1 00:00:10,423 --> 00:00:14,339 {\an8}‫- וסט זילנד, 1985 -‬ 2 00:00:20,839 --> 00:00:24,298 ‫"איש הערמונים‬ ‫תיכנס‬ 3 00:00:24,381 --> 00:00:27,464 ‫איש הערמונים‬ ‫תיכנס‬ 4 00:00:27,548 --> 00:00:32,131 ‫יש לך ערמונים‬ ‫בשבילי היום?‬ 5 00:00:32,881 --> 00:00:34,423 ‫תודה רבה"‬ 6 00:00:37,048 --> 00:00:39,673 ‫אל תדקור אותו. תנסה לקדוח כמו אסטריד.‬ 7 00:00:43,298 --> 00:00:44,131 ‫תנסה שוב.‬ 8 00:00:45,173 --> 00:00:47,006 ‫כמה צריך?‬ 9 00:00:47,089 --> 00:00:50,256 ‫אפשר לעשות משפחה גדולה, ולסדר אותם במעגל.‬ 10 00:00:53,131 --> 00:00:54,131 ‫רוזה?‬ 11 00:00:55,048 --> 00:00:56,381 ‫יש לך דקה?‬ 12 00:01:10,923 --> 00:01:12,006 ‫אנחנו…‬ 13 00:01:13,964 --> 00:01:16,798 ‫חשבנו שהתאומים יישארו פה.‬ 14 00:01:17,673 --> 00:01:22,173 ‫טוקה ואסטריד עברו תקופה קשה.‬ ‫הם צריכים בית טוב.‬ 15 00:01:22,881 --> 00:01:26,423 ‫אבא ואני חשבנו‬ ‫שהבית שלנו יכול להיות גם שלהם.‬ 16 00:01:29,131 --> 00:01:31,423 ‫לתמיד?‬ ‫-כן.‬ 17 00:01:31,506 --> 00:01:33,214 ‫אם זה בסדר, מתוקה.‬ 18 00:01:35,798 --> 00:01:36,631 ‫כן.‬ 19 00:01:37,423 --> 00:01:38,423 ‫את בטוחה?‬ 20 00:01:39,881 --> 00:01:40,714 ‫כן.‬ 21 00:01:44,881 --> 00:01:48,339 ‫בואי, רוזה, נספר להם את החדשות הטובות.‬ 22 00:02:22,048 --> 00:02:25,923 ‫לפני שלושה ימים, משטרת קופנהגן‬ ‫איתרה את שני הרוצחים‬ 23 00:02:26,006 --> 00:02:28,423 ‫בזירה שנראתה כזירת רצח והתאבדות.‬ 24 00:02:28,506 --> 00:02:32,339 ‫השוטרים לא מצאו ראיות‬ ‫שעשויות לקשור את הרוצחים‬ 25 00:02:32,423 --> 00:02:35,756 ‫לרציחתה של בתה של רוזה הארטונג בסתיו שעבר.‬ 26 00:02:36,298 --> 00:02:42,131 ‫התיק פוענח, והוא ייסגר‬ ‫אחרי שיימסר תדרוך לעיתונות אחרי הצהריים.‬ 27 00:02:43,173 --> 00:02:45,048 ‫השרה לשירותים חברתיים, רוזה הארטונג…‬ 28 00:02:46,964 --> 00:02:48,173 ‫פוגל פה.‬ 29 00:02:50,256 --> 00:02:51,714 ‫את רוצה שהוא ילך?‬ 30 00:02:53,089 --> 00:02:53,964 ‫אני באה.‬ 31 00:03:01,548 --> 00:03:03,923 ‫דיברנו על לפנות את החדר של קריסטינה.‬ 32 00:03:06,048 --> 00:03:07,839 ‫אני חושב…‬ ‫-נעשה את זה היום.‬ 33 00:03:20,714 --> 00:03:22,173 ‫בוא נלך. אני כבר בא.‬ 34 00:03:22,256 --> 00:03:24,256 ‫אני לא רוצה. אני ארכב על האופניים.‬ 35 00:03:25,673 --> 00:03:28,631 ‫לא. הסכמנו שאני אסיע אותך…‬ 36 00:03:28,714 --> 00:03:29,839 ‫לא, מספיק.‬ 37 00:03:30,548 --> 00:03:31,756 ‫ואתה יודע למה.‬ 38 00:03:32,839 --> 00:03:35,673 ‫אני אהיה עם ויקטור ועם תור.‬ ‫לא יקרה שום דבר.‬ 39 00:03:38,589 --> 00:03:40,089 ‫היא תצא עוד מעט.‬ 40 00:03:41,048 --> 00:03:42,048 ‫אני אחכה.‬ 41 00:04:00,839 --> 00:04:03,548 ‫אפשר לדבר אחר כך?‬ 42 00:04:04,089 --> 00:04:07,631 ‫לא ממש. ראשת הממשלה‬ ‫רוצה פגישה מקוונת איתך.‬ 43 00:04:09,089 --> 00:04:11,714 ‫העמדה שלנו נחלשה, כי תמכת בסטין.‬ 44 00:04:12,506 --> 00:04:13,339 ‫אז…‬ 45 00:04:14,423 --> 00:04:15,881 ‫צריך לחשוב על משהו.‬ 46 00:04:21,714 --> 00:04:23,923 ‫היה לי חלום מוזר.‬ 47 00:04:25,839 --> 00:04:26,673 ‫בסדר.‬ 48 00:04:27,298 --> 00:04:28,131 ‫אני…‬ 49 00:04:28,881 --> 00:04:31,298 ‫אני חושבת שזה היה חלום, אבל אני לא בטוחה.‬ 50 00:04:32,673 --> 00:04:34,298 ‫אולי זה לא היה משהו חשוב.‬ 51 00:04:35,756 --> 00:04:37,298 ‫אבל הפגישה כן חשובה.‬ 52 00:04:38,464 --> 00:04:41,089 ‫אנחנו נעבור את זה. כמו תמיד.‬ 53 00:04:46,673 --> 00:04:49,881 {\an8}‫- סדרה של NETFLIX -‬ 54 00:05:30,756 --> 00:05:32,506 {\an8}‫- יום שישי, 23 באוקטובר -‬ 55 00:05:32,589 --> 00:05:35,339 {\an8}‫אני נוסע אחרי הצהריים‬ ‫להשתלמות טכנית ביוטלנד.‬ 56 00:05:35,423 --> 00:05:37,214 ‫אחר כך יש לי כמה שבועות חופש.‬ 57 00:05:37,298 --> 00:05:39,923 ‫יהיה נחמד להירגע קצת, נכון?‬ 58 00:05:40,006 --> 00:05:40,881 ‫כן.‬ 59 00:05:42,423 --> 00:05:44,923 ‫חבל שהס איבד את זה פתאום.‬ 60 00:05:45,714 --> 00:05:48,589 ‫הוא חזר להאג?‬ ‫-אני לא יודעת.‬ 61 00:05:48,673 --> 00:05:51,798 ‫ניסיתי להתקשר אליו, אבל הוא לא עונה.‬ 62 00:05:51,881 --> 00:05:52,798 ‫הבנתי.‬ 63 00:05:53,881 --> 00:05:55,548 ‫אבל הסתדרתם מצוין.‬ 64 00:05:57,089 --> 00:06:00,214 ‫אבל הוא מתלונן יותר מדי,‬ ‫והתיאוריות שלו לא מבוססות.‬ 65 00:06:00,298 --> 00:06:01,423 ‫את לא חושבת?‬ 66 00:06:05,756 --> 00:06:08,006 ‫דווקא היו לו סיבות להתלונן.‬ 67 00:06:08,089 --> 00:06:11,423 ‫לא היו סימנים לזה שסקנס והנהג התעניינו‬ 68 00:06:11,506 --> 00:06:14,756 ‫בנשים שנרצחו,‬ ‫למרות שמצאנו חלקי גופות במקרר.‬ 69 00:06:14,839 --> 00:06:16,256 ‫יכול להיות שהם נשתלו שם.‬ 70 00:06:16,839 --> 00:06:20,048 ‫גם לא מצאנו שם ערמונים‬ ‫עם טביעות אצבעות של קריסטינה.‬ 71 00:06:20,839 --> 00:06:23,339 ‫את חושבת שנילנדר מיהר לסגור את התיק.‬ 72 00:06:23,423 --> 00:06:25,881 ‫אנחנו לא יודעים בוודאות‬ 73 00:06:25,964 --> 00:06:29,964 ‫אם סקנס והנהג שתלו את הערמונים בזירות.‬ 74 00:06:30,548 --> 00:06:33,089 ‫חכי שאצא לחופשה‬ ‫לפני שאת פותחת את התיק מחדש.‬ 75 00:06:38,798 --> 00:06:39,631 ‫מה קרה?‬ 76 00:06:40,339 --> 00:06:41,506 ‫אלה…‬ 77 00:06:41,589 --> 00:06:45,214 ‫אלה הבת שלי וחברה שלה.‬ ‫-כן?‬ 78 00:06:45,298 --> 00:06:46,923 ‫הבנתי.‬ ‫-זה מסובך.‬ 79 00:06:47,006 --> 00:06:49,048 ‫היא ישנה אצל סבא שלה.‬ 80 00:06:50,839 --> 00:06:51,798 ‫היי.‬ 81 00:06:54,048 --> 00:06:55,131 ‫היי, מתוקה.‬ 82 00:06:56,589 --> 00:06:59,131 ‫היי. שלום לכן.‬ 83 00:07:00,589 --> 00:07:01,589 ‫כיף לראות אותך.‬ 84 00:07:01,673 --> 00:07:03,173 ‫היי, פיונה.‬ ‫-היי.‬ 85 00:07:03,256 --> 00:07:05,798 ‫אתן נראות ממש מפחידות.‬ 86 00:07:06,339 --> 00:07:07,964 ‫פיונה ואני נדבר מול כולם.‬ 87 00:07:08,048 --> 00:07:11,548 ‫אני יודעת, ואני אהיה שם.‬ ‫אני לא יכולה לחכות. ואני אביא דלעת.‬ 88 00:07:12,131 --> 00:07:14,464 ‫את רוצה ללכת אחר כך הביתה?‬ 89 00:07:15,423 --> 00:07:17,006 ‫זה היום האחרון שלי בעבודה.‬ 90 00:07:18,673 --> 00:07:19,589 ‫מי אתה?‬ 91 00:07:19,673 --> 00:07:22,464 ‫אני סימון.‬ ‫-כן, סימון. אנחנו עובדים ביחד.‬ 92 00:07:23,048 --> 00:07:25,923 ‫עבדנו. אמא שלך עוברת לעבודה אחרת.‬ 93 00:07:26,006 --> 00:07:27,673 ‫ככה יהיה לנו יותר זמן ביחד.‬ 94 00:07:28,173 --> 00:07:29,381 ‫לאן אתן הולכות?‬ 95 00:07:29,631 --> 00:07:32,798 ‫למסיבת ליל כל הקדושים.‬ ‫-הבנתי. אתן לא פוחדות?‬ 96 00:07:33,673 --> 00:07:35,006 ‫אתן יודעות מה יקרה?‬ 97 00:07:35,089 --> 00:07:39,798 ‫אתן תעירו את המתים מקבריהם,‬ ‫והם יקומו ויאכלו אתכן לארוחת ערב,‬ 98 00:07:39,881 --> 00:07:42,131 ‫עם פנקייקים וריבה.‬ 99 00:07:51,506 --> 00:07:54,506 ‫טוב. תג כניסה למשרד…‬ 100 00:07:55,548 --> 00:07:57,631 ‫למכון הכושר ו…‬ 101 00:07:59,048 --> 00:08:01,298 ‫מפתח ללוקר.‬ ‫-תבואי לתדריך העיתונאים?‬ 102 00:08:01,381 --> 00:08:02,798 ‫לא.‬ ‫-המפתחות של הרכב?‬ 103 00:08:03,548 --> 00:08:07,173 ‫אנחנו נודיע שבנדיקטה סקנס‬ ‫ויקוב רסולי הם הרוצחים.‬ 104 00:08:07,256 --> 00:08:08,256 ‫בסדר.‬ 105 00:08:09,048 --> 00:08:10,839 ‫תודה על הכול.‬ ‫-תודה לך.‬ 106 00:08:10,923 --> 00:08:14,298 ‫היומיים האחרונים לא היו קלים,‬ ‫אבל בסוף הצלחת לסדר הכול.‬ 107 00:08:14,381 --> 00:08:17,048 ‫בהצלחה עם החנונים והמחשבים.‬ 108 00:08:17,548 --> 00:08:18,381 ‫תודה.‬ 109 00:08:18,464 --> 00:08:22,256 ‫חוקרת מקרי המוות שואלת‬ ‫אם אתה צריך עוד נתונים לפני התדריך.‬ 110 00:08:22,881 --> 00:08:24,881 ‫כן, בבקשה.‬ ‫-בסדר.‬ 111 00:08:26,256 --> 00:08:27,548 ‫בהצלחה.‬ 112 00:08:29,589 --> 00:08:31,048 ‫תולין?‬ ‫-כן.‬ 113 00:08:31,131 --> 00:08:33,798 ‫שלחתי את התמונות שאת והס ביקשתם.‬ 114 00:08:33,881 --> 00:08:34,714 ‫תמונות?‬ ‫-כן.‬ 115 00:08:34,798 --> 00:08:38,423 ‫יש רשימה מסודרת באימייל.‬ ‫-איזה תמונות?‬ 116 00:08:38,506 --> 00:08:42,756 ‫ביקשתם רשימה של הפשעים‬ ‫שלינוס בקר התעניין בהם.‬ 117 00:08:42,839 --> 00:08:45,923 ‫סליחה, לא אמרתי לך,‬ ‫אבל זה היה היום האחרון שלי.‬ 118 00:08:46,006 --> 00:08:49,964 ‫אז תודה, אני חייבת לך טובה.‬ ‫-לפחות אחת.‬ 119 00:08:53,798 --> 00:08:55,964 ‫תני לי לעזור.‬ ‫-תודה.‬ 120 00:08:56,048 --> 00:08:57,256 ‫אז…‬ 121 00:08:59,006 --> 00:09:01,298 ‫בהצלחה.‬ ‫-תודה, אבילדגרד. להתראות.‬ 122 00:09:01,381 --> 00:09:02,214 ‫להתראות.‬ 123 00:09:07,756 --> 00:09:10,839 ‫- נעצר האנס הנריק האוגה‬ ‫שהיה מבוקש בגין אלימות ופדופיליה -‬ 124 00:09:18,798 --> 00:09:22,381 ‫יפה. הסתדרת מצוין כשכבר התחלת.‬ 125 00:09:22,923 --> 00:09:24,589 ‫היה לי קצת זמן פנוי.‬ 126 00:09:25,256 --> 00:09:28,506 ‫אני צריך לחתום עכשיו?‬ ‫-המסמכים לא אצלי.‬ 127 00:09:29,089 --> 00:09:32,131 ‫אתה יכול להדפיס אותם?‬ ‫אני רוצה למכור כבר את הדירה.‬ 128 00:09:32,214 --> 00:09:35,006 ‫כן, אבל קודם נצטרך הסכם תיווך.‬ 129 00:09:35,089 --> 00:09:37,423 ‫אני אשלח אותו ברגע שאקבל אותו מריזוואן.‬ 130 00:09:40,173 --> 00:09:41,548 ‫הטלפון שלך מצלצל.‬ 131 00:09:42,256 --> 00:09:43,089 ‫שיצלצל.‬ 132 00:09:43,173 --> 00:09:44,798 ‫הטלפון של מארק הס.‬ 133 00:09:44,881 --> 00:09:47,048 ‫רק רגע, הבוס הגיע.‬ 134 00:09:55,548 --> 00:09:57,464 ‫הס.‬ ‫-היי, זאת אני.‬ 135 00:09:58,423 --> 00:09:59,881 ‫יש לי חדשות טובות.‬ 136 00:10:00,589 --> 00:10:02,881 ‫מצאו את האוגה. הוא נעצר.‬ 137 00:10:04,256 --> 00:10:06,214 ‫אני יודע.‬ ‫-הבנתי.‬ 138 00:10:06,298 --> 00:10:08,298 ‫אני…‬ 139 00:10:09,881 --> 00:10:12,756 ‫אני עוזב היום, ודיברתי עכשיו עם אבילדגרד.‬ 140 00:10:12,839 --> 00:10:15,381 ‫הוא אמר לי שתפסו אותו בתחנת דלק.‬ 141 00:10:15,464 --> 00:10:18,339 ‫אז הכול הסתדר עם העבודה שלך?‬ 142 00:10:18,423 --> 00:10:20,423 ‫כן.‬ ‫-אתה חוזר להאג?‬ 143 00:10:20,506 --> 00:10:23,298 ‫אני טס לבוקרשט. מחכה לי שם תיק, אז…‬ 144 00:10:25,339 --> 00:10:26,548 ‫אז למה לא.‬ 145 00:10:28,173 --> 00:10:31,631 ‫בסדר. זה גם היום האחרון שלי, אז…‬ 146 00:10:31,714 --> 00:10:34,256 ‫נכון. מזל טוב.‬ ‫-תודה.‬ 147 00:10:37,173 --> 00:10:38,256 ‫אבל…‬ 148 00:10:42,423 --> 00:10:46,298 ‫טוב, תשמור על עצמך, בסדר? ביי.‬ 149 00:10:46,381 --> 00:10:47,631 ‫תמסרי דרישת שלום ללי.‬ 150 00:10:51,714 --> 00:10:54,881 ‫ואם מישהו יבקש את הכתובת שלך?‬ 151 00:10:54,964 --> 00:10:56,256 ‫אף אחד לא יבקש.‬ 152 00:11:03,756 --> 00:11:06,714 ‫- רוזה הארטונג חוזרת‬ ‫לתפקיד השרה לשירותים חברתיים -‬ 153 00:11:08,464 --> 00:11:11,673 ‫מצאתם אותם? את הרוצחים של הנשים ההן?‬ 154 00:11:13,339 --> 00:11:15,673 ‫כן.‬ ‫-הבן שלי חושב שאתה גיבור.‬ 155 00:11:17,548 --> 00:11:20,839 ‫אני לא גיבור. יותר סביר שאני מכשול.‬ 156 00:11:35,798 --> 00:11:37,339 ‫לשדה התעופה, בבקשה.‬ 157 00:11:41,798 --> 00:11:43,298 ‫תודה על העזרה.‬ 158 00:11:43,923 --> 00:11:46,131 ‫וואו, גילפנו המון דלועים.‬ 159 00:11:46,214 --> 00:11:48,339 ‫היי!‬ ‫-היי, נאיה.‬ 160 00:11:49,006 --> 00:11:51,506 ‫היי, ברוכה הבאה.‬ ‫-תודה.‬ 161 00:11:51,589 --> 00:11:53,006 ‫היי!‬ ‫-היי.‬ 162 00:11:53,631 --> 00:11:57,214 ‫היי, סליחה ש…‬ ‫-בואי לא נדבר על זה יותר.‬ 163 00:11:57,298 --> 00:12:00,798 ‫איך היה היום האחרון?‬ ‫-היה טוב. כן.‬ 164 00:12:01,714 --> 00:12:04,923 ‫אוי ואבוי! את ממש מפחידה.‬ 165 00:12:05,006 --> 00:12:07,631 ‫הכנת את זה בשבילי? איזה יופי!‬ 166 00:12:08,339 --> 00:12:09,381 ‫תודה!‬ 167 00:12:09,464 --> 00:12:12,048 ‫חכי שתראי מה הבאתי בשבילך ובשביל פיונה.‬ 168 00:12:13,089 --> 00:12:13,923 ‫דלועים.‬ 169 00:12:14,006 --> 00:12:16,673 ‫למה לא גילפת אותן כמו כולם?‬ 170 00:12:17,173 --> 00:12:19,256 ‫חשבתי שנעשה את זה פה.‬ 171 00:12:19,339 --> 00:12:22,798 ‫אף אחד לא ישים לב. במקום זה נעזור לנקות.‬ 172 00:12:24,131 --> 00:12:26,048 ‫תיכנסי. היא חיכתה לזה.‬ 173 00:12:30,089 --> 00:12:35,256 ‫הנוסעים בטיסה SK224 לבוקרשט‬ ‫מתבקשים להגיע לשער B12.‬ 174 00:12:35,339 --> 00:12:37,506 ‫לא קיבלתי את הכרטיס.‬ ‫אתה יכול לשלוח אותו שוב?‬ 175 00:12:37,589 --> 00:12:39,548 ‫בטח. אני אשלח לאימייל של העבודה.‬ 176 00:12:39,631 --> 00:12:41,256 ‫כן, בסדר. תודה.‬ 177 00:12:41,339 --> 00:12:43,839 ‫דרך אגב, אני מצטער על בוקרשט.‬ ‫-לא, זה בסדר.‬ 178 00:12:43,923 --> 00:12:46,631 ‫בוקרשט זה… בסדר. נתראה שם.‬ 179 00:12:46,714 --> 00:12:47,714 ‫צ'או.‬ 180 00:13:06,548 --> 00:13:10,548 ‫- לינוס בקר, מועדפים -‬ 181 00:13:27,006 --> 00:13:29,256 ‫- האמא -‬ 182 00:13:33,506 --> 00:13:37,714 ‫בשנת 2008, גודלו בדנמרק 400,000 דלועים.‬ 183 00:13:37,798 --> 00:13:42,131 ‫כיום, מספרן גדול מ-800,000,‬ ‫כך שליל כל הקדושים יישאר פה לנצח.‬ 184 00:13:44,423 --> 00:13:45,423 ‫תודה, לי.‬ 185 00:13:45,506 --> 00:13:50,339 ‫הבנות הכינו עבורנו מעדן סתווי.‬ 186 00:13:51,548 --> 00:13:54,798 ‫אפינו… ערמונים!‬ ‫-כן.‬ 187 00:13:54,881 --> 00:13:57,881 ‫בואו, תאכלו קצת, בבקשה.‬ 188 00:13:57,964 --> 00:14:01,214 ‫לי ופיונה יספרו לכם‬ ‫כל מה שהן למדו על ערמונים.‬ 189 00:14:08,673 --> 00:14:09,964 ‫- הבת -‬ 190 00:14:12,548 --> 00:14:14,006 {\an8}‫- הבן -‬ 191 00:14:14,089 --> 00:14:16,048 {\an8}‫- מול הקיר -‬ 192 00:14:16,131 --> 00:14:17,839 {\an8}‫- מנעול פרוץ -‬ 193 00:14:19,756 --> 00:14:23,048 {\an8}‫- מריוס ל' -‬ 194 00:14:36,131 --> 00:14:41,131 ‫הודעה לנוסעים בטיסת SAS SK224 לבוקרשט.‬ 195 00:14:41,214 --> 00:14:43,423 ‫ניתן לעלות למטוס.‬ 196 00:14:44,881 --> 00:14:49,589 ‫הודעה לנוסעים בטיסת SAS SK224 לבוקרשט.‬ ‫ניתן לעלות למטוס.‬ 197 00:14:49,673 --> 00:14:51,298 ‫אנחנו מוכנים לעלייה למטוס.‬ 198 00:14:51,923 --> 00:14:54,298 ‫מה עוד צריך לזכור?‬ 199 00:14:54,381 --> 00:14:58,256 ‫לבחור את הסוג הנכון‬ ‫של ערמונים. צריך ערמונים מתוקים.‬ 200 00:14:58,339 --> 00:14:59,256 ‫כן.‬ 201 00:15:01,964 --> 00:15:03,173 ‫תודה רבה.‬ 202 00:15:03,923 --> 00:15:08,006 ‫אין שני ערמונים זהים. יש המון סוגים שונים.‬ 203 00:15:08,089 --> 00:15:11,881 ‫הם גדלים בכל מיני מקומות, וגם נראים אחרת.‬ 204 00:15:12,464 --> 00:15:15,548 ‫ציפור קטנה לחשה לי…‬ ‫-סליחה.‬ 205 00:15:16,423 --> 00:15:19,423 ‫כשאת אומרת שיש כל מיני סוגים,‬ 206 00:15:20,006 --> 00:15:21,298 ‫למה את מתכוונת?‬ 207 00:15:23,881 --> 00:15:26,006 ‫יש שני מינים שונים.‬ 208 00:15:26,589 --> 00:15:30,798 ‫ערמונים מתוקים וערמונית הסוסים.‬ ‫לכל מין יש תתי מינים.‬ 209 00:15:31,589 --> 00:15:35,464 ‫כל אחד מהם נראה אחרת,‬ ‫תלוי במקום שבו הוא גדל.‬ 210 00:15:37,339 --> 00:15:38,339 ‫תודה.‬ 211 00:15:39,423 --> 00:15:41,089 ‫לי, את יכולה לבוא איתי?‬ 212 00:15:44,589 --> 00:15:48,464 ‫מה את עושה?‬ ‫-אל תגיד עכשיו שום דבר.‬ 213 00:15:48,548 --> 00:15:51,548 ‫הגיע הזמן שתחליטי‬ ‫אם את רוצה להיות פה או לא.‬ 214 00:15:51,631 --> 00:15:54,298 ‫אני יודעת.‬ ‫-תחשבי על הרגשות של לי!‬ 215 00:15:54,381 --> 00:15:56,673 ‫אני חושבת על הרגשות שלה כל הזמן.‬ 216 00:15:58,423 --> 00:16:00,631 ‫אני כל הזמן חושבת על זה שהיא כועסת.‬ 217 00:16:00,714 --> 00:16:04,798 ‫אני חושבת שהכול באשמתי, שאני אמא גרועה,‬ 218 00:16:04,881 --> 00:16:07,339 ‫כי היא מעדיפה לגור במקום אחר ולא איתי.‬ 219 00:16:10,798 --> 00:16:12,923 ‫היי, לי.‬ ‫-היי, מתוקה.‬ 220 00:16:13,673 --> 00:16:14,881 ‫בואי הנה.‬ 221 00:16:17,381 --> 00:16:18,214 ‫תקשיבי.‬ 222 00:16:20,381 --> 00:16:21,923 ‫אני גאה בך מאוד.‬ 223 00:16:22,631 --> 00:16:23,714 ‫אני מתגעגעת אלייך.‬ 224 00:16:25,339 --> 00:16:26,339 ‫אני אוהבת אותך.‬ 225 00:16:28,423 --> 00:16:29,839 ‫אני חייבת ללכת.‬ 226 00:16:30,881 --> 00:16:34,006 ‫אני צריכה לסיים משהו בעבודה,‬ 227 00:16:34,089 --> 00:16:35,798 ‫אבל את הדבר הכי טוב שיש לי.‬ 228 00:16:38,464 --> 00:16:39,464 ‫הכי טוב.‬ 229 00:16:46,173 --> 00:16:47,714 ‫זה בקשר למקרה הרצח‬ 230 00:16:47,798 --> 00:16:51,006 ‫שבקר הסתכל בו הכי הרבה פעמים‬ ‫אחרי שהוא פרץ לקבצים.‬ 231 00:16:51,089 --> 00:16:54,923 ‫אני לא רואה את התיק,‬ ‫רק את התמונות, ואני צריך לקרוא את התיק.‬ 232 00:16:55,006 --> 00:16:58,798 ‫אין מידע על הפשע בארכיון, יש רק תמונות.‬ 233 00:16:59,506 --> 00:17:01,756 ‫אבל אני רואה שזה תיק מ-1987, מהאי מון.‬ 234 00:17:01,839 --> 00:17:05,173 ‫אז בתיק לא כתוב מי היה הרוצח‬ ‫או מי גר בבית הזה?‬ 235 00:17:05,256 --> 00:17:06,673 ‫עד כמה שאני רואה, לא.‬ 236 00:17:07,256 --> 00:17:10,798 ‫החוקר בתיק היה ג'ון ברינק ממשטרת מון.‬ 237 00:17:10,881 --> 00:17:13,673 ‫את יכולה לחזור על השם, בבקשה?‬ ‫-ג'ון ברינק.‬ 238 00:17:17,881 --> 00:17:19,131 ‫מה הכתובת?‬ 239 00:17:19,756 --> 00:17:21,839 ‫ודברו טורב 12, סטג.‬ 240 00:17:23,173 --> 00:17:25,006 ‫מספר 12?‬ ‫-כן, 12.‬ 241 00:17:26,173 --> 00:17:29,131 ‫יופי. עוד משהו. תולין ראתה את זה?‬ 242 00:17:29,548 --> 00:17:32,839 ‫לא נראה לי. היום היה היום האחרון שלה, ‬ ‫הראש שלה היה במקום אחר.‬ 243 00:17:33,714 --> 00:17:34,548 ‫כן.‬ 244 00:17:35,131 --> 00:17:36,381 ‫טוב. תודה.‬ 245 00:17:42,506 --> 00:17:43,673 ‫את כבר כמעט מוכנה?‬ 246 00:17:44,589 --> 00:17:46,089 ‫היא כבר מגיעה.‬ 247 00:17:51,423 --> 00:17:55,131 ‫הכנתי כמה משפטים למקרה שתיתקעי.‬ 248 00:17:55,214 --> 00:17:57,964 ‫תזכרי על מה דיברנו. לחזור לתלם.‬ 249 00:17:58,048 --> 00:17:59,256 ‫בסדר?‬ ‫-כן.‬ 250 00:17:59,923 --> 00:18:02,339 ‫הבנתי.‬ ‫-מעולה. יופי. היא פה.‬ 251 00:18:03,631 --> 00:18:05,798 ‫היי, רוזה. טוב לראות אותך.‬ ‫-היי.‬ 252 00:18:05,881 --> 00:18:06,964 ‫מה שלומך?‬ 253 00:18:07,964 --> 00:18:10,673 ‫טוב, החזרה לעבודה‬ ‫לא הייתה בדיוק כמו שחשבתי.‬ 254 00:18:10,756 --> 00:18:12,589 ‫אבל עכשיו…‬ 255 00:18:13,464 --> 00:18:15,464 ‫הגיע הזמן לחשוב על העתיד ולהמשיך הלאה.‬ 256 00:18:15,548 --> 00:18:19,089 ‫תגידי לי אם אני יכולה לעזור.‬ ‫כולנו רוצים לעזור לך.‬ 257 00:18:20,006 --> 00:18:20,964 ‫תודה.‬ 258 00:18:21,048 --> 00:18:24,631 ‫אני אשאר בבית כמה ימים, ואחר כך אהיה בסדר.‬ 259 00:18:24,714 --> 00:18:28,339 ‫גם אנחנו דיברנו, ואני מסכימה איתך לגמרי.‬ 260 00:18:28,423 --> 00:18:31,548 ‫לדעתי, זה רעיון טוב שתיקחי הפסקה.‬ 261 00:18:31,631 --> 00:18:34,673 ‫סיכמתי עם פוגל שאהיה בחופש עד יום שני.‬ 262 00:18:34,756 --> 00:18:38,256 ‫אנחנו מציעות שתישארי בבית שלושה חודשים.‬ 263 00:18:39,714 --> 00:18:42,131 ‫ככה תהיה לשתינו הזדמנות לחשוב…‬ 264 00:18:42,881 --> 00:18:45,006 ‫טוב, להרהר.‬ 265 00:18:45,589 --> 00:18:48,006 ‫מה עם המשא והמתן בין השרים?‬ 266 00:18:48,089 --> 00:18:51,256 ‫כל ענייני התקציב‬ ‫שדיברנו עליהם. זה לא יסתדר.‬ 267 00:18:51,964 --> 00:18:54,548 ‫אל תדאגי. נמצא פתרון מוצלח.‬ 268 00:18:56,506 --> 00:18:58,923 ‫כמו שאמרתי, הכי חשוב…‬ 269 00:18:59,006 --> 00:19:02,714 ‫אז את משתמשת בי‬ ‫כדי לעורר הזדהות ולקבל קולות,‬ 270 00:19:02,798 --> 00:19:06,423 ‫אבל אם אני קצת קשה,‬ ‫אז זורקים אותי הביתה? זה מדויק?‬ 271 00:19:12,964 --> 00:19:14,506 ‫לא, אני מצטערת.‬ 272 00:19:14,589 --> 00:19:15,798 ‫אני מבטיחה ש…‬ 273 00:19:17,423 --> 00:19:18,756 ‫זה בסדר, רוזה.‬ 274 00:19:19,756 --> 00:19:24,423 ‫יש לי עוד פגישה בעוד דקה.‬ 275 00:19:24,506 --> 00:19:27,464 ‫אני צריכה לדעת אם יש לנו תוכנית.‬ ‫-כן, בסדר.‬ 276 00:19:28,631 --> 00:19:32,381 ‫יופי. תבקשי מפוגל שיעבור פה אחר כך.‬ 277 00:19:32,464 --> 00:19:35,798 ‫נסכם את הפרטים ונחשוב מה להגיד לתקשורת.‬ 278 00:19:36,256 --> 00:19:37,381 ‫תשמרי על עצמך.‬ 279 00:19:40,298 --> 00:19:43,798 ‫אני אלך לשם ואסדר הכול.‬ 280 00:19:43,881 --> 00:19:47,256 ‫בעוד שלושה חודשים‬ ‫תהיי הרבה יותר חזקה, רוזה.‬ 281 00:20:09,381 --> 00:20:11,839 ‫אולי כדאי שתמצאו זמן לדבר.‬ 282 00:20:15,048 --> 00:20:16,756 ‫תגידי לי אם את צריכה עזרה.‬ 283 00:20:41,423 --> 00:20:43,131 ‫נתחיל?‬ 284 00:20:43,714 --> 00:20:45,298 ‫עם החדר של קריסטינה.‬ ‫-כן.‬ 285 00:20:47,714 --> 00:20:50,173 ‫אני אשכור עגלה בתחנת הדלק.‬ 286 00:20:50,256 --> 00:20:52,256 ‫לא, כבר דאגתי לזה.‬ 287 00:20:54,548 --> 00:20:55,381 ‫בסדר.‬ 288 00:20:56,673 --> 00:20:58,089 ‫אני אקפוץ להביא…‬ 289 00:20:59,048 --> 00:21:01,589 ‫שקיות אשפה מתחנת הדלק.‬ 290 00:21:07,298 --> 00:21:08,881 ‫- נעדרת -‬ 291 00:21:53,798 --> 00:21:54,631 ‫סטין?‬ 292 00:22:54,464 --> 00:22:55,464 ‫יש פה מישהו?‬ 293 00:23:17,839 --> 00:23:18,839 ‫זה בסדר.‬ 294 00:23:19,506 --> 00:23:20,798 ‫אתה צריך להתאמן.‬ 295 00:23:45,589 --> 00:23:47,298 ‫את מלחיצה אותי.‬ 296 00:23:47,798 --> 00:23:50,464 ‫פוגל אמר שהסכמת להישאר קצת בבית.‬ 297 00:23:50,548 --> 00:23:53,381 ‫את חייבת לעזור לי לבדוק משהו.‬ 298 00:23:54,006 --> 00:23:57,589 ‫יש לנו גישה לרשומות של רשויות הרווחה‬ ‫בנוגע להרחקת ילדים ומשפחות אומנה.‬ 299 00:23:57,673 --> 00:23:58,631 ‫בטח, אבל…‬ 300 00:23:58,714 --> 00:23:59,881 ‫רוזה?‬ 301 00:23:59,964 --> 00:24:03,631 ‫מה את עושה פה?‬ ‫בדיוק סידרתי הכול עם ראשת הממשלה.‬ 302 00:24:03,714 --> 00:24:06,798 ‫אני אסביר לך אחר כך.‬ ‫-בואי נצא. את לא אמורה להיות פה.‬ 303 00:24:06,881 --> 00:24:09,964 ‫פרדריק, אתה לא מבין.‬ ‫-אני דווקא מבין, רוזה.‬ 304 00:24:10,048 --> 00:24:14,298 ‫הקריירה שלך נהרסה.‬ ‫אני עושה הכול כדי להציל אותה.‬ 305 00:24:14,798 --> 00:24:17,631 ‫יש לי תחושה שאת מנסה‬ ‫להרוס לנו בכל דרך אפשרית.‬ 306 00:24:18,214 --> 00:24:19,214 ‫"לנו"?‬ 307 00:24:19,298 --> 00:24:23,256 ‫בזכות הכישורים שלך‬ ‫והאהדה שאת מקבלת מהבוחרים…‬ 308 00:24:23,756 --> 00:24:25,131 ‫נוכל ללכת עד הסוף.‬ 309 00:24:25,923 --> 00:24:29,048 ‫נוכל ללכת עד הסוף ביחד.‬ ‫-זוז הצדה.‬ 310 00:24:35,798 --> 00:24:37,423 ‫גנץ? גנץ.‬ 311 00:24:38,298 --> 00:24:41,631 ‫לא עכשיו. אני נוסע ליוטלנד,‬ ‫ואני צריך לסיים פה משהו.‬ 312 00:24:41,756 --> 00:24:45,006 ‫זה חשוב. ניסיתי להתקשר אליך.‬ ‫-כדי לדבר על בקר?‬ 313 00:24:45,089 --> 00:24:48,756 ‫לא. הערמונים שהיו ליד הגופות,‬ ‫עם טביעות האצבע של קריסטינה הארטונג,‬ 314 00:24:48,839 --> 00:24:51,214 ‫אלה ערמונים מהסוג שגדל בגינה שלהם?‬ 315 00:24:51,298 --> 00:24:54,131 ‫כן, ערמונית הסוסים. כבר אישרנו את זה.‬ 316 00:24:54,214 --> 00:24:58,964 ‫מכאן הסקנו שהם כנראה מהדוכן‬ ‫שהיה לקריסטינה הארטונג ברחוב.‬ 317 00:24:59,048 --> 00:25:00,798 ‫אבל הם מאותו תת מין?‬ 318 00:25:01,381 --> 00:25:02,298 ‫מה זאת אומרת?‬ 319 00:25:02,381 --> 00:25:06,048 ‫אמור להיות דו"ח עם מידע על הערמונים.‬ 320 00:25:06,673 --> 00:25:07,548 ‫סביר להניח.‬ 321 00:25:07,631 --> 00:25:10,798 ‫קיבלנו דו"ח מבוטנאי יערות‬ ‫מהפקולטה למדע בקופנהגן.‬ 322 00:25:10,881 --> 00:25:12,298 ‫אתה יכול למצוא אותו?‬ 323 00:25:14,839 --> 00:25:16,673 ‫בשבילך, הכול.‬ 324 00:25:19,381 --> 00:25:20,214 ‫רק רגע.‬ 325 00:25:20,298 --> 00:25:25,173 ‫בסדר. הערמונים שנמצאו‬ ‫בגינה של הארטונג הם ממין‬ 326 00:25:25,256 --> 00:25:28,339 ‫אאסקולוס היפוקסטנום.‬ 327 00:25:30,089 --> 00:25:33,256 ‫תת המין שנמצא בזירה הראשונה,‬ ‫ליד לאורה קר, היה‬ 328 00:25:33,339 --> 00:25:37,214 ‫אאסקולוס היפוקסטנום נובום.‬ 329 00:25:39,714 --> 00:25:41,714 ‫"נובום"? תראה לי.‬ ‫-הנה.‬ 330 00:25:41,798 --> 00:25:43,714 ‫לא הבנתי. זה לא הגיוני.‬ 331 00:25:43,798 --> 00:25:45,631 ‫זה תת מין אחר.‬ 332 00:25:45,714 --> 00:25:48,173 ‫אז…‬ ‫-מה עם שאר אנשי הערמונים?‬ 333 00:25:48,256 --> 00:25:49,673 ‫אנה סייר-לסן.‬ 334 00:25:49,756 --> 00:25:50,923 ‫ג'סי קויום.‬ 335 00:25:51,006 --> 00:25:54,673 ‫אאסקולוס היפוקסטנום נובום. א-הא!‬ 336 00:25:57,339 --> 00:25:58,256 ‫בסדר.‬ 337 00:25:58,756 --> 00:26:00,464 ‫זה משנה משהו?‬ 338 00:26:01,839 --> 00:26:05,131 ‫זה אומר שאנשי הערמונים שמצאנו בזירות‬ 339 00:26:05,214 --> 00:26:06,714 ‫לא היו של קריסטינה הארטונג.‬ 340 00:26:07,298 --> 00:26:10,548 ‫ואולי כן. אולי היא השתמשה‬ ‫בערמונים אחרים, לא מהבית שלה.‬ 341 00:26:11,423 --> 00:26:13,881 ‫תדברי עם נילנדר ביום שני.‬ 342 00:26:13,964 --> 00:26:16,923 ‫אתה יודע שנילנדר חושב שהתיק סגור.‬ 343 00:26:17,923 --> 00:26:20,298 ‫אני נוסע ליוטלנד!‬ ‫-זה לא ייקח הרבה זמן.‬ 344 00:26:20,381 --> 00:26:22,131 ‫אני עסוק, אני לא יכול עכשיו.‬ 345 00:26:22,214 --> 00:26:26,756 ‫יופי. אז אני אמצא מישהו אחר‬ ‫שיגיד לי איפה הם גדלים.‬ 346 00:26:26,839 --> 00:26:29,214 ‫זה אומר שקריסטינה יכולה להיות בחיים.‬ 347 00:26:30,423 --> 00:26:32,923 ‫תעצרי. חכי…‬ 348 00:26:34,589 --> 00:26:38,048 ‫תגידי לי מה את מציעה לעשות.‬ 349 00:26:42,798 --> 00:26:44,756 ‫משטרת האי מון. איך אפשר לעזור?‬ 350 00:26:44,839 --> 00:26:47,298 ‫זה שוב מארק הס. ברינק?‬ 351 00:26:47,381 --> 00:26:51,464 ‫לא, הוא עדיין בפגישה.‬ ‫תצטרך להתקשר שוב ביום שני.‬ 352 00:27:20,631 --> 00:27:22,381 ‫- משטרה -‬ 353 00:27:31,673 --> 00:27:33,006 ‫תפתחו את הדלת, בבקשה.‬ 354 00:27:37,048 --> 00:27:39,256 ‫הס. התקשרתי עכשיו.‬ 355 00:27:39,839 --> 00:27:43,214 ‫אין בעד מה. ותחזור אלינו, בבקשה.‬ ‫תן לי שנייה.‬ 356 00:27:45,714 --> 00:27:47,423 ‫כן?‬ ‫-אני צריך לדבר עם ג'ון ברינק.‬ 357 00:27:47,506 --> 00:27:49,506 ‫הוא עדיין בפגישה.‬ 358 00:27:49,589 --> 00:27:51,339 ‫תגיד לו בבקשה שזה חשוב.‬ 359 00:27:51,423 --> 00:27:54,881 ‫ברינק כבר הלך הביתה. אפשר לשאול במה מדובר?‬ 360 00:27:54,964 --> 00:27:56,506 ‫בקשר לתיק מפעם.‬ 361 00:27:57,756 --> 00:27:59,923 ‫אם הוא מפעם, זה בטח יכול לחכות ליום שני.‬ 362 00:28:00,006 --> 00:28:02,381 ‫אם לא, אריק יכול לעזור לך. להתראות.‬ 363 00:28:02,464 --> 00:28:03,881 ‫סוף שבוע טוב, ברינק.‬ 364 00:28:09,298 --> 00:28:11,589 ‫היי! אני מחפש רוצח.‬ 365 00:28:11,673 --> 00:28:12,506 ‫יופי.‬ 366 00:28:13,173 --> 00:28:16,548 ‫אני חושב שפגשת אותו ב-1987,‬ ‫כשאחד מעמיתיך נהרג.‬ 367 00:28:45,298 --> 00:28:46,131 ‫כן.‬ 368 00:28:47,798 --> 00:28:51,506 ‫הבוס שלנו, מריוס לרסן, התקשר לתחנה.‬ 369 00:28:53,673 --> 00:28:57,548 ‫הוא נסע לחווה, כי כמה פרות ברחו.‬ 370 00:28:58,923 --> 00:29:00,506 ‫שב, בבקשה.‬ 371 00:29:11,173 --> 00:29:13,298 ‫אני לא אשכח את היום הארור הזה.‬ 372 00:29:13,381 --> 00:29:17,089 ‫בדיוק חגגתי 29. עוד הייתי קצת חדש.‬ 373 00:29:18,256 --> 00:29:21,089 ‫הגענו לחווה של אורום כדי לסייע למריוס.‬ 374 00:29:21,923 --> 00:29:22,756 ‫אורום?‬ 375 00:29:23,631 --> 00:29:27,048 ‫כן, זה היה שם המשפחה‬ ‫של האבא. זה שהחווה הייתה שלו.‬ 376 00:29:28,964 --> 00:29:31,173 ‫כנראה שלא כל כך הלך לו.‬ 377 00:29:31,756 --> 00:29:35,756 ‫אולי בגלל זה אשתו החליטה‬ ‫שהם צריכים לקחת ילדי אומנה.‬ 378 00:29:36,381 --> 00:29:38,464 ‫הם קיבלו כסף עבור כל ילד.‬ 379 00:29:41,298 --> 00:29:46,756 ‫כולם ידעו שאורום ואשתו‬ ‫לא היו הכי טובים עם ילדים, אבל…‬ 380 00:29:47,798 --> 00:29:51,756 ‫בחווה היו הרבה אוויר צח, שדות ופרות,‬ 381 00:29:51,839 --> 00:29:55,673 ‫אז הנחנו שהחיים של הילדים יהיו יותר טובים‬ 382 00:29:55,756 --> 00:29:57,381 ‫מאשר במקום שממנו הם באו.‬ 383 00:29:58,381 --> 00:30:00,381 ‫מי שני הצעירים?‬ 384 00:30:00,881 --> 00:30:04,006 ‫הילדים המתבגרים של אורום.‬ 385 00:30:04,798 --> 00:30:08,089 ‫מצאנו את הגופה של האישה באמבטיה.‬ 386 00:30:09,589 --> 00:30:12,423 ‫ואת מריוס מצאתי במרתף.‬ 387 00:30:12,506 --> 00:30:13,881 ‫הוא היה עדיין חם.‬ 388 00:30:13,964 --> 00:30:14,923 ‫והרוצח?‬ 389 00:30:15,923 --> 00:30:20,589 ‫חשבנו שאורום ברח,‬ ‫אבל אז מצאנו את הגופה שלו במחצבה.‬ 390 00:30:21,464 --> 00:30:26,048 ‫היא מאחורי החווה.‬ ‫הוא ירה בעצמו עם רובה הציד שלו.‬ 391 00:30:31,423 --> 00:30:33,798 ‫איך אתה יודע שהוא היה הרוצח?‬ 392 00:30:34,506 --> 00:30:39,298 ‫שני הילדים המתבגרים והחזיר נורו באותו נשק.‬ 393 00:30:40,131 --> 00:30:42,548 ‫הנחנו שהוא נכנע‬ 394 00:30:43,131 --> 00:30:45,131 ‫לרגשות האשמה.‬ 395 00:30:45,839 --> 00:30:46,673 ‫אשמה על מה?‬ 396 00:30:50,256 --> 00:30:51,339 ‫על…‬ 397 00:30:52,131 --> 00:30:53,756 ‫מה שהם עשו.‬ 398 00:30:57,923 --> 00:31:00,256 ‫מה שהם עשו לילדי האומנה.‬ 399 00:31:00,339 --> 00:31:01,173 ‫התאומים.‬ 400 00:31:02,214 --> 00:31:04,173 ‫מצאנו אותם במרתף.‬ 401 00:31:04,964 --> 00:31:06,173 ‫ילד וילדה.‬ 402 00:31:08,881 --> 00:31:10,548 ‫שמעתי עליהם קודם.‬ 403 00:31:10,631 --> 00:31:14,006 ‫הם היו בכיתה של הבת של אחותי.‬ 404 00:31:14,089 --> 00:31:18,506 ‫אבל אף אחד לא ידע שהם חיים בצינוק.‬ 405 00:31:20,464 --> 00:31:24,423 ‫ואז מצאנו את הארון עם קלטות הוידאו…‬ 406 00:31:25,714 --> 00:31:27,548 ‫עם מה שהם עשו.‬ 407 00:31:35,298 --> 00:31:37,298 ‫איזה ילדים מסכנים.‬ ‫-בדיוק.‬ 408 00:31:39,423 --> 00:31:44,131 ‫אפשר לשמוע בבירור שאח שלה צועק לאמא‬ 409 00:31:44,214 --> 00:31:46,339 ‫שתעצור את מה שקורה, אבל…‬ 410 00:31:47,464 --> 00:31:48,464 ‫היא לא עצרה אותו?‬ 411 00:31:50,214 --> 00:31:51,673 ‫היא זאת שצילמה.‬ 412 00:31:54,173 --> 00:31:55,131 ‫ואז…‬ 413 00:31:57,548 --> 00:32:03,423 ‫הם נעלו את הילד בחדר,‬ ‫וביקשו ממנו להכין אנשי ערמונים.‬ 414 00:32:04,923 --> 00:32:05,881 ‫וזה מה שהוא עשה.‬ 415 00:32:06,506 --> 00:32:07,506 ‫כל פעם.‬ 416 00:32:08,548 --> 00:32:11,381 ‫המרתף היה מלא באנשי הערמונים הארורים האלה.‬ 417 00:32:35,089 --> 00:32:36,673 ‫למה אין תמונות של הילד?‬ 418 00:32:37,214 --> 00:32:38,048 ‫אין?‬ 419 00:32:38,631 --> 00:32:39,464 ‫לא.‬ 420 00:32:42,214 --> 00:32:43,214 ‫אני לא מבין.‬ 421 00:32:44,048 --> 00:32:47,464 ‫אני צריך לדעת כל מה שאתה יודע על הילד הזה.‬ 422 00:32:48,131 --> 00:32:49,589 ‫בטח.‬ ‫-איך קראו לו?‬ 423 00:32:49,673 --> 00:32:54,214 ‫טוקה. אחותו הייתה אסטריד.‬ ‫שם המשפחה שלהם היה ברינג.‬ 424 00:32:54,298 --> 00:32:55,923 ‫טוקה ואסטריד ברינג.‬ 425 00:32:56,881 --> 00:32:59,548 ‫אתה יודע איפה הם עכשיו?‬ ‫אני צריך לדבר איתם.‬ 426 00:33:02,006 --> 00:33:03,089 ‫אבל…‬ 427 00:33:04,964 --> 00:33:06,964 ‫זה קרה לפני יותר משלושים שנה.‬ 428 00:33:07,839 --> 00:33:09,214 ‫למה לחפור בעבר?‬ 429 00:33:11,798 --> 00:33:15,548 ‫כי אני לא חושב שאורום רצח את הבוס שלך.‬ 430 00:33:17,964 --> 00:33:20,048 ‫וגם לא את המשפחה שלו, לצורך העניין.‬ 431 00:33:24,756 --> 00:33:25,756 ‫הילד?‬ 432 00:33:27,673 --> 00:33:29,173 ‫לא יכול להיות שאתה רציני.‬ 433 00:33:30,673 --> 00:33:32,714 ‫הוא היה בסך הכול בן 11 או 12.‬ 434 00:33:40,756 --> 00:33:42,131 ‫אין סיכוי שהתיק לא פה.‬ 435 00:33:43,048 --> 00:33:46,298 ‫משפחת האומנה הייתה‬ ‫משפחת פיטרסן, מקירקווי 35 באודשרד.‬ 436 00:33:46,381 --> 00:33:48,714 ‫האבא נקרא פול, והאמא קירסטן.‬ 437 00:33:48,798 --> 00:33:50,964 ‫הם לקחו שני ילדי אומנה, תאומים.‬ 438 00:33:51,048 --> 00:33:51,881 ‫אבל…‬ 439 00:33:52,631 --> 00:33:56,548 ‫אני צריכה פרטים מדויקים.‬ ‫יש לך את מספר הביטוח הלאומי?‬ 440 00:33:56,631 --> 00:33:59,048 ‫משהו שאוכל לחפש במערכת?‬ 441 00:34:01,964 --> 00:34:07,214 ‫הייתה להם עוד ילדת אומנה. 261276-8122.‬ 442 00:34:10,756 --> 00:34:13,173 ‫זה מספר הביטוח הלאומי שלך.‬ ‫-תקלידי אותו.‬ 443 00:34:14,589 --> 00:34:17,381 ‫היה שם ילד שהיה עם אחותו.‬ 444 00:34:17,464 --> 00:34:20,339 ‫אין לך שם או משהו שאני אוכל…‬ 445 00:34:20,423 --> 00:34:22,131 ‫הם היו שם רק כמה חודשים.‬ 446 00:34:25,881 --> 00:34:27,131 ‫טוב. בסדר.‬ 447 00:34:27,214 --> 00:34:29,339 ‫אולי זה. 1985.‬ 448 00:34:29,839 --> 00:34:33,089 ‫אסטריד ברינג ואחיה התאום.‬ 449 00:34:33,173 --> 00:34:34,256 ‫- טוקה -‬ 450 00:34:36,381 --> 00:34:37,381 ‫טוקה.‬ 451 00:34:38,839 --> 00:34:41,881 ‫הם היו שם חודשיים, ואז הועברו למקום אחר.‬ 452 00:34:42,506 --> 00:34:43,923 ‫לאן הם עברו?‬ 453 00:34:44,006 --> 00:34:45,173 ‫מה קרה להם? ‬ 454 00:34:46,048 --> 00:34:47,089 ‫תני לי לחפש.‬ 455 00:34:48,964 --> 00:34:50,464 ‫אני חייבת ליצור איתם קשר.‬ 456 00:35:11,714 --> 00:35:12,714 ‫מה קורה פה?‬ 457 00:35:12,798 --> 00:35:14,631 ‫רוזה, אני צריכה לעשות משהו?‬ 458 00:35:14,714 --> 00:35:16,798 ‫- …ענישה, נעילה בחדר במשך ימים, -‬ 459 00:35:16,881 --> 00:35:19,464 ‫- הזנחה, התעללות מינית… -‬ 460 00:35:19,548 --> 00:35:23,048 ‫רוזה, אני מצטער,‬ ‫מנכ"ל משרד ראשת הממשלה רוצה לדבר איתך.‬ 461 00:35:55,381 --> 00:35:59,089 ‫- בואי הלילה אם את רוצה לדעת -‬ 462 00:36:01,298 --> 00:36:07,631 ‫- מה קרה לבת שלך -‬ 463 00:36:17,881 --> 00:36:21,839 ‫- לאן? -‬ 464 00:36:28,631 --> 00:36:31,631 ‫הם נמצאו נטושים בכניסה לבית החולים הלאומי.‬ 465 00:36:31,714 --> 00:36:35,964 ‫יש כמה הערות בקשר לאסטריד ברינג.‬ ‫ניסיונות התאבדות והתמכרות לסמים.‬ 466 00:36:36,048 --> 00:36:40,464 ‫היא השתחררה מאשפוז‬ ‫בבית חולים פסיכיאטרי לפני יותר משנה.‬ 467 00:36:40,548 --> 00:36:42,589 ‫אין בתיק שלה כתובת.‬ 468 00:36:42,673 --> 00:36:43,839 ‫והילד?‬ 469 00:36:44,756 --> 00:36:47,589 ‫טוקה ברינג. מוזר מאוד. אין לנו כלום עליו.‬ 470 00:36:48,298 --> 00:36:50,964 ‫לא הייתה לו כתובת מאז גיל 18.‬ 471 00:36:51,548 --> 00:36:53,214 ‫מה קורה פה, הס?‬ 472 00:36:54,798 --> 00:36:56,506 ‫אבילדגרד, אתה בא?‬ ‫-כן.‬ 473 00:36:57,089 --> 00:37:00,964 ‫אני לא יכול לעזור לך יותר.‬ ‫יש לנו תדריך לעיתונאים…‬ 474 00:37:01,048 --> 00:37:06,756 ‫בסדר. תן לי את השמות‬ ‫של המשפחות האחרות שקיבלו אותם.‬ 475 00:37:06,839 --> 00:37:09,089 ‫אולי אחת מהמשפחות עדיין בקשר איתם.‬ 476 00:37:10,298 --> 00:37:11,131 ‫בסדר.‬ 477 00:37:12,923 --> 00:37:15,589 ‫המשפחה הראשונה דחתה אותם אחרי חודשיים.‬ 478 00:37:15,673 --> 00:37:17,506 ‫אחר כך הם נשלחו לחוות הערמונים.‬ 479 00:37:18,173 --> 00:37:20,714 ‫ואז…‬ ‫-למה המשפחה דחתה אותם?‬ 480 00:37:21,714 --> 00:37:22,839 ‫לא כתוב פה.‬ 481 00:37:24,298 --> 00:37:25,464 ‫אני חייב ללכת.‬ 482 00:37:25,548 --> 00:37:28,214 ‫כן, בסדר. תן לי את השם של המשפחה הראשונה.‬ 483 00:37:29,381 --> 00:37:30,214 ‫פיטרסן.‬ 484 00:37:30,298 --> 00:37:34,631 ‫פול וקירסטן פיטרסן.‬ ‫כבר הייתה להם בת מאומצת בשם רוזה.‬ 485 00:37:38,589 --> 00:37:39,464 ‫רוזה?‬ 486 00:37:42,423 --> 00:37:43,381 ‫יכול להיות…?‬ 487 00:37:49,256 --> 00:37:53,214 ‫טוב, תתקשר לרוזה הארטונג‬ ‫ותשאל אותה אם שם הנעורים שלה הוא פיטרסן,‬ 488 00:37:53,298 --> 00:37:54,881 ‫ואם היא גרה פעם עם תאומים.‬ 489 00:37:55,381 --> 00:37:57,298 ‫כן, אני אטפל בזה.‬ 490 00:37:59,339 --> 00:38:02,298 ‫לא מצאנו כלום על טוקה ברינג. מצטער.‬ 491 00:38:04,964 --> 00:38:08,339 ‫מה עם האחיינית שלך?‬ ‫אמרת שהם היו באותה כיתה.‬ 492 00:38:08,423 --> 00:38:09,256 ‫כן.‬ 493 00:38:10,298 --> 00:38:11,631 ‫אני אשאל את אחותי.‬ 494 00:38:13,881 --> 00:38:15,506 ‫לא, אני לא יודע איפה היא.‬ 495 00:38:16,006 --> 00:38:17,673 ‫תנסה בנייד שלה.‬ 496 00:38:18,256 --> 00:38:20,006 ‫אז תנסה במשרד.‬ 497 00:38:34,881 --> 00:38:35,756 ‫כן?‬ 498 00:38:36,881 --> 00:38:37,714 ‫שלום.‬ 499 00:38:38,881 --> 00:38:40,423 ‫סליחה על ההטרדה.‬ 500 00:38:41,339 --> 00:38:42,881 ‫שמי סטין הארטונג.‬ 501 00:38:45,631 --> 00:38:47,256 ‫וזאת הבת שלי.‬ 502 00:38:47,964 --> 00:38:49,589 ‫היא נעלמה בשנה שעברה.‬ 503 00:38:49,673 --> 00:38:50,756 ‫- ראיתם אותה? -‬ 504 00:38:53,714 --> 00:38:56,048 ‫אולי ראית משהו…‬ 505 00:38:57,006 --> 00:38:58,131 ‫משהו?‬ 506 00:38:59,381 --> 00:39:01,381 ‫היא הייתה בדרך ממגרש הספורט הביתה.‬ 507 00:39:02,881 --> 00:39:06,464 ‫היא לבשה מעיל רוח אדום ומכנסי ג'ינס.‬ 508 00:39:06,548 --> 00:39:07,381 ‫כן.‬ 509 00:39:08,423 --> 00:39:09,464 ‫כמו בתמונה.‬ 510 00:39:10,089 --> 00:39:10,923 ‫כן.‬ 511 00:39:11,631 --> 00:39:12,673 ‫חכה רגע.‬ 512 00:39:13,423 --> 00:39:15,006 ‫ראיתי אותך פעם.‬ 513 00:39:15,089 --> 00:39:17,256 ‫איפה ראיתי אותך?‬ 514 00:39:18,048 --> 00:39:19,464 ‫גם אני ראיתי אותך פעם.‬ 515 00:39:20,589 --> 00:39:25,839 ‫צלצלת בדלת שלי אתמול, ושאלת את אותן שאלות.‬ 516 00:39:28,423 --> 00:39:29,381 ‫אני מצטער מאוד.‬ 517 00:39:30,214 --> 00:39:32,214 ‫אולי כדאי שפשוט תלך הביתה.‬ 518 00:39:33,798 --> 00:39:35,881 ‫הביתה?‬ ‫-כן.‬ 519 00:39:37,298 --> 00:39:38,923 ‫נראה לך שהייתי עומד פה‬ 520 00:39:39,714 --> 00:39:41,548 ‫אם הייתי מסוגל להיות במקום אחר?‬ 521 00:39:44,423 --> 00:39:45,298 ‫נראה לך?‬ 522 00:39:46,964 --> 00:39:49,798 ‫אני מצטער מאוד. זאת לא אשמתך. סליחה.‬ 523 00:39:50,839 --> 00:39:53,006 ‫אולי אני אסיע אותך הביתה?‬ 524 00:39:58,381 --> 00:40:00,256 ‫אני אביא את המפתחות.‬ 525 00:40:14,506 --> 00:40:15,548 ‫רוזה?‬ 526 00:40:16,756 --> 00:40:19,006 ‫אבא? אבא?‬ 527 00:40:19,089 --> 00:40:21,214 ‫היי, מתוק. שלום.‬ 528 00:40:21,798 --> 00:40:23,923 ‫איפה אמא?‬ ‫-אני לא יודע.‬ 529 00:40:24,006 --> 00:40:26,714 ‫ניסיתי להתקשר אליה כל היום. המכונית לא פה.‬ 530 00:40:27,298 --> 00:40:28,214 ‫מה זה?‬ 531 00:40:35,589 --> 00:40:39,381 ‫מצאתי את זה בסלון.‬ ‫הדלת של הבית הייתה פתוחה.‬ 532 00:40:44,339 --> 00:40:45,756 ‫משהו לא בסדר, אבא?‬ 533 00:41:02,798 --> 00:41:05,756 ‫- סטין -‬ 534 00:41:10,714 --> 00:41:12,714 ‫את יכולה לצאת לשחק, מתוקה.‬ 535 00:41:16,881 --> 00:41:18,089 ‫מה קרה, מותק?‬ 536 00:41:21,881 --> 00:41:23,756 ‫טוקה פשוט…‬ 537 00:41:24,881 --> 00:41:26,256 ‫מה טוקה עשה?‬ 538 00:41:31,006 --> 00:41:33,589 ‫את צריכה לספר לי אם משהו לא בסדר.‬ 539 00:41:36,131 --> 00:41:37,464 ‫הוא עשה לך משהו?‬ 540 00:41:39,756 --> 00:41:41,298 ‫בסדר. מה הוא עשה?‬ 541 00:41:53,506 --> 00:41:55,673 ‫את בטוחה שכל מה שאמרת לי נכון?‬ 542 00:41:57,006 --> 00:41:59,881 ‫מתוקה, חשוב מאוד שלא תשקרי לי עכשיו.‬ 543 00:42:02,006 --> 00:42:03,214 ‫בואי הנה, מתוקה.‬ 544 00:42:17,048 --> 00:42:20,006 ‫אני רוצה שתדעו‬ ‫שאנחנו מבינים את ההחלטה שקיבלתם.‬ 545 00:42:20,089 --> 00:42:22,589 ‫תודה.‬ ‫-איך הבת שלכם מרגישה?‬ 546 00:42:22,673 --> 00:42:24,423 ‫בסדר, בהתחשב במצב.‬ 547 00:42:24,506 --> 00:42:26,048 ‫איזה מזל.‬ 548 00:42:26,131 --> 00:42:28,881 ‫את יודעת לאן הם יועברו?‬ ‫-לאי מון, נדמה לי.‬ 549 00:42:29,464 --> 00:42:30,673 ‫הם יהיו בסדר.‬ 550 00:42:31,423 --> 00:42:32,423 ‫תודה על העזרה.‬ 551 00:43:01,089 --> 00:43:04,881 ‫- מספר חסוי: תכבי את הטלפון ותיפטרי ממנו -‬ 552 00:43:08,923 --> 00:43:11,173 ‫- כיבוי -‬ 553 00:43:20,881 --> 00:43:25,173 ‫אולי יש לה רשימת קשר של הכיתה שלה?‬ 554 00:43:25,256 --> 00:43:27,381 ‫יוהנה, בואי כבר.‬ 555 00:43:27,464 --> 00:43:30,048 ‫אין לנו את כל היום.‬ ‫-אני באה, אני באה.‬ 556 00:43:30,131 --> 00:43:33,589 ‫הייתי צריכה לכבות את התנור.‬ ‫הילדים והנכדים באים אלינו.‬ 557 00:43:33,673 --> 00:43:38,589 ‫זאת הפעם הראשונה שהנכדים ילכו‬ ‫ל"טריק אור טוויט" או איך שלא קוראים לזה.‬ 558 00:43:40,381 --> 00:43:41,506 ‫רוצים עוגה?‬ 559 00:43:41,589 --> 00:43:42,798 ‫לא, תודה.‬ 560 00:43:44,089 --> 00:43:48,881 ‫אז הבת שלך הייתה בכיתה‬ ‫של טוקה ואסטריד ברינג?‬ 561 00:43:48,964 --> 00:43:50,464 ‫כן, הבת שלי, איבן.‬ 562 00:43:50,548 --> 00:43:54,506 ‫סיפור נורא. הם ממש השפיעו על כל הילדים.‬ 563 00:43:54,589 --> 00:43:57,631 ‫איבן גרה עכשיו בנורווגיה ועובדת במלון.‬ 564 00:43:57,714 --> 00:44:01,381 ‫רק הבנים והילדים שלהם יבואו.‬ 565 00:44:01,464 --> 00:44:05,589 ‫כן. ג'ון אמר שהייתה להם‬ ‫פגישת מחזור לפני כמה שנים.‬ 566 00:44:05,673 --> 00:44:09,214 ‫כן. יוהנה, אנחנו צריכים רשימה‬ ‫של הילדים מהכיתה של איבן,‬ 567 00:44:10,089 --> 00:44:11,506 ‫ואת פרטי הקשר שלהם.‬ ‫-רגע,‬ 568 00:44:11,589 --> 00:44:14,798 ‫אני בטוחה שיש לי רשימה כזאת,‬ ‫כי שמרנו את כל הדברים של איבן.‬ 569 00:44:14,881 --> 00:44:17,214 ‫בואו נבדוק פה.‬ ‫-כן.‬ 570 00:44:17,298 --> 00:44:18,298 ‫היא כאן.‬ 571 00:44:19,006 --> 00:44:21,923 ‫היא חייבת להיות איפשהו פה.‬ 572 00:44:23,839 --> 00:44:25,756 ‫יש פה רק מגזינים וכאלה דברים.‬ 573 00:44:28,756 --> 00:44:30,256 ‫ברור, עכשיו אני לא מוצאת אותה.‬ 574 00:44:33,089 --> 00:44:34,048 ‫אני מצטערת, אבל…‬ 575 00:44:34,131 --> 00:44:37,339 ‫אולי היא אצל איבן,‬ ‫ואולי שמנו אותה בעליית הגג‬ 576 00:44:37,423 --> 00:44:40,423 ‫או בחניה כששיפצנו.‬ 577 00:44:40,506 --> 00:44:42,881 ‫תני לי לבדוק.‬ ‫-אל תדחוף אותי.‬ 578 00:44:42,964 --> 00:44:45,881 ‫אמרת בטלפון שיש לך עותק של הרשימה.‬ 579 00:44:47,214 --> 00:44:50,464 ‫עכשיו אנחנו פה, ואין לך.‬ 580 00:44:50,589 --> 00:44:54,714 ‫באנו עד פה רק בשבילה.‬ ‫-אתם מוזמנים להישאר לארוחת ערב.‬ 581 00:44:54,798 --> 00:44:56,423 ‫מה יש לארוחת ערב?‬ 582 00:44:56,506 --> 00:44:59,256 ‫גלילת כתף חזיר, אבל בלי מילוי שזיפים…‬ 583 00:44:59,339 --> 00:45:02,006 ‫את מי רואים בתמונות?‬ ‫-…עשבי תיבול מהגינה.‬ 584 00:45:02,964 --> 00:45:03,839 ‫תראה…‬ 585 00:45:03,923 --> 00:45:06,464 ‫את מי רואים בתמונה?‬ ‫-זאת איבן.‬ 586 00:45:06,548 --> 00:45:08,131 ‫והכיתה שלה.‬ 587 00:45:09,131 --> 00:45:11,048 ‫תראה, הנה טוקה. פה.‬ 588 00:45:11,756 --> 00:45:15,756 ‫התמונה מהנשף בחטיבת הביניים.‬ ‫-לא יכול להיות.‬ 589 00:45:18,381 --> 00:45:20,423 ‫זה הוא. אני זוכרת בבירור…‬ ‫-זה טוקה?‬ 590 00:45:20,506 --> 00:45:22,339 ‫כן, אני זוכרת אותו בבירור.‬ 591 00:45:22,423 --> 00:45:25,214 ‫איבן הופתעה כשהוא הגיע לנשף.‬ 592 00:45:26,173 --> 00:45:28,881 ‫הוא עזב את בית הספר‬ ‫כמה שנים קודם, אתה מבין?‬ 593 00:45:30,256 --> 00:45:32,381 ‫הוא היה שם רק שעה.‬ 594 00:45:32,923 --> 00:45:34,089 ‫אף אחד לא אמר כלום.‬ 595 00:45:36,673 --> 00:45:41,339 ‫כולם ריחמו על הילדים,‬ ‫בגלל מה שקרה אצל אורום.‬ 596 00:45:43,006 --> 00:45:46,548 ‫"איש הערמונים‬ 597 00:45:46,631 --> 00:45:51,673 ‫תיכנס‬ ‫יש לך ערמונים‬ 598 00:45:51,756 --> 00:45:54,589 ‫בשבילי היום?"‬ 599 00:45:58,964 --> 00:46:00,089 ‫צריך להתחיל.‬ 600 00:46:00,173 --> 00:46:02,923 ‫אני לא יודעת כמה מידע אתה…‬ ‫-סליחה.‬ 601 00:46:03,006 --> 00:46:04,173 ‫שתי שניות.‬ 602 00:46:04,798 --> 00:46:08,631 ‫אני לא יודעת מה אתה מתכוון להגיד,‬ ‫אבל תזכיר את הפרטים שהדגשתי.‬ 603 00:46:08,714 --> 00:46:10,881 ‫נילנדר, יש לך שיחה חשובה.‬ ‫-לא עכשיו.‬ 604 00:46:10,964 --> 00:46:13,839 ‫יש לי מסיבת עיתונאים.‬ ‫-אתה חייב לענות.‬ 605 00:46:13,923 --> 00:46:15,673 ‫אחרת תתחרט.‬ 606 00:46:15,756 --> 00:46:16,756 ‫אנחנו מוכנים.‬ 607 00:46:16,839 --> 00:46:18,839 ‫נילנדר.‬ ‫-תקשיב טוב.‬ 608 00:46:18,923 --> 00:46:21,631 ‫הס…‬ ‫-תמצא את גנץ, ותמצא אותו עכשיו.‬ 609 00:46:21,714 --> 00:46:22,589 ‫הבנת?‬ 610 00:46:44,298 --> 00:46:46,381 ‫- משטרה‬ ‫סימון גנץ -‬ 611 00:46:51,964 --> 00:46:52,964 ‫שיט!‬ 612 00:46:54,006 --> 00:46:54,839 ‫נילנדר.‬ 613 00:46:54,923 --> 00:46:56,923 ‫מה קורה? מצאת אותו?‬ 614 00:46:57,006 --> 00:46:58,631 ‫לא, הוא הלך.‬ 615 00:46:59,381 --> 00:47:01,214 ‫לאן?‬ ‫-אף אחד לא יודע.‬ 616 00:47:01,298 --> 00:47:04,298 ‫הוא נסע עם תולין לפני כמה שעות.‬ 617 00:47:04,381 --> 00:47:05,464 ‫עם תולין?‬ ‫-כן.‬ 618 00:47:05,548 --> 00:47:10,589 ‫האחרים אמרו שהם היו בפגישה.‬ ‫מצאנו את הטלפון שלה בפח.‬ 619 00:47:12,464 --> 00:47:16,589 ‫פאק! לגנץ אין מה לעשות עם תולין.‬ ‫תבדוק אם הוא נטש אותה איפשהו.‬ 620 00:47:16,673 --> 00:47:18,298 ‫תבדקו בבית שלה. תמצאו אותה!‬ 621 00:47:33,173 --> 00:47:35,048 ‫זה אמור להיות פה.‬ ‫-פה?‬ 622 00:47:37,506 --> 00:47:40,464 ‫לא, כבר היינו בכל מקום במון.‬ 623 00:47:42,423 --> 00:47:45,714 ‫הביולוג אמר שאפשר למצוא‬ ‫את הערמונים האלה בשלושה מקומות.‬ 624 00:47:45,798 --> 00:47:47,589 ‫ובדקנו את שלושת המקומות האלה.‬ 625 00:47:52,506 --> 00:47:55,214 ‫אני צריך להגיע ליוטלנד.‬ ‫אני אוריד אותך בתחנת הרכבת.‬ 626 00:47:55,298 --> 00:47:57,048 ‫אפשר לחזור מהדרך השנייה?‬ 627 00:47:58,256 --> 00:47:59,756 ‫לא, זה עיקוף גדול.‬ 628 00:47:59,839 --> 00:48:01,048 ‫בוא ננסה.‬ 629 00:48:19,298 --> 00:48:22,673 ‫שימי לב שאת לא שוברת אותו.‬ ‫הוא ישמש כראיה, נכון?‬ 630 00:48:23,298 --> 00:48:24,256 ‫כן.‬ 631 00:48:26,256 --> 00:48:27,673 ‫הנשק שלך פה.‬ 632 00:48:28,298 --> 00:48:31,131 ‫וואו. אני ממש חייב לנעול את תא הכפפות.‬ 633 00:48:32,923 --> 00:48:36,173 ‫סליחה שבזבזתי את זמנך.‬ ‫-זה בסדר.‬ 634 00:48:37,089 --> 00:48:39,631 ‫בכל מקרה הייתי בדרך הנה.‬ 635 00:48:40,631 --> 00:48:41,714 ‫פחות או יותר.‬ 636 00:48:47,673 --> 00:48:49,381 ‫היה כיף לפגוש אותה.‬ 637 00:48:50,173 --> 00:48:53,423 ‫את הבת שלך. היא נראית נחמדה.‬ ‫-כן.‬ 638 00:48:55,923 --> 00:48:57,048 ‫איך הייתה המסיבה?‬ 639 00:48:59,798 --> 00:49:01,381 ‫בסדר, נראה לי.‬ 640 00:49:02,381 --> 00:49:05,423 ‫נראה לך? לא היית שם?‬ ‫-לא, הלכתי באמצע.‬ 641 00:49:06,048 --> 00:49:08,548 ‫אני פה.‬ ‫-את יכולה לפצות אותה.‬ 642 00:49:09,464 --> 00:49:11,006 ‫אם את רוצה להיות אמא טובה.‬ 643 00:49:13,381 --> 00:49:14,464 ‫אמא טובה?‬ 644 00:49:15,464 --> 00:49:16,798 ‫מה זה בכלל "אמא טובה"?‬ 645 00:49:17,798 --> 00:49:18,964 ‫מישהי שמבינה‬ 646 00:49:19,048 --> 00:49:22,464 ‫שילדים הם יקרי ערך, ושצריך לטפל בהם.‬ 647 00:49:22,548 --> 00:49:24,214 ‫כן, בדיוק כמו אבא טוב.‬ 648 00:49:25,173 --> 00:49:26,089 ‫איפה הטלפון שלי?‬ 649 00:49:26,173 --> 00:49:30,048 ‫הוא היה אצלי כשהיינו במשרד שלך.‬ ‫-אמהות הן משהו אחר.‬ 650 00:49:30,798 --> 00:49:33,923 ‫בסופו של דבר, האמא‬ ‫דואגת לזה שהילדים שלה יהיו בסדר.‬ 651 00:49:34,006 --> 00:49:35,756 ‫ממש שטויות.‬ 652 00:49:35,839 --> 00:49:38,423 ‫האמא לא אמורה רק לדאוג שהילדים יהיו בסדר.‬ 653 00:49:40,048 --> 00:49:42,214 ‫חלק מהתפקיד שלה הוא לעבוד ולהרוויח.‬ 654 00:49:43,381 --> 00:49:46,256 ‫לא. בשביל הילד זה צורך בסיסי.‬ 655 00:49:46,923 --> 00:49:51,298 ‫על האבא אפשר לוותר.‬ ‫הילד קשור לאמא שלו, נכון?‬ 656 00:49:51,381 --> 00:49:55,631 ‫היא חייבת להיות שם בשבילו.‬ ‫אחרת היא לא עושה את העבודה שלה.‬ 657 00:49:55,714 --> 00:49:57,298 ‫בטח, היא חייבת,‬ 658 00:49:57,381 --> 00:50:00,673 ‫אבל אמא טובה יודעת מתי הילד שלה צריך אותה.‬ 659 00:50:00,756 --> 00:50:01,923 ‫ואז היא תהיה שם.‬ 660 00:50:02,714 --> 00:50:03,589 ‫בסדר.‬ 661 00:50:07,256 --> 00:50:09,339 ‫אז מזל שיש לה גם את סבא שלה, אקסל.‬ 662 00:50:16,256 --> 00:50:18,256 ‫איך אתה יודע שקוראים לו אקסל?‬ 663 00:50:21,214 --> 00:50:22,381 ‫אמרת לי.‬ 664 00:50:25,839 --> 00:50:27,048 ‫אפשר להשתמש בטלפון שלך?‬ 665 00:50:27,881 --> 00:50:29,756 ‫אני לא יודע איפה הוא.‬ 666 00:50:30,756 --> 00:50:32,423 ‫אתה יכול לעצור?‬ ‫-בטח.‬ 667 00:50:32,506 --> 00:50:34,214 ‫תעצור בצד. תעצור, תעצור.‬ 668 00:50:34,298 --> 00:50:35,631 ‫חכה.‬ 669 00:51:03,714 --> 00:51:05,423 ‫נאיה, אנחנו ממהרים.‬ 670 00:51:07,839 --> 00:51:09,173 ‫תביא את השקית.‬ 671 00:51:30,464 --> 00:51:31,339 ‫בוא.‬ 672 00:51:37,506 --> 00:51:38,839 ‫יכול להיות שזה אותו סוג!‬ 673 00:51:40,381 --> 00:51:41,214 ‫כן.‬ 674 00:51:51,464 --> 00:51:52,923 ‫לא רצית לחזור אל לי?‬ 675 00:51:53,006 --> 00:51:55,506 ‫אני רק צריכה לבדוק משהו. חמש דקות.‬ 676 00:51:56,506 --> 00:51:59,589 ‫נראה שיש פה חווה.‬ ‫-יופי.‬ 677 00:52:05,714 --> 00:52:07,131 ‫אם את ממש רוצה.‬ 678 00:52:13,923 --> 00:52:15,131 ‫אז נעשה את זה.‬ 679 00:53:48,048 --> 00:53:50,048 ‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬