1
00:00:06,049 --> 00:00:08,009
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:09,427 --> 00:00:11,429
‫צוות אוויר, להתכונן להמראה.‬

3
00:00:15,600 --> 00:00:18,936
‫את אמורה לכבות את הנייד.‬
‫-זה לא אמיתי.‬

4
00:00:19,020 --> 00:00:21,022
‫הם רוצים שתשתעמם כדי שתקנה משקאות.‬

5
00:00:23,191 --> 00:00:26,819
‫אני לא מאמין שאנחנו עושים את זה.‬
‫לא האמנתי שתבואי לאטלנטה.‬

6
00:00:27,361 --> 00:00:30,990
‫אם תתנהג יפה,‬
‫ארשה לך לקחת אותי למג'יק סיטי.‬

7
00:00:32,825 --> 00:00:33,743
‫ברנרד?‬

8
00:00:35,078 --> 00:00:35,912
‫מה יש, בן?‬

9
00:00:37,080 --> 00:00:38,331
‫תדבר לאט.‬

10
00:00:38,831 --> 00:00:39,665
‫מה?‬

11
00:00:40,374 --> 00:00:41,417
‫התקף לב?‬

12
00:00:42,251 --> 00:00:44,212
‫אלוהים. מה… איפה היא?‬

13
00:00:44,712 --> 00:00:46,756
‫טוב, אני כבר באה.‬

14
00:00:46,839 --> 00:00:48,925
‫המטוס צריך לחזור חזרה.‬

15
00:00:49,634 --> 00:00:51,844
‫מה קורה?‬
‫-רג'ינה לקתה בהתקף לב.‬

16
00:00:51,928 --> 00:00:53,679
‫אלוהים. היא בסדר?‬

17
00:00:53,763 --> 00:00:56,516
‫אני לא יודעת.‬
‫אני עסוקה במענה על השאלות שלך.‬

18
00:00:56,599 --> 00:00:58,476
‫למה המטוס הזה עדיין זז?‬

19
00:00:58,976 --> 00:01:01,854
‫אנחנו בדרך למסלול ההמראה. אני מבקשת שתשבי.‬

20
00:01:01,938 --> 00:01:05,775
‫אני חייבת לרדת מהמטוס מיידית.‬
‫תגידי לטייס שיחזיר את המטוס בחזרה.‬

21
00:01:05,858 --> 00:01:07,902
‫שבי במקום. אזהרה אחרונה.‬

22
00:01:07,985 --> 00:01:10,321
‫אחותי לקתה בהתקף לב.‬

23
00:01:10,404 --> 00:01:13,324
‫לא בא לי לשבת כרגע, ננסי!‬

24
00:01:13,407 --> 00:01:14,367
‫בסדר.‬

25
00:01:16,244 --> 00:01:19,288
‫לפחות גרמת למטוס לחזור בחזרה.‬

26
00:01:20,665 --> 00:01:21,541
‫בהחלט.‬

27
00:01:31,259 --> 00:01:33,177
‫- בית חולים מרסי -‬

28
00:01:33,803 --> 00:01:35,888
‫איזה לילה עברתי בגללך.‬

29
00:01:37,014 --> 00:01:38,933
‫זו פעם אחרונה שאני מביאה לך בירה.‬

30
00:01:39,642 --> 00:01:41,018
‫זו הפעם האחרונה שאני מסכים.‬

31
00:01:42,270 --> 00:01:43,646
‫הבהלת אותי לגמרי.‬

32
00:01:43,729 --> 00:01:44,647
‫אותך?‬

33
00:01:45,940 --> 00:01:47,608
‫אני עברתי התקף לב.‬

34
00:01:48,776 --> 00:01:49,610
‫לעזאזל.‬

35
00:01:51,445 --> 00:01:53,239
‫היה לי התקף לב.‬

36
00:01:53,322 --> 00:01:54,532
‫אל תחשבי על זה.‬

37
00:01:54,615 --> 00:01:57,201
‫הרופא אמר שזה אירוע קל. את בסדר.‬

38
00:01:57,285 --> 00:01:58,411
‫אני יודעת. אבל…‬

39
00:01:59,245 --> 00:02:00,329
‫אלוהים.‬

40
00:02:00,413 --> 00:02:03,124
‫נשארו זכוכיות ובירה על הרצפה במטבח.‬

41
00:02:03,207 --> 00:02:04,542
‫תגיד לי שניקית.‬

42
00:02:04,625 --> 00:02:05,835
‫הבאתי אותך הנה.‬

43
00:02:06,544 --> 00:02:08,045
‫אז אני חוזרת לבית מטונף?‬

44
00:02:08,129 --> 00:02:09,922
‫אני אדאג לזה, רג'ינה.‬

45
00:02:10,006 --> 00:02:11,883
‫את לא יודעת להתנהג כמו חולה.‬

46
00:02:14,635 --> 00:02:15,803
‫בני.‬

47
00:02:16,762 --> 00:02:17,847
‫אל תגידי את זה.‬

48
00:02:19,473 --> 00:02:21,267
‫אפשר כבר להיכנס?‬

49
00:02:21,851 --> 00:02:23,728
‫אימא!‬
‫-היי!‬

50
00:02:24,395 --> 00:02:27,690
‫מאיה, תרדי מהצינור שלה.‬

51
00:02:32,153 --> 00:02:34,280
‫באמת, המצב הסתיים באופן המיטבי.‬

52
00:02:34,363 --> 00:02:36,574
‫נראה שזו הייתה חריגה תפקודית.‬

53
00:02:36,657 --> 00:02:37,742
‫היא תהיה בסדר.‬

54
00:02:38,326 --> 00:02:40,119
‫אני מודה לך.‬
‫-בסדר.‬

55
00:02:41,704 --> 00:02:43,456
‫אימא הצליחה לחמוק מצרה.‬

56
00:02:43,539 --> 00:02:45,208
‫בחיי.‬
‫-כך גם כולנו.‬

57
00:02:45,291 --> 00:02:46,125
‫נכון?‬

58
00:02:46,209 --> 00:02:49,462
‫אני צריכה לפחות עוד 20 או 30 שנים עם אימא.‬

59
00:02:49,545 --> 00:02:53,049
‫אני נשאר פה. לך עם הילדות לאכול משהו.‬

60
00:02:53,132 --> 00:02:54,800
‫אם אתה צריך משהו, תבקש. אתה יודע.‬

61
00:02:54,884 --> 00:02:57,094
‫אני צריך קבלה ועודף.‬

62
00:02:58,512 --> 00:02:59,680
‫אני רוצה לוונדיס.‬

63
00:02:59,764 --> 00:03:02,183
‫לא בא לי המבורגרים מרובעים. עדיף וייט קסל.‬

64
00:03:02,266 --> 00:03:03,976
‫גם שם ההמבורגרים מרובעים.‬

65
00:03:04,060 --> 00:03:05,937
‫אבל הם קטנים, אז זה בסדר.‬

66
00:03:06,020 --> 00:03:07,563
‫זה מטופש.‬
‫-את מטופשת.‬

67
00:03:07,647 --> 00:03:10,441
‫היי! בית חולים זה לא המקום לדרמות.‬

68
00:03:11,275 --> 00:03:13,986
‫אלוהים. איפה היא? איפה רג'ינה אפשו?‬

69
00:03:14,070 --> 00:03:15,780
‫איפה החדר של אחותי הקטנה?‬

70
00:03:15,863 --> 00:03:17,031
‫דודה!‬

71
00:03:17,740 --> 00:03:19,742
‫עכשיו כולם יודעים שאנחנו מכירים אותה.‬

72
00:03:21,369 --> 00:03:22,203
‫מה…‬

73
00:03:23,204 --> 00:03:24,872
‫מה אתם יושבים פה?‬

74
00:03:24,956 --> 00:03:27,333
‫אלוהים. הגעתי מאוחר מדי?‬
‫-לא, אימא בסדר.‬

75
00:03:27,416 --> 00:03:30,169
‫אל תגיד לי שהיא בסדר.‬
‫אני אקבע אם היא בסדר.‬

76
00:03:30,253 --> 00:03:32,338
‫בפעם האחת שאני עולה על טיסה.‬

77
00:03:32,421 --> 00:03:34,382
‫אני נשבעת, מה עשית לה…‬

78
00:03:34,465 --> 00:03:35,800
‫זה בסדר.‬
‫-מה יש, לעזאזל?‬

79
00:03:35,883 --> 00:03:38,844
‫גברתי! הגברת אפשו בסדר.‬
‫-מה יש לך?‬

80
00:03:40,388 --> 00:03:42,765
‫אם תירגעי, תוכלי לראות אותה.‬

81
00:03:42,848 --> 00:03:44,684
‫היא בסדר? ממש בסדר גמור?‬

82
00:03:44,767 --> 00:03:48,062
‫כן. זה היה אירוע קל. היא נחה.‬

83
00:03:50,147 --> 00:03:52,650
‫למה כולכם מתנהגים בהיסטריה?‬

84
00:03:56,070 --> 00:03:58,906
‫אני צריכה לחזור הביתה. אני מרגישה טוב.‬

85
00:04:00,408 --> 00:04:02,785
‫הנה התפריט. תזמיני ארוחות צהריים וערב.‬

86
00:04:02,868 --> 00:04:07,498
‫ארוחת ערב? אני לא נשארת לארוחת ערב.‬
‫אני צריכה לקחת את הבת שלי למקהלה.‬

87
00:04:07,581 --> 00:04:09,083
‫לא, את צריכה להחלים.‬

88
00:04:10,042 --> 00:04:10,876
‫תישעני לאחור.‬

89
00:04:11,752 --> 00:04:14,964
‫ברצינות, יש לי חיים. אני לא אמורה ל…‬

90
00:04:15,548 --> 00:04:16,382
‫זה נוח.‬

91
00:04:18,718 --> 00:04:21,929
‫אז בית חולים מרסי לא מעניק לי מלגה,‬

92
00:04:22,013 --> 00:04:24,348
‫אבל יש להם תקציב לכריות במילוי פוך?‬

93
00:04:25,766 --> 00:04:27,810
‫- בית חולים מרסי‬
‫תפריט חולים יומי -‬

94
00:04:27,893 --> 00:04:29,895
‫רגע. סלמון ב"ציפוי אגוזי מקדמיה פריך"?‬

95
00:04:30,855 --> 00:04:32,815
‫אכלתי את המנה, והיא טעימה.‬

96
00:04:33,816 --> 00:04:35,401
‫בשביל מה זה?‬

97
00:04:37,403 --> 00:04:38,237
‫בחיי.‬

98
00:04:40,239 --> 00:04:42,992
‫אולי אני יכולה להישאר איתכם עוד קצת.‬

99
00:04:44,744 --> 00:04:48,622
‫תודה לאל שאת בסדר.‬
‫אמרו לי שאת בסדר. את בסדר?‬

100
00:04:48,706 --> 00:04:51,250
‫אני בסדר. את לא באטלנטה?‬

101
00:04:51,334 --> 00:04:54,879
‫סיפור ארוך, אבל לא אטוס‬
‫בחמש השנים הקרובות.‬

102
00:04:55,379 --> 00:04:56,213
‫מי את?‬

103
00:04:57,256 --> 00:04:59,925
‫לקרישה, גם כן איתך, חוסמת אותי באלונקה.‬

104
00:05:01,177 --> 00:05:03,137
‫הייתי צריכה להיות לבד עם אחותי.‬

105
00:05:03,846 --> 00:05:05,806
‫תגידי את האמת. הוא גרם לזה?‬

106
00:05:06,891 --> 00:05:09,435
‫מותק, את בסדר… רגע.‬

107
00:05:09,518 --> 00:05:11,103
‫למה הרגל שלך נפוחה?‬

108
00:05:11,187 --> 00:05:12,897
‫זה מתקן עיסוי להמרצת הדם.‬

109
00:05:12,980 --> 00:05:15,900
‫את לא צריכה את זה.‬
‫כל הלחץ הזה ימחץ לך את הלב.‬

110
00:05:17,276 --> 00:05:19,111
‫למה השקית הזו נראית ריקה?‬

111
00:05:19,195 --> 00:05:21,280
‫המכונה מווסתת את המינון.‬

112
00:05:21,364 --> 00:05:22,531
‫היא פועלת באמת?‬

113
00:05:23,657 --> 00:05:26,118
‫למה המתוקה שלי נשענת גבוה?‬

114
00:05:27,453 --> 00:05:29,455
‫בני, האחות שמה את הכרית.‬

115
00:05:29,538 --> 00:05:30,790
‫אני יודע מה נוח לך, מותק.‬

116
00:05:32,124 --> 00:05:36,003
‫אתם נותנים לה מדללי דם? זה מה שכתוב בגוגל.‬

117
00:05:36,087 --> 00:05:38,422
‫היא מקבלת כל מה שצריך.‬

118
00:05:38,506 --> 00:05:39,465
‫באמת?‬

119
00:05:40,633 --> 00:05:42,968
‫למה שמתם לה שמיכה כזו חמה?‬

120
00:05:43,511 --> 00:05:46,555
‫המתוקה שלי אוהבת שמיכה קלילה.‬
‫-בסדר. בני, לקרישה.‬

121
00:05:46,639 --> 00:05:48,391
‫תנו לאישה למלא את תפקידה.‬

122
00:05:48,474 --> 00:05:51,477
‫מה שם הרופא שלה? אני רוצה לוודא שהוא טוב.‬

123
00:05:51,560 --> 00:05:54,146
‫שם הרופאה הוא ד"ר שמינה ג'ונסון.‬

124
00:05:54,688 --> 00:05:57,691
‫למה יש כאן יותר מדי אור?‬
‫המתוקה שלי אוהבת אפלולית!‬

125
00:05:58,234 --> 00:06:00,903
‫למה בחיפוש גוגל עולה סוכנת נדל"ן?‬

126
00:06:00,986 --> 00:06:04,365
‫ד"ר ג'ונסון היא ראש מחלקת קרדיולוגיה‬
‫בבית החולים.‬

127
00:06:04,448 --> 00:06:06,951
‫אני יודעת הכול על בית החולים מרסי שלכם.‬

128
00:06:07,493 --> 00:06:10,913
‫חיסלתם לאחותי את החלום שלה,‬
‫עכשיו החלטתם לחסל גם אותה.‬

129
00:06:10,996 --> 00:06:12,790
‫טוב. מספיק. החוצה.‬

130
00:06:12,873 --> 00:06:16,961
‫תודה לאל. בלתי נסבלת.‬
‫המתוקה שלי אוהבת שלווה.‬

131
00:06:17,711 --> 00:06:19,255
‫אין לכם מיטות גדולות יותר?‬

132
00:06:19,797 --> 00:06:21,966
‫המתוקה שלי אוהבת כפיות.‬

133
00:06:23,217 --> 00:06:24,760
‫שניכם, החוצה!‬

134
00:06:24,844 --> 00:06:27,888
‫שעות הביקור הסתיימו והחולה שלי צריכה לנוח.‬

135
00:06:27,972 --> 00:06:31,350
‫אולי היא החולה שלך, אבל היא אחותי.‬

136
00:06:31,434 --> 00:06:34,603
‫כן! והיא אשתי. אנחנו לא הולכים מפה.‬

137
00:06:38,149 --> 00:06:40,734
‫הרבה אנשים שמו עליי יד היום.‬

138
00:06:42,820 --> 00:06:45,739
‫בכלל לא רציתי להיות בחדר ההוא.‬
‫המתוקה שלי צריכה לנוח.‬

139
00:06:46,782 --> 00:06:49,201
‫בוא נמצא את המשרד של שמינה ג'ונסון.‬
‫-כן.‬

140
00:06:49,285 --> 00:06:51,078
‫אני צריכה לראות את התעודות שלה.‬

141
00:06:55,958 --> 00:06:57,543
‫אמרתי להם בלי גבינה.‬

142
00:06:57,626 --> 00:06:59,086
‫כמעט הרגתי את אימא.‬

143
00:06:59,170 --> 00:07:02,465
‫הגבינה יכולה לחכות.‬
‫אלייה, לא עשית לאימא כלום.‬

144
00:07:02,548 --> 00:07:04,633
‫כן עשיתי, וכולנו יודעים את זה.‬

145
00:07:04,717 --> 00:07:07,970
‫נסעתי באוטובוס, היא התרגזה,‬
‫ואז הלב שלה התפוצץ.‬

146
00:07:08,053 --> 00:07:09,722
‫זה בלתי אפשרי.‬

147
00:07:09,805 --> 00:07:12,641
‫רגע, את דואגת? הרופאה אמרה שהיא בסדר.‬

148
00:07:12,725 --> 00:07:14,977
‫היא לא בסדר? אתם לא מספרים לי כלום.‬

149
00:07:15,060 --> 00:07:17,229
‫לא, היא בסדר. כנראה זה היה רק לחץ.‬

150
00:07:17,313 --> 00:07:18,647
‫אז אימא לא תמות?‬

151
00:07:18,731 --> 00:07:20,357
‫ביום מן הימים.‬
‫-בעוד כמה ימים?‬

152
00:07:20,441 --> 00:07:21,901
‫ביום מן הימים.‬

153
00:07:21,984 --> 00:07:23,944
‫וזו תהיה אשמתי כשזה יקרה.‬

154
00:07:24,028 --> 00:07:25,613
‫אני ממש גרוע בזה.‬

155
00:07:26,906 --> 00:07:28,699
‫תנשמו עמוק.‬

156
00:07:28,782 --> 00:07:31,160
‫אני יודע שמה שקרה היום היה מפחיד.‬

157
00:07:31,785 --> 00:07:35,080
‫גם אני נבהלתי. אבל זה מאחורינו עכשיו.‬

158
00:07:35,831 --> 00:07:39,126
‫טוב? וזו לא אשמתו של איש.‬
‫להפתעתי, אפילו לא אשמתו של בני.‬

159
00:07:39,877 --> 00:07:43,464
‫זה בסך הכול היה אירוע חריג. אבל אימא בסדר.‬

160
00:07:43,547 --> 00:07:46,133
‫היא תחזור הביתה להרבה, הרבה זמן.‬

161
00:07:46,717 --> 00:07:48,427
‫אפשר להוסיף עוד פעם "הרבה".‬

162
00:07:49,011 --> 00:07:51,055
‫הרבה, הרבה, הרבה, הרבה זמן.‬

163
00:07:54,850 --> 00:07:58,020
‫אני רק אומרת שאם ד"ר שמינה‬
‫הייתה כזו נחשבת,‬

164
00:07:58,103 --> 00:08:01,565
‫היא לא הייתה עושה כזה עניין,‬
‫ומוציאה את התעודה שלה מהמסגרת.‬

165
00:08:01,649 --> 00:08:03,943
‫רק רצית לראות אותה מקרוב.‬

166
00:08:04,026 --> 00:08:07,655
‫תודה. כאילו אי אפשר ליצור תעודה בפוטושופ?‬

167
00:08:07,738 --> 00:08:09,782
‫אתה יודע כמה דרכונים יש לי?‬

168
00:08:10,866 --> 00:08:13,994
‫רגע, משהו פה שונה. מי ניקה את הלכלוך?‬

169
00:08:15,955 --> 00:08:16,789
‫לעזאזל.‬

170
00:08:17,581 --> 00:08:20,668
‫בן, מה אתה עושה פה? אתה פורץ לבתים?‬

171
00:08:21,293 --> 00:08:25,005
‫נתת לי מפתח.‬
‫שמעתי מה קרה לרג'ינה, אז באתי.‬

172
00:08:25,089 --> 00:08:29,802
‫היה לה התקף לב, קלווין.‬
‫היא בבית החולים, קלווין.‬

173
00:08:29,885 --> 00:08:32,930
‫אני יודע. אבל אני לא יכול לעזור לה שם.‬

174
00:08:33,722 --> 00:08:35,432
‫חשבתי שאוכל לעזור פה בבית.‬

175
00:08:35,516 --> 00:08:38,018
‫לעשות כביסה, לבשל כמה ארוחות.‬

176
00:08:38,102 --> 00:08:39,436
‫להוריד ממנה לחץ.‬

177
00:08:39,520 --> 00:08:41,564
‫כן, לכן גם אנחנו חזרנו הביתה.‬

178
00:08:42,815 --> 00:08:44,942
‫בדיוק הייתי בשוק.‬

179
00:08:45,025 --> 00:08:46,610
‫אפשר לאכול חטיף?‬

180
00:08:46,694 --> 00:08:49,613
‫קדימה. קח לך. תודה שעזרת.‬

181
00:08:49,697 --> 00:08:50,531
‫אין בעיה.‬

182
00:08:50,614 --> 00:08:54,451
‫עבדתי די קשה. אני לא מבין‬
‫איך רג'ינה מצליחה לעשות הכול בכל יום.‬

183
00:08:54,535 --> 00:08:56,120
‫לא משנה איך היא עשתה את זה‬

184
00:08:56,620 --> 00:08:58,956
‫כי אני אדאג לזה מעתה והלאה, ואתחיל ב…‬

185
00:08:59,039 --> 00:09:01,166
‫לעזאזל! כמה אנשים גרים פה?‬

186
00:09:02,334 --> 00:09:04,211
‫לא. אלה חטיפי חזיר?‬

187
00:09:05,004 --> 00:09:07,590
‫סליחה. הם שלך?‬
‫-הם לא של אף אחד.‬

188
00:09:07,673 --> 00:09:08,591
‫לא בבית הזה.‬

189
00:09:08,674 --> 00:09:11,093
‫אחותי לא חוזרת הביתה לאכול חטיפי חזיר.‬

190
00:09:11,885 --> 00:09:13,721
‫אם אני אוכל אותם, היא לא תאכל.‬

191
00:09:13,804 --> 00:09:14,805
‫בן, שקט.‬

192
00:09:15,347 --> 00:09:18,225
‫חטיף חזיר זה התקף לב בדולר תשעים ותשע.‬

193
00:09:19,018 --> 00:09:22,896
‫המקום הזה הוא מלכודת מוות.‬
‫כולנו עוברים לבריאות הלב.‬

194
00:09:24,523 --> 00:09:26,859
‫כואב לי הגב מלעמוד כל הזמן.‬

195
00:09:28,027 --> 00:09:29,278
‫שטפת ספל אחד.‬

196
00:09:30,654 --> 00:09:34,325
‫זה היה ספל גדול.‬
‫רג'ינה עושה את זה כל הזמן.‬

197
00:09:34,408 --> 00:09:37,995
‫כביסה וגם לסבול את השטויות שלי?‬
‫ברור שהיא חלתה.‬

198
00:09:38,078 --> 00:09:40,623
‫למה אתם צריכים כל כך הרבה‬
‫סוגי מלבינים בטעמים?‬

199
00:09:40,706 --> 00:09:43,500
‫לקפה לא צריך להיות טעם של מאפה קינמון.‬

200
00:09:43,584 --> 00:09:46,962
‫או עוגת דובדבנים. או… טירמיסו.‬

201
00:09:47,046 --> 00:09:48,255
‫זה לא בסדר.‬

202
00:09:49,298 --> 00:09:51,175
‫אתם צריכים אוכל איכותי יותר בבית.‬

203
00:09:51,967 --> 00:09:53,677
‫כיסונים ממולאים, באמת?‬

204
00:09:53,761 --> 00:09:55,137
‫היו לכם כיסונים ממולאים?‬

205
00:09:55,220 --> 00:09:56,096
‫כבר לא.‬

206
00:09:57,222 --> 00:09:59,350
‫אני יודע מה המתוקה שלי צריכה.‬

207
00:09:59,433 --> 00:10:00,934
‫לא את ארטיקי הפאדג' האלה.‬

208
00:10:01,644 --> 00:10:04,021
‫כמו שאמרתי, אני יכול לאכול את הכול.‬

209
00:10:04,104 --> 00:10:05,856
‫המתוקה שלי צריכה מדיח כלים.‬

210
00:10:06,565 --> 00:10:09,234
‫אחותי צריכה ירקות. אני הולכת למכולת.‬

211
00:10:09,318 --> 00:10:10,611
‫אני הולך לחנות מוצרי חשמל.‬

212
00:10:15,491 --> 00:10:18,827
‫מי זורק כיסוני גבינה ונקניק שאפשר לאכול?‬

213
00:10:18,911 --> 00:10:19,995
‫אויש.‬

214
00:10:21,163 --> 00:10:23,165
‫כמעט שכחתי לזרוק את זה לזבל.‬

215
00:10:29,338 --> 00:10:31,006
‫טוב, בית חולים מרסי.‬

216
00:10:31,090 --> 00:10:33,217
‫כמעט היה כדאי לחטוף התקף לב.‬

217
00:10:34,635 --> 00:10:36,220
‫טוק-טוק, סוג דם בי.‬

218
00:10:36,762 --> 00:10:37,971
‫שילה.‬

219
00:10:40,391 --> 00:10:42,309
‫הרגע שמעתי שנכנסת לבניין.‬

220
00:10:42,393 --> 00:10:44,186
‫כשהאבטחה אישרו לי שאת מאושפזת,‬

221
00:10:44,269 --> 00:10:46,146
‫באתי לראות מה שלומך.‬

222
00:10:46,230 --> 00:10:47,481
‫אני יודעת מה העניין.‬

223
00:10:48,524 --> 00:10:49,900
‫באת לגרש אותי.‬

224
00:10:49,983 --> 00:10:50,859
‫לא.‬

225
00:10:50,943 --> 00:10:54,655
‫תעשי לי טובה. אני יודעת‬
‫איך החשבונות עובדים בבית החולים הזה, טוב?‬

226
00:10:55,239 --> 00:10:56,407
‫יש לי ביטוח.‬

227
00:10:56,490 --> 00:10:57,783
‫אני יודעת. בדקתי.‬

228
00:10:59,410 --> 00:11:01,203
‫רק רציתי לראות מה שלומך.‬

229
00:11:01,286 --> 00:11:04,331
‫בעיות לב זה מפחיד. הצלחת להירגע?‬

230
00:11:04,915 --> 00:11:08,502
‫היה נהדר. כמו בית נופש פה.‬

231
00:11:08,585 --> 00:11:10,295
‫תודה. אנחנו משתדלים.‬

232
00:11:12,339 --> 00:11:13,465
‫סלמון! יופי של בחירה.‬

233
00:11:14,800 --> 00:11:15,843
‫כן.‬

234
00:11:15,926 --> 00:11:19,596
‫עכשיו אני צריכה להחליט‬
‫איזה סרט מסדרת השושבין יתאים לארוחה.‬

235
00:11:19,680 --> 00:11:20,639
‫"חופשת השושבין".‬

236
00:11:22,975 --> 00:11:24,601
‫"חופשת השושבין", מתאים.‬

237
00:11:25,185 --> 00:11:28,439
‫אני לא זוכרת מתי לאחרונה צפיתי בסרט‬

238
00:11:28,522 --> 00:11:30,190
‫בלי שהילדים שלי הפריעו לי.‬

239
00:11:30,274 --> 00:11:33,068
‫אני שונאת את זה. גם הילדים שלי הורסי כיף.‬

240
00:11:34,862 --> 00:11:35,904
‫יש לך ילדים?‬

241
00:11:35,988 --> 00:11:36,864
‫שלושה.‬

242
00:11:36,947 --> 00:11:38,073
‫ממתי?‬

243
00:11:39,074 --> 00:11:40,659
‫את אף פעם לא מדברת עליהם.‬

244
00:11:40,743 --> 00:11:41,577
‫אני יודעת.‬

245
00:11:43,162 --> 00:11:44,955
‫אין לך תמונות על השולחן שלך.‬

246
00:11:45,038 --> 00:11:45,873
‫אני יודעת.‬

247
00:11:47,166 --> 00:11:50,210
‫אני לא אוהבת להביא אנרגיה כזו איתי, מבינה?‬

248
00:11:50,294 --> 00:11:52,546
‫למה לדעתך אני תמיד שמחה כשאני באה לעבודה?‬

249
00:11:53,255 --> 00:11:54,882
‫בסדר, שילה.‬

250
00:11:57,217 --> 00:11:58,218
‫את…‬

251
00:11:59,803 --> 00:12:01,305
‫רוצה לצפות בסרט איתי?‬

252
00:12:02,222 --> 00:12:04,892
‫הייתי שמחה, אבל עליי‬
‫להעיף את האישה בחדר הסמוך. אז…‬

253
00:12:06,393 --> 00:12:08,479
‫אצפה איתך עד מתי שניו אדישן יופיעו.‬

254
00:12:10,814 --> 00:12:14,109
‫תודה על העזרה. אימא שלך תתלהב.‬

255
00:12:14,193 --> 00:12:16,278
‫בסדר. נראה לי שהכול מוכן. יש חור.‬

256
00:12:17,112 --> 00:12:18,906
‫יופי של עבודה.‬

257
00:12:19,448 --> 00:12:22,201
‫אנחנו צוות טוב. אני אוהב לעשות דברים יחד.‬

258
00:12:22,826 --> 00:12:24,244
‫עכשיו צריך לשתות.‬

259
00:12:26,121 --> 00:12:27,539
‫אתה בטוח שאימא תרצה אותו?‬

260
00:12:27,623 --> 00:12:30,667
‫אם התקף לב לא מצריך מדיח כלים,‬
‫אני לא יודע מה כן.‬

261
00:12:30,751 --> 00:12:32,044
‫איפה הבירה שלי?‬

262
00:12:33,086 --> 00:12:34,505
‫מיץ אלוורה?‬

263
00:12:35,172 --> 00:12:37,549
‫אני שונא את לקרישה.‬
‫-אפשר לקבל את המיץ?‬

264
00:12:37,633 --> 00:12:39,593
‫ידעתי שתאהב את הזבל הזה. גבר.‬

265
00:12:40,177 --> 00:12:43,180
‫אבא, דודה לקרישה משגעת אותנו.‬

266
00:12:43,263 --> 00:12:46,975
‫כן, היא לקחה את הממתקים שהחבאתי.‬
‫-פתחת את הארונות?‬

267
00:12:47,059 --> 00:12:49,812
‫יש רק טוסטים דקים וצ'יפס אצות.‬

268
00:12:49,895 --> 00:12:51,814
‫אנחנו נגווע ברעב.‬

269
00:12:52,606 --> 00:12:53,565
‫שימו אותו שם.‬

270
00:12:54,399 --> 00:12:55,734
‫מה היא עושה עכשיו?‬

271
00:12:55,818 --> 00:12:59,446
‫לא יודעת. אני עולה למעלה‬
‫כדי להחביא כל דבר טוב שהיא עוד לא מצאה.‬

272
00:12:59,530 --> 00:13:03,700
‫גם אני. כי אני יודעת‬
‫ששמרתי לי חטיף במקום כלשהו.‬

273
00:13:07,746 --> 00:13:10,666
‫מה את עושה עכשיו? ומי הבחורים האלה?‬

274
00:13:10,749 --> 00:13:14,211
‫שמעת על "אחים לנכס"?‬
‫אלה "נכסים לאחים" שלי.‬

275
00:13:14,753 --> 00:13:16,171
‫הם מתקינים לרג'ינה הליכון.‬

276
00:13:16,255 --> 00:13:18,507
‫הליכון? אני לא אישרתי את זה.‬

277
00:13:19,049 --> 00:13:20,259
‫כי לא שאלתי אותך.‬

278
00:13:21,552 --> 00:13:24,513
‫לב בריא צריך תזונה ואימון.‬

279
00:13:24,596 --> 00:13:27,307
‫דאגתי לתזונה. זה חלק האימון.‬

280
00:13:27,891 --> 00:13:31,270
‫לקרישה, את צריכה להפסיק את השטות הזו.‬
‫את בכלל לא גרה פה.‬

281
00:13:32,229 --> 00:13:33,939
‫פתרתי גם את הבעיה הזו.‬

282
00:13:34,022 --> 00:13:37,484
‫ראיינתי מועמדים למשרת מטפלת בית,‬
‫הם ידאגו לחלק הזה.‬

283
00:13:37,568 --> 00:13:39,194
‫למה? אני פה.‬

284
00:13:39,278 --> 00:13:40,362
‫אני יודעת.‬

285
00:13:40,445 --> 00:13:43,907
‫ולא לטעמי שרג'ינה תהיה איתך ללא פיקוח.‬

286
00:13:44,992 --> 00:13:47,369
‫אתה מבוגר בסיכון.‬

287
00:13:53,292 --> 00:13:55,252
‫שיט, המיץ הזה מתחיל להשפיע.‬
‫-כן.‬

288
00:13:55,335 --> 00:13:58,589
‫מאיה הייתה אוהבת אותו. אני צריכה להתקשר.‬

289
00:13:58,672 --> 00:14:01,717
‫אולי תפסיקי? תיהני מהזמן בלעדיהם.‬

290
00:14:01,800 --> 00:14:04,219
‫זה מה שאני צריכה לעשות, אבל אני מרגישה רע.‬

291
00:14:05,095 --> 00:14:06,722
‫את לא רוצה לשמוע את זה.‬

292
00:14:06,805 --> 00:14:10,517
‫אני אמורה להיות בישיבה עם ג'ן.‬
‫את יכולה לספר לי כל דבר.‬

293
00:14:16,315 --> 00:14:17,774
‫את יודעת מה עשיתי…‬

294
00:14:18,901 --> 00:14:21,028
‫ממש לפני שזה קרה?‬

295
00:14:21,945 --> 00:14:22,988
‫התלוננתי.‬

296
00:14:23,780 --> 00:14:28,952
‫על החיים שלי, שזה דבר מטופש,‬
‫כי החיים שלי נהדרים.‬

297
00:14:29,036 --> 00:14:31,580
‫באמת, כולם שונאים את החיים שלהם לפעמים.‬

298
00:14:31,663 --> 00:14:34,750
‫פעם עשיתי צניחה חופשית,‬
‫רק כדי שאוכל לצרוח.‬

299
00:14:36,084 --> 00:14:38,378
‫לעזאזל, אני משתתפת בטריוויה.‬

300
00:14:40,464 --> 00:14:42,799
‫כבר הייתי מתוסכלת בעבר.‬

301
00:14:44,092 --> 00:14:46,720
‫אבל הפעם זה היה… שונה.‬

302
00:14:47,471 --> 00:14:49,181
‫זה היה ממקום עמוק יותר.‬
‫-למה?‬

303
00:14:50,432 --> 00:14:54,102
‫זו הבעיה. אני לא מצליחה לנסח את זה במילים.‬

304
00:14:55,687 --> 00:14:59,441
‫הילדים שלי משגעים אותי.‬
‫אבל אני אוהבת אותם.‬

305
00:15:00,400 --> 00:15:01,944
‫אני אוהבת את בעלי.‬

306
00:15:02,903 --> 00:15:06,323
‫אני אפילו, יחסית, נהנית מהעבודה החדשה שלי.‬

307
00:15:07,491 --> 00:15:08,742
‫שוב, תודה לך.‬

308
00:15:08,825 --> 00:15:11,620
‫אין בעד מה.‬
‫בעלי אומר שאת עושה עבודה נהדרת.‬

309
00:15:13,538 --> 00:15:14,665
‫את לא רצינית.‬

310
00:15:16,333 --> 00:15:18,251
‫ד"ר ובר הוא בעלך?‬
‫-כן.‬

311
00:15:18,961 --> 00:15:22,339
‫ד"ר ובר? ד"ר מלקולם ובר?‬

312
00:15:22,965 --> 00:15:24,424
‫אני יודעת. הוא חתיך, נכון?‬

313
00:15:28,387 --> 00:15:29,388
‫תראי.‬

314
00:15:29,471 --> 00:15:33,642
‫ההרגשה הזו שלך,‬
‫נראה שזה משהו שהצטבר במשך תקופה.‬

315
00:15:34,559 --> 00:15:35,686
‫אני מקווה שזה יעבור.‬

316
00:15:36,395 --> 00:15:41,984
‫אבל אם זה לא יעבור… רק תדעי,‬
‫מותר לך להרגיש ככה.‬

317
00:15:45,821 --> 00:15:47,155
‫זה באמת עוזר לי.‬

318
00:15:49,282 --> 00:15:50,117
‫תודה.‬

319
00:15:53,286 --> 00:15:56,373
‫שיט, שילה. את ממש לא כמו שחשבתי שאת.‬

320
00:15:57,457 --> 00:15:59,126
‫אני דווקא ז' קשוחה, נכון?‬

321
00:16:00,711 --> 00:16:01,920
‫כן. רגע.‬

322
00:16:03,380 --> 00:16:05,132
‫בכל פעם שאמרת ז' התכוונת לזונה?‬

323
00:16:06,466 --> 00:16:07,467
‫המיץ טעים.‬

324
00:16:10,637 --> 00:16:12,431
‫איזה ז', מה?‬

325
00:16:15,017 --> 00:16:16,518
‫- מדיח כלים -‬

326
00:16:16,601 --> 00:16:18,979
‫הוא לא יעבור.‬
‫-תטה אותו שמאלה.‬

327
00:16:20,689 --> 00:16:23,608
‫שמאל שלך, טיפש. זו העבודה שלך, לא?‬

328
00:16:23,692 --> 00:16:26,987
‫אני שליח, לא קוסם. ניסית למדוד?‬

329
00:16:27,070 --> 00:16:28,447
‫כן, בעיניים.‬

330
00:16:28,530 --> 00:16:31,158
‫אבל הייתי מסטול מדי. אולי מצמצתי.‬

331
00:16:32,909 --> 00:16:36,038
‫או שתדיחו כלים בחניה,‬
‫או שתצטרך להחזיר אותו.‬

332
00:16:36,121 --> 00:16:38,040
‫אני לא רוצה לשמוע את זה, בן.‬

333
00:16:38,123 --> 00:16:40,250
‫אימא שלך צריכה אותו והיא תקבל אותו.‬

334
00:16:40,333 --> 00:16:42,878
‫בסדר. אבל היא צריכה מדיח בגודל מכונית?‬

335
00:16:42,961 --> 00:16:45,380
‫תחזיר את זה לחנות ותקנה רגיל.‬

336
00:16:45,464 --> 00:16:47,466
‫בחנות היה יקר מדי.‬

337
00:16:47,549 --> 00:16:50,635
‫קניתי אותו מאנה חה. אין אצלה החזרות.‬

338
00:16:50,719 --> 00:16:51,762
‫מי?‬

339
00:16:52,345 --> 00:16:54,639
‫ידידתי, אנה חה. אתה לא מקשיב, ברנרד.‬

340
00:16:57,184 --> 00:16:59,352
‫אימא שלך צריכה אותו, והיא תקבל.‬

341
00:16:59,436 --> 00:17:01,063
‫אבא… אבא.‬
‫-תיכנס.‬

342
00:17:01,146 --> 00:17:02,272
‫אתה תשבור אותו.‬

343
00:17:03,648 --> 00:17:05,734
‫חשוב שזה יהיה כמו שצריך בשבילה, מבין?‬

344
00:17:07,194 --> 00:17:08,195
‫בוא נמשיך לנסות.‬

345
00:17:14,034 --> 00:17:15,160
‫תחזיקי את זה רגע, מאיה.‬

346
00:17:20,749 --> 00:17:21,583
‫סליחה.‬

347
00:17:22,584 --> 00:17:23,418
‫מה?‬

348
00:17:23,502 --> 00:17:26,338
‫דודה לקחה את כל השולחנות‬
‫כדי שאימא תוכל ללכת יותר.‬

349
00:17:26,421 --> 00:17:27,881
‫אז את השולחן שלי.‬

350
00:17:29,382 --> 00:17:32,594
‫היית מאמין שעדיין יש לה אבקת טלק באמבטיה?‬

351
00:17:36,181 --> 00:17:39,309
‫פרנק, אני מעריכה את זה.‬
‫אבל אין לך מה לעשות פה.‬

352
00:17:39,392 --> 00:17:40,727
‫קחי את המשקה שלך בחזרה.‬
‫-לא.‬

353
00:17:40,811 --> 00:17:42,270
‫קחי, אידיוטית.‬
‫-עליי לסיים.‬

354
00:17:42,354 --> 00:17:44,147
‫טוב, ביי, פרנק.‬
‫-קחי!‬

355
00:17:44,231 --> 00:17:45,232
‫קחי!‬
‫-לא!‬

356
00:17:45,315 --> 00:17:47,317
‫השתגעתן שתיכן?‬

357
00:17:47,400 --> 00:17:49,694
‫איך אתן רבות ברגעים כאלה?‬

358
00:17:49,778 --> 00:17:51,238
‫בקלות. היא מעצבנת.‬

359
00:17:51,321 --> 00:17:52,572
‫את מעצבנת.‬
‫-לא נכון, את.‬

360
00:17:52,656 --> 00:17:53,740
‫היי.‬

361
00:17:53,824 --> 00:17:55,534
‫זו אחותך.‬

362
00:17:56,034 --> 00:17:58,787
‫אין שום דבר בעולם כמו אחות.‬

363
00:17:59,287 --> 00:18:03,542
‫אחותך היא החברה הטובה ביותר שלך.‬
‫מישהי שתמיד עומדת לרשותך.‬

364
00:18:04,918 --> 00:18:06,461
‫את צודקת. טעיתי.‬

365
00:18:07,212 --> 00:18:08,463
‫תני לי את המשקה, מאיה.‬

366
00:18:11,341 --> 00:18:14,970
‫אלא אם משהו קורה. אי אפשר לשלוט בכול.‬

367
00:18:15,846 --> 00:18:18,932
‫אפשר להוציא המון כסף על הבעיה.‬

368
00:18:19,015 --> 00:18:20,183
‫אולי זה לא ישנה.‬

369
00:18:20,976 --> 00:18:22,269
‫אולי בכל זאת תאבדי אותה.‬

370
00:18:23,395 --> 00:18:26,022
‫ולעולם לא תהיה לך הזדמנות‬
‫לומר לה את רגשותייך.‬

371
00:18:26,898 --> 00:18:28,984
‫כמה שאת אוהבת לעזור לה.‬

372
00:18:29,067 --> 00:18:32,696
‫את יודעת שהיא החברה הכי טובה שלך,‬
‫אבל אמרת לה את זה?‬

373
00:18:33,446 --> 00:18:34,281
‫לא.‬

374
00:18:35,282 --> 00:18:38,118
‫את חוששת שהיא תתייחס אלייך כאל מובן מאליו.‬

375
00:18:38,660 --> 00:18:41,246
‫את צריכה להוקיר תודה שהיא זקוקה לך.‬

376
00:18:43,373 --> 00:18:44,624
‫ברנרד!‬
‫-ברנרד!‬

377
00:19:01,057 --> 00:19:02,225
‫איזו טיפשה.‬

378
00:19:04,102 --> 00:19:05,937
‫לא בכיתי מאז שפרינס מת.‬

379
00:19:07,689 --> 00:19:08,607
‫תני לעצמך זמן.‬

380
00:19:16,489 --> 00:19:18,992
‫היי, מותק, ארזתי הכול. אני מוכנה לנסוע.‬

381
00:19:19,993 --> 00:19:22,162
‫בית החולים יקר. אנחנו לוקחים דברים.‬

382
00:19:23,747 --> 00:19:24,748
‫עם מי אתה מדבר?‬

383
00:19:24,831 --> 00:19:27,792
‫לקחתי שש אריזות של ג'לי,‬
‫וארבע זוגות נעלי בית.‬

384
00:19:29,544 --> 00:19:30,795
‫בסדר.‬

385
00:19:31,379 --> 00:19:33,423
‫הבאתי את כיסא הגלגלים הכי טוב שיש פה.‬

386
00:19:34,007 --> 00:19:35,634
‫אנחנו לוקחים ציוד? קדימה.‬

387
00:19:38,428 --> 00:19:39,262
‫ברצינות?‬

388
00:19:40,055 --> 00:19:41,389
‫זה בשביל החולה.‬

389
00:19:41,473 --> 00:19:42,724
‫לא, את צודקת.‬

390
00:19:49,522 --> 00:19:51,191
‫בסדר, את יכולה לדחוף.‬

391
00:19:51,274 --> 00:19:53,944
‫אבל אני בוחנת אותך. גם אם עזרת לה להבריא‬

392
00:19:54,027 --> 00:19:55,445
‫זה לא אומר שאני סומכת עלייך.‬

393
00:19:56,363 --> 00:19:58,698
‫תזכרי, אל תתאמצי בשבועיים הקרובים‬

394
00:19:58,782 --> 00:20:00,659
‫עד שתיפגשי עם ד"ר ג'ונסון.‬

395
00:20:01,493 --> 00:20:03,286
‫טוק-טוק, ז' משוחררת.‬

396
00:20:03,995 --> 00:20:05,538
‫סליחה, קשה להיפרד מהרגלים.‬

397
00:20:06,831 --> 00:20:10,126
‫באתי להיפרד, ולהביא לך‬
‫את ערכת ההישרדות לאימא.‬

398
00:20:12,796 --> 00:20:15,257
‫בקבוק יין.‬
‫-אדום. הוא טוב ללב.‬

399
00:20:17,509 --> 00:20:18,426
‫תודה.‬

400
00:20:20,136 --> 00:20:20,971
‫על הכול.‬

401
00:20:23,139 --> 00:20:25,725
‫למה אני עדיין יושבת פה? בואו נלך הביתה.‬

402
00:20:25,809 --> 00:20:27,477
‫מישהו דיבר עם אלתיאה?‬

403
00:20:28,019 --> 00:20:30,188
‫התקשרתי אליה, היא מוסרת ד"ש.‬

404
00:20:35,694 --> 00:20:38,071
‫אלתיאה, תשבי.‬

405
00:20:38,571 --> 00:20:40,532
‫הרגע קיבלנו חדשות רעות.‬

406
00:20:44,202 --> 00:20:47,414
‫רק שתדעי, הילדים יצרחו "ברוכה הבאה".‬

407
00:20:47,497 --> 00:20:50,542
‫זו הייתה הפתעה,‬
‫אבל לא רצינו שתקבלי עוד התקף לב.‬

408
00:20:51,835 --> 00:20:52,669
‫כבר הבנתי.‬

409
00:20:52,752 --> 00:20:55,422
‫למה שמאיה תעמוד בחלון עם בלונים?‬

410
00:20:57,048 --> 00:21:00,844
‫לפני שתתחרפני, ברנרד עשה חור ענק במטבח.‬

411
00:21:00,927 --> 00:21:02,220
‫אל תדאגי, אני אתקן אותו.‬

412
00:21:04,097 --> 00:21:05,807
‫ברוכה הבאה!‬
‫-ברוכה הבאה!‬

413
00:21:07,058 --> 00:21:09,394
‫אנחנו שמחים שחזרת, אימא.‬
‫-התגעגענו אלייך.‬

414
00:21:09,477 --> 00:21:11,688
‫לא נראה שהלב שלך תקף אותך.‬

415
00:21:12,689 --> 00:21:14,399
‫תודה, חבר'ה. אני אוהבת אתכם.‬

416
00:21:15,150 --> 00:21:16,985
‫איפה שולחן הסלון שלי?‬

417
00:21:17,610 --> 00:21:19,863
‫למה יש הליכון בסלון שלי?‬

418
00:21:20,572 --> 00:21:21,573
‫אין בעד מה.‬

419
00:21:22,532 --> 00:21:23,992
‫בואי, אימא. שבי.‬

420
00:21:24,075 --> 00:21:26,077
‫מאיה ואני התפחנו את הכריות בשבילך.‬

421
00:21:28,538 --> 00:21:32,709
‫בסדר, חבר'ה. תקשיבו,‬
‫אני שמחה שחזרתי הביתה.‬

422
00:21:32,792 --> 00:21:35,295
‫אבל אני לא רוצה שתכרכרו סביבי, בסדר?‬

423
00:21:35,378 --> 00:21:36,880
‫כאילו אני חולה או משהו כזה.‬

424
00:21:36,963 --> 00:21:40,508
‫בחיי. אני רק רוצה לחזור לשגרה.‬

425
00:21:40,592 --> 00:21:42,302
‫בסדר? כאילו זה לא קרה.‬

426
00:21:42,844 --> 00:21:44,220
‫לא יכולתם לפתוח את הדואר?‬

427
00:21:45,096 --> 00:21:46,514
‫אמרת לחזור לשגרה.‬

428
00:21:48,767 --> 00:21:49,893
‫לעזאזל.‬

429
00:21:49,976 --> 00:21:52,228
‫חשבונות בית החולים מגיעים מהר.‬

430
00:21:52,312 --> 00:21:54,731
‫זה מאוניברסיטת אינדיאנה.‬

431
00:21:55,565 --> 00:21:58,401
‫הגשתי מועמדות לתואר במנהל עסקים‬
‫לפני שלושה חודשים.‬

432
00:21:58,985 --> 00:22:00,070
‫טוב. אז תפתחי אותה.‬

433
00:22:08,661 --> 00:22:09,579
‫התקבלתי.‬

434
00:22:09,662 --> 00:22:10,830
‫יש!‬
‫-יש!‬

435
00:22:12,123 --> 00:22:12,957
‫יש!‬

436
00:22:13,583 --> 00:22:14,918
‫מזל טוב!‬
‫-מותק!‬

437
00:22:41,611 --> 00:22:46,616
‫תרגום כתוביות: רונה ברזלי‬