1 00:00:43,089 --> 00:00:45,006 ‫הס, אנחנו פה.‬ ‫-הוא לא שם, נכון?‬ 2 00:00:45,089 --> 00:00:48,214 ‫לא, אין פה אף אחד. תבדקו בחוץ, במרתף,‬ 3 00:00:48,298 --> 00:00:51,381 ‫במרפסת המקורה ואצל השכנים.‬ ‫תמצאו אותו עכשיו!‬ 4 00:00:51,464 --> 00:00:53,381 ‫ותולין? היא הייתה שם?‬ 5 00:00:53,464 --> 00:00:56,756 ‫אין פה עקבות שלה,‬ ‫אבל נבדוק במצלמות האבטחה.‬ 6 00:00:56,839 --> 00:00:58,506 ‫מתי שמעת ממנה לאחרונה?‬ 7 00:00:59,339 --> 00:01:02,756 ‫היא התעקשה ללכת‬ ‫לפגוש את גנץ במעבדת הזיהוי הפלילי.‬ 8 00:01:02,839 --> 00:01:07,256 ‫הם דיברו שעתיים,‬ ‫ואז היא נכנסה מרצונה למכונית שלו.‬ 9 00:01:07,339 --> 00:01:08,464 ‫ואז הם נסעו ביחד.‬ 10 00:01:08,548 --> 00:01:12,298 ‫מצאנו את הטלפון הנייד שלה בפח שבמשרד שלו.‬ 11 00:01:12,381 --> 00:01:14,048 ‫הפצתם את תיאור המכונית?‬ 12 00:01:14,131 --> 00:01:15,048 ‫לא מצאנו כלום.‬ 13 00:01:15,131 --> 00:01:19,131 ‫גנץ אמר לעוזרת שלו שהוא נוסע לכנס באסברג.‬ 14 00:01:19,214 --> 00:01:21,256 ‫אבל זה היה שקר, כמו הרבה דברים אחרים.‬ 15 00:01:21,339 --> 00:01:25,256 ‫בגיל 18 הוא החליף את שמו לסימון גנץ.‬ 16 00:01:25,339 --> 00:01:28,131 ‫המשפחה של תולין שמעה ממנה?‬ 17 00:01:28,214 --> 00:01:33,006 ‫לא. דיברתי עם הסבא.‬ ‫הם היו באירוע בבית הספר.‬ 18 00:01:33,089 --> 00:01:35,131 ‫היא שאלה הרבה שאלות על ערמונים.‬ 19 00:01:35,798 --> 00:01:36,798 ‫ערמונים?‬ ‫-כן.‬ 20 00:01:37,631 --> 00:01:38,464 ‫בסדר.‬ 21 00:01:39,839 --> 00:01:43,506 ‫חייב להיות בדירה משהו שרומז לאן הוא נסע.‬ 22 00:01:43,589 --> 00:01:47,173 ‫תבדוק בדירה, תבדוק את הטלפון‬ ‫והאימייל שלו, את כרטיס ה…‬ 23 00:01:47,256 --> 00:01:49,964 ‫הס, כולנו עושים כל מה שאפשר.‬ 24 00:01:50,048 --> 00:01:54,173 ‫אנחנו מתמקדים באזור קופנהגן,‬ ‫במקומות שלגנץ יש גישה אליהם.‬ 25 00:01:54,256 --> 00:01:57,048 ‫מעבורות ושדות תעופה, כמובן.‬ ‫אנחנו עושים כל דבר אפשרי.‬ 26 00:01:57,131 --> 00:01:57,964 ‫כן.‬ 27 00:01:58,464 --> 00:01:59,339 ‫אני יודע.‬ 28 00:02:01,131 --> 00:02:03,256 ‫אני אסע לקופנהגן.‬ ‫-בסדר.‬ 29 00:02:14,839 --> 00:02:16,798 ‫לא, לא נראה לי שזה יהיה מאוחר.‬ 30 00:02:20,423 --> 00:02:21,589 ‫בסדר, יופי.‬ 31 00:02:22,714 --> 00:02:24,464 ‫אז נתראה יותר מאוחר.‬ 32 00:02:25,714 --> 00:02:29,214 ‫כן, ותזכרי שהיום יום טוב.‬ 33 00:02:29,298 --> 00:02:30,381 ‫שלום?‬ 34 00:02:30,964 --> 00:02:31,798 ‫כן.‬ 35 00:02:31,881 --> 00:02:32,881 ‫גנץ.‬ 36 00:02:33,714 --> 00:02:36,339 ‫תנסה למצוא את מספר הטלפון של הבעלים.‬ 37 00:02:41,131 --> 00:02:42,506 ‫גנץ, אתה בא?‬ 38 00:02:45,631 --> 00:02:47,006 ‫המספר לא רשום.‬ 39 00:02:47,339 --> 00:02:52,464 ‫סביר שזה מין הערמונים הנכון,‬ ‫אבל המקום נראה נטוש.‬ 40 00:02:52,548 --> 00:02:56,339 ‫לא, הוא לא לגמרי נטוש.‬ ‫המצלמה נראית די חדשה.‬ 41 00:03:00,548 --> 00:03:02,339 ‫ויש בפנים מחשב.‬ 42 00:03:39,214 --> 00:03:41,173 ‫נאיה?‬ 43 00:03:43,589 --> 00:03:44,464 ‫איפה הוא היה?‬ 44 00:03:45,131 --> 00:03:47,381 ‫שם, מתחת לעציץ.‬ 45 00:04:18,256 --> 00:04:19,089 ‫שלום?‬ 46 00:04:20,839 --> 00:04:21,673 ‫משטרה!‬ 47 00:04:29,464 --> 00:04:30,298 ‫שלום?‬ 48 00:05:20,548 --> 00:05:23,006 ‫גנץ, הציוד הזה נראה כמו ציוד מעקב שלנו.‬ 49 00:05:24,423 --> 00:05:25,464 ‫- משטרה -‬ 50 00:05:25,548 --> 00:05:26,423 ‫מה קורה פה?‬ 51 00:05:28,881 --> 00:05:30,548 ‫מה זה עושה פה?‬ 52 00:05:33,339 --> 00:05:34,756 ‫אלה תמונות שלנו.‬ 53 00:05:35,798 --> 00:05:38,131 ‫גנץ, תתקשר לנילנדר. צריך לשלוח ניידות.‬ 54 00:05:40,089 --> 00:05:42,006 ‫יכול להיות שיש פה עקבות של קריסטינה.‬ 55 00:05:43,381 --> 00:05:44,381 ‫גנץ, אתה מתקשר?‬ 56 00:05:46,423 --> 00:05:47,339 ‫אני מחכה לאורחת.‬ 57 00:05:47,423 --> 00:05:50,131 ‫לא צריך עוד אף אחד. אנחנו כבר יותר מדי.‬ 58 00:05:58,006 --> 00:06:01,631 ‫ידעתי שמסוכן להשתמש בערמונים מהחווה, אבל…‬ 59 00:06:02,798 --> 00:06:04,506 ‫מצד שני, הייתי חייב להשתמש בהם.‬ 60 00:06:04,589 --> 00:06:05,423 ‫את מבינה?‬ 61 00:06:13,298 --> 00:06:14,131 ‫גנץ…‬ 62 00:06:16,048 --> 00:06:18,381 ‫תגיד לי שלא הרגת את כל האנשים האלה.‬ 63 00:06:21,673 --> 00:06:23,964 ‫בבקשה תגיד לי שלא.‬ ‫-הרגתי אותם.‬ 64 00:06:25,256 --> 00:06:27,506 ‫לפעמים צריך לראות את התמונה הגדולה.‬ 65 00:06:29,798 --> 00:06:32,798 ‫תן לי את הנשק שלך.‬ ‫-הוא לא אצלי. הוא במכונית.‬ 66 00:06:34,214 --> 00:06:35,089 ‫תשכב על הרצפה.‬ 67 00:06:36,839 --> 00:06:38,173 ‫תראה לי את הידיים שלך.‬ 68 00:06:44,214 --> 00:06:45,048 ‫לא!‬ 69 00:07:03,256 --> 00:07:05,631 ‫אמרתי לך שעדיף שתחזרי הביתה.‬ 70 00:07:06,839 --> 00:07:08,298 ‫אמרתי לך.‬ 71 00:07:15,089 --> 00:07:18,339 {\an8}‫- סדרה של NETFLIX -‬ 72 00:07:58,214 --> 00:08:00,131 ‫עד כה לא נמסרה תגובה מטעם המשטרה‬ 73 00:08:00,214 --> 00:08:02,839 ‫בנוגע לחיפוש אחר השרה רוזה הארטונג,‬ 74 00:08:02,923 --> 00:08:05,339 ‫עליו הוכרז לפני זמן קצר.‬ 75 00:08:05,423 --> 00:08:07,673 ‫על פי מקור אנונימי במשטרה,‬ 76 00:08:07,756 --> 00:08:10,381 ‫ההנחה היא שחייה של השרה בסכנה.‬ 77 00:08:10,464 --> 00:08:15,131 ‫המשטרה ושירותי הביון משתמשים בכל יכולותיהם‬ 78 00:08:15,214 --> 00:08:16,964 ‫בניסיון לאתר את השרה.‬ 79 00:08:17,048 --> 00:08:20,256 ‫החיפוש אחר רוזה הארטונג‬ ‫נפתח ימים ספורים בלבד‬ 80 00:08:20,339 --> 00:08:23,006 ‫אחרי שהמצוד בעקבות "איש הערמונים" הסתיים.‬ 81 00:08:23,089 --> 00:08:25,964 ‫החקירה הובילה להשערות שבתה של השרה,‬ 82 00:08:26,048 --> 00:08:29,131 ‫קריסטינה הארטונג בת ה-12, עדיין בחיים.‬ 83 00:08:29,214 --> 00:08:31,423 ‫סליחה, אפשר לשאול משהו?‬ 84 00:08:36,089 --> 00:08:38,381 ‫סליחה.‬ ‫-סיטרואן DS7.‬ 85 00:08:40,631 --> 00:08:42,048 ‫אפשר לשאול משהו?‬ 86 00:08:42,548 --> 00:08:43,756 ‫קח, בבקשה.‬ 87 00:08:43,839 --> 00:08:47,631 ‫תגיד לנילנדר שהקצינים‬ ‫רוצים עדכון בהקדם האפשרי.‬ 88 00:08:47,714 --> 00:08:49,881 ‫שלום. אני צריך לשאול משהו.‬ 89 00:08:49,964 --> 00:08:53,339 ‫סליחה, שתי שניות.‬ ‫-לא. די עם השניות!‬ 90 00:08:53,423 --> 00:08:56,756 ‫אתם ביקשתם שנבוא.‬ ‫-אני ממש מצטער.‬ 91 00:08:57,589 --> 00:08:58,506 ‫תודה שבאתם.‬ 92 00:08:59,673 --> 00:09:01,006 ‫אנחנו הולכים לשם.‬ 93 00:09:05,173 --> 00:09:06,173 ‫מצאתם משהו?‬ 94 00:09:06,256 --> 00:09:08,339 ‫הדברים שפה לא חשובים לו.‬ 95 00:09:08,423 --> 00:09:11,964 ‫יש פה את תוכנית המבצע של ג'סי קויום‬ ‫ואת דו"ח הזיהוי הפלילי.‬ 96 00:09:12,048 --> 00:09:15,089 ‫הוא בטח השתמש בו‬ ‫כדי למצוא את רסולי ואת סקנס לפנינו.‬ 97 00:09:15,173 --> 00:09:17,256 ‫יש גם תמונות ממצלמות אבטחה.‬ 98 00:09:17,339 --> 00:09:18,256 ‫של מה?‬ 99 00:09:18,339 --> 00:09:20,798 ‫אחת של תולין, ואחת שלך ושל תולין.‬ 100 00:09:20,881 --> 00:09:22,423 ‫בוס, אתה צריך לראות את זה.‬ 101 00:09:22,506 --> 00:09:25,423 ‫כרגע נתנו לי תמונה של ילדה קטנה.‬ 102 00:09:25,506 --> 00:09:27,048 ‫היא שימשה כסימנייה.‬ 103 00:09:27,131 --> 00:09:29,006 ‫של קריסטינה?‬ ‫-לא, התמונה ישנה.‬ 104 00:09:29,089 --> 00:09:31,756 ‫אני מנחש שזאת אחותו התאומה, אסטריד.‬ 105 00:09:31,839 --> 00:09:34,464 ‫אנחנו לא היחידים שהוא עוקב אחריהם.‬ 106 00:09:34,548 --> 00:09:36,339 ‫יש פה מצלמה שנתקעה.‬ 107 00:09:36,423 --> 00:09:38,548 ‫לא הצלחנו להתחבר מחדש.‬ 108 00:09:38,631 --> 00:09:41,339 ‫אולי זה מטבח בבית נופש?‬ ‫-מה אתם רואים?‬ 109 00:09:42,006 --> 00:09:43,839 ‫יש עיתונים על השולחן.‬ 110 00:09:43,923 --> 00:09:47,256 ‫עיתונים? איזה עיתונים? עיתונים מקומיים?‬ 111 00:09:48,214 --> 00:09:49,089 ‫בגרמנית.‬ 112 00:09:49,173 --> 00:09:51,006 ‫בגרמנית?‬ ‫-כן.‬ 113 00:09:53,131 --> 00:09:56,548 ‫תשלח לי כל מה שיש לך.‬ ‫צריך לבדוק אם הם נסעו לגרמניה.‬ 114 00:09:56,631 --> 00:09:58,964 ‫אני אדאג לזה. אני חייב לנתק.‬ 115 00:09:59,048 --> 00:10:02,089 ‫סטין הארטונג הגיע לתחנה.‬ ‫אני צריך לדבר איתו.‬ 116 00:10:02,173 --> 00:10:03,673 ‫אולי נגלה משהו חדש.‬ 117 00:10:15,298 --> 00:10:19,131 ‫הגעתם לנאיה תולין.‬ ‫אני לא יכולה לענות כרגע.‬ 118 00:10:19,714 --> 00:10:21,381 ‫היא עדיין לא עונה?‬ 119 00:10:23,256 --> 00:10:24,089 ‫לא.‬ 120 00:10:26,214 --> 00:10:27,214 ‫אבל…‬ 121 00:10:27,923 --> 00:10:30,589 ‫היא תתקשר אלינו ברגע שהיא תוכל.‬ 122 00:10:30,673 --> 00:10:32,881 ‫בואי נלך לעשות קניות לארוחת ערב.‬ 123 00:10:33,464 --> 00:10:35,839 ‫היום נאכל קציצות ברוטב קארי.‬ 124 00:10:35,923 --> 00:10:38,339 ‫ואז נלך לבקש ממתקים עם כולם.‬ 125 00:10:40,131 --> 00:10:41,131 ‫בסדר?‬ 126 00:10:42,589 --> 00:10:43,589 ‫תקשיבי, לי.‬ 127 00:10:45,298 --> 00:10:49,506 ‫אני בטוח שהיא עסוקה בגלל החקירה.‬ ‫אחרת היא הייתה פה איתך.‬ 128 00:10:51,714 --> 00:10:52,964 ‫היא אוהבת אותך.‬ 129 00:10:54,548 --> 00:10:57,131 ‫אפשר להתקשר לאיש‬ ‫שהעיניים שלו בצבעים שונים?‬ 130 00:11:00,339 --> 00:11:01,381 ‫מי זה?‬ 131 00:11:15,256 --> 00:11:16,464 ‫- באין משפחה, הקטור מאלו -‬ 132 00:11:20,214 --> 00:11:21,756 ‫כן, קיבלתי.‬ 133 00:11:22,339 --> 00:11:24,006 ‫שלום.‬ 134 00:11:24,089 --> 00:11:26,464 ‫סליחה על ההפרעה. שמי אקסל.‬ 135 00:11:27,173 --> 00:11:33,048 ‫אני האבא החורג של נאיה וסבא של לי.‬ ‫אני מניח ששמעת עליי.‬ 136 00:11:33,131 --> 00:11:33,964 ‫כן, שמעתי.‬ 137 00:11:34,048 --> 00:11:38,631 ‫אני פה עם לי,‬ ‫ואנחנו מנסים להשיג את אמא שלה.‬ 138 00:11:38,714 --> 00:11:41,131 ‫אבל בינתיים לא הצלחנו, אז…‬ 139 00:11:41,214 --> 00:11:44,881 ‫רצינו לדעת אם תוכל לדבר קצת עם לי.‬ 140 00:11:45,631 --> 00:11:48,756 ‫אני מניח שתחשוב טוב על מה שאתה אומר.‬ 141 00:11:49,256 --> 00:11:50,173 ‫כן.‬ 142 00:11:50,839 --> 00:11:52,048 ‫יופי. תודה.‬ 143 00:11:52,589 --> 00:11:54,006 ‫בבקשה.‬ ‫-תודה.‬ 144 00:11:54,923 --> 00:11:57,714 ‫אני זאת שרוצה לדבר איתך.‬ ‫-היי, לי. היי.‬ 145 00:11:58,839 --> 00:12:03,923 ‫יש פשוט משהו חשוב‬ ‫שאני רוצה להגיד לאמא שלי.‬ 146 00:12:04,006 --> 00:12:06,131 ‫היא לא עונה לטלפון. אתה יודע איפה היא?‬ 147 00:12:06,214 --> 00:12:08,839 ‫לא, לא כרגע, אבל…‬ 148 00:12:10,048 --> 00:12:12,798 ‫כשאני אראה אותה,‬ ‫אני אגיד לה להתקשר אלייך, טוב?‬ 149 00:12:12,881 --> 00:12:14,881 ‫רק תגיד לה שזה בסדר.‬ 150 00:12:15,923 --> 00:12:16,881 ‫שמה בסדר?‬ 151 00:12:17,506 --> 00:12:19,381 ‫בבקשה תגיד לה שזה בסדר. זהו.‬ 152 00:12:20,589 --> 00:12:21,589 ‫שזה בסדר?‬ 153 00:12:23,631 --> 00:12:27,631 ‫סבא אומר שאני צריכה לנתק.‬ ‫אתה תמסור לה את ההודעה שלי?‬ 154 00:12:32,214 --> 00:12:33,048 ‫הלו?‬ 155 00:12:34,756 --> 00:12:36,381 ‫יודעת מה, לי?‬ 156 00:12:37,923 --> 00:12:39,131 ‫אני אמצא את אמא שלך.‬ 157 00:12:39,798 --> 00:12:42,548 ‫ואז תוכלי להגיד לה בעצמך. עשינו עסק?‬ 158 00:12:43,173 --> 00:12:44,423 ‫בסדר. תודה.‬ 159 00:13:09,839 --> 00:13:13,631 ‫- חוות הערמונים -‬ 160 00:13:26,006 --> 00:13:26,923 ‫אני לא יודע כלום.‬ 161 00:13:27,006 --> 00:13:32,881 ‫העוזרת האישית של רוזה, ליב,‬ ‫אמרה שרוזה מצאה תיק ישן ואז נסעה.‬ 162 00:13:32,964 --> 00:13:34,298 ‫היא לא אמרה כלום.‬ 163 00:13:34,381 --> 00:13:37,256 ‫לאן היא נסעה?‬ ‫-מה קורה פה, לעזאזל?‬ 164 00:13:40,589 --> 00:13:42,173 ‫אני רוצה להראות לך תמונה.‬ 165 00:13:44,131 --> 00:13:45,381 ‫ראית את האיש הזה?‬ 166 00:13:45,964 --> 00:13:49,381 ‫שמו סימון גנץ.‬ ‫הוא המנהל של מעבדת הזיהוי הפלילי.‬ 167 00:13:50,089 --> 00:13:51,339 ‫לא ראיתי אותו אף פעם.‬ 168 00:13:51,423 --> 00:13:53,923 ‫איך הוא קשור לזה? הוא לא קצין משטרה?‬ 169 00:13:54,006 --> 00:13:56,339 ‫השם טוקה ברינג אומר לך משהו?‬ 170 00:13:56,423 --> 00:14:00,173 ‫רוזה הזכירה מישהו בשם טוקה ברינג?‬ ‫-אני לא יודע כלום.‬ 171 00:14:00,256 --> 00:14:02,756 ‫אני יודע רק שגוסטב עמד שם,‬ 172 00:14:02,839 --> 00:14:04,756 ‫בסלון, עם הקישוט הזה בידיים.‬ 173 00:14:04,839 --> 00:14:07,048 ‫לא יכול להיות שכל כך קשה למצוא אותה.‬ 174 00:14:07,131 --> 00:14:10,631 ‫יש אנטנות סלולריות, יש אמצעי…‬ ‫-הטלפון של אשתך נותק.‬ 175 00:14:10,714 --> 00:14:12,798 ‫אנחנו לא מצליחים לאתר אות ממנו.‬ 176 00:14:12,881 --> 00:14:15,881 ‫אבל אני מבטיח לך‬ ‫שאנחנו עושים כל דבר אפשרי.‬ 177 00:14:17,214 --> 00:14:18,714 ‫הודעתי למשרד המשפטים.‬ 178 00:14:18,798 --> 00:14:21,881 ‫אנחנו עובדים עם שירותי הביון,‬ ‫וכולם מחפשים אותה.‬ 179 00:14:25,839 --> 00:14:27,756 ‫אתה יודע מה היא לבשה היום?‬ 180 00:14:31,006 --> 00:14:32,298 ‫סטין.‬ ‫-אבא?‬ 181 00:14:34,089 --> 00:14:36,006 ‫הוא שואל על הבגדים של אמא.‬ 182 00:14:36,964 --> 00:14:38,089 ‫מה היא לבשה?‬ 183 00:14:39,839 --> 00:14:41,839 ‫אמא לבשה…‬ 184 00:14:44,756 --> 00:14:45,839 ‫מכנסיים אפורים.‬ 185 00:14:46,548 --> 00:14:49,048 ‫אלה שהיא לובשת בבית.‬ ‫-את הטרנינג שלה?‬ 186 00:14:49,714 --> 00:14:52,089 ‫כן.‬ ‫-ואיזו חולצה?‬ 187 00:14:55,756 --> 00:14:56,589 ‫חומה.‬ 188 00:14:57,089 --> 00:14:59,006 ‫סוודר חום סרוג.‬ 189 00:14:59,089 --> 00:15:01,339 ‫ונעלי התעמלות.‬ ‫-תודה.‬ 190 00:15:04,964 --> 00:15:05,798 ‫אני כבר חוזר.‬ 191 00:15:20,673 --> 00:15:22,423 ‫אבא, אותי הם מצאו, זוכר?‬ 192 00:15:58,881 --> 00:15:59,923 ‫שלום?‬ 193 00:16:01,923 --> 00:16:02,756 ‫קריסטינה?‬ 194 00:16:07,423 --> 00:16:08,256 ‫טוקה?‬ 195 00:16:10,298 --> 00:16:11,381 ‫היי, רוזה.‬ 196 00:16:16,173 --> 00:16:17,048 ‫איפה היא?‬ 197 00:16:18,548 --> 00:16:19,756 ‫היא בחיים?‬ 198 00:16:25,381 --> 00:16:26,214 ‫תיכנסי.‬ 199 00:16:39,423 --> 00:16:40,256 ‫קריסטינה?‬ 200 00:16:41,881 --> 00:16:43,006 ‫קריסטינה, את פה?‬ 201 00:16:44,214 --> 00:16:45,048 ‫זאת אמא.‬ 202 00:16:48,089 --> 00:16:49,339 ‫קריסטינה, את פה?‬ 203 00:16:50,423 --> 00:16:54,006 ‫קניתי את החווה‬ ‫בערך כשהתחילו לדבר עלייך בתקשורת.‬ 204 00:16:54,089 --> 00:16:55,464 ‫קריסטינה, זאת אמא.‬ 205 00:16:56,173 --> 00:16:58,673 ‫בדיוק התמנית לתפקיד השרה לשירותים חברתיים.‬ 206 00:16:59,214 --> 00:17:01,214 ‫קריסטינה!‬ ‫-תארי לעצמך את האירוניה.‬ 207 00:17:01,298 --> 00:17:03,964 ‫עמדת שם, חייכת, דיברת על הילדים.‬ 208 00:17:15,173 --> 00:17:17,548 ‫למרבה המזל, לא השתנה פה הרבה.‬ 209 00:17:25,589 --> 00:17:30,006 ‫זה הסלון שבו האבא החורג שלי‬ ‫היה צופה בספורט בטלוויזיה.‬ 210 00:17:30,923 --> 00:17:32,214 ‫או מה שזה לא היה.‬ 211 00:17:36,048 --> 00:17:37,089 ‫המטבח.‬ 212 00:17:37,173 --> 00:17:41,714 ‫האמא החורגת שלי בילתה פה הרבה.‬ ‫זה היה החדר האהוב על המשפחה.‬ 213 00:17:41,798 --> 00:17:43,173 ‫הם היו פה כל הזמן.‬ 214 00:17:47,423 --> 00:17:48,298 ‫טוקה.‬ 215 00:17:49,673 --> 00:17:50,881 ‫הנה האמבטיה.‬ 216 00:17:55,089 --> 00:17:57,381 ‫האמא החורגת שלי‬ ‫עשתה הרבה אמבטיות ארוכות.‬ 217 00:17:57,464 --> 00:18:00,298 ‫היא ילדה שני ילדים, זה היה די קשה.‬ 218 00:18:00,381 --> 00:18:01,964 ‫היא הייתה צריכה להירגע.‬ 219 00:18:02,048 --> 00:18:05,214 ‫אתה צודק. שיקרתי אז. לא ידעתי מה אני עושה.‬ 220 00:18:05,298 --> 00:18:06,131 ‫טוב…‬ 221 00:18:08,506 --> 00:18:09,839 ‫ידעת מה את עושה.‬ 222 00:18:11,131 --> 00:18:14,381 ‫ידעת בדיוק מה את עושה.‬ ‫-אתה כועס עליי.‬ 223 00:18:15,256 --> 00:18:16,756 ‫רוצה לראות את חדר האוכל?‬ 224 00:18:16,839 --> 00:18:18,714 ‫בקושי השתמשנו בו.‬ 225 00:18:18,798 --> 00:18:21,714 ‫רק כשהיו לנו אורחים. והיום יש לנו אורחת.‬ 226 00:18:33,548 --> 00:18:34,631 ‫את יכולה לשבת.‬ 227 00:18:36,631 --> 00:18:37,839 ‫בואי, שבי.‬ 228 00:18:50,673 --> 00:18:51,631 ‫את יושבת שם.‬ 229 00:18:53,589 --> 00:18:57,006 ‫הזמנתי את אחותי,‬ ‫אבל למרבה הצער, היא לא יכלה לבוא.‬ 230 00:18:57,089 --> 00:18:58,798 ‫אבל נאיה יכלה, אז…‬ 231 00:19:01,423 --> 00:19:02,964 ‫טוקה, בבקשה.‬ 232 00:19:03,673 --> 00:19:05,131 ‫בבקשה, איפה קריסטינה?‬ 233 00:19:05,839 --> 00:19:08,423 ‫בואי פשוט נעשה מה שהיינו עושים פעם.‬ 234 00:19:09,173 --> 00:19:10,964 ‫נשב פה בכיף.‬ 235 00:19:11,714 --> 00:19:13,339 ‫נפטפט קצת, ו…‬ 236 00:19:15,381 --> 00:19:17,714 ‫רצית להכין משפחה. זוכרת?‬ 237 00:19:19,506 --> 00:19:20,339 ‫משפחה.‬ 238 00:19:21,798 --> 00:19:23,589 ‫הנה, קחי ערמונים.‬ 239 00:19:24,214 --> 00:19:25,048 ‫בואי נראה…‬ 240 00:19:25,131 --> 00:19:27,881 ‫הנה אחד נחמד. הנה אחד נחמד.‬ 241 00:19:30,423 --> 00:19:34,048 ‫חשוב לקדוח בהם ולא לדקור אותם.‬ 242 00:19:37,048 --> 00:19:39,339 ‫אז אתה הרגת את כל האנשים ההם?‬ 243 00:19:39,423 --> 00:19:40,839 ‫והכול בגללי?‬ 244 00:19:41,339 --> 00:19:44,631 ‫לא, אני הצלתי את הילדים.‬ 245 00:19:45,673 --> 00:19:48,881 ‫הרבה יותר טוב להם להיות‬ ‫בלי האמהות חסרות התועלת שלהם.‬ 246 00:19:50,131 --> 00:19:51,339 ‫קדימה.‬ 247 00:19:52,048 --> 00:19:53,089 ‫הלו.‬ 248 00:19:56,631 --> 00:19:57,839 ‫אני לא יודעת מה אתה רוצה.‬ 249 00:19:59,381 --> 00:20:00,423 ‫ולא אכפת לי.‬ 250 00:20:00,923 --> 00:20:03,423 ‫תגיד לי איפה הבת שלי. תגיד לי!‬ 251 00:20:03,506 --> 00:20:05,173 ‫אחרת תדקרי אותי עם הדבר הזה?‬ 252 00:20:06,548 --> 00:20:08,339 ‫ואז אף פעם לא תדעי איפה היא.‬ 253 00:20:08,923 --> 00:20:10,881 ‫נכון?‬ ‫-תגיד לי!‬ 254 00:20:12,006 --> 00:20:13,714 ‫את הורסת את האווירה.‬ 255 00:20:13,798 --> 00:20:15,298 ‫בואי נשיר שיר, בסדר?‬ 256 00:20:16,714 --> 00:20:21,381 ‫את לא יכולה לשיר, כמובן, אבל אנחנו‬ ‫יכולים לשיר את "איש הערמונים". זוכרת?‬ 257 00:20:22,506 --> 00:20:23,339 ‫תסתכלי.‬ 258 00:20:24,423 --> 00:20:26,714 ‫"איש הערמונים‬ 259 00:20:26,798 --> 00:20:29,881 ‫תיכנס‬ ‫איש הערמונים‬ 260 00:20:29,964 --> 00:20:32,423 ‫תיכנס…"‬ 261 00:20:33,173 --> 00:20:34,173 ‫הלו!‬ 262 00:20:34,256 --> 00:20:36,631 ‫"יש לך ערמונים"‬ 263 00:20:38,256 --> 00:20:39,089 ‫יותר חזק!‬ 264 00:20:39,173 --> 00:20:40,381 ‫"בשבילי היום?"‬ 265 00:20:40,464 --> 00:20:41,589 ‫מצוין. תמשיכי.‬ 266 00:20:43,089 --> 00:20:44,214 ‫"תודה"‬ 267 00:20:44,298 --> 00:20:45,131 ‫עוד פעם.‬ 268 00:20:45,214 --> 00:20:46,089 ‫ביחד.‬ 269 00:20:46,756 --> 00:20:50,048 ‫"איש הערמונים‬ ‫תיכנס‬ 270 00:20:50,131 --> 00:20:52,339 ‫איש הערמונים"‬ 271 00:20:52,423 --> 00:20:54,589 ‫יותר חזק.‬ ‫-"תיכנס…"‬ 272 00:20:54,673 --> 00:20:56,048 ‫יותר חזק! אני לא שומע.‬ 273 00:20:56,131 --> 00:20:58,131 ‫"יש לך ערמונים…"‬ 274 00:21:03,506 --> 00:21:04,756 ‫היא טובה בזה, נכון?‬ 275 00:21:05,256 --> 00:21:08,839 ‫טובה להפתיע… לאן זה נפל?‬ 276 00:21:20,589 --> 00:21:21,423 ‫תירגעי.‬ 277 00:21:24,631 --> 00:21:28,006 ‫אני אראה לך איפה אחותי ואני גרנו.‬ 278 00:21:35,006 --> 00:21:36,506 ‫נילנדר.‬ ‫-מה קורה?‬ 279 00:21:36,589 --> 00:21:38,214 ‫מצאתם אותו?‬ ‫-את מה?‬ 280 00:21:38,298 --> 00:21:40,339 ‫את הבית עם העיתונים בגרמנית.‬ 281 00:21:41,006 --> 00:21:43,381 ‫לא הצלחנו. אין לנו שום מידע.‬ 282 00:21:43,464 --> 00:21:44,798 ‫איפה אתה בדיוק?‬ 283 00:21:44,881 --> 00:21:46,506 ‫אני עדיין במון.‬ 284 00:21:47,423 --> 00:21:50,089 ‫היה לי רעיון,‬ ‫אבל עכשיו אני לא מוצא את המקום.‬ 285 00:21:50,839 --> 00:21:52,048 ‫איזה מקום?‬ 286 00:21:53,798 --> 00:21:55,298 ‫אני אתקשר אליך בעוד רגע.‬ 287 00:21:55,381 --> 00:21:56,256 ‫הס.‬ 288 00:21:57,131 --> 00:21:58,131 ‫הס!‬ 289 00:22:34,423 --> 00:22:36,798 ‫אני חייב לך תודה עצומה.‬ 290 00:22:38,464 --> 00:22:41,214 ‫רק בזכותך גיליתי מה הייעוד שלי בחיים.‬ 291 00:22:45,089 --> 00:22:46,048 ‫אז…‬ 292 00:22:46,131 --> 00:22:48,256 ‫בכל דבר רע יש גם משהו טוב, נכון?‬ 293 00:22:50,589 --> 00:22:53,756 ‫אל תדאגי, רוזה, את האחרונה.‬ ‫איתך אני אתאמץ הכי הרבה.‬ 294 00:22:54,756 --> 00:22:58,381 ‫העצה הכי טובה שיש לי בשבילך‬ ‫היא שתירגעי עד כמה שאת יכולה.‬ 295 00:22:59,381 --> 00:23:03,173 ‫תזכרי, כל זה משרת מטרה נעלה.‬ 296 00:23:17,506 --> 00:23:19,089 ‫כן. קרה משהו?‬ 297 00:23:22,964 --> 00:23:25,631 ‫אני לא יכול לדבר עכשיו. אני אתקשר אחר כך.‬ 298 00:23:26,256 --> 00:23:29,298 ‫נשמע מעולה. בטח. ביי.‬ 299 00:23:37,131 --> 00:23:38,798 ‫בואי נתחיל עם הראשונה.‬ 300 00:24:01,589 --> 00:24:02,673 ‫תולין!‬ 301 00:25:32,964 --> 00:25:34,298 ‫איך מצאת את המקום הזה?‬ 302 00:25:35,589 --> 00:25:36,506 ‫תגיד לי!‬ 303 00:25:37,881 --> 00:25:41,423 ‫הסימנייה. תמונה של אחותך ליד עץ הערמונים.‬ 304 00:25:42,089 --> 00:25:43,089 ‫הסימנייה שלי?‬ 305 00:25:45,006 --> 00:25:46,423 ‫מי עוד יודע איפה אתה?‬ 306 00:25:47,464 --> 00:25:48,548 ‫אף אחד.‬ 307 00:26:00,006 --> 00:26:02,173 ‫נכון, נילנדר יודע.‬ 308 00:26:03,298 --> 00:26:04,589 ‫שכחתי.‬ 309 00:26:10,256 --> 00:26:14,381 ‫מתי המשטרה המקומית תגיע?‬ ‫-לפחות עשר או 12 דקות.‬ 310 00:26:36,756 --> 00:26:41,214 ‫גנץ גנץ, אתה לא תצא מזה.‬ ‫כולם יודעים מי אתה.‬ 311 00:26:42,298 --> 00:26:45,256 ‫לתולין אין שום קשר לזה. היא לא עשתה כלום.‬ 312 00:26:46,423 --> 00:26:48,798 ‫ולא מעניין אותי מה רוזה עשתה פעם.‬ 313 00:26:48,881 --> 00:26:51,006 ‫היא לא אשמה שהגעת הנה.‬ 314 00:26:52,089 --> 00:26:52,964 ‫היא לא?‬ 315 00:26:53,048 --> 00:26:56,381 ‫היא הייתה ילדה!‬ ‫-היא הייתה… הבנת לגמרי לא נכון.‬ 316 00:26:56,464 --> 00:26:59,131 ‫היא אשמה.‬ ‫-היא הייתה ילדה.‬ 317 00:26:59,214 --> 00:27:00,381 ‫סתום את הפה!‬ 318 00:27:00,464 --> 00:27:02,673 ‫אתה לא מבין כלום.‬ ‫-גנץ.‬ 319 00:27:02,756 --> 00:27:07,256 ‫היא הייתה ילדה.‬ ‫בסך הכול ילדה. בסך הכול ילדה!‬ 320 00:27:15,048 --> 00:27:17,714 ‫אשתך והבת שלך נשרפו למוות, לא?‬ 321 00:27:17,798 --> 00:27:19,589 ‫למה שלא תצטרף אליהן?‬ 322 00:27:30,214 --> 00:27:32,506 ‫רוזה. רוזה.‬ 323 00:27:33,339 --> 00:27:34,548 ‫קדימה.‬ 324 00:27:36,089 --> 00:27:37,298 ‫קדימה.‬ 325 00:28:12,964 --> 00:28:14,048 ‫פאק.‬ 326 00:28:43,964 --> 00:28:44,881 ‫קריסטינה…‬ 327 00:28:45,714 --> 00:28:47,589 ‫שמעתי אותו מדבר בטלפון.‬ 328 00:29:01,298 --> 00:29:02,423 ‫גנץ!‬ 329 00:29:03,214 --> 00:29:04,214 ‫גנץ!‬ 330 00:30:04,214 --> 00:30:06,214 ‫רוזה, לכי לפינה!‬ 331 00:30:12,381 --> 00:30:13,256 ‫נו כבר!‬ 332 00:30:18,256 --> 00:30:19,506 ‫נו כבר, כוס אמק!‬ 333 00:30:30,673 --> 00:30:31,548 ‫נו כבר!‬ 334 00:30:37,673 --> 00:30:38,839 ‫בואי הנה!‬ 335 00:30:38,923 --> 00:30:39,923 ‫רוזה, בואי!‬ 336 00:30:46,756 --> 00:30:47,756 ‫בואי.‬ 337 00:31:25,381 --> 00:31:26,589 ‫תלחצי!‬ 338 00:31:27,339 --> 00:31:30,381 ‫תחזיקי את היד מעל הלב. אני אחזור.‬ 339 00:31:59,631 --> 00:32:01,798 ‫אני קצת מאוכזב ממך, נאיה.‬ 340 00:32:03,881 --> 00:32:08,423 ‫היית אמורה להבין מה עשיתי‬ ‫במקום לנסות לעצור אותי.‬ 341 00:32:09,423 --> 00:32:10,756 ‫את שומעת אותי?‬ 342 00:32:13,839 --> 00:32:15,298 ‫אבל עכשיו זה נגמר.‬ 343 00:32:16,673 --> 00:32:19,964 ‫הסיפור של איש הערמונים ייכנס להיסטוריה.‬ 344 00:32:22,256 --> 00:32:25,298 ‫אני צריך רק לחשוב מה לעשות איתך.‬ 345 00:32:26,548 --> 00:32:27,506 ‫יש לך את לי.‬ 346 00:32:27,589 --> 00:32:29,506 ‫היא צריכה אמא.‬ 347 00:32:30,423 --> 00:32:31,506 ‫שתוק!‬ 348 00:32:50,881 --> 00:32:52,589 ‫תירגעי.‬ ‫-תעזוב אותי!‬ 349 00:33:08,589 --> 00:33:09,423 ‫תשכחי מזה!‬ 350 00:33:10,006 --> 00:33:13,381 ‫תני לי סיבה אחת‬ ‫לא לתת ללי חיים יותר טובים.‬ 351 00:33:13,464 --> 00:33:14,673 ‫גנץ!‬ 352 00:33:16,798 --> 00:33:17,631 ‫צא החוצה!‬ 353 00:33:18,923 --> 00:33:20,423 ‫גנץ, צא מהרכב!‬ 354 00:33:20,506 --> 00:33:21,464 ‫הס!‬ 355 00:33:22,464 --> 00:33:25,506 ‫תנסי… אל… מה קורה פה?‬ 356 00:33:26,673 --> 00:33:27,881 ‫אל תזוזי.‬ 357 00:33:36,673 --> 00:33:38,298 ‫בסדר. איפה רוזה?‬ 358 00:33:38,964 --> 00:33:43,089 ‫היא בסדר גמור.‬ ‫היא מחכה לשמוע מה עשית לבת שלה.‬ 359 00:33:43,756 --> 00:33:45,339 ‫לא.‬ ‫-כן.‬ 360 00:33:45,423 --> 00:33:48,089 ‫המסור שלך חותך עוד דברים‬ ‫חוץ מעצמות, חתיכת חולה.‬ 361 00:33:50,214 --> 00:33:51,214 ‫גנץ, זה נגמר.‬ 362 00:33:51,881 --> 00:33:54,256 ‫שקט.‬ ‫-צא החוצה עם הידיים למעלה.‬ 363 00:33:54,339 --> 00:33:55,673 ‫שקט!‬ 364 00:34:36,881 --> 00:34:38,964 ‫תולין? תולין!‬ 365 00:34:43,964 --> 00:34:45,214 ‫בואי הנה.‬ 366 00:34:46,673 --> 00:34:47,839 ‫בסדר.‬ 367 00:34:48,881 --> 00:34:50,089 ‫בואי.‬ 368 00:34:51,673 --> 00:34:53,048 ‫אני מחזיק אותך.‬ 369 00:34:54,423 --> 00:34:55,631 ‫בסדר.‬ ‫-כן.‬ 370 00:34:58,173 --> 00:34:59,464 ‫כן.‬ ‫-בסדר.‬ 371 00:35:01,464 --> 00:35:02,298 ‫כן.‬ 372 00:35:03,089 --> 00:35:04,048 ‫אני מחזיק אותך.‬ 373 00:35:13,048 --> 00:35:14,256 ‫איפה הוא?‬ 374 00:35:15,173 --> 00:35:16,173 ‫איפה הוא?‬ 375 00:35:27,173 --> 00:35:28,256 ‫גנץ…‬ 376 00:35:32,464 --> 00:35:33,464 ‫גנץ.‬ 377 00:35:33,548 --> 00:35:34,798 ‫איפה קריסטינה?‬ 378 00:35:35,839 --> 00:35:37,631 ‫גנץ, איפה קריסטינה?‬ 379 00:35:39,881 --> 00:35:43,173 ‫תגיד לנו איפה היא.‬ ‫-נו כבר, גנץ.‬ 380 00:35:43,256 --> 00:35:44,464 ‫גנץ, איפה קריסטינה?‬ 381 00:36:13,298 --> 00:36:14,131 ‫הלו?‬ 382 00:36:15,714 --> 00:36:16,673 ‫הלו? טוקה?‬ 383 00:36:17,173 --> 00:36:18,006 ‫אתה שם?‬ 384 00:36:19,423 --> 00:36:20,589 ‫זה לא מוצא חן בעיניי.‬ 385 00:36:22,673 --> 00:36:24,464 ‫הבטחת שתתקשר ברגע…‬ 386 00:36:49,881 --> 00:36:54,673 ‫במשטרה הזדעזעו לגלות שסימון גנץ בן ה-44‬ 387 00:36:54,756 --> 00:36:57,756 ‫הוא הרוצח המכונה "איש הערמונים".‬ 388 00:36:58,464 --> 00:37:02,131 ‫גנץ נהרג במהלך ניסיון משטרתי לעצור אותו.‬ 389 00:37:02,214 --> 00:37:05,089 ‫הוא ניהל את מעבדת הזיהוי הפלילי במשטרה.‬ 390 00:37:05,173 --> 00:37:09,131 ‫הוא חקר גם את מעשי הרצח שהוא עצמו ביצע.‬ 391 00:37:09,839 --> 00:37:13,423 ‫המשטרה בודקת אם גנץ אחראי‬ ‫גם לרציחתה, על פי החשד,‬ 392 00:37:13,506 --> 00:37:16,756 ‫של קריסטינה, בתה של השרה‬ ‫לשירותים חברתיים, רוזה הארטונג,‬ 393 00:37:16,839 --> 00:37:19,423 ‫אשר נעלמה לפני שנה.‬ 394 00:37:19,506 --> 00:37:22,423 ‫רוזה הארטונג שוחררה הבוקר מבית החולים…‬ 395 00:37:25,506 --> 00:37:26,339 ‫קר לך?‬ 396 00:37:27,881 --> 00:37:31,173 ‫להפעיל את החימום?‬ ‫-לא, אני בסדר. תודה.‬ 397 00:37:36,798 --> 00:37:40,131 ‫נילנדר יתדרך אותנו כשנגיע.‬ 398 00:37:41,214 --> 00:37:42,798 ‫הוא מדבר עם משטרת גרמניה.‬ 399 00:37:43,756 --> 00:37:45,464 ‫טוב…‬ ‫-כן.‬ 400 00:37:53,798 --> 00:37:58,089 ‫אתה יודע שמאוד לא סביר שהיא עדיין בחיים.‬ 401 00:38:00,798 --> 00:38:02,798 ‫אם נמצא אותה בכלל.‬ 402 00:38:26,506 --> 00:38:27,506 ‫מה חדש?‬ 403 00:38:28,506 --> 00:38:31,798 ‫השיחה שהתקבלה אתמול‬ ‫בטלפון של גנץ יצאה מאנטנה סלולרית‬ 404 00:38:31,881 --> 00:38:34,173 ‫במרחק של שעת נסיעה מהמעבורת,‬ ‫קרוב לגבול עם פולין.‬ 405 00:38:34,256 --> 00:38:38,589 ‫המשטרה שם מצאה את הבית והקימה מחסומים.‬ 406 00:38:38,673 --> 00:38:42,131 ‫איזה מין מקום זה?‬ ‫-לא ידוע. ידוע רק שהוא קרוב לכפר.‬ 407 00:38:42,214 --> 00:38:45,256 ‫שני עדים זיהו‬ ‫את המכונית של גנץ לפי התיאור.‬ 408 00:38:45,339 --> 00:38:47,006 ‫הוא ביקר שם הרבה פעמים השנה,‬ 409 00:38:47,089 --> 00:38:50,964 ‫מאז שהוא קנה את הבית בשביל אחותו.‬ 410 00:38:57,173 --> 00:38:58,006 ‫הם התעקשו.‬ 411 00:38:58,631 --> 00:39:01,756 ‫כשלא הסכמתי, שר המשפטים התקשר אליי.‬ 412 00:39:01,839 --> 00:39:06,131 ‫ידוע אם…‬ ‫-אף אחד לא ראה ילדה בקרבת הבית.‬ 413 00:39:06,214 --> 00:39:08,964 ‫רוב העדים אמרו שהאחות גרה שם לבד.‬ 414 00:39:09,048 --> 00:39:11,673 ‫אנחנו יודעים שגנץ עקב אחריה.‬ 415 00:39:23,089 --> 00:39:26,631 ‫…וקמפינג. וכעת לתחזית.‬ 416 00:39:26,714 --> 00:39:33,214 ‫מזג האוויר מחר יהיה הפכפך,‬ ‫ויתבהר בימי רביעי וחמישי,‬ 417 00:39:33,298 --> 00:39:37,298 ‫אז צפוי מזג אוויר בהיר ויבש.‬ ‫התחזית מובאת בחסות…‬ 418 00:40:24,423 --> 00:40:28,756 ‫בוקר טוב. דיווחת על בעיה עם המים?‬ 419 00:40:29,506 --> 00:40:31,089 ‫אני לא מדברת גרמנית.‬ 420 00:40:32,464 --> 00:40:33,798 ‫אסטריד ברינג?‬ 421 00:40:41,256 --> 00:40:42,214 ‫תעזוב אותי!‬ 422 00:40:42,298 --> 00:40:43,631 ‫אל תזוזי.‬ 423 00:40:43,714 --> 00:40:46,131 ‫תעזבו אותי.‬ ‫-אל תזוזי!‬ 424 00:40:46,214 --> 00:40:47,423 ‫תעזבו אותי!‬ 425 00:40:49,714 --> 00:40:51,381 ‫תעזוב אותה, היא לא נושמת.‬ 426 00:40:52,339 --> 00:40:54,339 ‫אסטריד, איפה קריסטינה?‬ 427 00:40:55,423 --> 00:40:57,423 ‫הוא מת?‬ ‫-כן.‬ 428 00:40:59,381 --> 00:41:00,381 ‫איפה קריסטינה?‬ 429 00:41:02,381 --> 00:41:04,214 ‫תגיד להורים שלה שעשיתי מה שיכולתי.‬ 430 00:41:18,131 --> 00:41:19,548 ‫למטה.‬ 431 00:41:29,006 --> 00:41:30,631 ‫הדלת נעולה.‬ 432 00:41:42,423 --> 00:41:43,798 ‫למה לא קורה שום דבר?‬ 433 00:41:57,339 --> 00:41:58,298 ‫קריסטינה?‬ 434 00:42:45,923 --> 00:42:49,006 ‫סטין, אני לא יכולה יותר.‬ ‫אני חושבת שכדאי שנלך.‬ 435 00:42:51,923 --> 00:42:53,339 ‫תפתח את הדלת.‬ ‫-מותק.‬ 436 00:42:53,423 --> 00:42:55,964 ‫מותק.‬ ‫-יש לי הרגשה שמשהו לא בסדר.‬ 437 00:42:57,589 --> 00:42:58,506 ‫אני רוצה הביתה.‬ 438 00:45:24,131 --> 00:45:25,964 ‫בוקר טוב.‬ ‫-אמא.‬ 439 00:45:48,089 --> 00:45:51,506 ‫הסכם הניהול חתום, הכול מוכן.‬ 440 00:45:54,256 --> 00:45:57,464 ‫אז מה, לקרוע אותו?‬ ‫-כן, בבקשה.‬ 441 00:45:59,173 --> 00:46:02,923 ‫אתה מוכן לשמור על זה בשבילי?‬ 442 00:46:03,006 --> 00:46:03,964 ‫בטח.‬ 443 00:46:09,006 --> 00:46:11,173 ‫הבטחתי ללי שלא נדבר בבית על עבודה,‬ 444 00:46:11,256 --> 00:46:14,881 ‫אז בסוף אקסל לקח ממני את הטלפון,‬ 445 00:46:15,548 --> 00:46:19,756 ‫ואמר לבוס החדש שלי שאם זה כל כך חשוב,‬ ‫הוא יכול לכתוב לי אימייל.‬ 446 00:46:19,839 --> 00:46:20,673 ‫אוי ואבוי.‬ 447 00:46:22,464 --> 00:46:23,298 ‫מה איתך?‬ 448 00:46:23,923 --> 00:46:26,006 ‫אתה טס לבודפשט? ומה אז?‬ 449 00:46:26,089 --> 00:46:29,673 ‫בוקרשט. ישר למלון,‬ 450 00:46:29,756 --> 00:46:31,839 ‫תדריך, ואז פגישות כל השבוע.‬ 451 00:46:31,923 --> 00:46:35,464 ‫צריך לסגור איזה תיק, ואז יחכה לנו תיק חדש.‬ 452 00:46:36,006 --> 00:46:36,839 ‫כן.‬ 453 00:46:39,214 --> 00:46:40,673 ‫טוב.‬ ‫-כן.‬ 454 00:46:44,673 --> 00:46:47,006 ‫דרך צלחה.‬ ‫-תודה, אנחנו…‬ 455 00:46:49,381 --> 00:46:50,214 ‫כן, להתראות.‬ 456 00:46:50,298 --> 00:46:52,298 ‫רציתי לדעת…‬ 457 00:46:55,756 --> 00:46:57,173 ‫היי, מה אתה עושה?‬ 458 00:46:58,631 --> 00:46:59,631 ‫אנחנו…‬ 459 00:46:59,714 --> 00:47:01,339 ‫להתראות. כן.‬ ‫-להתראות.‬ 460 00:47:01,423 --> 00:47:02,256 ‫דרך צלחה.‬ 461 00:47:02,339 --> 00:47:03,173 ‫תודה.‬ 462 00:47:11,298 --> 00:47:12,131 ‫הס.‬ 463 00:47:14,756 --> 00:47:16,631 ‫שכחתי לתת לך משהו.‬ 464 00:47:18,464 --> 00:47:19,548 ‫מתנה מלי.‬ 465 00:47:21,548 --> 00:47:22,839 ‫מלי?‬ ‫-כן.‬ 466 00:47:25,089 --> 00:47:27,339 ‫תגידי ללי שאמרתי תודה.‬ ‫-בסדר.‬ 467 00:47:28,089 --> 00:47:29,298 ‫ביי.‬ ‫-ביי.‬ 468 00:48:04,756 --> 00:48:08,631 ‫בשבוע הבא אני אצור קשר‬ ‫עם הרשויות במטרה לקבל פיצוי.‬ 469 00:48:08,714 --> 00:48:12,423 ‫לאור הזמן שהיית במאסר בגין פשע שלא ביצעת,‬ 470 00:48:12,506 --> 00:48:15,756 ‫אפשר לצפות לסכום מכובד.‬ 471 00:48:15,839 --> 00:48:16,881 ‫נחיה ונראה.‬ 472 00:48:17,881 --> 00:48:19,381 ‫הצדק ייעשה!‬ 473 00:48:19,464 --> 00:48:20,423 ‫מזל טוב.‬ 474 00:48:21,173 --> 00:48:22,256 ‫אתה חופשי ללכת.‬ 475 00:50:29,048 --> 00:50:31,048 ‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬