1 00:00:10,927 --> 00:00:14,347 ‫- סדרה של NETFLIX -‬ 2 00:01:41,726 --> 00:01:44,936 ‫אני דניס. אני ניצולת אלימות במשפחה.‬ 3 00:01:45,021 --> 00:01:45,981 ‫היי, דניס.‬ 4 00:01:46,064 --> 00:01:47,154 ‫היי, דניס.‬ 5 00:01:47,232 --> 00:01:52,322 ‫מישהי רוצה לספר היום משהו‬ ‫לפני שנתחיל בפעילות המיוחדת שלנו?‬ 6 00:01:54,114 --> 00:01:57,414 ‫בסדר. אז אני מעבירה את רשות הדיבור לאלכס.‬ 7 00:01:57,492 --> 00:01:58,912 ‫בואו נקבל את פניה.‬ 8 00:02:01,079 --> 00:02:02,119 ‫תודה, בנות.‬ 9 00:02:02,205 --> 00:02:06,625 ‫אני אלכס, ואני ניצולת אלימות במשפחה.‬ 10 00:02:06,709 --> 00:02:08,879 ‫היי, אלכס.‬ ‫-היי, אלכס.‬ 11 00:02:08,962 --> 00:02:12,972 ‫ביקשתי מדניס להתנדב, ו...‬ 12 00:02:13,550 --> 00:02:16,090 ‫התכוונתי לניקוי אסלות, אבל...‬ 13 00:02:16,177 --> 00:02:18,137 ‫דניס הציעה שאעשה את זה במקום,‬ 14 00:02:18,221 --> 00:02:23,351 ‫ואני אמרתי "לא",‬ ‫והיא אמרה "כן", ועכשיו אנחנו פה.‬ 15 00:02:23,434 --> 00:02:25,654 ‫תראי להם את מחברת הרוצח הסדרתי שלך.‬ 16 00:02:25,728 --> 00:02:28,398 ‫היא אומרת שהכתב שלי נראה‬ ‫כמו של רוצח סדרתי, אז...‬ 17 00:02:28,481 --> 00:02:30,191 ‫לעזאזל, את כתבת את כל זה?‬ 18 00:02:30,275 --> 00:02:34,315 ‫כן. בעצם כתבתי את כל זה‬ ‫מאז שהגעתי לבית מקמולן.‬ 19 00:02:35,655 --> 00:02:39,615 ‫מישהי מכן כותבת בשביל הכיף?‬ 20 00:02:42,370 --> 00:02:44,910 ‫לא צריך להצביע, ברנדי.‬ 21 00:02:45,582 --> 00:02:49,712 ‫היה לי יומן כשהייתי בכיתה ה'.‬ ‫הוא היה ורוד ועם פרווה.‬ 22 00:02:49,794 --> 00:02:52,054 ‫היה עליו מנעול קטן.‬ 23 00:02:52,130 --> 00:02:54,590 ‫כן, גם לי היה יומן כזה.‬ 24 00:02:56,092 --> 00:02:57,722 ‫הנה השאלה הקשה.‬ 25 00:02:57,802 --> 00:03:01,222 ‫למי כתבתן, כשכתבתן?‬ 26 00:03:01,306 --> 00:03:03,846 ‫לאף אחד. רק לעצמי.‬ 27 00:03:03,933 --> 00:03:05,273 ‫כן, גם אני.‬ 28 00:03:06,269 --> 00:03:10,269 ‫אני פונה לכתיבה‬ ‫כדי להיות כנה בנוגע לרגשות שלי.‬ 29 00:03:11,149 --> 00:03:14,859 ‫לפעמים זאת הדרך היחידה שלי‬ ‫לדעת מה אני מרגישה.‬ 30 00:03:14,944 --> 00:03:18,364 ‫כאילו שאני צריכה לכתוב כדי לראות מה אכתוב.‬ 31 00:03:18,448 --> 00:03:20,238 ‫אם זה נשמע לכן הגיוני.‬ 32 00:03:21,075 --> 00:03:21,905 ‫אבל...‬ 33 00:03:22,911 --> 00:03:27,501 ‫אני חושבת שהרבה יותר קל לכתוב את האמת‬ ‫מאשר להגיד אותה בקול רם.‬ 34 00:03:29,334 --> 00:03:31,634 ‫אף אחד לא יכול לקחת מכן את הכתיבה.‬ 35 00:03:32,211 --> 00:03:36,631 ‫אף אחד לא יכול להגיד לכן שאתן טועות,‬ ‫או שהמילים שלכן לא נכונות.‬ 36 00:03:36,716 --> 00:03:38,046 ‫כי הן לא.‬ 37 00:03:38,134 --> 00:03:40,854 ‫אתן צודקות, והמילים שלכן נכונות, לעזאזל.‬ 38 00:03:42,597 --> 00:03:43,927 ‫כי הן שלכן.‬ 39 00:03:45,558 --> 00:03:49,058 ‫בכל אופן, לכולנו יש מחברות ועטים.‬ 40 00:03:49,145 --> 00:03:52,605 ‫אנחנו נקריא את זה בקול רם?‬ 41 00:03:52,690 --> 00:03:56,190 ‫אם את רוצה את יכולה,‬ ‫אבל אם את לא רוצה, את ממש לא חייבת.‬ 42 00:03:57,028 --> 00:03:59,948 ‫טוב. הבאתי כמה הנחיות לכתיבה‬ 43 00:04:00,031 --> 00:04:03,531 ‫שלקחתי מפרופסור אמיתי לכתיבה באינטרנט,‬ 44 00:04:03,618 --> 00:04:06,408 ‫והוא מוסמך ללמד דברים.‬ 45 00:04:06,496 --> 00:04:10,166 ‫טוב. תארי יום בחייך שבו היית מאושרת באמת.‬ 46 00:04:10,250 --> 00:04:13,130 ‫זה יכול להיות יום אמיתי שקרה באמת,‬ 47 00:04:13,211 --> 00:04:16,421 ‫או יום דמיוני שהיית רוצה שיקרה.‬ 48 00:04:19,509 --> 00:04:21,389 ‫אני שמה עשר דקות...‬ 49 00:04:22,553 --> 00:04:23,853 ‫על השעון.‬ 50 00:04:23,930 --> 00:04:27,770 ‫אין לחץ. אנחנו כותבות רק בשביל לכתוב.‬ 51 00:04:33,731 --> 00:04:35,151 ‫היה מעולה!‬ 52 00:04:35,233 --> 00:04:38,243 ‫אני יכולה לשאול משהו? יש לך דקה?‬ ‫-בטח.‬ 53 00:04:38,319 --> 00:04:40,569 ‫אנחנו לא... נדמה לי‬ ‫שאני כבר יודעת את התשובה,‬ 54 00:04:40,655 --> 00:04:43,655 ‫אבל אנחנו לא יכולות לארח במקלט, נכון?‬ 55 00:04:43,741 --> 00:04:46,121 ‫לא, ילדונת, אני מצטערת.‬ 56 00:04:46,202 --> 00:04:49,292 ‫רק הקורבנות והילדים שלהן יכולים‬ ‫להיות במקלט.‬ 57 00:04:49,956 --> 00:04:51,576 ‫תיארתי לעצמי.‬ ‫-למה?‬ 58 00:04:53,876 --> 00:04:56,296 ‫גיליתי שאמא שלי גרה במכונית.‬ 59 00:04:56,963 --> 00:04:58,303 ‫אני מצטערת לשמוע.‬ 60 00:04:58,381 --> 00:04:59,591 ‫תודה.‬ 61 00:04:59,674 --> 00:05:01,304 ‫היא קורבן של אלימות במשפחה?‬ 62 00:05:02,135 --> 00:05:06,925 ‫האלימות במשפחה כרונית אצלה,‬ ‫אבל היא גם בהכחשה מלאה,‬ 63 00:05:07,015 --> 00:05:09,845 ‫והיא הוזה, והיא לא לוקחת תרופות, אז...‬ 64 00:05:10,601 --> 00:05:12,561 ‫היא בת יותר מ-55?‬ 65 00:05:13,980 --> 00:05:17,530 ‫יש תוכנית ששמה "שר" (שיתוף)‬ ‫שמאפשרת לחסרי בית לגור בבתי אבות,‬ 66 00:05:17,608 --> 00:05:19,778 ‫אבל היא צריכה להירשם.‬ 67 00:05:19,861 --> 00:05:20,701 ‫כן...‬ 68 00:05:21,654 --> 00:05:24,784 ‫היא ממש שונאת כל דבר שקשור לממשלה,‬ 69 00:05:24,866 --> 00:05:28,996 ‫והיא ברחה ממחלקה פסיכיאטרית,‬ ‫אז זה לא יסתדר.‬ 70 00:05:29,495 --> 00:05:30,325 ‫תודה.‬ 71 00:05:30,997 --> 00:05:33,287 ‫יש עוד מישהו שיכול לטפל באמא שלך?‬ 72 00:05:34,083 --> 00:05:37,003 ‫לא. אני מטפלת בה מאז שהייתי בת שש.‬ 73 00:05:38,338 --> 00:05:41,298 ‫מה יקרה אם לא תטפלי בה?‬ 74 00:05:50,600 --> 00:05:55,310 ‫אני חושבת שאעשה משהו,‬ ‫לא יודעת, משהו מרהיב כשאכנס.‬ 75 00:06:01,486 --> 00:06:06,696 ‫הם באים בכל הכוח. כן, רעיון טוב. אז...‬ 76 00:06:09,160 --> 00:06:10,580 ‫אוי, לעזאזל.‬ 77 00:06:10,661 --> 00:06:13,291 ‫היי, אמא.‬ ‫-אלכס, היי.‬ 78 00:06:13,372 --> 00:06:18,712 ‫חשבתי שזאת את. נסעתי הביתה מניקיון,‬ ‫וראיתי את המכונית שלך.‬ 79 00:06:18,795 --> 00:06:20,415 ‫קשה לפספס אותה.‬ 80 00:06:20,505 --> 00:06:24,965 ‫מה את עושה פה?‬ ‫-תסתכלי על הוד מלכותה.‬ 81 00:06:25,051 --> 00:06:26,841 ‫האביב הגיע.‬ 82 00:06:26,928 --> 00:06:29,718 ‫השקיעה היום תהיה כמו צמר גפן מתוק,‬ 83 00:06:29,806 --> 00:06:33,306 ‫ואני אצפה בכל רגע מצופה סוכר שלה.‬ 84 00:06:33,392 --> 00:06:36,022 ‫כשבאתי, היה נראה לי שאת מדברת עם הציפורים.‬ 85 00:06:36,104 --> 00:06:37,774 ‫אוי, לא, מותק.‬ 86 00:06:38,397 --> 00:06:43,897 ‫הורדתי אפליקציית הכתבה לטלפון,‬ 87 00:06:43,986 --> 00:06:46,776 ‫כי אני הולכת להרצות לקולקטיב‬ 88 00:06:46,864 --> 00:06:50,744 ‫על התפיסה הנאוליתית של דוברת השמש.‬ 89 00:06:50,827 --> 00:06:54,907 ‫והייתי כותבת אותה, אבל אני לא יכולה.‬ 90 00:06:54,997 --> 00:06:56,827 ‫כי היד המזוינת שלי הורגת אותי.‬ 91 00:06:56,916 --> 00:06:59,166 ‫איפה הגבס שלך, אמא?‬ 92 00:07:00,253 --> 00:07:01,633 ‫לאן הגבס שלך נעלם?‬ 93 00:07:03,464 --> 00:07:06,304 ‫הוא היה יצוק סביב היד שלך. לאן הוא נעלם?‬ 94 00:07:07,885 --> 00:07:11,215 ‫גירד לי נורא, אז ביקשתי ממייקה לנסר אותו.‬ 95 00:07:11,305 --> 00:07:14,305 ‫אני חייבת להודות שזה היה ארוטי באופן מוזר.‬ 96 00:07:14,392 --> 00:07:17,652 ‫את צוחקת עליי, אמא? היית אמורה‬ ‫להיות עם הגבס עוד שישה שבועות.‬ 97 00:07:17,728 --> 00:07:19,688 ‫זה בסדר.‬ ‫-לא, זה לא בסדר.‬ 98 00:07:19,772 --> 00:07:22,692 ‫יש לך גיד קרוע, ועכשיו הוא לא יחלים.‬ 99 00:07:23,526 --> 00:07:27,236 ‫היי, אם את מתכוונת להרוס‬ ‫את הצמר גפן המתוק, את צריכה ללכת.‬ 100 00:07:32,285 --> 00:07:33,115 ‫אני...‬ 101 00:07:34,203 --> 00:07:35,913 ‫אני שמחה שנתקלתי בך.‬ 102 00:07:36,539 --> 00:07:40,539 ‫אני יודעת שאת חיה מצוין בלופט שלך‬ 103 00:07:40,626 --> 00:07:42,666 ‫עם הקולקטיב שלך, אבל...‬ 104 00:07:44,589 --> 00:07:47,339 ‫אמרתי לך שאני עוברת למונטנה.‬ 105 00:07:49,719 --> 00:07:50,929 ‫אולי תבואי איתי?‬ 106 00:07:52,889 --> 00:07:55,139 ‫יש לי דירה בקמפוס.‬ 107 00:07:55,224 --> 00:07:56,934 ‫תוכלי לבלות עם מאדי,‬ 108 00:07:57,018 --> 00:08:01,648 ‫ותוכלי לטייל, ותוכלי לצייר כל היום.‬ 109 00:08:02,398 --> 00:08:04,398 ‫תראי את מאדי מתחילה גן.‬ 110 00:08:07,445 --> 00:08:09,815 ‫אוי, מותק, אני לא כזאת.‬ 111 00:08:11,741 --> 00:08:13,121 ‫למה לא?‬ 112 00:08:13,201 --> 00:08:14,621 ‫כי אני לא משעממת.‬ 113 00:08:17,121 --> 00:08:18,871 ‫החיים שלי גדולים.‬ 114 00:08:18,956 --> 00:08:21,746 ‫אני לא יכולה לדהור מאחורייך,‬ ‫להיות סרח עודף.‬ 115 00:08:21,834 --> 00:08:24,424 ‫לא, אמא, אני באמת רצינית. אני מזמינה אותך.‬ 116 00:08:26,380 --> 00:08:28,420 ‫הדם שלי פה, מותק.‬ 117 00:08:28,508 --> 00:08:31,338 ‫אמא שלי קבורה פה. אמא שלה קבורה פה.‬ 118 00:08:31,427 --> 00:08:33,257 ‫נשות לנגלי נמצאות פה.‬ 119 00:08:35,014 --> 00:08:38,184 ‫אני אשת לנגלי, ואני עוזבת.‬ 120 00:08:38,684 --> 00:08:40,604 ‫אני יודעת, מותק, וזאת את.‬ 121 00:08:41,437 --> 00:08:42,307 ‫אבל...‬ 122 00:08:44,857 --> 00:08:46,067 ‫אני לא יכולה לעזוב.‬ 123 00:08:49,529 --> 00:08:50,359 ‫בסדר.‬ 124 00:08:52,949 --> 00:08:55,369 ‫אז אני צריכה שתלכי לכמה רופאים‬ ‫לפני שאני עוזבת, אמא.‬ 125 00:08:55,451 --> 00:08:58,201 ‫למשל הרופאה של היד.‬ ‫-אני מוותרת.‬ 126 00:08:58,287 --> 00:09:01,117 ‫אני קובעת לך תור למחר אחרי הצהריים, בסדר?‬ 127 00:09:01,207 --> 00:09:04,087 ‫תפגשי אותי שם. תהנהני אם שמעת.‬ 128 00:09:08,589 --> 00:09:11,179 ‫אני לא רוצה לדאוג לך כשלא אהיה פה, אמא.‬ 129 00:09:16,013 --> 00:09:18,773 ‫תראי מה זה! צמר גפן מתוק.‬ 130 00:09:20,810 --> 00:09:24,610 ‫נתחיל פה, ואז נעבור כל מיני הרים.‬ 131 00:09:25,189 --> 00:09:28,479 ‫ניסע לספוקיין. זאת עיר ממש גדולה.‬ 132 00:09:28,568 --> 00:09:31,028 ‫ואז נעבור עוד הרים.‬ 133 00:09:31,696 --> 00:09:33,526 ‫ועוד קצת הרים.‬ 134 00:09:34,282 --> 00:09:36,532 ‫עד למיסולה.‬ 135 00:09:37,785 --> 00:09:38,995 ‫כאן.‬ 136 00:09:39,078 --> 00:09:40,618 ‫מיסולה.‬ 137 00:09:40,705 --> 00:09:41,535 ‫מיסולה.‬ 138 00:09:43,416 --> 00:09:45,666 ‫זה ייקח לנו ככה שעות.‬ 139 00:09:45,751 --> 00:09:51,761 ‫שתיים. שלוש. ארבע. חמש.‬ ‫שש. שבע. שמונה. תשע.‬ 140 00:09:51,841 --> 00:09:52,681 ‫תשע שעות.‬ 141 00:09:53,551 --> 00:09:56,051 ‫ו"שופ".‬ ‫-בדיוק.‬ 142 00:10:17,199 --> 00:10:19,739 ‫- ארבעים וחמישה דולרים -‬ 143 00:10:31,672 --> 00:10:33,382 ‫לא!‬ 144 00:10:59,033 --> 00:11:05,543 ‫שלום, אני רוצה להזמין ספר לימוד‬ ‫לקורס אנגלית 102, יחידה חמש.‬ 145 00:11:08,876 --> 00:11:09,876 ‫בשביל ספרים?‬ 146 00:11:11,295 --> 00:11:13,545 ‫יש לך עותקים משומשים?‬ 147 00:11:16,759 --> 00:11:19,719 ‫יופי. את מוכנה לשים אחד מהם בצד בשבילי?‬ 148 00:11:19,804 --> 00:11:21,474 ‫אני יכולה לבוא ביום שלישי.‬ 149 00:11:24,100 --> 00:11:24,930 ‫תודה.‬ 150 00:11:27,228 --> 00:11:29,018 ‫- שיחה נכנסת‬ ‫טארה -‬ 151 00:11:29,105 --> 00:11:30,685 ‫היי, טארה.‬ ‫-אוי, יופי.‬ 152 00:11:30,773 --> 00:11:33,233 ‫היי. רק עדכון זריז.‬ 153 00:11:33,317 --> 00:11:35,237 ‫חזרתי ממזכירות בית המשפט.‬ 154 00:11:35,945 --> 00:11:36,855 ‫לא, הכול בסדר.‬ 155 00:11:36,946 --> 00:11:39,566 ‫הם התנגדו להודעת המעבר, כמו שכבר ידענו,‬ 156 00:11:39,657 --> 00:11:43,407 ‫אבל הבקשה לדיון החירום‬ ‫במעמד צד אחד בעניין המשמורת‬ 157 00:11:43,494 --> 00:11:46,964 ‫כבר הוגשה, והפצצתי אותו גם‬ ‫עם צו זמני נגד יצירת קשר,‬ 158 00:11:47,039 --> 00:11:49,209 ‫אז זה אמור להעביר מסר.‬ 159 00:11:49,291 --> 00:11:51,381 ‫אז אסור לו ליצור איתי קשר?‬ ‫-נכון.‬ 160 00:11:51,460 --> 00:11:54,380 ‫השריף אמור להגיש לו את צו ההרחקה‬ 161 00:11:54,463 --> 00:11:56,673 ‫ואת הבקשה לדיון עוד הבוקר.‬ 162 00:11:56,757 --> 00:11:57,587 ‫בסדר.‬ 163 00:11:58,426 --> 00:12:01,006 ‫אז מה יקרה עכשיו?‬ ‫-נחכה.‬ 164 00:12:01,095 --> 00:12:04,175 ‫השארתי לעורך הדין של שון הודעה.‬ ‫בקרוב נדע יותר פרטים.‬ 165 00:12:04,390 --> 00:12:06,100 ‫בסדר. תודה רבה.‬ 166 00:12:06,183 --> 00:12:07,563 ‫כן, אין בעיה. ביי.‬ 167 00:12:08,853 --> 00:12:10,813 ‫ברנדי, נדמה לי שעכשיו תורך, נכון?‬ 168 00:12:13,190 --> 00:12:16,570 ‫אני לא יודעת אם זה היום הכי מאושר בחיי,‬ 169 00:12:16,652 --> 00:12:18,612 ‫אבל על זה חשבתי באותו רגע.‬ 170 00:12:18,696 --> 00:12:19,946 ‫מושלם.‬ 171 00:12:21,657 --> 00:12:25,077 ‫"כשהייתי ילדה, נהגתי לצאת‬ ‫לטיולים עם אבא שלי.‬ 172 00:12:25,744 --> 00:12:28,964 ‫יצאנו ביוני, לפני החום הדביק של סוף הקיץ.‬ 173 00:12:30,791 --> 00:12:35,341 ‫נהגתי לקנות ארטיקים של 'משפחת קדמוני'‬ ‫בטעם תפוז בחנות הנוחות.‬ 174 00:12:36,338 --> 00:12:39,468 ‫כאלה שצריך ללחוץ עליהם בכל הכוח.‬ 175 00:12:39,550 --> 00:12:43,970 ‫צעדנו לאורך החוף,‬ ‫והסתכלנו על קבוצת הכוכבים 'בתולה',‬ 176 00:12:44,054 --> 00:12:47,434 ‫כי יש לי יום הולדת ארבעה ימים לפניו.‬ 177 00:12:48,309 --> 00:12:50,639 ‫אבא שלי נהג להצביע לשמיים ולהגיד לי‬ 178 00:12:50,728 --> 00:12:54,228 ‫שהוא הדובה הגדולה ואני הדובה הקטנה.‬ 179 00:12:55,065 --> 00:13:00,445 ‫הפסקנו ללכת לטיולים שלנו כשאבא שלי חלה.‬ 180 00:13:02,490 --> 00:13:04,830 ‫אבל לא מזמן חזרתי לטייל עם הבן שלי.‬ 181 00:13:06,994 --> 00:13:09,414 ‫קניתי לו ארטיק של משפחת קדמוני בטעם תפוז.‬ 182 00:13:12,625 --> 00:13:14,705 ‫עכשיו הרבה יותר קל ללחוץ עליהם.‬ 183 00:13:16,420 --> 00:13:20,470 ‫הסתכלתי על שמי הלילה, והן היו שם...‬ 184 00:13:21,258 --> 00:13:23,588 ‫כאילו שעבר בדיוק אפס זמן.‬ 185 00:13:24,803 --> 00:13:26,433 ‫הדובה הגדולה והדובה הקטנה."‬ 186 00:13:34,021 --> 00:13:34,941 ‫זהו.‬ 187 00:13:40,819 --> 00:13:43,989 ‫אנחנו רוצות, כמובן,‬ ‫שכל מה שאנחנו אומרות יהיה חיובי,‬ 188 00:13:44,073 --> 00:13:48,833 ‫אבל קיוויתי שנוכל להגיד אילו דימויים‬ 189 00:13:48,911 --> 00:13:53,671 ‫מהסיפור של ברנדי יישארו איתנו.‬ 190 00:13:53,749 --> 00:13:55,879 ‫"החום הדביק של סוף הקיץ".‬ 191 00:13:57,503 --> 00:13:59,463 ‫"עכשיו הרבה יותר קל ללחוץ עליהם."‬ 192 00:14:02,341 --> 00:14:03,971 ‫"כאילו שעבר בדיוק אפס זמן".‬ 193 00:14:05,511 --> 00:14:07,181 ‫"הדובה הגדולה והדובה הקטנה".‬ 194 00:14:08,681 --> 00:14:10,981 ‫עוד מישהי רוצה לחלוק?‬ 195 00:14:20,234 --> 00:14:25,534 ‫- מחייג‬ ‫אמא -‬ 196 00:14:26,323 --> 00:14:28,623 ‫נא להשאיר הודעה לאחר הצליל.‬ 197 00:14:33,372 --> 00:14:36,922 ‫- אלכס‬ ‫אני אצל הרופאה. איפה את? -‬ 198 00:14:38,335 --> 00:14:40,795 ‫- אלכס‬ ‫את מאחרת ב-15 דקות! -‬ 199 00:14:42,214 --> 00:14:43,724 ‫- הלו? -‬ 200 00:14:53,559 --> 00:14:54,389 ‫אמא.‬ 201 00:14:54,476 --> 00:14:55,306 ‫אמא!‬ 202 00:14:55,895 --> 00:14:56,935 ‫היי, מותק.‬ 203 00:14:57,021 --> 00:14:59,321 ‫בלי "מותק". קחי את הדברים שלך.‬ ‫אנחנו הולכות לרופאה.‬ 204 00:14:59,398 --> 00:15:01,898 ‫איזו רופאה?‬ ‫-זאת שהברזת עכשיו מהפגישה איתה.‬ 205 00:15:01,984 --> 00:15:04,404 ‫היא יכולה לפגוש אותך בארבע,‬ ‫אבל צריך לצאת עכשיו.‬ 206 00:15:04,486 --> 00:15:06,446 ‫היום יום חמישי. לא אמרתי שאלך לרופאה.‬ 207 00:15:06,530 --> 00:15:09,070 ‫הדוכן שלנו רק בימי שלישי, חמישי ושבת,‬ 208 00:15:09,158 --> 00:15:10,778 ‫ואני לא אנטוש את מייקה.‬ 209 00:15:10,868 --> 00:15:13,868 ‫היי, מותק, תכיר את הבת שלי.‬ ‫-הכרנו לפני כמה ימים.‬ 210 00:15:14,872 --> 00:15:17,042 ‫אמא. אפשר ללכת, בבקשה?‬ 211 00:15:17,666 --> 00:15:20,916 ‫למה את מכוסה בנצנצים? הלכת לאיזו מסיבה?‬ 212 00:15:21,003 --> 00:15:23,423 ‫ניקיתי חדר משחקים.‬ ‫-את יודעת מה זה נצנצים?‬ 213 00:15:23,505 --> 00:15:26,835 ‫הכינים של כיתת האומנות.‬ ‫-הבטחת לי. קדימה, בואי.‬ 214 00:15:26,926 --> 00:15:29,466 ‫את מפזרת אותם בכל מקום.‬ ‫-את מוכנה להתבגר, בבקשה?‬ 215 00:15:29,553 --> 00:15:31,513 ‫אנחנו צריכות ללכת.‬ ‫-את זאת שמלאה בנצנצים.‬ 216 00:15:31,597 --> 00:15:34,097 ‫את תיכנסי למכונית שלי עכשיו,‬ ‫לעזאזל, ואסיע אותך לרופאה.‬ 217 00:15:34,183 --> 00:15:36,563 ‫את לא הבוסית שלי, בסדר?‬ 218 00:15:36,644 --> 00:15:38,154 ‫זאת היד שלי. אם היא תכאב,‬ 219 00:15:38,228 --> 00:15:41,978 ‫אני אקח שמן סיבידי‬ ‫או שאלך לרופאה או שאכרות אותה.‬ 220 00:15:42,066 --> 00:15:44,066 ‫זה שאת ממהרת כי את עוזבת‬ 221 00:15:44,151 --> 00:15:46,741 ‫לא אומר שגם אני ממהרת. אני מרגישה מצוין.‬ 222 00:15:46,820 --> 00:15:49,530 ‫באמת, תדאגי למישהי אחרת. בבקשה.‬ 223 00:15:49,615 --> 00:15:51,365 ‫מותק.‬ ‫-סליחה, מתוק.‬ 224 00:15:51,450 --> 00:15:54,160 ‫אני עובדת. יש לי עבודה, בסדר?‬ 225 00:15:54,828 --> 00:15:55,788 ‫שלום לך.‬ 226 00:15:57,164 --> 00:16:00,044 ‫וואו, איזה חיוך נחמד. תראה איזה חיוך!‬ 227 00:16:00,125 --> 00:16:00,955 ‫- שיחה נכנסת‬ ‫טארה -‬ 228 00:16:01,043 --> 00:16:02,883 ‫טארה?‬ ‫-התוכנית השתנתה.‬ 229 00:16:02,962 --> 00:16:05,512 ‫את חושבת שתוכלי להיפגש איתי‬ ‫ליד המשרד שלי, ברחוב וויטבי?‬ 230 00:16:05,589 --> 00:16:06,839 ‫הכול בסדר?‬ 231 00:16:08,050 --> 00:16:09,680 ‫דיברתי עם עורך הדין של שון.‬ 232 00:16:09,760 --> 00:16:13,100 ‫הם יבקשו לדחות‬ ‫את הבקשה במעמד צד אחד על הסף,‬ 233 00:16:13,180 --> 00:16:15,140 ‫ויטענו שאין ראיות לאלימות.‬ 234 00:16:15,224 --> 00:16:18,394 ‫ושון לא מוכן לשנות את תוכנית ההורות‬ 235 00:16:18,477 --> 00:16:20,807 ‫או לוותר על זכויות המשמורת שלו.‬ 236 00:16:22,856 --> 00:16:24,566 ‫בסדר.‬ 237 00:16:24,650 --> 00:16:25,780 ‫תודה.‬ 238 00:16:25,859 --> 00:16:28,779 ‫סליחה. אז מה זה אומר?‬ 239 00:16:28,862 --> 00:16:31,662 ‫זה אומר שהוא טוען שאת משקרת בנוגע לאלימות.‬ 240 00:16:31,740 --> 00:16:34,700 ‫אז בעוד 14 יום, יהיה שימוע לבירור העילה‬ 241 00:16:34,785 --> 00:16:38,115 ‫כדי לקבוע אם הטענות שלך תקפות,‬ ‫ואת תנאי המשמורת המתאימים.‬ 242 00:16:38,205 --> 00:16:41,955 ‫זה יהיה מה שנקרא "הפסד או ניצחון".‬ 243 00:16:42,710 --> 00:16:45,710 ‫אם תפסידי, לא תוכלי‬ ‫לקחת את מאדי לשום מקום.‬ 244 00:16:48,215 --> 00:16:49,045 ‫אף פעם?‬ 245 00:16:49,133 --> 00:16:51,513 ‫וושינגטון מקשה מאוד‬ ‫על קורבנות אלימות במשפחה.‬ 246 00:16:51,593 --> 00:16:53,303 ‫במיוחד במקרי התעללות רגשית...‬ 247 00:16:53,387 --> 00:16:56,887 ‫כן, אני יודעת. כבר עברתי את זה,‬ ‫והפסדתי כי לא היו לי חבורות.‬ 248 00:16:56,974 --> 00:16:58,564 ‫הפעם לא תפסידי.‬ 249 00:16:58,642 --> 00:17:00,942 ‫יש לנו 14 יום לבסס את הטענות שלנו.‬ 250 00:17:01,020 --> 00:17:03,730 ‫מישהו בטח ראה אותו מתעלל בך רגשית.‬ 251 00:17:03,814 --> 00:17:06,404 ‫אין לי 14 יום. אני אמורה‬ ‫לנסוע למונטנה ביום שני.‬ 252 00:17:06,483 --> 00:17:09,033 ‫מבחינה חוקית, את לא יכולה‬ ‫לעבור לשום מקום עם מאדי.‬ 253 00:17:09,111 --> 00:17:10,491 ‫רק אחרי הדיון.‬ 254 00:17:14,783 --> 00:17:20,293 ‫אני אאבד את הדיור המשפחתי שלי‬ ‫ואת המקום שלי בקולג'. אני...‬ 255 00:17:20,372 --> 00:17:22,542 ‫כן.‬ ‫-עוד אחד.‬ 256 00:17:23,417 --> 00:17:25,997 ‫אני חייבת לעזוב את המקלט בסוף השבוע.‬ 257 00:17:26,086 --> 00:17:29,626 ‫מה את חושבת שאני צריכה לעשות?‬ ‫אין לי תוכנית גיבוי.‬ 258 00:17:29,715 --> 00:17:31,125 ‫אנחנו נילחם.‬ 259 00:17:31,216 --> 00:17:33,836 ‫אני אדאג שתגיעי לסמסטר הסתיו, בוודאות.‬ 260 00:17:33,927 --> 00:17:37,557 ‫לקחתי הלוואת סטודנטים של 9,000 דולר.‬ ‫תשעת אלפים דולר.‬ 261 00:17:37,639 --> 00:17:40,179 ‫לא יודעת אם את מבינה מה זה מבחינתי,‬ ‫אבל אלה החיים שלי.‬ 262 00:17:40,267 --> 00:17:42,767 ‫אני לא עשירה כמוך וכמו רג'ינה.‬ ‫אני לא יכולה פשוט להחזיר.‬ 263 00:17:42,853 --> 00:17:43,903 ‫זה לא הכול.‬ 264 00:17:43,979 --> 00:17:46,569 ‫שון דורש לבקר את מאדי.‬ 265 00:17:48,150 --> 00:17:51,070 ‫לא. יש לנו צו הרחקה, אז לא.‬ 266 00:17:51,153 --> 00:17:53,073 ‫הצו מתייחס רק אלייך, לא אל מאדי.‬ 267 00:17:53,155 --> 00:17:55,775 ‫בית המשפט אישר ביקור של ארבע שעות.‬ 268 00:17:57,534 --> 00:17:58,664 ‫מתי?‬ 269 00:17:58,744 --> 00:17:59,584 ‫מחר.‬ 270 00:18:00,245 --> 00:18:03,285 ‫בית המשפט ימנה צד שלישי כמשגיח ניטרלי,‬ 271 00:18:03,373 --> 00:18:05,963 ‫אלא אם כן יש לך מישהו‬ ‫שיכול לעזור? סבא או סבתא?‬ 272 00:18:06,043 --> 00:18:08,673 ‫לא אעשה את זה. אני לא יכולה‬ ‫לעשות לה את זה. לא אתן לו אותה.‬ 273 00:18:08,754 --> 00:18:11,924 ‫אם לא תצייתי, תפרי את תוכנית ההורות שלכם,‬ 274 00:18:12,007 --> 00:18:16,347 ‫וזה לא ייראה טוב בדיון בעוד 14 ימים.‬ 275 00:18:16,428 --> 00:18:18,718 ‫אלכס, אני מצטערת שזה קורה, אבל...‬ 276 00:18:20,099 --> 00:18:21,179 ‫זה לא נגמר.‬ 277 00:18:21,266 --> 00:18:22,636 ‫זאת רק מהמורה בדרך.‬ 278 00:19:10,065 --> 00:19:11,225 ‫זאת רק אני.‬ 279 00:19:11,316 --> 00:19:14,026 ‫אלכס. לעזאזל. אלוהים אדירים.‬ 280 00:19:16,738 --> 00:19:18,528 ‫הפחדת לי את הצורה.‬ 281 00:19:18,615 --> 00:19:20,235 ‫מה את עושה פה?‬ 282 00:19:21,285 --> 00:19:23,075 ‫אני צריכה עזרה במשהו.‬ 283 00:19:23,162 --> 00:19:24,412 ‫מה את עושה פה?‬ 284 00:19:24,496 --> 00:19:30,086 ‫שתיתי מרגריטה אחת יותר מדי,‬ ‫אז עצרתי בצד כדי...‬ 285 00:19:31,253 --> 00:19:33,173 ‫להתפכח, בדרך הביתה.‬ 286 00:19:34,089 --> 00:19:36,879 ‫אמא.‬ ‫-אני יודעת שזה לא נראה טוב.‬ 287 00:19:36,967 --> 00:19:37,887 ‫פשוט...‬ 288 00:19:39,011 --> 00:19:43,101 ‫לפעמים רועש בקולקטיב, ואני באה הנה...‬ 289 00:19:43,932 --> 00:19:44,852 ‫לנמנם.‬ 290 00:19:46,101 --> 00:19:48,771 ‫אני יודעת שאת ישנה פה,‬ ‫ושאת כל היום לבד בפארק,‬ 291 00:19:48,854 --> 00:19:50,694 ‫ושאין שום קולקטיב.‬ 292 00:19:56,320 --> 00:19:57,320 ‫טוב...‬ 293 00:20:00,240 --> 00:20:03,040 ‫יכול להיות ש"קולקטיב" היא לא המילה הנכונה.‬ 294 00:20:04,828 --> 00:20:10,328 ‫יש פה קבוצה של אנשים ממש נחמדים.‬ 295 00:20:10,417 --> 00:20:11,457 ‫באמת...‬ 296 00:20:12,085 --> 00:20:15,415 ‫יש לנו את משפחת פלורס, שם בוואן.‬ 297 00:20:15,505 --> 00:20:17,965 ‫בילי ואנה. אני מתה עליהם.‬ 298 00:20:18,050 --> 00:20:21,850 ‫אנחנו דואגים אחד לשני, וזה מין...‬ 299 00:20:21,929 --> 00:20:26,349 ‫לא יודעת, קמפינג גדול או קולנוע דרייב-אין.‬ 300 00:20:26,433 --> 00:20:27,943 ‫חסר לנו רק פופקורן.‬ 301 00:20:29,603 --> 00:20:31,273 ‫למה את לא יכולה לדאוג לעצמך?‬ 302 00:20:32,022 --> 00:20:35,362 ‫מה זאת אומרת? יש לי פה צידנית.‬ 303 00:20:35,442 --> 00:20:37,822 ‫יש לי ויטמינים, מותק.‬ 304 00:20:37,903 --> 00:20:40,203 ‫יש לי שמיכה נוחה מאוד וגראס מעולה.‬ 305 00:20:40,280 --> 00:20:42,070 ‫אני בסדר.‬ ‫-את חסרת בית, אמא.‬ 306 00:20:42,157 --> 00:20:43,697 ‫את גרה במכונית שלך.‬ 307 00:20:43,784 --> 00:20:46,044 ‫את מוכנה להפסיק? בבקשה!‬ ‫-לא.‬ 308 00:20:47,204 --> 00:20:48,624 ‫אני מתה על המכונית שלי!‬ 309 00:20:49,456 --> 00:20:51,376 ‫היא כלבת הקובלט שלי.‬ 310 00:20:51,458 --> 00:20:53,458 ‫אנחנו כמו משפחה.‬ ‫-את חסרת בית, אמא.‬ 311 00:20:53,543 --> 00:20:56,593 ‫את חסרת בית, וגרה במכונית.‬ ‫-את מוכנה להפסיק כבר?‬ 312 00:20:56,672 --> 00:20:58,882 ‫אני תחת כיפת השמיים. אני עצמאית.‬ 313 00:21:01,510 --> 00:21:03,680 ‫וזה לא כל הזמן. זאת אומרת...‬ 314 00:21:04,221 --> 00:21:06,271 ‫לפעמים אני ישנה אצל מייקה.‬ 315 00:21:07,641 --> 00:21:09,311 ‫כשאלנה-מיי לא שם.‬ 316 00:21:09,393 --> 00:21:13,983 ‫מי זאת אלנה-מיי, לעזאזל?‬ ‫-אמרתי לך. אשתו.‬ 317 00:21:14,064 --> 00:21:17,154 ‫אלוהים.‬ ‫-הם נפרדו, אבל היא עדיין גרה שם‬ 318 00:21:17,234 --> 00:21:19,824 ‫כי היא אסון מהלך.‬ ‫-לא.‬ 319 00:21:19,903 --> 00:21:21,823 ‫העיקר, מותק...‬ 320 00:21:23,240 --> 00:21:28,370 ‫את יודעת, אני אוהבת להיות צוענייה.‬ ‫אני אוהבת להיות ניידת. בסדר?‬ 321 00:21:28,453 --> 00:21:29,963 ‫את מכירה אותי, אני נחושה.‬ 322 00:21:30,038 --> 00:21:33,828 ‫אני לא יודעת מה לעשות. אין לי כסף למלונית‬ ‫בשבילך, אני לא יכולה להביא אותך למקלט,‬ 323 00:21:33,917 --> 00:21:35,167 ‫אני לא יודעת מה לעשות, אמא.‬ 324 00:21:35,252 --> 00:21:37,842 ‫אני לא הבעיה שלך, אלכסנדרה.‬ 325 00:21:37,921 --> 00:21:40,261 ‫כן, את כן.‬ ‫-לא, אני לא.‬ 326 00:21:40,340 --> 00:21:42,090 ‫אני אמא שלך.‬ ‫-לא, את לא.‬ 327 00:21:42,175 --> 00:21:43,255 ‫כן, אני כן!‬ 328 00:21:44,219 --> 00:21:45,719 ‫אני כן!‬ 329 00:21:45,804 --> 00:21:48,854 ‫אמרת שאת צריכה ממני עזרה.‬ 330 00:21:48,932 --> 00:21:49,772 ‫אני צריכה.‬ 331 00:21:49,850 --> 00:21:51,890 ‫אז איך אפשר לעזור לך, גברתי?‬ 332 00:21:52,519 --> 00:21:54,939 ‫את יכולה להשגיח בפגישה בין שון למאדי מחר?‬ 333 00:21:55,022 --> 00:21:58,152 ‫הוא מקבל ביקור בהוראת בית המשפט,‬ ‫אבל בנוכחות צד שלישי.‬ 334 00:21:58,233 --> 00:21:59,533 ‫את יכולה?‬ 335 00:21:59,609 --> 00:22:01,279 ‫כן, אני יכולה.‬ 336 00:22:01,987 --> 00:22:05,237 ‫מתי להיות שם?‬ ‫-ב-12:30.‬ 337 00:22:05,324 --> 00:22:06,784 ‫אל תדאגי.‬ 338 00:22:07,409 --> 00:22:09,199 ‫אני אטפל בילדה שלך.‬ 339 00:22:12,998 --> 00:22:15,748 ‫ואת הולכת לרופאה.‬ ‫-על גופתי המתה, לעזאזל.‬ 340 00:22:15,834 --> 00:22:17,754 ‫כן, אמא, את הולכת לרופאה. שום דבר לא בסדר.‬ 341 00:22:17,836 --> 00:22:21,206 ‫הכול דפוק עכשיו, ואת צריכה‬ ‫להיות אישה מבוגרת לדקה ארורה.‬ 342 00:22:21,298 --> 00:22:23,678 ‫היד שלך נראית נורא. את הולכת לרופאה!‬ 343 00:22:26,261 --> 00:22:27,891 ‫אני אקבל סוכרייה?‬ 344 00:22:38,356 --> 00:22:39,936 ‫אלוהים אדירים!‬ 345 00:22:41,443 --> 00:22:43,823 ‫מה זה הריח הזה מהמכונית שלך?‬ 346 00:22:43,904 --> 00:22:46,494 ‫יש לה ריח של קקי שרוף.‬ ‫-הלכת לרופאה.‬ 347 00:22:46,573 --> 00:22:49,283 ‫כן, תראי. והאצבע שלי עדיין עובדת.‬ 348 00:22:49,367 --> 00:22:50,447 ‫היי, דלעונת.‬ 349 00:22:50,535 --> 00:22:53,535 ‫את מוכנה לשחק איתי ועם אבא שלך?‬ 350 00:22:54,247 --> 00:22:55,457 ‫יהיה לנו כיף.‬ 351 00:22:55,540 --> 00:22:58,840 ‫ארזתי חטיף ובגדים להחלפה,‬ ‫והיא כבר אכלה צהריים.‬ 352 00:22:58,919 --> 00:23:01,549 ‫קטן עלינו. היי, דלעונת.‬ 353 00:23:04,049 --> 00:23:05,679 ‫אני יודעת.‬ 354 00:23:05,759 --> 00:23:09,299 ‫אני מניח שאני אחכה פה, כי אני חייב.‬ 355 00:23:09,513 --> 00:23:12,103 ‫טוב, מאדי, את תהיי עם אבא רק ארבע שעות.‬ 356 00:23:12,182 --> 00:23:14,182 ‫תודה ששלחת את המשטרה!‬ 357 00:23:14,267 --> 00:23:15,227 ‫קלאסה!‬ 358 00:23:15,811 --> 00:23:16,651 ‫ואז...‬ 359 00:23:17,521 --> 00:23:21,111 ‫נלך ביחד לקנות גלידה. נשמע טוב?‬ 360 00:23:21,191 --> 00:23:23,321 ‫רוצה גלידה? בסדר.‬ 361 00:23:25,529 --> 00:23:26,739 ‫אני אוהבת אותך מאוד.‬ 362 00:23:27,989 --> 00:23:30,489 ‫תודה, אמא.‬ ‫-כן, יהיה לנו כיף.‬ 363 00:23:34,746 --> 00:23:39,206 ‫הנה מאד-דוג שלנו. עוד מעט תראי את אבא.‬ 364 00:23:39,292 --> 00:23:40,132 ‫היי!‬ 365 00:23:40,210 --> 00:23:42,880 ‫שוני, מאד-דוג שלך פה.‬ 366 00:23:44,756 --> 00:23:45,836 ‫היי, שוני.‬ 367 00:23:46,341 --> 00:23:48,551 ‫היא כבדה.‬ ‫-את כבר גדולה.‬ 368 00:23:48,635 --> 00:23:50,135 ‫היא נהייתה ממש גדולה.‬ 369 00:23:51,596 --> 00:23:55,016 ‫התנדנדנו, והיא מגיעה ממש גבוה!‬ 370 00:23:55,100 --> 00:23:56,020 ‫מאד-דוג!‬ 371 00:24:02,023 --> 00:24:03,323 ‫תודה שבאת.‬ 372 00:24:03,942 --> 00:24:04,782 ‫בטח.‬ 373 00:24:06,236 --> 00:24:10,366 ‫דאגתי לך, נעלמת כאילו בלעה אותך האדמה.‬ 374 00:24:12,117 --> 00:24:13,027 ‫את נראית בסדר.‬ 375 00:24:14,995 --> 00:24:16,195 ‫אני באמת בסדר.‬ 376 00:24:17,205 --> 00:24:20,535 ‫יופי. איפה מאדי?‬ 377 00:24:20,625 --> 00:24:22,745 ‫חשבתי שאולי יצא לי לראות אותה.‬ 378 00:24:24,838 --> 00:24:29,258 ‫היא במקלט לנפגעות אלימות במשפחה‬ ‫שאני גרה בו.‬ 379 00:24:30,468 --> 00:24:32,638 ‫יש פעוטון בשביל הקורבנות, אז...‬ 380 00:24:32,721 --> 00:24:33,931 ‫בסדר.‬ 381 00:24:34,014 --> 00:24:38,024 ‫טוב, כבר... כבר הזמנת משהו?‬ 382 00:24:40,520 --> 00:24:44,520 ‫זאת הפעם השנייה השנה שאני נמצאת‬ ‫במקלט חירום לנשים שעברו התעללות.‬ 383 00:24:48,153 --> 00:24:50,453 ‫זאת הפעם השנייה ששון שלח אותי לשם.‬ 384 00:24:59,289 --> 00:25:01,499 ‫אתה שומע את המילים שיוצאות לי מהפה?‬ 385 00:25:02,125 --> 00:25:03,455 ‫כן, אני שומע.‬ 386 00:25:06,755 --> 00:25:07,585 ‫ו...?‬ 387 00:25:10,967 --> 00:25:13,387 ‫וחבל שלא פנית אליי.‬ 388 00:25:14,304 --> 00:25:17,314 ‫לפני שלקחת את הנכדה שלי למקום כזה.‬ 389 00:25:17,390 --> 00:25:19,180 ‫יש לכן איפה לגור.‬ 390 00:25:21,102 --> 00:25:23,102 ‫את יודעת שהייתי מוכן‬ ‫לעשות הכול כדי לעזור לך.‬ 391 00:25:23,188 --> 00:25:26,188 ‫הייתי נותן לך את החולצה שאני לובש, בסדר?‬ 392 00:25:26,274 --> 00:25:27,984 ‫אבל במקום זה, את מדאיגה אותי.‬ 393 00:25:29,236 --> 00:25:30,606 ‫את מדאיגה את שון.‬ 394 00:25:32,113 --> 00:25:36,123 ‫חיפשתי אתכן בתחנת המעבורת, אלכס.‬ 395 00:25:36,952 --> 00:25:37,792 ‫בסדר.‬ 396 00:25:39,329 --> 00:25:40,829 ‫אולי עכשיו תוכל לעזור לי.‬ 397 00:25:42,040 --> 00:25:44,080 ‫כי אני באמת צריכה את עזרתך, אבא.‬ 398 00:25:45,335 --> 00:25:46,165 ‫בסדר.‬ 399 00:25:48,755 --> 00:25:51,585 ‫ביקשתי לקבל משמורת מלאה על מאדי,‬ 400 00:25:51,675 --> 00:25:53,885 ‫כדי שאוכל לקחת אותה איתי למיסולה.‬ 401 00:25:53,969 --> 00:25:55,929 ‫ושון מתנגד.‬ 402 00:25:56,429 --> 00:25:57,809 ‫כן, אני יודע.‬ 403 00:25:58,765 --> 00:25:59,845 ‫שון סיפר לי.‬ 404 00:26:00,767 --> 00:26:01,597 ‫את יודעת...‬ 405 00:26:02,811 --> 00:26:04,941 ‫שון לא במצב כל כך טוב כרגע.‬ 406 00:26:05,021 --> 00:26:06,821 ‫לא אכפת לי באיזה מצב שון נמצא, אבא.‬ 407 00:26:07,607 --> 00:26:12,067 ‫עורכת הדין שלי רוצה לבסס‬ ‫את הטענה ששון התעלל בי רגשית.‬ 408 00:26:13,822 --> 00:26:18,452 ‫ואני צריכה לספק ראיות,‬ ‫עדויות ראייה של אנשים שראו את זה.‬ 409 00:26:21,329 --> 00:26:22,159 ‫אבא...‬ 410 00:26:23,999 --> 00:26:27,209 ‫אתה מוכן להעיד‬ ‫שראית את שון מתעלל בי רגשית?‬ 411 00:26:28,920 --> 00:26:31,050 ‫מתי הייתי אמור לראות את זה?‬ ‫-בקרוואן.‬ 412 00:26:31,715 --> 00:26:34,545 ‫לא. לא, זה לא מה שראיתי.‬ ‫-ראיתי שראית.‬ 413 00:26:34,634 --> 00:26:37,854 ‫לא, אלכס, זה לא מה שראיתי.‬ ‫-ישבת שם ולא עשית כלום.‬ 414 00:26:37,929 --> 00:26:40,849 ‫אם בכלל ראיתי משהו, זה היה זוג צעיר‬ 415 00:26:40,932 --> 00:26:42,682 ‫שעובר תקופה קשה.‬ 416 00:26:43,852 --> 00:26:46,692 ‫כי שון מתקשה להישאר פיכח כרגע,‬ 417 00:26:46,771 --> 00:26:49,191 ‫ומה שהוא צריך זאת אמפתיה.‬ 418 00:26:49,983 --> 00:26:52,613 ‫את עוזבת אותו בדיוק ברגע הלא נכון.‬ ‫-אני לא יכולה‬ 419 00:26:52,694 --> 00:26:54,574 ‫להיות יותר אחראית על שון, אבא.‬ 420 00:26:56,281 --> 00:26:59,531 ‫אני צריכה לעשות את מה שטוב לי‬ ‫ואת מה שטוב למאדי.‬ 421 00:27:00,618 --> 00:27:01,788 ‫הוא אלכוהוליסט.‬ 422 00:27:02,912 --> 00:27:04,252 ‫בסדר? הוא...‬ 423 00:27:04,748 --> 00:27:08,878 ‫הוא חולה במחלה שהופכת אותו למפלצת.‬ 424 00:27:09,502 --> 00:27:12,052 ‫אבל האלכוהול הוא האויב, לא הוא.‬ 425 00:27:12,130 --> 00:27:14,090 ‫טוב, אז האלכוהול הרביץ לאמא?‬ 426 00:27:19,054 --> 00:27:20,064 ‫בסדר.‬ ‫-אל תלך לי.‬ 427 00:27:20,138 --> 00:27:21,678 ‫אתה צוחק עליי, לעזאזל? לא!‬ 428 00:27:21,765 --> 00:27:25,185 ‫אלכס, מה את רוצה שאגיד?‬ ‫-אני רוצה שתגיד "כן".‬ 429 00:27:25,268 --> 00:27:28,358 ‫אני רוצה שתגיד,‬ ‫"כן, הרבצתי לאמא. אני מצטער."‬ 430 00:27:29,898 --> 00:27:31,318 ‫אני לא זוכר את זה.‬ 431 00:27:35,028 --> 00:27:37,738 ‫לא היית פה בשבילי‬ ‫אפילו פעם אחת בכל החיים שלי.‬ 432 00:27:40,200 --> 00:27:42,160 ‫אני מבקשת ממך שתהיה פה עכשיו.‬ 433 00:27:49,918 --> 00:27:52,708 ‫אני תמיד פה בשבילך. בשבילך ובשביל מאדי.‬ 434 00:27:52,796 --> 00:27:54,416 ‫פשוט...‬ 435 00:27:54,923 --> 00:27:56,223 ‫אז תעשה את זה בשבילי.‬ 436 00:27:57,300 --> 00:27:58,510 ‫תגן עליי.‬ 437 00:28:00,053 --> 00:28:01,473 ‫תעזור לי להגן על מאדי.‬ 438 00:28:05,350 --> 00:28:06,850 ‫תכתוב עדות.‬ 439 00:28:15,151 --> 00:28:16,571 ‫אני לא יכול.‬ 440 00:28:33,294 --> 00:28:35,674 ‫אז כנראה שאין לנו יותר מדי דברים‬ ‫להגיד אחד לשנייה.‬ 441 00:28:39,175 --> 00:28:40,085 ‫את מוכנה...?‬ 442 00:28:47,100 --> 00:28:52,110 ‫"היום הכי מאושר שלי הוא היום‬ ‫שבו הבת שלי נגעה בי בפעם הראשונה.‬ 443 00:28:52,814 --> 00:28:54,944 ‫אני זוכרת אותו כאילו שהוא היה אתמול.‬ 444 00:28:55,608 --> 00:28:57,238 ‫היא היתה בת תשעה שבועות.‬ 445 00:28:57,902 --> 00:28:59,862 ‫היא לא ידעה שאני בגיהינום,‬ 446 00:28:59,946 --> 00:29:02,946 ‫שאבא שלה מטיל עליי אימה יומם ולילה.‬ 447 00:29:04,200 --> 00:29:08,500 ‫מבחינתה, הייתי רק האישה החמימה‬ ‫והנחמדה עם החלב.‬ 448 00:29:09,581 --> 00:29:13,041 ‫אבל באותו בוקר, כשהיא היתה בת תשעה שבועות,‬ 449 00:29:13,543 --> 00:29:17,173 ‫נמנמנו על הרצפה, והתעוררתי‬ 450 00:29:17,255 --> 00:29:19,255 ‫כי מישהו נגע בי.‬ 451 00:29:19,799 --> 00:29:20,969 ‫זאת היתה היא.‬ 452 00:29:22,260 --> 00:29:26,390 ‫יד קטנטנה של תינוקת החזיקה את הזרוע שלי.‬ 453 00:29:26,931 --> 00:29:28,981 ‫היא הסתכלה עליי,‬ 454 00:29:29,726 --> 00:29:33,396 ‫והביעה חיבה בלתי מסוננת כלפיי.‬ 455 00:29:33,938 --> 00:29:36,728 ‫הבעת האמון על פניה...‬ 456 00:29:38,359 --> 00:29:41,949 ‫היא ראתה אותי ואהבה אותי.‬ 457 00:29:44,449 --> 00:29:46,909 ‫זה היה הרגע הכי מאושר בחיי,‬ 458 00:29:47,952 --> 00:29:51,462 ‫שאני יכולתי להיות האישה הזאת עבור מישהו."‬ 459 00:30:10,558 --> 00:30:11,728 ‫תודה, דניס.‬ 460 00:30:13,186 --> 00:30:16,186 ‫אתן רוצות לספר אילו דימויים משכו‬ ‫את תשומת ליבכן?‬ 461 00:30:16,731 --> 00:30:18,111 ‫"חיבה בלתי מסוננת".‬ 462 00:30:18,817 --> 00:30:20,857 ‫"האישה החמימה והנחמדה עם החלב".‬ 463 00:30:23,571 --> 00:30:25,281 ‫"הטיל עליי אימה יומם ולילה".‬ 464 00:30:30,286 --> 00:30:31,786 ‫"ידיים קטנטנות".‬ 465 00:30:35,875 --> 00:30:37,995 ‫עוד מישהי רוצה לחלוק משהו היום?‬ 466 00:30:41,005 --> 00:30:41,835 ‫טרינה.‬ 467 00:30:41,923 --> 00:30:44,973 ‫הסיפור שלי הוא על ערב בנות. זה מוזר?‬ 468 00:30:45,051 --> 00:30:46,301 ‫זה... לא.‬ 469 00:30:47,387 --> 00:30:50,217 ‫לא כתבתי על הילדים שלי כמוכן.‬ 470 00:30:50,306 --> 00:30:53,056 ‫זה היום המאושר שלך.‬ ‫את יכולה לכתוב על מה שאת רוצה.‬ 471 00:30:53,685 --> 00:30:54,515 ‫בסדר.‬ 472 00:30:57,230 --> 00:31:00,610 ‫"ישבתי בבר עם צוות ההריסה הקבוע שלי,‬ 473 00:31:01,901 --> 00:31:04,071 ‫ליב, אמנדה ודווינה.‬ 474 00:31:04,153 --> 00:31:07,413 ‫שתינו הרבה, חגגנו משהו,‬ 475 00:31:07,490 --> 00:31:08,950 ‫אני לא זוכרת מה.‬ 476 00:31:10,201 --> 00:31:14,121 ‫אבל אני מודה שלא כעסתי‬ ‫על איך שנראיתי באותו לילה.‬ 477 00:31:14,998 --> 00:31:19,628 ‫ואז גבר חתיך ביותר התקרב מאחורה. שמו..."‬ 478 00:31:19,711 --> 00:31:21,921 ‫אני ממש מצטערת, אני צריכה לצאת לרגע.‬ 479 00:31:22,005 --> 00:31:23,875 ‫תמשיכי להקריא. תודה רבה.‬ ‫-בסדר.‬ 480 00:31:24,632 --> 00:31:27,142 ‫"שמו היה ניל. הוא היה לבוש יפה..."‬ 481 00:31:27,218 --> 00:31:29,888 ‫הכול בסדר, הכול בסדר.‬ 482 00:31:29,971 --> 00:31:31,931 ‫את בסדר? מה קורה?‬ 483 00:31:32,015 --> 00:31:34,385 ‫היא היתה קצת נסערת, זה הכול.‬ 484 00:31:34,475 --> 00:31:37,725 ‫היתה לה התמוטטות עצבים קטנה, והיא...‬ ‫-את בסדר?‬ 485 00:31:37,812 --> 00:31:39,942 ‫לא הצליחה לחזור לעצמה. נכון, דלעונת?‬ 486 00:31:40,023 --> 00:31:42,283 ‫היא פשוט מאוד רצתה את אמא שלה.‬ 487 00:31:44,235 --> 00:31:48,275 ‫אלכס, שוני הקפיץ אותנו הנה,‬ ‫והוא רוצה לדבר איתך.‬ 488 00:31:53,161 --> 00:31:54,501 ‫אני באמצע שיעור.‬ 489 00:31:54,579 --> 00:31:57,329 ‫מותק, את צריכה ללכת לדבר איתו.‬ 490 00:31:57,415 --> 00:31:59,125 ‫לא הלך כל כך טוב.‬ 491 00:32:04,714 --> 00:32:05,554 ‫מה קרה?‬ 492 00:32:06,925 --> 00:32:10,715 ‫כשאמרתי לה לרדת מהנדנדה,‬ ‫היא חטפה התקף זעם ענק. היא התחילה לצרוח.‬ 493 00:32:12,889 --> 00:32:16,559 ‫היא אף פעם לא רוצה לרדת מהנדנדה, שון.‬ ‫-אני יודע, אבל לא יכולתי להתמודד עם זה.‬ 494 00:32:17,310 --> 00:32:19,940 ‫איבדתי את העשתונות, וצעקתי עליה.‬ 495 00:32:28,947 --> 00:32:30,487 ‫לא שתיתי כבר 24 שעות.‬ 496 00:32:30,573 --> 00:32:33,453 ‫ניסיתי להיות פיכח בשביל מאדי, ו...‬ 497 00:32:37,997 --> 00:32:39,327 ‫אני עצבני.‬ 498 00:32:40,416 --> 00:32:42,086 ‫העור שלי מגרד, לעזאזל.‬ 499 00:32:43,419 --> 00:32:44,589 ‫השמש מכאיבה לי.‬ 500 00:32:45,088 --> 00:32:46,548 ‫אני פשוט על הקצה.‬ 501 00:32:49,717 --> 00:32:53,637 ‫דחפתי את מאדי על הנדנדה,‬ ‫והיא כל הזמן אמרה, "יותר גבוה, אבא."‬ 502 00:32:56,015 --> 00:32:57,225 ‫וזה היה נחמד.‬ 503 00:32:58,768 --> 00:32:59,978 ‫היא צחקקה.‬ 504 00:33:01,896 --> 00:33:04,516 ‫אבל אפילו אז תכננתי את המשקה הבא שלי.‬ 505 00:33:04,607 --> 00:33:08,187 ‫ניסיתי למצוא... הקלה.‬ 506 00:33:08,903 --> 00:33:12,623 ‫ואז היא חטפה את התקף הזעם,‬ ‫וידעתי שאם פולה לא היתה שם,‬ 507 00:33:12,699 --> 00:33:15,199 ‫הייתי מוצא משהו לשתות וגורר את מאדי איתי.‬ 508 00:33:18,913 --> 00:33:20,583 ‫בדיוק כמו האמא המזדיינת שלי.‬ 509 00:33:26,254 --> 00:33:28,094 ‫אני לא רוצה לעשות את זה למאדי.‬ 510 00:33:32,760 --> 00:33:34,970 ‫אני נותן לך משמורת מלאה.‬ 511 00:33:37,223 --> 00:33:38,983 ‫התקשרתי עכשיו לעורך הדין שלי.‬ 512 00:33:46,607 --> 00:33:48,567 ‫סליחה שאני כזה חתיכת חרא.‬ 513 00:33:51,696 --> 00:33:53,486 ‫אתה עושה את הדבר הנכון בשבילה.‬ 514 00:33:56,576 --> 00:34:00,246 ‫את יכולה לבוא לקחת את הדברים שלה‬ ‫מתי שאת רוצה. אני אארוז אותם.‬ 515 00:34:04,042 --> 00:34:04,962 ‫תודה.‬ 516 00:34:18,222 --> 00:34:20,482 ‫אני הוזה בגלל הגמילה, או שאת נוצצת?‬ 517 00:34:24,729 --> 00:34:25,689 ‫אני נוצצת.‬ 518 00:34:42,955 --> 00:34:45,995 ‫- טארה‬ ‫עורך הדין שלו התקשר! תתקשרי אליי! -‬ 519 00:34:46,626 --> 00:34:49,296 ‫- טארה‬ ‫מונטנה! איזה כיף! -‬ 520 00:34:49,962 --> 00:34:52,222 ‫נחמד. תודה שחלקת איתנו.‬ 521 00:34:57,762 --> 00:34:59,312 ‫זה היה כזה אדיר.‬ 522 00:34:59,388 --> 00:35:02,178 ‫"זין על חוק מרפי." אהבתי את המשפט הזה.‬ 523 00:35:03,518 --> 00:35:06,688 ‫"הרבצתי לו כמו מתאגרפת."‬ ‫זה משך את תשומת ליבי.‬ 524 00:35:06,771 --> 00:35:08,361 ‫"מנורת הלילה הסדוקה".‬ 525 00:35:09,357 --> 00:35:10,977 ‫"שחורים, לא כחולים".‬ 526 00:35:11,067 --> 00:35:12,897 ‫אני אהבתי את כל הסיפור.‬ 527 00:35:12,985 --> 00:35:15,395 ‫את כותבת מצוין, אידית.‬ 528 00:35:15,488 --> 00:35:17,028 ‫אסתר.‬ ‫-אוי. כן.‬ 529 00:35:17,115 --> 00:35:19,445 ‫טוב, עכשיו תורי, נכון?‬ 530 00:35:19,534 --> 00:35:21,374 ‫היי, אמא, לא כתבת כלום.‬ 531 00:35:21,452 --> 00:35:22,952 ‫אני יכולה לספר בעל פה.‬ 532 00:35:23,037 --> 00:35:25,707 ‫אני מספרת סיפורים פשוט מצוינת.‬ 533 00:35:25,790 --> 00:35:26,710 ‫אמא.‬ 534 00:35:29,961 --> 00:35:31,631 ‫טוב, בסדר.‬ 535 00:35:33,714 --> 00:35:36,514 ‫את יכולה לחכות לנו בחוץ? כמעט סיימתי.‬ ‫-בסדר.‬ 536 00:35:36,592 --> 00:35:39,142 ‫להתראות, גבירותיי.‬ ‫-ביי.‬ 537 00:35:39,220 --> 00:35:42,180 ‫שלום!‬ ‫-את מוזמנת לחזור מתי שאת רוצה, פולה.‬ 538 00:35:42,265 --> 00:35:43,845 ‫תודה רבה.‬ 539 00:35:46,477 --> 00:35:47,307 ‫כן.‬ 540 00:35:49,480 --> 00:35:50,730 ‫וואו, בנאדם.‬ 541 00:35:51,274 --> 00:35:53,154 ‫לחיי הבריחה מהעיירה.‬ 542 00:35:55,945 --> 00:35:58,065 ‫החבר שלי שוני נראה זוועה.‬ 543 00:36:00,825 --> 00:36:02,865 ‫גם אבא שלך רעד הרבה.‬ 544 00:36:06,831 --> 00:36:09,081 ‫את רוצה לספר לי על היום הכי מאושר שלך?‬ 545 00:36:10,960 --> 00:36:11,790 ‫מה?‬ 546 00:36:12,753 --> 00:36:14,303 ‫מה שעשינו בפגישה הקבוצתית.‬ 547 00:36:14,922 --> 00:36:17,802 ‫את זוכרת יום שבו היית ממש מאושרת?‬ 548 00:36:21,971 --> 00:36:25,771 ‫הבוקר הראשון שלנו באלסקה, בלי מתחרים.‬ 549 00:36:27,226 --> 00:36:29,436 ‫הגענו לאנקורג' באמצע הלילה,‬ 550 00:36:29,520 --> 00:36:33,570 ‫ואת קפאת כי שכחתי את המעיל שלך.‬ 551 00:36:35,109 --> 00:36:37,739 ‫עזבנו את אבא שלך בפאניקה רצינית.‬ 552 00:36:40,740 --> 00:36:44,120 ‫היתה לי בשבילנו בקתה קטנה,‬ ‫ולא היו בה רהיטים.‬ 553 00:36:44,869 --> 00:36:45,909 ‫אז...‬ 554 00:36:47,079 --> 00:36:50,329 ‫פשוט שפכתי את כל הבגדים שלנו מהמזוודה‬ 555 00:36:50,416 --> 00:36:53,376 ‫לאמצע הרצפה, והכנתי לנו מיטה.‬ 556 00:36:54,212 --> 00:36:56,672 ‫וישנו שם, מכורבלות.‬ 557 00:36:59,342 --> 00:37:02,762 ‫למחרת, בזמן שעוד ישנת,‬ 558 00:37:02,845 --> 00:37:04,715 ‫יצאתי בשקט החוצה,‬ 559 00:37:04,805 --> 00:37:07,015 ‫ופשוט קפצתי לתוך השלג.‬ 560 00:37:08,226 --> 00:37:09,386 ‫ושכבתי שם,‬ 561 00:37:10,269 --> 00:37:11,979 ‫ועשיתי מלאך בשלג.‬ 562 00:37:13,231 --> 00:37:16,281 ‫כי לא היה שם אף אחד שיגיד לי שאני משוגעת,‬ 563 00:37:17,360 --> 00:37:19,200 ‫או שיתפוצץ עליי פתאום.‬ 564 00:37:19,946 --> 00:37:21,656 ‫הייתי שם לבד...‬ 565 00:37:23,199 --> 00:37:24,779 ‫עם השמש והשלג.‬ 566 00:37:29,664 --> 00:37:33,004 ‫בכל אופן, תוך פחות משנה חזרנו הנה,‬ 567 00:37:33,084 --> 00:37:35,424 ‫ואני נשארתי בלי גרוש.‬ 568 00:37:35,503 --> 00:37:38,173 ‫כל הנסיעה היתה מטומטמת.‬ 569 00:37:39,173 --> 00:37:40,173 ‫לא נכון.‬ 570 00:37:40,258 --> 00:37:41,548 ‫היא לא היתה מטומטמת.‬ 571 00:37:42,260 --> 00:37:45,010 ‫הצלחת להרחיק אותי מאבא, ולא חזרת אליו.‬ 572 00:38:03,864 --> 00:38:04,744 ‫אז...‬ 573 00:38:09,453 --> 00:38:12,163 ‫אז אני עדיין מוזמנת למונטנה?‬ 574 00:38:13,249 --> 00:38:14,289 ‫את רוצה לבוא?‬ 575 00:38:15,918 --> 00:38:16,788 ‫כן.‬ 576 00:38:19,714 --> 00:38:21,514 ‫ועוד איך. למה לא?‬ 577 00:38:22,133 --> 00:38:25,973 ‫אני יכולה לעבוד בציור ציורי קיר,‬ 578 00:38:26,595 --> 00:38:28,505 ‫ואני אמצא לי גבר מההרים.‬ 579 00:38:30,433 --> 00:38:32,023 ‫חוץ מזה, מאדי צריכה אותי,‬ 580 00:38:32,101 --> 00:38:33,851 ‫את יודעת? היא אומנית כמוני.‬ 581 00:38:33,936 --> 00:38:35,976 ‫את יכולה להיות מוכנה ביום שני?‬ 582 00:38:37,690 --> 00:38:38,940 ‫אני מוכנה.‬ 583 00:38:39,025 --> 00:38:40,525 ‫כבר ארזתי, מותק.‬ 584 00:38:40,609 --> 00:38:43,399 ‫זה מה שנחמד בלגור במכונית, הכול ארוז.‬ 585 00:38:43,487 --> 00:38:45,737 ‫אני לא בטוחה שהיא תגיע למונטנה.‬ 586 00:38:45,823 --> 00:38:48,083 ‫יכול להיות שאצטרך למכור אותה לפירוק...‬ 587 00:38:49,952 --> 00:38:52,332 ‫אבל אני יכולה לתפוס טרמפ איתך, כן?‬ 588 00:38:53,331 --> 00:38:54,251 ‫כן.‬ 589 00:38:54,332 --> 00:38:55,832 ‫כן?‬ ‫-כן.‬ 590 00:38:55,916 --> 00:38:57,496 ‫באמת?‬ ‫-כמובן.‬ 591 00:38:57,585 --> 00:38:59,455 ‫אלוהים אדירים! כן?‬ 592 00:39:00,504 --> 00:39:01,464 ‫מאדי!‬ 593 00:39:01,547 --> 00:39:03,217 ‫מאדי, ילדונת, נחשי מה?‬ 594 00:39:03,299 --> 00:39:05,299 ‫אנחנו נוסעות לטיול!‬ 595 00:39:05,801 --> 00:39:08,221 ‫את רוצה לנסוע לטיול עם סבתא?‬ 596 00:39:08,804 --> 00:39:10,564 ‫אנחנו ניסע לטיול!‬ 597 00:39:10,639 --> 00:39:14,309 ‫אלוהים, אנחנו ניסע לטיול!‬ 598 00:40:25,172 --> 00:40:26,632 ‫זהו?‬ ‫-זהו.‬ 599 00:40:38,894 --> 00:40:41,024 ‫אתה יכול לבקר אותה כמה שתרצה.‬ 600 00:40:43,023 --> 00:40:44,903 ‫כן, אני הולך להתנקות.‬ 601 00:40:48,863 --> 00:40:51,123 ‫ואז אבוא לבקר כל הזמן.‬ 602 00:41:00,666 --> 00:41:02,416 ‫אני ממש אתגעגע אליה.‬ 603 00:41:25,441 --> 00:41:26,651 ‫בהצלחה, אלסקה.‬ 604 00:42:01,227 --> 00:42:04,097 ‫נשמור את השחורים. והשחורים.‬ ‫-כן...‬ 605 00:42:04,188 --> 00:42:06,648 ‫כן, והשחורים נחמדים.‬ 606 00:42:07,316 --> 00:42:08,276 ‫בואי, מאדי.‬ 607 00:42:35,469 --> 00:42:36,299 ‫מפה.‬ 608 00:43:15,926 --> 00:43:17,046 ‫בסדר, מתוקה.‬ 609 00:43:18,929 --> 00:43:20,059 ‫אני כבר חוזרת.‬ 610 00:43:28,939 --> 00:43:31,069 ‫לא ידעתי שאת באה לבקר. תיכנסי.‬ 611 00:43:31,150 --> 00:43:32,900 ‫אני לא יכולה, מאדי במכונית.‬ 612 00:43:34,028 --> 00:43:35,898 ‫רציתי רק להגיד שלום.‬ 613 00:43:36,488 --> 00:43:38,698 ‫והתכוונתי גם לתת לך את זה.‬ 614 00:43:38,782 --> 00:43:43,162 ‫אני לא בטוחה אם גנבתי אותו‬ ‫או מה קרה, אבל הוא היה אצלי, אז...‬ 615 00:43:44,246 --> 00:43:46,916 ‫ראיתי שלבשת אותו. בחג ההודיה, נכון?‬ 616 00:43:46,999 --> 00:43:48,129 ‫אני ממש מצטערת.‬ 617 00:43:48,208 --> 00:43:50,838 ‫לא, אי אפשר להאשים מישהי‬ ‫בזה שהיא לבשה קשמיר.‬ 618 00:43:53,339 --> 00:43:55,759 ‫אז התחנה הבאה היא מונטנה?‬ ‫-אני...‬ 619 00:43:56,800 --> 00:44:00,430 ‫נוסעת לאסוף את אמא שלי מפורט וינסלו,‬ ‫ומשם נעלה על הכביש המהיר.‬ 620 00:44:02,514 --> 00:44:05,984 ‫תודה שהיית חברה כל כך טובה.‬ ‫-גם את.‬ 621 00:44:09,480 --> 00:44:13,190 ‫תשמרי את הסוודר.‬ ‫-לא, לא, יום אחד אני אקנה כזה בעצמי.‬ 622 00:44:13,734 --> 00:44:15,574 ‫הוא עלה 1,400 דולר.‬ 623 00:44:16,612 --> 00:44:17,532 ‫אני אשמור אותו.‬ 624 00:44:59,947 --> 00:45:00,857 ‫אמא?‬ 625 00:45:02,408 --> 00:45:03,988 ‫היי. היי, היי!‬ 626 00:45:07,871 --> 00:45:10,331 ‫אוי, מותק, את בטח מתרגשת מאוד.‬ 627 00:45:11,166 --> 00:45:14,956 ‫אמרת שאת מתכוונת למכור את המכונית לפירוק.‬ ‫-התכוונתי. זאת אומרת...‬ 628 00:45:15,045 --> 00:45:17,205 ‫אני מתכוונת. אבל מותק, מתוקה,‬ 629 00:45:17,297 --> 00:45:21,087 ‫יש לי חדשות פשוט מדהימות.‬ 630 00:45:23,971 --> 00:45:24,931 ‫מה?‬ 631 00:45:25,013 --> 00:45:28,023 ‫מייקה זרק את אלנה-מיי.‬ 632 00:45:28,100 --> 00:45:30,810 ‫הוא זרק את הכלבה הפראית הזאת לרחוב בשבילי.‬ 633 00:45:30,894 --> 00:45:34,234 ‫וישנתי בלילה במיטה שלו, בזרועותיו.‬ 634 00:45:34,314 --> 00:45:37,034 ‫ואני אומרת לך, מותק, יש סקס ויש...‬ 635 00:45:37,109 --> 00:45:39,739 ‫אלוהים, זה היה ברמה אחרת לגמרי.‬ 636 00:45:39,820 --> 00:45:41,410 ‫אפילו יחסית אליי.‬ 637 00:45:43,866 --> 00:45:45,276 ‫את לא באה איתנו?‬ 638 00:45:45,909 --> 00:45:48,659 ‫את יודעת, מתוקה, פשוט לא עכשיו.‬ 639 00:45:48,745 --> 00:45:51,495 ‫אני לא יכולה לעזוב את מייקה עכשיו,‬ 640 00:45:51,582 --> 00:45:54,082 ‫זאת אומרת, מה שקורה בינינו,‬ ‫את יודעת, מותק,‬ 641 00:45:54,168 --> 00:45:56,248 ‫זה פשוט כל כך עוצמתי ו...‬ 642 00:45:57,296 --> 00:45:58,166 ‫זה פשוט...‬ 643 00:46:00,048 --> 00:46:01,718 ‫אני לא יכולה לחכות לך, אמא.‬ 644 00:46:01,800 --> 00:46:04,430 ‫לא, את לא תחכי לי. ברור שלא תחכי לי.‬ 645 00:46:04,511 --> 00:46:05,721 ‫זה הרגע שלך.‬ 646 00:46:05,804 --> 00:46:10,354 ‫תיסעי, מתוקה, ותקשיבי, תני לי את הכתובת,‬ 647 00:46:10,434 --> 00:46:13,064 ‫ואני אבוא ישר אחרייך.‬ 648 00:46:13,145 --> 00:46:15,855 ‫אני פשוט אבוא בעקבותייך, בסדר?‬ 649 00:46:16,273 --> 00:46:19,153 ‫אני לא רוצה להשאיר אותך פה.‬ ‫-אני יודעת.‬ 650 00:46:19,234 --> 00:46:21,114 ‫מוזר איך שדברים מסתדרים, לא?‬ 651 00:46:21,195 --> 00:46:24,195 ‫ברגע שאמרתי למייקה שאני עוזבת,‬ 652 00:46:24,281 --> 00:46:26,531 ‫הוא הבין שיש לו רגשות כלפיי.‬ 653 00:46:26,617 --> 00:46:28,577 ‫מותק, זה היה, "בום!"‬ 654 00:46:28,827 --> 00:46:31,497 ‫והוא סיפר עליי לאלנה-מיי והכול.‬ 655 00:46:33,123 --> 00:46:34,003 ‫רק...‬ 656 00:46:34,833 --> 00:46:36,133 ‫תשמחי בשמחתי.‬ 657 00:46:40,506 --> 00:46:41,666 ‫אני אסע בלעדייך.‬ 658 00:46:41,757 --> 00:46:44,217 ‫כן, את תיסעי. בטח שתיסעי.‬ 659 00:46:46,929 --> 00:46:49,849 ‫מתוקה, זאת ההרפתקה שלך, לא שלי.‬ 660 00:46:54,895 --> 00:46:56,185 ‫את תהיי בסדר?‬ 661 00:46:58,440 --> 00:47:01,150 ‫בואי, את יודעת שאת אוהבת אותי.‬ ‫-אני באמת אוהבת אותך.‬ 662 00:47:01,235 --> 00:47:04,815 ‫בסדר. אני יודעת. תני לי חיבוק טוב.‬ ‫-בסדר.‬ 663 00:47:05,906 --> 00:47:07,316 ‫אלוהים.‬ 664 00:47:07,407 --> 00:47:08,737 ‫אוי, מתוקה.‬ 665 00:47:08,825 --> 00:47:11,115 ‫אני אוהבת אותך, אמא.‬ ‫-אני יודעת, מותק.‬ 666 00:47:40,148 --> 00:47:42,568 ‫- מיסולה‬ ‫911.2 ק"מ -‬ 667 00:48:10,053 --> 00:48:13,103 ‫אתן רוצות לנקוש באצבעות לכבוד כולן?‬ 668 00:48:21,398 --> 00:48:24,278 ‫רציתי רק להודות לכן מאוד‬ ‫שעשיתן את זה איתי.‬ 669 00:48:25,027 --> 00:48:26,237 ‫זה כבוד אמיתי.‬ 670 00:48:27,779 --> 00:48:29,029 ‫תודה.‬ 671 00:48:29,114 --> 00:48:30,624 ‫תודה לך, אלכס.‬ 672 00:48:30,699 --> 00:48:33,409 ‫רגע, לא שמענו על היום הכי מאושר שלך.‬ 673 00:48:39,666 --> 00:48:42,286 ‫"היום הכי מאושר שלי עוד לא קרה.‬ 674 00:48:43,629 --> 00:48:45,299 ‫אבל הוא עומד לקרות.‬ 675 00:48:47,841 --> 00:48:52,141 ‫ביום הזה, אני איכנס למכונית שלי,‬ 676 00:48:52,220 --> 00:48:54,390 ‫שמריחה כמו קופסת טונה ישנה,‬ 677 00:48:55,349 --> 00:48:58,059 ‫שתהיה עמוסה בכל הרכוש שלי‬ 678 00:48:58,143 --> 00:49:00,313 ‫ובבת המדהימה שלי.‬ 679 00:49:00,979 --> 00:49:03,819 ‫ואני הולכת לנסוע מפה כאילו אין מחר.‬ 680 00:49:05,067 --> 00:49:11,027 ‫אני אנהג תשע שעות, 911 קילומטרים,‬ 681 00:49:12,199 --> 00:49:13,829 ‫למיסולה שבמונטנה,‬ 682 00:49:15,202 --> 00:49:18,502 ‫שם, בארבע השנים הבאות,‬ 683 00:49:19,289 --> 00:49:21,039 ‫אני אלמד להיות סופרת.‬ 684 00:49:22,751 --> 00:49:26,511 ‫אני מקווה שיהיו הרבה ימים מאושרים‬ ‫במהלך התקופה הזאת.‬ 685 00:49:28,173 --> 00:49:30,763 ‫ואני יודעת שיהיו כמה ימים קשים.‬ 686 00:49:33,637 --> 00:49:37,927 ‫רוב האנשים היו מהמרים שאם חד הורית‬ ‫לא תצליח לממן לעצמה לימודים בקולג'.‬ 687 00:49:40,185 --> 00:49:43,105 ‫אבל הם לא יודעים מה נדרש כדי להגיע הנה.‬ 688 00:49:43,438 --> 00:49:44,648 ‫- הר סנטינל -‬ 689 00:49:45,357 --> 00:49:48,397 ‫לנקות 338 אסלות...‬ 690 00:49:50,987 --> 00:49:53,737 ‫שבעה סוגים של סיוע ממשלתי...‬ 691 00:49:55,075 --> 00:49:57,035 ‫תשעה מעברי דירה...‬ 692 00:49:58,995 --> 00:50:01,325 ‫לילה אחד על הרצפה של תחנת המעבורת...‬ 693 00:50:02,708 --> 00:50:06,838 ‫וכל השנה השלישית בחייה של הבת שלי.‬ 694 00:50:09,005 --> 00:50:11,925 ‫אבל כשנגיע למיסולה,‬ 695 00:50:12,551 --> 00:50:15,511 ‫אני אקח את מאדי במעלה הר סנטינל,‬ 696 00:50:16,054 --> 00:50:19,524 ‫שמשקיף על העיירה,‬ ‫ואראה לה את הבית החדש שלנו.‬ 697 00:50:23,478 --> 00:50:26,978 ‫סיפרתי לה על האות אם הענקית‬ ‫שניצבת בפסגת ההר.‬ 698 00:50:27,065 --> 00:50:27,895 ‫- אם -‬ 699 00:50:33,989 --> 00:50:37,739 ‫שהשביל שמגיע אליה ארוך ומתפתל מצד לצד.‬ 700 00:50:41,204 --> 00:50:42,914 ‫שההליכה תהיה קשה.‬ 701 00:50:45,041 --> 00:50:46,881 ‫אבל אנחנו נגיע לפסגה.‬ 702 00:50:49,254 --> 00:50:50,594 ‫וכשנגיע,‬ 703 00:50:52,799 --> 00:50:55,929 ‫אני אספר לה שהאם היא קיצור של 'מאדי'.‬ 704 00:50:59,097 --> 00:51:01,767 ‫שכל העולם החדש הזה נועד לה."‬ 705 00:51:33,298 --> 00:51:36,638 ‫- אם את.ה או מישהי.ו שאת.ה מכיר.ה‬ ‫סובל.ת מאלימות במשפחה -‬ 706 00:51:36,718 --> 00:51:40,218 ‫- וזקוק.ה לעזרה, בקר.י בכתובת‬ ‫www.wannatalkaboutit.com/il -‬ 707 00:52:25,767 --> 00:52:28,267 ‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬