1 00:00:14,180 --> 00:00:16,016 ‫מצאתי חולצה נקייה.‬ 2 00:00:16,099 --> 00:00:17,058 ‫טוב…‬ 3 00:00:17,892 --> 00:00:18,810 ‫נקייה מספיק.‬ 4 00:00:20,812 --> 00:00:23,857 ‫אם אתה רוצה שאפוצץ לך את החצ'קון באוזן,‬ ‫תפסיק לזוז.‬ 5 00:00:23,940 --> 00:00:26,818 ‫בני, תחזיק את הפנס‬ ‫כדי שאוכל להשתמש בשתי אצבעות.‬ 6 00:00:26,901 --> 00:00:29,529 ‫אין סיכוי. אני לא חופר אפילו באוזניים שלי.‬ 7 00:00:30,613 --> 00:00:33,158 ‫אבא, כשאמרתי אתמול בלילה שאני צריכה פדים,‬ 8 00:00:33,241 --> 00:00:35,076 ‫לא התכוונתי לפדים לבלמים.‬ 9 00:00:35,618 --> 00:00:37,746 ‫ביקשת ממני מאוחר מדי.‬ 10 00:00:37,829 --> 00:00:39,497 ‫אני לא שומע כלום אחרי 21:30.‬ 11 00:00:41,833 --> 00:00:44,461 ‫סליחה. הציפורן שלי נתפסה במשהו.‬ 12 00:00:44,544 --> 00:00:46,337 ‫אולי כדאי שתלך לרופא.‬ 13 00:00:48,423 --> 00:00:49,924 ‫לקרישה, לא הכנת קפה?‬ 14 00:00:50,008 --> 00:00:52,135 ‫מה עשית פה?‬ 15 00:00:53,094 --> 00:00:54,387 ‫הכול.‬ 16 00:00:54,471 --> 00:00:56,556 ‫הם בכלל לא הילדים שלי!‬ 17 00:00:56,639 --> 00:00:58,349 ‫הוא אפילו לא בן משפחה.‬ 18 00:00:58,433 --> 00:00:59,851 ‫ניקוי אוזניים לא מגבש?‬ 19 00:01:00,977 --> 00:01:05,440 ‫זה בולשיט.‬ ‫הבקרים היו נעימים בהרבה כשרג'ינה הייתה פה.‬ 20 00:01:05,523 --> 00:01:09,152 ‫טוב, זה לא העולם שאנחנו חיים בו כרגע,‬ ‫או בחודש האחרון.‬ 21 00:01:09,235 --> 00:01:11,571 ‫נמאס לי מזה. מתי אימא חוזרת הביתה?‬ 22 00:01:11,654 --> 00:01:13,531 ‫תקשיבי, אימא שלך בתקופה קשה.‬ 23 00:01:13,615 --> 00:01:15,533 ‫כן, לכולנו קשה.‬ 24 00:01:15,617 --> 00:01:16,534 ‫מה שהוא אמר.‬ 25 00:01:17,368 --> 00:01:19,120 ‫השיחה הזאת חוזרת על עצמה כל בוקר.‬ 26 00:01:19,204 --> 00:01:21,247 ‫תקשיבו, אי אפשר לזרז אותה.‬ 27 00:01:21,331 --> 00:01:25,251 ‫היא לא עזבה לנצח.‬ ‫היא פשוט עוד לא מוכנה לחזור באופן קבוע.‬ 28 00:01:25,335 --> 00:01:29,339 ‫אז אנחנו צריכים לשנס מותניים ולהקל עלייה.‬ 29 00:01:29,422 --> 00:01:31,216 ‫וזה אומר, בני אפשו,‬ 30 00:01:31,299 --> 00:01:33,468 ‫שאתה תצטרך לשלוף אצבע.‬ 31 00:01:33,551 --> 00:01:35,678 ‫בסדר. יש לי אצבע בשבילך.‬ 32 00:01:35,762 --> 00:01:37,972 ‫תיזהר. הערב חופפים למאיה את השיער.‬ 33 00:01:38,056 --> 00:01:40,183 ‫בסדר, לא, הכול טוב. זה בסדר.‬ 34 00:01:41,601 --> 00:01:43,061 ‫אתה רוצה שאכין קפה?‬ 35 00:01:43,144 --> 00:01:46,272 ‫ילד, מעכשיו אתה הבן המועדף.‬ ‫אלייה, יש לך משהו בשבילי?‬ 36 00:01:46,856 --> 00:01:48,274 ‫התכווצויות ופדים לבלמים.‬ 37 00:01:49,275 --> 00:01:52,278 ‫אני לא מוצאת שום זוג נעליים תואם.‬ 38 00:01:52,362 --> 00:01:54,489 ‫אני יכולה ללכת ללימודים בגרביים?‬ 39 00:01:54,572 --> 00:01:57,325 ‫לא. אם זה יקרה שוב, יגיעו אלינו לביקורת.‬ 40 00:01:58,952 --> 00:02:02,455 ‫אבא, אם אין פה אוכל,‬ ‫תיתן לי עוד 20 דולר לארוחת צהריים?‬ 41 00:02:02,539 --> 00:02:05,959 ‫כן, גם לי.‬ ‫-טוב, אם עוד ילד יבקש עוד משהו אחד,‬ 42 00:02:06,042 --> 00:02:07,961 ‫אנחנו נופיע בפרק של סדרת פשע אמיתי!‬ 43 00:02:09,754 --> 00:02:12,882 ‫אני לא מאמינה שאני אומרת את זה,‬ ‫אבל אני מסכימה עם בני.‬ 44 00:02:12,966 --> 00:02:16,761 ‫אפשר שפעם אחת‬ ‫לא יהיה פה כאוס כשאימא שלכם מגיעה בבוקר?‬ 45 00:02:16,845 --> 00:02:19,931 ‫כן, אנחנו צריכים שהיא תרצה לחזור לכאן.‬ 46 00:02:20,014 --> 00:02:21,307 ‫מספיק עם השטויות!‬ 47 00:02:23,434 --> 00:02:26,521 ‫זה זמן רע להגיד שנגמרו הפילטרים לקפה?‬ 48 00:02:29,399 --> 00:02:30,900 ‫תשתמש במגבות נייר.‬ 49 00:02:30,984 --> 00:02:32,986 ‫גם הן נגמרו.‬ ‫-אלוהים.‬ 50 00:02:33,069 --> 00:02:35,155 ‫לקרישה, לא עשית קניות בקוסטקו?‬ 51 00:02:35,738 --> 00:02:37,240 ‫אל תסתכל עליי.‬ 52 00:02:37,323 --> 00:02:39,075 ‫ואתה לא רוצה שאלך לקוסטקו.‬ 53 00:02:39,159 --> 00:02:41,578 ‫בקוסטקו מוכרים ארונות קבורה.‬ ‫-טוב, זה…‬ 54 00:02:41,661 --> 00:02:42,871 ‫את תקני לי…‬ 55 00:02:42,954 --> 00:02:44,789 ‫אני לא יודעת!‬ ‫-…חלקת קבר.‬ 56 00:02:44,873 --> 00:02:46,624 ‫אין לי. אין לי כסף, גבר.‬ 57 00:02:46,708 --> 00:02:47,834 ‫…לדאוג בקשר לזה.‬ 58 00:02:47,917 --> 00:02:48,877 ‫היי.‬ ‫-היי.‬ 59 00:02:48,960 --> 00:02:50,211 ‫היי.‬ ‫-היי.‬ 60 00:02:50,962 --> 00:02:51,963 ‫בוקר טוב, משפחה.‬ 61 00:02:52,046 --> 00:02:54,048 ‫היי, מותק. מה נשמע?‬ 62 00:02:55,508 --> 00:02:57,468 ‫את בסדר? את נראית טוב.‬ 63 00:02:58,595 --> 00:02:59,888 ‫אני בסדר.‬ 64 00:02:59,971 --> 00:03:02,140 ‫היה לי בוקר רגוע.‬ 65 00:03:02,765 --> 00:03:05,435 ‫אפילו היה לי זמן לקנות…‬ 66 00:03:06,102 --> 00:03:07,103 ‫קפה.‬ 67 00:03:07,604 --> 00:03:08,563 ‫כמה נחמד.‬ 68 00:03:09,522 --> 00:03:12,025 ‫מוכנים ללכת לבית הספר?‬ ‫-הגיע הזמן ללכת.‬ 69 00:03:12,650 --> 00:03:15,445 ‫ובדיוק עמדתי להרעיף אהבה‬ ‫על הילדים המתוקים שלי.‬ 70 00:03:16,988 --> 00:03:18,531 ‫זה בית שמח.‬ 71 00:03:20,950 --> 00:03:23,161 ‫אני כנראה צריכה להגיד לכם את זה יותר.‬ 72 00:03:23,244 --> 00:03:25,413 ‫תודה רבה שתפסתם פיקוד.‬ 73 00:03:25,496 --> 00:03:27,540 ‫את יכולה לסמוך עלינו.‬ ‫-תמיד.‬ 74 00:03:29,626 --> 00:03:31,252 ‫תוריד את היד!‬ 75 00:03:33,379 --> 00:03:37,300 ‫- איך עושים את זה? -‬ 76 00:03:40,345 --> 00:03:41,846 ‫- מרכז רפואי סייג' -‬ 77 00:03:42,597 --> 00:03:44,682 ‫אני לא יודעת מה הבעיה.‬ 78 00:03:44,766 --> 00:03:48,561 ‫כשאני בבית של אחותי,‬ ‫אני רק רוצה לחזור הביתה.‬ 79 00:03:48,645 --> 00:03:52,190 ‫אבל ברגע שאני שם,‬ ‫אני מרגישה שהכול לא בסדר.‬ 80 00:03:52,899 --> 00:03:54,275 ‫נו, ברור.‬ 81 00:03:54,859 --> 00:03:57,362 ‫חטפת התקף לב במטבח שלך.‬ 82 00:03:57,445 --> 00:03:58,863 ‫זה חתיכת טריגר.‬ 83 00:03:59,906 --> 00:04:01,866 ‫כן, אבל זו לא הסיבה.‬ 84 00:04:03,034 --> 00:04:05,161 ‫טוב, בואי נשחק משחק.‬ 85 00:04:06,079 --> 00:04:07,247 ‫מה לדעתך הסיבה?‬ 86 00:04:08,373 --> 00:04:09,666 ‫את הפסיכולוגית.‬ 87 00:04:09,749 --> 00:04:13,378 ‫את לא יכולה לפדות את הצ'ק של אחותי‬ ‫ולהפיל עליי את כל העבודה,‬ 88 00:04:13,461 --> 00:04:14,879 ‫כמו שיעורי הבית שנתת לי.‬ 89 00:04:16,130 --> 00:04:18,216 ‫ביקשתי שתקראי ספר.‬ 90 00:04:18,299 --> 00:04:19,884 ‫זה היה הספר שלך.‬ 91 00:04:20,468 --> 00:04:22,095 ‫והייתי צריכה לשלם עליו.‬ 92 00:04:22,178 --> 00:04:24,138 ‫נחמד לך שככה זה יצא.‬ 93 00:04:24,722 --> 00:04:26,432 ‫קשה להיות פסיכולוגית.‬ 94 00:04:26,933 --> 00:04:28,601 ‫הביטוח הרפואי מכניס לי יד לכיס.‬ 95 00:04:30,270 --> 00:04:31,479 ‫את מוכנה להתרכז?‬ 96 00:04:31,562 --> 00:04:32,397 ‫אני?‬ 97 00:04:32,480 --> 00:04:35,775 ‫כן, את. באת אליי כי רצית לדבר על משהו.‬ 98 00:04:35,858 --> 00:04:37,819 ‫למה את לא רוצה לחזור הביתה?‬ 99 00:04:38,528 --> 00:04:40,321 ‫הלוואי שידעתי. אני…‬ 100 00:04:41,531 --> 00:04:43,408 ‫אני פשוט מרגישה אבודה כרגע.‬ 101 00:04:43,491 --> 00:04:46,744 ‫תקשיבי, התקדמת מאוד מאז שהתחלת בטיפול.‬ 102 00:04:47,370 --> 00:04:49,289 ‫ותסמכי עליי, אני לא אומרת את זה לכולם.‬ 103 00:04:49,914 --> 00:04:52,041 ‫אני מתמודדת עם הרבה מטור…‬ 104 00:04:54,127 --> 00:04:55,920 ‫ואיך זה גורם לך להרגיש?‬ 105 00:04:56,421 --> 00:04:57,714 ‫אל תעשי את זה.‬ 106 00:04:59,215 --> 00:05:01,718 ‫אם את באמת רוצה לחזור הביתה,‬ 107 00:05:02,427 --> 00:05:05,763 ‫אולי יעזור לך לקבל נקודת מבט אחרת.‬ 108 00:05:08,016 --> 00:05:09,309 ‫קלטתי אותך.‬ 109 00:05:09,809 --> 00:05:13,396 ‫את לא יכולה לתקן אותי,‬ ‫אז תעבירי אותי למישהו אחר?‬ 110 00:05:13,938 --> 00:05:14,981 ‫הלוואי.‬ 111 00:05:15,565 --> 00:05:20,570 ‫אני אומרת שאולי כדאי שאיפגש עם בעלך‬ 112 00:05:21,362 --> 00:05:23,656 ‫ואשמע מה לדעתו הביא אותך אליי.‬ 113 00:05:24,490 --> 00:05:25,325 ‫מונית.‬ 114 00:05:25,825 --> 00:05:27,660 ‫עכשיו את סתם מנסה לעצבן אותי.‬ 115 00:05:27,744 --> 00:05:29,454 ‫ואת מנסה לחייב אותי על עוד פגישות.‬ 116 00:05:29,537 --> 00:05:32,915 ‫אין סיכוי שבני אפשו ילך לטיפול.‬ 117 00:05:32,999 --> 00:05:36,669 ‫טוב, יעזור לי לשמוע‬ ‫השקפה אחרת על העניין הזה.‬ 118 00:05:37,337 --> 00:05:39,255 ‫אולי יש משהו שפספסנו.‬ 119 00:05:40,006 --> 00:05:42,133 ‫לפחות תשאלי אותו.‬ ‫-תשאלי אותו בעצמך.‬ 120 00:05:42,216 --> 00:05:44,010 ‫הוא בעלך.‬ ‫-זה הרעיון שלך.‬ 121 00:05:44,093 --> 00:05:45,762 ‫זו ההחלמה שלך.‬ 122 00:05:45,845 --> 00:05:47,513 ‫השעה שלנו נגמרה.‬ 123 00:05:47,597 --> 00:05:48,806 ‫ניצחתי.‬ 124 00:05:51,267 --> 00:05:53,186 ‫בסדר, אני אשאל אותו.‬ 125 00:05:54,729 --> 00:05:56,522 ‫אבל אני כבר יודעת מה הוא יגיד.‬ 126 00:05:56,606 --> 00:05:59,067 ‫את יודעת טוב מאוד שאני לא אלך לטיפול.‬ 127 00:05:59,150 --> 00:06:01,027 ‫זה לאנשים עם בעיות.‬ 128 00:06:01,110 --> 00:06:02,737 ‫יש לי בעיות.‬ 129 00:06:03,988 --> 00:06:06,324 ‫אני בהפסקה מהעבודה, אני גרה עם אחותי.‬ 130 00:06:06,407 --> 00:06:08,618 ‫בחייך. אני ממש צריכה שתעשה את זה.‬ 131 00:06:08,701 --> 00:06:11,412 ‫אמרת לי שהבעיות שלך לא קשורות אליי.‬ 132 00:06:11,496 --> 00:06:13,956 ‫ידעתי שאת משקרת.‬ ‫-ברור שהיא שיקרה.‬ 133 00:06:14,040 --> 00:06:15,917 ‫אתה אשם בבעיות של כולם.‬ 134 00:06:16,000 --> 00:06:19,087 ‫חבל שלא הבנת את זה מוקדם יותר.‬ ‫הייתי חוסכת המון כסף.‬ 135 00:06:19,587 --> 00:06:22,173 ‫תפסיקי לעקוץ אותו. זה לא קשור לבני.‬ 136 00:06:22,256 --> 00:06:23,925 ‫אבל זה מזכיר לי.‬ 137 00:06:24,008 --> 00:06:26,135 ‫העברתי לך את חשבונית הטיפול האחרונה.‬ 138 00:06:26,219 --> 00:06:29,055 ‫בטעות נשארתי עשר דקות יותר ביום חמישי,‬ 139 00:06:29,138 --> 00:06:31,599 ‫אבל היא חייבה אותנו על שעה שלמה!‬ 140 00:06:32,183 --> 00:06:33,017 ‫"אותנו"?‬ 141 00:06:33,726 --> 00:06:35,436 ‫אני חושב שזה מיותר.‬ 142 00:06:36,270 --> 00:06:40,358 ‫ד"ר אדמונדס רק רוצה לשמוע נקודת מבט אחרת.‬ 143 00:06:40,441 --> 00:06:42,902 ‫כן, נקודת המבט שלי.‬ 144 00:06:44,112 --> 00:06:46,364 ‫ואת במוסך שלי, מבקשת שאלך לטיפול.‬ 145 00:06:46,447 --> 00:06:48,658 ‫הפלת עליי יותר מדי.‬ 146 00:06:50,535 --> 00:06:51,536 ‫טוב, בסדר.‬ 147 00:06:51,619 --> 00:06:53,204 ‫אל תלך. אל תעזור.‬ 148 00:06:53,287 --> 00:06:56,499 ‫אני אבין מה קורה בלעדיך.‬ 149 00:06:56,999 --> 00:06:58,501 ‫אבל זה ייקח יותר זמן.‬ 150 00:06:59,168 --> 00:07:00,044 ‫יותר זמן?‬ 151 00:07:02,338 --> 00:07:05,883 ‫בני, תזיז את התחת ולך לטיפול‬ ‫כדי שאקבל את הדירה שלי בחזרה.‬ 152 00:07:05,967 --> 00:07:10,221 ‫אבל את מוזמנת להישאר כמה שתרצי,‬ ‫כי לגור איתך זה תענוג.‬ 153 00:07:10,847 --> 00:07:12,432 ‫אחיות.‬ 154 00:07:13,015 --> 00:07:15,685 ‫בני, לא תדבר על הנישואים שלנו.‬ 155 00:07:15,768 --> 00:07:19,021 ‫רק תיתן לה את הגרסה שלך לאירועים.‬ 156 00:07:19,105 --> 00:07:20,773 ‫כמו מתן עדות במשטרה?‬ 157 00:07:20,857 --> 00:07:23,651 ‫בואו נקפוץ לסוף,‬ ‫כי כולנו יודעים לאן זה הולך.‬ 158 00:07:23,734 --> 00:07:26,070 ‫תעזבי אותו ותעברי לדירה משלך.‬ 159 00:07:27,447 --> 00:07:30,158 ‫למרות שאהיה עצובה מאוד כשתעזבי.‬ 160 00:07:30,241 --> 00:07:31,409 ‫רואה? ידעתי!‬ 161 00:07:31,909 --> 00:07:34,328 ‫שתיכן עושות יד אחת נגדי עכשיו,‬ 162 00:07:34,412 --> 00:07:36,998 ‫וזה בדיוק מה שאת והפסיכולוגית ההיא תעשו.‬ 163 00:07:37,081 --> 00:07:38,791 ‫על זה אני אשלם בשמחה.‬ 164 00:07:40,042 --> 00:07:41,210 ‫לא, בני.‬ 165 00:07:41,752 --> 00:07:43,171 ‫אני בכלל לא אהיה שם.‬ 166 00:07:43,254 --> 00:07:45,256 ‫לא אדע מה קרה שם.‬ 167 00:07:45,339 --> 00:07:47,675 ‫את יודעת שהיא תספר לך כל מה שאמרתי.‬ 168 00:07:47,758 --> 00:07:50,428 ‫נשים מדברות.‬ ‫-לא, אסור לה.‬ 169 00:07:50,511 --> 00:07:52,722 ‫טוב, אולי לא הסברתי את זה כמו שצריך.‬ 170 00:07:52,805 --> 00:07:56,100 ‫אתה הולך אליה, אתם מנהלים שיחה פרטית,‬ 171 00:07:56,184 --> 00:07:58,519 ‫ואני לא שומעת על זה כלום.‬ 172 00:07:58,603 --> 00:08:01,105 ‫כלום. תקשיב, מבחינתי,‬ 173 00:08:01,189 --> 00:08:02,732 ‫אתה בכלל לא שם.‬ 174 00:08:04,859 --> 00:08:08,488 ‫מבחינתה, אני בטיפול כרגע.‬ 175 00:08:09,071 --> 00:08:11,949 ‫אני לא יודע. נשמע שאשתך בוטחת בך.‬ 176 00:08:13,075 --> 00:08:16,829 ‫כן, אני יודע שאתה עדיין חדש,‬ ‫אבל אנחנו תמיד תומכים באחד משלנו.‬ 177 00:08:16,913 --> 00:08:18,623 ‫אתה צודק. טעות שלי.‬ 178 00:08:19,123 --> 00:08:20,666 ‫אני פשוט שמח להיות כאן.‬ 179 00:08:22,001 --> 00:08:23,669 ‫היי, אתה תאכל את כל הנאצ'וס?‬ 180 00:08:24,253 --> 00:08:25,338 ‫כן.‬ 181 00:08:25,838 --> 00:08:27,798 ‫והגבינה שנשפכת מהצד?‬ 182 00:08:27,882 --> 00:08:31,344 ‫היי, גבר! הגבינה שלי היא הגבינה שלי, בסדר?‬ 183 00:08:31,427 --> 00:08:35,139 ‫זה מגיע לי. לא הייתה לי דקה לעצמי‬ ‫מאז שרג'ינה עזבה.‬ 184 00:08:35,223 --> 00:08:36,724 ‫ואני פשוט אגיד את זה,‬ 185 00:08:36,807 --> 00:08:38,226 ‫יש לי יותר מדי ילדים.‬ 186 00:08:38,809 --> 00:08:41,687 ‫לא רואים מפה כלום. יכולת ללכת לטיפול ודי.‬ 187 00:08:41,771 --> 00:08:42,647 ‫בחייך.‬ 188 00:08:44,023 --> 00:08:46,234 ‫מה קרה? קלענו?‬ 189 00:08:46,317 --> 00:08:47,485 ‫המשחק עוד לא התחיל.‬ 190 00:08:47,568 --> 00:08:50,404 ‫פשוט הוציאו את תותח החולצות.‬ ‫-היי, לכאן!‬ 191 00:08:50,488 --> 00:08:51,656 ‫היי, לכאן!‬ ‫-לכאן.‬ 192 00:08:51,739 --> 00:08:53,157 ‫מה אני עושה?‬ 193 00:08:53,241 --> 00:08:55,701 ‫החולצה הזאת לא תגיע לכאן עד מחר.‬ 194 00:08:58,579 --> 00:08:59,413 ‫לעזאזל.‬ 195 00:08:59,497 --> 00:09:01,958 ‫אלה הרבה מדרגות.‬ 196 00:09:02,041 --> 00:09:04,502 ‫רק עכשיו הגעת? לא התחלנו יחד?‬ 197 00:09:05,503 --> 00:09:07,880 ‫אתה יודע שהחליפו לי את הברכיים.‬ 198 00:09:07,964 --> 00:09:08,881 ‫פעמיים.‬ 199 00:09:10,216 --> 00:09:12,468 ‫אבל השגתי את החולצה הזאת.‬ 200 00:09:12,552 --> 00:09:13,553 ‫תן לי אותה.‬ 201 00:09:13,636 --> 00:09:15,096 ‫לעזאזל! למה היא רטובה?‬ 202 00:09:15,972 --> 00:09:19,433 ‫כי אני תכף חוטף פה התקף לב, מניאקים.‬ 203 00:09:20,393 --> 00:09:23,271 ‫לא מפריע לי שהיא רטובה‬ ‫כל עוד אני יודע למה היא רטובה.‬ 204 00:09:23,354 --> 00:09:24,939 ‫אנחנו צריכים חברים טובים יותר.‬ 205 00:09:25,022 --> 00:09:28,401 ‫אתם הורסים לי את הטיפול.‬ ‫-היי. טיפול עובד.‬ 206 00:09:28,484 --> 00:09:31,946 ‫הקשר שלי ושל אימא שלי השתפר מאוד‬ ‫כשהלכנו לטיפול זוגי.‬ 207 00:09:34,991 --> 00:09:37,577 ‫בבקשה תגיד לי שיש לך חברה בשם "אימא שלי".‬ 208 00:09:38,452 --> 00:09:40,705 ‫פעם חשבתי שכן, אבל…‬ 209 00:09:40,788 --> 00:09:43,249 ‫הודות לטיפול הבנתי שלא.‬ 210 00:09:43,332 --> 00:09:45,209 ‫לא הצלחת להבין את זה לבד?‬ 211 00:09:45,793 --> 00:09:47,587 ‫גבר, תתקן את הבעיות בבית שלך.‬ 212 00:09:47,670 --> 00:09:49,547 ‫בבית של דייוויס הכול טוב.‬ 213 00:09:49,630 --> 00:09:51,799 ‫סוף סוף יש לי מיטת מים בחדר.‬ 214 00:09:51,882 --> 00:09:54,051 ‫"יש לך מיטת מים בחדר."‬ 215 00:09:55,761 --> 00:09:58,931 ‫אני יודע שאם הייתי הולך לטיפול,‬ ‫הייתי מקבל בסוף מדליה.‬ 216 00:09:59,015 --> 00:10:01,142 ‫זה לא קשור אליך, לארי.‬ 217 00:10:01,726 --> 00:10:04,520 ‫אסור לי לחלוק? אתם קבוצה מסובכת.‬ 218 00:10:06,063 --> 00:10:08,524 ‫תקשיבו, רג'ינה חושבת שאני שם, היא שמחה.‬ 219 00:10:08,608 --> 00:10:10,568 ‫אני לא שם, אני שמח.‬ 220 00:10:11,360 --> 00:10:14,071 ‫גבר, אני איתך. אף פעם אל תחשוף כלום.‬ 221 00:10:14,155 --> 00:10:17,158 ‫לא את הרגשות שלך ובטח שלא את המיקום שלך.‬ 222 00:10:21,871 --> 00:10:23,289 ‫הנה האוכל שלך, מותק.‬ 223 00:10:26,500 --> 00:10:29,086 ‫טרי, איפה החרדל?‬ 224 00:10:29,170 --> 00:10:32,506 ‫אני לא יכולה‬ ‫לאכול בייגל ונקניקייה בלי חרדל.‬ 225 00:10:32,590 --> 00:10:34,008 ‫לא ביקשת ממני חרדל.‬ 226 00:10:34,091 --> 00:10:35,593 ‫החרדל היה ברור מאליו.‬ 227 00:10:35,676 --> 00:10:38,471 ‫אתה אף פעם לא מקשיב כשאני מדברת.‬ ‫-הקשבתי,‬ 228 00:10:38,554 --> 00:10:41,307 ‫אבל לא אמרת, "אני רוצה חרדל".‬ 229 00:10:43,851 --> 00:10:46,062 ‫טרי, זה לא קשור לחרדל.‬ 230 00:10:46,145 --> 00:10:48,147 ‫לא? כי לי נשמע שזה קשור לחרדל!‬ 231 00:10:50,149 --> 00:10:51,484 ‫הוא לא מכיר אותי בכלל.‬ 232 00:10:52,360 --> 00:10:53,819 ‫לא. דייוויס, תחליף איתי.‬ 233 00:10:53,903 --> 00:10:55,529 ‫קדימה. אין לי כוח לזה.‬ 234 00:10:55,613 --> 00:10:57,031 ‫לא. אני יושב.‬ 235 00:10:57,114 --> 00:10:58,908 ‫ברגע שאני יושב, אני לא קם.‬ 236 00:10:58,991 --> 00:11:02,745 ‫אז תיתן לי לאכול את זה יבש?‬ ‫-לעזאזל! אני אביא לך חרדל!‬ 237 00:11:13,047 --> 00:11:13,964 ‫הם לא ישרדו.‬ 238 00:11:17,593 --> 00:11:19,887 ‫בסדר, אתן מכירות את הנוהל. שיעורי בית.‬ 239 00:11:19,970 --> 00:11:21,555 ‫ואל תבקשו ממני עזרה.‬ 240 00:11:21,639 --> 00:11:24,266 ‫היי, סיימתי לקרוא היום את "ממלכת טרביתיה".‬ 241 00:11:24,350 --> 00:11:25,851 ‫זה לא הגיע לילדה ההיא.‬ 242 00:11:25,935 --> 00:11:27,103 ‫אני רוצה חטיף.‬ 243 00:11:28,145 --> 00:11:29,647 ‫אולי אימא תכין לך משהו.‬ 244 00:11:29,730 --> 00:11:32,566 ‫אימא? אימוש? אימי היקרה?‬ 245 00:11:32,650 --> 00:11:34,777 ‫אפשר יום אחד בלי המרירות שלך?‬ 246 00:11:35,820 --> 00:11:39,323 ‫מאיה, אני יכול להכין לך חביתה.‬ ‫-אחות בית הספר אמרה שאסור לי.‬ 247 00:11:39,407 --> 00:11:41,325 ‫היא שמה לב שהעיניים שלי עכורות.‬ 248 00:11:41,409 --> 00:11:44,120 ‫כל הביצים האלה הקפיצו לי את הכולסטרול.‬ 249 00:11:44,203 --> 00:11:45,037 ‫הנה.‬ 250 00:11:45,538 --> 00:11:47,373 ‫קחי פופ-טארט. יש בזה פירות.‬ 251 00:11:47,456 --> 00:11:49,500 ‫אימא מרשה לנו לאכול את זה רק בסופ"ש.‬ 252 00:11:55,673 --> 00:11:58,134 ‫אולי היא שינתה את דעתה. בואי נשאל אותה.‬ 253 00:11:58,217 --> 00:11:59,301 ‫אימא?‬ 254 00:11:59,385 --> 00:12:00,720 ‫אימוש?‬ ‫-תתגברי על זה!‬ 255 00:12:00,803 --> 00:12:04,265 ‫לפעמים אימהות עוזבות. לפעמים אבות עוזבים.‬ 256 00:12:04,348 --> 00:12:05,182 ‫ככה זה בחיים.‬ 257 00:12:07,518 --> 00:12:09,895 ‫הלוואי שהייתי טיפשה ומאושרת כמוה.‬ 258 00:12:10,980 --> 00:12:13,774 ‫מה שאימא שלך עושה מעורר הערצה.‬ 259 00:12:13,858 --> 00:12:16,610 ‫צריך הרבה אומץ כדי לפנות לעזרה.‬ 260 00:12:16,694 --> 00:12:18,738 ‫כולנו צריכים לוותר לה קצת.‬ 261 00:12:19,447 --> 00:12:21,490 ‫על מה את מוותרת?‬ 262 00:12:22,074 --> 00:12:24,243 ‫על הפרטיות שלי, על השפיות שלי,‬ 263 00:12:24,326 --> 00:12:26,162 ‫על הסיכוי למים חמים.‬ 264 00:12:26,245 --> 00:12:29,248 ‫היא מלכלכת את הרצפה שלי,‬ ‫שותה את האלכוהול שלי.‬ 265 00:12:30,082 --> 00:12:31,751 ‫ומשתמשת במגבות שלי!‬ 266 00:12:31,834 --> 00:12:34,962 ‫יש לי מגבות לאורחים.‬ ‫למה היא משתמשת במגבות הטובות שלי?‬ 267 00:12:35,838 --> 00:12:38,257 ‫איך החטיף הקטן שלך? טעים?‬ 268 00:12:38,340 --> 00:12:40,968 ‫לא אכלתי עוגייה אחת‬ ‫מאז שאימא שלך גרה איתי.‬ 269 00:12:41,552 --> 00:12:42,762 ‫תגידי לה, דודה.‬ 270 00:12:42,845 --> 00:12:44,472 ‫אל תקרא לי ככה.‬ 271 00:12:45,556 --> 00:12:48,267 ‫לא, פשוט חשבתי…‬ ‫את יודעת, כי אני גר כאן עכשיו.‬ 272 00:12:48,350 --> 00:12:49,393 ‫לא?‬ 273 00:12:49,935 --> 00:12:51,103 ‫עם גבינה או בלי?‬ 274 00:12:51,812 --> 00:12:52,855 ‫יודע מה?‬ 275 00:12:52,938 --> 00:12:55,107 ‫אני אוכל את החביתה שלי על הספה.‬ 276 00:12:55,191 --> 00:12:56,817 ‫אין צורך במפית.‬ 277 00:12:56,901 --> 00:12:59,653 ‫היא אוכלת על הרהיטים שלי, אני אוכל על שלה.‬ 278 00:12:59,737 --> 00:13:02,531 ‫וכן, אני ביץ' קטנונית.‬ 279 00:13:03,574 --> 00:13:04,992 ‫מאיה, עופי מפה, ילדונת.‬ 280 00:13:05,075 --> 00:13:07,286 ‫מה עשיתי?‬ ‫-הזכרת לי את אימא שלך.‬ 281 00:13:11,791 --> 00:13:12,625 ‫היי.‬ 282 00:13:13,584 --> 00:13:16,253 ‫חזרת? בני הלך לטיפול?‬ 283 00:13:16,337 --> 00:13:18,130 ‫החלמת? הכול נגמר?‬ 284 00:13:19,381 --> 00:13:21,467 ‫רק באתי לקחת עוד כמה סוודרים.‬ 285 00:13:21,550 --> 00:13:22,384 ‫עוד?‬ 286 00:13:22,468 --> 00:13:25,137 ‫כן, יש מנעול על התרמוסטט שלך.‬ 287 00:13:25,221 --> 00:13:26,597 ‫כי אני סובלת מהחום.‬ 288 00:13:27,473 --> 00:13:28,891 ‫ולאחרונה אני סובלת במיוחד.‬ 289 00:13:29,475 --> 00:13:34,021 ‫טוב, אני חוזרת לדירה שלך‬ ‫לעשות אמבטיית קצף ארוכה, חמה ומרגיעה.‬ 290 00:13:34,647 --> 00:13:36,190 ‫עם הלבנדר הצרפתי שלי?‬ 291 00:13:37,608 --> 00:13:38,526 ‫הלוואי!‬ 292 00:13:38,609 --> 00:13:40,069 ‫סיימתי אותו בשבוע שעבר.‬ 293 00:13:41,821 --> 00:13:44,824 ‫הבאתי אותו במשלוח מפרובנס, אבל…‬ 294 00:13:44,907 --> 00:13:47,076 ‫אולי מוכרים אותו במכולת.‬ 295 00:13:49,203 --> 00:13:50,871 ‫נהיה פה חם.‬ 296 00:13:55,000 --> 00:13:57,545 ‫מה קרה, גבר?‬ ‫-תפסיק לחקור אותי כמו שוטר!‬ 297 00:13:57,628 --> 00:13:59,255 ‫כשהקהל מריע, אתה מריע.‬ 298 00:14:00,381 --> 00:14:01,465 ‫אוהדים יקרים,‬ 299 00:14:01,549 --> 00:14:05,594 ‫צופה בר מזל יעלה מייד למגרש‬ ‫וינסה לקלוע מקו האמצע.‬ 300 00:14:05,678 --> 00:14:08,013 ‫אם אתה יושב ביציע העליון…‬ ‫-אנחנו ביציע.‬ 301 00:14:08,097 --> 00:14:10,808 ‫…גוש 209, שורה 18…‬ ‫-אלה אנחנו!‬ 302 00:14:10,891 --> 00:14:12,268 ‫…מושב שמונה…‬ ‫-אלה אנחנו!‬ 303 00:14:12,351 --> 00:14:15,771 ‫…רד אלינו עכשיו.‬ ‫יש לך הזדמנות לזכות בקיה ספורטאז'.‬ 304 00:14:16,814 --> 00:14:18,357 ‫קום, דייוויס.‬ ‫-לא, אחי.‬ 305 00:14:18,440 --> 00:14:20,734 ‫רד למגרש!‬ ‫-מה יש לך? הוא דיבר אליך!‬ 306 00:14:20,818 --> 00:14:23,529 ‫אני לא יורד‬ ‫בכל המדרגות האלה בשביל ספורטאז'.‬ 307 00:14:23,612 --> 00:14:25,823 ‫היי! תבחר מישהו אחר! לא!‬ 308 00:14:25,906 --> 00:14:29,243 ‫שיט, אחי. תחליף איתי מושבים.‬ ‫-אני לא… מה לא הבנת?‬ 309 00:14:29,326 --> 00:14:31,078 ‫ברגע שאני יושב, אני לא קם.‬ 310 00:14:31,161 --> 00:14:33,205 ‫בזמן שאנחנו מחכים לזוכה בן המזל,‬ 311 00:14:33,873 --> 00:14:35,833 ‫נעביר את הזמן עם מצלמת הנשיקות!‬ 312 00:14:37,751 --> 00:14:39,712 ‫הוא נראה שפוט כמוך, טוני.‬ 313 00:14:43,507 --> 00:14:44,967 ‫תראה! אלה אנחנו.‬ 314 00:14:45,467 --> 00:14:47,636 ‫כן. לא.‬ 315 00:14:47,720 --> 00:14:49,138 ‫זאת לא אשתי.‬ 316 00:14:49,221 --> 00:14:51,265 ‫החבר שלה הלך להביא חרדל.‬ 317 00:14:51,348 --> 00:14:52,516 ‫תחליף אותו.‬ 318 00:14:53,017 --> 00:14:55,394 ‫אני על המסך הגדול! תראה…‬ ‫-מה נסגר?‬ 319 00:14:55,978 --> 00:14:58,022 ‫די. יש לך ריח של ג'וינט.‬ 320 00:14:58,105 --> 00:14:59,106 ‫אל תעשי את זה.‬ 321 00:14:59,690 --> 00:15:01,150 ‫אני לא בקטע הזה.‬ 322 00:15:01,233 --> 00:15:03,277 ‫המצלמה כבר לא עלינו.‬ 323 00:15:03,360 --> 00:15:06,155 ‫די, אחותי. למה את עושה את זה?‬ ‫-מה נסגר?‬ 324 00:15:07,740 --> 00:15:11,869 ‫למה אתה נצמד לבחורה שלי?‬ ‫-גבר, החברה שלך משוגעת. היא התנפלה עליי.‬ 325 00:15:11,952 --> 00:15:15,706 ‫אתה קורא לחברה שלי משוגעת?‬ ‫-כאילו… אתה רוצה לעשות את זה עכשיו?‬ 326 00:15:15,789 --> 00:15:17,416 ‫אני אקרע לך את הצורה!‬ 327 00:15:17,499 --> 00:15:19,877 ‫אל תפיל את החרדל שלי.‬ ‫-טוב, מה קורה?‬ 328 00:15:19,960 --> 00:15:21,337 ‫היי. אני איתך, בני.‬ 329 00:15:21,420 --> 00:15:23,464 ‫לארי, מאחר שאתה הבחור החדש,‬ 330 00:15:23,547 --> 00:15:26,008 ‫תקפוץ קדימה ותחסום את הבחור הגדול. קדימה!‬ 331 00:15:26,091 --> 00:15:27,635 ‫לארי, אני מסתדר.‬ 332 00:15:28,427 --> 00:15:29,261 ‫לעזאזל!‬ 333 00:15:29,345 --> 00:15:30,512 ‫כן!‬ 334 00:15:34,058 --> 00:15:35,267 ‫לא, עצור!‬ 335 00:15:36,393 --> 00:15:37,853 ‫הוא משוגע!‬ ‫-עזוב אותי!‬ 336 00:15:42,566 --> 00:15:44,234 ‫אני יודעת שזה לא יחזיק מעמד.‬ 337 00:15:48,989 --> 00:15:51,241 ‫מעניין אם יש לי זמן להחליף מנעולים.‬ 338 00:15:53,369 --> 00:15:54,536 ‫הרווחתי את זה.‬ 339 00:15:57,247 --> 00:15:58,248 ‫היי.‬ 340 00:15:59,124 --> 00:16:00,334 ‫אנחנו שותות?‬ 341 00:16:01,210 --> 00:16:02,044 ‫כן!‬ 342 00:16:03,295 --> 00:16:05,005 ‫אני ממש צריכה את זה.‬ 343 00:16:07,967 --> 00:16:09,593 ‫מתברר שאנחנו חולקות בוויסקי.‬ 344 00:16:09,677 --> 00:16:11,553 ‫אני אהרוג את בני.‬ 345 00:16:14,014 --> 00:16:15,099 ‫את אומרת את זה,‬ 346 00:16:15,182 --> 00:16:17,518 ‫אבל אני קונה חומצה, ובסוף כלום לא קורה.‬ 347 00:16:17,601 --> 00:16:20,646 ‫ד"ר אדמונדס התקשרה.‬ ‫הוא לא הגיע לפגישה שלו.‬ 348 00:16:21,647 --> 00:16:23,107 ‫אני צריכה פחמימות כדי להירגע.‬ 349 00:16:25,567 --> 00:16:27,569 ‫מתברר שאנחנו חולקות גם בבייגלה.‬ 350 00:16:28,904 --> 00:16:32,491 ‫את באמת מופתעת שביקשת מבני לעשות משהו,‬ ‫והוא לא עשה את זה?‬ 351 00:16:32,574 --> 00:16:36,161 ‫אני כל כך כועסת.‬ ‫בכנות, אני חושבת שלעולם לא אחזור הביתה.‬ 352 00:16:37,204 --> 00:16:38,163 ‫לעזאזל, בני.‬ 353 00:16:39,623 --> 00:16:41,458 ‫רואה? את מבינה אותי.‬ 354 00:16:41,542 --> 00:16:43,919 ‫בגלל זה אני שמחה שאת איתי.‬ 355 00:16:48,549 --> 00:16:50,467 ‫לוויסקי יש טעם מגעיל.‬ 356 00:16:51,135 --> 00:16:53,262 ‫הוא יותר מדי… שורף.‬ 357 00:16:54,680 --> 00:16:56,265 ‫איך את שותה את זה?‬ 358 00:16:56,348 --> 00:16:57,599 ‫בדרך כלל בשלווה.‬ 359 00:16:58,308 --> 00:16:59,393 ‫למה?‬ 360 00:16:59,893 --> 00:17:01,353 ‫למה בני עשה את זה?‬ 361 00:17:01,437 --> 00:17:06,025 ‫אמרתי לו שאני צריכה שהוא ילך לטיפול‬ ‫כדי שאוכל לחזור הביתה.‬ 362 00:17:06,984 --> 00:17:08,610 ‫אולי הוא לא רוצה שאחזור.‬ 363 00:17:08,694 --> 00:17:11,864 ‫אולי דרשתי ממנו יותר מדי,‬ 364 00:17:11,947 --> 00:17:13,240 ‫ונמאס לו.‬ 365 00:17:13,323 --> 00:17:14,867 ‫זה הסוף שלנו?‬ 366 00:17:14,950 --> 00:17:17,202 ‫שיט, אני אצטרך לצאת שוב לדייטים?‬ 367 00:17:17,286 --> 00:17:20,122 ‫אחותי, אני תומכת בך.‬ ‫צאי לדייטים. צאי עכשיו.‬ 368 00:17:21,290 --> 00:17:22,958 ‫לא.‬ 369 00:17:23,042 --> 00:17:25,377 ‫לא, רג'ינה. מספיק, את מגזימה.‬ 370 00:17:25,461 --> 00:17:27,546 ‫ד"ר אדמונדס הייתה מעירה לי על זה.‬ 371 00:17:27,629 --> 00:17:30,674 ‫אולי לבני הייתה סיבה טובה.‬ 372 00:17:30,758 --> 00:17:32,092 ‫את יודעת שלא.‬ 373 00:17:32,176 --> 00:17:33,844 ‫אני לא יודעת,‬ 374 00:17:33,927 --> 00:17:37,056 ‫ואני לא אלחיץ את עצמי עד שאדבר עם בני‬ 375 00:17:37,139 --> 00:17:39,224 ‫ואקבל את כל המידע.‬ 376 00:17:39,308 --> 00:17:41,435 ‫אחרת אני שוב אשרוט לו את האוטו.‬ 377 00:17:42,519 --> 00:17:44,229 ‫עד שאדבר איתו,‬ 378 00:17:44,313 --> 00:17:48,192 ‫אנצל את הזמן הזה כדי להירגע.‬ 379 00:17:48,275 --> 00:17:49,943 ‫את יודעת מה מרגיע אותי?‬ 380 00:17:50,736 --> 00:17:52,154 ‫לתלות את המעיל שלי.‬ 381 00:17:52,654 --> 00:17:54,490 ‫תראי את כל המתלים הפנויים האלה.‬ 382 00:17:55,115 --> 00:17:56,283 ‫לא.‬ 383 00:17:56,366 --> 00:17:57,326 ‫פדיקור.‬ 384 00:17:58,160 --> 00:18:00,079 ‫אני אלך להביא את הלק הטוב שלך!‬ 385 00:18:00,662 --> 00:18:02,748 ‫ואני מבטיחה שלא אשפוך אותו‬ ‫כמו בפעם הקודמת.‬ 386 00:18:03,332 --> 00:18:04,208 ‫בפעם הקודמת?‬ 387 00:18:06,752 --> 00:18:08,087 ‫קדימה, להיכנס.‬ 388 00:18:08,921 --> 00:18:10,005 ‫זה בולשיט.‬ 389 00:18:10,089 --> 00:18:11,799 ‫תישארו שם עד סוף המשחק.‬ 390 00:18:11,882 --> 00:18:14,968 ‫ברגע שתצאו מהחניון,‬ ‫מצידי תהרגו אחד את השני.‬ 391 00:18:16,720 --> 00:18:19,598 ‫מזלך שהחברים שלך קפצו עליי‬ ‫וכיסו לי את העיניים.‬ 392 00:18:19,681 --> 00:18:21,433 ‫אני נחוש כשאני מפחד.‬ 393 00:18:21,517 --> 00:18:23,268 ‫היי, גבר. תישאר בצד שלך,‬ 394 00:18:23,352 --> 00:18:25,479 ‫אלא אם כן אתה רוצה עוד אגרוף בפרצוף.‬ 395 00:18:25,562 --> 00:18:28,190 ‫לא תתפוס אותי ותרסן אותי? מה נדפק איתך?‬ 396 00:18:28,273 --> 00:18:29,525 ‫מה?‬ 397 00:18:29,608 --> 00:18:31,568 ‫יכולתי לחטוף מכות שוב.‬ ‫-די, גבר.‬ 398 00:18:31,652 --> 00:18:33,153 ‫אנחנו עזרנו לך, בני.‬ 399 00:18:33,237 --> 00:18:34,655 ‫דייוויס פשוט ישב שם.‬ 400 00:18:34,738 --> 00:18:36,490 ‫לא קמתי בשביל ספורטאז'.‬ 401 00:18:36,573 --> 00:18:39,743 ‫ברור שלא התכוונתי לקום כדי לחטוף מכות.‬ 402 00:18:39,827 --> 00:18:43,497 ‫אני כאן רק כי הם אמרו‬ ‫שהם יקפיצו אותי לחניון.‬ 403 00:18:43,997 --> 00:18:46,333 ‫איך אסביר איך חטפתי פנס בעין בטיפול?‬ 404 00:18:46,416 --> 00:18:48,460 ‫אולי רג'ינה תאמין שהייתה לך‬ ‫פריצת דרך בטיפול,‬ 405 00:18:48,544 --> 00:18:49,920 ‫והרבצת לעצמך מרוב אשמה.‬ 406 00:18:51,338 --> 00:18:52,714 ‫תצחק עכשיו.‬ 407 00:18:53,465 --> 00:18:56,260 ‫אני אהרוג אותך כשנצא מכאן.‬ ‫-לא, היא התנפלה עליי.‬ 408 00:18:56,343 --> 00:18:58,053 ‫קדימה, תתפוס אותי! תרסן אותי!‬ 409 00:18:58,137 --> 00:19:00,055 ‫ככה חטפתי אגרוף בפעם הקודמת.‬ ‫-כן.‬ 410 00:19:02,516 --> 00:19:04,017 ‫מצלמת הנשיקות הייתה עלינו!‬ 411 00:19:04,101 --> 00:19:07,729 ‫לא רציתי שכל האצטדיון יחשוב‬ ‫שהבטלן הזה לא רוצה לנשק אותי.‬ 412 00:19:10,482 --> 00:19:12,359 ‫זו לא הייתה התוכנית.‬ 413 00:19:16,864 --> 00:19:19,408 ‫התכוונתי להציע לך נישואין היום, שאריס.‬ 414 00:19:22,327 --> 00:19:24,037 ‫במושבים הזולים?‬ 415 00:19:24,913 --> 00:19:25,873 ‫גבר, בחייך.‬ 416 00:19:26,707 --> 00:19:28,083 ‫למה את כזאת?‬ 417 00:19:29,501 --> 00:19:30,419 ‫למה?‬ 418 00:19:35,716 --> 00:19:37,217 ‫היא אישה, אחי.‬ 419 00:19:37,301 --> 00:19:38,802 ‫כל הנשים אותו דבר, גבר.‬ 420 00:19:40,929 --> 00:19:42,598 ‫אני לא הבעיה.‬ 421 00:19:43,182 --> 00:19:44,308 ‫יודעים מה?‬ 422 00:19:44,391 --> 00:19:45,642 ‫תעשו מה שבא לכם.‬ 423 00:19:46,143 --> 00:19:47,519 ‫אני אקרא את הספר שלי.‬ 424 00:19:50,480 --> 00:19:54,026 ‫היי, גבר.‬ ‫הם מקרינים את ההצעה שלך על המסך הגדול.‬ 425 00:19:55,736 --> 00:19:59,239 ‫אנחנו לא יודעים איפה שאריס,‬ ‫אבל אנחנו מקווים שהיא אמרה "כן".‬ 426 00:20:03,327 --> 00:20:04,453 ‫מה מצב החירום?‬ 427 00:20:04,536 --> 00:20:06,872 ‫אני צריכה שתנתק את המים.‬ ‫-מה הבעיה?‬ 428 00:20:06,955 --> 00:20:08,457 ‫אימא שלך.‬ ‫-אימא שלך!‬ 429 00:20:08,540 --> 00:20:10,167 ‫רק שאלתי שאלה.‬ 430 00:20:10,709 --> 00:20:12,711 ‫אני אומרת שאימא שלך היא הבעיה.‬ 431 00:20:12,794 --> 00:20:15,005 ‫היא באמבטיה שלי, ברנרד,‬ 432 00:20:15,088 --> 00:20:17,382 ‫במים החמים שלי ובקצף שלי.‬ 433 00:20:17,466 --> 00:20:19,593 ‫וזה לדעתך "מקרה חירום"?‬ 434 00:20:21,303 --> 00:20:23,513 ‫תקשיבי, דודה, היא במשבר.‬ 435 00:20:23,597 --> 00:20:25,349 ‫כן, והיא שוברת אותי.‬ 436 00:20:25,432 --> 00:20:26,391 ‫היא איומה.‬ 437 00:20:26,475 --> 00:20:28,310 ‫אתה חייב לקחת אותה, בבקשה.‬ 438 00:20:29,102 --> 00:20:31,188 ‫משהו יקרה. אני עוד אעשה לה משהו.‬ 439 00:20:32,689 --> 00:20:35,192 ‫פשוט תדברי איתה ותסבירי לה איך את מרגישה.‬ 440 00:20:35,275 --> 00:20:37,319 ‫אני לא יכולה! היא במשבר!‬ 441 00:20:41,073 --> 00:20:42,616 ‫אולי עדיף שאעבור דירה.‬ 442 00:20:42,699 --> 00:20:45,994 ‫לפחות בהתחלה היא נעלה את עצמה בחדר ובכתה.‬ 443 00:20:46,078 --> 00:20:48,664 ‫היא לא אכלה. היא לא התרחצה.‬ 444 00:20:48,747 --> 00:20:49,790 ‫זה היה מעולה.‬ 445 00:20:50,332 --> 00:20:51,375 ‫עכשיו היא בחוץ.‬ 446 00:20:52,000 --> 00:20:55,087 ‫תקשיבי, עד שהיא תצא מהמשבר,‬ ‫את לא יכולה לעשות כלום.‬ 447 00:20:56,004 --> 00:20:59,925 ‫המצב שלה השתפר מאוד.‬ ‫מה את רוצה? שהיא שוב תהיה עצובה?‬ 448 00:21:19,486 --> 00:21:21,947 ‫זוכרת את ספרינקלס, הכלבה שלנו שמתה?‬ 449 00:21:25,075 --> 00:21:27,494 ‫נכנסת לשירותים שלך כדי לשאול אותי את זה?‬ 450 00:21:27,995 --> 00:21:31,748 ‫לא, נכנסתי לשירותי האורחים שלי‬ ‫כדי לשאול אותך, אבל לא היית שם.‬ 451 00:21:33,166 --> 00:21:34,418 ‫זוכרת כמה היית עצובה‬ 452 00:21:34,501 --> 00:21:37,879 ‫כשאימא ואבא חזרו הביתה עם הקולר שלה?‬ 453 00:21:39,298 --> 00:21:41,717 ‫האמת שהייתי די קטנה כשספרינקלס מתה.‬ 454 00:21:41,800 --> 00:21:43,719 ‫אני בקושי זוכרת אותה.‬ 455 00:21:43,802 --> 00:21:46,096 ‫מבחינתי היא הייתה הכלבה שלך, לא שלי.‬ 456 00:21:47,389 --> 00:21:48,223 ‫לעזאזל.‬ 457 00:21:54,521 --> 00:21:56,732 ‫זוכרת שלא הזמינו אותך לנשף הסיום?‬ 458 00:21:58,984 --> 00:22:01,403 ‫ילדה הריונית מסכנה ועלובה,‬ 459 00:22:01,987 --> 00:22:04,114 ‫לבד בבית, שמנה.‬ 460 00:22:04,197 --> 00:22:05,615 ‫זה היה עצוב, נכון?‬ 461 00:22:06,491 --> 00:22:08,368 ‫מעציב אותי לחשוב על זה.‬ 462 00:22:08,452 --> 00:22:11,580 ‫ואותי זה מעצבן. מה נסגר? מה את עושה?‬ 463 00:22:11,663 --> 00:22:13,248 ‫אני רק מעלה זיכרונות.‬ 464 00:22:13,332 --> 00:22:15,751 ‫כשאני עם אחותי, אני נזכרת בעבר.‬ 465 00:22:22,341 --> 00:22:25,510 ‫זוכרת שמיסטר גירש מהבית את אחותה של סילי?‬ 466 00:22:28,096 --> 00:22:31,725 ‫לקרישה, מה את מנסה להגיד?‬ 467 00:22:31,808 --> 00:22:35,729 ‫תקשיבי, אני שמחה שאת פה,‬ ‫ואני שמחה שאני יכולה לתמוך בך,‬ 468 00:22:35,812 --> 00:22:38,065 ‫אבל התרגלתי לעשות דברים בדרך שלי.‬ 469 00:22:38,648 --> 00:22:40,734 ‫אז פשוט תגידי את זה, פסיכית.‬ 470 00:22:41,234 --> 00:22:42,069 ‫מה…‬ 471 00:22:42,152 --> 00:22:44,613 ‫לא היית צריכה להכניס לזה את "הצבע ארגמן".‬ 472 00:22:44,696 --> 00:22:45,989 ‫הייתי נואשת.‬ 473 00:22:47,574 --> 00:22:48,408 ‫תקשיבי…‬ 474 00:22:49,409 --> 00:22:51,995 ‫תמכת בי בענק.‬ 475 00:22:52,079 --> 00:22:54,414 ‫אני יודעת את זה ואני אסירת תודה.‬ 476 00:22:54,498 --> 00:22:58,377 ‫ואם פגעתי בך באיזושהי צורה, אני מצטערת.‬ 477 00:22:58,960 --> 00:23:02,672 ‫תשמעי מה אני אעשה.‬ ‫אני אעזוב ואתן לך קצת זמן לעצמך.‬ 478 00:23:02,756 --> 00:23:03,799 ‫אני אלך הביתה.‬ 479 00:23:03,882 --> 00:23:06,218 ‫אני אחכה לבני, כי אני חייבת לדבר איתו.‬ 480 00:23:06,301 --> 00:23:07,844 ‫וכשאחזור לכאן…‬ 481 00:23:09,679 --> 00:23:12,182 ‫פשוט תגידי לי איך את רגילה לעשות דברים.‬ 482 00:23:13,016 --> 00:23:14,059 ‫בסדר.‬ ‫-בסדר.‬ 483 00:23:14,142 --> 00:23:15,769 ‫בסדר. תבורכי.‬ 484 00:23:17,145 --> 00:23:20,148 ‫עבר חודש מאז שרקדתי בעירום‬ ‫לצלילי צ'אקה קאן.‬ 485 00:23:20,982 --> 00:23:23,402 ‫לא מפריע לי שתרקדי בעירום.‬ 486 00:23:23,485 --> 00:23:25,237 ‫זה יפריע לך כשתראי איך אני עושה את זה.‬ 487 00:23:35,664 --> 00:23:37,290 ‫אין מצב שרופא השיניים הוא הרוצח.‬ 488 00:23:37,874 --> 00:23:39,793 ‫יש עוד שלוש שעות עד סוף הספר.‬ 489 00:23:40,293 --> 00:23:42,879 ‫אני לא יודע. אני עושה הכול בשבילה.‬ 490 00:23:42,963 --> 00:23:44,548 ‫זה בכלל לא ספר קולי אמיתי.‬ 491 00:23:44,631 --> 00:23:47,300 ‫הקלטתי לה את הסיפור‬ ‫רק כדי לחסוך לה שני דולר.‬ 492 00:23:49,302 --> 00:23:50,804 ‫ורופא השיניים הוא הרוצח.‬ 493 00:23:52,180 --> 00:23:55,142 ‫אתה יודע מה זה לעשות הכול בשבילה?‬ ‫למרוט לה את הגב.‬ 494 00:23:57,018 --> 00:23:58,645 ‫אתה צריך להיפרד ממנה.‬ 495 00:24:01,148 --> 00:24:03,984 ‫אני היחיד פה שאשתו עזבה אותו.‬ 496 00:24:04,067 --> 00:24:05,569 ‫אשתך עזבה אותך?‬ ‫-כן.‬ 497 00:24:05,652 --> 00:24:09,072 ‫היא אמרה שהיא הרגישה תקועה בחיים.‬ ‫היא הייתה עצובה.‬ 498 00:24:09,156 --> 00:24:10,907 ‫היא הרגישה שאין לה תכלית.‬ 499 00:24:10,991 --> 00:24:14,077 ‫כל מיני תלונות קטנוניות כאלה.‬ 500 00:24:15,954 --> 00:24:17,914 ‫נשמע שהיא הייתה במשבר רציני.‬ 501 00:24:17,998 --> 00:24:20,167 ‫אלוהים. הם הרגו את האח?‬ 502 00:24:21,084 --> 00:24:23,253 ‫כן, רג'ינה הייתה במשבר,‬ 503 00:24:23,336 --> 00:24:26,923 ‫והיא מנסה לשכנע אותי ללכת לטיפול‬ ‫כדי להאשים אותי בבעיות שלה.‬ 504 00:24:27,007 --> 00:24:29,968 ‫גם אותי מאשימים אותי בכל דבר.‬ ‫אולי זו באמת אשמתי.‬ 505 00:24:30,051 --> 00:24:31,970 ‫לא, אל תעשה את זה.‬ 506 00:24:32,053 --> 00:24:33,889 ‫אל תאשים את עצמך בבעיות שלה.‬ 507 00:24:33,972 --> 00:24:35,390 ‫אני בטוח עושה משהו לא בסדר.‬ 508 00:24:35,474 --> 00:24:37,684 ‫לא. היא פשוט ככה.‬ 509 00:24:38,727 --> 00:24:41,771 ‫אז איך אני אתקן אותה?‬ ‫-לא באחריותך לתקן אותה.‬ 510 00:24:41,855 --> 00:24:44,024 ‫אם היא רוצה לתקן את עצמה, זה באחריותה.‬ 511 00:24:44,983 --> 00:24:46,401 ‫אתה יכול רק לעזור.‬ 512 00:24:49,779 --> 00:24:50,655 ‫לעזאזל!‬ 513 00:24:51,740 --> 00:24:53,658 ‫זה מה שרג'ינה מנסה להגיד לי?‬ 514 00:24:53,742 --> 00:24:54,743 ‫כן!‬ ‫-כן!‬ 515 00:24:56,620 --> 00:24:58,580 ‫היא לא מנסה לעזוב אותי.‬ 516 00:24:59,080 --> 00:25:00,707 ‫היא מנסה לחזור הביתה.‬ 517 00:25:00,790 --> 00:25:03,210 ‫אני צריך ללכת לעזור לאישה שלי.‬ 518 00:25:03,293 --> 00:25:04,920 ‫ואני צריך לזרוק את האישה שלי.‬ 519 00:25:05,003 --> 00:25:07,506 ‫רגע. לאן אתה הולך?‬ ‫אנחנו עדיין בכלא כדורסל.‬ 520 00:25:07,589 --> 00:25:08,840 ‫זה לא כלא אמיתי.‬ 521 00:25:09,341 --> 00:25:10,967 ‫הדלת אפילו לא נעולה.‬ 522 00:25:16,681 --> 00:25:18,266 ‫אבל הדלת בחוץ נעולה.‬ 523 00:25:24,105 --> 00:25:27,317 ‫המותק שלי רוצה שאלך לטיפול, אז נלך לטיפול.‬ 524 00:25:34,950 --> 00:25:37,077 ‫הן לא שומעות אותי בגלל צ'אקה.‬ 525 00:25:44,125 --> 00:25:46,753 ‫למה כל החלקים שלך נוגעים ברצפה?‬ 526 00:25:48,171 --> 00:25:49,506 ‫אלוהים.‬ ‫-אלכסה, לכבות מוזיקה!‬ 527 00:25:49,589 --> 00:25:50,590 ‫אני חייב לעשות משהו.‬ 528 00:25:50,674 --> 00:25:52,092 ‫אני צריך לשתות.‬ 529 00:25:52,801 --> 00:25:54,094 ‫מה ראיתי עכשיו?‬ 530 00:25:55,679 --> 00:25:56,513 ‫לעזאזל.‬ 531 00:25:58,223 --> 00:25:59,432 ‫אלוהים.‬ 532 00:26:04,062 --> 00:26:06,189 ‫אני צריך שהעיניים שלי ישתכרו.‬