‫כששמעתי שדנו אותו למוות, שמחתי,‬

416
00:31:02,160 --> 00:31:03,440
‫אבל בה בעת,‬

417
00:31:03,520 --> 00:31:06,080
‫אתה יודע, רציתי שזה יקרה עכשיו ומייד.‬

418
00:31:06,600 --> 00:31:07,560
‫רציתי שהוא ימות.‬

419
00:31:10,240 --> 00:31:13,360
‫כשגיליתי שלא מוציאים אותו להורג חזרתי...‬

420
00:31:14,640 --> 00:31:15,520
‫לכעוס.‬

421
00:31:18,240 --> 00:31:20,440
‫הוא לא אמור לחיות, ועכשיו הוא משתחרר?‬

422
00:31:22,120 --> 00:31:24,240
‫לא. אני חושב שהמערכת שגתה פה.‬

423
00:31:31,520 --> 00:31:33,560
‫כשגיליתי שהוא שוחרר על תנאי,‬

424
00:31:33,680 --> 00:31:36,160
‫הרגשתי שהסיוט מתחיל מחדש.‬

425
00:31:37,480 --> 00:31:39,040
‫אפילו לא הודיעו לנו על כך.‬

426
00:31:39,120 --> 00:31:40,240
‫איש לא אמר לנו.‬

427
00:31:40,440 --> 00:31:41,960
‫איש לא אמר על כך דבר.‬

428
00:31:42,840 --> 00:31:45,200
‫אני באמת סבור שמערכת המשפט אכזבה אותנו.‬

429
00:31:46,800 --> 00:31:47,920
‫לדעתי הכול חרטא.‬

430
00:31:48,760 --> 00:31:52,320
‫אני חושב שמדינת טקסס צריכה לבחון מחדש ‬
‫את כל מערכת המשפט שלה,‬

431
00:31:52,880 --> 00:31:54,240
‫במאת האחוזים.‬

432
00:31:54,320 --> 00:31:55,760
‫אם אתה הורג מישהו ככה,‬

433
00:31:56,200 --> 00:31:57,760
‫אסור לך לראות אור יום שוב.‬

434
00:31:58,120 --> 00:31:58,960
‫לעולם.‬

435
00:32:01,360 --> 00:32:04,320
‫אני מאמין שהוא סכנה עצומה לחברה.‬

436
00:32:04,960 --> 00:32:06,520
‫אני מאמין שהוא יהרוג שוב.‬

437
00:32:07,720 --> 00:32:08,560
‫בקרוב.‬

438
00:32:21,840 --> 00:32:25,720
‫- קייד לייק, טקסס -‬

439
00:32:27,440 --> 00:32:30,760
‫- יום אחד לשחרורו של דייל מהכלא -‬

440
00:32:35,720 --> 00:32:37,080
‫זה החדר של דייל.‬

441
00:32:38,880 --> 00:32:41,360
‫חדר הרבה יותר גדול ממה שהוא רגיל אליו.‬

442
00:32:47,280 --> 00:32:48,120
‫מבחינת דייל,‬

443
00:32:48,480 --> 00:32:49,680
‫הוא תמיד‬

444
00:32:49,960 --> 00:32:52,080
‫יישא את תווית הרוצח.‬

445
00:32:54,320 --> 00:32:56,320
‫רבים לא יתנו לו‬

446
00:32:57,000 --> 00:32:58,720
‫הזדמנות או סיכוי‬

447
00:32:59,520 --> 00:33:02,160
‫להראות להם איזה מין אדם הוא עכשיו.‬

448
00:33:05,800 --> 00:33:08,160
‫לבני המשפחה שלי היו הסתייגויות.‬

449
00:33:10,480 --> 00:33:13,240
‫החשש העיקרי שלהם הוא שאם הוא הרג מישהו,‬

450
00:33:13,320 --> 00:33:15,160
‫הוא עלול להרוג אותי.‬

451
00:33:16,560 --> 00:33:18,560
‫- שאנון ג'וניור, הנכד של קרול,‬
‫וג'ני חברתו  -‬

452
00:33:18,640 --> 00:33:21,240
‫הם אמרו, "השתגעת? למה?"‬

453
00:33:21,400 --> 00:33:22,720
‫הם לא מבינים למה.‬

454
00:33:24,320 --> 00:33:25,880
‫יהיה צורך בשכנוע נוסף.‬

455
00:33:27,920 --> 00:33:29,760
‫אז כמה זמן דייל ישב בכלא?‬

456
00:33:30,120 --> 00:33:30,960
‫שלושים שנה.‬

457
00:33:31,040 --> 00:33:31,880
‫על מה?‬

458
00:33:32,160 --> 00:33:33,000
‫על רצח.‬

459
00:33:33,840 --> 00:33:34,680
‫את מי... לא...‬

460
00:33:36,360 --> 00:33:37,200
‫לא יודע...‬

461
00:33:39,520 --> 00:33:41,000
‫כמה פעמים ביקרת אותו?‬

462
00:33:41,280 --> 00:33:42,920
‫ביקרתי אותו‬

463
00:33:43,000 --> 00:33:45,200
‫אולי שלוש או ארבע פעמים?‬

464
00:33:45,560 --> 00:33:47,320
‫פגשתי אותו פעמיים...‬

465
00:33:47,720 --> 00:33:48,920
‫לא, שלוש פעמים‬

466
00:33:49,560 --> 00:33:52,400
‫מאז שהוא בכלא הנוכחי.‬

467
00:33:52,960 --> 00:33:54,920
‫אני יודעת שלכולכם יש חששות וכו'.‬

468
00:33:55,000 --> 00:34:00,520
‫אתם חוששים שכיוון שהוא רצח מישהו,‬
‫הוא ירצח שוב.‬

469
00:34:00,600 --> 00:34:02,400
‫כלומר, שהוא יהרוג שוב מישהו.‬

470
00:34:02,720 --> 00:34:05,360
‫ו... לא, הוא לא יעשה זאת.‬

471
00:34:06,040 --> 00:34:09,080
‫בכלא עכשיו קוראים לו "הענק העדין".‬

472
00:34:09,200 --> 00:34:10,280
‫באמת?‬
‫-כן.‬

473
00:34:13,680 --> 00:34:15,840
‫טוב, אוהב אותך, סבתא.‬
‫-גם אני.‬

474
00:34:15,920 --> 00:34:16,880
‫להתראות, מותק. ‬

475
00:34:18,240 --> 00:34:19,960
‫הכול יהיה בסדר.‬

476
00:34:21,600 --> 00:34:23,160
‫כולכם תבואו לפגוש את דייל,‬

477
00:34:23,240 --> 00:34:24,760
‫ולבקר אותו קצת.‬

478
00:34:25,080 --> 00:34:25,960
‫יהיה בסדר.‬

479
00:34:26,640 --> 00:34:28,760
‫רק תודיעי לי כשהוא מגיע.‬
‫-בסדר.‬

480
00:34:38,200 --> 00:34:39,680
‫קרול, היא אישה טובה.‬

481
00:34:39,960 --> 00:34:40,800
‫היא נחמדה,‬

482
00:34:41,000 --> 00:34:43,240
‫אני מניח שהיא רואה את הצד הטוב באנשים.‬

483
00:34:44,040 --> 00:34:45,960
‫מעדיפה לחשוב שהם טובים ולא רעים.‬

484
00:34:46,040 --> 00:34:46,960
‫היא טובת לב,‬

485
00:34:48,320 --> 00:34:50,880
‫ואני פשוט לא רוצה שהבחור‬

486
00:34:50,960 --> 00:34:55,840
‫יהיה משוגע, ינסה להרוג אותנו, או אותה,‬
‫או כל אחד אחר.‬

487
00:34:57,880 --> 00:34:59,560
‫לא נראה לי שהוא יעשה את זה.‬

488
00:34:59,640 --> 00:35:01,640
‫אתה לא מכיר אותו, אז איך אתה יודע?‬

489
00:35:04,040 --> 00:35:04,920
‫אנשים משתנים.‬

490
00:35:06,360 --> 00:35:07,200
‫לא ממש.‬

491
00:35:18,760 --> 00:35:22,080
‫- יום השחרור של דייל -‬

492
00:35:23,800 --> 00:35:25,040
‫קמתי בארבע בבוקר,‬

493
00:35:25,520 --> 00:35:27,280
‫כי השעון צלצל,‬

494
00:35:27,360 --> 00:35:31,120
‫והרגשתי שרק עכשיו הלכתי לישון.‬

495
00:35:32,280 --> 00:35:34,960
‫חשבתי, "באמת? כבר?"‬

496
00:35:37,360 --> 00:35:40,400
‫אני מרגישה את הרגשות שלי גואים‬

497
00:35:42,160 --> 00:35:43,280
‫ואני אומרת לעצמי...‬

498
00:35:43,520 --> 00:35:45,600
‫"תירגעי, תישארי בשליטה,‬

499
00:35:46,360 --> 00:35:47,720
‫הכול יהיה נפלא ונהדר".‬

500
00:35:47,800 --> 00:35:53,120
‫אבל אני יודעת שכשאגיע לשם,‬
‫ובאמת אראה את דייל,‬

501
00:35:54,440 --> 00:35:57,520
‫המציאות תכה בי במלוא כובד משקלה.‬

502
00:35:58,120 --> 00:35:59,680
‫זה בהחלט יהיה‬

503
00:35:59,760 --> 00:36:01,720
‫רגע מיוחד ש...‬

504
00:36:03,600 --> 00:36:04,920
‫שלעולם לא נשכח.‬

505
00:36:10,040 --> 00:36:10,880
‫היו לי‬

506
00:36:11,680 --> 00:36:14,600
‫רגעים חולפים של...‬

507
00:36:15,720 --> 00:36:16,560
‫ספקות.‬

508
00:36:16,800 --> 00:36:20,400
‫זה עלול לנחות עליי לרגע,‬
‫ואז אני פשוט מוציאה את זה מהראש.‬

509
00:36:23,960 --> 00:36:27,200
‫אני לא רוצה לחשוב שהחלטתי החלטה שגויה.‬

510
00:36:31,680 --> 00:36:34,280
‫ובכן, אנחנו מגיעים עכשיו לכלא,‬

511
00:36:34,760 --> 00:36:35,600
‫אז...‬

512
00:36:36,680 --> 00:36:37,640
‫זו הפנייה.‬

513
00:36:40,480 --> 00:36:44,480
‫אני לא יודעת איך להסביר את זה,‬
‫אבל אני מרגישה שהוא באמת השתנה ו…‬

514
00:36:45,440 --> 00:36:46,920
‫הוא כבר לא האיש ההוא.‬

515
00:36:47,000 --> 00:36:48,600
‫אני מרגישה את זה בתוך תוכי.‬

516
00:36:48,720 --> 00:36:51,080
‫הכול יהיה בסדר. יהיה מושלם.‬

517
00:36:55,120 --> 00:36:58,600
‫אם דייל עושה את כל זה רק כדי לנצל אותי,‬

518
00:36:59,440 --> 00:37:01,880
‫אז הגמול שלו יחכה לו‬

519
00:37:02,840 --> 00:37:03,800
‫ביום הדין.‬

520
00:37:30,800 --> 00:37:32,600
‫תרגום כתוביות: מיכל קושניר ‬