1
00:00:14,083 --> 00:00:17,958
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:01:00,333 --> 00:01:01,375
‫הם באים.‬

3
00:01:41,291 --> 00:01:42,708
‫היי. בבקשה.‬

4
00:01:42,791 --> 00:01:43,750
‫תיהנו.‬

5
00:01:47,541 --> 00:01:51,500
‫פאלקה, תן לי את הספר הזה מיד.‬
‫אני צריך את הספר הזה. פאלקה... ‬

6
00:01:52,541 --> 00:01:54,958
‫פאלקה. תן לי אותו מיד.‬

7
00:01:59,625 --> 00:02:01,375
‫בואי.‬
‫-אני רוצה להיכנס.‬

8
00:02:06,375 --> 00:02:08,458
‫אסטריד. היי.‬

9
00:02:09,333 --> 00:02:10,375
‫טוב לראות אותך.‬

10
00:02:10,458 --> 00:02:11,500
‫אופס.‬

11
00:02:15,333 --> 00:02:17,000
‫את רוצה לשמוע סוד?‬

12
00:02:17,958 --> 00:02:19,875
‫זה סודי מאוד, אז תתקרבי.‬

13
00:02:20,708 --> 00:02:26,458
‫החיים הם אכזבה אחת גדולה.‬

14
00:02:37,875 --> 00:02:40,416
‫את מבינה?‬
‫-עזבי אותי!‬

15
00:02:40,500 --> 00:02:43,458
‫אידה, את לא יכולה ללכת. ‬
‫את חייבת להישאר כאן.‬

16
00:02:43,541 --> 00:02:46,125
‫את מטורפת. זוזי.‬
‫-אידה, לא. תקשיבי. אידה.‬

17
00:02:46,208 --> 00:02:47,208
‫אני שונאת אותך.‬

18
00:02:55,500 --> 00:02:56,333
‫תסתלקי מכאן.‬

19
00:02:57,833 --> 00:02:59,250
‫אמרתי לך להסתלק מכאן.‬

20
00:02:59,333 --> 00:03:00,166
‫זאת רק אני.‬

21
00:03:09,333 --> 00:03:10,291
‫את כועסת?‬

22
00:03:11,041 --> 00:03:13,708
‫אני לא כועסת, אסטריד.‬
‫זה היום הטוב ביותר בחיי.‬

23
00:03:15,583 --> 00:03:17,208
‫על מה אני אמורה לכעוס?‬

24
00:03:19,083 --> 00:03:20,166
‫אני לא יודעת.‬

25
00:03:29,041 --> 00:03:30,458
‫אני מצטערת.‬

26
00:03:30,541 --> 00:03:32,875
‫אני פשוט לא אוהבת שאת כועסת.‬
‫-לא.‬

27
00:03:48,000 --> 00:03:48,875
‫הנה.‬

28
00:03:50,000 --> 00:03:51,041
‫קחי את זה.‬

29
00:03:51,125 --> 00:03:52,541
‫זה מתאים לך יותר.‬

30
00:03:54,541 --> 00:03:55,916
‫זה יפה, נכון?‬

31
00:03:56,000 --> 00:03:56,833
‫כן.‬

32
00:03:57,375 --> 00:03:58,541
‫זה בדיוק במידה שלך.‬

33
00:04:01,500 --> 00:04:02,500
‫עכשיו, לכי.‬

34
00:04:11,500 --> 00:04:13,500
‫היי, אסטריד, אידה בפנים?‬
‫-כן.‬

35
00:04:13,583 --> 00:04:14,458
‫תודה.‬

36
00:04:25,666 --> 00:04:29,083
‫יש האומרים שאנחנו חיים את החיים קדימה‬
‫אך מבינים אותם לאחור.‬

37
00:04:29,166 --> 00:04:31,541
‫זה משהו שקירקגור אמר.‬

38
00:04:31,625 --> 00:04:33,750
‫מה יש לנו כאן?‬

39
00:04:33,833 --> 00:04:37,541
‫זו בטח בוגרת התיכון הצעירה ביותר בדנמרק. ‬
‫את כל כך יפה, מותק.‬

40
00:04:37,625 --> 00:04:40,416
‫זה של אידה? זה ממש מתאים לך.‬

41
00:04:41,500 --> 00:04:43,666
‫היי! שתי דקות!‬

42
00:04:47,083 --> 00:04:48,333
‫נסי ליהנות מזה קצת.‬

43
00:04:48,416 --> 00:04:51,375
‫פתאום זה נגמר.‬
‫הזמן עובר כל כך מהר.‬

44
00:04:51,458 --> 00:04:54,041
‫ואז תיזכרי ביום הזה,‬

45
00:04:54,125 --> 00:04:56,208
‫היום שבו חייך התחילו.‬

46
00:04:57,750 --> 00:04:59,000
‫אני באמת לא חושבת כך.‬

47
00:04:59,083 --> 00:05:01,458
‫כן. העתיד פרוש לרגליך.‬

48
00:05:02,541 --> 00:05:03,375
‫תראי.‬

49
00:05:07,916 --> 00:05:11,125
‫אני כל כך גאה. אתן הדבר הטוב ביותר שיש לי.‬

50
00:05:12,291 --> 00:05:13,458
‫הבנות הקטנות שלי.‬

51
00:05:18,041 --> 00:05:19,208
‫היי!‬

52
00:05:19,291 --> 00:05:22,666
‫בואו נעלה. אנחנו צריכים ללכת.‬
‫יש לנו לוח זמנים לעמוד בו.‬

53
00:05:23,375 --> 00:05:25,875
‫אידה. תישארי כאן.‬

54
00:05:25,958 --> 00:05:27,625
‫לא עכשיו.‬
‫-אני מתחננת, אידה.‬

55
00:05:27,708 --> 00:05:28,791
‫את צריכה להקשיב.‬

56
00:05:28,875 --> 00:05:30,541
‫רגע. לין, תפסיקי.‬

57
00:05:30,625 --> 00:05:32,208
‫תפסיקי.‬
‫-אסור לך ללכת.‬

58
00:05:32,291 --> 00:05:33,125
‫לין.‬

59
00:05:34,708 --> 00:05:38,041
‫מה את עושה? את חונקת אותה.‬

60
00:05:55,125 --> 00:05:56,208
‫תודה שבאתם לבקר.‬

61
00:06:40,625 --> 00:06:43,416
‫- העתיד מחכה -‬

62
00:07:06,708 --> 00:07:09,000
‫אוי, לא.‬
‫-מצאנו את המשאית של הבוגרים.‬

63
00:07:09,083 --> 00:07:11,416
‫הנהג היה מחוסר הכרה והילדים נעלמו.‬

64
00:07:11,500 --> 00:07:15,500
‫לא!‬
‫-לין, את חייבת להירגע.‬

65
00:07:15,583 --> 00:07:18,000
‫הירגעי.‬
‫-שלחנו סיירים לחפש אותם.‬

66
00:07:18,083 --> 00:07:20,416
‫אתה יודע מתי?‬
‫-אנחנו לא יודעים מתי.‬

67
00:07:20,500 --> 00:07:25,375
‫אנחנו רק יודעים שכולם נעלמו,‬
‫ונראה שהם הלכו למקום כלשהו ביחד.‬

68
00:07:25,458 --> 00:07:29,916
‫הירגעי.‬
‫-למה לעזאזל לא הקשבת לי?‬

69
00:07:30,000 --> 00:07:33,208
‫הם הלכו למסיבה. ‬
‫הם מתבגרים. את צריכה להירגע.‬

70
00:07:33,291 --> 00:07:34,916
‫הם איפשהו, נכון?‬

71
00:07:35,000 --> 00:07:36,875
‫זה נגמר.‬

72
00:08:21,708 --> 00:08:25,041
‫- תוכן מקורי של NETFLIX -‬

73
00:09:05,541 --> 00:09:09,791
‫אמרו שמראה שבורה פירושה שבע שנים של מזל רע‬

74
00:09:09,875 --> 00:09:13,166
‫כי סברו שמה ששבור הוא הנשמה שלך.‬

75
00:09:13,250 --> 00:09:18,666
‫אבל ההסבר שעומד מאחורי האמונה הטפלה הזו‬
‫הוא שמראות היו חשובות מאוד אז,‬

76
00:09:18,750 --> 00:09:23,875
‫וזו הייתה דרך להפחיד משרתים ‬
‫כדי שיטפלו בהן יותר טוב.‬

77
00:09:23,958 --> 00:09:26,750
‫אתם מאזינים ל"קולו של הלילה",‬

78
00:09:26,833 --> 00:09:29,833
‫תוכנית שנוצרה על ידי ועל ידכם, אי שם,‬

79
00:09:29,916 --> 00:09:33,833
‫במקום שבו הכול ולא כלום יכול לקרות.‬
‫עכשיו זה הזמן שלכם להתקשר אליי,‬

80
00:09:33,916 --> 00:09:37,833
‫להזריך אותי ולספר לי איך אתם מרגישים‬

81
00:09:37,916 --> 00:09:42,416
‫לגבי אמונות טפלות.‬
‫יש לנו מתקשר על הקו. ברוך הבא.‬

82
00:09:43,208 --> 00:09:44,541
‫היי. זאת גיטה.‬

83
00:09:49,000 --> 00:09:51,875
‫היי, גיטה. הרדיו שלך פועל ממש לידך, שוב.‬

84
00:09:51,958 --> 00:09:53,958
‫בבקשה כבי אותו כשאת מתקשרת אלינו.‬

85
00:10:19,541 --> 00:10:20,875
‫היי.‬

86
00:10:20,958 --> 00:10:22,291
‫היי, סרטן.‬

87
00:10:22,375 --> 00:10:23,250
‫היי.‬

88
00:10:23,333 --> 00:10:25,916
‫זה כל כך נחמד. זה בשבילי?‬

89
00:10:27,458 --> 00:10:30,375
‫זה עוד לא ממש מוכן. צריך עוד נצנצים.‬

90
00:10:30,458 --> 00:10:32,375
‫שופכים אותם על כולו.‬

91
00:10:32,958 --> 00:10:33,958
‫זה פשוט מושלם.‬

92
00:10:34,541 --> 00:10:36,958
‫איפה הסרטן? הנה הצבתות.‬

93
00:10:38,083 --> 00:10:41,875
‫סרטן... סרטן ואז... ‬

94
00:10:41,958 --> 00:10:44,041
‫...הסרטן מוכן.‬
‫-מה אנחנו עושים?‬

95
00:10:44,125 --> 00:10:47,750
‫סרטן...‬

96
00:10:51,083 --> 00:10:52,833
‫היי, אבא.‬
‫-היי, מותק.‬

97
00:10:58,041 --> 00:10:59,541
‫אפשר לצפות באייפד?‬

98
00:10:59,625 --> 00:11:00,958
‫כן, לחצי שעה, בסדר?‬

99
00:11:01,958 --> 00:11:03,875
‫היי.‬
‫-הי.‬

100
00:11:06,833 --> 00:11:08,416
‫וואו. אתה נראה נהדר.‬

101
00:11:08,500 --> 00:11:10,250
‫יש לך ריח טוב.‬
‫-תודה.‬

102
00:11:10,791 --> 00:11:14,500
‫זה בגלל שאתה יוצא?‬
‫-כן.‬

103
00:11:14,583 --> 00:11:17,583
‫כמה נחמד. לאן אתה הולך?‬

104
00:11:18,166 --> 00:11:20,916
‫היית מתה לדעת, נכון?‬
‫--כן.‬

105
00:11:23,333 --> 00:11:26,000
‫זה רק בגלל שראיתי אותך בעיר עם האישה הזאת.‬

106
00:11:27,958 --> 00:11:28,791
‫ה...‬

107
00:11:29,458 --> 00:11:31,500
‫החברה שלך, או ש... ‬
‫-לא.‬

108
00:11:31,583 --> 00:11:34,750
‫לא, רק שתינו כוס קפה.‬
‫-בסדר. כן.‬

109
00:11:34,833 --> 00:11:39,458
‫זו פשוט עיירה קטנה מאוד,‬
‫ואני גם גרה כאן, אז אם אתה... ‬

110
00:11:39,541 --> 00:11:41,333
‫רק שתינו כוס קפה.‬

111
00:11:42,291 --> 00:11:43,708
‫אתה לא יוצא הערב?‬

112
00:11:45,000 --> 00:11:46,333
‫עברת...‬

113
00:11:46,416 --> 00:11:48,208
‫לפני שנה?‬
‫-כן.‬

114
00:11:57,791 --> 00:11:59,833
‫אנחנו לא עושים את זה, בסדר?‬

115
00:11:59,916 --> 00:12:01,625
‫אנחנו לא עושים את זה.‬
‫-למה לא?‬

116
00:12:02,833 --> 00:12:04,500
‫אני מתגעגעת אליך.‬

117
00:12:06,750 --> 00:12:09,333
‫את עושה את זה כי אני יוצא.‬
‫-זו לא הסיבה.‬

118
00:12:09,416 --> 00:12:11,666
‫זאת כן הסיבה.‬
‫-זאת לא הסיבה.‬

119
00:12:13,416 --> 00:12:14,375
‫זה לא הוגן.‬

120
00:12:19,333 --> 00:12:20,416
‫את זו שרצית את זה.‬

121
00:12:21,500 --> 00:12:23,000
‫אני לא יודעת מה אני רוצה.‬

122
00:13:12,708 --> 00:13:13,750
‫עבדתי עלייך.‬

123
00:13:13,833 --> 00:13:16,375
‫אתה כזה טיפש.‬
‫-כל כך קל לעבוד עלייך.‬

124
00:13:16,458 --> 00:13:18,833
‫לא עבדת עליי.‬

125
00:13:18,916 --> 00:13:21,500
‫אתן לסימון לעבוד על המקלדת היום.‬
‫-בסדר.‬

126
00:13:21,583 --> 00:13:22,583
‫זה בסדר מבחינתך?‬

127
00:13:47,708 --> 00:13:51,041
‫ברוכים השבים. יש לנו מאזין על הקו.‬

128
00:13:51,125 --> 00:13:55,750
‫היי. אתה מכיר את התחושה‬
‫של לירוק מעבר לכתף שלך... ‬

129
00:13:55,833 --> 00:13:59,375
‫זה לא יעזור לך.‬
‫-שלום, מי זה?‬

130
00:14:00,250 --> 00:14:02,166
‫אם הם רוצים אותך, הם ייקחו אותך.‬

131
00:14:02,875 --> 00:14:04,958
‫מי זה?‬
‫-יש מציאות אחרת.‬

132
00:14:05,041 --> 00:14:07,250
‫מציאות מאחורי זו שאנחנו נמצאים בה.‬

133
00:14:08,000 --> 00:14:10,083
‫הקו קצת משובש.‬

134
00:14:10,166 --> 00:14:13,458
‫שמת אותי על רמקול?‬
‫-את שומעת אותי?‬

135
00:14:13,541 --> 00:14:15,541
‫הייתי שם, אסטריד. הייתי שם.‬

136
00:14:15,625 --> 00:14:17,500
‫לצערי, אני חושבת שנצטרך... ‬

137
00:14:17,583 --> 00:14:18,916
‫זה יקרה שוב.‬

138
00:14:19,000 --> 00:14:21,375
‫...ונמשיך למתקשר הבא.‬

139
00:14:21,458 --> 00:14:23,375
‫אל תנתקי. זה אני, יאקוב.‬

140
00:14:24,166 --> 00:14:27,333
‫יאקוב סקיפר. זה כמו המטבע הקסום שנתתי לך.‬

141
00:14:27,416 --> 00:14:28,791
‫שום דבר לא נעלם לגמרי.‬

142
00:14:28,875 --> 00:14:31,666
‫איזה מטבע קסום?‬
‫-את לא זוכרת אותי?‬

143
00:14:31,750 --> 00:14:35,250
‫הכרתי את אחותך, אידה.‬
‫ואני יודע למה היא נעלמה.‬

144
00:14:35,333 --> 00:14:36,416
‫מי זה?‬

145
00:14:36,500 --> 00:14:40,916
‫מה שאת מכנה אמונות טפלות הוא אמיתי. ‬
‫הכול נמצא בספר.‬

146
00:14:41,000 --> 00:14:42,666
‫אנחנו צריכים להיפגש.‬
‫-מי זה?‬

147
00:14:42,750 --> 00:14:44,875
‫הייתי שם. ראיתי כשהם נעלמו.‬

148
00:14:44,958 --> 00:14:47,458
‫מה אתה רוצה ממני?‬
‫-אני יודע מה קרה אז.‬

149
00:14:47,541 --> 00:14:49,541
‫הלו?‬

150
00:14:51,000 --> 00:14:52,166
‫לא, תחזיר אותו.‬

151
00:14:53,000 --> 00:14:54,833
‫תחזיר אותו.‬

152
00:14:54,916 --> 00:14:58,083
‫לא הייתי אמור לנתק את הקו?‬
‫-לא, תתקשר אליו שוב.‬

153
00:14:58,166 --> 00:14:59,916
‫מה זה לעזאזל? תתקשר אליו.‬

154
00:15:01,166 --> 00:15:03,083
‫תתקשר אליו שוב!‬

155
00:15:08,208 --> 00:15:11,916
‫אני לא יודע איך קוראים לו.‬
‫-למה לא רשמת את המספר שלו?‬

156
00:15:12,000 --> 00:15:15,125
‫של זה שהתקשר. מה שמו?‬
‫-אני לא יודע.‬

157
00:15:15,208 --> 00:15:17,958
‫חתיכת חובבן!‬
‫-אסטריד! מה קורה?‬

158
00:17:06,833 --> 00:17:13,791
‫- שלושה בוגרים נמצאו , אבל איפה השאר? -‬

159
00:17:18,833 --> 00:17:23,583
‫- יאקוב סקיפר,‬
‫אמיליה גייסלר ופאלקה גרבסן -‬

160
00:17:35,750 --> 00:17:39,500
‫- עשרים ואחד בוגרים עדיין נעדרים -‬

161
00:18:08,166 --> 00:18:09,750
‫על מה את חושבת, יקירתי?‬

162
00:18:11,583 --> 00:18:13,583
‫אני לא חושבת שאידה תחזור.‬

163
00:18:33,375 --> 00:18:34,791
‫גם אני מתגעגע אליה.‬

164
00:18:35,916 --> 00:18:37,583
‫אני מתגעגע אליה כל הזמן.‬

165
00:18:40,125 --> 00:18:42,291
‫אבל אף אחד לא ויתר, בסדר?‬

166
00:19:19,291 --> 00:19:20,625
‫היי. מה קורה?‬
‫-היי.‬

167
00:19:22,291 --> 00:19:24,291
‫תודה שבאת. ורה איתך?‬

168
00:19:24,375 --> 00:19:27,000
‫כן, היא במכונית.‬
‫ -טוב, אנחנו יכולים... ‬

169
00:19:27,791 --> 00:19:29,750
‫אנחנו יכולים לצאת לסיבוב?‬
‫-כן.‬

170
00:19:30,416 --> 00:19:31,250
‫תודה.‬

171
00:19:33,625 --> 00:19:36,791
‫אני חייבת לגלות מה קרה כשאידה נעלמה.‬

172
00:19:37,708 --> 00:19:38,541
‫בסדר.‬

173
00:19:38,625 --> 00:19:41,208
‫אז החלטתי לעשות על זה תוכנית רדיו,‬

174
00:19:41,291 --> 00:19:43,291
‫ואני חוזרת לקופנהגן.‬

175
00:19:43,958 --> 00:19:47,833
‫מעולם לא רצית לדבר עליה. ‬
‫את רוצה עכשיו לעשות תוכנית על אחותך?‬

176
00:19:48,541 --> 00:19:49,958
‫אני חייבת.‬

177
00:19:50,708 --> 00:19:53,333
‫זה ייקח רק כמה שבועות.‬
‫-אבל מה עם ורה?‬

178
00:19:53,416 --> 00:19:54,666
‫אני אחזור.‬

179
00:20:22,875 --> 00:20:23,958
‫אני מרחמת על אימא.‬

180
00:20:29,333 --> 00:20:31,166
‫כן, אני מרחם על כולנו.‬

181
00:20:36,791 --> 00:20:38,250
‫תשכבי, טוב?‬

182
00:21:32,541 --> 00:21:33,916
‫- מנעולן -‬

183
00:21:34,000 --> 00:21:36,375
‫אלה המפתחות שלי לכספת העירייה. להתראות.‬

184
00:21:38,250 --> 00:21:40,333
‫היי.‬
‫-היי. זה 106?‬

185
00:21:40,416 --> 00:21:42,416
‫כן. איך אוכל לעזור לך?‬

186
00:21:45,041 --> 00:21:46,500
‫אתה יאקוב סקיפר?‬

187
00:21:49,333 --> 00:21:53,833
‫אני אסטריד.‬
‫אני חושבת שאולי ניסית ליצור איתי קשר.‬

188
00:21:54,333 --> 00:21:55,166
‫לא.‬

189
00:21:56,708 --> 00:21:58,708
‫אתה לא יאקוב?‬
‫-לא.‬

190
00:22:00,625 --> 00:22:01,458
‫בסדר.‬

191
00:22:03,166 --> 00:22:07,333
‫זו הכתובת שלו שמצאתי.‬
‫-הוא רק משתמש בכתובת הזאת.‬

192
00:22:08,208 --> 00:22:09,041
‫בסדר.‬

193
00:22:10,500 --> 00:22:12,333
‫אתה יודע היכן אוכל למצוא אותו?‬

194
00:22:13,125 --> 00:22:14,208
‫אין לי מושג.‬

195
00:22:15,125 --> 00:22:18,083
‫זה בגלל שאני עושה תוכנית על... ‬

196
00:22:18,166 --> 00:22:21,250
‫אני לא רוצה להשתתף.‬
‫קחי את הדברים שלך ולכי.‬

197
00:22:21,333 --> 00:22:24,083
‫הוא ניסה להתקשר אליי לפני כמה ימים.‬

198
00:22:24,166 --> 00:22:25,166
‫מה הוא רצה?‬

199
00:22:26,041 --> 00:22:27,125
‫אני לא יודעת.‬

200
00:22:31,125 --> 00:22:33,958
‫אחותי הייתה אחת מאלה שנעלמו.‬

201
00:22:34,041 --> 00:22:34,875
‫מה היה שמה?‬

202
00:22:34,958 --> 00:22:35,791
‫אידה.‬

203
00:22:37,666 --> 00:22:40,041
‫הם יצאו.‬
‫-כן.‬

204
00:22:43,083 --> 00:22:44,041
‫אני זוכר אותה.‬

205
00:22:46,000 --> 00:22:47,250
‫קווין?‬

206
00:22:49,041 --> 00:22:51,041
‫תוכל לדאוג לחנות?‬
‫-כן.‬

207
00:22:52,083 --> 00:22:53,333
‫בואי נלך לחדר האחורי.‬

208
00:23:03,125 --> 00:23:04,333
‫יאקוב הוא אחי הקטן.‬

209
00:23:04,416 --> 00:23:07,958
‫יש לו כאן רק כתובת לדואר‬
‫אז אני לא חושב שאני יכול לעזור לך.‬

210
00:23:08,041 --> 00:23:11,541
‫מזמן לא ראיתי אותו.‬
‫-אתה יודע איפה הוא יכול להיות?‬

211
00:23:11,625 --> 00:23:13,541
‫הוא יכול להיות בכל מקום.‬

212
00:23:13,625 --> 00:23:15,500
‫יאקוב הוא מה שנקרא "מחפש".‬

213
00:23:17,125 --> 00:23:18,083
‫מחפש מה?‬

214
00:23:23,000 --> 00:23:24,791
‫מה הוא אמר כשהוא התקשר?‬

215
00:23:26,333 --> 00:23:29,208
‫הוא אמר שהוא ראה אותם נעלמים, בין השאר.‬

216
00:23:29,291 --> 00:23:34,208
‫הוא לא ראה כלום. תאמיני לי.‬
‫אל תאמיני לכל מה שהוא אומר.‬

217
00:23:35,041 --> 00:23:37,041
‫למה לא?‬
‫-הם הרסו אותו.‬

218
00:23:37,125 --> 00:23:38,666
‫השמועות. העיתונים.‬

219
00:23:38,750 --> 00:23:41,500
‫הם הפילו את זה עליו‬
‫ועל שני הניצולים האחרים.‬

220
00:23:41,583 --> 00:23:44,125
‫אמיליה ופאלקה. הם נשארו בקשר?‬

221
00:23:45,208 --> 00:23:46,333
‫לא נראה לי.‬

222
00:23:46,416 --> 00:23:48,375
‫מתי ראית אותו בפעם האחרונה?‬

223
00:23:48,458 --> 00:23:49,833
‫עבר זמן רב.‬

224
00:23:53,958 --> 00:23:54,791
‫אני מצטער.‬

225
00:23:56,291 --> 00:23:58,333
‫טוב, אם תשמע משהו או שהוא... ‬

226
00:24:00,083 --> 00:24:03,875
‫...יופיע, תוכל להתקשר אליי?‬

227
00:24:03,958 --> 00:24:04,916
‫בטח.‬

228
00:24:08,041 --> 00:24:10,541
‫איך קוראים לך?‬
‫-אני מתיאס.‬

229
00:24:10,625 --> 00:24:12,000
‫תודה.‬
‫-אין בעד מה.‬

230
00:24:17,000 --> 00:24:17,833
‫ביי.‬

231
00:24:42,000 --> 00:24:42,833
‫היי.‬

232
00:24:43,708 --> 00:24:44,708
‫היי, בוסטר.‬

233
00:24:44,791 --> 00:24:46,666
‫היי, מותק.‬
‫-היי, בוסטר.‬

234
00:24:47,250 --> 00:24:49,291
‫היי.‬
‫-היי, אבא.‬

235
00:24:49,375 --> 00:24:50,708
‫היכנסי.‬

236
00:24:50,791 --> 00:24:52,916
‫היי, בוסטר, מותק.‬
‫-קדימה.‬

237
00:24:53,000 --> 00:24:56,375
‫כן.‬
‫-היי. טוב לראות אותך.‬

238
00:24:56,458 --> 00:24:58,916
‫היי. תיכנסי.‬

239
00:24:59,833 --> 00:25:02,416
‫תמיד אומרים שבורנהולם הוא אי מלא שמש.‬

240
00:25:02,500 --> 00:25:05,750
‫בכל פעם שאני שם, יורד גשם זלעפות.‬

241
00:25:05,833 --> 00:25:08,625
‫כן. היה לנו גם יום אחד של שלג.‬

242
00:25:08,708 --> 00:25:10,708
‫באמת?‬
‫-יום אחד, כן.‬

243
00:25:10,791 --> 00:25:11,625
‫אצלנו לא היה.‬

244
00:25:11,708 --> 00:25:15,041
‫בנינו איש שלג לוורה עם גזר והכול.‬

245
00:25:15,125 --> 00:25:15,958
‫באמת?‬

246
00:25:16,041 --> 00:25:16,875
‫כן.‬

247
00:25:17,250 --> 00:25:19,500
‫הסתדרת עם הניב של בורנהולם?‬
‫-תפסיק!‬

248
00:25:19,583 --> 00:25:22,791
‫אתה תמיד אומר את זה.‬
‫-הניב של בורנהולם הוא מוזר ביותר.‬

249
00:25:22,875 --> 00:25:27,583
‫סליחה, אבל זה מוזר. כן. ‬
‫יש לי נכדה שמדברת בורנהולמית.‬

250
00:25:27,666 --> 00:25:29,166
‫היא לא מדברת בורנמהולמית.‬

251
00:25:29,250 --> 00:25:32,250
‫בדיוק דיברתי איתה בטלפון.‬
‫-היא לא מדברת בורנמהולמית.‬

252
00:25:34,500 --> 00:25:35,458
‫זה מה שהיא אמרה.‬

253
00:25:36,125 --> 00:25:37,500
‫זה בורנהולמית.‬

254
00:25:37,583 --> 00:25:38,541
‫זו הייתה בדיחה.‬

255
00:25:39,166 --> 00:25:41,333
‫את חושבת שזה חמוד, אבל זה מוזר מאוד.‬

256
00:25:41,416 --> 00:25:43,500
‫כמה זמן תישארי בקופנהגן?‬

257
00:25:44,083 --> 00:25:45,875
‫אני עדיין לא יודעת.‬

258
00:25:46,500 --> 00:25:50,916
‫כל כך נחמד שאת פה.‬
‫-זה כל כך נהדר שאני יכולה לשהות כאן.‬

259
00:25:51,000 --> 00:25:54,875
‫זה נחמד מאוד.‬
‫-באת לכאן לעבוד?‬

260
00:25:54,958 --> 00:25:58,916
‫כן.‬
‫-מה את עושה?‬

261
00:26:01,625 --> 00:26:04,583
‫אני עובדת על תוכנית.‬

262
00:26:05,208 --> 00:26:06,541
‫על מה היא?‬

263
00:26:09,833 --> 00:26:11,291
‫על התקופה ההיא.‬

264
00:26:12,875 --> 00:26:13,708
‫מה?‬

265
00:26:16,958 --> 00:26:19,166
‫אני רוצה לעשות... ‬

266
00:26:20,416 --> 00:26:23,500
‫לנסות לחקור מה באמת קרה.‬

267
00:26:24,750 --> 00:26:26,125
‫אני צריכה לנסות.‬

268
00:26:27,833 --> 00:26:29,541
‫כדי להבין...‬

269
00:26:30,166 --> 00:26:32,791
‫חשבתי שאוכל ליצור קשר עם אמיליה.‬

270
00:26:33,625 --> 00:26:37,500
‫אתם יודעים, החברה של אידה ש... ‬
‫-לא, אל תעשי את זה.‬

271
00:26:37,583 --> 00:26:41,458
‫את חייבת להפסיק עכשיו.‬
‫-אבא, זו החלטה שלי.‬

272
00:26:41,541 --> 00:26:44,041
‫לא, את חייבת להפסיק. עכשיו.‬

273
00:26:44,125 --> 00:26:46,041
‫אל תתחילי לעורר מהומות.‬

274
00:26:46,125 --> 00:26:48,708
‫אין לך מושג למה את נכנסת.‬

275
00:26:48,791 --> 00:26:50,750
‫אבל אני חייבת לנסות.‬
‫-לא.‬

276
00:26:50,833 --> 00:26:52,500
‫אני לא רוצה את זה.‬

277
00:26:52,583 --> 00:26:54,708
‫תפסיקי עם זה.‬
‫-זו ההחלטה שלי.‬

278
00:26:54,791 --> 00:26:57,708
‫זו לא ההחלטה שלך. התיק הזה נסגר.‬

279
00:26:57,791 --> 00:27:00,583
‫כן? הם מצאו את אידה?‬

280
00:27:49,041 --> 00:27:55,500
‫- מה הם מסתירים?‬
‫שלושת הבוגרים שלא נעלמו -‬

281
00:28:00,500 --> 00:28:04,250
‫- "אין זה סביר שהם לא ראו דבר",‬
‫אומר החוקר האראלד בירק -‬

282
00:28:18,458 --> 00:28:21,416
‫אתה נמצא בתפקיד הרבה שנים ‬
‫ועובד על הרבה תיקים,‬

283
00:28:21,500 --> 00:28:25,541
‫אבל לא היה דבר כזה. כיתה שלמה של בוגרים ‬
‫שנעלמו ללא עקבות.‬

284
00:28:25,625 --> 00:28:27,333
‫ואז הם מגיעים.‬
‫-יאקוב?‬

285
00:28:27,416 --> 00:28:30,083
‫ואמיליה ופאלק.‬
‫היו לנו רק את השלושה האלה.‬

286
00:28:30,166 --> 00:28:34,250
‫עשרים ואחד תלמידים לא נעלמים סתם כך‬
‫בלי שאף אחד יראה את זה.‬

287
00:28:34,333 --> 00:28:38,333
‫כל הזמן התעקשתי על כך שהם בטח ידעו משהו,‬
‫שהם ראו משהו... ‬

288
00:28:38,416 --> 00:28:41,458
‫את יכולה לשבת שם. ‬
‫אבל היה משהו שהם פשוט לא אמרו.‬

289
00:28:41,541 --> 00:28:43,541
‫כן.‬
‫-פשוט לא התקדמנו יותר מדי.‬

290
00:28:44,750 --> 00:28:47,875
‫למה סגרת את החקירה?‬
‫-לא סגרתי אותה.‬

291
00:28:47,958 --> 00:28:51,291
‫הורידו אותי ממנה.‬
‫הם אמרו שאני לא יכול לנהל אותה,‬

292
00:28:51,375 --> 00:28:56,083
‫שהייתי אובססיבי ולא ראיתי דברים בבירור, ‬
‫אבל זה היה קשקוש.‬

293
00:28:56,958 --> 00:29:00,000
‫אז שכפלתי את כל הקלטות ועזבתי.‬

294
00:29:01,000 --> 00:29:05,500
‫אני לא יכול לעשות את זה יותר. זה נגמר,‬
‫סיימתי. את יכולה לקחת את כל מה שיש לי.‬

295
00:29:07,041 --> 00:29:08,125
‫השיחה הזאת... ‬

296
00:29:10,708 --> 00:29:11,625
‫היא לא לציטוט.‬

297
00:29:12,375 --> 00:29:13,875
‫כמובן.‬
‫-זה חשוב.‬

298
00:29:13,958 --> 00:29:14,875
‫כן.‬

299
00:29:20,916 --> 00:29:24,625
‫זה היה יום ארוך, ‬
‫ואתה יושב כאן שעות רבות, יאקוב, אבל... ‬

300
00:29:25,250 --> 00:29:28,000
‫בבקשה, תוכל לספר לנו הכול מההתחלה שוב?‬

301
00:29:30,458 --> 00:29:34,250
‫נסענו, המשאית בלמה , ואז האחרים נעלמו.‬

302
00:29:35,416 --> 00:29:37,250
‫ומה עשיתם אז?‬
‫-הלכנו.‬

303
00:29:37,333 --> 00:29:39,166
‫עזבתם את זירת התאונה?‬
‫-תקשיב.‬

304
00:29:39,250 --> 00:29:43,041
‫היינו בהלם. לא ידענו מה לעשות.‬

305
00:29:43,125 --> 00:29:45,583
‫בכלל לא חשבתם להתקשר למשטרה?‬

306
00:29:45,666 --> 00:29:48,583
‫הכול היה מבולגן. לא חשבנו כל כך רחוק.‬

307
00:29:48,666 --> 00:29:52,041
‫למה אתה לא מאמין לי?‬
‫-זה נשמע קצת לא סביר.‬

308
00:29:52,125 --> 00:29:56,000
‫נפלתי ופגעתי בראש.‬
‫התעלפתי. אני לא יודע מה לעזאזל... ‬

309
00:29:58,708 --> 00:30:00,208
‫לא היו לו חבלות או חתכים.‬

310
00:30:00,291 --> 00:30:03,166
‫והוא לא נפגע בראשו.‬
‫-אתה חושב שהוא משקר?‬

311
00:30:03,666 --> 00:30:06,833
‫אני חושב שהוא נאלץ לשקר.‬
‫ אם הוא היה מעורב בזה,‬

312
00:30:06,916 --> 00:30:10,541
‫או שהם סחטו אותו, אני לא יודע.‬
‫אבל הוא לא חף מפשע.‬

313
00:30:12,500 --> 00:30:16,750
‫כאן יש לנו את אמיליה גייסלר.‬
‫זה מיד לאחר התאונה.‬

314
00:30:20,541 --> 00:30:22,750
‫ישבתי מאחור. בסוף.‬

315
00:30:24,708 --> 00:30:27,958
‫הרגשתי ממש רע. הייתי צריכה להקיא.‬

316
00:30:28,041 --> 00:30:30,541
‫ואז מה קרה?‬
‫-ואז...‬

317
00:30:30,625 --> 00:30:33,541
‫פתאום המשאית בלמה בחוזקה, ו... ‬
‫-כן.‬

318
00:30:33,625 --> 00:30:36,333
‫... הייתי על הרצפה וחשבתי שאני עומדת למות.‬

319
00:30:36,416 --> 00:30:39,875
‫והחברה הכי טובה שלך, אידה, הייתה גם‬
‫בין אלה שנעלמו, נכון?‬

320
00:30:41,166 --> 00:30:42,000
‫כן.‬

321
00:30:43,958 --> 00:30:47,000
‫את זוכרת מה עשית אחרי שהמשאית בלמה בחוזקה?‬

322
00:30:47,833 --> 00:30:53,333
‫הסתכלתי למעלה, ואידה נעלמה. כולם נעלמו.‬

323
00:30:53,916 --> 00:30:55,833
‫כן, חוץ משלושתכם, נכון?‬

324
00:30:56,833 --> 00:31:01,333
‫אני לא יודעת למה. אנחנו לא יודעים כלום.‬
‫לא עשינו שום דבר.‬

325
00:31:01,416 --> 00:31:04,083
‫למה ברחתם?‬
‫-היא נראית עצובה באמת.‬

326
00:31:04,166 --> 00:31:07,416
‫פשוט נתקפנו פניקה וברחנו.‬
‫-"עצובה" זו דרך אחת לנסח זאת.‬

327
00:31:08,041 --> 00:31:09,583
‫ניסוח אחר הוא "מלאת חרטה".‬

328
00:31:12,083 --> 00:31:15,125
‫כאן יש לנו את פאלקה גרבסן.‬

329
00:31:15,833 --> 00:31:16,708
‫פחדתי.‬

330
00:31:17,291 --> 00:31:20,708
‫למה פחדת? מה עשית?‬
‫-כלום.‬

331
00:31:21,625 --> 00:31:23,750
‫תקשיב. אתה יכול לספר לי.‬

332
00:31:24,541 --> 00:31:26,208
‫אני יודע שלא עשית כלום.‬

333
00:31:27,125 --> 00:31:29,916
‫אבל יאקוב? האם יאקוב עשה משהו?‬

334
00:31:30,875 --> 00:31:33,375
‫הוא התחיל את זה.‬
‫-התחיל את מה?‬

335
00:31:33,458 --> 00:31:36,500
‫את הכול. הוא הביא אותנו לשם.‬
‫-יאקוב?‬

336
00:31:37,958 --> 00:31:39,333
‫הוא שכנע אותנו.‬

337
00:31:39,416 --> 00:31:40,916
‫את כולכם?‬
‫-כן.‬

338
00:31:41,000 --> 00:31:42,958
‫אבל בעיקר את אידה.‬

339
00:31:43,041 --> 00:31:45,333
‫את אידה?‬
‫-זאת אידה אגרסקוב.‬

340
00:31:45,416 --> 00:31:46,875
‫שנעלמה.‬

341
00:31:48,000 --> 00:31:51,041
‫היא לא רצתה. ואני לא רציתי.‬

342
00:31:51,666 --> 00:31:54,583
‫אבל הם אמרו שאני חייב.‬
‫-חייב לעשות מה, פאלקה?‬

343
00:31:54,666 --> 00:31:57,541
‫אני לא יודע איך הכול מתחבר.‬
‫-הוא הרג אותם?‬

344
00:31:57,625 --> 00:31:59,208
‫את מי?‬
‫-את חבריך ללימודים.‬

345
00:31:59,291 --> 00:32:01,125
‫היינו רק ארבעתנו.‬
‫-מי?‬

346
00:32:01,916 --> 00:32:03,791
‫אידה, יאקוב, אמיליה ואני.‬

347
00:32:03,875 --> 00:32:06,250
‫מה עם האחרים?‬
‫-הם לא היו שם.‬

348
00:32:06,333 --> 00:32:09,000
‫הם לא היו במשאית?‬
‫-דיברתי על האי.‬

349
00:32:09,083 --> 00:32:10,750
‫איזה אי, פאלקה?‬

350
00:32:10,833 --> 00:32:12,541
‫זה מהספר.‬
‫-איזה ספר?‬

351
00:32:12,625 --> 00:32:15,875
‫הספר של יאקוב.‬
‫-אז חבריך לכיתה נמצאים באי?‬

352
00:32:15,958 --> 00:32:17,166
‫לא, היינו רק אנחנו.‬

353
00:32:17,250 --> 00:32:19,791
‫אני לא מבין לאן אתה חותר.‬

354
00:32:19,875 --> 00:32:22,458
‫אני לא יודע. גם אני לא מבין את זה.‬

355
00:32:22,541 --> 00:32:24,375
‫אני חושב שעשינו שם משהו רע.‬

356
00:32:24,458 --> 00:32:26,875
‫מה עשיתם?‬
‫-הרסנו את זה.‬

357
00:32:27,625 --> 00:32:29,333
‫כל השאר השתבש אחרי זה.‬

358
00:32:30,333 --> 00:32:32,708
‫על מה הוא מדבר? מהו האי הזה?‬

359
00:32:32,791 --> 00:32:36,833
‫חקרנו את זה.‬
‫גם מצאנו את האי שהוא דיבר עליו.‬

360
00:32:36,916 --> 00:32:38,958
‫אבל לא היה זכר לילדים הנעדרים.‬

361
00:32:41,333 --> 00:32:44,708
‫זה מקרה שבו כמעט בלתי אפשרי לגבש תאוריה.‬

362
00:32:45,291 --> 00:32:50,791
‫האם הם נהרגו, נקברו? ‬
‫האם הם ברחו עם כת או נחטפו? מה קרה?‬

363
00:32:50,875 --> 00:32:54,083
‫הדבר היחיד שאני משוכנע בו הוא‬
‫שהשלושה האלה יודעים משהו.‬

364
00:33:11,375 --> 00:33:13,041
‫זה לא יביא אותך לשום מקום.‬

365
00:33:15,416 --> 00:33:17,708
‫אני מחפשת את לארס גייסלר.‬
‫הוא לא גר פה?‬

366
00:33:18,208 --> 00:33:19,125
‫נסי את "טוב'ס".‬

367
00:33:20,083 --> 00:33:21,875
‫"טוב'ס"?‬
‫-הפאב של טובה.‬

368
00:33:21,958 --> 00:33:23,625
‫בהמשך הרחוב.‬

369
00:33:24,666 --> 00:33:25,500
‫בסדר. תודה.‬

370
00:33:47,041 --> 00:33:50,083
‫לארס גייסלר. הוא מסתובב כאן?‬

371
00:33:50,166 --> 00:33:52,333
‫לארס? לא נשמע מוכר.‬
‫-לא?‬

372
00:33:52,416 --> 00:33:54,583
‫לא נשמע מוכר, לא.‬
‫--בסדר.‬

373
00:33:54,666 --> 00:33:56,666
‫סליחה.‬
‫-את מחפשת את לאדן?‬

374
00:33:57,250 --> 00:33:58,458
‫הוא שם למטה.‬

375
00:33:59,666 --> 00:34:01,625
‫לאדן? יש לך אורחים.‬

376
00:34:03,458 --> 00:34:05,916
‫אפשר להזמין עוד בירה?‬
‫-כן, כמובן.‬

377
00:34:06,666 --> 00:34:08,916
‫את לא צריכה כוס גם בשביל זה?‬
‫-לא, תודה.‬

378
00:34:19,708 --> 00:34:21,708
‫סליחה, אתה אבא של אמיליה?‬

379
00:34:28,083 --> 00:34:29,208
‫תרצה בירה?‬

380
00:34:35,291 --> 00:34:38,375
‫אני לא יודעת אם אתה זוכר אותי.‬
‫אסטריד, אחותה של אידה.‬

381
00:34:39,375 --> 00:34:40,750
‫הייתי מאוד רוצה ל... ‬

382
00:34:41,958 --> 00:34:44,000
‫...לדבר עם אמיליה.‬
‫-היא לא כאן.‬

383
00:34:44,625 --> 00:34:47,375
‫היא נעלמה.‬
‫-לא חשבתי ש...‬

384
00:34:48,958 --> 00:34:50,333
‫חשבתי שהיא נשארה מאחור.‬

385
00:34:57,375 --> 00:34:58,541
‫אתה יודע איפה היא?‬

386
00:35:01,708 --> 00:35:04,791
‫את לא מבינה אותי?‬
‫-אני שואלת... ‬

387
00:35:04,875 --> 00:35:06,750
‫את לא מבינה מה אני אומר?‬

388
00:35:07,833 --> 00:35:09,083
‫היא כבר לא כאן.‬

389
00:35:10,583 --> 00:35:11,875
‫היא מתה?‬

390
00:35:14,541 --> 00:35:16,166
‫כן, אפשר להגיד.‬

391
00:35:22,458 --> 00:35:23,833
‫את רוצה לשמוע סוד?‬

392
00:35:28,166 --> 00:35:29,416
‫זה הגיע לה.‬

393
00:35:55,375 --> 00:35:57,541
‫אתה תמיד מעורר מהומה בגללה.‬

394
00:35:57,625 --> 00:36:00,583
‫תפסיקי. היא לא אוכלת. היא לא ישנה.‬

395
00:36:00,666 --> 00:36:02,666
‫זה לא נורמלי. זאת לא אסטריד.‬

396
00:36:02,750 --> 00:36:06,125
‫היא רוצה תשומת לב.‬
‫-לא. היא נסערת כמונו.‬

397
00:36:06,208 --> 00:36:08,583
‫היא לא בסדר. היא זקוקה לעזרה.‬

398
00:36:08,666 --> 00:36:11,375
‫היא לא צריכה להיבדק. הכול בסדר אצלה.‬

399
00:36:11,458 --> 00:36:12,958
‫איך את יכולה להגיד את זה?‬

400
00:36:13,041 --> 00:36:14,625
‫גם אני משוגעת?‬

401
00:36:14,708 --> 00:36:18,875
‫תפסיקי. איך זה יזיק לה אם תדבר עם מישהו?‬

402
00:36:18,958 --> 00:36:20,166
‫פסיכולוג ילדים.‬

403
00:37:53,416 --> 00:37:54,833
‫אסטריד.‬

404
00:38:11,291 --> 00:38:12,125
‫אסטריד!‬

405
00:38:12,208 --> 00:38:16,041
‫את הולכת מתוך שינה. אסטריד, התעוררי.‬

406
00:38:16,125 --> 00:38:17,708
‫את חולמת.‬

407
00:38:17,791 --> 00:38:19,041
‫תתעוררי, חמודה.‬

408
00:38:23,625 --> 00:38:24,833
‫בואי הנה.‬

409
00:38:24,916 --> 00:38:25,791
‫בואי.‬

410
00:38:36,083 --> 00:38:36,958
‫ראיתי אותם.‬

411
00:38:38,333 --> 00:38:39,583
‫איך ראית אותם?‬

412
00:38:41,458 --> 00:38:42,583
‫בחושך.‬

413
00:38:43,666 --> 00:38:45,208
‫זה היה מקום מפחיד.‬

414
00:38:46,166 --> 00:38:48,833
‫זה נקרא התקף כשאת... ‬

415
00:38:48,916 --> 00:38:49,916
‫אבל זה היה אמיתי.‬

416
00:38:50,750 --> 00:38:55,583
‫זה בטח הרגיש אמיתי,‬
‫אבל ככה זה כשאת מתגעגעת מאוד למישהו.‬

417
00:38:56,833 --> 00:38:58,708
‫אני אגן עלייך. אני מבטיח לך.‬

418
00:38:58,791 --> 00:39:00,375
‫אני כאן לצידך.‬

419
00:39:00,458 --> 00:39:01,416
‫תמיד.‬

420
00:39:05,708 --> 00:39:08,625
‫רבים מאיתנו השקיעו זמן רב‬
‫בלהשאיר את זה מאחור.‬

421
00:39:09,375 --> 00:39:11,333
‫זה לא היה קל. גם לך לא.‬

422
00:39:11,416 --> 00:39:12,291
‫כן.‬

423
00:39:14,333 --> 00:39:16,333
‫המצב קשה בינך ובין דיוויד?‬

424
00:39:18,625 --> 00:39:21,208
‫זה לא ממש רלוונטי.‬

425
00:39:22,958 --> 00:39:25,916
‫אני מבין שזה לא קל עם ילדה קטנה.‬

426
00:39:27,041 --> 00:39:29,041
‫אבא, יאקוב סקיפר התקשר אליי.‬

427
00:39:30,041 --> 00:39:31,500
‫זה מסביר את זה.‬

428
00:39:32,708 --> 00:39:37,500
‫הוא התקשר אליי בשידור חי ברדיו‬
‫ואמר שהוא ראה אותם נעלמים.‬

429
00:39:37,583 --> 00:39:40,333
‫לא נעים לי לומר, אבל יאקוב סקיפר חולה.‬

430
00:39:40,958 --> 00:39:42,458
‫משהו לא בסדר... ‬
‫-כן.‬

431
00:39:42,541 --> 00:39:45,958
‫זה נמשך כבר מאז.‬
‫-כן, אבל זה לא יכול להיות צירוף מקרים‬

432
00:39:46,041 --> 00:39:48,375
‫שהוא מתקשר עכשיו ואומר שהוא יודע משהו.‬

433
00:39:48,458 --> 00:39:51,583
‫צפיתי עכשיו בקלטות של החקירות,‬

434
00:39:51,666 --> 00:39:53,666
‫ויש משהו שהוא מסתיר.‬

435
00:39:53,750 --> 00:39:56,125
‫תקשיבי.‬
‫-אני רואה את זה על הפנים שלו.‬

436
00:39:56,208 --> 00:39:58,750
‫תקשיבי, יקירתי. אני יודע איך את מרגישה.‬

437
00:39:58,833 --> 00:40:02,000
‫כן, אבל... ‬
‫-אני יודע איך את מרגישה.‬

438
00:40:02,083 --> 00:40:05,000
‫הייתי במצב הזה פעמים רבות.‬

439
00:40:07,125 --> 00:40:07,958
‫בסדר?‬

440
00:40:09,041 --> 00:40:13,375
‫אבל את חייבת לקבל את זה ‬
‫שאיש לא יודע מה קרה אז.‬

441
00:40:13,458 --> 00:40:14,750
‫כן.‬

442
00:40:15,250 --> 00:40:16,833
‫ואנחנו צריכים לחיות עם זה.‬

443
00:40:20,541 --> 00:40:21,458
‫בסדר?‬

444
00:40:26,125 --> 00:40:26,958
‫בואי.‬

445
00:40:46,041 --> 00:40:48,291
‫- נתראה הערב! ‬
‫אבא -‬

446
00:41:16,000 --> 00:41:16,958
‫בוסטר?‬

447
00:41:21,750 --> 00:41:23,083
‫היי. מה קורה?‬

448
00:41:26,750 --> 00:41:27,833
‫מה קורה?‬

449
00:41:52,333 --> 00:41:53,416
‫לא!‬

450
00:42:20,041 --> 00:42:21,791
‫תזכרי את הקופסאות שלך.‬
‫-כן.‬

451
00:42:22,958 --> 00:42:24,041
‫קדימה.‬

452
00:42:25,791 --> 00:42:26,708
‫אסטריד?‬

453
00:42:27,291 --> 00:42:28,625
‫אסטריד, השיעור הסתיים.‬

454
00:42:49,708 --> 00:42:52,166
‫אסטריד מדברת.‬
‫-מה הוא אמר כשהוא התקשר?‬

455
00:42:52,250 --> 00:42:54,041
‫מה?‬
‫-מי זה?‬

456
00:42:54,916 --> 00:42:56,666
‫מה יאקוב אמר כשהוא התקשר?‬

457
00:42:57,583 --> 00:43:00,000
‫תגידי לי.‬
‫-מתיאס, זה אתה?‬

458
00:43:00,625 --> 00:43:03,666
‫אמרת שאחי הקטן התקשר. אבל מה הוא אמר?‬

459
00:43:04,583 --> 00:43:06,250
‫טוב, הוא אמר ש... ‬

460
00:43:07,291 --> 00:43:08,958
‫מה?‬

461
00:43:10,916 --> 00:43:14,458
‫לא משנה. הוא מת עכשיו. הוא התאבד.‬

462
00:43:15,208 --> 00:43:17,666
‫מה?‬
‫-הוא קפץ.‬

463
00:43:17,750 --> 00:43:19,958
‫מה?‬
‫-אחי הקטן מת.‬

464
00:43:20,041 --> 00:43:21,208
‫מתי זה קרה?‬

465
00:43:22,958 --> 00:43:24,041
‫זה לא משנה.‬

466
00:43:25,375 --> 00:43:28,083
‫את יכולה להפסיק לחפש אותו.‬
‫-מתי זה... ‬

467
00:45:16,958 --> 00:45:18,958
‫תרגום כתוביות: יפעת גריצמן‬