1
00:00:07,062 --> 00:00:09,354
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:01:16,021 --> 00:01:17,562
‫שכבנו, אהובי ואני,‬

3
00:01:21,562 --> 00:01:23,187
‫מתחת לערבה הבוכייה.‬

4
00:01:30,354 --> 00:01:32,229
‫אבל כעת שוכבת אני לבד...‬

5
00:01:35,937 --> 00:01:37,646
‫ובוכה ליד העץ.‬

6
00:01:41,229 --> 00:01:43,521
‫שרה "הו ערבה ייבבי",‬

7
00:01:48,896 --> 00:01:50,771
‫ליד העץ שבוכה איתי.‬

8
00:01:54,437 --> 00:01:57,312
‫שרה "הו ערבה ייבבי",‬

9
00:02:02,854 --> 00:02:04,812
‫עד שאהובי יחזור אליי.‬

10
00:02:17,687 --> 00:02:24,354
‫- צפון קליפורניה, 2007 -‬

11
00:02:24,479 --> 00:02:26,854
‫אוכל לקבל את תשומת לבכם, בבקשה?‬

12
00:02:27,354 --> 00:02:30,479
‫תוכלו להתחיל לאכול בעוד רגע, אבל תחילה...‬

13
00:02:31,396 --> 00:02:33,604
‫הכלה ביקשה ממני שאדבר.‬

14
00:02:33,729 --> 00:02:35,021
‫חשבתי שהיא צחקה.‬

15
00:02:35,104 --> 00:02:37,771
‫למה להזמין אסון כזה‬

16
00:02:37,854 --> 00:02:39,271
‫לחתונה שלך?‬

17
00:02:40,062 --> 00:02:41,937
‫אבל, כפי שהיא הסבירה,‬

18
00:02:42,146 --> 00:02:44,146
‫"לא, חס ושלום, לא לחתונה,‬

19
00:02:44,229 --> 00:02:45,604
‫לארוחת האימון."‬

20
00:02:45,687 --> 00:02:48,271
‫לארוחת החזרה, בשם אלוהים.‬

21
00:02:48,354 --> 00:02:52,562
‫עליי לתבוע את זכותי כאנגלי מעט שיכור‬
‫שסובל מיעפת קשה‬

22
00:02:52,646 --> 00:02:54,937
‫לומר את דעתי באמת ובתמים.‬

23
00:02:55,021 --> 00:02:56,812
‫כי אני רוצה להזהיר את כולכם.‬

24
00:02:56,896 --> 00:02:59,687
‫לכם הצעירים אין שום מושג‬

25
00:02:59,771 --> 00:03:02,187
‫למה אתם נכנסים.‬

26
00:03:07,229 --> 00:03:08,062
‫אה...‬

27
00:03:08,479 --> 00:03:09,979
‫הנה נתון סטטיסטי מחריד.‬

28
00:03:10,062 --> 00:03:12,771
‫האם ידעתם שכמעט חצי מהנישואים בימינו‬

29
00:03:12,854 --> 00:03:15,021
‫לא מסתיימים בגירושים?‬

30
00:03:16,854 --> 00:03:21,771
‫זה אומר שיש סבירות גבוהה‬
‫ששניכם תצפו זה בזה מתים.‬

31
00:03:22,229 --> 00:03:24,479
‫וזו התוצאה המועדפת.‬

32
00:03:24,854 --> 00:03:27,187
‫לאהוב אדם אחר באמת‬

33
00:03:27,646 --> 00:03:30,979
‫משמעו לקבל את העובדה שהמאמץ לאהוב אותו‬

34
00:03:31,604 --> 00:03:33,812
‫שווה את הכאב של לאבד אותו.‬

35
00:03:34,771 --> 00:03:35,604
‫וזהו זה.‬

36
00:03:36,812 --> 00:03:37,646
‫זה הכול.‬

37
00:03:38,312 --> 00:03:40,979
‫ואם זה מפחיד אתכם כמו שזה מפחיד אותי,‬

38
00:03:41,062 --> 00:03:42,187
‫אני אומר "תברחו".‬

39
00:03:42,271 --> 00:03:44,729
‫לכו תעשו סמים בחוף בבאלי,‬

40
00:03:44,812 --> 00:03:46,729
‫תתמסרו לחיים של הנפש.‬

41
00:03:46,812 --> 00:03:50,187
‫תברחו כל עוד אתם יכולים.‬
‫אתם צעירים, אתם חזקים.‬

42
00:03:50,271 --> 00:03:51,104
‫העולם הוא...‬

43
00:03:51,187 --> 00:03:53,729
‫אני רצינית, באמת סירבנו לשהות כאן.‬

44
00:03:53,812 --> 00:03:54,646
‫היא סירבה.‬

45
00:03:54,729 --> 00:03:56,979
‫לא ידעתי ששהות כאן הייתה בגדר אפשרות.‬

46
00:03:57,062 --> 00:04:00,062
‫יש שלוש סוויטות בטירה,‬
‫וג'ק רצה להישאר כאן.‬

47
00:04:00,146 --> 00:04:02,271
‫רק ללילה אחד.‬
‫-לפני שנצא לירח הדבש.‬

48
00:04:02,354 --> 00:04:05,646
‫רק מחר. רק אחרי קבלת הפנים,‬
‫כדי שנוכל למעוד למעלה.‬

49
00:04:06,062 --> 00:04:08,312
‫אבל אמרתי,‬
‫"אין מצב, לא אחרי הסיפורים האלה".‬

50
00:04:08,396 --> 00:04:10,479
‫רגע, רק הסיפורים?‬

51
00:04:10,562 --> 00:04:13,396
‫לא ראית אותה?‬
‫-לא, אלוהים, לא ראיתי אותה.‬

52
00:04:13,479 --> 00:04:16,771
‫אם הייתי רואה אישה מתה, נזירה מתה,‬
‫לא פחות, בוכה בפינות,‬

53
00:04:17,229 --> 00:04:19,854
‫לא היינו מתחתנים פה.‬
‫-טוב, זה רק סיפור.‬

54
00:04:19,937 --> 00:04:23,562
‫המקום הזה היה פעם מנזר‬
‫במשך כמה עשורים בשנות ה-40.‬

55
00:04:23,646 --> 00:04:24,854
‫זה חלק מחבילת המכירות.‬

56
00:04:24,937 --> 00:04:27,604
‫הם יכולים לגבות עוד כמה מאות‬
‫על סיפור הרפאים.‬

57
00:04:27,854 --> 00:04:31,812
‫תראה, אני אוהבת סיפור רפאים טוב,‬
‫אני פשוט לא רוצה לישון באחד.‬

58
00:04:31,896 --> 00:04:33,604
‫ירח הדבש שלנו היה באירלנד.‬

59
00:04:34,312 --> 00:04:36,229
‫כל הזמן אמרו לנו להיזהר משיימוס,‬

60
00:04:36,312 --> 00:04:37,187
‫נער האורוות.‬

61
00:04:37,271 --> 00:04:38,437
‫אוי, שיימוס.‬

62
00:04:39,021 --> 00:04:42,396
‫אמרו שהראש שלו נמחץ אחרי שסוס בעט בו.‬

63
00:04:42,479 --> 00:04:44,646
‫סיפורי רפאים גרועים יותר כשמעורב בהם ילד.‬

64
00:04:44,729 --> 00:04:46,562
‫זה מוסיף משהו, לא?‬

65
00:04:47,521 --> 00:04:48,562
‫לי יש סיפור.‬

66
00:04:51,229 --> 00:04:52,062
‫טוב...‬

67
00:04:53,271 --> 00:04:54,687
‫זה לא באמת הסיפור שלי.‬

68
00:04:55,271 --> 00:04:56,729
‫הוא שייך למישהו שהכרתי.‬

69
00:04:57,979 --> 00:04:59,687
‫והוא לא בדיוק קצר.‬

70
00:05:00,479 --> 00:05:03,021
‫טוב, נראה שיש לנו מספיק זמן, ו...‬

71
00:05:03,104 --> 00:05:03,979
‫מספיק יין.‬

72
00:05:05,896 --> 00:05:06,729
‫למה לא?‬

73
00:05:17,021 --> 00:05:17,854
‫אז בסדר.‬

74
00:05:18,896 --> 00:05:19,729
‫סיפור רפאים.‬

75
00:05:22,021 --> 00:05:24,479
‫שוב, הסיפור הזה לא שלי,‬

76
00:05:25,312 --> 00:05:28,646
‫אבל הוא מלא רוחות מכל מיני סוגים.‬

77
00:05:30,187 --> 00:05:32,396
‫ואם ילד הוא מה שנותן את האפקט,‬

78
00:05:33,062 --> 00:05:34,979
‫מהדק עוד יותר את טבעת החנק,‬

79
00:05:37,646 --> 00:05:38,979
‫מה תגידו על שני ילדים?‬

80
00:05:44,729 --> 00:05:48,146
‫- לונדון, 1987 -‬

81
00:05:48,229 --> 00:05:51,479
‫המורה הייתה, מבחירה, צעירה בודדה.‬

82
00:05:51,979 --> 00:05:55,937
‫היא הגיעה ללונדון בחשש מסוים‬
‫לריאיון עבודה בעקבות מודעה...‬

83
00:05:57,229 --> 00:05:59,521
‫שפרסם אדם בשם לורד הנרי וינגרייב,‬

84
00:05:59,979 --> 00:06:01,812
‫בנוגע לאחיינו ואחייניתו הצעירים‬

85
00:06:02,229 --> 00:06:03,854
‫שהיו זקוקים לאופר.‬

86
00:06:04,146 --> 00:06:06,521
‫עבודה במשרה מלאה, כולל מגורים.‬

87
00:06:07,229 --> 00:06:09,229
‫בבית משפחתו הישן באסקס.‬

88
00:06:09,729 --> 00:06:10,937
‫מקום טוב וחשוב,‬

89
00:06:11,354 --> 00:06:12,479
‫לבד בכפר.‬

90
00:06:30,729 --> 00:06:31,896
‫מיס קלייטון, כן?‬

91
00:06:31,979 --> 00:06:34,062
‫קרא לי דאני. שלום.‬

92
00:06:34,146 --> 00:06:35,479
‫שבי בבקשה.‬

93
00:06:39,104 --> 00:06:40,979
‫את מורה?‬
‫-כן.‬

94
00:06:41,896 --> 00:06:42,771
‫הייתי.‬

95
00:06:43,521 --> 00:06:44,354
‫של כיתה ד'.‬

96
00:06:44,854 --> 00:06:45,896
‫בארצות הברית.‬

97
00:06:49,229 --> 00:06:50,396
‫הרבה זמן באנגליה?‬

98
00:06:51,729 --> 00:06:52,979
‫בערך שישה חודשים.‬

99
00:06:53,062 --> 00:06:55,562
‫שישה חודשים, ובתקופה הזו את...‬

100
00:06:56,687 --> 00:07:00,021
‫ובכן, התאהבתי לחלוטין בלונדון.‬

101
00:07:01,062 --> 00:07:01,896
‫אלוהים...‬

102
00:07:04,146 --> 00:07:05,396
‫תה? קפה?‬

103
00:07:06,396 --> 00:07:07,396
‫לא, תודה.‬

104
00:07:07,687 --> 00:07:09,562
‫אני עוד לא ממש שולטת בתה.‬

105
00:07:10,062 --> 00:07:11,812
‫אני רגילה לתה בקנקן.‬

106
00:07:12,229 --> 00:07:13,187
‫מלא בקוביות קרח.‬

107
00:07:14,562 --> 00:07:15,896
‫ופלחי לימון.‬

108
00:07:16,562 --> 00:07:18,562
‫כאן זה דבר אחר לגמרי.‬

109
00:07:19,771 --> 00:07:21,854
‫כן, נכון.‬

110
00:07:24,021 --> 00:07:27,646
‫אין לך ניסיון קודם בתור אופר.‬

111
00:07:28,729 --> 00:07:29,562
‫טוב...‬

112
00:07:30,271 --> 00:07:33,187
‫יש לי ניסיון לא מועט עם ילדים,‬
‫מר וינגרייב.‬

113
00:07:33,271 --> 00:07:37,229
‫בכיתה, אבל זו משרה מלאה, כולל מגורים.‬

114
00:07:37,312 --> 00:07:38,729
‫אני יודעת, זו הסיבה‬

115
00:07:38,812 --> 00:07:41,146
‫שעניתי למודעה.‬
‫-הילדים נהדרים.‬

116
00:07:41,229 --> 00:07:43,562
‫יוצאים מן הכלל, האמת.‬
‫האחיינית והאחיין שלי.‬

117
00:07:43,646 --> 00:07:45,937
‫ילדים יוצאים מן הכלל, כפי שאמרתי.‬

118
00:07:46,812 --> 00:07:49,479
‫אבל מאתגרים, שניהם.‬

119
00:07:49,562 --> 00:07:53,729
‫מיילס, אחייני, חזר הביתה מהפנימייה מוקדם.‬

120
00:07:54,354 --> 00:07:55,604
‫הוא צריך מסגרת‬

121
00:07:55,687 --> 00:07:57,521
‫ומשמעת יותר מתמיד, חוששני.‬

122
00:07:59,687 --> 00:08:01,562
‫אוכל לשאול למה הוא נשלח הביתה?‬

123
00:08:01,896 --> 00:08:04,396
‫סמסטר האביב מסתיים רק...‬
‫-יצפו ממך ללמד אותו,‬

124
00:08:04,479 --> 00:08:05,937
‫כך שהוא לא יהיה בפיגור.‬

125
00:08:06,146 --> 00:08:10,354
‫מבחינה זו, הניסיון שלך בכיתה‬
‫עשוי להיות מועיל.‬

126
00:08:10,937 --> 00:08:12,479
‫אותו דבר עם פלורה,‬

127
00:08:12,562 --> 00:08:13,604
‫האחיינית שלי.‬

128
00:08:14,271 --> 00:08:15,604
‫תלמדי גם אותה.‬

129
00:08:15,937 --> 00:08:19,479
‫במודעה שלך צוין שהמשרה היא בכפר?‬

130
00:08:19,937 --> 00:08:21,021
‫בבליי,‬

131
00:08:21,812 --> 00:08:23,437
‫בבית הכפר של משפחתי.‬

132
00:08:24,896 --> 00:08:26,896
‫הילדים רגילים לבליי, הם...‬

133
00:08:27,562 --> 00:08:30,854
‫בילו שם בקיץ ובחגים עם הוריהם,‬

134
00:08:31,604 --> 00:08:32,687
‫לפני שהם נפטרו.‬

135
00:08:33,479 --> 00:08:35,312
‫האחוזה היא מקום טוב וחשוב.‬

136
00:08:35,937 --> 00:08:37,771
‫יש מעט אנשי צוות נוספים.‬

137
00:08:37,854 --> 00:08:41,021
‫טבח, חצרנית. הם נשארים בעיירה.‬

138
00:08:41,979 --> 00:08:44,396
‫יש סוכנת בית שגרה במקום, אבל הילדים...‬

139
00:08:44,771 --> 00:08:47,979
‫יהיו באחריותך ורק באחריותך.‬

140
00:08:48,521 --> 00:08:51,771
‫אל תקראי לי, אלא אם מדובר במקרה חירום.‬

141
00:08:51,854 --> 00:08:53,396
‫אני עסוק מאוד.‬

142
00:08:54,146 --> 00:08:55,312
‫אני מבינה.‬

143
00:08:56,562 --> 00:08:57,396
‫אתה יודע,‬

144
00:08:57,562 --> 00:09:00,646
‫אחת המשימות המיוחדות יותר בבית הספר שלי‬

145
00:09:00,896 --> 00:09:03,354
‫נגעה לחלק מהילדים הכי נזקקים שלנו,‬

146
00:09:03,437 --> 00:09:06,729
‫אחד מהם איבד את הוריו...‬
‫-מה אני מפספס?‬

147
00:09:08,729 --> 00:09:09,646
‫סליחה?‬

148
00:09:10,229 --> 00:09:11,854
‫מה אני מפספס? את בת כמה?‬

149
00:09:13,229 --> 00:09:14,104
‫שלושים? ‬

150
00:09:14,187 --> 00:09:15,354
‫עשרים ומשהו?‬

151
00:09:16,354 --> 00:09:17,229
‫אני תוהה...‬

152
00:09:17,937 --> 00:09:19,146
‫מה אני מפספס.‬

153
00:09:19,479 --> 00:09:22,062
‫את צעירה יותר מרוב הנשים‬
‫שיתעניינו במשרה כזו.‬

154
00:09:22,146 --> 00:09:25,146
‫מה גורם לאישה בגילך‬

155
00:09:25,229 --> 00:09:28,979
‫לרצות לוותר על חייה כדי‬
‫לטפל בילדים של מישהו אחר?‬

156
00:09:29,437 --> 00:09:31,146
‫ועוד לוותר על חיים באמריקה.‬

157
00:09:31,604 --> 00:09:32,812
‫וגם במשרה מלאה.‬

158
00:09:34,562 --> 00:09:37,979
‫זה נראה לי מוזר, אם להיות כן.‬

159
00:09:41,979 --> 00:09:43,271
‫גם לי זה נראה מוזר.‬

160
00:09:44,604 --> 00:09:45,771
‫המודעה, כלומר.‬

161
00:09:47,562 --> 00:09:49,646
‫משרה מלאה, באחוזה כפרית יפהפייה,‬

162
00:09:49,729 --> 00:09:51,396
‫עם שני ילדים יוצאים מן הכלל.‬

163
00:09:51,979 --> 00:09:54,146
‫אבל ראיתי את המודעה שלך לפני חצי שנה.‬

164
00:09:54,646 --> 00:09:56,229
‫כשרק הגעתי ללונדון.‬

165
00:09:56,396 --> 00:09:58,687
‫ומאז אני רואה אותה כל חודש.‬

166
00:10:01,104 --> 00:10:03,021
‫נראה לי שזו משרה שקל למלא.‬

167
00:10:05,021 --> 00:10:06,687
‫לפחות איך שתיארת אותה.‬

168
00:10:09,104 --> 00:10:10,479
‫אז אני מניחה שאתה צודק.‬

169
00:10:12,354 --> 00:10:13,479
‫מה אני מפספסת?‬

170
00:10:14,604 --> 00:10:16,062
‫זאת באמת השאלה.‬

171
00:10:22,229 --> 00:10:23,062
‫תודה.‬

172
00:10:41,479 --> 00:10:42,479
‫שלום, ג'יימס.‬

173
00:10:52,354 --> 00:10:54,104
‫אני יודעת שלא קיבלתי את העבודה,‬

174
00:10:54,521 --> 00:10:55,812
‫וזה לגמרי בסדר.‬

175
00:10:56,729 --> 00:10:59,271
‫אבל זה היה ריאיון העבודה המביך ביותר בחיי.‬

176
00:10:59,896 --> 00:11:03,062
‫אז אני חושבת שצריך להרים כוסית לכבוד זה,‬
‫מר וינגרייב.‬

177
00:11:06,812 --> 00:11:08,479
‫או שאתה מעדיף את זה בתה שלך?‬

178
00:11:11,437 --> 00:11:12,354
‫אז...‬

179
00:11:12,812 --> 00:11:14,521
‫אתה יכול לספר לי עכשיו, נכון?‬

180
00:11:15,437 --> 00:11:17,229
‫אני באמת ממש סקרנית.‬

181
00:11:17,979 --> 00:11:18,937
‫לגבי מה?‬

182
00:11:21,062 --> 00:11:21,896
‫לגבי הפספוס.‬

183
00:11:23,729 --> 00:11:25,479
‫לא.‬
‫-לא, בחייך!‬

184
00:11:25,812 --> 00:11:26,646
‫טוב...‬

185
00:11:28,646 --> 00:11:31,187
‫דמיון, אני מניח.‬

186
00:11:32,229 --> 00:11:33,812
‫אף אחת לא רוצה את המשרה.‬

187
00:11:33,896 --> 00:11:35,396
‫בחייך. אף אחת?‬

188
00:11:36,646 --> 00:11:39,187
‫מצאנו מישהי לזמן מה.‬

189
00:11:39,271 --> 00:11:40,354
‫בקיץ שעבר.‬

190
00:11:41,062 --> 00:11:42,937
‫אישה צעירה ומבטיחה.‬

191
00:11:43,021 --> 00:11:44,396
‫הילדים חיבבו אותה.‬

192
00:11:45,979 --> 00:11:46,979
‫ואז היא...‬

193
00:11:48,062 --> 00:11:50,479
‫טוב, אני מניח שהיא מתה.‬

194
00:11:50,979 --> 00:11:53,604
‫זו הייתה אשמתה, אם להיות בוטה.‬

195
00:11:53,729 --> 00:11:55,562
‫הבחירה שלה, אם להיות בוטה יותר,‬

196
00:11:55,979 --> 00:11:57,979
‫אבל היא מתה בשטח האחוזה.‬

197
00:11:58,646 --> 00:12:02,604
‫אנשים הם בעלי אמונות טפלות, במיוחד בכפר.‬

198
00:12:03,771 --> 00:12:05,271
‫אז עכשיו זה סיפור.‬

199
00:12:06,146 --> 00:12:10,896
‫הילדים הקטנים האלה בבית הענק‬
‫עם הוריהם המתים.‬

200
00:12:10,979 --> 00:12:13,437
‫ועכשיו, עם האומנת המתה שלהם.‬

201
00:12:14,604 --> 00:12:16,771
‫לא משנה שההורים מתו בחו"ל.‬

202
00:12:16,854 --> 00:12:19,521
‫לא משנה שהאומנת שלחה יד בנפשה.‬

203
00:12:20,104 --> 00:12:23,937
‫אז כן, הסיפור קודם למשרה,‬

204
00:12:24,021 --> 00:12:25,812
‫לפחות בכל הסוכנויות.‬

205
00:12:25,896 --> 00:12:28,104
‫עכשיו, אף אחת לא רוצה בה.‬

206
00:12:28,187 --> 00:12:29,271
‫אמונה טפלה...‬

207
00:12:29,937 --> 00:12:31,146
‫דמיון.‬

208
00:12:35,729 --> 00:12:36,729
‫מה איתך?‬

209
00:12:37,229 --> 00:12:38,646
‫מה פספסתי אצלך?‬

210
00:12:39,979 --> 00:12:40,812
‫אני...‬

211
00:12:42,812 --> 00:12:44,271
‫לא יכולתי להיות בבית יותר.‬

212
00:12:46,771 --> 00:12:51,104
‫לימדת פעם כיתה של 25 ילדים?‬

213
00:12:51,229 --> 00:12:54,479
‫לא, בהחלט לא, חוששני.‬

214
00:12:55,062 --> 00:12:55,896
‫טוב...‬

215
00:12:56,396 --> 00:12:57,687
‫אתה מתחיל לחבב אותם.‬

216
00:12:58,229 --> 00:12:59,146
‫אתה אוהב אותם.‬

217
00:13:00,437 --> 00:13:01,854
‫אפילו את הגרועים ביותר.‬

218
00:13:03,104 --> 00:13:04,021
‫זה פשוט ככה.‬

219
00:13:05,187 --> 00:13:07,104
‫ואתה מנסה לעזור...‬

220
00:13:09,187 --> 00:13:10,896
‫אבל הם פשוט רבים מדי.‬

221
00:13:12,229 --> 00:13:13,479
‫ואתה פשוט מעט מדי.‬

222
00:13:13,979 --> 00:13:15,021
‫אז אתה פשוט...‬

223
00:13:18,271 --> 00:13:21,271
‫במודעה היה כתוב שני ילדים.‬

224
00:13:22,354 --> 00:13:25,562
‫אני לא יודעת את הפרטים,‬
‫אבל אני יודעת להתמודד עם ילדים.‬

225
00:13:27,146 --> 00:13:28,646
‫אולי אוכל להשפיע.‬

226
00:13:29,271 --> 00:13:31,104
‫כן, אני אוכל להשפיע.‬

227
00:13:31,604 --> 00:13:32,854
‫השפעה אמיתית.‬

228
00:13:34,021 --> 00:13:35,437
‫עם רק שני ילדים.‬

229
00:13:39,521 --> 00:13:41,729
‫ואז שמתי לב שהעבודה הייתה...‬

230
00:13:42,604 --> 00:13:44,604
‫במשרה מלאה, עם מגורים.‬

231
00:13:45,437 --> 00:13:47,646
‫ואז הבנתי. הם איבדו מישהו.‬

232
00:13:51,479 --> 00:13:53,104
‫אני מבינה את המוות.‬

233
00:13:56,229 --> 00:13:57,562
‫אני יודעת מה זה אובדן.‬

234
00:14:16,854 --> 00:14:19,104
‫אני אישאר באנגליה עוד קצת.‬

235
00:14:19,187 --> 00:14:21,437
‫עוד הרבה, למען האמת.‬

236
00:14:22,771 --> 00:14:23,687
‫מצאתי עבודה.‬

237
00:14:24,979 --> 00:14:29,187
‫כן, מצאתי עבודה על תנאי‬
‫לפחות עד סוף הקיץ.‬

238
00:14:30,271 --> 00:14:31,771
‫אבל זה יוכל להימשך די...‬

239
00:14:32,104 --> 00:14:35,479
‫אני יודעת שזה יותר זמן ממה שאמרתי,‬
‫אבל מצאתי עבודה.‬

240
00:14:37,687 --> 00:14:38,521
‫אני לא.‬

241
00:14:40,104 --> 00:14:42,396
‫אני לא בורחת מכלום,‬

242
00:14:42,854 --> 00:14:44,562
‫וזה כואב לי כשאת אומרת את זה.‬

243
00:14:46,896 --> 00:14:48,979
‫את יודעת שכואב לי כשאת אומרת את זה.‬

244
00:14:51,604 --> 00:14:52,437
‫בכל אופן...‬

245
00:14:56,812 --> 00:14:58,896
‫תוכלי להשיג אותי כשאגיע לבית.‬

246
00:15:00,646 --> 00:15:03,104
‫אתקשר אלייך כשיהיה לי המספר.‬

247
00:15:06,396 --> 00:15:07,396
‫אני אוהבת אותך, אמא.‬

248
00:15:33,354 --> 00:15:34,479
‫מיס קלייטון?‬
‫-כן.‬

249
00:15:34,937 --> 00:15:35,896
‫אוון.‬
‫-היי.‬

250
00:15:35,979 --> 00:15:37,937
‫נעים מאוד.‬
‫-נעים מאוד.‬

251
00:15:38,021 --> 00:15:39,854
‫תני לי... בואי ניקח את זה.‬
‫-כן.‬

252
00:15:39,937 --> 00:15:41,062
‫יש לי כמה תיקים.‬

253
00:15:41,146 --> 00:15:42,354
‫אין בעיה. תודה.‬

254
00:15:42,854 --> 00:15:43,687
‫תודה.‬

255
00:15:55,521 --> 00:15:57,687
‫מצטער על זה. כבישים כפריים.‬

256
00:15:59,937 --> 00:16:01,062
‫כמה זמן ישנתי?‬

257
00:16:01,312 --> 00:16:02,146
‫הרבה זמן.‬

258
00:16:03,562 --> 00:16:05,271
‫את עדיין על שעון אמריקאי?‬

259
00:16:05,521 --> 00:16:06,354
‫לא.‬

260
00:16:07,312 --> 00:16:09,771
‫פשוט לא ישנתי הרבה בזמן האחרון.‬

261
00:16:11,437 --> 00:16:13,354
‫קשה לישון כמו שצריך בהוסטלים.‬

262
00:16:14,021 --> 00:16:16,104
‫כאן יהיה לך הרבה יותר שקט.‬

263
00:16:18,271 --> 00:16:19,812
‫זה מהמם.‬
‫-באמת?‬

264
00:16:20,604 --> 00:16:21,437
‫מה?‬

265
00:16:21,521 --> 00:16:23,271
‫אני כבר לא רואה את זה.‬

266
00:16:23,354 --> 00:16:24,687
‫נולדתי בבליי.‬

267
00:16:25,021 --> 00:16:27,187
‫בעיירה, הכוונה, לא באחוזה.‬

268
00:16:27,271 --> 00:16:28,521
‫נסעתי לקצת זמן.‬

269
00:16:28,854 --> 00:16:30,229
‫חייתי קצת בצרפת.‬

270
00:16:30,312 --> 00:16:32,312
‫מה?‬
‫-למדתי להיות שף.‬

271
00:16:32,604 --> 00:16:34,771
‫ואני חשבתי שאתה רק נהג.‬

272
00:16:34,854 --> 00:16:37,479
‫לא, רק לפעמים, כשהנרי מבקש ממני.‬

273
00:16:38,229 --> 00:16:40,771
‫למען האמת, אני נהג גרוע.‬

274
00:16:42,187 --> 00:16:43,479
‫אבל טבח לא רע, מסתבר.‬

275
00:16:44,146 --> 00:16:45,271
‫למה חזרת?‬

276
00:16:45,521 --> 00:16:47,271
‫מצרפת?‬
‫-משפחה.‬

277
00:16:47,937 --> 00:16:50,437
‫והעבודה הזאת משלמת את החשבונות,‬
‫בזמן שאני כאן.‬

278
00:16:50,521 --> 00:16:51,646
‫ושומרת אותי קרוב.‬

279
00:16:52,021 --> 00:16:54,687
‫יש מקומות גרועים יותר להיתקע בהם,‬
‫תאמין לי.‬

280
00:16:54,771 --> 00:16:56,354
‫האמת שמעולם לא חיבבתי את בליי.‬

281
00:16:56,437 --> 00:16:58,854
‫האנשים כאן, רובם,‬

282
00:16:58,979 --> 00:17:00,687
‫הם נולדים כאן, ומתים כאן.‬

283
00:17:01,604 --> 00:17:03,771
‫כל העיירה היא באר כבידה אחת גדולה.‬

284
00:17:04,479 --> 00:17:06,062
‫וקל להיתקע כאן.‬

285
00:17:09,021 --> 00:17:10,396
‫אלוהים, זה...?‬

286
00:17:12,229 --> 00:17:14,479
‫כמו שאמרתי, יש המון מה לאהוב.‬

287
00:17:15,646 --> 00:17:17,812
‫אני יכולה לצאת וללכת את המשך הדרך?‬

288
00:17:36,854 --> 00:17:41,896
‫"שרה 'הו ערבה ייבבי'‬

289
00:17:42,021 --> 00:17:46,062
‫ליד העץ שבוכה איתי‬

290
00:17:46,479 --> 00:17:51,146
‫שרה 'הו ערבה ייבבי'‬

291
00:17:51,229 --> 00:17:55,146
‫עד שאהובי יחזור אליי"‬

292
00:17:55,812 --> 00:17:57,312
‫איזה שיר יפהפה!‬

293
00:17:57,854 --> 00:17:58,771
‫איזה שיר?‬

294
00:18:00,187 --> 00:18:02,854
‫השיר ששרת כרגע.‬
‫-את מיס קלייטון!‬

295
00:18:03,229 --> 00:18:04,187
‫את חייבת להיות.‬

296
00:18:04,437 --> 00:18:06,021
‫אוי, את כל כך יפה.‬

297
00:18:06,729 --> 00:18:08,271
‫אמרתי למיילס שתהיי יפה.‬

298
00:18:08,521 --> 00:18:10,854
‫כמה נפלא למדי!‬

299
00:18:10,937 --> 00:18:12,104
‫את בטח פלורה.‬

300
00:18:12,187 --> 00:18:13,729
‫אני מקווה שלא הבהלתי אותך.‬

301
00:18:14,104 --> 00:18:16,646
‫בכלל לא. ציפינו לך.‬
‫-אה.‬

302
00:18:16,729 --> 00:18:18,354
‫אני כל כך שמחה שאת פה.‬

303
00:18:18,896 --> 00:18:21,562
‫גברת גרוס תרצה לראות אותך,‬
‫וגם מיילס.‬

304
00:18:21,646 --> 00:18:23,687
‫ואוון וג'יימי.‬

305
00:18:23,812 --> 00:18:25,312
‫את יודעת, פגשתי את אוון.‬

306
00:18:25,396 --> 00:18:26,854
‫מתי פגשת את אוון?‬

307
00:18:27,062 --> 00:18:28,021
‫בנסיעה במכונית.‬

308
00:18:28,687 --> 00:18:29,896
‫עכשיו, מה זה?‬

309
00:18:30,854 --> 00:18:31,812
‫אה, זה.‬

310
00:18:32,562 --> 00:18:33,937
‫סתם משהו מטופש.‬

311
00:18:34,229 --> 00:18:35,146
‫רק רגע.‬

312
00:18:40,396 --> 00:18:42,521
‫איזה אגם מהמם.‬
‫-אוי, חדלי.‬

313
00:18:42,604 --> 00:18:45,021
‫זו סתם בריכה ישנה ומסריחה.‬

314
00:18:45,104 --> 00:18:47,104
‫את יודעת, יש שם עלוקות.‬

315
00:18:47,187 --> 00:18:49,104
‫יצורים נוראיים, כמו שבלולים ערפדיים,‬

316
00:18:49,187 --> 00:18:50,896
‫וחיפושיות מרושעות.‬

317
00:18:51,771 --> 00:18:53,604
‫מי צריך את הבריכה הישנה הזאת?‬

318
00:18:53,937 --> 00:18:56,104
‫יש דברים הרבה יותר טובים.‬

319
00:18:56,854 --> 00:18:59,521
‫זה באמת ממש נפלא למדי לפגוש אותך.‬

320
00:19:01,687 --> 00:19:02,521
‫מיילס!‬

321
00:19:02,604 --> 00:19:04,146
‫היא הגיעה!‬

322
00:19:04,229 --> 00:19:06,521
‫והיא אפילו יותר יפה משדמיינתי.‬

323
00:19:06,604 --> 00:19:07,479
‫זאת היא!‬

324
00:19:07,562 --> 00:19:08,604
‫היי, מיילס.‬

325
00:19:08,687 --> 00:19:10,812
‫כל כך שמח לפגוש אותך, עלמתי.‬

326
00:19:11,562 --> 00:19:13,437
‫אוי, איזה ג'נטלמן.‬

327
00:19:13,604 --> 00:19:15,437
‫וזו בטח גברת גרוס.‬

328
00:19:15,687 --> 00:19:17,229
‫היי!‬
‫-אני מצטערת.‬

329
00:19:17,937 --> 00:19:19,562
‫ריחפתי לגמרי.‬

330
00:19:20,229 --> 00:19:21,062
‫אני דאני.‬

331
00:19:21,479 --> 00:19:23,604
‫לעונג הוא לי. האנה גרוס.‬

332
00:19:24,146 --> 00:19:26,604
‫אני רואה שהצלחת להגיע בשלום.‬

333
00:19:27,604 --> 00:19:28,729
‫הנסיעה הייתה בסדר?‬

334
00:19:28,812 --> 00:19:30,104
‫היא הייתה מושלמת.‬

335
00:19:30,562 --> 00:19:31,646
‫נהדר.‬
‫-כן.‬

336
00:19:31,729 --> 00:19:33,562
‫כן, אוון הוא בחור למופת.‬

337
00:19:34,896 --> 00:19:35,729
‫בחור טוב.‬

338
00:19:37,104 --> 00:19:39,479
‫טוב, בואו נעשה את דרכנו פנימה.‬

339
00:19:39,562 --> 00:19:42,104
‫אני בטוחה שמיס קלייטון‬
‫משתוקקת לראות את הבית.‬

340
00:19:42,187 --> 00:19:43,521
‫הו, כן.‬

341
00:19:43,812 --> 00:19:45,146
‫אז בואו.‬

342
00:19:45,979 --> 00:19:47,854
‫כעת...‬
‫-את יכולה לקרוא לי דאני.‬

343
00:19:47,937 --> 00:19:48,771
‫הבלים.‬

344
00:19:48,896 --> 00:19:51,729
‫ילדים, אתם תקראו לה מיס קלייטון,‬
‫כפי שסיכמנו.‬

345
00:19:51,896 --> 00:19:54,521
‫בפעם הראשונה שחזתה בבליי,‬
‫היא לא חשה אי נוחות,‬

346
00:19:55,021 --> 00:19:56,312
‫או תחושת סכנה.‬

347
00:19:56,687 --> 00:19:59,229
‫היא נראתה בדיוק כפי שלורד וינגרייב תיאר.‬

348
00:19:59,896 --> 00:20:02,229
‫מקום טוב וחשוב.‬

349
00:20:05,437 --> 00:20:07,687
‫הוא נפער לרווחה כדי לקבל אותה הביתה.‬

350
00:20:15,104 --> 00:20:16,312
‫זה הטרקלין,‬

351
00:20:17,104 --> 00:20:19,146
‫והוא נפלא למדי.‬

352
00:20:19,229 --> 00:20:20,687
‫הוא יפ...‬
‫-בואי!‬

353
00:20:21,687 --> 00:20:23,354
‫זה המטבח,‬

354
00:20:23,687 --> 00:20:25,812
‫והוא נפלא למדי.‬

355
00:20:26,521 --> 00:20:27,646
‫וזה אוון.‬

356
00:20:28,312 --> 00:20:29,354
‫הוא הטבח,‬

357
00:20:29,979 --> 00:20:31,771
‫והוא נפלא.‬

358
00:20:32,104 --> 00:20:32,937
‫למדי.‬

359
00:20:33,021 --> 00:20:34,021
‫שלום לכולם.‬

360
00:20:34,104 --> 00:20:35,062
‫היי, שוב.‬

361
00:20:35,146 --> 00:20:36,021
‫היי!‬

362
00:20:36,104 --> 00:20:37,146
‫היי, פלורה.‬

363
00:20:37,729 --> 00:20:38,562
‫מכאן.‬

364
00:20:39,604 --> 00:20:41,354
‫הציורים כולם מקוריים,‬

365
00:20:41,937 --> 00:20:44,187
‫מה שאומר שהם צוירו ביד,‬

366
00:20:44,687 --> 00:20:46,562
‫והם נפלאים למדי.‬

367
00:20:47,729 --> 00:20:49,021
‫זו הכיתה.‬

368
00:20:50,521 --> 00:20:51,437
‫היא...‬

369
00:20:53,187 --> 00:20:54,062
‫די משעממת.‬

370
00:20:54,521 --> 00:20:57,979
‫אלה המדרגות המקסימות,‬
‫אבל אסור לרוץ עליהן.‬

371
00:20:58,354 --> 00:21:01,062
‫אם תיפלי, את עלולה להיפצע,‬
‫והמדרגות לא סלחניות.‬

372
00:21:01,146 --> 00:21:03,104
‫לא סלחניות בכלל. את מבינה?‬

373
00:21:03,187 --> 00:21:06,229
‫גברת גרוס אומרת שהן מזיקות מאוד לברכיים,‬

374
00:21:06,437 --> 00:21:07,854
‫אבל לי אין בעיות.‬

375
00:21:08,646 --> 00:21:09,937
‫מהמם.‬
‫-נכון.‬

376
00:21:10,021 --> 00:21:11,729
‫זה מקום נהדר, גן עדן לילדים.‬

377
00:21:11,812 --> 00:21:15,354
‫אבל זהירות על המדרגות,‬
‫הן מזיקות מאוד לברכיים.‬

378
00:21:16,146 --> 00:21:18,021
‫וכאן ההורים שלנו גרו.‬

379
00:21:18,104 --> 00:21:20,521
‫אנו כבר לא נכנסים לשם.‬
‫-אנו כבר לא נכנסים לשם.‬

380
00:21:20,604 --> 00:21:21,521
‫הכול מכוסה.‬

381
00:21:21,604 --> 00:21:23,312
‫אני חוששת שהחדר הזה סגור כרגע.‬

382
00:21:23,396 --> 00:21:25,937
‫ומכוסה, אבל מתחת לכל זה,‬

383
00:21:26,479 --> 00:21:29,896
‫הכול נפלא למדי.‬

384
00:21:34,771 --> 00:21:36,854
‫בואו ניתן למיס קלייטון להתרענן קצת.‬

385
00:21:37,229 --> 00:21:38,312
‫כמובן.‬

386
00:21:38,396 --> 00:21:39,646
‫אבל אחר כך נראה לה‬

387
00:21:39,729 --> 00:21:42,479
‫את גן הפסלים.‬
‫-היא תראה אותו בסוף, פלורה.‬

388
00:21:42,562 --> 00:21:44,312
‫נתראה אחרי שתתמקמי.‬

389
00:21:44,479 --> 00:21:47,604
‫וברגע שתתמקמי, נראה לך את השאר.‬

390
00:21:47,687 --> 00:21:48,521
‫פלורה!‬

391
00:21:48,604 --> 00:21:49,437
‫אני באה.‬

392
00:22:02,896 --> 00:22:03,729
‫אוי!‬

393
00:22:04,312 --> 00:22:05,937
‫סליחה. אפשר להיכנס?‬

394
00:22:06,979 --> 00:22:08,687
‫כן. כמובן.‬

395
00:22:10,354 --> 00:22:12,104
‫אולי תנקוש בדלת להבא.‬

396
00:22:14,437 --> 00:22:15,271
‫כמובן.‬

397
00:22:15,646 --> 00:22:18,771
‫רציתי רק לומר כמה כולנו שמחים שאת כאן.‬

398
00:22:20,896 --> 00:22:22,021
‫ולתת לך את זה.‬

399
00:22:23,521 --> 00:22:25,021
‫זה לא הרבה, אני יודע.‬

400
00:22:25,562 --> 00:22:27,937
‫רק משהו קטן שיגרום לך להרגיש רצויה יותר.‬

401
00:22:29,771 --> 00:22:30,604
‫תודה.‬

402
00:22:31,687 --> 00:22:32,646
‫זה מאוד יפה.‬

403
00:22:33,771 --> 00:22:36,437
‫אני אסיים כאן ונתראה בעוד כמה דקות, בסדר?‬

404
00:22:36,521 --> 00:22:37,437
‫כמובן.‬

405
00:22:40,437 --> 00:22:41,312
‫תודה.‬

406
00:22:58,479 --> 00:22:59,687
‫כן, אני מקווה שזה בסדר.‬

407
00:23:00,437 --> 00:23:02,437
‫עוד לא ממש למדתי להכין תה, אז...‬

408
00:23:03,146 --> 00:23:04,396
‫זה בסדר גמור, יקירתי.‬

409
00:23:06,146 --> 00:23:08,479
‫ארוחת הערב מוכנה.‬

410
00:23:10,021 --> 00:23:11,562
‫וואו.‬

411
00:23:11,646 --> 00:23:12,937
‫בבקשה, חבר.‬
‫-תודה.‬

412
00:23:13,021 --> 00:23:14,937
‫אוון מכין את הארוחות הכי טעימות.‬

413
00:23:15,437 --> 00:23:18,146
‫הוא הכין לי פעם כריך מקרוני וגבינה,‬

414
00:23:18,604 --> 00:23:20,062
‫שהיה פשוט שמיימי.‬

415
00:23:20,146 --> 00:23:23,021
‫אז מה מביא אמריקאית צעירה כמוך לאנגליה?‬

416
00:23:23,104 --> 00:23:24,479
‫ועוד דווקא לבליי.‬

417
00:23:24,854 --> 00:23:27,646
‫את יודעת, רק רציתי לראות את העולם.‬

418
00:23:27,729 --> 00:23:29,562
‫ומה דעתך בינתיים?‬

419
00:23:30,479 --> 00:23:33,729
‫על בליי או על העולם?‬
‫-אני רוצה לנסוע לאוסטרליה.‬

420
00:23:33,812 --> 00:23:36,854
‫או לפלורידה, כי היא דומה לשם שלי.‬

421
00:23:37,729 --> 00:23:38,729
‫זה נכון.‬

422
00:23:40,271 --> 00:23:42,146
‫פשוט מהמם כאן.‬
‫-כן.‬

423
00:23:42,271 --> 00:23:45,896
‫אני יודעת שאני חוזרת על זה,‬
‫אבל אין לי מילה אחרת.‬

424
00:23:46,021 --> 00:23:48,312
‫אני יכול לחשוב על אחרות.‬
‫-שקט, אוון.‬

425
00:23:48,396 --> 00:23:51,271
‫הוא אוהב להציק לי.‬
‫-היא אוהבת שמציקים לה.‬

426
00:23:51,812 --> 00:23:53,271
‫לא תצטרף אלינו?‬

427
00:23:55,771 --> 00:23:58,479
‫לא הלילה, יקירתי.‬
‫אני צריך ללכת הביתה לאמא שלי.‬

428
00:23:58,562 --> 00:23:59,604
‫מאכזב.‬

429
00:24:00,104 --> 00:24:01,646
‫את נשמעת בדיוק כמוה.‬

430
00:24:02,021 --> 00:24:03,312
‫היא מרגישה טוב יותר?‬

431
00:24:03,396 --> 00:24:04,229
‫הרבה יותר.‬

432
00:24:04,771 --> 00:24:06,146
‫משתפרת מדי יום, נראה לי.‬

433
00:24:07,104 --> 00:24:07,937
‫בסדר.‬

434
00:24:08,687 --> 00:24:10,896
‫לילה טוב, גברתי הצעירה והמקסימה.‬

435
00:24:11,396 --> 00:24:13,104
‫ולילה טוב גם לך, פלורה.‬

436
00:24:13,771 --> 00:24:15,062
‫שאלוהים יעזור לי, האיש הזה...‬

437
00:24:15,146 --> 00:24:15,979
‫בתיאבון.‬

438
00:24:18,771 --> 00:24:20,229
‫אז הוא חי עם אמא שלו?‬

439
00:24:20,812 --> 00:24:22,062
‫חי בשבילה, יותר נכון.‬

440
00:24:22,562 --> 00:24:23,979
‫בגלל זה הוא חזר מפריז.‬

441
00:24:24,646 --> 00:24:26,521
‫היא חלתה, חלתה מאוד, כך שמעתי.‬

442
00:24:26,979 --> 00:24:28,104
‫אני מצטערת.‬
‫-כן.‬

443
00:24:28,187 --> 00:24:29,646
‫הוא אמר שהיא משתפרת.‬

444
00:24:29,729 --> 00:24:30,896
‫כן, מדי יום.‬

445
00:24:30,979 --> 00:24:33,521
‫כך הוא אומר, אבל בכל יום‬
‫הוא עוזב יותר ויותר מוקדם.‬

446
00:24:33,604 --> 00:24:35,396
‫פעם הוא היה נשאר לארוחת ערב.‬

447
00:24:35,479 --> 00:24:37,604
‫אולי היא מרגישה מספיק טוב כדי לאכול,‬

448
00:24:37,937 --> 00:24:40,271
‫אז הוא צריך להגיע בזמן כדי לבשל בשבילה.‬

449
00:24:40,604 --> 00:24:42,354
‫אני בטוחה שאת צודקת, מתוקה.‬

450
00:24:43,021 --> 00:24:44,437
‫מה? את לא אוכלת?‬

451
00:24:45,104 --> 00:24:46,271
‫אה, טוב, כן.‬

452
00:24:47,229 --> 00:24:49,062
‫אוכל מאוחר יותר.‬
‫-בסדר.‬

453
00:24:56,646 --> 00:24:58,187
‫אתן לך כמה טיפים.‬

454
00:24:58,771 --> 00:24:59,604
‫תודה.‬

455
00:25:00,354 --> 00:25:02,562
‫אני רוצה להיראות כמו גמדון.‬

456
00:25:03,104 --> 00:25:04,646
‫גמדון בועות.‬

457
00:25:05,312 --> 00:25:06,937
‫את בהחלט בכיוון.‬

458
00:25:13,021 --> 00:25:13,854
‫מה?‬

459
00:25:13,937 --> 00:25:15,979
‫זה באמת די מצחיק, נכון?‬

460
00:25:19,271 --> 00:25:21,979
‫כן, את ילדה מאוד מצחיקה.‬

461
00:25:23,271 --> 00:25:24,729
‫איפה השגת את זה?‬

462
00:25:26,187 --> 00:25:28,187
‫מה?‬
‫-את סיכת הפרפר.‬

463
00:25:28,271 --> 00:25:29,104
‫אה...‬

464
00:25:30,646 --> 00:25:31,771
‫מיילס נתן לי אותה.‬

465
00:25:32,187 --> 00:25:33,854
‫הוא לא היה צריך לעשות זאת.‬

466
00:25:35,187 --> 00:25:36,021
‫למה לא?‬

467
00:25:36,979 --> 00:25:38,812
‫כי היא לא שייכת לך.‬

468
00:25:43,271 --> 00:25:44,437
‫למי היא שייכת?‬

469
00:25:45,854 --> 00:25:48,062
‫למיס ג'סל.‬
‫-מי זאת?‬

470
00:25:48,896 --> 00:25:49,812
‫האחרת.‬

471
00:25:50,229 --> 00:25:51,979
‫שהייתה לפנייך.‬
‫-אני...‬

472
00:25:52,854 --> 00:25:53,937
‫אני ממש מצטערת.‬

473
00:25:54,021 --> 00:25:54,854
‫אני...‬

474
00:25:55,187 --> 00:25:56,312
‫אני ממש מצטערת.‬

475
00:26:06,187 --> 00:26:08,062
‫טעיתי. זה בעצם בסדר.‬

476
00:26:08,604 --> 00:26:09,854
‫אני יכולה לצאת עכשיו?‬

477
00:26:10,812 --> 00:26:12,146
‫אני יכולה לשחק בבובות?‬

478
00:26:12,229 --> 00:26:13,687
‫כן. רבע שעה, בסדר?‬

479
00:26:37,979 --> 00:26:40,979
‫אתה יודע, הייתי בכל בית ספר שתוכל לדמיין.‬

480
00:26:41,187 --> 00:26:42,021
‫באמת?‬

481
00:26:42,604 --> 00:26:44,562
‫אפילו בפנימייה, כמוך.‬

482
00:26:45,062 --> 00:26:46,729
‫אני יודעת שזה יכול להיות קשה.‬

483
00:26:48,312 --> 00:26:49,396
‫זה לא כזה נורא.‬

484
00:26:50,229 --> 00:26:51,062
‫טוב...‬

485
00:26:52,187 --> 00:26:53,937
‫אתה בבית עכשיו, נכון?‬

486
00:26:57,687 --> 00:27:00,187
‫אתה יכול לדבר איתי על מה שתרצה.‬

487
00:27:01,229 --> 00:27:02,104
‫על בית הספר.‬

488
00:27:03,854 --> 00:27:05,187
‫על כל מה שקרה שם.‬

489
00:27:07,021 --> 00:27:08,771
‫אני מבטיחה לך, שמעתי הכול.‬

490
00:27:10,437 --> 00:27:11,604
‫נחמד מאוד מצדך.‬

491
00:27:14,104 --> 00:27:15,021
‫לילה טוב, דאני.‬

492
00:27:17,104 --> 00:27:17,937
‫לילה טוב.‬

493
00:27:22,979 --> 00:27:26,187
‫אתה יודע, גברת גרוס חושבת‬
‫שעליך לקרוא לי מיס קלייטון.‬

494
00:27:28,146 --> 00:27:29,104
‫לא אהבת אותו?‬

495
00:27:31,146 --> 00:27:31,979
‫סליחה?‬

496
00:27:32,354 --> 00:27:33,437
‫את הפרפר.‬

497
00:27:34,146 --> 00:27:35,146
‫אה, אני...‬

498
00:27:36,937 --> 00:27:38,021
‫אתה יודע, פלורה...‬

499
00:27:38,646 --> 00:27:40,229
‫קצת כעסה, נראה לי.‬

500
00:27:40,521 --> 00:27:42,187
‫היא תמיד קצת כועסת.‬

501
00:27:43,062 --> 00:27:44,687
‫אם היא מודה בכך או לא.‬

502
00:27:45,812 --> 00:27:47,312
‫אבל היא ממש שמחה שאת כאן.‬

503
00:27:48,062 --> 00:27:48,896
‫וגם אני.‬

504
00:27:49,646 --> 00:27:51,896
‫תודה שגרמתם לי להרגיש רצויה כל כך.‬

505
00:28:04,187 --> 00:28:05,021
‫זמן לישון!‬

506
00:28:05,521 --> 00:28:06,771
‫ואני סיימתי.‬

507
00:28:07,479 --> 00:28:08,979
‫תזמון מושלם.‬

508
00:28:11,896 --> 00:28:12,812
‫זאת אני?‬

509
00:28:13,062 --> 00:28:15,104
‫לא, טיפשונת. את זו את.‬

510
00:28:15,729 --> 00:28:17,021
‫זאת סתם בובה.‬

511
00:28:17,521 --> 00:28:18,396
‫אחת-אפס.‬

512
00:28:21,812 --> 00:28:23,229
‫מי כל אלה?‬

513
00:28:23,396 --> 00:28:25,771
‫אלה בובות, כמובן.‬

514
00:28:27,521 --> 00:28:30,812
‫לך, עלמתי, יש הרבה בובות,‬

515
00:28:31,771 --> 00:28:33,479
‫ואנחנו נלמד‬

516
00:28:33,854 --> 00:28:36,146
‫איך לאסוף את כולן לפני שנלך לישון, בסדר?‬

517
00:28:44,104 --> 00:28:45,229
‫תחזירי אותה.‬

518
00:28:47,062 --> 00:28:48,479
‫היא נשארת...‬

519
00:28:49,062 --> 00:28:49,896
‫שם.‬

520
00:29:02,187 --> 00:29:04,021
‫וכולכם מוכנים.‬

521
00:29:05,229 --> 00:29:07,021
‫הגיע הזמן לישון.‬

522
00:29:10,479 --> 00:29:12,604
‫זה פשוט נהדר שאת כאן.‬

523
00:29:12,729 --> 00:29:13,812
‫תודה, פלורה.‬

524
00:29:14,979 --> 00:29:16,979
‫אבל את חייבת להבטיח לי משהו.‬

525
00:29:17,312 --> 00:29:18,437
‫כמובן.‬

526
00:29:18,812 --> 00:29:20,396
‫את חייבת להבטיח לי‬

527
00:29:21,062 --> 00:29:22,562
‫שתישארי בחדר שלך.‬

528
00:29:23,396 --> 00:29:25,104
‫אל תצאי מהחדר שלך בלילה.‬

529
00:29:25,562 --> 00:29:27,229
‫תישארי במיטה שלך עד הבוקר.‬

530
00:29:28,854 --> 00:29:30,771
‫אני לא חושבת שאוכל להבטיח את זה.‬

531
00:29:31,896 --> 00:29:34,229
‫אבל זה בהחלט כלל טוב עבורך ועבור אחיך...‬

532
00:29:34,312 --> 00:29:35,604
‫אבל את חייבת.‬

533
00:29:38,729 --> 00:29:39,562
‫בסדר.‬

534
00:29:40,604 --> 00:29:41,687
‫לפחות הלילה.‬

535
00:29:43,062 --> 00:29:44,271
‫עכשיו לכי לישון.‬

536
00:29:50,771 --> 00:29:52,729
‫האופר הייתה חסרת מנוחה בלילה.‬

537
00:29:53,604 --> 00:29:54,979
‫זה היה כפי שפלורה אמרה.‬

538
00:29:56,062 --> 00:29:57,771
‫החדרים היו גדולים יותר בלילה,‬

539
00:29:58,521 --> 00:30:01,021
‫כאילו הבית עצמו לקח נשימה עמוקה‬

540
00:30:01,104 --> 00:30:02,396
‫כשהשמש שקעה,‬

541
00:30:03,146 --> 00:30:05,354
‫והתרחב בעודו עוצר את נשימתו עד הבוקר.‬

542
00:30:10,229 --> 00:30:12,896
‫אבל תחושת ההתרחבות‬
‫לא הייתה מוגבלת לפנים הבית.‬

543
00:30:14,729 --> 00:30:17,896
‫בהביטה החוצה,‬
‫היא ראתה שהמרפסת והמקום כולו,‬

544
00:30:18,146 --> 00:30:19,979
‫כר הדשא והגן שמעבר לו,‬

545
00:30:20,437 --> 00:30:22,979
‫וכל שיכלה לראות מהפארק, היו ריקים,‬

546
00:30:23,062 --> 00:30:24,812
‫מלאים בריקנות גדולה.‬

547
00:30:26,646 --> 00:30:29,687
‫ריקנות שקראה שיחקרו אותה.‬

548
00:32:28,479 --> 00:32:29,562
‫לי זה טעים.‬

549
00:32:59,521 --> 00:33:01,271
‫איזה יום יפהפה.‬

550
00:33:02,271 --> 00:33:04,729
‫לעולם לא יימאס לי מהמקום הזה, אני נשבעת.‬

551
00:33:08,354 --> 00:33:09,271
‫מה יש?‬

552
00:33:09,604 --> 00:33:11,021
‫אני כועסת עלייך מאוד.‬

553
00:33:11,646 --> 00:33:12,479
‫מיס קלייטון!‬

554
00:33:12,562 --> 00:33:13,812
‫בואי תראי מה מצאתי!‬

555
00:33:13,896 --> 00:33:17,187
‫יצאת מהחדר שלך אתמול בלילה,‬
‫למרות שהבטחת שלא תצאי.‬

556
00:33:17,271 --> 00:33:19,187
‫מיס קלייטון!‬
‫-מאיפה את יודעת?‬

557
00:33:19,271 --> 00:33:21,021
‫את חייבת להישאר בחדר שלך.‬

558
00:33:21,104 --> 00:33:21,979
‫בואי תראי!‬

559
00:33:22,062 --> 00:33:24,271
‫למה?‬
‫-כדי שהיא לא תראה אותך.‬

560
00:33:24,604 --> 00:33:25,437
‫מי?‬

561
00:33:26,771 --> 00:33:27,646
‫הגבירה.‬

562
00:33:29,896 --> 00:33:30,812
‫איזו גבירה?‬

563
00:33:32,354 --> 00:33:34,146
‫הגבירה שבאגם.‬
‫-פלורה.‬

564
00:33:39,104 --> 00:33:40,104
‫פלורה, תראי.‬

565
00:33:41,396 --> 00:33:42,354
‫מיס קלייטון...‬

566
00:33:42,687 --> 00:33:43,604
‫תראי!‬

567
00:33:49,937 --> 00:33:52,729
‫הייתי מורה במשך תשע שנים, מיילס.‬

568
00:33:53,937 --> 00:33:55,437
‫זה כמעט כל החיים שלך.‬

569
00:33:57,062 --> 00:34:01,646
‫וכל הזמן הזה, הרבה ילדים ניסו להפחיד אותי‬
‫בהרבה דרכים שונות,‬

570
00:34:01,979 --> 00:34:03,437
‫ויודע מה למדתי?‬

571
00:34:05,646 --> 00:34:08,021
‫שאני הרבה יותר אמיצה מכפי שאנשים חושבים.‬

572
00:34:09,479 --> 00:34:10,312
‫כולל אותי.‬

573
00:34:11,271 --> 00:34:13,437
‫לא ניסיתי להפחיד אותך, מיס קלייטון.‬

574
00:34:14,062 --> 00:34:15,396
‫ידעתי שלא תיבהלי.‬

575
00:34:16,229 --> 00:34:17,187
‫באמת?‬

576
00:34:17,271 --> 00:34:19,812
‫כמובן. ידעתי את זה עלייך מיד.‬

577
00:34:22,896 --> 00:34:25,062
‫זה משהו שנהגת לעשות בבית ספר?‬

578
00:34:26,396 --> 00:34:27,229
‫לעשות מתיחות?‬

579
00:34:29,354 --> 00:34:30,187
‫תעלולים?‬

580
00:34:30,979 --> 00:34:32,937
‫אף פעם לא הבנתי מה הקטע בתעלולים.‬

581
00:34:35,062 --> 00:34:37,687
‫דוד שלך סיפר לי קצת‬
‫על הבעיות שלך בבית הספר.‬

582
00:34:39,104 --> 00:34:40,312
‫דיברת עם דוד שלי?‬

583
00:34:41,437 --> 00:34:43,271
‫כמובן. הוא שכר אותי לתפקיד.‬

584
00:34:45,104 --> 00:34:46,271
‫הוא שאל עלינו?‬

585
00:34:49,937 --> 00:34:51,896
‫כל מה שהוא עשה היה לדבר על שניכם.‬

586
00:34:52,312 --> 00:34:53,646
‫הוא מתגעגע לשניכם.‬

587
00:34:54,896 --> 00:34:55,937
‫מתגעגע מאוד.‬

588
00:34:59,562 --> 00:35:00,479
‫לא, הוא לא.‬

589
00:35:01,312 --> 00:35:02,271
‫כמובן שכן.‬

590
00:35:03,062 --> 00:35:04,729
‫שנתקשר אליו ונשאל?‬

591
00:35:07,062 --> 00:35:09,687
‫לבה של האופר נחמץ מכאבו של הילד.‬

592
00:35:10,104 --> 00:35:13,937
‫אבל כמו מזג האוויר בבליי,‬
‫מצב הרוח שלו השתנה במהירות.‬

593
00:35:15,729 --> 00:35:19,062
‫כפי שהשמש, העננים והגשם מופיעים ללא התראה,‬

594
00:35:19,562 --> 00:35:21,521
‫כך גם הופיעו מצבי הרוח של הילדים.‬

595
00:35:22,062 --> 00:35:23,979
‫כאילו הזמן והטבע פעלו לפי...‬

596
00:35:24,562 --> 00:35:25,562
‫חוקים אחרים...‬

597
00:35:26,187 --> 00:35:27,229
‫רק בשבילם.‬

598
00:36:09,146 --> 00:36:10,187
‫הנה היא.‬

599
00:36:10,812 --> 00:36:11,979
‫הם ברחו לי.‬

600
00:36:13,104 --> 00:36:14,896
‫לא, אני אענה. את שבי.‬

601
00:36:14,979 --> 00:36:15,812
‫תירגעי.‬

602
00:36:16,479 --> 00:36:17,687
‫אם זה אפשרי בכלל.‬

603
00:36:19,104 --> 00:36:19,937
‫הלו?‬

604
00:36:20,021 --> 00:36:21,104
‫מה לארוחת צהריים?‬

605
00:36:21,187 --> 00:36:22,937
‫נקניקיות ופירה.‬
‫-הלו?‬

606
00:36:24,187 --> 00:36:25,021
‫הלו?‬

607
00:36:25,354 --> 00:36:26,396
‫פלורה, לא.‬

608
00:36:30,979 --> 00:36:33,146
‫מי זה היה?‬
‫-לא יודע. הם ניתקו.‬

609
00:36:33,229 --> 00:36:34,312
‫שוב?‬
‫-עוד פעם?‬

610
00:36:35,187 --> 00:36:36,979
‫מתקשרים אלינו ומנתקים.‬

611
00:36:37,062 --> 00:36:38,812
‫בטח טעות במספר.‬
‫-תודה.‬

612
00:36:38,896 --> 00:36:39,729
‫על לא דבר.‬

613
00:36:40,521 --> 00:36:41,521
‫מיס קלייטון.‬

614
00:36:42,271 --> 00:36:43,271
‫תודה.‬

615
00:36:47,479 --> 00:36:50,604
‫הגננית אפילו לא הציגה את עצמה‬
‫בפני האופר החדשה.‬

616
00:36:51,229 --> 00:36:52,979
‫היא בקושי הכירה בקיומה.‬

617
00:36:53,521 --> 00:36:55,937
‫היא התייחסה אליה כאילו היא תמיד הייתה שם.‬

618
00:36:56,437 --> 00:36:59,146
‫האחרים בחדר פשוט הניחו שהשתיים כבר נפגשו,‬

619
00:36:59,854 --> 00:37:01,771
‫ואם הייתם שואלים את האופר,‬

620
00:37:01,854 --> 00:37:04,937
‫היא הייתה מודה שכך היא חשה כשראתה‬
‫את האישה הצעירה לראשונה.‬

621
00:37:07,854 --> 00:37:10,437
‫אז מי החליט שזה רעיון טוב‬
‫להאכיל את השדונים האלו?‬

622
00:37:10,521 --> 00:37:12,104
‫אנחנו לא שדונים!‬

623
00:37:12,604 --> 00:37:14,271
‫אנחנו ילדים טובים מאוד.‬

624
00:37:14,354 --> 00:37:15,271
‫באמת?‬

625
00:37:16,812 --> 00:37:18,062
‫אני לא כל כך בטוחה.‬

626
00:37:19,396 --> 00:37:20,687
‫אוון, מה דעתך?‬

627
00:37:21,229 --> 00:37:22,562
‫אה...‬

628
00:37:23,146 --> 00:37:24,271
‫קשה לומר.‬

629
00:37:24,562 --> 00:37:27,021
‫אצטרך לשפוך עליהם מים כדי להיות בטוח.‬

630
00:37:28,187 --> 00:37:29,062
‫ככה?‬

631
00:37:30,854 --> 00:37:31,687
‫בבקשה.‬

632
00:37:34,021 --> 00:37:35,937
‫קח, יקירי.‬
‫-תודה.‬

633
00:37:36,521 --> 00:37:37,937
‫היה מישהו...‬

634
00:37:38,729 --> 00:37:40,187
‫שעבד היום בשטח האחוזה?‬

635
00:37:40,354 --> 00:37:41,937
‫אולי שיפוצניק או משהו?‬

636
00:37:42,021 --> 00:37:43,479
‫לא, לא נראה לי.‬

637
00:37:44,021 --> 00:37:45,396
‫כי ראיתי מישהו,‬

638
00:37:45,479 --> 00:37:47,187
‫על החומה, בדרך הביתה.‬

639
00:37:48,354 --> 00:37:49,187
‫על החומה?‬

640
00:37:49,521 --> 00:37:50,354
‫כן.‬

641
00:37:52,146 --> 00:37:54,229
‫אין לי מושג.‬
‫-אני לא הייתי שם.‬

642
00:37:54,312 --> 00:37:55,729
‫למה שתהיה שם?‬

643
00:37:55,812 --> 00:37:57,562
‫את בטוחה שראית שם מישהו?‬

644
00:37:57,646 --> 00:38:00,396
‫בהחלט. נפנפתי לו, אבל הוא לא נפנף בחזרה.‬

645
00:38:00,812 --> 00:38:02,562
‫יש פה משוטטים לפעמים.‬

646
00:38:02,646 --> 00:38:04,521
‫אנשים שרוצים לראות את הגן.‬

647
00:38:04,604 --> 00:38:06,812
‫הם מרשים לעצמם,‬
‫אבל אם אחד מהם טיפס על החומה...‬

648
00:38:06,896 --> 00:38:09,229
‫הם לא יכולים להגיע לשם בלי לעבור דרך הבית.‬

649
00:38:09,312 --> 00:38:11,062
‫הדרך היחידה לשם עוברת דרך האגף הישן.‬

650
00:38:11,312 --> 00:38:12,479
‫ולאן אנחנו לא הולכים?‬

651
00:38:12,562 --> 00:38:13,646
‫לאגף הישן.‬

652
00:38:14,146 --> 00:38:15,771
‫בטח דמיינת את זה, יקירתי.‬

653
00:38:22,437 --> 00:38:25,021
‫לא תאכלי כלום?‬
‫-לא, כבר אכלתי.‬

654
00:38:25,146 --> 00:38:26,521
‫באתי בשביל החברה.‬

655
00:38:26,604 --> 00:38:28,021
‫אתה חייב לנסות את זה.‬

656
00:38:28,187 --> 00:38:29,271
‫פלורה, לא.‬

657
00:40:49,271 --> 00:40:50,312
‫אה...‬

658
00:40:50,396 --> 00:40:51,729
‫מצאת מישהו?‬

659
00:40:54,437 --> 00:40:55,687
‫לא.‬
‫-אה.‬

660
00:40:55,979 --> 00:40:56,812
‫לא מצאתי.‬

661
00:40:57,229 --> 00:40:58,062
‫אבל...‬

662
00:40:58,271 --> 00:40:59,312
‫כן מצאתי...‬

663
00:41:00,437 --> 00:41:02,521
‫אני מצטערת, אני מפריעה לך?‬

664
00:41:02,937 --> 00:41:04,104
‫לא, כלל וכלל לא.‬

665
00:41:04,187 --> 00:41:05,104
‫מה מצאת?‬

666
00:41:09,187 --> 00:41:10,021
‫זאת פלורה.‬

667
00:41:11,812 --> 00:41:14,521
‫אוי, פלורה, פלורה...‬
‫-ראיתי כמה כאלה.‬

668
00:41:15,271 --> 00:41:16,812
‫את לא יכולה לשפוט אותם.‬

669
00:41:17,812 --> 00:41:19,646
‫לא אחרי מה שהם עברו.‬

670
00:41:20,396 --> 00:41:22,937
‫מר וינגרייב סיפר לך על הוריהם, אני בטוחה.‬

671
00:41:23,479 --> 00:41:24,646
‫רק שהם נפטרו.‬

672
00:41:26,437 --> 00:41:27,521
‫כבר חלפו שנתיים.‬

673
00:41:29,229 --> 00:41:31,104
‫מיילס היה רק בן שמונה, פלורה בת שש.‬

674
00:41:32,396 --> 00:41:34,604
‫די והותר מזל רע בשביל שני ילדים לשאת,‬

675
00:41:34,687 --> 00:41:35,729
‫אבל רק לחשוב...‬

676
00:41:36,521 --> 00:41:37,687
‫על מה שקרה אחר כך.‬

677
00:41:39,604 --> 00:41:40,771
‫קודמתך בתפקיד.‬

678
00:41:42,312 --> 00:41:43,521
‫מיס ג'סל?‬
‫-כן.‬

679
00:41:44,437 --> 00:41:45,271
‫רבקה.‬

680
00:41:47,604 --> 00:41:48,771
‫אלוהים...‬

681
00:41:48,854 --> 00:41:49,687
‫רבקה.‬

682
00:41:49,771 --> 00:41:50,604
‫רבקה המסכנה.‬

683
00:41:51,937 --> 00:41:52,771
‫היא הייתה...‬

684
00:41:53,646 --> 00:41:55,437
‫היא הייתה בחורה צעירה ומבריקה.‬

685
00:41:56,979 --> 00:41:58,979
‫היא הייתה שאפתנית, נבונה.‬

686
00:42:00,021 --> 00:42:01,146
‫טובת לב.‬

687
00:42:03,021 --> 00:42:03,854
‫אבל...‬

688
00:42:07,396 --> 00:42:08,229
‫היה גבר.‬

689
00:42:08,687 --> 00:42:11,312
‫שזה הדבר היחיד שיכול להפיל אישה שכזו.‬

690
00:42:12,104 --> 00:42:14,812
‫כל נימוסיו כיסו על חטאיו הרבים.‬

691
00:42:15,562 --> 00:42:17,687
‫בכל מקרה, עדיף שנדבר עליו כמה שפחות.‬

692
00:42:19,271 --> 00:42:20,646
‫יודעת שהוא ברח מהעיירה?‬

693
00:42:21,062 --> 00:42:24,021
‫עם חלק ניכר מכספו של הנרי‬
‫ועם לבה של האומללה.‬

694
00:42:24,521 --> 00:42:26,812
‫גנב הכול. אצבעות דביקות.‬

695
00:42:28,812 --> 00:42:31,146
‫ולראות אותה בימים שלפני כן...‬

696
00:42:33,562 --> 00:42:35,271
‫כל כך שבורה.‬

697
00:42:37,229 --> 00:42:38,146
‫כל כך ריקה.‬

698
00:42:39,896 --> 00:42:42,937
‫היא הלכה לאיבוד הרבה לפני שהיא נכנסה לאגם.‬

699
00:42:46,354 --> 00:42:47,354
‫פלורה מצאה אותה.‬

700
00:42:48,146 --> 00:42:50,229
‫וג'יימי מצאה את פלורה.‬

701
00:42:52,062 --> 00:42:53,312
‫לשמוע אותה מספרת על כך...‬

702
00:42:53,812 --> 00:42:55,604
‫הגופה של רבקה במים.‬

703
00:42:56,771 --> 00:42:57,896
‫עם הפנים למטה.‬

704
00:42:59,521 --> 00:43:00,771
‫ופלורה הקטנה עומדת...‬

705
00:43:02,604 --> 00:43:04,187
‫מאובנת...‬

706
00:43:05,229 --> 00:43:06,187
‫ובוהה.‬

707
00:43:08,229 --> 00:43:09,062
‫אני...‬

708
00:43:09,521 --> 00:43:12,104
‫לחשוב שהתכווצתי כששמעתי את הילדים...‬

709
00:43:12,646 --> 00:43:15,437
‫רצים בבית, צורחים ועושים בלגן.‬

710
00:43:17,187 --> 00:43:19,396
‫אבל בשבועות שאחרי מותה של מיס ג'סל...‬

711
00:43:21,062 --> 00:43:23,187
‫דממה שמעולם לא נשמעה כה מחרידה.‬

712
00:43:24,562 --> 00:43:25,437
‫וכעת...‬

713
00:43:27,062 --> 00:43:28,437
‫כעת כשאני שומעת אותם...‬

714
00:43:29,021 --> 00:43:29,854
‫בוכים, או...‬

715
00:43:30,896 --> 00:43:32,271
‫צורחים, או צועקים...‬

716
00:43:34,146 --> 00:43:36,562
‫זה הצליל הכי מתוק בעולם.‬

717
00:43:37,062 --> 00:43:38,521
‫אני מצטערת.‬
‫-לא.‬

718
00:43:40,187 --> 00:43:42,229
‫זה בסדר.‬
‫-אוי, אלוהים, תראי אותי.‬

719
00:43:55,062 --> 00:43:55,979
‫זה קמע.‬

720
00:43:57,229 --> 00:44:00,021
‫משחק קטן שפלורה משחקת כדי לשמור על כולנו.‬

721
00:44:02,104 --> 00:44:02,937
‫על כולנו.‬

722
00:44:03,104 --> 00:44:04,812
‫אלוהים, הילדים האלה.‬

723
00:44:06,979 --> 00:44:09,687
‫שניהם מנסים בדרכם, אני חושבת.‬

724
00:44:13,604 --> 00:44:15,062
‫כדאי שאחזור.‬

725
00:44:15,396 --> 00:44:17,771
‫אוון וג'יימי יעזבו בערב.‬

726
00:44:18,021 --> 00:44:20,812
‫אבל אשמח להשגיח על הילדים לפני השינה‬
‫אם את צריכה הפסקה.‬

727
00:44:20,896 --> 00:44:22,896
‫בשביל מה הנרות?‬

728
00:44:25,312 --> 00:44:26,146
‫בשביל המתים.‬

729
00:44:27,354 --> 00:44:29,771
‫אני מדליקה יותר מדי מהם, ככל שאני מזדקנת.‬

730
00:44:29,854 --> 00:44:30,687
‫אני מצטערת.‬

731
00:44:30,771 --> 00:44:32,021
‫אוי, אין צורך.‬

732
00:44:32,687 --> 00:44:35,937
‫הייתי, ואני עדיין, אישה מאושרת מאוד.‬

733
00:44:52,312 --> 00:44:53,729
‫ערב טוב, מיס קלייטון.‬

734
00:44:54,812 --> 00:44:55,771
‫הגיע הזמן לישון.‬

735
00:44:57,562 --> 00:44:58,396
‫באמת?‬

736
00:44:59,729 --> 00:45:00,729
‫איני חושב כך.‬

737
00:45:01,479 --> 00:45:02,729
‫די עם המשחקים, מיילס.‬

738
00:45:04,104 --> 00:45:05,437
‫את אוהבת משחקים, דאני?‬

739
00:45:07,021 --> 00:45:08,104
‫לא כשהולכים לישון.‬

740
00:45:09,437 --> 00:45:11,146
‫זה הזמן הכי טוב למשחקים.‬

741
00:45:11,521 --> 00:45:13,396
‫תפסיק להיות מוזר, מיילס!‬

742
00:45:14,187 --> 00:45:15,896
‫הוא כזה מוזר לפעמים.‬

743
00:45:16,771 --> 00:45:17,937
‫ואת...‬

744
00:45:18,771 --> 00:45:19,687
‫מתוקה...‬

745
00:45:32,146 --> 00:45:33,396
‫דמיון.‬

746
00:45:35,687 --> 00:45:37,396
‫אני אוהבת...‬

747
00:45:38,271 --> 00:45:39,354
‫את הדמיון שלך.‬

748
00:45:40,312 --> 00:45:42,604
‫ולכל בני הבית הזה יש מזל גדול...‬

749
00:45:43,604 --> 00:45:45,854
‫שאת משתמשת בדמיון שלך כדי לשמור עלינו.‬

750
00:45:47,479 --> 00:45:48,437
‫רק תבטיחי לי...‬

751
00:45:49,021 --> 00:45:50,896
‫שכשתשמרי על כולנו,‬

752
00:45:51,562 --> 00:45:53,479
‫תשמרי על עצמך קודם כול.‬

753
00:45:54,354 --> 00:45:55,771
‫ואל תצאי לחומה.‬

754
00:45:56,479 --> 00:45:57,312
‫טוב.‬

755
00:45:58,937 --> 00:46:00,437
‫את באמת כזאת, את יודעת?‬

756
00:46:01,521 --> 00:46:02,354
‫כזאת מה?‬

757
00:46:02,687 --> 00:46:04,187
‫נפלאה למדי.‬

758
00:46:07,271 --> 00:46:08,479
‫לילה טוב, מתוקה.‬

759
00:46:16,187 --> 00:46:17,062
‫אוי...‬

760
00:46:18,187 --> 00:46:19,854
‫אני מצטערת.‬

761
00:46:20,146 --> 00:46:22,687
‫את יודעת, את צריכה לזכור להרים אותן.‬

762
00:46:22,771 --> 00:46:23,812
‫אני לא רוצה לשבור...‬

763
00:46:29,687 --> 00:46:31,229
‫איפה תרצי לשים אותה הלילה?‬

764
00:46:32,896 --> 00:46:34,604
‫בבית או מתחת לשידה?‬

765
00:46:34,937 --> 00:46:35,812
‫מיס קלייטון?‬

766
00:46:37,396 --> 00:46:38,854
‫בדיוק עמדתי להשכיב אותך.‬

767
00:46:40,104 --> 00:46:42,437
‫יש מאוורר חשמלי בארון של פלורה.‬

768
00:46:42,521 --> 00:46:44,479
‫אני לא יכול לישון בלעדיו, חוששני.‬

769
00:46:44,937 --> 00:46:46,104
‫זה... זה נכון.‬

770
00:46:46,396 --> 00:46:47,312
‫בארון שלי.‬

771
00:46:48,771 --> 00:46:50,979
‫תוכלי להביא לי אותו? אני ממש מצטער.‬

772
00:46:52,562 --> 00:46:53,646
‫אה...‬

773
00:46:53,729 --> 00:46:54,562
‫בטח.‬

774
00:46:58,021 --> 00:46:58,854
‫טוב...‬

775
00:46:59,312 --> 00:47:00,354
‫קחי לך.‬

776
00:47:01,562 --> 00:47:03,146
‫היא תוכל לישון איתך הלילה.‬

777
00:47:07,896 --> 00:47:10,229
‫טוב, בואו נראה.‬

778
00:47:14,229 --> 00:47:15,229
‫אני לא רואה אותו.‬

779
00:47:15,312 --> 00:47:16,979
‫הוא בטח מכוסה בבגדים.‬

780
00:47:21,021 --> 00:47:21,854
‫טוב.‬

781
00:47:35,646 --> 00:47:36,479
‫חבר'ה.‬

782
00:47:37,437 --> 00:47:38,521
‫אמרתי בלי משחקים.‬

783
00:47:38,854 --> 00:47:39,729
‫תפתחו!‬

784
00:47:42,562 --> 00:47:43,604
‫תפתחו את הדלת.‬

785
00:47:46,562 --> 00:47:47,396
‫תפתחו אותה!‬

786
00:47:47,896 --> 00:47:48,812
‫אני מנסה!‬

787
00:47:50,187 --> 00:47:51,021
‫מיילס.‬

788
00:47:52,146 --> 00:47:53,146
‫אני מנסה!‬

789
00:47:53,521 --> 00:47:54,396
‫פלורה!‬

790
00:47:54,479 --> 00:47:56,604
‫היא תקועה. אנחנו באמת מנסים!‬

791
00:47:58,021 --> 00:47:59,771
‫טוב, זה לא... זה לא מצחיק.‬

792
00:48:00,187 --> 00:48:01,104
‫תפתחו את הדלת.‬

793
00:48:01,187 --> 00:48:03,604
‫נצטרך למצוא את המפתח. היא באמת תקועה.‬

794
00:48:03,979 --> 00:48:06,437
‫אנחנו ממש מצטערים!‬
‫-המפתח במנעול, פלורה.‬

795
00:48:06,687 --> 00:48:07,646
‫סובבי את המפתח.‬

796
00:48:07,896 --> 00:48:09,604
‫הוא לא! אנחנו לא מוצאים אותו!‬

797
00:48:14,187 --> 00:48:15,437
‫אני רצינית.‬

798
00:48:16,729 --> 00:48:17,937
‫תפתחו את הדלת.‬

799
00:48:23,521 --> 00:48:24,354
‫מיילס!‬

800
00:48:27,104 --> 00:48:27,937
‫פלורה?‬

801
00:48:29,479 --> 00:48:30,437
‫תפתחו את הדלת!‬

802
00:48:33,271 --> 00:48:35,896
‫תפתחו את הדלת!‬

803
00:48:38,271 --> 00:48:39,396
‫תפתחו את הדלת!‬

804
00:48:42,312 --> 00:48:43,146
‫לא!‬

805
00:48:43,854 --> 00:48:44,979
‫תפתחו את הדלת!‬

806
00:48:46,021 --> 00:48:46,854
‫חבר'ה!‬

807
00:48:58,562 --> 00:48:59,604
‫תנו לי לצאת!‬

808
00:48:59,937 --> 00:49:00,896
‫תנו לי לצאת!‬

809
00:49:02,062 --> 00:49:03,104
‫תנו לי לצאת!‬

810
00:49:04,604 --> 00:49:07,812
‫תנו לי לצאת!‬

811
00:49:08,354 --> 00:49:10,771
‫תנו לי לצאת!‬

812
00:49:27,187 --> 00:49:28,021
‫ממש מצטער.‬

813
00:49:29,104 --> 00:49:30,521
‫אנחנו ממש מצטערים.‬

814
00:49:34,896 --> 00:49:35,729
‫למיטה!‬

815
00:49:35,812 --> 00:49:37,021
‫זה היה לא בכוונה.‬

816
00:49:39,021 --> 00:49:39,854
‫למיטה!‬

817
00:49:40,146 --> 00:49:40,979
‫עכשיו!‬

818
00:49:41,771 --> 00:49:42,604
‫אני מצטער.‬

819
00:49:43,271 --> 00:49:46,396
‫בבקשה, אל תכעסי.‬
‫-נדבר על זה בבוקר.‬

820
00:50:21,354 --> 00:50:23,062
‫הייתם בחוץ?‬

821
00:52:39,146 --> 00:52:42,062
‫תרגום כתוביות: ליאור הדר‬