1 00:00:06,723 --> 00:00:08,963 ‫- סדרה של NETFLIX -‬ 2 00:00:09,603 --> 00:00:13,643 ‫- חרדים -‬ 3 00:00:15,923 --> 00:00:19,163 ‫איך מתווכת יכולה לשדוד בנק במהלך בית פתוח?‬ 4 00:00:19,243 --> 00:00:23,883 ‫זה החלק החכם. יש לה אליבי מושלם.‬ 5 00:00:23,963 --> 00:00:27,083 ‫הגעתם למריה במשרד התיווך לאגט.‬ 6 00:00:27,163 --> 00:00:29,843 ‫תודה שהתקשרתם. לצערי אינני יכולה…‬ 7 00:00:29,923 --> 00:00:34,683 ‫רגע אחד.‬ ‫אנחנו יודעים ששמונה אנשים יצאו מהדירה.‬ 8 00:00:34,763 --> 00:00:36,923 ‫ואז היא נשארה ריקה. לא היה שם אף אחד.‬ 9 00:00:37,003 --> 00:00:40,443 ‫אז השודד בטח היה אחד משמונת האנשים.‬ 10 00:00:40,523 --> 00:00:43,003 ‫היא רצה לדירה כשהיא חובשת כובע גרב.‬ 11 00:00:43,083 --> 00:00:45,603 ‫בני הערובה שוחררו. היא הסירה את כובע הגרב‬ 12 00:00:45,683 --> 00:00:48,523 ‫ועזבה איתם מבלי שאף אחד ישים לב.‬ 13 00:00:48,603 --> 00:00:51,083 ‫זה כל כך פשוט.‬ 14 00:00:51,163 --> 00:00:53,643 ‫היא זאת שיש לה מניע חזק.‬ 15 00:00:53,723 --> 00:00:57,283 ‫זאת עובדה. עכשיו היא לא עונה,‬ ‫למרות שהתקשרתי אלף פעם.‬ 16 00:00:57,963 --> 00:01:00,963 ‫אתה עובר מחשוד אחד לשני,‬ ‫תמיד כל כך בטוח בעצמך.‬ 17 00:01:01,043 --> 00:01:03,443 ‫היא היחידה שנשארה. זו בטח היא.‬ 18 00:01:03,963 --> 00:01:07,963 ‫אני לא מבין…‬ ‫-אסטל גוסטבסון.‬ 19 00:01:09,803 --> 00:01:11,403 ‫ביקשת ממני להגיע היום.‬ 20 00:01:11,483 --> 00:01:14,683 ‫אכפת לך לחכות בחוץ? אנחנו כבר מסיימים כאן.‬ 21 00:01:14,763 --> 00:01:16,883 ‫כן, אני לא ממהרת.‬ 22 00:01:21,243 --> 00:01:23,923 ‫חשבת על זה לעומק?‬ ‫-כן, בהחלט.‬ 23 00:01:24,003 --> 00:01:28,323 ‫אני באמת חושב שיכול להיות שזו היא.‬ ‫-טוב, אז למה הגברת כאן?‬ 24 00:01:29,523 --> 00:01:33,723 ‫יש ראיות לכך שהיא עזרה למתווכת.‬ 25 00:01:35,683 --> 00:01:37,083 ‫אילו ראיות?‬ 26 00:01:46,083 --> 00:01:49,523 ‫אסטל גוסטבסון.‬ ‫-אני באה.‬ 27 00:01:54,603 --> 00:01:57,723 ‫אני מצטער שנאלצת לחכות. ‬ ‫הרבה דברים קורים כרגע.‬ 28 00:01:57,803 --> 00:02:00,523 ‫לא נורא.‬ ‫-בבקשה, שבי.‬ 29 00:02:00,603 --> 00:02:02,603 ‫אעשה כמיטב יכולתי כדי לענות על שאלותיך,‬ 30 00:02:02,683 --> 00:02:05,603 ‫אבל הזיכרון שלי אינו מה שהיה פעם.‬ 31 00:02:05,683 --> 00:02:10,043 ‫אבל את זוכרת שהלכת לבית פתוח ‬ ‫בתור קונה פוטנציאלית לדירה שלך?‬ 32 00:02:59,003 --> 00:03:01,163 ‫מישהו רעב?‬ 33 00:03:01,243 --> 00:03:04,643 ‫יש אוכל במקפיא. כלומר, אמור להיות.‬ 34 00:03:04,723 --> 00:03:06,203 ‫תמיד יש.‬ 35 00:03:06,283 --> 00:03:10,803 ‫אני בסדר, תודה.‬ ‫-תגידי לי ואני אטפל בזה.‬ 36 00:03:16,323 --> 00:03:19,763 ‫את לא יכולה לעשן כאן.‬ ‫-למה לא?‬ 37 00:03:20,403 --> 00:03:21,683 ‫בגלל…‬ 38 00:03:22,723 --> 00:03:27,683 ‫גם בגלל זה, אבל זה בית פתוח.‬ ‫-זה לא בית פתוח רגיל.‬ 39 00:03:29,323 --> 00:03:34,723 ‫תראי, יש מאפרה. אנשים בטח עישנו כאן פעם.‬ 40 00:03:34,803 --> 00:03:40,083 ‫ותראי, העשן עולה לכיוון התקרה.‬ 41 00:03:40,923 --> 00:03:42,963 ‫זה מקום מושלם לעשן בו.‬ 42 00:03:46,363 --> 00:03:52,203 ‫בטח לא קל לך להיות תקועה כאן, ‬ ‫בזמן שבעלך מחנה את המכונית.‬ 43 00:03:52,803 --> 00:03:56,283 ‫אני מאמינה שקנוט כבר החנה את המכונית.‬ 44 00:03:56,363 --> 00:04:00,763 ‫כמה זמן אתם נשואים?‬ ‫-אלוהים אדירים. כבר נצח.‬ 45 00:04:02,803 --> 00:04:05,603 ‫אני חושב שרו בוגדת בי.‬ ‫-באמת?‬ 46 00:04:06,123 --> 00:04:07,323 ‫נמאס לה ממני.‬ 47 00:04:07,403 --> 00:04:10,923 ‫לכן היא לא רוצה לקנות את הדירה הזאת. ‬ ‫היא לא רואה עתיד.‬ 48 00:04:11,003 --> 00:04:13,323 ‫היא מאוהבת במישהי אחרת.‬ ‫-לא.‬ 49 00:04:13,403 --> 00:04:16,323 ‫לא ייתכן שהיא תעשה דבר כזה.‬ ‫-זה מזעזע בעינייך?‬ 50 00:04:16,403 --> 00:04:19,163 ‫לא עושים דבר כזה למישהו שאוהבים.‬ 51 00:04:19,683 --> 00:04:24,043 ‫מה תגידו אם אספר לכן שהיה לי פעם רומן?‬ 52 00:04:26,563 --> 00:04:28,363 ‫את בגדת?‬ 53 00:04:29,923 --> 00:04:32,203 ‫כולם עושים טעויות.‬ 54 00:04:33,643 --> 00:04:34,723 ‫זה היה שכן.‬ 55 00:04:35,323 --> 00:04:37,883 ‫הוא קרא הרבה, כמוני.‬ 56 00:04:37,963 --> 00:04:39,803 ‫קנוט לא קרא אף פעם,‬ 57 00:04:39,883 --> 00:04:43,283 ‫אבל השכן, קלאס-יורן,‬ 58 00:04:43,363 --> 00:04:47,843 ‫תמיד נשא אתו ספר כשראיתי אותו במעלית.‬ 59 00:04:48,883 --> 00:04:52,923 ‫יום אחד הוא אמר, "סיימתי את הספר הזה.‬ 60 00:04:53,003 --> 00:04:54,963 ‫אני חושב שכדאי שתקראי אותו".‬ 61 00:04:55,563 --> 00:04:57,283 ‫ואז את…‬ 62 00:04:59,203 --> 00:05:02,643 ‫כן?‬ ‫-השאלתי לו ספר.‬ 63 00:05:02,723 --> 00:05:06,123 ‫הוא השאיל לי ספר ואני השאלתי לו ספר.‬ 64 00:05:06,203 --> 00:05:07,683 ‫וככה זה הלך.‬ 65 00:05:08,683 --> 00:05:13,283 ‫אבל יום אחד, כשפתחתי את הספר ששאלתי ממנו,‬ 66 00:05:13,923 --> 00:05:17,323 ‫משהו נפל על הרצפה.‬ 67 00:05:17,883 --> 00:05:19,643 ‫טוב.‬ ‫-מה זה היה?‬ 68 00:05:19,723 --> 00:05:22,043 ‫זה היה המפתח לדירה שלו.‬ 69 00:05:24,563 --> 00:05:26,923 ‫טוב. ואז את…‬ 70 00:05:27,563 --> 00:05:28,403 ‫לא.‬ 71 00:05:30,563 --> 00:05:33,323 ‫לא, הלכתי לדירה שלי.‬ 72 00:05:33,403 --> 00:05:37,643 ‫השתעשעתי במחשבה להשתמש במפתח.‬ 73 00:05:37,723 --> 00:05:43,043 ‫אלפי פעמים שמתי את המפתח במנעול שלו,‬ 74 00:05:43,123 --> 00:05:45,083 ‫בדמיוני.‬ 75 00:05:46,043 --> 00:05:47,923 ‫אבל, רגע.‬ ‫-אלוהים.‬ 76 00:05:48,483 --> 00:05:52,283 ‫אז מעולם לא עשית את זה?‬ ‫-לא יכולתי לעשות את זה לקנוט.‬ 77 00:05:52,363 --> 00:05:53,843 ‫חתיכת זונה זולה.‬ 78 00:05:57,643 --> 00:06:00,923 ‫כשקנוט מת, לפני שש שנים,‬ 79 00:06:03,843 --> 00:06:07,283 ‫קלאס-יורן מת כעבור כמה שבועות.‬ 80 00:06:10,603 --> 00:06:13,563 ‫מאז החיים שלי ריקים מאוד.‬ 81 00:06:16,923 --> 00:06:19,123 ‫אז קנוט לא מחנה את המכונית?‬ 82 00:06:20,283 --> 00:06:23,523 ‫כפי שאמרתי, ‬ ‫נראה לי שהוא כבר החנה את המכונית.‬ 83 00:06:25,043 --> 00:06:29,323 ‫אבל כשמדברים על הדברים האלה,‬ ‫אני אוהבת לשתות כוס יין.‬ 84 00:06:30,003 --> 00:06:33,723 ‫אתן רואות, יש פה יין. קופסה שלמה.‬ 85 00:06:36,643 --> 00:06:37,683 ‫מה?‬ 86 00:06:39,123 --> 00:06:41,123 ‫את גרה פה?‬ ‫-לא.‬ 87 00:06:41,203 --> 00:06:43,603 ‫לכן את יודעת שיש יין.‬ 88 00:06:43,683 --> 00:06:46,723 ‫לכן את יודעת שיש אוכל במקפיא‬ 89 00:06:46,803 --> 00:06:49,363 ‫ולכן את כל כך שמחה לעשן בפנים.‬ 90 00:06:49,443 --> 00:06:51,363 ‫פתחת את השירותים עם מפתח.‬ 91 00:06:52,123 --> 00:06:54,123 ‫בסדר. נכון.‬ 92 00:06:54,963 --> 00:06:59,003 ‫אתן צודקות. אני גרה כאן.‬ 93 00:07:05,323 --> 00:07:08,363 ‫מה זה היה? יש לך חיות מחמד?‬ 94 00:07:08,443 --> 00:07:09,643 ‫לא.‬ 95 00:07:12,523 --> 00:07:13,523 ‫אלוהים.‬ 96 00:07:14,923 --> 00:07:16,563 ‫אני אגש ישר לעניין.‬ 97 00:07:16,643 --> 00:07:19,883 ‫ביטלת בתים פתוחים ‬ ‫שלוש פעמים בחצי השנה האחרונה.‬ 98 00:07:20,403 --> 00:07:24,163 ‫למה?‬ ‫-אני מניחה ש…‬ 99 00:07:24,683 --> 00:07:27,883 ‫שיניתי את דעתי ברגע האחרון.‬ 100 00:07:27,963 --> 00:07:31,883 ‫לא קל למכור דירה שחיית בה זמן רב כל כך.‬ 101 00:07:34,963 --> 00:07:41,963 ‫אבל נכון שהיה לך מאוד לא נעים בגלל זה ‬ ‫ממריה אורדסון?‬ 102 00:07:42,043 --> 00:07:46,243 ‫המתווכת?‬ ‫-אני חושב שאת יודעת למה אני מתכוון.‬ 103 00:07:46,323 --> 00:07:49,923 ‫אני גם יודע שהיא עומדת באופן אישי ‬ ‫לקראת פשיטת רגל.‬ 104 00:07:51,163 --> 00:07:54,923 ‫אה.‬ ‫-את יכולה להפסיק להעמיד פנים עכשיו.‬ 105 00:07:55,563 --> 00:08:00,243 ‫האם לא מדובר בכך שהיה לך כל כך לא נעים,‬ ‫שרצית לעזור לה‬ 106 00:08:00,323 --> 00:08:02,963 ‫בכך שסיפקת לה אליבי ביום של השוד?‬ 107 00:08:03,043 --> 00:08:07,523 ‫לא, זה לא נכון. למה שאעשה דבר כזה?‬ 108 00:08:11,883 --> 00:08:17,123 ‫זה כלי הנשק מהשוד. את מזהה אותו?‬ 109 00:08:17,803 --> 00:08:18,643 ‫לא.‬ 110 00:08:20,923 --> 00:08:24,763 ‫אז איך זה שיש עליו את טביעות האצבע שלך?‬ 111 00:08:26,083 --> 00:08:27,203 ‫אין לי מושג.‬ 112 00:08:29,603 --> 00:08:34,763 ‫אסטל, האם זה נכון שאת נתת לה את הנשק?‬ 113 00:08:34,843 --> 00:08:36,643 ‫לא.‬ ‫-זה האקדח של בעלך?‬ 114 00:08:36,723 --> 00:08:40,363 ‫השאלת לה אותו כדי שתשתמש בו בשוד?‬ 115 00:08:40,443 --> 00:08:42,843 ‫אכפת לך לענות על השאלה שלי?‬ 116 00:08:42,923 --> 00:08:44,843 ‫יק?‬ ‫-לא עכשיו, אני קצת…‬ 117 00:08:44,923 --> 00:08:46,323 ‫זה בנוגע לחשודה.‬ 118 00:08:47,643 --> 00:08:48,883 ‫סליחה?‬ 119 00:08:51,403 --> 00:08:52,243 ‫רק רגע.‬ 120 00:08:55,803 --> 00:08:59,283 ‫מריה אורדסון נמצאת על האוטובוס ‬ ‫שמגיע בעוד שלוש דקות.‬ 121 00:08:59,963 --> 00:09:00,923 ‫איפה?‬ 122 00:09:01,003 --> 00:09:02,483 ‫בתחנת האוטובוס.‬ 123 00:09:05,323 --> 00:09:07,923 ‫בבקשה תישארי כאן, אסטל.‬ ‫-תדאגי שהיא תישאר שם.‬ 124 00:09:09,123 --> 00:09:12,723 ‫מריה אורדסון תגיע בעוד שלוש דקות‬ ‫באוטובוס משטוקהולם.‬ 125 00:09:12,803 --> 00:09:15,043 ‫זה יכול להיות הסיכוי היחיד לתפוס אותה.‬ 126 00:09:18,003 --> 00:09:19,203 ‫יק! חכה!‬ 127 00:09:31,443 --> 00:09:32,723 ‫מריה אורדסון?‬ 128 00:09:34,043 --> 00:09:35,763 ‫מישהו ראה את מריה אורדסון?‬ 129 00:09:35,843 --> 00:09:39,763 ‫אישה עם שיער בלונדיני כהה קצר יחסית.‬ 130 00:09:40,243 --> 00:09:41,483 ‫מריה אורדסון!‬ 131 00:09:42,363 --> 00:09:43,963 ‫תודה.‬ ‫-תודה.‬ 132 00:09:46,043 --> 00:09:50,243 ‫יק, תירגע.‬ ‫-תבדוק את הצד השני של האוטובוס.‬ 133 00:09:50,323 --> 00:09:53,163 ‫מה?‬ ‫-צא החוצה ותבדוק. אולי היא כאן.‬ 134 00:09:53,723 --> 00:09:55,483 ‫בצד השני!‬ 135 00:10:03,963 --> 00:10:05,563 ‫היי.‬ ‫-שלום.‬ 136 00:10:13,963 --> 00:10:15,243 ‫מריה אורדסון?‬ ‫-יק!‬ 137 00:10:15,923 --> 00:10:18,043 ‫חכה. אנחנו צריכים לדבר על זה.‬ 138 00:10:18,123 --> 00:10:20,123 ‫עזוב אותי!‬ ‫-יש משהו שאני חייב…‬ 139 00:10:20,203 --> 00:10:22,363 ‫את מריה אורדסון, המתווכת?‬ 140 00:10:22,443 --> 00:10:23,283 ‫כן.‬ 141 00:10:23,363 --> 00:10:25,163 ‫למה את לא עונה?‬ ‫-סליחה?‬ 142 00:10:28,803 --> 00:10:34,403 ‫מריה, את חשודה כרגע‬ ‫ולא ענית לאף שיחת טלפון.‬ 143 00:10:35,603 --> 00:10:37,643 ‫הייתי בסדנת שתיקה.‬ 144 00:10:39,963 --> 00:10:41,323 ‫סדנת שתיקה?‬ 145 00:10:42,763 --> 00:10:45,163 ‫זה נפלא. לא מדברים במשך שבוע.‬ 146 00:10:45,803 --> 00:10:47,923 ‫טוב.‬ ‫-זה משחרר את המחשבות שלך.‬ 147 00:10:50,163 --> 00:10:52,363 ‫אז, מריה, ‬ 148 00:10:52,443 --> 00:10:57,043 ‫אף אחד מבני הערובה האחרים‬ ‫לא סיפר לנו דבר עלייך.‬ 149 00:10:57,123 --> 00:10:59,403 ‫כאילו שלא היית שם.‬ 150 00:11:01,043 --> 00:11:02,523 ‫הבנתי. כן, הייתי שם.‬ 151 00:11:04,843 --> 00:11:08,163 ‫תראו, משהו זז.‬ ‫-זה חתול?‬ 152 00:11:08,243 --> 00:11:10,443 ‫שמעתי שיעול.‬ ‫-גם אני, אבל…‬ 153 00:11:11,323 --> 00:11:13,843 ‫חתול?‬ ‫-כן, אסטל עישנה ו…‬ 154 00:11:13,923 --> 00:11:16,043 ‫אני לא יודעת.‬ ‫-מה קורה?‬ 155 00:11:16,123 --> 00:11:18,323 ‫אז יש חתול שאלרגי לעשן?‬ 156 00:11:18,403 --> 00:11:21,603 ‫איזה יצור נכנס לארון.‬ 157 00:11:21,683 --> 00:11:24,563 ‫בדקתם?‬ ‫-לא, זה עלול להיות מסוכן.‬ 158 00:11:24,643 --> 00:11:26,723 ‫חכה רגע, רוגר. מה אתה עושה?‬ 159 00:11:26,803 --> 00:11:30,603 ‫רוגר!‬ ‫-זה עלול להיות כל דבר.‬ 160 00:11:30,683 --> 00:11:33,683 ‫בוא הנה, חתלתול. אני אתן לך אוכל.‬ 161 00:11:36,243 --> 00:11:38,203 ‫לא, רוגר!‬ ‫-מה קורה?‬ 162 00:11:40,963 --> 00:11:44,123 ‫רוגר!‬ ‫-סליחה.‬ 163 00:11:44,203 --> 00:11:47,883 ‫שלום. נחמד לראות שהגיעו כל כך הרבה אנשים.‬ 164 00:11:48,683 --> 00:11:52,443 ‫יצא לכם להסתובב בדירה?‬ 165 00:11:56,443 --> 00:11:57,283 ‫בארון?‬ 166 00:11:57,363 --> 00:12:00,683 ‫אני לא ממש טובה במכירות.‬ 167 00:12:00,763 --> 00:12:05,723 ‫אני לא ממש טובה בעבודה הזאת,‬ ‫אז לפעמים אני חייבת לברוח‬ 168 00:12:05,803 --> 00:12:07,203 ‫ולעודד את עצמי מבחינה מנטלית.‬ 169 00:12:07,283 --> 00:12:10,203 ‫איך זה קשור ל…?‬ ‫-הם התחילו לצרוח.‬ 170 00:12:10,283 --> 00:12:15,963 ‫נבהלתי והתחבאתי. טיפסתי לשם והתחבאתי.‬ 171 00:12:18,003 --> 00:12:20,123 ‫בסדר.‬ ‫-אני לא כל כך טובה בלהתחבא.‬ 172 00:12:20,203 --> 00:12:23,923 ‫בחרתי להתחבא שם.‬ ‫אולי זה לא היה מקום מחבוא נהדר.‬ 173 00:12:25,043 --> 00:12:26,163 ‫בסדר.‬ 174 00:12:26,243 --> 00:12:30,603 ‫מריה, בדקתי את מצבך הכלכלי.‬ 175 00:12:30,683 --> 00:12:34,083 ‫גם של העסק שלך וגם שלך באופן אישי.‬ 176 00:12:34,163 --> 00:12:38,163 ‫האמת היא שהמצב לא נראה מזהיר.‬ 177 00:12:38,763 --> 00:12:42,803 ‫משרד התיווך שלך לא מכר כלום‬ ‫כבר שישה חודשים.‬ 178 00:12:44,763 --> 00:12:48,403 ‫בסדר. העסקים לא משהו כרגע.‬ 179 00:12:48,483 --> 00:12:51,443 ‫מספרים זה לא הצד החזק שלי.‬ 180 00:12:53,043 --> 00:12:54,643 ‫אני לא טובה עם כספים.‬ 181 00:12:54,723 --> 00:12:58,803 ‫קשה לעמוד בתקציב. אני לא ממש טובה בזה.‬ 182 00:12:58,883 --> 00:13:02,803 ‫הייתי אומר שאלה מניעים ברורים לשדוד בנק.‬ 183 00:13:02,883 --> 00:13:06,323 ‫זה היה הרעיון שלך או של אסטל ‬ ‫לשדוד את הבנק?‬ 184 00:13:06,883 --> 00:13:07,803 ‫מה זאת אומרת?‬ 185 00:13:07,883 --> 00:13:10,723 ‫כשהשוד נכשל, נתקלת בי,‬ 186 00:13:10,803 --> 00:13:13,923 ‫ברחת לדירה ולקחת את כולם כבני ערובה.‬ 187 00:13:14,003 --> 00:13:15,243 ‫נכון?‬ 188 00:13:16,243 --> 00:13:17,483 ‫מה? לא.‬ 189 00:13:17,563 --> 00:13:18,723 ‫הלו?‬ 190 00:13:20,443 --> 00:13:23,803 ‫להציע לאסטל גוסטבסון משהו לאכול?‬ 191 00:13:25,563 --> 00:13:27,243 ‫יים יוהנסון מדבר.‬ 192 00:13:28,563 --> 00:13:29,763 ‫סליחה?‬ 193 00:13:31,963 --> 00:13:32,883 ‫אני מבין.‬ 194 00:13:38,443 --> 00:13:39,523 ‫איפה?‬ 195 00:13:39,603 --> 00:13:42,643 ‫אני בחיים לא אוכל לשדוד בנק.‬ 196 00:13:42,723 --> 00:13:46,403 ‫בבקשה תסבירי לי איפה היה השודד‬ ‫כשנכנסתי לדירה.‬ 197 00:13:46,483 --> 00:13:49,243 ‫היא הייתה ריקה.‬ ‫-עדיין בדירה.‬ 198 00:13:49,323 --> 00:13:51,123 ‫תשובה לא נכונה.‬ 199 00:13:51,203 --> 00:13:53,963 ‫יק.‬ ‫-לא עכשיו, בבקשה.‬ 200 00:13:54,843 --> 00:13:55,963 ‫זאת ייל.‬ 201 00:14:00,803 --> 00:14:03,763 ‫היא במצב קשה. קשה מאוד. קדימה.‬ 202 00:14:16,163 --> 00:14:21,043 ‫מה היא לקחה?‬ ‫-אני לא יודע. הם אמרו מנת יתר.‬ 203 00:14:25,323 --> 00:14:27,603 ‫יים מדבר.‬ ‫-היי,‬ 204 00:14:27,683 --> 00:14:30,323 ‫המתווכת והזקנה עדיין כאן.‬ 205 00:14:30,403 --> 00:14:36,083 ‫תשחררי אותן ‬ ‫ותחזירי לאסטל גוסטבסון את המפתחות.‬ 206 00:14:36,163 --> 00:14:39,483 ‫אנחנו לא צריכים אותם יותר.‬ ‫-לא, אבא.‬ 207 00:14:39,563 --> 00:14:42,963 ‫אני אדאג לזה מיד. תבקש מייק לנסוע בזהירות.‬ 208 00:14:43,043 --> 00:14:45,403 ‫הכבישים בשטוקהולם מכוסים קרח.‬ ‫-בסדר. ביי.‬ 209 00:14:47,923 --> 00:14:51,003 ‫אני לא רוצה לשמוע עוד מילה ‬ ‫בקשר לתיאוריות מוזרות.‬ 210 00:14:51,083 --> 00:14:53,763 ‫אף מילה.‬ ‫-אז מי לעזאזל השודד?‬ 211 00:14:54,683 --> 00:14:56,603 ‫בכל מקרה זה לא אחד מהם.‬ 212 00:14:58,123 --> 00:15:00,443 ‫אתה לא סומך עליי יותר, אבא?‬ 213 00:15:04,803 --> 00:15:06,443 ‫יופי. לקחת את התיק?‬ 214 00:15:08,683 --> 00:15:11,443 ‫את יכולה ללכת.‬ ‫-תודה.‬ 215 00:15:15,763 --> 00:15:17,523 ‫ביי.‬ ‫-ביי.‬ 216 00:15:22,923 --> 00:15:24,163 ‫מה אמרת להם?‬ 217 00:15:24,923 --> 00:15:27,483 ‫לא הרבה. אני לא ממש טובה בראיונות.‬ 218 00:15:27,563 --> 00:15:31,963 ‫העיקר שנגיד להם את אותו הדבר.‬ 219 00:15:32,523 --> 00:15:36,603 ‫אני לא יודעת. הזיכרון שלי לא טוב במיוחד.‬ 220 00:15:36,683 --> 00:15:39,643 ‫אני חושבת שאת צריכה לעבוד‬ ‫על ההערכה העצמית שלך.‬ 221 00:15:40,723 --> 00:15:42,483 ‫את חושבת?‬ ‫-כן, בהחלט.‬ 222 00:15:43,123 --> 00:15:47,243 ‫כן.‬ ‫-את בסדר, בדיוק כמו שאת.‬ 223 00:16:32,963 --> 00:16:35,603 ‫תירגע.‬ ‫-תיזהרי על האף שלי.‬ 224 00:16:35,683 --> 00:16:37,443 ‫אני מנסה לעזור לך.‬ 225 00:16:38,163 --> 00:16:41,683 ‫רוגר, תן לי לראות.‬ ‫-מה קורה?‬ 226 00:16:46,843 --> 00:16:48,003 ‫מה לעזאזל?‬ 227 00:16:51,763 --> 00:16:52,683 ‫מה לעזאזל?‬ 228 00:16:54,723 --> 00:16:58,763 ‫עכשיו שראינו את הפנים שלך, ‬ ‫את חייבת להרוג אותנו.‬ 229 00:16:58,843 --> 00:16:59,843 ‫לא.‬ ‫-כן, את כן.‬ 230 00:16:59,923 --> 00:17:03,043 ‫אם לא תהרגי אותנו, את גמורה.‬ ‫-תירגע!‬ 231 00:17:03,923 --> 00:17:04,923 ‫להירגע.‬ 232 00:17:05,003 --> 00:17:08,043 ‫להירגע? חתיכת מנוולת!‬ 233 00:17:10,523 --> 00:17:13,643 ‫תעזרו לי. תחזיקו אותה.‬ 234 00:17:13,723 --> 00:17:18,083 ‫יכולת להרוג את אשתי, לעזאזל.‬ ‫יכולת להרוג אותה.‬ 235 00:17:18,803 --> 00:17:21,763 ‫נפלט לי כדור בטעות. נבהלתי בעצמי.‬ 236 00:17:26,043 --> 00:17:26,963 ‫סליחה.‬ 237 00:17:28,363 --> 00:17:31,803 ‫אני מבטיחה שלא אפגע באף אחד.‬ 238 00:17:31,883 --> 00:17:35,563 ‫רק רציתי את הבנות שלי.‬ 239 00:17:46,123 --> 00:17:48,763 ‫תשכבי.‬ ‫-אני חייבת לצאת מכאן.‬ 240 00:17:50,923 --> 00:17:52,203 ‫אני חייבת לצאת מכאן!‬ 241 00:17:55,203 --> 00:17:56,963 ‫תשכבו!‬ 242 00:17:58,563 --> 00:18:00,483 ‫אני לא יודעת מה לעשות.‬ 243 00:18:01,723 --> 00:18:05,643 ‫רק רציתי שהכול יהיה בסדר. סליחה.‬ 244 00:18:05,723 --> 00:18:09,923 ‫תעזבי אותה.‬ ‫-הבנות שלי הן הכול בשבילי.‬ 245 00:18:18,203 --> 00:18:20,003 ‫תעזבי אותה.‬ 246 00:18:24,643 --> 00:18:27,443 ‫אנחנו רוצים לשמוע את ההסבר שלך.‬ 247 00:18:56,363 --> 00:18:57,683 ‫אבא.‬ 248 00:19:02,083 --> 00:19:03,243 ‫אל תדברי.‬ 249 00:19:05,283 --> 00:19:07,643 ‫אני יודע שאת מצטערת. אל תדברי.‬ 250 00:19:10,443 --> 00:19:11,843 ‫יהיה בסדר.‬ 251 00:19:13,003 --> 00:19:14,443 ‫את תחזרי הביתה בקרוב.‬ 252 00:19:16,043 --> 00:19:18,163 ‫אני מבטיח שהכול יהיה בסדר.‬ 253 00:19:20,363 --> 00:19:21,643 ‫אנחנו אוהבים אותך.‬ 254 00:19:52,683 --> 00:19:56,123 ‫אז מה שלומה?‬ ‫-לא משהו.‬ 255 00:19:57,763 --> 00:20:02,243 ‫נצטרך לחכות ולראות.‬ ‫-בטח. בוא נזוז.‬ 256 00:20:04,443 --> 00:20:06,123 ‫אתה לא מתכוון להגיד לה שלום?‬ 257 00:20:09,963 --> 00:20:14,603 ‫אני מתחיל מוקדם מחר ויש לנו עוד דרך ארוכה,‬ ‫אז אנחנו צריכים לזוז עכשיו.‬ 258 00:20:18,483 --> 00:20:19,323 ‫בסדר.‬ 259 00:20:34,323 --> 00:20:36,603 ‫נבהלתי וברחתי לכאן.‬ 260 00:20:40,123 --> 00:20:43,323 ‫הייתי צריכה להרים ידיים כבר בבנק,‬ 261 00:20:44,163 --> 00:20:47,963 ‫אבל הייתי זקוקה לכסף, ‬ ‫אחרת הייתי מאבדת את המשמורת.‬ 262 00:20:51,443 --> 00:20:53,923 ‫הבנות הן הדבר היחיד שחשוב לי.‬ 263 00:20:54,443 --> 00:20:56,043 ‫מה נעשה עכשיו?‬ 264 00:20:59,443 --> 00:21:01,203 ‫תודה ששיתפת אותנו.‬ 265 00:21:03,243 --> 00:21:05,363 ‫זה לא משנה את מה שעשיתי.‬ 266 00:21:06,203 --> 00:21:09,323 ‫איך תוכלו לסלוח לי על זה? זה חולני.‬ 267 00:21:10,563 --> 00:21:12,723 ‫אף אחד לא מושלם, יקירתי.‬ 268 00:21:13,883 --> 00:21:17,483 ‫אנחנו צריכים לדבר על זה כמו שצריך.‬ 269 00:21:17,563 --> 00:21:22,043 ‫אני צריכה אוכל.‬ ‫-איך את יכולה לחשוב על אוכל, רו?‬ 270 00:21:22,123 --> 00:21:25,363 ‫אנחנו כאן כבר שעות. גם אני צריך אוכל.‬ 271 00:21:26,043 --> 00:21:28,123 ‫טוב, אבל מאיפה נשיג אוכל?‬ 272 00:21:28,203 --> 00:21:30,323 ‫זה קצת מסובך.‬ 273 00:21:30,403 --> 00:21:35,443 ‫במצב של בני ערובה,‬ ‫המשטרה צריכה להסכים לכל דרישה. זה ידוע.‬ 274 00:21:36,043 --> 00:21:37,043 ‫מי רוצה פיצה?‬ 275 00:21:41,123 --> 00:21:42,723 ‫כן, בבקשה.‬ ‫-כן.‬ 276 00:21:53,923 --> 00:21:57,763 ‫ליב מדברת.‬ ‫-היי, זאת אסטל.‬ 277 00:21:57,843 --> 00:22:01,483 ‫היי, אסטל.‬ ‫-חזרתי לדירה.‬ 278 00:22:01,563 --> 00:22:05,323 ‫את מוזמנת לעבור לגור מחר,‬ ‫אם את עדיין רוצה.‬ 279 00:22:05,403 --> 00:22:09,363 ‫אני לא בטוחה. אני לא חושבת שזה יעבוד.‬ 280 00:22:13,883 --> 00:22:17,363 ‫יק, בבקשה תזדרז. אני מותש.‬ 281 00:22:17,443 --> 00:22:18,883 ‫אני רק אבדוק משהו.‬ 282 00:22:20,083 --> 00:22:21,843 ‫זה לא יכול לחכות לבוקר?‬ 283 00:22:21,923 --> 00:22:25,083 ‫אני בודק משהו ממצלמת האבטחה של הבנק.‬ 284 00:22:25,163 --> 00:22:26,283 ‫אני אעשה את זה מהר.‬ 285 00:22:40,923 --> 00:22:44,963 ‫אני רוצה לבדוק אם למתווכת ‬ ‫יש מבנה גוף דומה לשודד.‬ 286 00:22:45,563 --> 00:22:46,563 ‫יק…‬ 287 00:22:47,963 --> 00:22:51,803 ‫איפה הדיסק הקשיח עם הסרט ממצלמת האבטחה?‬ 288 00:22:52,643 --> 00:22:56,043 ‫בבקשה תפסיק לחפור בזה.‬ ‫-לקחת את זה?‬ 289 00:22:58,003 --> 00:22:59,523 ‫מחקתי אותו.‬ 290 00:23:01,923 --> 00:23:03,123 ‫מה לעזאזל?‬ 291 00:23:05,163 --> 00:23:06,443 ‫מחקתי אותו.‬ 292 00:23:07,243 --> 00:23:10,803 ‫אתה מגן על השודד.‬ ‫-הייתי חייב.‬ 293 00:23:13,283 --> 00:23:17,443 ‫רגע. אז אתה יודע מי השודד?‬ 294 00:23:20,203 --> 00:23:21,203 ‫כן.‬ 295 00:24:25,083 --> 00:24:27,643 ‫תרגום כתוביות: תמר פימה‬