1 00:00:06,507 --> 00:00:08,468 ‫- סדרה של NETFLIX -‬ 2 00:00:51,427 --> 00:00:53,387 ‫- ד"ר ג'י-יון קים‬ ‫ראש החוג לספרות אנגלית -‬ 3 00:00:53,471 --> 00:00:57,058 ‫- פמברוק -‬ 4 00:01:02,146 --> 00:01:04,065 ‫- ברכותיי.‬ ‫באהבה, ביל -‬ 5 00:01:11,906 --> 00:01:14,283 ‫- הבת זונה שאחראית עליכם, בני זונות -‬ 6 00:01:24,794 --> 00:01:25,670 ‫מה לעזאזל?‬ 7 00:01:36,305 --> 00:01:37,682 ‫הנה היא.‬ 8 00:01:37,765 --> 00:01:39,308 ‫אשת השעה.‬ ‫-בוקר טוב.‬ 9 00:01:40,184 --> 00:01:41,602 ‫היי.‬ ‫-תנחומיי.‬ 10 00:01:41,686 --> 00:01:44,605 ‫תודה. איפה ג'ואן?‬ ‫-אני לא יודעת.‬ 11 00:01:44,689 --> 00:01:46,524 ‫ברוכים השבים, כולם.‬ 12 00:01:47,525 --> 00:01:50,069 ‫הנה קצת צ'ופרים מהדקאן לארסון.‬ 13 00:01:50,153 --> 00:01:53,447 ‫העלמה הראשונה לעמוד בראש החוג!‬ ‫-האישה הראשונה.‬ 14 00:01:53,531 --> 00:01:55,867 ‫את לא מתכוונת לשבת בראש השולחן?‬ 15 00:01:55,950 --> 00:01:57,994 ‫הראש יושב בראש השולחן.‬ 16 00:01:58,494 --> 00:01:59,871 ‫תודה, אליוט.‬ 17 00:02:01,622 --> 00:02:02,748 ‫ההצעה מתקבלת בשמחה.‬ 18 00:02:03,332 --> 00:02:04,709 ‫זה ירוק או חום?‬ 19 00:02:06,127 --> 00:02:09,088 ‫בואו ננסה שוב. טוב לראות את כולכם.‬ 20 00:02:09,172 --> 00:02:11,299 ‫בעוד כמה דקות נדע אם זה היה נכון.‬ 21 00:02:11,382 --> 00:02:13,217 ‫טוב, נושא הדיון הראשון…‬ 22 00:02:13,301 --> 00:02:14,177 ‫ביל לא כאן.‬ 23 00:02:16,470 --> 00:02:19,974 ‫אולי נוכל להניח לו, בהתחשב במצבו.‬ 24 00:02:23,561 --> 00:02:26,939 ‫ביל נפרד מהבת שלו שיוצאת לקולג'.‬ ‫הוא יגיע בכל רגע.‬ 25 00:02:28,608 --> 00:02:29,442 ‫היי.‬ 26 00:02:32,612 --> 00:02:34,197 ‫תתאפס על עצמך.‬ 27 00:02:35,198 --> 00:02:38,868 ‫מעכשיו אני איננה.‬ ‫וככה זה יהיה לשארית חייך.‬ 28 00:02:39,702 --> 00:02:41,829 ‫את לא "איננה".‬ 29 00:02:41,913 --> 00:02:42,830 ‫אני כן.‬ 30 00:02:43,372 --> 00:02:45,208 ‫מה שקרה, קרה.‬ 31 00:02:46,542 --> 00:02:48,544 ‫התקופה שבה אנשים‬ 32 00:02:48,628 --> 00:02:52,006 ‫הביאו לבית תבשילים וכאלה, היא נגמרה.‬ 33 00:02:52,089 --> 00:02:54,675 ‫בסדר. סיימת?‬ 34 00:02:54,759 --> 00:02:56,135 ‫כן, זהו.‬ ‫-בסדר.‬ 35 00:02:56,802 --> 00:03:00,348 ‫אני לא אתגעגע אלייך, רק שתדעי.‬ ‫אני אתגעגע לגברת הזו, ולזו.‬ 36 00:03:00,431 --> 00:03:02,183 ‫תפסיק.‬ ‫-להתראות לך ולך.‬ 37 00:03:02,266 --> 00:03:03,267 ‫בסדר.‬ 38 00:03:03,351 --> 00:03:04,727 ‫לכי. עופי מכאן.‬ 39 00:03:09,690 --> 00:03:12,693 ‫תסמסי לי כשתנחתי.‬ ‫-בסדר, מטרידן.‬ 40 00:03:14,237 --> 00:03:18,074 ‫אין בכוונתי להמתיק את המציאות.‬ ‫אנחנו במשבר קשה.‬ 41 00:03:18,157 --> 00:03:20,243 ‫ההרשמה ירדה ביותר מ-30 אחוז.‬ 42 00:03:20,326 --> 00:03:21,953 ‫מקצצים את התקציב שלנו.‬ 43 00:03:22,870 --> 00:03:25,998 ‫התחושה היא שהים כאילו‬ 44 00:03:26,082 --> 00:03:28,960 ‫שוטף את האדמה מתחת לרגלינו.‬ 45 00:03:31,003 --> 00:03:33,923 ‫אבל בזמנים חסרי התקדים האלה,‬ 46 00:03:34,006 --> 00:03:36,926 ‫עלינו להוכיח שמה שאנחנו עושים בכיתה,‬ 47 00:03:37,510 --> 00:03:39,178 ‫מדגימים חשיבה ביקורתית,‬ 48 00:03:39,262 --> 00:03:41,180 ‫מדגישים את הערך של אמפתיה,‬ 49 00:03:41,264 --> 00:03:43,015 ‫זה חשוב יותר מתמיד,‬ 50 00:03:43,516 --> 00:03:45,726 ‫ויש לזה ערך לטובת הציבור.‬ 51 00:03:47,019 --> 00:03:51,274 ‫זה נכון, אנחנו לא יכולים‬ ‫ללמד את התלמידים שלנו כתיבת קוד או הנדסה.‬ 52 00:03:51,357 --> 00:03:54,527 ‫את מה שאנחנו מלמדים אותם לא ניתן לכמת,‬ 53 00:03:55,027 --> 00:03:57,280 ‫או להוסיף לקורות חיים ככישור.‬ 54 00:04:00,283 --> 00:04:02,618 ‫אבל בואו נתגאה‬ 55 00:04:03,244 --> 00:04:05,621 ‫במה שכן נוכל להציע לדורות הבאים.‬ 56 00:04:06,372 --> 00:04:08,499 ‫אנחנו צריכים להזכיר לצעירים האלה‬ 57 00:04:08,582 --> 00:04:13,254 ‫שידע לא מגיע רק מגיליונות אלקטרוניים‬ ‫או מרשומות בוויקיפדיה.‬ 58 00:04:13,754 --> 00:04:17,591 ‫היי, חשבתי הבוקר‬ ‫על התרבות הטכנולוגית לעייפה שלנו,‬ 59 00:04:17,675 --> 00:04:21,012 ‫ועל כך שהסטודנטים שלנו‬ ‫מחוברים 24 שעות ביממה,‬ 60 00:04:21,095 --> 00:04:25,308 ‫ונזכרתי במשהו שהווארד בלום כתב.‬ 61 00:04:25,391 --> 00:04:26,892 ‫הוא אמר,‬ 62 00:04:27,601 --> 00:04:30,396 ‫"מידע זמין לנו עד בלי סוף.‬ 63 00:04:31,814 --> 00:04:33,691 ‫איפה תימצא חוכמה?"‬ 64 00:04:36,402 --> 00:04:39,780 ‫הם העבירו את המשרד שלי‬ ‫למרתף מתחת לחדר הכושר.‬ 65 00:04:39,864 --> 00:04:40,698 ‫מה?‬ 66 00:04:40,781 --> 00:04:45,578 ‫כל הספרים שלי, החפצים שלי, המגירות שלי‬ ‫נזרקו לעגלות פתוחות‬ 67 00:04:45,661 --> 00:04:48,873 ‫שיושבות שם על רצפת המרתף ברגע זה.‬ 68 00:04:48,956 --> 00:04:50,791 ‫למה שיעשו את זה?‬ 69 00:04:50,875 --> 00:04:52,001 ‫שמעתי שמועה.‬ 70 00:04:52,084 --> 00:04:55,755 ‫הם מאלצים את כל מי שמעל גיל 55‬ ‫לצאת לפנסיה מוקדמת.‬ 71 00:04:55,838 --> 00:04:59,300 ‫זו ההתחלה של הסוף.‬ ‫-טוב, אנשים, בואו ננסה לא להיבהל.‬ 72 00:04:59,383 --> 00:05:01,802 ‫קל לך להגיד. את בת 51.‬ 73 00:05:01,886 --> 00:05:02,928 ‫אני בת 46.‬ 74 00:05:03,512 --> 00:05:04,388 ‫את צוחקת.‬ 75 00:05:08,768 --> 00:05:10,811 ‫אני רוצה להבטיח לכם.‬ 76 00:05:11,854 --> 00:05:15,441 ‫אני לא אאפשר שיפרקו את המחלקה הזאת.‬ 77 00:05:16,942 --> 00:05:18,361 ‫זוהי רשימת שמות.‬ 78 00:05:18,903 --> 00:05:22,656 ‫אלה בעלי המשכורות הגבוהות ביותר‬ ‫וההרשמות הנמוכות ביותר בחוג שלך.‬ 79 00:05:23,657 --> 00:05:25,701 ‫מצטער להפיל את זה עלייך בשבוע הראשון.‬ 80 00:05:26,369 --> 00:05:29,914 ‫אין כאן אף אחד שניתן לוותר עליו.‬ ‫-בחייך. הוותיקים האלה?‬ 81 00:05:31,248 --> 00:05:33,417 ‫יש להם ממוצע של חמישה תלמידים בקורס.‬ 82 00:05:36,003 --> 00:05:40,633 ‫כלומר, אני לא מכחיש‬ ‫את תרומתם הענפה לספרות האמריקאית, אבל…‬ 83 00:05:40,716 --> 00:05:41,550 ‫אני אצליח!‬ 84 00:05:41,634 --> 00:05:45,262 ‫אנחנו מציעים חבילות פרישה נדיבות מאוד, ו…‬ 85 00:05:45,930 --> 00:05:51,310 ‫אז לפני שאוציא את המקל,‬ ‫אולי תשתמשי בכוח השכנוע שלך כראש החוג.‬ 86 00:05:51,394 --> 00:05:54,355 ‫יש לי כמה רעיונות לגבי העלאת אחוזי ההרשמה.‬ 87 00:05:54,438 --> 00:05:57,024 ‫עכשיו, יסמין מקיי מועמדת לקביעות השנה.‬ 88 00:05:57,108 --> 00:05:59,944 ‫רציתי שנדבר‬ ‫על לתת לה את סדרת ההרצאות המיוחדת.‬ 89 00:06:00,027 --> 00:06:03,948 ‫אי אפשר לדבר על פתיחת ערוצים נוספים,‬ ‫או סדרת הרצאות מיוחדת.‬ 90 00:06:04,782 --> 00:06:07,660 ‫אחוזי ההרשמה היו נמוכים קודם,‬ ‫עכשיו זו קטסטרופה.‬ 91 00:06:07,743 --> 00:06:10,371 ‫לכן שמת את ג'ואן במרתף של מרכז הבריאות?‬ 92 00:06:11,038 --> 00:06:13,541 ‫איך זה קרה? טוב, תני לי לדבר עם דב.‬ 93 00:06:14,333 --> 00:06:15,209 ‫עכשיו, תקשיבי.‬ 94 00:06:15,709 --> 00:06:16,752 ‫אני יודע ש…‬ 95 00:06:18,379 --> 00:06:20,548 ‫שהיו לך תוכניות גדולות לשנה הזאת.‬ 96 00:06:20,631 --> 00:06:24,218 ‫אני יודע שהמקום הזה מיושן. דינוזאור מתנשא.‬ 97 00:06:24,844 --> 00:06:28,639 ‫אבל את זוכרת, כשהתקשרתי אלייך‬ ‫ואמרתי לך שיש לך קביעות,‬ 98 00:06:28,722 --> 00:06:29,974 ‫את זוכרת מה אמרתי?‬ 99 00:06:30,057 --> 00:06:34,770 ‫אם מישהו‬ ‫יכול להכניס את פמברוק למאה ה-21, זו את.‬ 100 00:06:37,231 --> 00:06:38,107 ‫טוב…‬ 101 00:06:41,026 --> 00:06:43,362 ‫אני רק צריך שלושה שמות.‬ 102 00:06:54,248 --> 00:06:55,541 ‫זה "סקס והרומן"?‬ 103 00:06:55,624 --> 00:07:00,463 ‫לא, זה "סקירת הספרות האמריקאית‬ ‫מ-1850 עד 1918"!‬ 104 00:07:03,632 --> 00:07:06,302 ‫שעות הקבלה שלי‬ ‫הן בשלישי וחמישי מאחת עד שתיים,‬ 105 00:07:06,385 --> 00:07:09,388 ‫אבל אתם יכולים לבוא בכל שעה,‬ ‫כי אני בעצם גרה כאן.‬ 106 00:07:09,472 --> 00:07:11,891 ‫אם מישהו מכם ברשימת ההמתנה, שלחו לי מייל.‬ 107 00:07:28,908 --> 00:07:32,369 ‫היי. תודה רבה שהסכמת‬ ‫לעמוד בראש תיק הקביעות שלי.‬ 108 00:07:32,453 --> 00:07:34,872 ‫ג'י-יון בדיוק בישרה לי את החדשות.‬ ‫-בטח.‬ 109 00:07:35,789 --> 00:07:36,707 ‫אתה בסדר?‬ 110 00:07:37,374 --> 00:07:40,920 ‫למה היא קבעה‬ ‫שני קורסי ספרות אמריקאית באותו זמן?‬ 111 00:07:41,003 --> 00:07:42,546 ‫אני לא יודעת.‬ 112 00:07:42,630 --> 00:07:45,424 ‫אולי היא חשבה שהתוכן שלנו שונה מספיק.‬ 113 00:07:46,383 --> 00:07:49,053 ‫"סקס והרומן"? ככה את קוראת לזה?‬ 114 00:07:50,262 --> 00:07:51,263 ‫כן.‬ 115 00:07:51,347 --> 00:07:54,433 ‫אתה יודע, למעשה,‬ ‫יש לי רשימה של סוקרים חיצוניים.‬ 116 00:07:55,726 --> 00:07:57,061 ‫איפה זה? לעזאזל, אני…‬ 117 00:08:02,316 --> 00:08:04,818 ‫בינינו, הוא ברשימה.‬ 118 00:08:04,902 --> 00:08:06,195 ‫איזו רשימה?‬ 119 00:08:06,695 --> 00:08:08,697 ‫מה אם נשלב את המקטעים שלכם?‬ 120 00:08:09,615 --> 00:08:12,618 ‫את רוצה שאלמד עם יו"ר ועדת הקביעות שלי?‬ 121 00:08:12,701 --> 00:08:15,955 ‫אני רוצה שהוא יראה אותך בפעולה בכיתה.‬ 122 00:08:16,038 --> 00:08:17,665 ‫הוא יחשוב שאני עוזרת הוראה.‬ 123 00:08:17,748 --> 00:08:19,333 ‫אין סיכוי שיוכל לפטור אותך‬ 124 00:08:19,416 --> 00:08:21,502 ‫כשהוא יראה כמה את מבריקה!‬ 125 00:08:21,585 --> 00:08:24,296 ‫כבר קבעתי את הסילבוס שלי.‬ 126 00:08:24,964 --> 00:08:29,718 ‫שמעי, כשביל היה בתואר ראשון,‬ ‫אליוט היה זה שמילא כאן אולמות.‬ 127 00:08:29,802 --> 00:08:33,430 ‫לא יכולת אפילו להיכנס להרצאות שלו‬ ‫בלי רשות מיוחדת אלא אם…‬ 128 00:08:33,514 --> 00:08:36,684 ‫כן, והוא לא עדכן את ההרצאות האלה‬ ‫כבר 30 שנה.‬ 129 00:08:36,767 --> 00:08:37,601 ‫בכל זאת.‬ 130 00:08:38,519 --> 00:08:40,688 ‫הוא מרומם או משמיד קריירות.‬ 131 00:08:43,107 --> 00:08:43,941 ‫יאז,‬ 132 00:08:44,817 --> 00:08:47,987 ‫אני מבינה. כשאני התחלתי, זה היה כזה,‬ 133 00:08:48,070 --> 00:08:50,489 ‫"למה איזו אסייתית מלמדת אמילי דיקנסון?"‬ 134 00:08:53,242 --> 00:08:55,661 ‫אבל יש לנו כאן הזדמנות אמיתית.‬ 135 00:08:55,744 --> 00:08:57,371 ‫את מועמדת לקביעות.‬ 136 00:08:57,871 --> 00:09:00,499 ‫אני ראש החוג הזה.‬ 137 00:09:00,583 --> 00:09:03,961 ‫הדקאן תומך בי, אז בואי פשוט נכניס אותך,‬ 138 00:09:04,545 --> 00:09:06,547 ‫ואז בואי פאקינג ננער את המקום הזה.‬ 139 00:09:26,233 --> 00:09:30,112 ‫- אתה בא? כבר 9:50? -‬ 140 00:09:41,665 --> 00:09:42,499 ‫שיט.‬ 141 00:09:58,265 --> 00:09:59,558 ‫נרטיב ההרפתקה הגברית?‬ 142 00:10:01,101 --> 00:10:02,227 ‫בטח. עוד מישהו?‬ 143 00:10:03,062 --> 00:10:05,356 ‫כשאנחנו מדברים על הרנסנס האמריקאי, מה…‬ 144 00:10:05,439 --> 00:10:06,273 ‫בסדר.‬ 145 00:10:06,774 --> 00:10:09,943 ‫מאז שההרצאות שלנו מוזגו,‬ ‫אנחנו מנסים להדביק את הפער.‬ 146 00:10:10,027 --> 00:10:12,905 ‫את רוצה לעזור לחלק את אלה?‬ ‫-בטח.‬ 147 00:10:12,988 --> 00:10:15,240 ‫זו פרופסור מקיי, אגב,‬ 148 00:10:15,949 --> 00:10:18,327 ‫שהסכימה בחביבותה להצטרף לכיתה שלנו.‬ 149 00:10:43,143 --> 00:10:44,144 ‫פרופסור דובסון?‬ 150 00:10:45,521 --> 00:10:46,355 ‫אתה בסדר?‬ 151 00:10:48,732 --> 00:10:50,192 ‫"אהבה היא עיוורת."‬ 152 00:10:51,527 --> 00:10:53,320 ‫מי הביא לפופולריות האמרה?‬ 153 00:10:53,404 --> 00:10:55,030 ‫אתם בטח יכולים לנחש.‬ 154 00:10:59,451 --> 00:11:00,536 ‫צ'וסר.‬ 155 00:11:00,619 --> 00:11:04,039 ‫הידוע גם כאב האנגלית המודרנית.‬ 156 00:11:04,540 --> 00:11:07,710 ‫אתם תידהמו כשתבינו כמה מראות ופתגמים‬ 157 00:11:07,793 --> 00:11:09,628 ‫מהשפה היום יומית שלנו‬ 158 00:11:09,712 --> 00:11:13,549 ‫הגיעו אלינו ישירות מהמאה ה-14.‬ 159 00:11:18,053 --> 00:11:19,430 ‫לא חייבות להיות תשובות.‬ 160 00:11:19,513 --> 00:11:22,558 ‫אני מתעניינת יותר בשאלות שלכם‬ ‫מאשר בתשובות שלכם.‬ 161 00:11:22,641 --> 00:11:26,103 ‫העניין הוא לא שיהיה ניתוח מקובע.‬ 162 00:11:27,438 --> 00:11:31,984 ‫כשאני קמה בבוקר, אני מתרגשת לבוא לשיעור,‬ 163 00:11:32,067 --> 00:11:36,029 ‫לא כי אני זוכה ללמד אתכם,‬ ‫אלא כי אני זוכה ללמוד מכם.‬ 164 00:11:36,113 --> 00:11:38,907 ‫פרופסור קים, את מוכנה לחתום?‬ 165 00:11:39,950 --> 00:11:41,910 ‫אנחנו מנסים להפעיל לחץ על ההנהלה.‬ 166 00:11:41,994 --> 00:11:43,579 ‫- להציל את לימודי האתניות -‬ 167 00:11:43,662 --> 00:11:44,830 ‫זו לא עתירת סטודנטים?‬ 168 00:11:44,913 --> 00:11:47,583 ‫כן, אבל רצינו לקבל גם‬ ‫תמיכה מחברי סגל לא לבנים.‬ 169 00:11:49,543 --> 00:11:50,377 ‫בטח.‬ 170 00:11:54,131 --> 00:11:55,007 ‫כאן בסדר?‬ 171 00:11:56,300 --> 00:11:57,718 ‫כן. שוב תודה.‬ 172 00:11:57,801 --> 00:12:02,848 ‫אני בעצם ברשימת ההמתנה ל"מוות ומודרניזם".‬ 173 00:12:05,309 --> 00:12:06,769 ‫אכפת לך לחתום?‬ 174 00:12:07,436 --> 00:12:08,604 ‫תודה.‬ 175 00:12:09,396 --> 00:12:11,231 ‫אחי אמר לי שאתה הסיבה ללמוד פה.‬ 176 00:12:11,982 --> 00:12:14,651 ‫איך קוראים לאחיך?‬ ‫-ג'סי אייזנשטדט. זוכר אותו?‬ 177 00:12:16,653 --> 00:12:19,406 ‫במשפחה שלי, אתה כמו אל אצלנו בבית.‬ 178 00:12:21,992 --> 00:12:23,577 ‫"אני מזדקן, אני מזדקן"‬ 179 00:12:24,077 --> 00:12:26,371 ‫"את שולי מכנסיי אגלגל, כן כן"‬ 180 00:12:30,334 --> 00:12:31,168 ‫מה?‬ 181 00:12:32,336 --> 00:12:33,170 ‫אני קוראת.‬ 182 00:12:40,052 --> 00:12:40,886 ‫לכל הרוחות.‬ 183 00:12:46,767 --> 00:12:48,977 ‫אני לא יכולה לשמוע את המחשבות שלי.‬ 184 00:12:51,063 --> 00:12:53,106 ‫כן, זה נורא.‬ 185 00:12:59,112 --> 00:13:00,072 ‫בואי נלך.‬ 186 00:13:01,281 --> 00:13:02,115 ‫בסדר.‬ 187 00:13:06,662 --> 00:13:08,622 ‫הם כופים עליי גמלאות.‬ 188 00:13:09,623 --> 00:13:12,584 ‫כלומר, מה עוד זה יכול להיות?‬ 189 00:13:12,668 --> 00:13:15,712 ‫זו תביעה אפשרית על אפליה מינית, תיקון 9.‬ 190 00:13:16,380 --> 00:13:17,548 ‫איך את יודעת?‬ 191 00:13:17,631 --> 00:13:20,259 ‫כי אנחנו נצעד לשם ונדווח על זה כך.‬ 192 00:13:20,884 --> 00:13:23,554 ‫מה הטעם במשרד תיקון 9 אם לא נשתמש בו?‬ 193 00:13:24,263 --> 00:13:26,890 ‫אני אדווח על זה בעצמי.‬ ‫כאילו שזה רעיון שלי.‬ 194 00:13:28,058 --> 00:13:32,479 ‫ראשת החוג הראשונה שלנו, כבר עושה בלגן.‬ 195 00:13:32,563 --> 00:13:33,730 ‫אני גאה בך.‬ 196 00:13:33,814 --> 00:13:35,858 ‫אל תודי לי עדיין.‬ 197 00:13:35,941 --> 00:13:36,900 ‫אני לא.‬ 198 00:13:38,193 --> 00:13:39,194 ‫היי…‬ 199 00:13:42,865 --> 00:13:45,367 ‫מתי לאחרונה‬ ‫בדקת את חוות דעת הסטודנטים שלך?‬ 200 00:13:45,450 --> 00:13:46,952 ‫ב-1987.‬ 201 00:13:47,578 --> 00:13:48,662 ‫תוכלי לבדוק אותן?‬ 202 00:13:48,745 --> 00:13:51,915 ‫אני לא נענית לדרישות הצרכנים.‬ 203 00:13:53,333 --> 00:13:57,129 ‫אני לא מנסה להיות פופולרית.‬ ‫-אז את מצליחה מאוד.‬ 204 00:13:58,422 --> 00:14:00,173 ‫- אפר תלמידים בעייתיים -‬ 205 00:14:00,257 --> 00:14:02,759 ‫החוג שלנו סובל מירידה באחוזי הרשמה.‬ 206 00:14:02,843 --> 00:14:04,553 ‫אנחנו חייבים לשמר סטודנטים.‬ 207 00:14:05,554 --> 00:14:06,513 ‫או…‬ 208 00:14:07,097 --> 00:14:08,807 ‫או… או מה?‬ 209 00:14:10,934 --> 00:14:13,186 ‫לארסון הציג את זה באור מאוד מבשר רעות.‬ 210 00:14:13,896 --> 00:14:15,731 ‫יותר מבשר רעות מהרגיל?‬ 211 00:14:18,942 --> 00:14:19,776 ‫כן.‬ 212 00:14:22,112 --> 00:14:23,780 ‫את מבקשת מכולם?‬ 213 00:14:24,823 --> 00:14:25,657 ‫כן.‬ 214 00:14:26,408 --> 00:14:29,244 ‫כלומר, זה ידרוש קצת כפייה‬ ‫במקרה של ביל, אבל כן.‬ 215 00:14:30,245 --> 00:14:31,914 ‫הוא סוגד לך.‬ 216 00:14:33,957 --> 00:14:35,792 ‫מה?‬ ‫-לא, זה פשוט…‬ 217 00:14:39,588 --> 00:14:41,298 ‫עדיין מוזר בינינו.‬ 218 00:14:41,381 --> 00:14:43,133 ‫ברור שזה מוזר, מטומטמת.‬ 219 00:14:44,426 --> 00:14:46,011 ‫שרון מתה…‬ 220 00:14:50,474 --> 00:14:53,518 ‫אז עכשיו אין מעקה בטיחות.‬ 221 00:14:56,647 --> 00:14:57,648 ‫סליחה על האיחור.‬ 222 00:15:04,363 --> 00:15:05,739 ‫רק רגע.‬ 223 00:15:06,740 --> 00:15:07,658 ‫היי.‬ 224 00:15:08,241 --> 00:15:09,117 ‫בסדר.‬ 225 00:15:10,494 --> 00:15:12,871 ‫איפה הדונגל שלי?‬ ‫-הדונגל שלך ביד שלך.‬ 226 00:15:14,414 --> 00:15:16,708 ‫איך זה קרה?‬ ‫-אני שמתי אותו שם.‬ 227 00:15:18,001 --> 00:15:18,835 ‫טוב.‬ 228 00:15:21,296 --> 00:15:25,050 ‫נתחיל עם כמה תמונות שאספתי,‬ 229 00:15:25,133 --> 00:15:27,135 ‫אם אצליח לגרום לדבר הזה לשתף פעולה.‬ 230 00:15:27,219 --> 00:15:30,138 ‫מורה לספרות אנגלית בפמברוק‬ ‫מחשמל את עצמו בזמן…‬ 231 00:15:30,222 --> 00:15:31,181 ‫את בסדר?‬ 232 00:15:32,724 --> 00:15:33,558 ‫שרון?‬ 233 00:15:33,642 --> 00:15:37,437 ‫אני פשוט לא יודעת אם אני צריכה לחרבן‬ ‫או שהיא יוצאת וזה תיכף נגמר.‬ 234 00:15:37,521 --> 00:15:39,398 ‫אני חושב שאולי אני גומר.‬ 235 00:15:39,481 --> 00:15:41,191 ‫אל תצחיק אותי.‬ 236 00:15:47,155 --> 00:15:48,865 ‫אתה תיחשב כסוטה…‬ 237 00:15:48,949 --> 00:15:51,326 ‫לא, אני איש עסקים טוב, נריץ משהו מהצד…‬ 238 00:15:51,410 --> 00:15:53,078 ‫פרופסור דובסון?‬ ‫-לעזאזל.‬ 239 00:15:55,205 --> 00:15:56,206 ‫מצטער על זה.‬ 240 00:15:59,084 --> 00:16:01,461 ‫וואו, בסדר. זאת לילה.‬ 241 00:16:01,545 --> 00:16:05,048 ‫היא כותבת דוקטורט מבריק.‬ 242 00:16:05,132 --> 00:16:07,175 ‫שאסיים לקרוא בקרוב.‬ 243 00:16:08,552 --> 00:16:11,138 ‫ברוכים הבאים ל"ספרות עכשווית".‬ ‫-מוות ומודרניזם.‬ 244 00:16:13,390 --> 00:16:15,267 ‫ברוכים הבאים ל"מוות ומודרניזם".‬ 245 00:16:15,976 --> 00:16:18,979 ‫בדר"כ אתן להם לצייץ‬ ‫את השורה האהובה עליהם ממובי דיק.‬ 246 00:16:19,062 --> 00:16:19,938 ‫לצייץ?‬ 247 00:16:20,480 --> 00:16:21,982 ‫בסמסטר שעבר, "קראו לי ישמעאל"‬ 248 00:16:22,065 --> 00:16:24,317 ‫היה תיקו עם "מלב הגיהינום אדקור אותך".‬ 249 00:16:24,401 --> 00:16:27,654 ‫לא, אני רוצה שהם ישקעו בסיפור,‬ 250 00:16:27,738 --> 00:16:29,239 ‫ביופי של הניסוח.‬ 251 00:16:29,322 --> 00:16:34,536 ‫כלומר, אם כל מה שהם עושים‬ ‫זה לחפש את שבריר הקטע הראוותני ביותר…‬ 252 00:16:35,162 --> 00:16:36,621 ‫זה רק תרגיל, אז…‬ 253 00:16:36,705 --> 00:16:38,540 ‫זה לא מצריך שום מאמץ.‬ 254 00:16:40,125 --> 00:16:41,626 ‫זו דרך להתחבר אליהם.‬ 255 00:16:42,252 --> 00:16:44,963 ‫ואני מוצאת שזה מניע‬ ‫את כישורי הקריאה הצמודה.‬ 256 00:16:48,258 --> 00:16:49,843 ‫אתה המומחה למלוויל, אז…‬ 257 00:16:56,224 --> 00:16:57,267 ‫מה קרה לכיסא שלך?‬ 258 00:16:57,893 --> 00:17:00,353 ‫איך נכנסת?‬ ‫-הוא לא עמד במשקל קוריאנית קטנה?‬ 259 00:17:00,437 --> 00:17:01,688 ‫איך נכנסת לכאן?‬ 260 00:17:03,982 --> 00:17:05,650 ‫תן לי את המפתחות. תן לי.‬ 261 00:17:05,734 --> 00:17:08,028 ‫הנה, את יכולה לקבל אותם.‬ ‫-אלוהים… די.‬ 262 00:17:08,111 --> 00:17:10,363 ‫תן לי את המפתחות. אתה כבר לא ראש החוג.‬ 263 00:17:10,447 --> 00:17:12,282 ‫תן לי…‬ ‫-זוזי ממני.‬ 264 00:17:12,365 --> 00:17:13,533 ‫הם כאן.‬ 265 00:17:13,617 --> 00:17:14,534 ‫אלוהים.‬ 266 00:17:15,035 --> 00:17:15,869 ‫בוא הנה.‬ 267 00:17:16,536 --> 00:17:18,580 ‫אתה… תפסתי אותם! יש!‬ 268 00:17:18,663 --> 00:17:19,998 ‫שיט!‬ ‫-אני מרגישה אותם.‬ 269 00:17:20,082 --> 00:17:21,083 ‫אלוהים.‬ 270 00:17:22,084 --> 00:17:22,918 ‫מצטערת.‬ 271 00:17:24,252 --> 00:17:25,212 ‫לא, אנחנו רק…‬ 272 00:17:29,216 --> 00:17:31,051 ‫אתה גורם לי להיראות לא מקצועית.‬ 273 00:17:35,597 --> 00:17:40,185 ‫סליחה שפספסתי את הישיבה הראשונה שלך.‬ ‫-ובכן, הגנתי עליך מפני המון הנוכחים.‬ 274 00:17:40,769 --> 00:17:41,770 ‫איך הלך?‬ ‫-איך…‬ 275 00:17:44,606 --> 00:17:46,983 ‫לא, באמת, איך היה?‬ 276 00:17:48,360 --> 00:17:50,278 ‫היא נזפה בי קשות.‬ 277 00:17:50,362 --> 00:17:54,574 ‫היא רוצה שאקח את עצמי בידיים,‬ ‫כי אני לבד עכשיו.‬ 278 00:17:55,200 --> 00:17:56,743 ‫זה לא נכון, אני כאן.‬ 279 00:17:58,870 --> 00:18:03,125 ‫כלומר, כולנו כאן. אני לא…‬ 280 00:18:03,875 --> 00:18:04,709 ‫כן.‬ 281 00:18:05,293 --> 00:18:09,005 ‫אתה יודע, אני אתן ליאז‬ ‫את סדרת ההרצאות המיוחדת.‬ 282 00:18:11,424 --> 00:18:12,634 ‫הוא הסכים?‬ ‫-טוב…‬ 283 00:18:12,717 --> 00:18:14,052 ‫לא בדיוק.‬ 284 00:18:14,678 --> 00:18:17,264 ‫הוא נתן לי רשימה של שלושת חברי הסגל‬ 285 00:18:17,347 --> 00:18:20,016 ‫שמרוויחים הכי הרבה‬ ‫ושאחוזי ההרשמה שלהם נמוכים.‬ 286 00:18:20,100 --> 00:18:22,144 ‫ג'ואן, רנץ, מקהייל.‬ ‫-מקהייל.‬ 287 00:18:22,227 --> 00:18:24,688 ‫כלומר, הוא רוצה שאשכנע אותם לפרוש?‬ 288 00:18:24,771 --> 00:18:26,565 ‫אני מקווה שאמרת לו ללכת להזדיין.‬ 289 00:18:26,648 --> 00:18:28,400 ‫אני משרתת בחסדו של הדקאן.‬ 290 00:18:29,276 --> 00:18:30,110 ‫הוא היה מת.‬ 291 00:18:30,777 --> 00:18:32,863 ‫את יודעת, תפקידך כראש החוג זה להגן…‬ 292 00:18:32,946 --> 00:18:34,823 ‫לדעתך עוד נתקיים בעוד חמש שנים?‬ 293 00:18:35,574 --> 00:18:39,119 ‫החוג לספרות אנגלית?‬ ‫אני מרגישה כאילו שהגעתי למסיבה אחרי…‬ 294 00:18:39,202 --> 00:18:40,537 ‫שהפסיקו להגיש משקאות.‬ 295 00:18:41,997 --> 00:18:45,000 ‫זה גם התפקיד שלך להרים מורל…‬ ‫-לתת לך אגרוף בפרצוף?‬ 296 00:18:45,917 --> 00:18:47,794 ‫הפנים שלי הם ההון שלי, מותק.‬ 297 00:18:48,336 --> 00:18:50,422 ‫לכן אני מרושש לגמרי.‬ ‫-לכן אתה מרושש.‬ 298 00:18:56,303 --> 00:18:58,138 ‫אני צריכה לעבוד קצת.‬ ‫-כן.‬ 299 00:19:00,056 --> 00:19:03,268 ‫אה, כן, ואל תיקח טרמפים עם סטודנטיות יותר.‬ 300 00:19:05,478 --> 00:19:07,439 ‫האוטו שלי הוחרם. אקח אותו אחה"צ.‬ 301 00:19:07,522 --> 00:19:09,941 ‫מה את, מרגלת?‬ ‫-מה אתה, אידיוט?‬ 302 00:19:10,025 --> 00:19:12,360 ‫איזה עוזר מדקאנט הסטודנטים שלח לי מייל.‬ 303 00:19:12,444 --> 00:19:14,946 ‫אתה יודע שזו הייתה דפנה אייזנשטדט?‬ 304 00:19:15,906 --> 00:19:19,201 ‫אייזנשטדט, כמו חבר הנאמנים אייזנשטדט.‬ 305 00:19:21,494 --> 00:19:24,497 ‫כן. אני צריכה שכולם יתנהגו‬ ‫בצורה הטובה ביותר.‬ 306 00:19:24,998 --> 00:19:28,043 ‫זה חשוב לבריאות החוג.‬ 307 00:19:29,544 --> 00:19:30,879 ‫"חשוב לבריאות החוג"?‬ 308 00:19:30,962 --> 00:19:32,756 ‫אני לא יודעת למה בכלל… צא.‬ ‫-מה?‬ 309 00:19:33,506 --> 00:19:34,966 ‫עכשיו הרגשתי את זה.‬ ‫-צא.‬ 310 00:19:37,510 --> 00:19:39,471 ‫- פסל החירות -‬ 311 00:19:47,687 --> 00:19:48,605 ‫היי, אפא.‬ ‫-היי.‬ 312 00:19:48,688 --> 00:19:49,606 ‫היי, מותק.‬ 313 00:19:53,443 --> 00:19:55,070 ‫היא סיימה את שיעורי הבית?‬ 314 00:19:55,153 --> 00:19:56,154 ‫כן, סיימה.‬ 315 00:19:56,238 --> 00:19:57,280 ‫יופי.‬ 316 00:19:57,864 --> 00:19:58,698 ‫אפא…‬ 317 00:20:00,575 --> 00:20:01,660 ‫אמרתי לך להוריד אותה.‬ 318 00:20:01,743 --> 00:20:02,869 ‫אחזיר אותה למקום.‬ 319 00:20:05,330 --> 00:20:06,831 ‫אני צריך לדבר איתך.‬ 320 00:20:06,915 --> 00:20:10,126 ‫אתה עדיין שולח לו סטייקים קפואים למישיגן?‬ 321 00:20:11,753 --> 00:20:14,381 ‫לגבי ג'ו ג'ו… אני צריך לספר לך משהו.‬ 322 00:20:14,464 --> 00:20:17,425 ‫נמסר מביה"ס שלה‬ ‫שעליה לפנות לפסיכיאטר בהקדם האפשרי.‬ 323 00:20:18,093 --> 00:20:18,927 ‫מה?‬ 324 00:20:19,010 --> 00:20:20,178 ‫היא לא מבינה קוריאנית.‬ 325 00:20:20,262 --> 00:20:21,263 ‫היא מתחילה להבין.‬ 326 00:20:21,346 --> 00:20:22,472 ‫היא ציירה את זה.‬ 327 00:20:27,060 --> 00:20:29,521 ‫הם אמרו שב-17 שנה,‬ 328 00:20:29,604 --> 00:20:32,065 ‫הם מעולם לא ראו משהו מטריד כל כך.‬ 329 00:20:52,168 --> 00:20:53,920 ‫בת כמה היית כשאימך מתה?‬ 330 00:20:56,715 --> 00:20:57,674 ‫ארבע עשרה.‬ 331 00:21:00,051 --> 00:21:02,637 ‫היי, אני לא אמות כשתהיי בת 14.‬ 332 00:21:03,430 --> 00:21:04,597 ‫איך את יודעת?‬ 333 00:21:04,681 --> 00:21:05,598 ‫תסתכלי עליי.‬ 334 00:21:09,394 --> 00:21:11,187 ‫אני חושבת שפגעתי בכתף.‬ 335 00:21:14,107 --> 00:21:17,610 ‫אם משהו יקרה לך, מי יטפל בי?‬ 336 00:21:17,694 --> 00:21:19,112 ‫האבי כזה זקן.‬ 337 00:21:19,904 --> 00:21:21,448 ‫את לא צריכה לדאוג לגבי זה.‬ 338 00:21:23,867 --> 00:21:26,286 ‫כשתמותי, עדיין תזכרי אותי?‬ 339 00:21:29,331 --> 00:21:30,165 ‫כן.‬ 340 00:21:31,791 --> 00:21:32,917 ‫רוצה שאשכב לידך?‬ 341 00:21:34,294 --> 00:21:35,128 ‫לא.‬ 342 00:21:50,643 --> 00:21:52,896 ‫- זה איקרה לך -‬ 343 00:22:04,491 --> 00:22:07,452 ‫- ד"ר ג'ודית וגמן‬ ‫מומחית בתרפיה למקרי אימוץ -‬ 344 00:22:13,500 --> 00:22:15,085 ‫- תיקון 9‬ ‫תוכנית ואכיפה -‬ 345 00:22:15,168 --> 00:22:17,003 ‫- תיקון 9 -‬ 346 00:22:19,506 --> 00:22:20,840 ‫- ג'י-יון‬ ‫קבענו למחר? -‬ 347 00:22:20,924 --> 00:22:22,592 ‫- כן. ניפגש במשרד תיקון 9 -‬ 348 00:22:22,675 --> 00:22:24,344 ‫- טוב, נתראה בעוד כמה דקות -‬ 349 00:22:24,427 --> 00:22:25,303 ‫- את באה -‬ 350 00:22:25,387 --> 00:22:26,221 ‫- שתי דקות -‬ 351 00:22:31,059 --> 00:22:31,935 ‫ד"ר קים?‬ 352 00:22:32,519 --> 00:22:33,395 ‫ד"ר קים.‬ 353 00:22:34,270 --> 00:22:35,355 ‫היי.‬ ‫-היי.‬ 354 00:22:36,022 --> 00:22:38,191 ‫אני לא מוצאת את ביל.‬ ‫-מה זאת אומרת?‬ 355 00:22:38,274 --> 00:22:39,150 ‫הוא נעדר.‬ 356 00:22:43,405 --> 00:22:44,239 ‫בסדר.‬ 357 00:22:45,198 --> 00:22:48,743 ‫היי. איבדת את הטלפון?‬ ‫אתה מאחר לשיעור. שוב.‬ 358 00:22:49,744 --> 00:22:51,704 ‫ואתה לא יכול סתם לרבוץ במשרד שלי.‬ 359 00:23:02,298 --> 00:23:04,342 ‫אלוהים, באמת? אתה צוחק עליי?‬ 360 00:23:04,426 --> 00:23:05,260 ‫סליחה.‬ 361 00:23:05,802 --> 00:23:06,803 ‫תביא את השנייה.‬ 362 00:23:15,895 --> 00:23:17,522 ‫אולי כדאי שנתחיל.‬ 363 00:23:18,273 --> 00:23:19,566 ‫אני בטוחה שהיא תגיע.‬ 364 00:23:20,316 --> 00:23:21,151 ‫נהדר.‬ 365 00:23:21,651 --> 00:23:24,779 ‫ראשית, עליי ליידע אותך‬ 366 00:23:24,863 --> 00:23:29,159 ‫שאנחנו לא מוגדרים כמשאב עם חיסיון בקמפוס.‬ 367 00:23:29,242 --> 00:23:33,913 ‫כלומר, אנחנו מנסים לשמור על פרטיות,‬ ‫אבל אם יש בעיות בטיחות בקשר…‬ 368 00:23:33,997 --> 00:23:36,541 ‫אין. לא עוקבים אחריי.‬ 369 00:23:36,624 --> 00:23:39,669 ‫לא מדובר בניסיון בלתי רצוי להתחיל איתי‬ ‫או משהו כזה.‬ 370 00:23:39,752 --> 00:23:42,714 ‫בגילי, אני לא בטוחה שיש כאלה,‬ ‫ניסיונות בלתי רצויים.‬ 371 00:23:45,467 --> 00:23:47,802 ‫ואת המתלוננת?‬ ‫-כן.‬ 372 00:23:48,928 --> 00:23:50,805 ‫כמה זמן את עובדת כאן בפמברוק?‬ 373 00:23:51,681 --> 00:23:52,849 ‫שלושים ושתיים שנים.‬ 374 00:23:52,932 --> 00:23:54,976 ‫וואו, זה המון זמן!‬ 375 00:23:55,602 --> 00:23:56,644 ‫באיזה חוג?‬ 376 00:23:56,728 --> 00:23:57,604 ‫ספרות אנגלית.‬ 377 00:23:57,687 --> 00:24:02,567 ‫אני תוהה אם אוכל לדבר‬ ‫עם האדם שבאמת יטפל בתיק שלי.‬ 378 00:24:02,650 --> 00:24:05,862 ‫אני חוששת שלא ישובץ חוקר לתיק שלך‬ 379 00:24:05,945 --> 00:24:07,697 ‫עד שאני אקבע אם זה מגיע לרמה‬ 380 00:24:07,780 --> 00:24:09,574 ‫של הפרת מדיניות תיקון 9.‬ 381 00:24:11,659 --> 00:24:15,163 ‫הם העבירו את המשרד שלי‬ ‫לאיזה חור תת-קרקעי מחורבן‬ 382 00:24:15,246 --> 00:24:17,081 ‫בבניין האתלטיקה.‬ 383 00:24:17,165 --> 00:24:21,419 ‫מנחים אחרים בדרגתי, כולם גברים, לא הוזזו.‬ 384 00:24:21,503 --> 00:24:23,463 ‫איך מערכת היחסים שלך עם ראש החוג?‬ 385 00:24:23,546 --> 00:24:25,840 ‫ציינת את זה בפניו?‬ ‫-בפניה.‬ 386 00:24:26,466 --> 00:24:27,425 ‫מצטערת.‬ 387 00:24:28,176 --> 00:24:29,010 ‫בפניה.‬ 388 00:24:30,011 --> 00:24:31,513 ‫אולי כדאי שאדווח על עצמי.‬ 389 00:24:32,305 --> 00:24:34,224 ‫היא אמורה להיות פה.‬ 390 00:24:34,307 --> 00:24:36,434 ‫זה היה רעיון שלה.‬ 391 00:24:37,060 --> 00:24:38,561 ‫אני לא יודעת מה קרה.‬ 392 00:24:39,187 --> 00:24:44,484 ‫אז היא מודעת לכך שאת מרגישה‬ ‫שהמשרד החדש שלך הוא חור מחורבן?‬ 393 00:24:44,567 --> 00:24:47,403 ‫את לא חושבת שאני דוברת אמת?‬ ‫-אמת היא מילה טעונה.‬ 394 00:24:47,487 --> 00:24:48,321 ‫האומנם?‬ 395 00:24:48,404 --> 00:24:51,157 ‫אין שאלת מוסר כשמדובר באמת,‬ 396 00:24:51,241 --> 00:24:52,700 ‫זו רק הצהרת עובדה.‬ 397 00:24:52,784 --> 00:24:57,247 ‫לדוגמה, זו תהיה אמת אם אגיד‬ ‫שכולם יכולים לראות לך את הטוכעס.‬ 398 00:24:59,707 --> 00:25:02,460 ‫מה?‬ ‫-התחת שלך בולט מהמכנסיים שלך.‬ 399 00:25:02,544 --> 00:25:03,670 ‫כשנכנסתי.‬ 400 00:25:04,254 --> 00:25:07,924 ‫כשנשים מגיעות לכאן,‬ ‫את אשת הקשר הראשונית שלהן.‬ 401 00:25:08,007 --> 00:25:11,678 ‫חלקן מגיעות לדווח שהן חוו תקיפה.‬ 402 00:25:12,804 --> 00:25:14,597 ‫ואת…‬ 403 00:25:18,184 --> 00:25:21,145 ‫אני מבינה שאת רוצה לקדם דימוי גוף חיובי.‬ 404 00:25:22,355 --> 00:25:27,068 ‫אבל אולי המקום לעשות את זה‬ ‫הוא לא משרד הקבלה של תיקון 9.‬ 405 00:25:27,902 --> 00:25:29,070 ‫פרופסור המבלינג,‬ 406 00:25:30,280 --> 00:25:34,826 ‫אחד הדברים הנהדרים בתיקון 9,‬ ‫זה שהוא מגן על נשים בלי קשר ללבוש שלהן.‬ 407 00:25:34,909 --> 00:25:36,327 ‫את לא עורכת דין, נכון?‬ 408 00:25:36,911 --> 00:25:38,121 ‫איך הגעת לתפקיד הזה?‬ 409 00:25:38,204 --> 00:25:39,330 ‫הגעתי מעמותה‬ 410 00:25:39,414 --> 00:25:42,959 ‫שבה עזרתי למצוא משפחות אומנה לילדי פליטים.‬ 411 00:25:43,042 --> 00:25:47,130 ‫אני מקווה שהם לא היו צריכים‬ ‫להסתכל לך על הטוכעס המזוין בזמן שעשית זאת.‬ 412 00:25:48,006 --> 00:25:50,550 ‫לילה אמרה שעדיין יש חורים בסילבוס שלך.‬ 413 00:25:50,633 --> 00:25:52,969 ‫רשום "טרם נקבע" על שמונת השבועות הבאים.‬ 414 00:25:53,636 --> 00:25:56,556 ‫הילדים שואלים אותה מה הם, אתה יודע,‬ ‫באמת ילמדו.‬ 415 00:25:57,348 --> 00:25:59,684 ‫הם ילמדו מוות ומשהו.‬ 416 00:26:00,351 --> 00:26:01,477 ‫מיסים?‬ 417 00:26:01,561 --> 00:26:02,478 ‫מודרניזם.‬ 418 00:26:02,562 --> 00:26:04,063 ‫לא, זה לא זה.‬ ‫-היי.‬ 419 00:26:05,440 --> 00:26:07,942 ‫אני לא יודעת איך להגיד את זה,‬ ‫אז פשוט אגיד.‬ 420 00:26:08,818 --> 00:26:10,445 ‫תתאפס על עצמך.‬ 421 00:26:11,195 --> 00:26:13,448 ‫זה בדיוק מה שדודלס אמרה.‬ 422 00:26:13,531 --> 00:26:16,743 ‫זה מצחיק, שתיכן כאילו…‬ ‫-אין בזה שום דבר מצחיק, ביל.‬ 423 00:26:16,826 --> 00:26:18,244 ‫תקדיש תשומת לב לקורסים.‬ 424 00:26:18,328 --> 00:26:21,623 ‫הסיבה היחידה לאחוז ההרשמה הגבוה שלך‬ ‫היא המוניטין שלך.‬ 425 00:26:24,208 --> 00:26:25,084 ‫מה זה אומר?‬ 426 00:26:28,671 --> 00:26:30,173 ‫אתה צריך להתחיל להגיע.‬ 427 00:26:31,758 --> 00:26:32,884 ‫בסדר. כן?‬ 428 00:26:33,885 --> 00:26:35,762 ‫לא הצקתי לך כשאני הייתי ראש החוג.‬ 429 00:26:35,845 --> 00:26:38,348 ‫כשאתה היית ראש החוג, אני לא חיפפתי.‬ 430 00:26:58,826 --> 00:27:01,204 ‫כמה מכם עשו את הקריאה להיום?‬ 431 00:27:02,622 --> 00:27:03,831 ‫אני מתכוון בכנות.‬ 432 00:27:05,708 --> 00:27:07,585 ‫בסדר, טוב. בסדר.‬ 433 00:27:08,920 --> 00:27:11,172 ‫כמה מכם שיכורים עכשיו?‬ 434 00:27:12,590 --> 00:27:13,508 ‫או מסטולים?‬ 435 00:27:15,468 --> 00:27:17,595 ‫רואים? זה בסדר.‬ 436 00:27:26,979 --> 00:27:27,980 ‫- אבסורדיזם -‬ 437 00:27:28,064 --> 00:27:29,565 ‫החיים הם לא מה שנראה לכם.‬ 438 00:27:30,483 --> 00:27:32,110 ‫הם לעולם יהיו מה שנראה לכם.‬ 439 00:27:39,492 --> 00:27:41,077 ‫- פשיזם‬ ‫אבסורדיזם -‬ 440 00:27:41,160 --> 00:27:42,995 ‫כל המשמעות מיוחסת למדינה.‬ 441 00:27:43,663 --> 00:27:44,580 ‫אין משמעות.‬ 442 00:27:46,624 --> 00:27:47,959 ‫הייל היטלר.‬ 443 00:27:49,377 --> 00:27:53,339 ‫התפיסה שאנחנו קיימים ביקום חסר תכלית‬ 444 00:27:53,423 --> 00:27:55,341 ‫התעוררה לאחר שתי מלחמות עולם,‬ 445 00:27:55,425 --> 00:27:57,969 ‫שמונים וחמישה מיליון הרוגים, כולל המחנות.‬ 446 00:27:58,553 --> 00:28:01,139 ‫מה משותף לקאמי ולבקט?‬ 447 00:28:01,723 --> 00:28:03,391 ‫שניהם נלחמו במחתרת.‬ ‫-כן.‬ 448 00:28:05,143 --> 00:28:06,769 ‫שני אנשים שהיו משוכנעים‬ 449 00:28:06,853 --> 00:28:10,231 ‫שאין תרופה לחיים על כדור הארץ הזה,‬ 450 00:28:10,940 --> 00:28:12,608 ‫שאין מה לעשות…‬ 451 00:28:15,778 --> 00:28:16,863 ‫הם בכל זאת ניסו.‬ 452 00:28:19,198 --> 00:28:23,035 ‫צ'זארה פבזה כתב שהדרך היחידה לברוח מהתהום‬ 453 00:28:23,828 --> 00:28:26,372 ‫היא להסתכל עליה, למדוד אותה,‬ 454 00:28:27,665 --> 00:28:29,876 ‫לאמוד את מעמקיה ולרדת לתוכה…‬ 455 00:30:04,595 --> 00:30:06,013 ‫תרגום כתוביות: זואי רוז‬