1
00:00:08,833 --> 00:00:12,250
‫סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:01:46,666 --> 00:01:47,500
‫יאקוב.‬

3
00:01:48,291 --> 00:01:50,291
‫עזוב אותי! עזוב.‬

4
00:01:56,083 --> 00:01:57,125
‫יאקוב, מספיק.‬

5
00:02:00,458 --> 00:02:02,208
‫זה לא מוצא חן בעיניי.‬

6
00:02:19,500 --> 00:02:20,375
‫פאלקה!‬

7
00:02:21,208 --> 00:02:23,750
‫- תוכן מקורי של NETFLIX -‬

8
00:03:12,083 --> 00:03:15,583
‫- פגשי אותי בפארק השעשועים באקן‬
‫ביום שישי בשעה 14:00 -‬

9
00:03:58,791 --> 00:03:59,833
‫הירגעי.‬

10
00:04:00,416 --> 00:04:02,666
‫עזוב אותי.‬
‫-הם יכולים לשמוע אותך.‬

11
00:04:03,250 --> 00:04:05,416
‫עזוב.‬
‫-הירגעי.‬

12
00:04:06,458 --> 00:04:07,583
‫סליחה.‬

13
00:04:08,291 --> 00:04:09,708
‫מה אתה רוצה?‬
‫-אני מצטער.‬

14
00:04:13,666 --> 00:04:17,458
‫אני מצטער אם הפחדתי אותך.‬
‫-למה אתה עוקב אחריי?‬

15
00:04:19,916 --> 00:04:21,333
‫את לא נראית כמוה.‬

16
00:04:22,625 --> 00:04:23,583
‫את באמת אחותה?‬

17
00:04:24,791 --> 00:04:25,625
‫מי אתה?‬

18
00:04:26,250 --> 00:04:28,250
‫את יכולה לנחש מי אני?‬

19
00:04:35,708 --> 00:04:37,166
‫פאלקה?‬
‫-בדיוק.‬

20
00:04:40,916 --> 00:04:42,666
‫הם יכולים לשמוע אותנו.‬

21
00:04:42,750 --> 00:04:44,625
‫את חייבת לבוא איתי. בואי.‬

22
00:04:47,791 --> 00:04:48,958
‫לא אפגע בך.‬

23
00:04:51,583 --> 00:04:52,416
‫בואי.‬

24
00:04:53,041 --> 00:04:54,083
‫בואי איתי.‬

25
00:05:05,000 --> 00:05:06,333
‫בואי.‬

26
00:05:06,416 --> 00:05:07,541
‫מהר.‬

27
00:05:18,708 --> 00:05:19,541
‫הנה...‬

28
00:05:22,916 --> 00:05:25,041
‫טוב. עלי לכאן. קדימה.‬

29
00:05:30,250 --> 00:05:33,041
‫בואי. בואי לכאן.‬

30
00:05:34,125 --> 00:05:35,833
‫הם לא יכולים לשמוע אותנו כאן.‬

31
00:05:36,958 --> 00:05:37,916
‫כן.‬

32
00:05:39,375 --> 00:05:40,500
‫טוב.‬

33
00:05:40,583 --> 00:05:43,750
‫הבאת את מכשיר ההקלטה שלך?‬

34
00:05:43,833 --> 00:05:45,791
‫תקליטי את זה. את חייבת להקליט.‬

35
00:05:47,416 --> 00:05:48,708
‫בסדר. נהדר.‬

36
00:05:49,250 --> 00:05:50,208
‫בסדר.‬

37
00:05:53,166 --> 00:05:54,833
‫לא היית מוכנה לפני כן. בסדר?‬

38
00:05:55,791 --> 00:05:58,916
‫אבל החלקים ברשותך כעת.‬
‫ואת יכולה להבין את החלקים שלי.‬

39
00:05:59,000 --> 00:06:00,666
‫כן? 21!‬

40
00:06:01,583 --> 00:06:03,291
‫בסדר. 21.‬
‫-כן.‬

41
00:06:03,375 --> 00:06:06,875
‫העשרים ואחד שנעלמו?‬
‫-לא. 21 חלקים.‬

42
00:06:06,958 --> 00:06:10,666
‫עשרים ואחת, 22, 23. עשרים ואחת...‬
‫-אני לא מבינה.‬

43
00:06:10,750 --> 00:06:12,875
‫על אילו חלקים אתה מדבר?‬
‫-מספיק. בסדר.‬

44
00:06:14,166 --> 00:06:17,583
‫עשרים ושלוש, 22, 21. כן!‬

45
00:06:17,666 --> 00:06:18,625
‫עשרים ואחת...‬

46
00:06:18,708 --> 00:06:20,250
‫הקשבת לשיר?‬
‫-כן.‬

47
00:06:20,333 --> 00:06:21,666
‫אז את יודעת.‬

48
00:06:21,750 --> 00:06:24,000
‫החלק הכי חשוב הוא...‬
‫-השיר הוא הכי...‬

49
00:06:24,083 --> 00:06:25,750
‫לא, לעזאזל. לא השיר.‬

50
00:06:25,833 --> 00:06:28,083
‫לא. היי, אל תלכי.‬

51
00:06:28,166 --> 00:06:30,625
‫היה לי חשמל במוח. הם אומרים ש...‬

52
00:06:31,166 --> 00:06:32,250
‫אוסטרה היא אידה!‬

53
00:06:46,708 --> 00:06:48,208
‫ש... שיר.‬

54
00:06:50,375 --> 00:06:51,625
‫אידה היא אוסטרה?‬
‫-כן.‬

55
00:06:51,708 --> 00:06:53,208
‫הכול כתוב בספר.‬

56
00:06:53,833 --> 00:06:54,666
‫איזה ספר?‬

57
00:06:54,750 --> 00:06:57,666
‫הספר של יאקוב.‬
‫היה כתוב בו על הביצה ועל אוסטרה.‬

58
00:06:57,750 --> 00:06:58,625
‫איזה ספר?‬

59
00:06:59,458 --> 00:07:01,083
‫תסביר לי את זה יותר טוב.‬

60
00:07:01,166 --> 00:07:03,250
‫על איזו ביצה אתה מדבר?‬
‫-הביצה.‬

61
00:07:03,333 --> 00:07:05,083
‫היא שתתה אותה ואז זה קרה.‬

62
00:07:05,166 --> 00:07:07,041
‫מה קרה?‬
‫-מה שהספר אמר.‬

63
00:07:10,000 --> 00:07:11,208
‫איפה הספר הזה עכשיו?‬

64
00:07:11,291 --> 00:07:13,291
‫הוא נעלם. נעלם.‬

65
00:07:13,958 --> 00:07:15,375
‫אבל הכול התגשם.‬

66
00:07:17,083 --> 00:07:19,916
‫כי יאקוב נענש.‬

67
00:07:21,291 --> 00:07:25,750
‫ואמיליה איבדה משהו, ואני סובל, ואידה...‬

68
00:07:28,083 --> 00:07:28,916
‫מה עם אידה?‬

69
00:07:31,208 --> 00:07:32,083
‫היא הוקרבה.‬

70
00:07:36,291 --> 00:07:37,375
‫מה עשית לה?‬

71
00:07:37,458 --> 00:07:39,791
‫אני לא... לא הייתי פוגע בה.‬

72
00:07:44,041 --> 00:07:45,708
‫מה קרה בלילה שבו הם נעלמו?‬

73
00:07:45,791 --> 00:07:47,083
‫זה לא קרה אז.‬

74
00:07:47,166 --> 00:07:49,625
‫זה קרה לפני כן.‬
‫-לפני כן? על ה...‬

75
00:07:51,083 --> 00:07:51,958
‫זה קרה על האי?‬

76
00:07:52,041 --> 00:07:54,291
‫כן, בדיוק. עכשיו את מבינה.‬

77
00:07:54,375 --> 00:07:55,791
‫מה קרה על האי הזה?‬

78
00:07:59,625 --> 00:08:00,458
‫ראיתי...‬

79
00:08:01,166 --> 00:08:02,125
‫ראיתי מה שראיתי.‬

80
00:08:02,875 --> 00:08:05,333
‫ולא היה שום היגיון במה שראיתי.‬

81
00:08:53,541 --> 00:08:54,666
‫תעשה את זה, פאלקה.‬

82
00:09:24,208 --> 00:09:25,375
‫אל תפחד.‬

83
00:10:09,750 --> 00:10:11,083
‫מה קרה לאידה?‬

84
00:10:13,000 --> 00:10:15,416
‫אני לא יודע. תשאלי את אימא של אידה.‬

85
00:10:17,333 --> 00:10:19,708
‫אימא של אידה. אימא שלי?‬
‫-כן, אימא שלך.‬

86
00:10:19,791 --> 00:10:22,333
‫למה אימא שלי?‬
‫-היא ידעה שזה עומד לקרות.‬

87
00:10:23,166 --> 00:10:25,625
‫איך היא ידעה את זה?‬
‫-כי אידה הייתה כלואה.‬

88
00:10:25,708 --> 00:10:28,000
‫היא הייתה כלואה ואימא של אידה פחדה.‬

89
00:10:28,083 --> 00:10:29,000
‫איך היא ידעה?‬

90
00:10:29,083 --> 00:10:31,333
‫אני לא יודע, אבל היא ידעה שאידה תיעלם.‬

91
00:10:33,500 --> 00:10:34,750
‫אבל...‬

92
00:10:36,541 --> 00:10:39,166
‫אני צודק, אבל החלקים שלי עדיין לא מתחברים.‬

93
00:10:42,625 --> 00:10:43,916
‫אני לא יכול להתקדם.‬

94
00:10:45,000 --> 00:10:47,916
‫הדרך שלי מסתיימת כאן. אבל את יכולה.‬

95
00:10:48,458 --> 00:10:49,916
‫את תגלי את האמת.‬

96
00:10:50,000 --> 00:10:51,208
‫ואיפה אמצא אותה?‬

97
00:10:51,291 --> 00:10:52,375
‫הנהג.‬

98
00:10:52,458 --> 00:10:53,958
‫לנהג יש את החלקים.‬

99
00:10:54,041 --> 00:10:56,416
‫אבל הוא בבית החולים. אני לא יכולה, הוא...‬

100
00:10:56,500 --> 00:11:00,250
‫בדיוק. הוא קרוב יותר.‬

101
00:11:00,333 --> 00:11:02,208
‫הוא לא בריא.‬
‫-לא, ואת כן?‬

102
00:11:03,625 --> 00:11:04,666
‫לכי אליו.‬

103
00:11:09,875 --> 00:11:10,708
‫אקווינוקס.‬

104
00:11:21,083 --> 00:11:22,291
‫אסטריד.‬

105
00:11:23,875 --> 00:11:25,750
‫תקשיבי לשיר, אסטריד.‬

106
00:11:26,791 --> 00:11:28,166
‫מההתחלה עד הסוף ולאחור.‬

107
00:12:42,500 --> 00:12:43,333
‫טורבן?‬

108
00:12:45,291 --> 00:12:46,541
‫טורבן, אתה שומע אותי?‬

109
00:12:47,708 --> 00:12:48,541
‫זאת אסטריד.‬

110
00:12:52,416 --> 00:12:54,333
‫ניסית להגיד לי משהו בפעם הקודמת.‬

111
00:12:57,458 --> 00:12:59,375
‫זה קשור למשאית עם תלמידי התיכון?‬

112
00:13:00,250 --> 00:13:01,375
‫טורבן.‬

113
00:13:08,375 --> 00:13:10,750
‫אם אתה שומע אותי, תוכל לתת לי סימן?‬

114
00:13:10,833 --> 00:13:11,958
‫מה את עושה כאן?‬

115
00:13:14,291 --> 00:13:16,916
‫רק רציתי לשאול אותו משהו.‬

116
00:13:19,416 --> 00:13:20,750
‫אני רוצה שתלכי.‬

117
00:13:22,166 --> 00:13:23,291
‫הוא יתאושש?‬

118
00:13:24,208 --> 00:13:25,250
‫את מוכנה ללכת?‬

119
00:13:29,083 --> 00:13:31,208
‫טורבן, אם אתה שומע אותי, תן לי סימן.‬

120
00:13:31,291 --> 00:13:33,708
‫הוא לא שומע אותך. הוא לא שומע אף אחד.‬

121
00:13:35,958 --> 00:13:37,208
‫הוא נמצא במוות מוחי.‬

122
00:13:41,833 --> 00:13:42,666
‫זה נגמר.‬

123
00:13:43,791 --> 00:13:45,375
‫אין שם יותר חיים.‬

124
00:13:46,708 --> 00:13:49,583
‫כן, אבל הוא לא יכול להתעורר?‬

125
00:13:49,666 --> 00:13:51,333
‫מחר ננתק אותו.‬
‫-אל תעשו זאת.‬

126
00:13:52,000 --> 00:13:54,666
‫אנחנו יכולים לעשות כרצוננו.‬
‫ -מה אם הוא...‬

127
00:13:54,750 --> 00:13:57,666
‫אני יכולה להיות לבד עם בעלי‬
‫ברגעיו האחרונים?‬

128
00:13:57,750 --> 00:13:59,791
‫כן, אבל מה אם... מה אם הוא יתעורר?‬

129
00:14:02,416 --> 00:14:03,916
‫את לא מבינה, נכון?‬

130
00:14:05,000 --> 00:14:06,208
‫זה באשמתך.‬

131
00:14:12,583 --> 00:14:13,666
‫הוא זז.‬

132
00:14:14,291 --> 00:14:16,291
‫הוא הזיז את האצבעות. טורבן? הוא...‬

133
00:14:16,375 --> 00:14:18,083
‫את מוכנה להפסיק?‬

134
00:14:19,708 --> 00:14:20,875
‫איך את מעזה?‬

135
00:15:16,375 --> 00:15:17,208
‫לין?‬

136
00:15:39,166 --> 00:15:41,166
‫אסטריד, זאת את?‬

137
00:15:42,250 --> 00:15:43,125
‫את ידעת משהו.‬

138
00:15:44,958 --> 00:15:46,541
‫ידעת שאידה עומדת להיעלם.‬

139
00:15:48,916 --> 00:15:50,833
‫על מה את מדברת?‬

140
00:15:51,583 --> 00:15:52,833
‫לא נתת לה לצאת מהבית.‬

141
00:15:55,625 --> 00:15:57,041
‫גרמת לה להישאר בחדר שלה.‬

142
00:16:00,458 --> 00:16:02,041
‫זה לא נכון, אסטריד.‬

143
00:16:02,125 --> 00:16:03,500
‫את טועה.‬

144
00:16:06,833 --> 00:16:08,833
‫תמיד רבתן.‬

145
00:16:11,541 --> 00:16:13,375
‫לא יותר מאשר...‬

146
00:16:14,375 --> 00:16:17,000
‫נערות אחרות והאימהות שלהן.‬

147
00:16:17,083 --> 00:16:20,125
‫לא רצית שהיא תיסע במשאית. אני זוכרת את זה.‬

148
00:16:20,958 --> 00:16:22,208
‫שטויות.‬

149
00:16:23,083 --> 00:16:24,125
‫רק רציתי שהיא...‬

150
00:16:24,916 --> 00:16:26,500
‫תשמור על עצמה.‬

151
00:16:26,583 --> 00:16:29,500
‫זה לא אומר שהיא לא הייתה יכולה לצאת‬
‫לטיול הזה.‬

152
00:16:32,500 --> 00:16:33,708
‫אבל היית רק ילדה אז,‬

153
00:16:34,916 --> 00:16:37,208
‫וכמובן שאת זוכרת דברים בצורה שונה.‬

154
00:16:41,541 --> 00:16:42,708
‫רק הגנתי עליה.‬

155
00:16:43,916 --> 00:16:47,541
‫כמו שאימהות עושות.‬

156
00:16:47,625 --> 00:16:49,166
‫בדיוק כפי שהגנתי עלייך.‬

157
00:16:49,250 --> 00:16:50,166
‫אבל...‬

158
00:16:53,541 --> 00:16:54,750
‫לא הגנת עליי.‬

159
00:16:58,875 --> 00:17:00,208
‫לא היית שם.‬

160
00:17:00,291 --> 00:17:01,125
‫לא.‬

161
00:17:01,208 --> 00:17:02,875
‫לא. ‬
‫-אבל זו לא הייתה אשמתי.‬

162
00:17:04,416 --> 00:17:07,041
‫אסטריד, אני היחידה שהאמינה לך אז.‬

163
00:17:07,875 --> 00:17:08,875
‫אבל זה היה דניס.‬

164
00:17:09,833 --> 00:17:11,666
‫דניס היה זה שלקח אותך ממני.‬

165
00:17:11,750 --> 00:17:12,666
‫אבל הייתי חולה.‬

166
00:17:14,791 --> 00:17:17,041
‫המשכת להגיד שאני יכולה למצוא אותה.‬

167
00:17:17,125 --> 00:17:18,750
‫כן.‬
‫-הייתי בת תשע.‬

168
00:17:20,208 --> 00:17:21,791
‫הייתי בת תשע.‬

169
00:17:28,625 --> 00:17:29,875
‫הכול חוזר, נכון?‬

170
00:17:33,500 --> 00:17:34,958
‫אני רואה את זה על פנייך.‬

171
00:17:36,416 --> 00:17:38,958
‫אני מרגישה את זה. את חווה את זה שוב, נכון?‬

172
00:17:40,208 --> 00:17:43,500
‫אני לא חולה.‬
‫-לא, אני יודעת שאת לא.‬

173
00:17:44,583 --> 00:17:46,083
‫את לא חולה.‬

174
00:17:48,125 --> 00:17:49,625
‫הכול בסדר אצלך.‬

175
00:18:00,041 --> 00:18:03,958
‫תמיד היה לך קשר מיוחד עם אידה.‬

176
00:18:05,375 --> 00:18:06,208
‫כן.‬

177
00:18:08,041 --> 00:18:09,166
‫יש לך יכולת מיוחדת.‬

178
00:18:11,250 --> 00:18:12,375
‫תאמיני בה.‬

179
00:18:14,875 --> 00:18:17,916
‫הכול בסדר איתך. כן.‬

180
00:18:44,375 --> 00:18:45,583
‫אני אפתח את הדלת.‬

181
00:18:45,666 --> 00:18:46,500
‫כן.‬

182
00:19:16,500 --> 00:19:18,166
‫זה מכאיב לך בעיניים?‬

183
00:19:20,166 --> 00:19:21,750
‫יש לך הרבה סיוטים?‬

184
00:19:31,250 --> 00:19:33,458
‫יש לך אותם כשאת ערה?‬

185
00:19:34,208 --> 00:19:35,916
‫אני תמיד ערה כשהם מגיעים.‬

186
00:19:36,000 --> 00:19:39,500
‫הם מעירים אותך, אבל הם קורים רק כשאת ישנה.‬

187
00:19:39,583 --> 00:19:41,041
‫לא, אני לא ישנה.‬

188
00:20:00,250 --> 00:20:03,708
‫אני בטוחה שזה מרגיש אמיתי.‬

189
00:20:04,500 --> 00:20:05,916
‫יש לך כאבי ראש?‬

190
00:20:06,000 --> 00:20:08,250
‫לא.‬
‫-תסתכלי על הבטן שלך.‬

191
00:20:08,333 --> 00:20:10,500
‫עד למטה. כן. ותעלי בחזרה.‬

192
00:20:11,750 --> 00:20:13,083
‫ככה. הנה.‬

193
00:20:15,125 --> 00:20:16,750
‫אני רק רוצה ללכת הביתה.‬
‫-כן.‬

194
00:20:17,375 --> 00:20:19,500
‫ממש לפני שזה קורה...‬

195
00:20:21,500 --> 00:20:26,250
‫את שומעת, מריחה או מרגישה משהו?‬

196
00:20:27,666 --> 00:20:31,291
‫לא, לא לפני, אבל לפעמים יש ריח במערה.‬

197
00:20:37,916 --> 00:20:38,916
‫יופי.‬

198
00:20:55,375 --> 00:20:57,000
‫עכשיו תשכבי, בבקשה.‬

199
00:20:59,500 --> 00:21:01,416
‫לכי לשכב. בבקשה...‬

200
00:21:09,125 --> 00:21:11,666
‫תרגישי צביטה קטנה.‬

201
00:21:11,750 --> 00:21:13,208
‫קחי נשימה עמוקה.‬

202
00:21:28,583 --> 00:21:30,208
‫אנא כנסו לכאן לרגע...‬

203
00:21:33,000 --> 00:21:35,500
‫המסקנה שלי היא שאין שום בעיה.‬

204
00:21:36,333 --> 00:21:38,208
‫אמרתי לך.‬
‫-זה לא יכול להיות.‬

205
00:21:38,791 --> 00:21:40,875
‫החדשות הטובות הן שהיא בסדר.‬

206
00:21:40,958 --> 00:21:42,500
‫אני יודע שמשהו לא בסדר.‬

207
00:21:42,583 --> 00:21:44,125
‫תקשיב לרופאה, דניס.‬

208
00:21:44,208 --> 00:21:46,208
‫מבחינה גופנית, אין בעיה.‬

209
00:21:46,291 --> 00:21:48,125
‫אין מה לאתר. אין גידולים.‬

210
00:21:48,208 --> 00:21:52,000
‫אין אפילפסיה ובדיקות הדם שלה לא מראות‬
‫משהו יוצא דופן.‬

211
00:21:52,083 --> 00:21:56,791
‫"הכול בסדר". אבל ברור שמשהו לא בסדר אצלה.‬

212
00:21:56,875 --> 00:21:58,916
‫אני מבינה את המצב שלך.‬

213
00:21:59,000 --> 00:22:03,458
‫אני יודעת מה עברת ואני יודעת שזה קשה...‬

214
00:22:40,208 --> 00:22:41,041
‫אידה?‬

215
00:23:30,791 --> 00:23:31,625
‫עזוב אותי!‬

216
00:23:31,708 --> 00:23:34,125
‫אסטריד, תסתכלי עליי.‬
‫-עזוב אותי.‬

217
00:23:34,208 --> 00:23:36,875
‫יקירתי, את שומעת אותי?‬
‫-עזוב אותי.‬

218
00:23:36,958 --> 00:23:38,166
‫ספרי לאימא מה קורה.‬

219
00:23:38,250 --> 00:23:39,750
‫עזוב אותי!‬

220
00:23:50,625 --> 00:23:52,416
‫אבא, אתה חייב להאמין לי.‬

221
00:23:52,500 --> 00:23:53,916
‫אני לא ממציאה את זה.‬

222
00:23:54,625 --> 00:23:56,333
‫נאבקתי כדי לברוח.‬

223
00:23:58,708 --> 00:23:59,583
‫אני יודע.‬

224
00:24:01,708 --> 00:24:03,083
‫פשוט תירגעי עכשיו.‬

225
00:24:04,083 --> 00:24:05,333
‫אני כאן איתך.‬

226
00:24:07,000 --> 00:24:08,375
‫אבל אתה לא מקשיב לי.‬

227
00:24:08,458 --> 00:24:10,875
‫בטח שכן. אני מקשיב לכל מה שאת אומרת.‬

228
00:24:16,083 --> 00:24:17,541
‫הוא בא לקחת אותי.‬

229
00:24:21,041 --> 00:24:22,625
‫נסי לישון קצת.‬

230
00:25:19,750 --> 00:25:22,500
‫לא היית מוכנה לפני כן.‬
‫אבל החלקים ברשותך כעת,‬

231
00:25:22,583 --> 00:25:24,375
‫ואת יכולה להבין את החלקים שלי.‬

232
00:25:24,458 --> 00:25:28,041
‫עשרים ואחת.‬
‫-עשרים ואחת שנעלמו?‬

233
00:25:28,125 --> 00:25:32,333
‫לא. 21 חלקים. 21, 22, 23... עשרים ואחת...‬

234
00:25:32,416 --> 00:25:34,416
‫אני לא מבינה. אילו חלקים?‬

235
00:25:34,500 --> 00:25:35,875
‫מספיק. בסדר.‬

236
00:25:38,000 --> 00:25:43,333
‫- 21 ביוני, תלמידים נעלמו -‬

237
00:25:55,791 --> 00:25:56,625
‫יום ההיפוך.‬

238
00:25:59,000 --> 00:26:01,000
‫- יום היפוך החורף -‬

239
00:26:04,875 --> 00:26:07,166
‫- יום היפוך הקיץ -‬

240
00:26:13,166 --> 00:26:15,166
‫- 23 בספטמבר -‬

241
00:26:21,500 --> 00:26:24,833
‫- יום ההולדת שלי -‬

242
00:26:32,416 --> 00:26:34,125
‫- 22 בדצמבר יום היפוך החורף -‬

243
00:26:34,208 --> 00:26:37,083
‫- המקרה הטרגי של 21 הבוגרים -‬

244
00:30:29,583 --> 00:30:30,958
‫מההתחלה עד הסוף ולאחור.‬

245
00:30:33,791 --> 00:30:37,333
‫"אוסטרה"‬

246
00:30:44,916 --> 00:30:46,916
‫אסטריד, את הבאה בתור.‬

247
00:30:56,041 --> 00:30:56,875
‫לא.‬

248
00:31:04,791 --> 00:31:06,500
‫אסטריד, את הבאה בתור.‬

249
00:31:14,583 --> 00:31:15,666
‫מה קורה פה?‬

250
00:31:16,416 --> 00:31:18,208
‫אבא, הכול מתחבר.‬

251
00:31:18,291 --> 00:31:19,875
‫אני חלק מזה.‬

252
00:31:20,458 --> 00:31:22,958
‫מה קורה?‬
‫-אני חלק מזה.‬

253
00:31:23,541 --> 00:31:24,416
‫תראה.‬

254
00:31:25,041 --> 00:31:27,625
‫יאקוב, אמיליה ופאלקה היו כולם על האי‬

255
00:31:27,708 --> 00:31:30,333
‫עם אידה באקווינוקס.‬

256
00:31:30,416 --> 00:31:31,375
‫אידה נעלמה.‬

257
00:31:31,458 --> 00:31:36,958
‫היא היחידה שנעלמה‬
‫כי היא זו שנבחרה, היא ה"אוסטרה".‬

258
00:31:37,750 --> 00:31:39,375
‫היא הייתה האלה של האי הזה.‬

259
00:31:39,458 --> 00:31:41,666
‫ואני לא יודעת בדיוק מה קרה,‬

260
00:31:41,750 --> 00:31:43,750
‫אבל לתאריכים האלה יש משמעות.‬

261
00:31:44,416 --> 00:31:47,666
‫פאלקה כל הזמן מדבר על ה-21,‬

262
00:31:48,333 --> 00:31:50,833
‫ה-22 וה-23. הוא ממשיך להגיד את זה.‬

263
00:31:50,916 --> 00:31:52,458
‫הקלטתי אותו.‬

264
00:31:53,083 --> 00:31:55,208
‫יאקוב מת ב -22 בדצמבר.‬

265
00:31:55,291 --> 00:31:58,708
‫ב-21 במרץ הם היו על האי במהלך האקווינוקס.‬

266
00:31:58,791 --> 00:32:00,958
‫ב-21 ביוני כולם נעלמו.‬

267
00:32:01,958 --> 00:32:03,208
‫זה אומר ש...‬

268
00:32:04,125 --> 00:32:07,041
‫יום היפוך החורף הוא ב-22‬

269
00:32:07,125 --> 00:32:10,916
‫אקווינוקס האביב הוא ב23‬
‫ויום היפוך הקיץ הוא ב-21,‬

270
00:32:11,000 --> 00:32:13,041
‫אז מה חסר?‬

271
00:32:14,250 --> 00:32:15,625
‫אקווינוקס הסתיו.‬

272
00:32:15,708 --> 00:32:17,500
‫הוא ב-23 בספטמבר.‬

273
00:32:17,583 --> 00:32:19,458
‫יום ההולדת שלי.‬

274
00:32:19,541 --> 00:32:21,708
‫גם אני מעורבת בזה, אבא.‬

275
00:32:22,333 --> 00:32:24,208
‫אתה לא רואה?‬
‫-יקירתי.‬

276
00:32:25,291 --> 00:32:26,625
‫אתה לא רואה את זה.‬

277
00:32:27,833 --> 00:32:29,833
‫מה אם מעולם לא הייתי חולה?‬

278
00:32:32,291 --> 00:32:34,250
‫אני צריכה שתאזין לזה, אבא.‬

279
00:32:35,125 --> 00:32:37,291
‫אני ממש צריכה שתאזין לזה.‬

280
00:32:37,375 --> 00:32:39,166
‫חשוב שתקשיב לי.‬

281
00:32:39,250 --> 00:32:42,041
‫לא. תסתכל עליי.‬

282
00:32:42,708 --> 00:32:44,500
‫אני צריכה שתיקח את זה ברצינות.‬

283
00:32:44,583 --> 00:32:47,166
‫אני עושה זאת.‬
‫-אני מבקשת שתיקח אותי ברצינות.‬

284
00:32:47,250 --> 00:32:49,833
‫אני לוקח אותך ברצינות.‬
‫-בסדר. תאזין.‬

285
00:32:49,916 --> 00:32:51,416
‫אני אאזין. אני אאזין לזה.‬

286
00:32:51,500 --> 00:32:53,125
‫תאזין לזה.‬
‫-כן.‬

287
00:32:54,000 --> 00:32:56,166
‫בסדר. חכה קצת. תקשיב.‬

288
00:32:59,083 --> 00:33:00,000
‫תקשיב.‬
‫-כן.‬

289
00:33:00,916 --> 00:33:01,750
‫רגע.‬

290
00:33:03,250 --> 00:33:04,166
‫תקשיב.‬
‫-כן.‬

291
00:33:07,708 --> 00:33:09,583
‫חכה רגע.‬

292
00:33:10,541 --> 00:33:11,666
‫זה היה בדיוק שם.‬

293
00:33:13,125 --> 00:33:15,916
‫תקשיב. הוא אומר, "אסטריד, את הבאה בתור".‬

294
00:33:16,875 --> 00:33:17,875
‫הוא אמר לי את זה.‬

295
00:33:18,666 --> 00:33:19,708
‫זה לא ייתכן.‬

296
00:33:19,791 --> 00:33:21,833
‫אסטריד.‬
‫-אתה לא מקשיב לי.‬

297
00:33:21,916 --> 00:33:22,750
‫אתה לא מקשיב.‬

298
00:33:24,125 --> 00:33:26,666
‫לא. את תקשיבי לי.‬
‫-הוא היה שם! זה לא...‬

299
00:33:26,750 --> 00:33:28,375
‫תקשיבי לי עכשיו. בואי.‬

300
00:33:28,458 --> 00:33:30,750
‫זה היה הגיוני. זה היה הגיוני לפני דקה.‬

301
00:33:30,833 --> 00:33:32,458
‫תניחי את זה.‬
‫-זה היה הגיוני.‬

302
00:33:32,541 --> 00:33:34,708
‫תניחי את זה.‬
‫-זה היה הגיוני ממש הרגע.‬

303
00:33:34,791 --> 00:33:36,708
‫תניחי את מכשיר ההקלטה. הנה.‬

304
00:33:36,791 --> 00:33:39,166
‫הירגעי. שבי לידי.‬

305
00:33:39,250 --> 00:33:40,333
‫בואי.‬

306
00:33:40,875 --> 00:33:42,458
‫בואי נשב כאן יחד.‬

307
00:33:42,541 --> 00:33:45,333
‫הירגעי, יקירתי. תנשמי.‬

308
00:33:45,416 --> 00:33:48,375
‫את צריכה להפסיק להאשים את עצמך.‬

309
00:33:48,916 --> 00:33:51,666
‫בסדר? לא עשית שום דבר רע.‬
‫לא יכולת לעשות דבר.‬

310
00:33:51,750 --> 00:33:53,125
‫לא יכולת להציל את אידה.‬

311
00:33:53,208 --> 00:33:54,666
‫לא יכולת לעשות דבר.‬

312
00:33:54,750 --> 00:33:55,958
‫זו לא אשמתך.‬

313
00:33:56,041 --> 00:33:59,625
‫וכל ענייני האוסטרה הזאת הם רק אגדה, מתוקה.‬

314
00:33:59,708 --> 00:34:01,208
‫זו רק אגדה, בסדר?‬

315
00:34:01,291 --> 00:34:02,458
‫לא יכולת לעשות דבר.‬

316
00:34:02,541 --> 00:34:04,916
‫את לא האשמה בזה. הירגעי.‬

317
00:34:05,000 --> 00:34:07,000
‫אבל זה היה ממש שם.‬
‫-תנשמי.‬

318
00:34:14,833 --> 00:34:19,041
‫קיבלנו תוצאות טובות בסדנה שעשינו כאן...‬

319
00:34:23,000 --> 00:34:24,833
‫אולי נוכל ללכת לראות את החדר.‬

320
00:34:26,666 --> 00:34:27,875
‫בואי, מתוקה.‬

321
00:34:27,958 --> 00:34:30,750
‫אבא, אני לא רוצה להיות כאן.‬
‫-קחי את הדברים שלך.‬

322
00:34:39,250 --> 00:34:40,125
‫בואי, מתוקה.‬

323
00:34:42,291 --> 00:34:43,541
‫זה החדר שלך.‬

324
00:34:44,166 --> 00:34:46,083
‫תרגישי בבית, בסדר?‬

325
00:34:47,208 --> 00:34:48,791
‫נסי להתמקם.‬

326
00:34:49,416 --> 00:34:50,416
‫בואי נעיף מבט.‬

327
00:34:53,291 --> 00:34:58,708
‫- ברוכה הבאה אסטריד -‬

328
00:35:05,250 --> 00:35:06,708
‫למה אני צריכה לגור כאן?‬

329
00:35:07,375 --> 00:35:08,208
‫את לא גרה פה.‬

330
00:35:08,291 --> 00:35:10,666
‫את רק נשארת כאן עד שתחלימי, בסדר?‬

331
00:35:13,583 --> 00:35:15,208
‫איך אחלים?‬

332
00:35:18,250 --> 00:35:19,083
‫תראי,‬

333
00:35:19,958 --> 00:35:22,416
‫בהתחלה, יתנו לך תרופות.‬

334
00:35:22,500 --> 00:35:24,750
‫כדי לגרום לסיוטים להיפסק.‬

335
00:35:25,625 --> 00:35:26,625
‫בסדר? זה דבר טוב.‬

336
00:35:29,666 --> 00:35:32,333
‫אז לא יהיו לי יותר סיוטים‬
‫אם אקח את התרופות?‬

337
00:35:32,416 --> 00:35:33,541
‫בדיוק.‬

338
00:35:33,625 --> 00:35:34,708
‫אז הכול יהיה בסדר.‬

339
00:35:37,958 --> 00:35:40,125
‫אבל איך אידה תחזור?‬

340
00:35:48,041 --> 00:35:50,083
‫נטפל בזה מאוחר יותר.‬

341
00:35:51,416 --> 00:35:52,250
‫בסדר?‬

342
00:35:53,041 --> 00:35:54,000
‫הכול יהיה בסדר.‬

343
00:35:57,875 --> 00:35:59,541
‫אופס, מה קרה למיקלה?‬

344
00:36:03,000 --> 00:36:03,833
‫הפלתי אותה.‬

345
00:36:12,500 --> 00:36:13,333
‫היי.‬

346
00:36:14,125 --> 00:36:16,125
‫מה קרה? קרה משהו?‬

347
00:36:17,750 --> 00:36:19,000
‫כן.‬

348
00:36:19,083 --> 00:36:20,166
‫אני בדרך הביתה.‬

349
00:36:22,000 --> 00:36:22,875
‫בסדר.‬

350
00:36:24,708 --> 00:36:25,541
‫אני מצטערת.‬

351
00:36:26,708 --> 00:36:29,000
‫אל תתנצלי. בואי הביתה.‬

352
00:36:30,125 --> 00:36:31,583
‫ממש התגעגענו אלייך.‬

353
00:36:54,708 --> 00:36:55,541
‫אסטריד מדברת.‬

354
00:36:56,208 --> 00:36:58,291
‫זה מתיאס, אחיו של יאקוב.‬

355
00:37:00,541 --> 00:37:01,375
‫היי.‬

356
00:37:02,166 --> 00:37:03,541
‫זה עשוי להישמע מוזר.‬

357
00:37:04,375 --> 00:37:05,916
‫קיבלתי מכתב בשבילך.‬

358
00:37:07,666 --> 00:37:08,666
‫בשבילי?‬

359
00:37:08,750 --> 00:37:11,708
‫כן, את יכולה לאסוף אותו מהחנות.‬
‫בואי מתי שתרצי.‬

360
00:37:13,541 --> 00:37:16,458
‫אני חוששת שלא אוכל.‬
‫אני בדרכי חזרה לבורנהולם.‬

361
00:37:17,250 --> 00:37:19,250
‫טוב, אבל זה מיאקוב.‬

362
00:37:20,708 --> 00:37:21,583
‫מיאקוב?‬

363
00:37:22,291 --> 00:37:24,291
‫כן, כתוב שזה מרומניה.‬

364
00:37:25,000 --> 00:37:26,583
‫מקום שנקרא מרקש.‬

365
00:37:28,333 --> 00:37:30,500
‫סליחה, נוכל לעצור בדרך?‬

366
00:37:33,375 --> 00:37:34,416
‫בבקשה.‬

367
00:37:34,500 --> 00:37:35,333
‫תודה.‬

368
00:37:36,041 --> 00:37:37,458
‫- עבור אינגריד אגרסקוב -‬

369
00:37:38,500 --> 00:37:40,166
‫האם יאקוב מת ברומניה?‬

370
00:37:40,250 --> 00:37:41,125
‫כן.‬

371
00:37:42,541 --> 00:37:44,000
‫אז ידעת איפה הוא.‬

372
00:37:44,708 --> 00:37:45,666
‫למה שיקרת?‬

373
00:37:47,625 --> 00:37:50,500
‫חששתי שאת רוצה לעורר את העבר‬

374
00:37:50,583 --> 00:37:53,875
‫ולגרור שוב את יאקוב לתוך הבלגן הזה.‬

375
00:37:56,458 --> 00:37:59,833
‫יאקוב הגיע לפני כמה חודשים‬
‫כדי ללוות קצת כסף.‬

376
00:38:01,875 --> 00:38:05,541
‫אבל הוא נראה שונה, רגוע יותר.‬

377
00:38:06,583 --> 00:38:08,625
‫כאילו שהוא מצא שלוות נפש.‬

378
00:38:11,375 --> 00:38:12,750
‫אני לא חושב שהוא התאבד.‬

379
00:38:15,708 --> 00:38:16,833
‫אתה חושב שהוא נרצח?‬

380
00:38:19,583 --> 00:38:21,375
‫התאבדות פשוט לא הגיונית.‬

381
00:38:22,291 --> 00:38:25,500
‫לא ראיתי אותו מאושר כל כך‬
‫מזה זמן רב. למה לנסוע עד מרקש‬

382
00:38:25,583 --> 00:38:27,458
‫כדי להתאבד?‬
‫-מה הוא עשה שם?‬

383
00:38:27,541 --> 00:38:28,958
‫איזה מין מקום זה?‬

384
00:38:30,000 --> 00:38:34,500
‫אני לא יודע. הוא רק אמר שהוא סוף סוף מצא‬
‫את מה שהוא חיפש כל כך הרבה זמן.‬

385
00:38:47,291 --> 00:38:52,041
‫"אוסטרה זורמת בדם כמו מים הזורמים בנהר."‬

386
00:38:54,708 --> 00:38:56,125
‫זה אומר לך משהו?‬

387
00:38:56,208 --> 00:38:57,083
‫לא.‬

388
00:38:57,625 --> 00:38:59,291
‫זה נתלש מספר.‬

389
00:39:03,000 --> 00:39:04,375
‫את מבטיחה לעדכן אותי?‬

390
00:39:05,625 --> 00:39:11,375
‫- יאקוב סקיפר, מרקש, רומניה -‬

391
00:39:45,583 --> 00:39:48,416
‫היי, הגעתם לאסטריד.‬
‫אני לא יכולה לענות כרגע.‬

392
00:39:48,500 --> 00:39:51,083
‫השאירו הודעה ואחזור אליכם. ביי.‬

393
00:39:52,000 --> 00:39:53,458
‫מה קרה? איפה את?‬

394
00:39:55,625 --> 00:39:56,666
‫תתקשרי אליי, טוב?‬

395
00:40:27,000 --> 00:40:29,750
‫עשיתי את מה שהייתי צריך לעשות.‬
‫החלקים שלי אצלה.‬

396
00:40:35,583 --> 00:40:37,583
‫תכבו את השיר המחורבן הזה. שתוק!‬

397
00:40:44,458 --> 00:40:45,583
‫האם תוכלי לסלוח לי?‬

398
00:40:47,625 --> 00:40:48,875
‫אני מסדר את העניינים.‬

399
00:40:50,541 --> 00:40:51,958
‫אני רק מסדר את העניינים.‬

400
00:40:52,833 --> 00:40:56,791
‫הכול במקום. יש מקום לכל דבר.‬

401
00:40:57,958 --> 00:40:58,916
‫ושם...‬

402
00:41:24,500 --> 00:41:26,458
‫הכול במקום. יש מקום לכל דבר.‬

403
00:42:25,583 --> 00:42:28,291
‫תרגום כתוביות: יפעת גריצמן‬