1
00:00:06,723 --> 00:00:09,043
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:10,163 --> 00:00:15,683
‫שרה, אמרת שיצאת מהבנק‬
‫כמה דקות לפני שהשודד הגיע.‬

3
00:00:15,763 --> 00:00:17,923
‫נכון?‬
‫-כן.‬

4
00:00:18,003 --> 00:00:21,843
‫יצאתי מהדלת האחורית.‬
‫-למה עשית את זה?‬

5
00:00:22,523 --> 00:00:25,003
‫אני יוצאת משם לפעמים, ‬
‫כשאני הולכת לכיוון הזה.‬

6
00:00:25,083 --> 00:00:30,203
‫אז את והשודד יצאתם מאותו הבנק ‬
‫ונכנסתם לאותה הדירה?‬

7
00:00:30,283 --> 00:00:34,163
‫בהפרש של כמה דקות.‬
‫-כן. למה?‬

8
00:00:34,243 --> 00:00:36,243
‫זה צירוף מקרים מוזר.‬

9
00:00:39,203 --> 00:00:41,323
‫למה אי אפשר פשוט לרשום עוד?‬

10
00:00:41,403 --> 00:00:43,843
‫שרה, כדורי שינה לא עוזרים.‬

11
00:00:43,923 --> 00:00:46,483
‫הדרך היחידה להיפטר מהחרדה שלך‬

12
00:00:46,563 --> 00:00:51,083
‫היא ללכת לטיפול או להפסיק עם העבודה שלך,‬

13
00:00:51,163 --> 00:00:54,123
‫אם שם את מקבלת התקפי חרדה.‬

14
00:00:54,203 --> 00:00:56,483
‫אצטרך לראות רופא אחר.‬

15
00:00:56,563 --> 00:00:57,963
‫תודה. ביי.‬

16
00:00:58,043 --> 00:00:59,403
‫תשני את אורח החיים שלך…‬

17
00:01:01,243 --> 00:01:03,203
‫- ירנגטן 1, בית פתוח, 30 בדצמבר -‬

18
00:01:03,283 --> 00:01:04,323
‫אלוהים!‬

19
00:01:14,083 --> 00:01:15,523
‫- גדל ברחוב ירנגטן 1 -‬

20
00:01:15,603 --> 00:01:17,203
‫ירנגטן 1.‬

21
00:01:22,243 --> 00:01:23,963
‫לא!‬

22
00:01:38,363 --> 00:01:42,443
‫- חרדים -‬

23
00:01:44,763 --> 00:01:45,723
‫שלום.‬

24
00:01:48,243 --> 00:01:49,643
‫את לבד?‬

25
00:01:50,443 --> 00:01:51,683
‫כן, נכון.‬

26
00:01:52,763 --> 00:01:55,763
‫זו דירה גדולה לאדם אחד.‬

27
00:02:33,683 --> 00:02:36,683
‫היי, את המתווכת?‬

28
00:02:37,563 --> 00:02:41,803
‫אני נראית כמו מתווכת?‬
‫-צריך לשים כיסויי נעליים בבית פתוח.‬

29
00:02:55,043 --> 00:02:57,003
‫אני חייבת לצאת.‬
‫-זה היה סיור מהיר.‬

30
00:02:57,083 --> 00:02:58,363
‫אני חייבת לצאת.‬

31
00:03:04,403 --> 00:03:07,243
‫הכרת את בני הערובה האחרים?‬

32
00:03:07,323 --> 00:03:11,043
‫מה? לא, ברור שלא.‬
‫וכבר עניתי על השאלה הזאת.‬

33
00:03:11,123 --> 00:03:14,363
‫למה הגעת לבית הפתוח?‬

34
00:03:15,163 --> 00:03:19,043
‫זו השאלה החדשה והחכמה שלך?‬
‫-בבקשה, תעני על השאלה.‬

35
00:03:19,123 --> 00:03:21,803
‫כן, בשביל מה הולכים לבית פתוח?‬

36
00:03:21,883 --> 00:03:26,083
‫אני לא יודע. אני שאלתי את השאלה.‬
‫-אתה לא יודע? להסתכל על בתים.‬

37
00:03:26,163 --> 00:03:28,323
‫בתור קונה פוטנציאלי.‬
‫-את יודעת מה?‬

38
00:03:28,403 --> 00:03:31,963
‫יש לי תחושה שאת לא מספרת לי את כל האמת.‬

39
00:03:32,043 --> 00:03:34,043
‫זה מרגיש כאילו את מגנה על השודד.‬

40
00:03:35,803 --> 00:03:39,603
‫אפילו לא הצלחת לתת תיאור ראוי של השודד.‬

41
00:03:41,003 --> 00:03:42,763
‫עניתי על כל שאלה.‬

42
00:03:42,843 --> 00:03:46,563
‫הוא לבש שחור והיה לו כובע גרב.‬
‫-כבר אמרת את זה.‬

43
00:03:46,643 --> 00:03:50,283
‫מה עוד אוכל לומר?‬
‫-מבנה הגוף שלו. בטח יש לך מושג.‬

44
00:03:53,003 --> 00:03:55,963
‫זה המשרד הראשי. אני ממש חייבת לענות.‬

45
00:03:56,043 --> 00:03:59,643
‫טוב. אני חושב שסיימנו.‬
‫-הקול. היה מבטא?‬

46
00:03:59,723 --> 00:04:02,243
‫לא שמעתי אותו מדבר. אני לא יודעת.‬

47
00:04:02,323 --> 00:04:05,363
‫את יכולה לחכות רגע? תודה.‬

48
00:04:05,443 --> 00:04:08,203
‫סיפרתי כל מה שאני זוכרת.‬
‫אני חייבת לענות לשיחה הזו.‬

49
00:04:09,083 --> 00:04:11,643
‫מדברת שרה.‬
‫-תודה רבה לך.‬

50
00:04:11,723 --> 00:04:13,123
‫תודה שהמתנת.‬

51
00:04:19,123 --> 00:04:21,403
‫הם הלכו עכשיו.‬
‫-תודה.‬

52
00:04:49,203 --> 00:04:51,883
‫מה לעזאזל, תשכבי על הרצפה.‬

53
00:05:00,403 --> 00:05:02,283
‫שלום.‬
‫-תפוס.‬

54
00:05:02,363 --> 00:05:05,443
‫אני לא מצליח להוריד את הראש. הוא תקוע.‬

55
00:05:05,523 --> 00:05:08,123
‫רציתי לבדוק אם יש פה מספריים.‬

56
00:05:08,203 --> 00:05:11,683
‫לא!‬
‫-הרוכסן נתקע איכשהו.‬

57
00:05:12,523 --> 00:05:13,483
‫תמשכי…‬

58
00:05:14,643 --> 00:05:17,643
‫כמה קשה זה יכול להיות?‬
‫-את חייבת לעזור לי.‬

59
00:05:19,963 --> 00:05:21,003
‫תודה רבה.‬

60
00:05:21,523 --> 00:05:23,523
‫נצטרך לנסות דרך אחרת.‬

61
00:05:24,123 --> 00:05:25,803
‫איך הולך?‬
‫-אני מחפשת.‬

62
00:05:29,803 --> 00:05:32,283
‫מי זאת שרה?‬
‫-מה?‬

63
00:05:32,363 --> 00:05:34,323
‫כתוב שרה על המכתב.‬

64
00:05:37,363 --> 00:05:39,283
‫תסתובב.‬
‫-בסדר.‬

65
00:05:40,323 --> 00:05:43,843
‫אני לא יכול לנשום. ‬
‫אני מרגיש כמו ארנב מבושל.‬

66
00:05:45,083 --> 00:05:46,323
‫תמשכי את הדבר הארור.‬

67
00:05:49,923 --> 00:05:51,443
‫הנה.‬
‫-תודה רבה.‬

68
00:05:56,563 --> 00:05:58,003
‫איך הצלחת לעזאזל?‬

69
00:05:59,003 --> 00:06:00,723
‫אני פשוט…‬

70
00:06:03,443 --> 00:06:04,483
‫קרם ידיים.‬

71
00:06:05,923 --> 00:06:07,483
‫זה טוב לרוב הדברים.‬

72
00:06:09,043 --> 00:06:10,803
‫קרם ידיים?‬
‫-כן.‬

73
00:06:10,883 --> 00:06:14,003
‫אני אזכור את זה. תודה רבה.‬
‫-אין בעיה.‬

74
00:06:18,323 --> 00:06:23,883
‫לאיזה מצב ארור נקלענו.‬
‫-בדיוק. זה חולני.‬

75
00:06:28,843 --> 00:06:33,683
‫את מתווכת?‬
‫-לא, אני לא.‬

76
00:06:33,763 --> 00:06:36,523
‫את לא עושה רושם של קונה פוטנציאלית.‬

77
00:06:37,403 --> 00:06:41,803
‫את אינסטלטורית?‬
‫יש לך הילה של אינסטלטורית.‬

78
00:06:45,043 --> 00:06:46,443
‫החליפו את הצנרת?‬

79
00:06:49,723 --> 00:06:53,123
‫אני רוצה להיות לבד, אכפת לך…?‬

80
00:06:53,203 --> 00:06:55,763
‫קרם ידיים.‬
‫-כן, קרם ידיים.‬

81
00:06:55,843 --> 00:06:57,483
‫תודה.‬
‫-בטח.‬

82
00:07:36,563 --> 00:07:37,803
‫שלום.‬

83
00:07:38,763 --> 00:07:41,083
‫נכנסתי הנה כדי להיות לבד.‬

84
00:07:43,043 --> 00:07:45,643
‫לא שמעת אותי?‬
‫-אני לא רוצה להישאר שם.‬

85
00:07:45,723 --> 00:07:48,403
‫אני מפחד שרוגר ירביץ לי שוב.‬

86
00:07:52,643 --> 00:07:54,043
‫היי.‬
‫-כן?‬

87
00:07:54,123 --> 00:07:56,283
‫אני בעצם שחקן.‬

88
00:07:57,043 --> 00:08:01,443
‫לא אמן מיצג. זה משהו שאני עושה מהצד.‬

89
00:08:09,963 --> 00:08:12,443
‫הייתי קוראת לך, "הורס בתים פתוחים".‬

90
00:08:12,523 --> 00:08:19,043
‫זה לא מה שאני רוצה לעשות,‬
‫אבל הזמנים קשים לאנשים מתחום התרבות.‬

91
00:08:20,243 --> 00:08:23,803
‫הזמנים לא קשים לאנשים‬
‫שמנסים למכור את הבית שלהם?‬

92
00:08:23,883 --> 00:08:26,363
‫את מרחמת על אלה‬
‫שמנסים למכור את הבתים שלהם?‬

93
00:08:26,443 --> 00:08:31,203
‫אנשים כמוך, עם "עבודות מהצד", ‬
‫או איך שאתה קורא לזה,‬

94
00:08:31,283 --> 00:08:34,283
‫מתמרנים את המערכת הכלכלית.‬

95
00:08:34,363 --> 00:08:37,083
‫מחיר הנכס הוא מטורף.‬

96
00:08:37,163 --> 00:08:41,323
‫הייתי אומר שאני מנסה לנרמל אותה.‬

97
00:08:41,403 --> 00:08:44,723
‫המוסקיטר המנרמל והחרמן?‬

98
00:08:48,283 --> 00:08:49,403
‫זה אני.‬

99
00:08:50,123 --> 00:08:51,403
‫בסדר.‬

100
00:08:52,643 --> 00:08:54,523
‫אז, תקשיבי…‬
‫-טוב…‬

101
00:08:54,603 --> 00:08:57,883
‫קניית דירה זו ההשקעה הגדולה ביותר‬
‫שאנשים עושים.‬

102
00:08:57,963 --> 00:08:59,963
‫הם רוצים את המחיר הטוב ביותר.‬

103
00:09:01,483 --> 00:09:03,403
‫המוכר לא רוצה את המחיר הטוב ביותר?‬

104
00:09:05,643 --> 00:09:08,003
‫ובכן…‬
‫-כן, בדיוק.‬

105
00:09:11,803 --> 00:09:12,883
‫אלוהים.‬

106
00:09:15,283 --> 00:09:17,763
‫אז מה שרה עושה?‬
‫-מה?‬

107
00:09:17,843 --> 00:09:22,083
‫מה שרה עושה למחייתה?‬
‫-בבקשה. אני עובדת בבנק.‬

108
00:09:23,643 --> 00:09:24,803
‫אני מנהלת בנק.‬

109
00:09:25,763 --> 00:09:26,723
‫סליחה?‬

110
00:09:28,003 --> 00:09:29,843
‫ששש. מה יש?‬

111
00:09:29,923 --> 00:09:33,683
‫את מתמרנת את המערכת יותר מכולם.‬

112
00:09:33,763 --> 00:09:35,683
‫שאספר לך איך?‬
‫-כן.‬

113
00:09:35,763 --> 00:09:38,443
‫הבנקים מלווים כסף ואנשים נקלעים לחובות.‬

114
00:09:38,523 --> 00:09:42,003
‫הם לא יכולים לשלם שכר דירה, משכנתא, ‬
‫ריבית או מה שזה לא יהיה.‬

115
00:09:42,083 --> 00:09:45,363
‫הבנקים עושים את כל הרווח.‬
‫-קל להאשים את הבנקים.‬

116
00:09:45,443 --> 00:09:49,203
‫הבנקים אשמים.‬
‫-אני לא מכריחה אף אחד ללוות כסף.‬

117
00:09:49,283 --> 00:09:52,523
‫בזמן המשבר הכלכלי, הבנק עיקל את כל הדירות‬

118
00:09:52,603 --> 00:09:55,163
‫כי אנשים לא יכלו לשלם את הריבית הגבוהה.‬

119
00:09:55,243 --> 00:09:57,283
‫הם איבדו הכול. ‬
‫את הבתים שלהם, העבודות שלהם.‬

120
00:09:57,363 --> 00:09:59,363
‫ואז הכול התחרבן.‬

121
00:10:00,683 --> 00:10:02,603
‫אתה אומר שזו אשמתי?‬

122
00:10:04,203 --> 00:10:07,723
‫אתה אומר שזו אשמתי ‬
‫שחיים של אנשים מתחרבנים?‬

123
00:10:08,443 --> 00:10:11,043
‫טוב, אי אפשר להאשים את בעלי המשכנתא.‬

124
00:10:18,403 --> 00:10:21,243
‫כן, זו אשמתי. הכול באשמתי.‬

125
00:10:21,323 --> 00:10:23,723
‫אין לך מושג על מה אתה מדבר.‬

126
00:10:27,803 --> 00:10:28,643
‫לעזאזל.‬

127
00:10:32,723 --> 00:10:35,283
‫מישהי בשם יוליה התקשרה לתאם פגישה.‬

128
00:10:35,363 --> 00:10:37,643
‫יוליה?‬
‫-היא אמרה שהיא מכירה אותך.‬

129
00:10:37,723 --> 00:10:42,203
‫יוליה ורו. הם זוג.‬
‫הן רוצות להיפגש ולדון על משכנתא.‬

130
00:10:42,283 --> 00:10:45,883
‫לא, אני לא יכולה לעשות את זה.‬
‫תגידי להן שאין לי זמן.‬

131
00:10:52,843 --> 00:10:54,083
‫מאה ארבעים וחמש.‬

132
00:10:54,883 --> 00:10:56,963
‫כן. שלום.‬

133
00:10:57,923 --> 00:11:00,483
‫זה בנוגע לתשלום.‬

134
00:11:00,563 --> 00:11:03,523
‫אנחנו גובים 50 קרונות על תשלום כסף.‬

135
00:11:04,123 --> 00:11:07,323
‫סליחה?‬
‫-אנחנו גובים 50 קרונות על תשלום כסף.‬

136
00:11:07,403 --> 00:11:09,563
‫מה לעזאזל? אז אני מפסיד 50 קרונות?‬

137
00:11:10,323 --> 00:11:14,403
‫שאעביר לחשבון שלך?‬
‫-מה עוד ניתן לעשות?‬

138
00:11:14,483 --> 00:11:18,043
‫אפשר לראות את תעודת הזהות שלך?‬
‫-אין בעיה.‬

139
00:11:18,843 --> 00:11:23,363
‫לא. לקחת את הכרטיס לאט מדי.‬
‫זה יעלה 50 קרונות.‬

140
00:11:24,243 --> 00:11:26,803
‫מאה.‬
‫-אתה רוצה את הכסף או לא?‬

141
00:11:42,243 --> 00:11:44,443
‫את יכולה לפחות לנופף בחזרה.‬

142
00:11:44,523 --> 00:11:47,563
‫שילמתי לחברה שלך 50 קרונות.‬

143
00:11:47,643 --> 00:11:49,763
‫אני צריך לקבל נפנוף בשביל זה.‬

144
00:11:49,843 --> 00:11:52,723
‫חשבתי שאתה שונא בנקים.‬
‫-הייתי חייב להיכנס.‬

145
00:11:52,803 --> 00:11:56,083
‫היית צריך ללוות כסף?‬
‫-אני תמיד צריך ללוות כסף.‬

146
00:11:56,163 --> 00:12:00,043
‫אני אמן עני, אבל אתם לא תתנו לי כסף.‬

147
00:12:01,283 --> 00:12:03,963
‫אוי. שב, בבקשה.‬

148
00:12:05,723 --> 00:12:07,043
‫רציתי להתנצל.‬

149
00:12:07,123 --> 00:12:11,283
‫מה שאמרתי על הבנקים‬
‫לא היה אמור להיות מתקפה אישית.‬

150
00:12:11,363 --> 00:12:12,723
‫זה לא היה נגדך.‬

151
00:12:14,283 --> 00:12:16,643
‫טוב. מצד שני, מה שאני אמרתי,‬

152
00:12:16,723 --> 00:12:20,963
‫הופנה אליך באופן אישי. באמת התכוונתי לזה.‬

153
00:12:21,043 --> 00:12:25,763
‫יש לך הרבה תיאוריות ‬
‫לגבי הכלכלה ומניפולציות‬

154
00:12:25,843 --> 00:12:27,123
‫וזה פשוט מגוחך.‬

155
00:12:27,203 --> 00:12:30,683
‫את מאמינה בשטויות.‬
‫-ובמה אתה מאמין?‬

156
00:12:32,443 --> 00:12:33,483
‫אהבה.‬

157
00:12:34,483 --> 00:12:35,363
‫בסדר.‬

158
00:12:35,443 --> 00:12:38,243
‫אף אחד לא יכול להגיע למאות בתים פתוחים‬

159
00:12:38,323 --> 00:12:41,763
‫מבלי להבין שיש יותר אהבה בעולם מאשר שנאה.‬

160
00:12:43,763 --> 00:12:45,203
‫על מה אתה מבסס את זה?‬

161
00:12:46,403 --> 00:12:49,443
‫על כל הדירות שלא למכירה.‬

162
00:12:50,243 --> 00:12:53,363
‫רוב האנשים רוצים להמשיך לחיות יחד.‬

163
00:13:00,563 --> 00:13:02,123
‫נלך לאכול פיצה?‬

164
00:13:03,203 --> 00:13:04,643
‫לא, מתחשק לי סושי.‬

165
00:13:06,563 --> 00:13:07,523
‫סושי…‬

166
00:13:08,403 --> 00:13:09,443
‫אוכל לחתולים.‬

167
00:13:10,043 --> 00:13:11,443
‫האמת היא שזה לא בריא.‬

168
00:13:12,083 --> 00:13:17,443
‫לא, זה כמו תרופה בהשוואה לחצי קילו בצק ו…‬

169
00:13:25,443 --> 00:13:28,643
‫ידעתי. ‬
‫-מה?‬

170
00:13:30,483 --> 00:13:31,323
‫הבנתי.‬

171
00:13:32,243 --> 00:13:33,083
‫שלום.‬

172
00:13:37,963 --> 00:13:41,843
‫הנה אתם. אז אתם כאן יחד.‬

173
00:13:42,603 --> 00:13:45,523
‫כן, הנה אנחנו.‬
‫-כן.‬

174
00:13:46,643 --> 00:13:48,523
‫זאת בעיה?‬
‫-כן.‬

175
00:13:48,603 --> 00:13:52,443
‫לשקר בחקירה משטרתית זה קצת בעייתי.‬

176
00:13:52,523 --> 00:13:55,043
‫כפי שאת שיקרת, שרה.‬

177
00:13:55,123 --> 00:13:57,963
‫אמרת שאת לא מכירה את בני הערובה.‬

178
00:13:59,203 --> 00:14:01,643
‫האמת היא שזה דייט.‬

179
00:14:02,763 --> 00:14:05,483
‫לא התראינו מאז דרמת בני הערובה,‬

180
00:14:05,563 --> 00:14:07,683
‫והזמנתי את שרה לארוחת צהריים.‬

181
00:14:07,763 --> 00:14:10,923
‫זו עבירה?‬

182
00:14:12,883 --> 00:14:15,363
‫אז אתם בדייט. זה נכון, שרה?‬

183
00:14:17,883 --> 00:14:20,763
‫יש לכם כמה טקטיקות חזקות.‬

184
00:14:22,043 --> 00:14:24,403
‫ובכן, אני רק עושה את העבודה שלי.‬

185
00:14:24,483 --> 00:14:27,403
‫אתה לא יכול להאשים את העבודה שלך כל הזמן.‬

186
00:14:28,043 --> 00:14:29,003
‫נכון, שרה?‬

187
00:14:30,683 --> 00:14:31,683
‫מי שמדבר.‬

188
00:14:32,443 --> 00:14:36,923
‫מה עוד אני אאשים? ‬
‫אני באמת רק עושה את העבודה שלי.‬

189
00:14:37,003 --> 00:14:41,243
‫אתה יכול לבחור את המקצוע שלך, ‬
‫לא רק להאשים אותו בדברים.‬

190
00:14:41,923 --> 00:14:44,603
‫או שזה משהו שעובר בתורשה?‬

191
00:14:45,483 --> 00:14:48,203
‫בתורשה?‬
‫-אתה שוטר מכוח הירושה?‬

192
00:14:48,283 --> 00:14:51,803
‫ירשת את העבודה שלך מאבא שוטר שנמצא בחוץ?‬

193
00:14:54,323 --> 00:14:56,603
‫מצחיק. נהדר.‬

194
00:14:58,963 --> 00:15:01,163
‫הוא היה כאן גם הבוקר.‬
‫-מה?‬

195
00:15:01,243 --> 00:15:03,963
‫כן. הוא בא לחקור אותי ושאל הרבה שאלות.‬

196
00:15:05,283 --> 00:15:07,403
‫טוב. אז מה אמרת?‬

197
00:15:13,163 --> 00:15:14,803
‫אני חייבת אוויר.‬

198
00:15:15,563 --> 00:15:18,083
‫אני חייבת לפתוח חלון.‬

199
00:15:18,163 --> 00:15:21,683
‫תשכבי על הרצפה.‬
‫-תעשי מה שרוגר אומר. תשכבי.‬

200
00:15:29,683 --> 00:15:33,363
‫אני חייבת לצאת מכאן.‬

201
00:15:33,443 --> 00:15:34,683
‫אני חייבת לצאת מכאן!‬

202
00:15:37,883 --> 00:15:42,003
‫לעזאזל. תשכבו על הרצפה!‬

203
00:15:43,403 --> 00:15:45,323
‫אל תירה, אנחנו על הרצפה.‬

204
00:15:46,603 --> 00:15:49,923
‫מה לעזאזל אתה עושה? כמעט הרגת את אשתי.‬

205
00:15:50,603 --> 00:15:52,523
‫אני חושבת שאנחנו בסדר.‬

206
00:15:53,123 --> 00:15:56,883
‫סליחה, אבל מה אתה רוצה?‬

207
00:15:56,963 --> 00:15:58,203
‫אנחנו רק רוצים לצאת מפה.‬

208
00:15:58,283 --> 00:16:01,243
‫זה יים יוהנסון. כולם בסדר?‬

209
00:16:02,003 --> 00:16:05,123
‫אני רוצה לדעת שכולם בסדר.‬

210
00:16:05,203 --> 00:16:08,523
‫תאשר לנו בבקשה שכולם בסדר.‬

211
00:16:09,843 --> 00:16:10,963
‫סליחה.‬

212
00:16:16,923 --> 00:16:18,963
‫אנחנו לא זזים מכאן.‬

213
00:16:20,963 --> 00:16:24,363
‫אלא אם כן אתה מתכוון להרוג אותי ברגע זה,‬
‫אני רוצה לצאת.‬

214
00:16:24,443 --> 00:16:27,683
‫למה אתה מחזיק אותנו פה?‬
‫תגיד לנו מה אתה רוצה.‬

215
00:16:28,243 --> 00:16:29,483
‫לא!‬

216
00:16:30,323 --> 00:16:33,443
‫כולם לשכב! תשכבו על הרצפה!‬

217
00:16:33,523 --> 00:16:35,963
‫אנחנו על הרצפה.‬

218
00:16:36,643 --> 00:16:38,763
‫אנחנו על הרצפה. הכול בסדר.‬

219
00:16:38,843 --> 00:16:41,243
‫כולם על הרצפה.‬

220
00:16:41,323 --> 00:16:43,683
‫תירגעו!‬

221
00:16:43,763 --> 00:16:46,803
‫לעזאזל.‬

222
00:16:46,883 --> 00:16:47,803
‫הלו?‬

223
00:16:49,243 --> 00:16:51,043
‫הכול בסדר?‬

224
00:16:51,643 --> 00:16:53,043
‫מה זה לעזאזל?‬

225
00:16:53,123 --> 00:16:55,403
‫אם יש לך בני ערובה, אתה מציג דרישות.‬

226
00:16:55,483 --> 00:16:59,523
‫הוא לא הציג דרישות. הוא חוטף חובב.‬

227
00:16:59,603 --> 00:17:00,763
‫אני מסכים איתך, רוגר.‬

228
00:17:00,843 --> 00:17:05,043
‫אם נוכל לדרג את מאמציו באינטרנט אחר כך,‬

229
00:17:05,683 --> 00:17:10,443
‫אני אתן לו ציון די גרוע. ‬
‫אני אתן לו אימוג'י עם פרצוף רציני.‬

230
00:17:10,523 --> 00:17:13,243
‫דירוג גרוע לכל המצב.‬

231
00:17:13,323 --> 00:17:16,363
‫תשתוק, ארנב מזדיין.‬

232
00:17:16,443 --> 00:17:18,203
‫תשתקו.‬

233
00:17:19,083 --> 00:17:22,963
‫אני אזמין אותך לארוחת צהריים, ‬
‫אבל אני רוצה לבחור על מה נדבר.‬

234
00:17:24,123 --> 00:17:27,403
‫בטח.‬
‫-נוכל לנהל שיחה עמוקה יותר.‬

235
00:17:27,483 --> 00:17:30,283
‫אני אשאל כל מיני שאלות מביכות וכאלה.‬

236
00:17:31,443 --> 00:17:33,763
‫בסדר, כל עוד אתה משלם.‬
‫-בטח.‬

237
00:17:35,443 --> 00:17:37,003
‫תלווי לי קצת כסף?‬

238
00:17:56,283 --> 00:18:01,123
‫לפעמים צריך לפעול בניגוד למצפן הפנימי‬
‫כחלק מהעבודה.‬

239
00:18:01,803 --> 00:18:04,003
‫את יודעת שאת מדברת על עצמך.‬

240
00:18:11,643 --> 00:18:16,123
‫אדם התאבד אחרי שסירבתי לאשר לו הלוואה.‬

241
00:18:17,003 --> 00:18:17,963
‫מה?‬

242
00:18:19,403 --> 00:18:21,883
‫הוא פנה אליי בזמן המשבר הכלכלי.‬

243
00:18:24,363 --> 00:18:28,963
‫מאז פיתחתי אובססיה לגלות הכול עליו.‬

244
00:18:29,043 --> 00:18:33,003
‫רציתי לדעת איפה הוא גדל, מי הוא היה…‬

245
00:18:33,083 --> 00:18:37,723
‫יש לי מחברת שבה כתבתי את מה שגיליתי.‬

246
00:18:39,643 --> 00:18:41,963
‫ואז ראיתי את המודעה בעיתון לגבי…‬

247
00:18:43,203 --> 00:18:46,803
‫הבית הפתוח וראיתי שזו אותה הכתובת‬

248
00:18:46,883 --> 00:18:49,043
‫שהוא גדל בה, אז הלכתי לשם.‬

249
00:18:53,203 --> 00:18:58,043
‫ראיתי תמונה על השולחן בחדר ילדותו.‬

250
00:18:58,643 --> 00:19:00,083
‫ראיתי תמונה שלו.‬

251
00:19:02,083 --> 00:19:04,643
‫סליחה, ‬
‫אני לא יודעת למה אני מספרת לך את זה.‬

252
00:19:04,723 --> 00:19:06,923
‫מעולם לא סיפרתי את זה לאף אחד.‬

253
00:19:10,483 --> 00:19:12,683
‫אני האדם הראשון שאת מספרת לו את זה?‬

254
00:19:14,363 --> 00:19:15,683
‫ארנב חרמן.‬

255
00:19:21,043 --> 00:19:22,283
‫איך ההרגשה?‬

256
00:19:26,283 --> 00:19:27,923
‫הרגשה טובה באופן בלתי צפוי.‬

257
00:19:28,563 --> 00:19:30,043
‫באמת.‬

258
00:19:36,323 --> 00:19:38,243
‫היי, שרה.‬

259
00:19:40,883 --> 00:19:44,803
‫בלי קשר למה שקרה בעבר, ‬
‫את צריכה לנסות להמשיך הלאה.‬

260
00:19:45,283 --> 00:19:48,443
‫את חייבת לנסות להשתפר. ‬
‫הזדמנות שנייה, לעשות את זה כמו שצריך.‬

261
00:19:48,523 --> 00:19:50,963
‫אתה גורם לזה להישמע כל כך קל.‬
‫זה לא כל כך קל.‬

262
00:19:51,043 --> 00:19:53,403
‫מי אמר שזה יהיה קל?‬

263
00:20:09,643 --> 00:20:14,523
‫היי, תתאמי פגישה מחר עם יוליה?‬

264
00:20:15,603 --> 00:20:17,443
‫הגברת שיצרה אתי קשר קודם.‬

265
00:20:18,363 --> 00:20:20,843
‫תגיד לה להביא גם את רו.‬

266
00:20:26,363 --> 00:20:29,803
‫ידעת?‬
‫-לא, אבל זה ברור.‬

267
00:20:32,283 --> 00:20:34,243
‫שלום.‬
‫-היי.‬

268
00:20:34,323 --> 00:20:36,323
‫ייל, היי.‬
‫-היי.‬

269
00:20:39,083 --> 00:20:40,883
‫טוב לראות אותך.‬

270
00:20:42,363 --> 00:20:44,363
‫ראית?‬
‫-היי, אחותי.‬

271
00:20:46,243 --> 00:20:50,563
‫כמה זמן את פה?‬
‫-לא הרבה זמן. זה בסדר.‬

272
00:20:50,643 --> 00:20:53,123
‫את בטח… אלה הדברים שלך?‬

273
00:20:53,203 --> 00:20:56,683
‫תיכנסי. בואו לא נעמוד בקור.‬

274
00:21:00,483 --> 00:21:01,923
‫אוי. לעזאזל.‬

275
00:21:05,923 --> 00:21:08,883
‫אז שכבת כבר עם ססיליה?‬

276
00:21:10,283 --> 00:21:14,523
‫לא. לא שכבתי איתה.‬
‫-למה? היא יפה.‬

277
00:21:14,603 --> 00:21:18,083
‫אנחנו עמיתים לעבודה.‬
‫-אתם יכולים להיות יותר מזה.‬

278
00:21:18,163 --> 00:21:19,843
‫אני חושבת ש…‬
‫-ייל.‬

279
00:21:20,443 --> 00:21:23,963
‫חשבנו שתבואי לכבוד השנה החדשה.‬

280
00:21:24,043 --> 00:21:26,683
‫אני יודעת. זה לא ממש הסתדר.‬

281
00:21:26,763 --> 00:21:27,843
‫לא.‬

282
00:21:28,683 --> 00:21:31,003
‫למה? קרה משהו?‬

283
00:21:31,083 --> 00:21:36,163
‫לא, הייתי חייבת כסף לחבר ‬
‫והייתי חייבת להחזיר לו.‬

284
00:21:36,243 --> 00:21:43,003
‫אחרת הייתי מאבדת את הדירה שלי,‬
‫אז זה היה מקרה חירום.‬

285
00:21:43,643 --> 00:21:48,083
‫הייתי מתקשרת, אבל נגמרה לי הסוללה בטלפון.‬

286
00:21:49,083 --> 00:21:50,003
‫כן.‬

287
00:21:50,083 --> 00:21:55,563
‫את יודעת מה חשבתי? למה שלא תחזרי הביתה?‬

288
00:21:55,643 --> 00:22:00,763
‫מה את עושה שם? אין טעם שתישארי שם.‬

289
00:22:00,843 --> 00:22:03,923
‫אבל אבא, מה אעשה פה?‬
‫-תגורי איתנו.‬

290
00:22:04,003 --> 00:22:06,843
‫אני לא בטוחה לגבי זה. ‬
‫אתם בטוחים שתרצו בזה?‬

291
00:22:06,923 --> 00:22:08,363
‫שנחלוק חדר?‬

292
00:22:08,443 --> 00:22:12,683
‫נזרוק את הדברים מהמשרד.‬
‫-אבל זה המשרד שלנו.‬

293
00:22:12,763 --> 00:22:18,003
‫למצוא עבודה לא יהיה…‬
‫-איזו עבודה היא תמצא כאן?‬

294
00:22:18,083 --> 00:22:22,643
‫מה? אני יכולה למצוא עבודה.‬
‫-רוב העבודות דורשות כישורים.‬

295
00:22:22,723 --> 00:22:24,803
‫זה לא כזה קל.‬
‫-טוב, תודה.‬

296
00:22:24,883 --> 00:22:27,203
‫בואו לא נהרוס את האווירה.‬

297
00:22:27,283 --> 00:22:31,403
‫בואו נרים כוסית לכך שאנחנו סוף סוף יחד.‬

298
00:22:32,123 --> 00:22:34,483
‫ולאימא.‬
‫-כן.‬

299
00:22:34,563 --> 00:22:35,603
‫לחיים.‬

300
00:22:39,523 --> 00:22:42,963
‫יק בדיוק סיפר לי שהוא שוכב עם סיסי בעבודה.‬

301
00:22:45,123 --> 00:22:46,843
‫באמת.‬
‫-תפסיקי.‬

302
00:22:46,923 --> 00:22:49,963
‫תשכחו מסיסי. מה יש לארוחת ערב?‬

303
00:22:50,043 --> 00:22:53,243
‫עוף צלוי בציפוי שקדים.‬
‫-כרגיל.‬

304
00:22:53,323 --> 00:22:54,523
‫אז כרגיל.‬

305
00:23:06,603 --> 00:23:10,403
‫היי, את לבד? איפה רו?‬

306
00:23:10,923 --> 00:23:15,243
‫היא לא חזרה הביתה כל הלילה ‬
‫והיא יודעת שיש לנו כאן פגישה היום.‬

307
00:23:15,323 --> 00:23:17,763
‫ניסיתי להתקשר והיא לא עונה.‬

308
00:23:17,843 --> 00:23:19,483
‫כן, טוב…‬

309
00:23:20,803 --> 00:23:22,083
‫בואי ניכנס פנימה.‬

310
00:23:26,443 --> 00:23:29,163
‫את מכירה את הדירה ליד הדירה שראינו?‬

311
00:23:29,243 --> 00:23:31,683
‫גם היא למכירה והרבה יותר בזול.‬

312
00:23:32,283 --> 00:23:36,883
‫אין לנו כל כך הרבה חסכונות, ‬
‫אבל נשים את הכול על מקדמה.‬

313
00:23:36,963 --> 00:23:40,803
‫לא, אל תעשו את זה. ‬
‫תמיד צריך כסף לשעת חירום.‬

314
00:23:40,883 --> 00:23:42,163
‫זה מאוד חשוב.‬

315
00:23:43,163 --> 00:23:45,683
‫כן, אבל אז זה לא יספיק.‬

316
00:23:45,763 --> 00:23:46,963
‫רק רגע.‬

317
00:23:47,923 --> 00:23:51,043
‫חשבתי להציע לך ריבית של 1.8 אחוז.‬

318
00:23:51,723 --> 00:23:54,763
‫ואתם תתחילו להחזיר את ההלוואה רק אחרי שנה.‬

319
00:23:54,843 --> 00:23:58,203
‫אני מניחה שלא תעבדי בזמן חופשת הלידה שלך?‬

320
00:23:59,363 --> 00:24:00,603
‫מה דעתך?‬

321
00:24:02,723 --> 00:24:04,803
‫את בטוחה?‬

322
00:24:04,883 --> 00:24:08,523
‫כן, אני אאשר את זה עכשיו ‬
‫ואני אחתום לך ערבות.‬

323
00:24:08,603 --> 00:24:12,003
‫את יכולה לעשות את זה?‬
‫-לא, אני לא יכולה.‬

324
00:24:12,083 --> 00:24:16,763
‫אבל הגשתי את התפטרותי,‬
‫אז תחתמי על זה לפני שאשנה את דעתי.‬

325
00:24:19,403 --> 00:24:22,003
‫גם רו צריכה לחתום על זה.‬

326
00:24:23,043 --> 00:24:24,203
‫בטח.‬

327
00:24:24,843 --> 00:24:29,963
‫קחי איתך את המסמכים ‬
‫והיא תוכל לחתום אחר כך.‬

328
00:24:34,443 --> 00:24:35,603
‫הגשתי את התפטרותי.‬

329
00:24:35,683 --> 00:24:38,443
‫כל הכבוד, שרה. ‬
‫איך ההרגשה להיות מנהלת בנק לשעבר?‬

330
00:24:38,523 --> 00:24:40,723
‫נהדר. זו הרגשה ממש טובה.‬

331
00:24:42,883 --> 00:24:44,043
‫אבל…‬

332
00:24:45,723 --> 00:24:48,403
‫אבל מה?‬
‫-המכתב הזה.‬

333
00:24:50,043 --> 00:24:54,323
‫עדיין לא פתחתי אותו.‬
‫-קדימה, שרה.‬

334
00:24:54,923 --> 00:24:57,163
‫אני לא מסוגלת לעשות את זה.‬
‫-תקשיבי.‬

335
00:24:57,243 --> 00:25:00,163
‫או שתפתחי את המכתב ותסגרי מעגל,‬

336
00:25:00,243 --> 00:25:02,483
‫או שתעזבי את זה ותמשיכי הלאה.‬

337
00:25:02,563 --> 00:25:06,443
‫את לא מסוגלת לא לפתוח אותו, ‬
‫ובאותו זמן לחקור לעומק‬

338
00:25:06,523 --> 00:25:11,723
‫מי היה האיש הזה‬
‫וללכת לבית פתוח בדירה שבה הוא גדל.‬

339
00:25:11,803 --> 00:25:14,883
‫אני יודעת, אבל… ‬
‫-אחרת לעולם לא תשתחררי מזה.‬

340
00:25:17,803 --> 00:25:21,883
‫ויש עוד משהו שאת צריכה לעשות.‬

341
00:25:21,963 --> 00:25:23,283
‫מה?‬

342
00:25:23,883 --> 00:25:26,243
‫לראות אותי שוב. בקרוב.‬

343
00:25:26,763 --> 00:25:30,123
‫אני דורש שתעשי את זה.‬
‫-אני אשמח.‬

344
00:25:31,243 --> 00:25:33,043
‫אתה יכול לבוא עכשיו אם אתה רוצה.‬

345
00:25:33,123 --> 00:25:37,643
‫אני בעבודה, אבל אשמח להגיע אחר כך.‬

346
00:25:40,723 --> 00:25:41,883
‫היי.‬
‫-בוקר טוב.‬

347
00:25:42,963 --> 00:25:45,923
‫ארוחת הבוקר מוכנה. אתה יכול להעיר את ייל?‬

348
00:25:46,003 --> 00:25:47,043
‫בטח.‬

349
00:25:48,683 --> 00:25:50,003
‫אחותי, הגיע הזמן לקום.‬

350
00:25:50,723 --> 00:25:52,643
‫ייל? אבא הכין ארוחת בוקר.‬

351
00:25:52,723 --> 00:25:54,443
‫אני מטגן אותם משני הצדדים.‬

352
00:25:54,963 --> 00:25:56,083
‫אתה רוצה את אותו הדבר?‬

353
00:25:57,363 --> 00:25:59,883
‫ייל אולי תרצה ביצה קשה.‬

354
00:25:59,963 --> 00:26:00,923
‫ייל?‬

355
00:26:02,683 --> 00:26:03,763
‫היא הלכה.‬

356
00:26:05,163 --> 00:26:08,323
‫לא יכול להיות.‬
‫-היא לא כאן, אבא.‬

357
00:26:09,643 --> 00:26:13,803
‫היא בטח יצאה להליכת בוקר.‬
‫-נו, באמת.‬

358
00:26:14,643 --> 00:26:17,283
‫איפה הארנק שלך?‬
‫-בכיס המעיל שלי.‬

359
00:26:19,803 --> 00:26:23,043
‫היא לקחה אותו. הוא לא כאן. לעזאזל, ידעתי.‬

360
00:26:23,123 --> 00:26:25,323
‫הטאבלט היה כאן אתמול. גם הוא נעלם.‬

361
00:26:25,403 --> 00:26:27,203
‫נצטרך להתקשר ולחסום את הכרטיס.‬

362
00:26:27,283 --> 00:26:30,963
‫זה מה שאני אומר כל הזמן, אבא.‬
‫אנחנו לא יכולים לבטוח בה.‬

363
00:26:31,043 --> 00:26:32,923
‫עכשיו נצטרך לדווח עליה באשמת גניבה.‬

364
00:26:33,003 --> 00:26:35,523
‫אתה חושב שאדווח על הבת שלי?‬

365
00:26:35,603 --> 00:26:37,283
‫אז אני אעשה את זה.‬

366
00:26:37,363 --> 00:26:39,963
‫אני אגיד שנתתי לה את הדברים.‬

367
00:26:42,603 --> 00:26:43,723
‫אז… כן.‬

368
00:26:45,043 --> 00:26:46,323
‫ככה אני.‬

369
00:26:50,763 --> 00:26:51,803
‫זה…‬

370
00:27:12,883 --> 00:27:15,403
‫סליחה על ההפרעה.‬

371
00:27:17,523 --> 00:27:20,203
‫יק? יוליה צריכה לדבר איתך.‬

372
00:27:20,723 --> 00:27:23,443
‫קרה משהו? זה לגבי השוד?‬

373
00:27:25,203 --> 00:27:28,603
‫זה לגבי רו. היא איננה, היא נעלמה.‬

374
00:27:29,203 --> 00:27:32,403
‫היא לא חזרה גם אתמול בלילה.‬
‫-אוי.‬

375
00:27:32,483 --> 00:27:34,483
‫תעזור לי?‬

376
00:28:38,603 --> 00:28:40,603
‫תרגום כתוביות: תמר פימה‬